מטוסי B777 יוחזרו לטיסות לבנגקוק, לפוקט ולדובאי, יעדים עתירי ביקוש | בתקופת הקורונה קרקעה אל על את ששה מטוסי B777 בגלל ירידה בטיסות https://www.elal.com/en/About-ELAL/About-ELAL/Investor-Relations/Pages/O... חברת אל על מחזירה לשרות מטוסי נוסעים מסוג בואינג B777-200ER נוכח צפי לגידול בתנועת  הנוסעים בקיץ. בתקופת הקורונה קרקעה אל על את ששה מטוסי B777 בגלל ירידה בטיסות. מטוסי ג'מבו B747 כבר יצאו משירות והוחלפו ב-15 מטוסי B787 DREAMLINER לטיסות ארוכות-טווח לצפון אמריקה ולאסיה. מטוסי B777 יוחזרו לטיסות לבנגקוק, לפוקט ולדובאי, יעדים עתירי ביקוש. נתוני נתב"ג מראים שמספר הנוסעים באל על גדל ב-151 אחוזים בין יוני 2021 ליוני השנה. במחצית הראשונה של השנה הטיסה אל על 1.6 מיליון נוסעים, בהשוואה ל-400 אלף באותה תקופה אשתקד.   

מחקר בן שני כרכים שכתב תא״ל (ז״ל) יואל בן פורת - מפקד 8200 דאז, אודות המלחמה, מוסתר מהציבור בארכיון צה״ל | המוסד אישר שאינו מכיר בקשה לשחרור החומרים שהייתה אמורה להגיע מהארכיון | עד לפני כחצי שנה כל הגורמים הרשמיים הכחישו שבכלל קיים מחקר כזה  תא״ל (ז״ל) יואל בן פורת | במהלך מלחמת יום הכיפורים שימש כמפקד יחידת איסוף מודיעין האותות של אמ"ן (יחידה 848) | מאת דובר צה"ל, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=82331414 מלחמת יום הכיפורים נחשבת עד היום אירוע מכונן בהיסטוריה של מדינת ישראל. אירוע שערער את יסודות הביטחון הבסיסי בהמשך קיום המדינה. פלוני היה מצפה, שאירוע כה מכונן, ילמד ויחקר לעומק על מנת להשאיר לדורות הבאים מדריך ״אל תעשה״. כלומר, ללמוד מהטעויות שנעשו במלחמה אז, כדי להבטיח, ככל הניתן, שטעויות כאלו לא יקרו במלחמות עתידיות.  ״50 שנה של הסתרה״ תיאוריה לחוד ומציאות לחוד. בישראל מסתירים עד היום חומרים ביחס למלחמת יום הכיפורים. זו שהתרחשה לפני 49 שנים. לאחרונה ניסתה עמותת ״המרכז למלחמת יום הכיפורים״ להשיג מארכיון צה״ל ומשרד הביטחון מחקר של מפקד יחידת 848 (יחידת 8200 של ימינו), תא״ל יואל בן פורת ז״ל.  בן פורת סיים את המלחמה בתחושות קשות, עם שאלות נוקבות לגבי המלחמה. הוא ביקש לבצע מחקר מעמיק וקיבל אישור מהצבא. הוא ליקט ידיעות של המוסד ואמ״ן בשנים ובחודשים טרם המלחמה. מטרתו הייתה לגבש תמונה מודיעינית שלמה ככל הניתן (היות והיא מתבססת רק על ידיעות של המודיעין הישראלי), שהתקבלה טרם המלחמה. כנראה אחת המטרות הייתה להבין כיצד כשלה ההבנה שהולכים למלחמה ומתי.  ״50 שנה של הסתרה - יש עוד 40 שנה לחכות - למה מחביאים את המחקר של מפקד יחידת 848 מידי הציבור?״, כותב אור פיאלקוב, מהגורמים הפעילים בעמותה. פיאלקוב למוד ניסיון בשחרור חומרים ביטחוניים מארכיון צה״ל בהקשר המלחמה ההיא. העמותה היא זו שתרמה, באמצעות פנייה לבג״צ, לשחרור יומן המלחמה של ראש הממשלה, פרוטוקולים של דיונים בלשכתה וכן אלה של ישיבות ממשלה והתייעצויות מדיניות־ביטחוניות לציבור.  ״עד לפני חצי שנה, כולם הכחישו שקיים מחקר״  דיברתי עם פיאלקוב על מנת להבין לעומק את הסיבה מדוע ארכיון צה״ל אינו משחרר את המחקר של בן פורת לציבור. ״עד לפני חצי שנה כל הגורמים הרשמיים הכחישו שבכלל יש מחקר כזה״, מספר פיאלקוב. ״ואז פתאום, גילו שיש העתקים ב-8200, ולאחר מכן ארכיון צה״ל "נזכר" שיש גם אצלו עותק של המחקר. בן פורת אף טען בעבר כי פרצו לו לבית וגנבו לו עותק.  ״המחקר כולל שני כרכים. הפתעת יום הכיפורים (טיוטא) מידע, לקטים, ניתוח ומסקנות כרך א' ינואר ספטמבר 1973. הפתעת יום הכיפורים (טיוטא) מידע, לקטים ניתוח ומסקנות 1-6 באוקט' 1973 כרך ב.  ״לצערי ארכיון צה״ל לא מוכן לשחרר את המחקר, ומצפה שנחכה לשנת ה90 למלחמה. בארכיון צהל יש 39 תיקים עם כל מה שבן פורת כתב באמ״ן, חלק אלו עבודות קטנות ושני  תיקים זה המחקר שהוא כתב. בימים האחרונים קיבלתי את התשובה המקוממת הזו, במקום לפתוח את מה שאפשר, הם שולחים אותי לחכות לשנת 2063? מה כבר אפשר להסתיר אחרי 50 שנה?״  וזה לא רק אמ״ן. גם לחיל אוויר יש כרכי מחקר על המלחמה שלא יצאו לציבור. כנראה אחת המטרות בהסתרה היא לשלוט בנרטיב. ככה כותבים היסטוריה איך שרוצים, בלי לחשוף את הציבור לעובדות. למסמכים.  ״ארכיון צה״ל מטיל המון קשיים. אם יש דברים מסווגים אחרי כמעט 50 שנים, אפשר להשחיר ולשחרר לציבור עם השחרות. כמו שעושים במדינות מערביות אחרות. בצה״ל אוסרים הכל. צריך גם לדעת שהארכיון בצה״ל מבולגן ברמה לא נורמלית. הרבה חומרים אינם מתוייגים כראוי. פתאום מצאו את כל המחקרים של בן פורת. אחרי שנים של הכחשות.״  אתם הולכים עם זה לבג״צ?  ״אמרו לנו לחכות ל2063. במקום זאת, אפשר להשחיר או לשחרר רק חלק. זו עצלנות, שום סיבה אחרת. בפעם הקודמת עם חומרי ארכיון המדינה לקח לנו שנתיים והצלחנו לשחרר את החומרים לציבור בעזרת בג״צ. האם נלך מול ארכיון צה״ל על חומרים של חיל האוויר או יום הכיפורים? יכול להיות. עדיין לא החלטנו. נגיש ערעור מסודר. אולי מישהו במשרד הביטחון או באמ״ן יתעשת על עצמו ויעזור לנו לשחרר את החומרים.״   פיאלקוב מסביר שכנראה בארכיון צה״ל לא רוצים שתהיה גישה לחומרים לציבור הרחב. כאילו זה חומר פרטי של צה״ל, ולא של הציבור. בפעמים קודמות לא רצו להעלות את כל הכרכים של ועדת אגרנט לרשת בקובץ אחד, אלא עמוד עמוד, הסיבה לכך שקיבל פיאלקוב ממנהלת הארכיון הקודמת היא התשובה המקוממת: "הכרכים הועלו כך שהציבור יעיין בהם אך לא יוריד את כל הכרכים ויישכפל".  ״הדרך היחידה היא לקנות עותקים מאנשים פרטיים במאות שקלים במקום להדפיס בבית. כל מסמך בארכיון צה"ל עולה כסף לבקש אותו. אם אני מבקש ומשלם על החשיפה של החומר, למה לגבות כסף גם ממך שאתה תבוא לבקש את אותו חומר? אם הארכיון יכו למכור את אותו חומר כמה פעמים, למה לא להעלות אותו לרשת שיהיה נגיש בחינם לכולם?