עוד טוען ברק כי ״מסיבות בלתי מוסברות, לאחר שארה"ב פרשה מהסכם הגרעין ב-2018 לא ארה"ב ולא ישראל הכינו "תוכנית B" צבאית זמינה, מתקפה קינטית שמסוגלת לעכב את התוכנית האיראנית בכמה שנים לפחות Adi Cohen Zedek (עדי כהן צדק) | https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Ehud_Barak_2016_-...(cropped).jpg "בקיץ הקרוב, איראן תהפוך למדינת סף גרעינית דה-פקטו. כן, זה עדיין ייקח להם בין 18 ל-24 חודשים כדי ללטש את כישוריהם בטיפול במתכת אורניום ולארוז אותה לתוך ראש נפץ של טיל״, כותב אהוד ברק במאמר לאתר time.  ״אפשר לבצע את השלבים האלה במעבדה קטנה או בסדנה ולא ניתן לעקוב אחריהם בקלות. על אחת כמה וכמה לעצור מאמצים אלו. בהחלט יכול להיות שגם אם וכאשר איראן תהפוך למדינת סף גרעיני, האייתולות יבחרו להעמיד פנים אחרת, ויישארו במשט האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT) כדי להימנע מסנקציות כבדות עוד יותר.  ״זה לא ישנה את המציאות. לאחר יותר מ-20 שנה של ניסיונות, איראן עומדת לחצות את נקודת האל חזור בהיותה חברה ב"מועדון הגרעין".״  עוד טוען ברק כי ״מסיבות בלתי מוסברות, לאחר שארה"ב פרשה מהסכם הגרעין ב-2018 לא ארה"ב ולא ישראל הכינו "תוכנית B" צבאית זמינה, מתקפה קינטית שמסוגלת לעכב את התוכנית האיראנית בכמה שנים לפחות. תכנית כזו הייתה כנראה ברת השגה כאשר איראן הייתה במרחק 17 חודשים מ"פריצה מוצלחת", אבל המצב שונה לחלוטין ב-17 ימים. ״גם אם יש לך מודיעין מעולה (לא תמיד זה המצב) ואתה יודע בזמן אמת מה קורה, אתה עלול לגלות שאתה לא יכול לעשות הרבה בנידון. זה כבר קרה לארה"ב, יותר מפעם אחת, לגבי צפון קוריאה. ״המציאות היא כזו: ישראל וגם (בטוח) ארה"ב יכולות לפעול מעל שמי איראן נגד אתר או מתקן זה או אחר ולהרוס אותו. אבל ברגע שאיראן היא מדינת סף גרעינית דה-פקטו, סוג כזה של מתקפה פשוט לא יכול לעכב את האיראנים מלהפוך גרעינית. בנסיבות מסוימות, מהלך כזה עלול אף להאיץ את החיפזון האיראני להרכבת הפצצה, על מנת לספק מידה של לגיטימציה על רקע טיעון הגנה עצמית. ״במילים אחרות, בניגוד לניתוחים הכירורגיים שנחשבו לפני 12 שנים, או שהיו יכולים להיחשב לפני 4 שנים – פעולות שהיו עלולות לעכב באופן משמעותי את התוכנית האיראנית (תוך כדי סיכון במלחמה עם איראן) – האפשרויות הנוכחיות מביאות את כל הסיכון של מלחמה (במיוחד לישראל) עם סבירות מועטה בלבד לעיכוב תוכנית הגרעין האיראנית. ״כשזה מגיע ליכולת גרעינית, זכרו שיצירת ארסנל גרעיני ראשוני עשוי להימשך עשור או יותר. איראן תהפוך לאיום קיומי פוטנציאלי על ישראל רק בטווח הארוך יותר. באופן מציאותי, לא מדובר בהטלת נשק על ישראל. ההנהגה האיראנית אולי קנאים וקיצונים, אבל אינם טיפשים או משוגעים. הם לא רוצים לחזור לתקופת האבן. ״ההפך הוא הנכון. מבחינת איראן, יכולת גרעינית היא כושר השרידות של המשטר. היא מבטיחה שאף אחד לא יעז להתערב בקנה מידה רחב באיראן, לא משנה עד כמה המשטר נראה פגיע. היכולת הגרעינית גם 'תאזן' את מיצובה מול ישראל ותעניק לאיראנים יותר חופש לזרוע סכסוכים ואי-סדר בכל האזור. ״הסיכון הריאלי יותר, בראש ובראשונה, הוא הקריסה הפוטנציאלית של משטר ה-NPT. אם איראן תבחר לצאת לגרעין - החלטה שהמשטר האיראני לבדו יקבל - טורקיה, מצרים ובדרך אחרת גם סעודיה, ירגישו נאלצות לצאת לגרעין. זה עשוי לקחת עשור או יותר, וכנראה שרק חלק יצליחו, אבל קריסה אפשרית של משטר ה-NPT תעודד כל דיקטטור מדרגה שלישית על פני כדור הארץ לנסות להגן על המשטר שלו באותו אופן.  ״יתרה מכך, הדרך עשויה להיפתח לתרחיש הסיוט, המתואר על ידי גרהם אליסון מאוניברסיטת הרווארד סביב טרור גרעיני, הגורס שככל שיש יותר מדינות גרעיניות, כך גדל הסיכון של מתקן גרעיני גולמי בידי קבוצת טרור. ברק מסכם בכמה עצות לממשל הישראלי. ״ישראל צריכה גם להצטייד באמצעים שיאפשרו לה לבצע מתקפה עצמאית על תוכנית הגרעין״, כותב ברק. ״תשומת לב מיוחדת צריכה להינתן לשכנוע של טורקיה, מצרים, ערב הסעודית ואחרות באזור כי הן מוגנות כראוי מפני סחיטה גרעינית איראנית ואינן צריכות להפוך לגרעיניות בעצמן.״  ברק גם מציב ציר זמן לנפילת שלטון האייתוללות. ״האייתוללות לא ישלטו באיראן לנצח. בדרך כלל מהפכות כאלה נוטות להתמוטט בדור השלישי שלהן (ראה בין היתר המהפכה הקומוניסטית). החברה הצעירה ביותר של איראן תתקרב לשלב זה במהלך שני העשורים הקרובים.״ 

״יחידות האש מורכבות ממערכי רקטות להתמודדות עם שטחים בנויים, כלים גלגליים ניידים. בעוד כשנה יקלוט החיל את התותח החדש רועם, שהוא אוטומטי, טווחי ירי ארוכים במיוחד״, אומר קצין תותחנים ראשי תא"ל נרי הורוביץ בכנס FIRETECH בתל אביב נרי הורוביץ | ילון גל  ״חיל התותחנים של 2022 הוא DNA של השתנות, השתפרות והתאמה לתנאי המציאות.  בגזרת לבנון השתנו האיומים. היום הם לא רק על-קרקעיים אלא גם איומים  ברום הקרוב לקרקע – חימושים משוטטים וכטמ"מים, וגם איומים בממד תת-הקרקע. כל אלו מהווים איום רב-ממדי, וחיל התותחנים הכין עצמו והוא מוכן להתמודד אתם״, אומר קצין תותחנים ראשי תא"ל נרי הורוביץ בכנס FIRETECH בתל אביב.  תפיסת הניצחון, אומר קתמ"ר, פירושה להגיע להישגים רבים בפחות זמן ובמחיר נמוך. פירושה הגנה רב-ממדית על גבולות המדינה, ייצור מהלומות תקיפה באש נגד האויב בשטחו וסיוע למאמצי התמרון בשדה הקרב.  "במלחמה הבאה נידרש להיות קטלניים" אומר קתמ"ר. ״את זה ניתן להשיג בשילוב כל יחידות האש, מפקדות האש ויכולות טכנולוגיות חדישות הקיימות בחת"ם ובצה"ל. מדברים על הממד האנכי לתמרון, כלומר יחידות של כלים אוויריים, כמו רוכב שמים, דוהר שמים וזיק. כל אלו מסוגלים לפגוע, לתקוף, לאחוז שטח ולסגור מעגלים.  ״יחידות האש מורכבות ממערכי רקטות להתמודדות עם שטחים בנויים, כלים גלגליים ניידים. בעוד כשנה יקלוט החיל את התותח החדש רועם, שהוא אוטומטי, טווחי ירי ארוכים במיוחד. מפקדות האש כוללות את חטיבת האש. מבנה חדש יחסית של ארטילריה המאפשר תקיפת יותר מטרות, יותר מודיעין ויכולת להוציא לפועל מבצעי אש בהיקף גדול. הארטילריה היא עדיין מלכת הקרב.״  לדבריו, המהות האמיתית של אש פקטור האנשים, הלוחמים, הלוחמות והמפקדים בחיל התותחנים של 2022. זה דור מתוחכם ובעל אוריינטציה טכנולוגית מפותחת.  ״תגדילו את חיל התותחנים״ קתמ"ר לשעבר, תא"ל (מיל׳) אריה מזרחי, אמר בהרצאתו כי אם תהיה מלחמה "נהיה במצב שחיל האוויר יידרש למשימות אסטרטגיות של הגנת שמי המדינה מטילים וכטמ"מים ולא יהיה לו זמן לסייע לכוחות היבשה. מכאן המלצתו של אריה מזרחי להגדיל את מערך החת"ם ולהפוך אותו לגורם יותר מרכזי.  במלחמות יום הכיפורים ולבנון הראשונה חיל האוויר לא הגיע לידי ביטוי מלא בסיוע לכוחות הקרקע, לכוחות המתמרנים. "אני מתרשם שהיום המצב שונה, ויש שיתוף אופטימלי", אבל יש לקחת בחשבון שחיל האוויר יהיה עסוק ומכאן חשיבותו ההולכת וגדלה של חיל התותחנים במשימתו העיקרית – מתן אש". 

