אחד הדברים המעניינים שמדברים עליהם במעבר מדור לדור בשוק המעבדים הוא שתי השוואות מוגדרות שאוהבים לבצע: הפרש הביצועים בין שני מעבדים בגובה מוגדר של TDP, ומצד שני, עבור אותם ביצועים מוגדר מהי ההפחתה בצריכת האנרגיה. מה זה קשור לשוק הניידים? בחודשים האחרונים אני מתחיל להיתקל במגמה מעניינת שדומה במשהו לכתוב בפסקה הקודמת. טוב, אולי עדיין קשה לקרוא לזה מגמה, אבל יש כבר כמה מחשבים בשוק בהם ניכר שהיצרניות בודקות באופן מעשי את האפשרות שבמקום לשמור על גודל המסך ולנסות להוריד את המשקל, לשמור על המשקל, אבל להציע יותר הרבה יותר מסך – וכפועל יוצא גם יותר מקום למקלדת ולמשטח שליטה. מזכיר את מהלכיהן של יצרניות המעבדים? מבחינתי כן, ואני די מחבב את התופעה הזו. כאמור – אני עדיין מהסס לקרוא לזה מגמה, אך נתקלתי בתופעה לראשונה בתחילת יולי האחרון, עת סקרתי את ה-Swift Edge 16 של אייסר. עכשיו זה התור של ExpertBook B5 OLED B5602CVA של אסוס, שמציג בדיוק את אותה גישה: משקל של מחשב 14 אינץ' מהשורה, אבל עם מסך הרבה יותר גדול. הרבה מקלדת. ExpertBook B5 OLED B5602CVA של אסוס. צילום: יח"צ אז מה מציע ה-ExpertBook B5? המחשב החדש הזה הוא מהסדרה העסקית של אסוס. לחברה לקח שנים רבות להיכנס לשוק הניידים שמוגדרים כעסקיים, כשעד אותה החלטה היא הסתפקה בסדרות צרכניות שהמחשבים המובילים בהן צוינו כמתאימים גם לשימושים של אנשי עסקים. הכניסה של המותג ExpertBook אולי הייתה איטית משהו, אבל בשנה האחרונה הקצב מתגבר, ואסוס, כחברה שהוכיחה יותר מפעם אחת בעבר שהיא לא מפחדת להתנסות, הביאה כחלק מזה גם את המחשב הזה שאני סוקר כעת. הוא מציע מסך 16 אינץ' שאינו תומך מגע, עם פאנל OLED וצבעים מרהיבי עין – תצוגת ה-OLED בניידים של אסוס היא אחת הנקודות החזקות שלה – ברזולוציה גבוהה של 3840×2400 פיקסלים, שמציעה יחס היבט של 16:10 ומספקת יופי של סביבה לצפות גם בסרטים ובמדיה אחרת, בזמן שנמצאים בהפסקה במסע כזה או אחר מטעם העבודה. מתחת יש, כאמור, משטח שליטה שהוא פשוט ענק, והוא גם מגיב מצוין לתזוזת האצבעות ולמחוות שונות, כמו שימוש בשלוש אצבעות כדי להציג את רשימת כל החלונות הפתוחים ב-Windows 11 כדי לעבור אל זה, כשרוצים, במהירות. המקלדת שקועה מעט לעומת קו הבסיס העליון באופן אלגנטי, וכן זה במסגרת הדיון על טעם וריח, ויש בצד מקלדת נומרית, אם כי המקשים שלה מאוד קטנים. בנוסף יש לציין שהשורה התחתונה של מקשי המקלדת מעט משונה – מתוך איזהו צורך עיצובי 'ליישר קו' עם מקשי החיצים, כל המקשים האחרים בשורה, כולל אלו במקלדת הנומרית, ארוכים מהרגיל. זה קצת מוזר לעין, לא יותר. המקלדת עצמה נוחה מאוד להקלדה. המחשב שוקל כ-1.4 ק"ג בלבד, ובחברה מגדירים אותי כמחשב העסקי הקל ביותר בעולם, עם מסך 16 אינץ'. ה-Swift Edge 16 מוגדר כנייד צרכני, ומשקלו עומד על 1.23 ק"ג בלבד, אז בסדר.  