״, אומר פיאלקוב.  ״גם מפות סירבו לפרסם ברשת, למרות בקשתנו. בסוף סרקנו והעלנו לרשת. לוקחים לך שקל  לעמוד. 20 ש״ח למפה. אתה חושב שארכיון צה״ל מטרתו לחשוף את ההיסטוריה לציבור ואז מגלה שהכל מסחרה. הם לא רוצים להעלות לרשת גם בגלל כסף וגם בגלל שהם חוששים שלא יצטרכו אותם. אם הכל יהיה ברשת, נגיש לכל אזרח לחיפוש, הם חוששים שלא יצטרכו את עובדי הארכיון. ״יש כאן גם ניסיון להקשות על הציבור הרחב להגיע לחומרים היסטוריים. בכוונה. ככה רק הקליקה, החוקרים מטעם צה"ל וחוקרים באקדמיה נחשפים לחומר. זוהי שליטה של צה״ל בנרטיב.״  העמותה הוקמה לפני כארבע שנים על ידי לוחמים במלחמה. מטרתה העיקרית להנחיל את תולדות המלחמה לדורות הבאים. כחלק מהפעילות, הוקם מרכז מידע דיגיטלי. ״אנחנו רוצים לקדם חוק בכנסת לתקצוב מכון מחקר למלחמת יום הכיפורים, כמו שעשו למלחמת ששת הימים. אנחנו עושים גם כנסים סביב המלחמה״, מסביר פיאלקוב.  מה מסתירים הכרכים?  ובכן, שאלת מליון הדולר היא מה מפחיד את ארכיון צה״ל בפרסום המחקר של בן פורת? ניסיתי למצוא אנשים שאולי קראו את הכרכים. כאלו שתיאורטית, הייתה להם גישה וסיווג מתאים. לא מצאתי אחד. גם פיאלקוב לא מכיר כאלו. ״שלא מפרסמים לציבור את העובדות הפשוטות, מתחילות קונספירציות״, מסביר פיאלקוב.  לפי הערכות ששמעתי, בנוסף לארכיון צה״ל, גם המוסד מתנגד לפרסום. פניתי למוסד דרך לשכת ראש הממשלה שעושה לו דוברות. חזרו אלי וטענו שבקשת פרסום שני כרכי המחקר של בן פורת בכלל לא הגיעה אליהם מארכיון צה״ל. המוסד אמנם ידוע בנוקשתו לפרסם חומרים היסטורים, אולם במקרה זה, ההחלטה למנוע פרסום אפילו לא הגיעה לפתחו. מה תהיה החלטת המוסד בקשר לפרסום החומרים של בן פורת? זו שאלה פתוחה.  אזכיר כי כאשר נוח למוסד, הארגון מפרסם חומרים, בעיקר להאדיר את שמו. רק בימים האחרונים המוסד פרסם, באמצעות העיתונאי רונן ברגמן, תחקיר בנוגע לפיגועים בבואנוס איירס בשנות ה-90. ב-2012 פורסמו חומרים, כולל חומרי מוסד על טבח הספורטאים באולימפידת מינכן. המוסד גם פרסם באינטרנט מחקר על המרדף אחר פושעי מלחמה נאציים, כולל חומרים שמאוחרים למלחמת יום הכיפורים. גם חומרים על תפיסת אייכמן פורסמו על ידי המוסד.  המחקר של בן פורת מכיל, כאמור, גם ידיעות שהתקבלו במוסד. למשל, אחד הסיפורים הידועים, שכבר פורסמו בגלוי, מספר כי ב-25 לספטמבר 1973, כמה ימים לפני פרוץ המלחמה, הגיע המלך חוסיין (אבא של) לישראל להפגש עם גולדה.  יחד איתו הגיע בכיר בשירותי הביטחון הירדנים שנפגש עם ראש המוסד (צבי זמיר) ובכירים במודיעין של צה״ל וסיפר להם על תכנית המלחמה הסורית. ״הסורים הולכים למלחמה״, אמרו הירדנים. רק לא ידעו לומר את התאריך המדויק של תחילתה. בחלוף השנים הסתבר שהירדנים השתילו סוכן שלהם בסוריה.  