משרד GAO , המקביל למבקר המדינה, דיווח על קשיים בייצור המנועים וקבע כי 36 מתוך 450 מטוסי F-35 לא היו כשירים לטיסה בגלל בעיות במנועים תמונה: לוקהיד מרטין מחסור בחלקים למנועיהם של מטוסי הקרב החמקניים F-35 גורם להאטה בקצב הייצור של מטוס הקרב שהוא מערכת הנשק היקרה ביותר של ארה"ב. WAR ZONE מדווח כי מדובר במנוע F-135 של פראט אנד ויטני שמחירו כ-12 מיליון דולר. הפנטגון שוקל אם לשדרג את המנוע או לרכוש מנועים חדשים למטוסים שמיוצרים בלוקהיד מרטין, אלא שבינתיים התגלו קשיים באספקת חלקים למנועים. משרד GAO , המקביל למבקר המדינה, דיווח על קשיים בייצור המנועים וקבע כי 36 מתוך 450 מטוסי F-35 לא היו כשירים לטיסה בגלל בעיות במנועים. המשרד דיווח על שורה של קשיים באספקת חלקי מנועים, מחסור בכוח אדם וקשיים בתחזוקה ואחסון. נתגלו גם חילוקי דעות בין לוקהיד מרטין לבין פראט אנד ויטני, יצרנית המנועים. סלע המחלוקת התמקד בשיטות חישוב תחזיות עתידיות של היצע מנועים.  משרד המבקר מציין כי חלו שיפורים בכל התהליכים הללו, אך הם איטיים. משרד ההגנה האמריקני מייחס חשיבות רבה למטוסי F-35 ועל כן קבע כי  בכל רגע נתון לא יהיו יותר מששה אחוזים ממטוסי F-35 שלא יהיו כשירים לטיסה בגלל מחסור במנועים. פראט אנד ויטני התחייבה לעמוד בדרישה זו כדי לשמור על זמינות מטוסי הקרב. בבית הנבחרים האמריקני קראו חברים בוועדת המשנה לענייני כוננות צבאית לפעול במהירות לפתרון בעיות המנועים כדי שתכנית ייצור ואספקת מנועי החמקנים תעמיד בדרישות המבצעיות. 

תא״ל (מיל׳) בני מר, מנהל קו מוצרי מיני-טקטי באלביט ובעברו בכיר בחיל התותחנים ופיקוד צפון, טוען כי הכטב״מ הטקטי הוא הקפיצה הבאה בעולם המלחמה היבשתי. מיוחד  בני מר | צילום: אלביט  מל״טים לדרג הטקטי נחשבים, יחסית, למרכיב חדש בצבא היבשה. צה״ל נחשב יחסית למתקדם בתחום עם אימוץ כטב״מ לגבהים שונים. בעולם, הרעיון לשלב כטב״מ בדרג פלוגה, גדוד או חטיבה עדיין נמצא בחיתולים. על פי חלק מההערכות בעולם, הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר האחרון שהובילה למלחמה שנמשכת עד כתיבת שורות אלו, תאיץ תהליכים בטרנספורמציה של כוחות היבשה.   ״המל״טים מכניסים שיפורים ביבשה, בשני היבטים עיקריים - תמיכה בגורמי האש ותמיכה בצבא היבשה בכללותו. התותחנים, מאז שהומצאו, היו צריכים להשיג מטרה מעבר לגבעה. 5 ק״מ אחר כך 10 ק״מ, בשלום הגליל 20 ק״מ ועד ימינו. אלו מטרות שאתה רואה את בעין״, מסביר תא״ל (מיל׳) בני מר, אחראי על קו המוצרים המכונים ״מיני-טקטי״ בחברת אלביט. מר שירת בעברו כמפקד אגד תותחים בצה״ל, מפקד בית הספר לתותחנים בשבטה וסיים את שירותו כראש מטה פיקוד צפון. ״כלי טיס תחת הקטגוריה מיני-טקטי הם כאלו ששוקלים פחות מ-400 ק״ג. מעל זה כבר MALE. לאלביט יש שתי פלטפורמות בזרוע היבשה - רוכב שמיים ודוהר שמיים. אלו כלי טיס המשווקים בארץ ובחו״ל. ״הכטב״מ מהווה קפיצת מדרגה ביכולת שלך לראות מעבר לגבעה, גם למרחקים שלא רואים בעין. נכון, יש אמצעים אופטיים קרקעיים לטווח 100 ק״מ, רק שאי אפשר לשאת אותם על הגב והם פגיעים. בשדה הקרב אתה רוצה את האמצעי זמין, אתך בכל מקום ומדויק.  ״במלחמת שלום הגליל עיקר איום התמ״ס היה ארטילריה סורית או מרגמות של ארגוני טרור. ארטילריה רואים במכ״מ ומרגמות בעין. היום חיזבאללה מאיים עליך עם רקטות לטווחים של 40, 60 ק״מ ואף יותר. במציאות כזו, אתה לא רוצה לגלות את המשגר רק בירי הראשון שלו. אלא לראות את האיום בזמן אמת, טרום הירי ואת המידע הזה, אתה רוצה להפיץ לכמה שיותר גורמים במפקדות.  ״הכטב״מ התפתח ברובו דרך חיילות הארטילריה. כך אצל הגרמנים, האמריקאים והטורקים. הצורך לראות מעבר לגבעה. במלחמות של ימינו, ׳מעבר לגבעה׳ - רחוק יותר. מגוון האיומים שונה, זה לא רק תותח אויב. זה יכול להיות צוות נ״ט ושלל אמצעים אחרים. כטב״מ משפר את האפקטיביות של האש.״ [תמונה: אלביט] על שרידות ויתירות   משימת הפעלת כטב״מ בדרג הטקטי מאתגרת גם בהיבט שרידות הכלים. אם רואים אותך, מיירטים אותך.  ״שרידות היא עולם תוכן רחב. כלל אצבע - ככל שאתה יותר קטן, יותר קשה ליירט אותך״, מסביר מר. ״אם ניקח את הסכסוך באוקראינה כדוגמא, הרוסים ישקיעו מערכת S-400 או 300 כדי ליירט כטב״מ גדול, תוקף, שטס בגובה 15,000 רגל ושוקל טון. כטב״מ ששוקל 30 ק״ג בקושי אפשר לראות אותו ויותר קשה ליירט אותו. זאת ועוד, גם אם יירטו אותו, יבוא אחד אחר במהירות. החכמה היא לעשות כלי קטן, כזה שפועל גם בסביבה ללא GPS ומספיק זול כדי להחליף אותו מהר.  ״דוגמא נוספת. מכ״מ ארטילרי פורס ומדלג מחשש שיאכנו אותו וישמידו אותו. במחיר של מכ״מ אחד כזה, אתה מכניס הרבה מאד מערכות דוהר שמיים. כטב״מ גדול אחד שווה להרבה מאד מערכות רוכב שמיים. מבחינת יתירות, מערכת לגדוד כוללת מספר כלי טיס על מנת לאפשר לחימה רצופה של מספר ימים, גם אם חלקם יורטו.״ אספקה במלחמה אחת השאלות הלוגיסטיות שנשאלות כאשר מדובר במערך הפועל לרוחב צבא היבשה, היא מה קורה במלחמה? איך מספקים תחזוקה רציפה לצבא מתמרן, למשך תקופה ארוכה. אחת התשובות נעוצה ביחסי תעשייה-צבא. ״בישראל זה לוקסוס שאין להרבה מאד צבאות בעולם״, אומר מר. ״אלביט יודעת לתמוך את מערך הכטב״מ הטקטי גם במהלך לחימה. אנחנו אחראים על התחזוקה של כלי הטיס. לא בכל פעם שכטב״מ נופל, צריך חדש. יש חוליות שיודעות לתקן ואם צריך, יודעות להשלים כלי טיס.  ״חלק מהצבאות שרוכשים כטב״מ, רוצים גם תמיכה אחזקתית. בתקופה האחרונה יש ביקוש לרכש הכולל מדידת איכות תחזוקה. אנחנו רוצים לעטוף את הלקוח, משלב ההתלבטות, רכישה , בניין כוח, הדרכות ואחזקה.״ ״להיות בית ספר לכטב״מ של זרוע היבשה״  עוד היבט שעולה בסכסוך באוקראינה, הוא הצורך להכשיר מהר חיילים בזמן לחימה. פרסומים גלויים הראו כי חיילים אוקראינים הוכשרו על תותחים מערביים בשבועות בודדים, הליך שאמור לקחת חודשים בתקופת רגיעה. עולם הכטב״מ ביבשה אינו שונה. צבאות רוצים יכולת לאייש במהירות יחידות ביכולות כטב״מ.  ״אם נקח את צה״ל כדוגמא, זמן השירות התקצר והצבא נדרש למצוא פתרונות כיצד להביא לכך שהוא ממצה, ארגונית, את מרבית זמן השירות בפעילות מבצעית. פחות בהכשרות״, מסביר מר. ״אלביט רוצה להיות בית ספר לכטב״מ של זרוע היבשה. יש לנו יכולת להדריך ולהכשיר מהר, כמו שאנחנו מתחזקים בתי ספר לטיסה בעולם. אנחנו מציעים את המודל הזה לעוד צבאות בעולם.  ״כתפיסה, אנחנו לא מוכרים כטב״מ, אלא מערכת מקצה לקצה. זה אחד היתרונות היחסיים שלנו. אנחנו גם חזקים בתקשוב. הידע הזה מאפשר לנו למכור פתרונות מערכתיים. במידה מסוימת, יותר קל למכור כלי טיס לחיל האוויר מאשר לצבא יבשה. מדוע? מכיוון שבחיל האוויר תעופה היא ליבת העיסוק. בצבאות יבשה עולם התעופה פחות מוכר.  ״המשמעות היא שלקוחות מחפשים מישהו לקשר ארוך טווח ושיתן פתרון שלם. צורך שיווקי זה מחייב אותנו לשמר מתח שירותי מול הלקוחות. גם אם מדובר בלקוח חו״ל, במרחק חצי כדור הארץ. לספק שירות למערך כטב״מ טקטי, מבצעי, במרחק טיסה של כמה שעות מישראל - זו משימה מאתגרת. אם יש תקלה בכלי טיס, גם באמצע הלילה אצלנו, הלקוח רוצה שירות מהיר. ככל שההיכרות שלך עם הלקוח יותר טובה, כך זה עוזר לספק שירות. כאמור, גם בצד השני של העולם.