כמחשב גדל גוף, גם אם לא משקל, חיבורים לא חסר בו: יש שני חיבורי USB-C, שמשמשים גם להטענת המחשב באמצעות ספק 65 וואט, ושני חיבורי USB-A. יש חיבור רשת מקומית וחיבור HDMI בגודל מלא, ויש גם חריצים לחיבור אוזניות/מיקרופונים לצד כרטיס הרחבת זיכרון microSD. כפתור ההפעלה נמצא בצד ימין והוא כולל חיישן טביעות אצבע שעובד פשוט טוב. מעל המקלדת יש גם מקום למספר חריצי אוורור, שעוזרים להוציא החוצה את האוויר החם שמועף מהמערכת באמצעות צמד מאווררים ומערכת גדולה למדי של פסי הולכת חום. מי שמביט בו מאחור יודע שאתם בשיחת ועידה.ExpertBook B5 OLED B5602CVA של אסוס. צילום: יח"צ התצורה וכיצד הוא מתפקד אסוס מציעה את ExpertBook B5 OLED B5602CVA בכמה וכמה תצורות שונות בכל ההיבטים כמעט. אני קיבלתי לבדיקה את המחשב עם התצורה הנמוכה שלו, אם איני טועה, וזה אומר מעבד Core i5-1340P מהדור ה-13 של מעבדי ה-Core של אינטל. זהו מעבד שמיועד למחשבים שרוצים לחסוך קצת באנרגיה, עם TDP של 28 וואט, ויש לו 4 ליבות ביצועים ו-8 ליבות יעילות במהירות מרבית של 4.6 ו-3.4 גיגה-הרץ, בהתאמה. השבב הגרפי הוא זה שמגיע כחלק מהמעבד, ולצידו יש 16 גיגה-בייט זיכרון RAM מסוג DDR5 וכרטיס אחסון SSD בנפח צנוע מדי, לטעמי, של 512 גיגה-בייט. עם תצורה כזו לא היה צפי ליותר מדי ביצועים, ואכן הם התבררו כצנועים למדי, במיוחד בבדיקות של ריבוי הליבות, אבל גם בביצועי הליבה היחידה. גם בבדיקות הגרפיות, כמו בכל המחשבים עם שבבי ה-Iris Xe של אינטל, לא היו תוצאות יוצאות דופן אבל בהחלט מאוד סבירות לצרכי שימושים עסקיים. זמן העבודה קצת אכזב אותי. בתכתובת השיווקית של אסוס היא מספרת על 12.5 שעות עבודה, אבל עם סוללה של כ-49,000 מילי/אמפר/שעה המחשב סיים את הבדיקה של PCMark 10 הקבועה שאני עושה עם 5 שעות בלבד. זה לא נורא, כי זה אמור להספיק ליום עבודה במציאות, אבל קיוויתי לקצת יותר. קצת על תוכנה וסיכום כמו כל חברה, גם אסוס 'דוחפת' כמה אלמנטים יישומיים משלה לכל מחשב. אחד החשובים בהם הוא שימוש בבינה מלאכותית להשתקת רעשים ושיפור איכות הדיבור, שנקראת AI ClearVoice ומשולבת במקש פונקציה ייחודי משלה. המצלמה זכתה כמובן לתריס פרטיות, ויש כפתור ייעודי במקלדת גם להשתקת המיקרופון במקרה הצורך, אלמנטים עסקיים מובהקים – מעבר לחיישן טביעות האצבע שהוזכר לעיל.  יש גם תאורת סטטוס בגב המחשב, שמאפשרת לדעת, גם מאחור, שהמשתמש נמצא בשיחת ועידה, וזה אלמנט קטן וחשוב למדי בסביבה עסקית. יש גם יישומון ייחודי קנייני שמכונה ExpertWidget והוא מאפשר להצמיד פקודות מאקרו לארבעה מקשים במקלדת הרגילה, מ-1 עד 4, והם גם מסומנים במקלדת כדי לדעת שאפשר להשתמש בהם עם מקש ה-Fn. אפשר להגדיר גם את F10 הפנוי, אבל זה דורש קצת התעסקות בהגדרות של חלונות. ExpertBook B5 OLED B5602CVA, בתצורה בה הוא הגיע אלי לבדיקה, עולה כ-7,999 שקל ואכן זה קצת יקר, אבל מי שמחפש מחשב עם מסך גדול, עם ביצועים סבירים, וכאמור משקל יחסית קל, כנראה יאהב אותו.