מה עשו עם המידע הזה בישראל? לא הרבה, מעטים שמעו על התכנית, היא אפילו לא הגיעה לקצין מודיעין של פיקוד צפון במלחמה. הירדנים, שראו שישראל לא עושה כלום, על אף החשש הכבד ממלחמה, פנו לאמריקאים. ובדומה למה שעשו עם המוסד, נתנו גם ל-CIA עותק מתכנית המלחמה הסורית (לימים, החומר פורסם באתר ה-CIA). האמריקאים פנו לישראל ושאלו מה קורה לאור התכנית. הישראלים נפנפו אותם ואמרו להם שלא הולכת לפרוץ מלחמה.  המהלך הירדני לא שינה את קבלת ההחלטות בישראל.  ״הארכיון אפילו לא עשה מאמץ לברר מה עיקר ומה טפל״ ארכיון המדינה פרסם תקנות איך לבקש פתיחה של חומר היסטורי, אולם פנייתו של פיאלקוב לארכיון המדינה לא נענתה למרות שעברו שנתיים וחצי. לגבי סוכנים או נכסים מודיעינים כלשהם שהיו תקפים ב-1973, בספק כמה מהם, אם בכלל, רלוונטים להסתרה היום.  ״הארכיון אפילו לא עשה מאמץ לברר מה עיקר ומה טפל בטענות המתנגדים לפרסום״, מסכם פיאלקוב. ״אם יש במחקר חומרים שמסכנים את ביטחון ישראל ב-2022, שישחירו. בספק אם יש מה להסתיר אחרי 50 שנים. מקומם שצה״ל ומשרד הביטחון אומרים לנו ׳חכו ל-2063׳ כדי לקרוא את המחקר של בן פורת. מי יתעניין במלחמה שפרצה לפני 90 שנים? אולי מיעוט היסטוריונים.״ 

"ירי חי של טיל גיל כרוך בתקורות לוגיסטיות ובעלויות כספיות גבוהות״, מסביר מנהל תוכנית "מאמני משימה" של בגירה, סא''ל (מיל') יוחאי ונה. המאמן החדש אמור להוזיל עלויות לצה״ל, בלי לפגוע באיכות האימון  תמונה: רפאל בגירה מערכות בשיתוף עם רפאל, מפתחת עבור צה״ל מאמן מתקדם לטיל הגיל שישולב במאמני המשימה ותשתית המאמנים שבגירה מספקת לצבא.  המאמן יאפשר ללוחמים להתאמן עם משגר אמיתי בכל אחד מאתרי 'מאמן המשימה' של בגירה כחלק מתפישת הלחימה המשולבת. המערכת כוללת הדמיה מפורטת ומציאותית של גזרות הליבה ותרחישי הייחוס של צה''ל.  אתר הקבע הראשון צפוי להימסר בשנה הקרובה בבית הספר למקצועות החי''ר. בנוסף, במהלך 2023 יימסרו לצה''ל מאמנים ניידים שיאפשרו אימונים בשטח, כולל במהלך תעסוקות מבצעיות. המאמן ישלב בין מנוע הסימולציה של בגירה למשגרי הגיל האמיתיים מתוצרת רפאל, ויאפשר אימוני תמרון משולבים עם הפעלת אש וגיל בכל צורות הקרב. מנהל תוכנית "מאמני משימה" של בגירה, סא''ל (מיל') יוחאי ונה, אמר כי מדובר בשת''פ פורץ דרך שיקח את הצבא קדימה באיכות האימונים: "ירי חי של טיל גיל כרוך בתקורות לוגיסטיות ובעלויות כספיות גבוהות. המאמן החדש יעניק לצה''ל יכולת להכשיר ולהתאמן על מערכות אמת עם רמת מציאותיות גבוהה בספיקה משמעותית". מאמני המשימה הקיימים כבר שודרגו לאחרונה וקלטו את אמצעי רכישת המטרות "תבל" ו״מתן".  הטמעת יכולות האימון של הגיל במאמני המשימה מייצרת מאמן יבשה ורסטילי, הנותן מענה לקשת רחבה של כשירויות: החל מהפעלת אמצעי אוויר והכשרת קש''אים, וכלה בירי טילי גיל.  