״   ״הרקטות לא יחליפו את התותחים״  היכולת של כטב״מ לספק נראות לעומק שדה הקרב, מעלה תהייה האם הימצאותו בזירה, תביא לדחיקת התותחים המסורתיים לטובת רקטות ארוכות טווח. ״כאיש הפעלת אש, אני מתקשה לראות את הרקטות מחליפות תותחים״, אומר מר.  ״לתותח יש מגוון סוגי תחמושת, לרקטות פחות. ירי רקטי בתכנון שלו יותר מוגבל מפגז. רקטות פחות שרידות, הן משאירות חתימה. ככל שהטווח גדול, כך החתימה גדולה יותר. זו הסיבה שסוללת רקטות משגרת ומדלגת מיד. תותח צריך גם לטווח קצר. רקטה ל-150 ק״מ לא יודעת לפעול ל-5 ק״מ. תותח יודע לירות ל-40 ק״מ ולתת סיוע קרוב לחי״ר. במשימות סיוע קרוב, להבדיל מתקיפות עומק, רקטה לא מחליפה תותח.  ״בהיבט השימוש בכטב״מ, זה כלי שמשרת לא רק את גורמי הפעלת האש. המטוסים יודעים להביא מטרה למג״ד גולני ולאחר רבע שעה, להביא מטרה לרקטה לטווח 150 ק״מ. היכולת לתת מטרה לכל גורם ביבשה, אש או איסוף מודעיני, פתחה ליבשה יכולות זמן אמת ליותר צרכנים. שמחברים את המידע המגיע מהמטוס למערכת שו״ב, כמו שעשו בצה״ל עם צי״ד, הגדלת את כמות הצרכנים לתוצרי הכטב״מ.״ אוטונומיה בשדה הקרב  עד כמה אנחנו רחוקים ממערך כטב״מ טקטי אוטונמי? כזה שטס לבד, מאתר מטרות, מסווג אותן, קובע עדיפות ושולח לגורמי האש המתאימים בתזמון המתאים? ובכן, לפי מר, אנחנו לא רחוקים משם. ״זה כבר לא חלום. חלק ממרכיבי המערך האוטונומי קיימים״, אומר מר.  ״המערך, כאמור, מחובר לצי״ד. מי שקובע את המטרה, זה מי שמסתכל על צי״ד. זו מערכת. מחברים כטב״מ לשו״ב של הסוללה או משגר הרקטות. מפעיל האש לא תמיד יודע מי סיפק לו את המטרה. הוא צריך לומר שהוא רוצה כטב״מ, למתי ואיפה - והוא מקבל אותו כתשתית.  ״הגורם המבקש לא בהכרח יודע מי מפעיל את מערך הכטב״מ או איך זה מתבצע. הוא יכווין את המטע״ד ויקבע במה הוא רוצה לצפות. הכטב״מ יהיה במקום ובזמן שהוא ביקש. המג״ד או המח״ט צריכים להלחם, לא להתעסק באיך מביאים כטב״מ לנקודה. התהליך הזה כבר קיים בצה״ל.  ״סוגיית הבינה המלאכותית היא הדבר הבא בתחום. הגורמים המבדלים בעתיד בין פתרונות כטב״מ טקטי, יכללו חיבור למערכת השו״ב של הלקוח, ארכיטקטורה פתוחה המאפשרת חיבוריות לכל מרכיב אצל הלקוח ואיך אתה מזקק את המידע לצרכן. מערכות השו״ב מייצרות המון מידע שמציף את הצרכן. החכמה היא לעזור לצרכן להפוך את הידע שקיים  - למידע רלוונטי.     ״כמה אוטונומיה תהיה למערך כטב״מ טקטי בעתיד? כנראה שתמיד נצטרך בני אדם בצד התחזוקה. להרכיב מטע״ד, לקפל את כלי הטיס. בהיבט המידע, הצרכן בקצה ירצה לקבל מידע מנותח, מוגש בצורה פשוטה ומתאימה לצורך המיידי שלו. זה הכיוון אליו הולך תחום הכטב״מ הטקטי.״  התעוררות לאור המלחמה באוקראינה באופן כללי, ניתן לומר כי תהליכי שינוי בעולם הפעלת האש לוקחים זמן. היות ומדובר בתהליכי ליבה של צבא, ישנה נטייה לשמרנות באימוץ אמצעים חדשים, כאלו שעל בסיסם תתרחש הקפיצה הבאה.  זו כנראה הסיבה שמל״טים לדרג הטקטי, פחות נפוצים בעולם. כעת, ישנה ציפייה שהמלחמה באוקראינה תאיץ תהליכים.  ״מתחילים להרגיש את השינוי״, אומר מר. ״הארטילריה הרוסית ארוכת טווח וגורמת את מרבית הנזקים לאוקראינים. באירופה מבינים שאולי יש להם יכולות תקיפה ארוכות טווח - אבל אין מי שיביא את המטרות. ״ההבנה הזו מובילה להתעוררות בנושא הכטב״מ הטקטי. ישנה הבנה שצריך כלי שיביא מטרות בזמן אמת ולא רק לאחר שהאויב ירה. קל יחסית לזהות מטרה לאחר הירי. להביא מטרות טרם הירי - יותר מאתגר. כטב״מ יכול לרכוש מטרות בכל מזג אוויר ומגוון מטרות, מטנק בודד לגדוד חי״ר. קיימים מגוון מטע״דים המאפשרים לאחוז שטח בכמה דרכים, בכל זמן לכל עומק. זו ההארה שתבוא בעקבות הלחימה באוקראינה.״ 

