הסיפורים על סוכני AI שבורחים מהרשתות שלהם בניגוד להוראות ומגיעים למקומות אסורים נפוצים כבר, אבל עד עכשיו אף אחד לא חשב שזה יקרה דווקא במשחק

גוגל, כל נחשף, עומדת להשיק בקרוב רצועת ספורט חכמה חדשה שמציעה עיצוב שכבר מוכר בשוק הרצועות החכמות

הוט מובייל עוברת לבעלות חדשה אחרי 15 שנים. האם השינוי יביא חבילות אטרקטיביות יותר והשקעה נוספת בתשתיות הסלולר?

אחד השירותים הפופולריים שכלולים בשירות ה-+iCloud בתשלום של אפל, מעבר לאחסון בענן כמובן, הוא האפשרות ליצור כמה תיבות דואר וירטואליות - ועכשיו אפשר יותר

רק חודש עבר מאז שטים קוק פרש מתפקידו באופן רשמי כמנכ"ל Apple, ולנעליו נכנס מחליפו, ג'ון טרנוס. מאז הספקנו לראות אותו מבצע הופעת בכורה בתפקיד החדש כאירוע השקת ה-iPhone 18 Pro וגם בכמה ראיונות לתקשורת. כעת מתחילים לדלוף דיווחים ראשונים על דרך ההתנהלות שלו מאחורי הקלעים, ומתברר שטרנוס ממש לא מתכנן להיות "טים קוק 2.0" […]

פרצת אבטחת סייבר משמעותית חשפה את הנתונים האישיים של 8.8 מיליון אנשים בדנמרק. ההאקרים פרצו למאגר רישום האוכלוסייה הלאומי של המדינה והשיגו גישה למידע האישי של אותם מיליונים. כריסטינה אגלונד, שרת המדע, ההשכלה הגבוהה והדיגיטל של דנמרק, הודיעה הבוקר (ב') על הפרצה והתקרית, וכינתה אותן "אירוע חמור ביותר". לדבריה, "אנשים לא מורשים קיבלו גישה בלתי חוקית לשמות, לכתובות, מספרי ביטוח לאומי ולרשומות פרטיות, כולל של אנשים שמתו או היגרו". לפי אגלונד, "יחד עם כל הרשויות הרלוונטיות, אנחנו בתהליך של מיפוי מלא ומקיף של האירוע". אוכלוסיית דנמרק מונה כשישה מיליון איש, אך הרישום הלאומי מכיל מידע על 11 מיליון. לא ידוע מי פרצו הרשויות בדנמרק מסרו כי אין להן מידע על זהות מי שביצע, או ביצעו, את הפריצה. למרכז הרישום נודע על "התנהגות חריגה" של המערכת ביום ו' האחרון. לפי הממשלה בקופנהגן, ההאקרים פרצו למאגר הרישום הלאומי דרך פריצה מצד ג': הם תקפו בהצלחה חברה דנית שהייתה לה גישה למאגר באופן חוקי. הרשויות לא פירטו כיצד בדיוק ההאקרים השיגו את הגישה הראשונית. מה שכן, הן חסמו את גישת החברה למאגר והביאו מומחים למיפוי האירוע. החוקרים החלו לבדוק כיצד הגישה המותרת של החברה מצד ג' נוצלה לרעה בהיקפי ענק שכאלה, ומה עוד לא ידוע. המשטרה חוקרת את המקרה יחד עם רשויות רלוונטיות נוספות, לרבות הרשות להגנת המידע של דנמרק, אך החקירה נמצאת עדיין בשלבים מוקדמים. השרה אגלונד עדכנה את ועדת העסקים והדיגיטציה של הפרלמנט הדני וביקשה בדיקה ביטחונית מקיפה של האירוע. סיכוי גדול למתקפות פישינג מומחים ציינו כי האירוע מגדיל את הסיכוי למתקפות פישינג על אנשים שהמידע שלהם נחשף: "שמות, כתובות ומספרי זיהוי לאומיים עלולים לגרום למשלוח של הודעות קוליות וטקסטואליות מזויפות, שייראו משכנעות". הרשויות בדמנרק הזהירו את התושבים שלא לשתף סיסמאות או מידע חסוי אחר בשיחות או במיילים בלתי צפויים, גם כאשר השולח מציג לקורבן את שמו, כתובתו ונתונים נוספים. "ידיעת חלק מהפרטים האלה אינה מוכיחה שהמתקשר מייצג ארגון מהימן", הסבירו.