המשרד להגנת הסביבה רכש את הספינה "סביבה 4", שמיועדת למטרות פיקוח, שליטה ופיקוד על תקריות זיהום ים | הספינה נרכשה בתקציב הקרן למניעת זיהום ים ובסיוע של חיל הים ומשרד הביטחון | משרד הגנת הסביבה: "סביבה 4" אינה בעלת יכולות ריגול תת-ימיות ספינת ״סביבה 4״ | המשרד להגנת הסביבה בפייסבוק המשרד להגנת הסביבה רכש לפני כשנה את הספינה "סביבה 4", שמיועדת למטרות פיקוח, שליטה ופיקוד על תקריות זיהום ים. כעת, כשנה לאחר מכן, עושים טקס השקה במעגן שביט בחיפה. הטקס יתקיים במעמד השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, מנכ"לית המשרד, גלית כהן, סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה, יצחק (בנדה) בן דוד ומנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, רני עמיר וגורמי מקצוע. הספינה החדשה תוצב בנמל חיפה ותופעל על ידי תחנת חיפה של היחידה הימית של המשרד לפיקוח שוטף על מתקנים בים ואוניות, לרבות יכולת הגעה מהירה לזיהוי בים העמוק. "סביבה 4" תופעל גם למתן סיוע במסגרת ההסכם התת-אזורי שנחתם בין ישראל, קפריסין ויוון, למוכנות ולשיתוף פעולה בעת אירוע זיהום ים בשמן. "סביבה 4" היא ספינה בעלת מאפיינים טכניים ייחודיים שמאפשרים לה מהירות הגעה, יכולת שהיה ושרידות במצבי ים עד גובה גלים שלושה מטרים. 4 מנועי בנזין בהספק כולל של 1,400 כ"ס. הספינה במשקל כולל של כ-5 טונות, באורך של כ-13 מטר ומסוגלת לשאת עד 10 אנשי צוות ונוסעים. הספינה כוללת מכשור ואמצעי תקשורת לניהול כוחות בים בשגרת פיקוח ובעת תקרית זיהום ים. הספינה, שנבנתה במספנת SafeBoats בארה"ב, נרכשה בתקציב הקרן למניעת זיהום ים ובסיוע של חיל הים ומשרד הביטחון. האם ספינת המחקר הימי תכלול גם יכולות ריגול תת ימיות במסווה אזרחי? ובכן, רשמית לא. במשרד הגנת הסביבה אמרו בפירוש שלספינת המחקר לא יהיו יכולות ריגול.  אזכיר כי רוסיה וסין מפעילות ספינות מחקר מדעי, אשר לפי הערכות, משמשות גם לצרכי ריגול תת ימי. כולל מיפוי כבלי תקשורת וחשמל תת ימיים. חלק מספינות הרוסיות כוללות גם יכולות ל״א וסייבר. ספינות ״מחקר״ לצרכי ריגול אינם רעיון חדש בעולם הביטחוני.   הספינה החדשה היא אותו כלי שיט כמו הצרעה בצה״ל או הספינות של המשטרה שנרכשו מאותה מספנה בארה״ב - SafeBoats. ספינה כזו אמנם בעלת טווח קצר יחסית של 100 מייל-ימי, אך ניתן להתקין עליה, למשל, סונאר נגרר או סונאר צד. אלו יכולים לשמש לגילוי צוללות ולמיפוי קרקעית הים.   כאמור, על פי גורמים רשמיים במשרד להגנת הסביבה, הספינה החדשה, ״סביבה 4״ אינה כוללת יכולות ריגול, על אף המעורבות של חיל הים ומשרד הביטחון. 