משרד GAO , המקביל למבקר המדינה, דיווח על קשיים בייצור המנועים וקבע כי 36 מתוך 450 מטוסי F-35 לא היו כשירים לטיסה בגלל בעיות במנועים תמונה: לוקהיד מרטין מחסור בחלקים למנועיהם של מטוסי הקרב החמקניים F-35 גורם להאטה בקצב הייצור של מטוס הקרב שהוא מערכת הנשק היקרה ביותר של ארה"ב. WAR ZONE מדווח כי מדובר במנוע F-135 של פראט אנד ויטני שמחירו כ-12 מיליון דולר. הפנטגון שוקל אם לשדרג את המנוע או לרכוש מנועים חדשים למטוסים שמיוצרים בלוקהיד מרטין, אלא שבינתיים התגלו קשיים באספקת חלקים למנועים. משרד GAO , המקביל למבקר המדינה, דיווח על קשיים בייצור המנועים וקבע כי 36 מתוך 450 מטוסי F-35 לא היו כשירים לטיסה בגלל בעיות במנועים. המשרד דיווח על שורה של קשיים באספקת חלקי מנועים, מחסור בכוח אדם וקשיים בתחזוקה ואחסון. נתגלו גם חילוקי דעות בין לוקהיד מרטין לבין פראט אנד ויטני, יצרנית המנועים. סלע המחלוקת התמקד בשיטות חישוב תחזיות עתידיות של היצע מנועים.  משרד המבקר מציין כי חלו שיפורים בכל התהליכים הללו, אך הם איטיים. משרד ההגנה האמריקני מייחס חשיבות רבה למטוסי F-35 ועל כן קבע כי  בכל רגע נתון לא יהיו יותר מששה אחוזים ממטוסי F-35 שלא יהיו כשירים לטיסה בגלל מחסור במנועים. פראט אנד ויטני התחייבה לעמוד בדרישה זו כדי לשמור על זמינות מטוסי הקרב. בבית הנבחרים האמריקני קראו חברים בוועדת המשנה לענייני כוננות צבאית לפעול במהירות לפתרון בעיות המנועים כדי שתכנית ייצור ואספקת מנועי החמקנים תעמיד בדרישות המבצעיות. 

כנס FireTech העוסק בתמורות בהפעלת האש בצה״ל ממלחמת לבנון הראשונה נפתח היום (ד) בתל אביב. ״לחיזבאללה יש יכולת אש מהגדר עד ביירות, כולל אש מדוייקת״, אמר אייזנקוט. ״מול האיום הצפוני, צה"ל מוכן ביכולות אש מרשימות״ צילום: ילון גל כנס FireTech העוסק בתמורות בהפעלת האש בצה״ל ממלחמת לבנון הראשונה ועד ימינו נפתח היום (ד) באולם סמולרש, באוניברסיטת תל אביב. הכנס הוא יוזמה משותפת של עמותת התותחנים, אתר ישראל דיפנס וחיל התותחנים.  את הכנס פתח יו"ר עמותת התותחנים וקתמ"ר לשער תא"ל מיל דני כסיף שעמד על השינוי המהפכני הגדול שעבר חיל התוחנים מאז של"ג לפני ארבעים שנה. ״היום החיל הוא שילוב של אדם וטכנולוגיה״, אמר כסיף. ״היום החיל הוא אבן יסוד בעוצמת צה"ל, חיל שמקבל משימות ומבצען בעצמו. החיל עבר קפיצת מדרגה רצינית. הוא מפעיל כלים מדויקים ומהירים, תוך בניית עוצמת אש.״  הדובר הראשון בכנס היה רב אלוף (מיל׳) גדי אייזנקוט, הרטמכ"ל לשעבר. ״אילו ידע נסראללה מה שהמודיעין שלנו יודע על לבנון, על חיזבאללה ועל מטרות בזירה הצפונית אולי הוא היה נמנע מלאיים על כריש״, אמר אייזנקוט. אייזנקוט תיאר את האיום הלבנוני כאשר לארגוו טרור יש יכולות מדינתיות, יכולות אש מרשימה, יכולת איסוף ויכולת תקיפה ושו"ב. מאחורי ארגון הטרור עומדת  מדינה, איראן, התומכת.  לחיזבאללה יש יכולת אש מהגדר עד ביירות, כולל אש מדוייקת. במלחמה עלולים להיות ניסיונות חדירה לשטחינו, כולל פעילות סורית – את כל זה חובה לקחת בחשבון. מול האיום הצפוני, מוכן היום צה"ל ביכולות אש מרשימות, חימושים חכמים ומדוייקים בכמויות גדולות ולטווחים ארוכים של קילומטרים רבים. בימים הראשונים עלולים ליפול בארץ עד תל אביב אלפי טילים ורקטות. לצה"ל ולחיל התותחנים יש תשובות לכך.  לצה"ל יש יכולות לפגוע במרכזי הכובד, בפיקוד ובשליטה בלבנון, תוך שימת לב שלא לפגוע  באזרחים. הרמטכ"ל לשעבר ציין את חשיבות השילוביות המאפשרת שת"פ בין חילות היבשה וחיל האוויר, במגמה לסייע לכוח המתמרן. סיוע למתמרן -  זה המפתח לניצחון, אמר אייזנקוט.  