מאת: הילל יוסף "ארגונים צריכים להקדים את הדיון בתשתיות, בנתונים ובממשל לבחירת מודל הבינה המלאכותית. ככל שה-AI הופכת לחלק מהפעילות השוטפת, ההחלטות בנוגע למקום שבו יעובדו הנתונים ובקשר למידת השליטה בהם הופכות להחלטות עסקיות ולא רק טכנולוגיות. ארגונים רבים מתחילים את התהליך דווקא מהשאלה הלא נכונה. בחירת המודל היא כמובן חשובה, אבל היא אינה יכולה להיות נקודת המוצא היחידה. השאלה החשובה היא לא רק באיזה מודל לבחור, אלא היכן הוא יפעל", כך הסביר שימי מנשירוב, מומחה טרום-מכירות לבינה מלאכותית (AI Presales Specialist) ב-דל טכנולוגיות (Dell Technologies) ישראל. מנשירוב דיבר לקראת כנס Dell Technologies Forum השנתי. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך ב-13.10 ב-אקספו תל אביב. לדבריו, "הארגון צריך להבין עם אילו נתונים המערכת תעבוד, היכן הם נמצאים, מי רשאי לגשת אליהם, באיזו סביבה יעובדו וכיצד ניתן יהיה לשמור על שליטה בהם לאורך זמן. ללא תשובות לשאלות האלה, גם המודל המתקדם ביותר עלול להישאר מוגבל ביכולת שלו להשתלב בפעילות הארגונית". "הבינה המלאכותית משנה את מקומן של התשתיות בשיח הארגוני: ממרכיב טכני שפועל מאחורי הקלעים, ליסוד שמכריע אם ניתן להרחיב שימושים חדשים, לעמוד בדרישות אבטחה ורגולציה, ולתפעל עומסי עבודה תובעניים", אמר מנשירוב. הוא הוסיף כי "יש פער בין הרצון להרחיב את השימוש ב-AI לבין המוכנות. מחקר שערכנו העלה ש-64% ממנהלי ה-IT ב-EMEA (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה) אומרים שהתשתיות בארגוניהם אינן מוכנות באופן מלא לתמיכה בעומסי AI ואנליטיקה בסביבת ייצור. המשמעות: השימושים מתקדמים מהר יותר מהסביבות שאמורות לתמוך בהם. ככל שה-AI מקבלת תפקיד משמעותי יותר, הארגון צריך לבחון אם התשתית שלה מסוגלת לספק את הביצועים, הזמינות והיכולת להתרחב שהיישומים החדשים דורשים". לא כל עומס AI צריך לפעול באותו מקום "אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר בתכנון סביבת AI היא היכן יפעל כל עומס עבודה", אמר מנשירוב. "אין תשובה אחת שמתאימה לכלל הארגונים או מקרי השימוש. יש להביא בחשבון את סוג הנתונים, רמת רגישותם, צורכי הביצועים, דרישות הממשל והרגולציה והיקף הפעילות הצפוי. אין לבחור סביבה לפי מגמה כללית, אלא להתאים את הארכיטקטורה לצורך העסקי ולמאפייני הנתונים". לדבריו, "הנושא מתחבר גם לדיון סביב בינה מלאכותית ריבונית (Sovereign AI). ארגונים ומדינות מבקשים לשמור על שליטה רבה יותר בנתונים, בתשתיות, בממשל ובאופן שבו מופעלות מערכות AI. זה הופך את שאלת מיקום הנתונים והפיקוח על השימוש בהם לאסטרטגית. המחקר מצא כי כמחצית ממנהלי ה-IT ב-EMEA מודאגים מעמידה בדרישות רגולטוריות בשימוש בנתונים ל-AI. יש לדעת מה קורה למידע בדרך". "איכותה של מערכת AI נקבעת לא רק לפי יכולת המודל, אלא גם לפי הנתונים שהארגון מספק והאופן שבו הם מנוהלים. צריך לדעת אילו נתונים רלוונטיים, כמה הם אמינים, מי אחראי עליהם וכיצד להשתמש בהם מבלי לפגוע באבטחה, בפרטיות ובדרישות הרגולטוריות". לפי מנשירוב, "המחקר מצא ש-55% מהמנהלים ב-EMEA אומרים שחששות הנוגעים לאבטחה ולעמידה בדרישות רגולטוריות כבר האטו או עיכבו יוזמות AI. לכן, אין לדחות את הנושאים האלה לשלבים מאוחרים. כשמטמיעים אותם בארכיטקטורה כבר בתחילת הדרך, הארגון יכול לפעול בצורה מסודרת ובטוחה יותר". AI הופכת להחלטה ארוכת טווח "ככל שהבינה המלאכותית משתלבת בפעילות העסקית, ההחלטות המתקבלות סביבה צפויות להשפיע על הארגון לאורך שנים: בחירת התשתית, מיקום הנתונים, מנגנוני הממשל והיכולת לתמוך בעומסים עתידיים", סיכם מנשירוב. "ארגון לא צריך לדעת מראש כיצד ייראה כל שימוש עתידי ב-AI – אבל הוא כן צריך לבנות סביבה שתאפשר לו להתפתח מבלי לאבד שליטה על הנתונים ומבלי להיתקל בכל פעם מחדש במגבלות תשתית, אבטחה או רגולציה. היסודות שעליהם פועלת הבינה המלאכותית הם אלה שיקבעו עד כמה הארגון יוכל להמשיך ולהתקדם". לפרטים נוספים והרשמה לכנס – לחצו כאן