שלומי אביב, מנכ"ל VMware ישראל, טוען כי הוספת ידע עסקי לכישורי התכנות של המפתחים, תאפשר להגדיל את הלכידות בין הליבה העסקית, לבין צוותי הפיתוח וה-IT שלומי אביב | צלם: ניב קנטור אפליקציות מניעות את הכלכלה הדיגיטלית העולמית ויש להן חשיבות קריטית בעיני ההנהלה העסקית. למרות זאת, רק ב-26% ממודעות הדרושים למפתחי תוכנה נכללת דרישה לכישורים עסקיים ולפחות ב-49% מהמשרות אין דרישה אפילו לכישור עסקי אחד ברשימת הדרישות שלהן. כך לפי ניתוח מודעות שנעשה באירופה בשיתוף עם חברת VMware.  לעתים נדירות כוללות מודעות הדרושים למפתחים דרישות לכישורים עסקיים כמו התמחות בפיננסים (5%), ניהול בעלי עניין (6%) וניהול פרויקטים (7%), שהם מרכיבים קריטיים ביכולת להבין ולהציג את ההיבטים העסקיים של אפליקציות בפני מועצות מנהלים.   מועצות מנהלים מעוניינות במפתחים בעלי נטייה עסקית חזקה כדי להאיץ את המסירה של האפליקציות ולספק למשתמשים חוויות עקביות. עם זאת, ניתוח של 130,000 משרות שפורסמו ברחבי אירופה בשנת 2021, מעלה שמומחיות עסקית נעדרת כמעט לחלוטין ממודעות הדרושים של מפתחים. 23% בלבד מהמודעות למפתחי front-end ו22% מהמודעות למפתחי אנדרואיד כללו דרישה למומחיות עסקית כלשהי, לעומת 39% מהמודעות למהנדסי תוכנה ו63% מהמודעות ל-Data Architects שכללו דרישה כזו.  כיום גוברת הדרישה של מנהלים להאיץ את קצב המסירה של האפליקציות הארגוניות וזו היא עת למפתחים לשפר את הכישורים העסקיים שלהם ולהפוך לבעלי השפעה גדולה יותר קרב המנהלים העסקיים בעת שהארגון מבצע מודרניזציה. לעתים נדירות מנהלים עסקיים מדברים את השפה הטכנולוגית ומפתחים יכולים לגשר על פערי ההבנה שלהם. הוספת ידע עסקי לכישורי התכנות של המפתחים תאפשר להגדיל את הלכידות בין הליבה העסקית, לבין צוותי הפיתוח וה-IT שהיא חיונית לכל ארגון שחותר להטמיע אפליקציות בלב האסטרטגיה העסקית הממוקדת בדיגיטל והדאטה. מאמצי הגיוס של מפתחים צריכים להתמקד במפתחים שיכולים לתקשר עם מנהלים עסקיים וההבין את הערך העסקי של האפליקציות.   הביקוש השנתי למפתחים באירופה צמח בשיעור שנתי של 38% בין הרבעון הראשון של 2021 ועד לאותה התקופה ב2022, כאשר מספר משרות המפתחים עלה ב 173% וב 106% בספרד ובאיטליה, בעוד בהולנד הוא עלה ב3%, בבלגיה ב- 19% ובאנגליה ב- 22%. הביקוש למהנדסי נתונים שבר שיאים וצמח בשיעור של 305% בספרד והביקוש לארכיטקטים של נתונים עלה באיטליה ב210% דבר המעיד שאפליקציות והנתונים הרבים שהן יוצרות משפיעות על מצב התעסוקה.  