החברה מתכוונת למתוח את השימוש ב-FE הרבה מעבר לטלפון בלבד, ואולי היא גם מכינה הפתעה

הגרסה המערבית של ענקית הסחר המקוון החלה לבצע משלוחים גם לישראל, וכדאי שתזהרו לפני שאתם נרשמים אליה. בחודשים האחרונים מתנהלת תביעה נגד החברה, בטענה לריגול וגניבת פרטים אישיים

השמועות החדשות מוכיחות שוב שאפל במקביל מפתחת יותר מדור אחד של אייפונים

אינטל אולי יצאה משוק המחשבים הזעירים, אבל יש מספיק יצרניות שירימו את הלפיד, כמו בלקויוו עם ה-MP80 שלה

מחקר שערכה קבוצת מחר השווקים קאונטרפוינט (Counterpoint) מעלה שמספר יצרניות הטלפונים הסלולריים הולך ומצטמצם במהירות, וממשיך לרדת בכל שנה באופן משמעותי למדי. לפי הקבוצה, היא צופה שבסוף 2023 יהיו כ-250 יצרניות, לעומת קצת יותר מ-290 בשנה הקודמת, וזו מגמת ירידה מתמשכת בשנים האחרונות: ב-2018 היו למעלה מ-690 יצרניות, כך שמדובר לאורך התקופה בהיעלמות של למעלה מ-450 יצרניות טלפונים. מספר היצרניות הגלובליות יציב לפי החברה, ועומד על קצת יותר מ-30 חברות. רוב החברות שנעלמות מוגדרות לפי קאונטרפוינט כיצרניות מקומיות, אם כי כמובן יש לפחות שתי חברות גלובליות מוכרות היטב שנעלמו – LG ובלקברי. נסגרה אבל תנסה לחזור. מייזו. תעשיית הטלפונים המקומית בהודו, לדוגמה, התרסקה כמעט לחלוטין. חברות מוכרות היטב גם בשווקים חיצוניים כמו מיקרומקס ואינטקס נסגרו במשך השנים האחרונות. בסין לא מעט חברות שהיו מוכרות היטב גם בשוק הישראלי, כולל מייזו שזכתה לייבוא רשמי, וגם קולפאד וג'יאוני, שהגיעו לשוק באמצעות אתרי המכירות הסיניים – נסגרו. עם זאת לאחרונה אפשר לציין שיש קצת התעוררות של כמה מותגים חדשים, וגם מייזו רומזת על חזרה לעניינים. ביפן היצרניות NEC וקיוסרה, שאמנם לא השיקו דגמים רבים בכל שנה, החליטו גם הן לוותר על העסק, ועוד מותג אחד שהגיע לארץ, ומשויך לשוק ה-MEA, הוא Xtouch שנעלם מהרדר מזמן. חיי מחזור ארוכים יותר של הטלפונים (כמו בשוק המחשבים), שוק גדל והולך של טלפונים משוקמים, אתגרי שרשרת האספקה המוכרים היטב בכל השוק הטכנולוגי, ואפילו המעבר מ-4G ל-5G, מצוינים על ידי קאונטרפוינט כגורמים לכך שהחברות נעלמות כמו פטריות שנקטפו אחרי הגשם. העובדה שמספר חברות גדולות יותר מציעות כמה מותגים במקביל, כמו שיאומי לדוגמה, עם רדמי ופוקו, לא מסייעת ליצרניות הטלפונים הקטנות, למרות שחלקן ממשיכות להחזיק מעמד, גם בגלל שהן חזקות בנישה כזו או אחרת: אוקיטל, לדוגמה, היא אחת מכמה חברות סיניות שהצליחו למצב את עצמן כספקיות של טלפונים קשיחים ועתירי סוללה, בעיקר.

ערכנו שיחה עם רן ברנסון, שאחראי על העיצוב של כל מעבדי הקליינט של אינטל ותחת אחריותו קבוצות פיתוח גדולות בישראל ארהב הודו ומלזיה, על מנת להבין את המטרות, השאיפות וכל מה שמחדשים מעבדי מטאור לייק הקרבים של אינטל במטרה להביא שידרוג משמעותי לעולם המחשבים הניידים הכלים והשאיפות של דור מטאור לייק: ראיון עם רן ברנסון – אחראי עיצוב מעבדי הקליינט באינטל

בשבוע שעבר נערך אחד הכנסים המוכרים והחשובים של עולם הטכנולוגיה, Code Conference, הדור השני של כנס All Things Digital שהקימו וולט מוסברג וקארה סווישר. על במת הכנס בעבר עלו שמות ענקיים כמו סטיב ג'ובס, ביל גייטס, אילון מאסק, בוב אייגר ועוד. את הכנס של השנה סגרה המנכ"לית של אחת החברות הכי מדוברות כיום בתחום – […]