שרשרת הליקויים שהולכת ונחשפת בפרשת טיסת פליי דובאי, שכמעט הסתיימה באסון תעופתי, פיגוע מהגדולים שידעו ישראל והעולם כולו, מעלה את השאלה: האם מערכות המבוססות על בינה מלאכותית היו יכולות לזהות מראש את הטייס המחבל, חמאם אל-חמאמי, ולהתריע בפני הגורמים האחראיים על הביטחון התעופתי במדינה? ייאמר שעל פי הפרסומים, הגורמים הללו כבר משתמשים בכלי עיבוד נתונים ורכיבי אלגוריתמיקה מתקדמים. אלא שלפי טענות שהם העלו, גם למערכות האלה אין כיום יכולת מלאה לנטר את זהותם של הטייסים המגיעים לישראל. זאת, על אף שמידע על צוותי הטיסה מועבר מראש, וכך היה גם כאן: לפי חשיפות של הארץ וחדשות 12, פליי דובאי העבירה לישראל את שמו של אל-חמאמי. מה שכן, עלו טענות שלא היה בידי ישראל את המידע על העובדה שעומאן אייר, שבה הוא היה טייס בעבר, העבירה אותו לתפקיד אדמיניסטרטיבי משום שהוא הביע דעות קיצוניות ברשתות החברתיות. השאלה המתבקשת היא: מה הגופים הישראליים עשו עם המידע שכן היה בידיהם? האם הם בדקו את המערכות? בעידן הבינה המלאכותית, אין צורך להיות איש שב"כ או בוגר 8200 כדי לבצע את הבדיקות הללו. ניתן להשתמש בכלי AI מתקדמים, ככל הנראה מתקדמים יותר מאלה שאותם גופים שכשלו משתמשים בהם כיום, על מנת לקבל רשימות, להצליב אותן עם מאגרי מידע מורשים ומקורות מידע פתוחים, לזהות אי התאמות או חריגים ולהתריע בפני הגורם האנושי. המערכת לא צריכה לקבוע שאדם מסוים הוא איום, ולא צריכה להחליף את שיקול הדעת של אנשי הביטחון. תפקידה הוא להדליק נורה אדומה ולומר: את הטייס הזה כדאי לבדוק לעומק. הטייס המחבל, חמאם אל-חמאמי. צילום: הרשתות החברתיות שלו (שימוש לפי סעיף 27 א') כדי שמערכת כזו תעבוד, צריך להגדיר מי רשאי לקבל את המידע, מי רשאי להצליב אותו, אילו מאגרי מידע ניתן לחבר, מי מקבל את ההתראה ומי אחראי לפעול בעקבותיה. ומעל לכל – צריך שמישהו במערכת הציבורית יזהה את הבעיה ויגיד: יש כאן אתגר שניתן לפתור אותו באמצעות טכנולוגיה. בואו נחפש פתרונות בשוק, או נבנה את הפתרון בעצמנו. אומת הסטארט-אפ יכולה לתת פתרון ישראל היא אחת המדינות הבולטות בעולם בפיתוח טכנולוגיות AI, כולל למגזר התעופה. על פי נתוני סטארט-אפ ניישן סנטרל, בארץ פועלות מעל 2,000 חברות בינה מלאכותית. העולם מכיר בישראל כאחת המדינות המובילות בתחום, ולראייה, חברות ה-AI זכו ב-35% מההשקעות בסטארט-אפים ישראליים בשנה שעברה. מרבית ההשקעות באקו-סיסטם הישראלי מגיעות מחו"ל. אמנם, לא ידוע על חברה ישראלית ספציפית שמפתחת פתרונות