מטוסי הקרב שחברת בואינג ממקדת בייצורם בימים אלו  הם F-15EX | בבואינג עוסקים גם בפיתוח מטוס אימונים חדש עבור חיל האוויר האמריקני T-7A RED HAWK https://www.boeing.com/defense/f-15ex מטוסי קרב ממשיכים להיות בראש מעייניה של חברת בואינג שממשיכה להשקיע בתחום זה – אומר נשיא בואינג דפנס טד קולברט לכתבים בתערוכת התעופה בפרנבורו השבוע.  מטוסי הקרב שחברת בואינג ממקדת בייצורם בימים אלו  הם F-15EX, הדגם המתקדם והמשופר של F-15, מטוסים שהחלו לטוס באמצע שנות ה-70. בבואינג עוסקים גם בפיתוח מטוס אימונים חדש עבור חיל האוויר האמריקני T-7A RED HAWK וכן במסירה ללקוחות של מטוס התדלוק החדיש KC-46A PEGASUS . כן נמשך ייצור מטוסי הקרב של הצי F-18 SUPER HORNET. בחיל האוויר של ארה"ב עוסקים בפיתוח מטוס העליונות האווירית של הדור הבא, מטוס דור 6, שהוא עדיין ממסווג ולא פורסמו עליו פרטים רבים. נשיא בואינג דפנס לא הגיב לשאלות אם בואינג מעורבת בפיתוח מטוס קרב חדש מסווג, ואמר רק שבחברה עוסקים במטוס העתיד ומשקיעים בכוח אדם, במתקנים, בטכנולוגיות ובטכניקות ייצור חדשות.  

דו"ח חדש של HP Wolf Security ,חטיבת הסייבר של HP, חושף כי שווקי ה-Dark Net של פושעי סייבר מספקים את כל המרכיבים הדרושים למתקפת סייבר - במחירים מצחיקים. ״רק 2-3 אחוזים מהשחקנים ברשת האפלה הם מתכנתים מתקדמים״ bigstock דו"ח חדש של HP Wolf Security ,חטיבת הסייבר של HP חושף כי שווקי ה-Dark Net של פושעי סייבר מסתמכים על שירותי יישוב סכסוכים, כספי נאמנות (Escrow Payments), ערבות ו"רישיון למכור" בשווי של עד 3,000 דולר בכדי להבטיח עסקאות "הוגנות" הדו"ח מציג את התשתיות על פי הם מתבצע המסחר, הכוללות שיטות ושירותים המוכרים מהעולם הקמעונאות המקוונת הלגיטימית. בנוסף, מראה הדו"ח כי פושעי סייבר משתמשים בתוכנות זדוניות מסוג "הכנס-הפעל" (plug and play) שמקלות על ביצוע ההתקפות.  רק בחודש יוני האחרון זוהה בישראל, ניסיון התקפה של תוכנה זדונית באמצעות שליחת דוא"ל שלכאורה הגיעה משירות דואר ישראל לכתובת המייל. תוכנה זדונית זו מסוג AsyncRAT הינה למעשה סוס טרויאני בעל גישה מרחוק שיכול לנטר ולשלוט במחשב הנגוע, הכולל פונקציות שונות של איסוף נתונים וסילוק.  החוקרים חקרו במשך שלושה חודשים את שווקי המסחר ברשת האפלה בשיתוף פעולה עם הארגון Forensic Pathways , מהמובילים בעולם בתחום החדשנות המשפטית. במהלך המחקר נותחו למעלה מ-35 מיליון שווקים ופורומים של פושעי סייבר ברשת בכדי להבין כיצד הם פועלים, צוברים אמון ובונים את תדמיתם. הממצאים המרכזיים תוכנה זדונית הינה זולה וזמינה - למעלה משלושה רבעים (76%) מהפרסומות של תוכנות זדוניות ו-91% מה- exploits (קטע תוכנה המנצל פרצת אבטחה באמצעות קוד שנותן לתוקפים שליטה על מערכות), נמכרת בצורה קמעונאית בפחות מ- 10 דולרים. העלות הממוצעת של רכישת סיסמאות להרשאות פרוטוקול Remote Desktop Protocol שנפגעו, הינה 5 דולרים בלבד.  