חברת בנדא מגנטיק השיקה את הרחפן המקצועי החדש של DJI, ה- MATRICE 30 המיועד גם לגופי הביטחון | זמן טיסה של עד 41 דקות, ומהירות מקסימלית של 23 מטר לשנייה קרדיט תמונות: בנדא מגנטיק חברת בנדא מגנטיק השיקה את הרחפן המקצועי החדש של DJI, ה- MATRICE 30 המיועד לגופי הביטחון, חברות, עסקים, מוסדות וארגונים. הרחפן החדש עמיד במזג אוויר קשה ומאתגר, כולל עמידות במים בתקן IP55 ועמידה ברוחות עד 15 מטר לשנייה. בדומה לגרסת ה-MAVIC, ניתן לקפל את הרחפן ולהכניסו לתיק או לתא אחסון בקלות ובנוחות. הסוללות שלו מעניקות זמן טיסה של עד 41 דקות, ומהירות מקסימלית של 23 מטר לשנייה, כך שהוא מתאים למגוון רחב של משימות.  בנוסף, ניתן לאבזר את הרחפן במגוון אפשרויות: ניתן להתקין מצלמה תרמית עם בחירת רזולוציות לטובת משימות הכוללות גילוי חום, או להשתמש במצלמה המקורית בעלת 48 מגה פיקסל עם זום אופטי (טווח פוקאלי של 21-75 מ"מ, שווה ערך ל-113-405מ"מ) ופוקוס מ-5 מטרים עד אינסוף. מלבד החיישן הראשי, ניתן למצוא גם מצלמה רחבה בעלת 12 מגה פיקסל לקבלת תמונות רחבות במיוחד. לצד המצלמות, ממוקם חיישן לייזר שמודד מרחק בין 3 ל-1,200 מטר.  לבטיחות ואמינות הטיסה והפעולות המבצעיות, DJI הכניסה ל-MATRICE 30 מערכות כפולות לשליטה בקרה, כך שהטיסה והמשימה מבוצעות בראש שקט וללא דאגות. שלט הרחפן מציע עיצוב חדשני ונוח הכולל מסך גדול במיוחד 7.02" ובהירות של 1200 cd/m2.   מי שרוצה להגן על הנתונים שלו, יכול לעשות שימוש ב"מצב מידע מאובטח", הכולל הצפנת AES על כרטיס ה-SD, מצב עבודה מידע מקומי (offline), מחיקת מידע בלחיצה אחת, הצפנת שידור וידאו AES-256 ואפשרות יצירת ענן מקומי. משקל הרחפן: פחות מ-4 ק"ג.  באירוע ההשקה שנערך השבוע במנחת אשרד בשרון, לקחו חלק השותפים העסקיים של DJI, העושים שימוש ברחפני החברה לטובת משימות ופעילויות שוטפות המיועדות לאכיפת החוק, אכיפת עבירות בנייה, בט"ש, שמירת הסדר הציבורי וניהול אירועים גדולים:  'פלייטק', המבצעת איסוף מידע מהאוויר ואנליטיקות שמאפשרות ללקוחותיה לקבל מידע רב על הנעשה בשטח. בנוסף, היא מבצעת בקרות טרמיות לזיהוי נזקים והפחתה בייצור. מיפויים ומדידות - מדידת שטחים והפקת מודלים למודדים או לחברות הנדסיות. ביטחון - הכשרת גופי ביטחון שונים וסיוע במשימות שוטפות, בקרה על קווי אורך של נפט, חשמל וגז לזיהוי נזילות פגיעה בצינורות וכד'.  'קואדפול טכנולוגיות', המציעה מערכת הכוללת רחפן רתום לקופסה: המערכת מותקנת בשטח, מופעלת מרחוק, ומאפשרת תצפית מגובה רב למשך שעות רבות ברצף. בלחיצת כפתור הרחפן ממריא לגובה של 200 מ' כשהוא רתום בכבל אל הקרקע. דרך הכבל מסופק לרחפן החשמל המאפשר את פעולתו. במקרה הצורך ניתן לנתק את הכבל מהרחפן. הכבל צונח לקרקע והרחפן יוצא לטיסה חופשית עם הסוללות המקוריות שלו למשך כחצי שעה נוספת. 'Cando Drones', המבצעת את האופרציה מקצה לקצה על מנת לאפשר מענה מותאם לצרכי הלקוח הכולל ארגון המרחב האווירי והקרקעי, תאומים בכל אשר נדרש, שילוב יכולות למגוון משימות – רחפנים שונים, חיישנים, מערכת שו"ב ואנליטיקה, והטמעה הכוללת הכשרה, וליווי מקצועי וטכני. בין היתר, עוסקת החברה במשימות אבטחה באתרים פרטיים, קריטיים, אזורי תעשיה, השלמת מענה במסגרת אבטחת אירועים המוניים, כגון: מרתון, הופעות, אירועי ספורט וכו'; משימות שגרה וחירום ומבצעים בתחום השירותים המוניציפליים לרווחת הציבור – סיוע בפיקוח, אכיפה ושיטור הערוני; תחום המשלוחים; מיפוי ומידול. 'גיראסול אנרגיה מתחדשת' היא הנציגה הרשמית בישראל של חברת Sitemark הבלגית.  