לניטור טייסים וצוותי אוויר, אבל סביר להניח שיזמים ישראליים זריזים כבר עובדים על פתרונות כאלה. מה שכן, יש חברות שמציעות פתרונות קרובים, למשל לזיהוי של נוסעים שמגיעים למדינה מסוימת. הבינה המלאכותית לא יכולה להבטיח שלעולם לא יהיה טייס מסוכן. היא גם לא צריכה להחליף את שיקול הדעת של אנשי הביטחון. אולם, היא יכולה להיות חיישן מאפשר ומכריע לזיהוי של אותו טייס דוגמה נוספת לפער בין הטכנולוגיה ליישומה בממשלה פרשת פליי דובאי היא דוגמה נוספת לפער שקיים בין קצב ההתפתחות של הטכנולוגיה לבין קצב היישום שלה במגזר הציבורי, כולל החיבור בין המערכות השונות. מערכות ממשלתיות מחזיקות כמויות עצומות של מידע, ולעתים כל אחת מהן יודעת הרבה מאוד על התחום שבאחריותה. הבעיה מתחילה ביישום, וכן בצורך לחבר מידע ממספר מערכות, לנתח אותו ולהפיק ממנו תמונה אחת. וזה בדיוק המקום שבו הבינה המלאכותית יכולה להיות משמעותית. בכל תהליך של הטמעת חדשנות יש שני צדדים – הטכנולוגי והאנושי, והאתגר הוא ליצור את המנגנון הארגוני שיזהה את הצורך, יגדיר את הבעיה, יחבר את הגופים הרלוונטיים וידרוש פתרון. זה נכון לצרכים רבים, כולל לזיהוי טייסים שעלולים ליצור בעיות, ויותר מזה. לא מספיק להקים גופי חדשנות בשנים האחרונות הוקמו בממשלה גופים שנועדו לקדם את השימוש בחדשנות, אוטומציה ובינה מלאכותית במשרדיה, ובהם המטה הלאומי לבינה מלאכותית ומערך הדיגיטל הלאומי. אבל, עצם הקמתם של גופים כאלה אינה מספיקה. כדי שהמהפכה הדיגיטלית תגיע לכל משרד ממשלתי ולכל שירות ציבורי, ותסייע למנוע מקרים כמו ניסיון הריסוק של טיסת פליי דובאי, מנהלים צריכים להימדד גם על היכולת שלהם לאמץ טכנולוגיות חדשות ולשפר באמצעותן תהליכים. הצהרות על חשיבות הבינה המלאכותית, תקציבים ותוכניות עבודה הם דברים חשובים. אבל, בסופו של דבר, האזרח צריך לראות את התוצאה בשטח. אולם, כדי שזה יקרה, צריך מישהו שיבין שיש בעיה ויש פתרונות, ויפנה לאחד מהגופים הקיימים או לתעשייה. הוא היה מקבל סיוע בחפץ לב. השורה התחתונה: הבינה המלאכותית לא יכולה להבטיח שלעולם לא יהיה טייס מסוכן. היא גם לא צריכה להחליף את שיקול הדעת של אנשי הביטחון. אולם, היא יכולה להיות חיישן מאפשר ומכריע לזיהוי של אותו טייס. מדובר בעוד זוג "עיניים" – כזה שלא מתעייף. שימוש בכלי בינה מלאכותית מתקדמים יותר היה מאפשר לשב"כ ולמשרד התחבורה לזהות את אל-חמאמי, ולמנוע את המקרה, שבגלל תושייה של הקברניט, הטייסים שהיו על המטוס כנוסעים והנוסעים הישראליים לא הפך לקטסטרופה.