רק 2-3 אחוזים מהשחקנים ברשת האפלה הם מתכנתים מתקדמים - הספקים מוכרים מוצרים בחבילות עם ערכות תוכנה זדוניות בשיטת "הכנס-הפעל", תוכנות זדוניות כשירות (malware-as-a-service), הדרכות ושירותי חונכות שמפחיתים את הצורך במיומנויות טכניות ובניסיון לבצע התקפות מורכבות וממוקדות. 77% מהשווקים דורשים ערבות ספק ורישיון למכירה עם מחירים שמגיעים עד 3,000 דולר. 85% מהשווקים משתמשים בכספי נאמנות. 92% מהשווקים מציעים שירות ליישוב סכסוכים צד שלישי בקרב פושעי סייבר.  כל שוק מספק ציוני משוב של ספקים - פושעי סייבר מנסים להישאר צעד לפני אכיפת החוק באמצעות העברת מוניטין בין אתרים – זאת מכיוון שתוחלת החיים הממוצעת של אתר Dark Net Tor הינה 55 ימים בלבד. פושעי סייבר מתמקדים במציאת פערים בתוכנה שיאפשרו להם לקבל דריסת רגל ולהשתלט על המערכות, על ידי איתור מדויק של חולשות ידועות בתוכנות פופולריות כגון מערכת ההפעלה של Windows, , Microsoft Office מערכות ניהול למיניהן, תוכן אינטרנט, שרתי אינטרנט ודואר. ערכות תוכנות זדוניות המנצלות נקודות תורפה במערכות נישה מתומחרות במחירים הגבוהים ביותר (בדרך כלל בין $1,000-$4,000). לפי מומחי הסייבר של HP. חולשות Zero Days (כאלה שעדיין אינן ידועות בציבור) נמכרות בכ-10 אלפי דולרים בשווקי האינטרנט האפלים.  מחבר הדו"ח אלכס הולנד (Alex Holland), אנליסט בכיר בתחום תוכנות זדוניות ב HP Inc.: "מעולם לא היה קל יותר להיות פושע ברשת. בעבר ההתקפות מורכבות דרשו כישורים, ידע ומשאבים רציניים. היום, הטכנולוגיה וההדרכה זמינים במחיר ליטרים בודדים של דלק. ״תוכנות כופר יצרו מערכת אקולוגית חדשה של פושעי סייבר המתגמלת שחקנים קטנים בחלק מהרווחים. כך נוצר פס ייצור של פושעי סייבר המוציאים מתקפות שקשה מאוד להתגונן מפניהן, ומציבים את הארגונים של כולנו על הכוונת".  

"מעתה לא נפעיל את המצלמות עד שהצד השני ישוב להסכם הגרעין", אמר ראש הוועדה לאנרגיה אטומית של איראן מוחמד איסלמי https://img9.irna.ir/d/r1/2022/07/21/4/169812444.jpg?ts=1658419444646 המצלמות באתרי הגרעין באיראן יהיו סגורות ולא יפעלו עד שיושג הסכם הגרעין משנת 2015 – כך הודיע אתמול ראש הוועדה לאנרגיה אטומית של איראן מוחמד איסלמי.  לדבריו, מדווחת סוכנות רויטרס, ארצו גם לא תסכים למסור את שרידי האורניום שנתגלו באתרי גרעין לידי הוועדה לאנרגיה אטומית בווינה. איראן הודיעה באחרונה לוועדה בווינה שסילקה ציוד שכלל 27 מצלמות. "מעתה לא נפעיל את המצלמות עד שהצד השני ישוב להסכם הגרעין", אמר אסלמי.  משרד החוץ האיראני תקף אתמול את יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית רפאל גרוסי על שאמר שתכנית הגרעין של איראן "דוהרת קדימה במהירות". "אלו דברים לא מקצועיים, לא הוגנים ולא קונסטרוקטיביים", אמר דובר משרד החוץ בטהרן.