דגם ה-M30T מסדרת הMATRICE 30- של DJI והמצלמות שלו, בדגש על המצלמה התרמית, עומד בכל הדרישות של סייטמארק. בזכות יכולותיו המתקדמות, ניתן לבנות תוכנית הטסה מדויקת, לאסוף נתונים באיכות מקסימלית, להנות מזמן הטסה ארוך במיוחד ומקלות ניוד מקסימלית המאפשרת לבצע מספר משימות ביום אחד. בנוסף, חיישן ה-RTK המובנה בM30T- מאפשר גם לבצע משימות של מעקבי בנייה לאתרים סולאריים, שירות נוסף המוצע ע"י סייטמארק. 'High Lander' מספקת את הפלטפורמה ״Mission Control PRO״ המהווה תוכנה לניהול ציי רחפנים. המערכת מאפשרת תכנון משימות מסוג אבטחה, ביטחון הציבור, חילוץ והצלה, משלוחים, ניטור, מיפוי ועוד, תוך התחשבות באילוצים פנימיים וחיצוניים. המערכת מאפשרת הוצאת רחפנים למשימות שונות במקביל, באופן אוטונומי או ידני לבחירת המשתמש. על פי נתוני היבואן, מחיר רחפן כזה עם מטען בגרסה הרגילה הינו: 30,419 ש"ח כולל מע"מ, בגרסה התרמית הינו: 42,709 ש"ח כולל מע"מ. כמות סוללות נדרשת שונה ממשימה למשימה (שימוש בזוגות), מינימום להפעלה נדרש זוג. מחיר לסוללה אחת הינו: 1629 ש"ח כולל מע"מ.

״בהקשר התותחים, לאש סטטיסטית יש השפעה עצומה על הקרב. לתותחים יש היבט תודעה משמעותי על שדה הקרב״, מסביר גל הירש גל הירש | צילום: ילון גל  ״מלחמת לבנון השניה התחילה עבורי בבוקר. הייתי במודל בנחל בצת עם יחידות מיוחדות״, מספר תא״ל (מיל׳) גל הירש בכנס FireTech. ״השמש זורחת, הציפורים מצייצות ומספרים לך שתוקפים את מפקדת האוגדה.״  ״בהקשר התותחים, לאש סטטיסטית יש השפעה עצומה על הקרב. אני זוכר את עצמי כמפקד צוות שיורים עליו ארטילריה סורית. הפה מתייבש, הלב דופק. זה מפחיד ועושה אפקט שמשנה לך תכניות. אנשים נפגעים סביבך. לתותחים יש היבט תודעה משמעותי על שדה הקרב.   ״בשנים האחרונות מתמקדים אצלנו במודיעין ואש. התחבולה היא לגעת באויב בדיוק איפה שצריך, כדי לפרק את כל המבנים שלו. הפיקוד בלחימה צריך לייצר אופטימיזציה להפעלת אש.  ״נקודה נוספת היא השאלה אם אתה במלחמה. במלחמת לבנון השנייה. יורים עליך מתוך סביבה אזרחית, ועולה שאלה, האם אתה במלחמה? אילו יכולות מותר לך להפעיל? בלבנון השנייה הבנו זאת אחרי ארבעה חודשים. ״רק בששת הימים ידעו מהדקה הראשונה שאנחנו במלחמה. זה משפיע על הפעלת אש. ׳מה פתאום אתה מפעיל חמ״מ? שומרים את זה לסורים׳. הפעלת האש תלויה בדרג הפוליטי. אם אתה במלחמה, אתה מתנהל בהתאם. ״  הירש מתאר את המורכבות בהפעלת אש רב זרועית. ״להכניס מסק״ר ללחימה שהאגד שלך יורה, בעיה קשה של תיאום. לא פשוט ועוד יותר מסובך שיש לך קומנדו בעומק. זה יוצר בועות עבודה שמגבילות הפעלת אש. אש חופשית או חופש התמרון?  ״כוחות מיוחדים, מסוקים ועוד אמצעים, צריכים תיאום. בלבנון השנייה, המנתץ השאיר נפלים והיינו צריכים הנדסה לפנות אותם. זה תפעול באמצע מלחמה שצריך לקחת בחשבון. לגבי זירת הים, אין לנו אש מאסיבית מהים. הצלחנו בעבר לקשור כלים של מגלן לסטי״לים ולהפעיל אש מהים. זה לא מספיק. גם סיוע קרוב צריך להיות.  ״חסרה לנו יכולת הפעלת אש רציפה. במקום תיפוף רגיל שלא עושה אפקט על האויב, צריך  תיפוף רצוף. צריך ירי סטטיסטי רצוף לעשות אפקט על האויב. סגירת מעגלים, בשביל זה יש הדק חכם. לחבר מרכזי אש ומודיעין. לבנון השניה ירינו בכינון ישיר לבתים. הפעלנו חמ״מ. מערך האש עבד במלואו.״  לעתיד: צריך הדפסה קרבית של תחמושת ליד הסוללה. לא עוד משאיות שסוחבות תחמושת לשדה הקרב. בנוסף, ארטילריה צריכה להיות גם דלת הרג או אל הרג, לקרבות ביו״ש.״