בין המערכות הישראליות המותקנות בנגמ"ש ניתן להזכיר את משגרי טילי ספייק תוצרת רפאל, מערכת המיגון האקטיבית "חץ דורבן", צריח ואופטרוניקה של אלביט ומיגון שריון של פלסן https://www.hanwhadefense-intl.com/Australia/services/l400 העיתונות האוסטרלית מדווחת בימים האחרונים כי הזוכה הגדולה במכרז נגמ"שי העתיד של צבא אוסטרליה – תכנית LAND 400 – היא חברת הנוואה דיפנס הדרום-קוראנית שתייצר ותספק לצבא אוסטרליה 129 נגמ"שים מסוג Redback. המיוחד בנגמ"ש זה לעיניים ישראליות הוא עושר המערכות הישראליות המותקנות בו: משגרי טילי נ"ט "ספייק" תוצרת רפאל, מערכת המיגון האקטיבית "חץ דורבן", צריח ומערכות אופטיות כולל מערכת מודעות מצבית מבית אלביט ומיגון שריון של "פלסן". החימוש המרכזי בצריח הנגמ"ש הינו תותח 30 מ"מ מסוג Mk44S Bushmaster II ולצידו מקלע 7.62 מ"מ. על הנגמ"ש ניתן להתקין גם עמדת נשק נשלטת-מרחוק הכוללת מקלע 7.62 מ"מ, מקלע כבד 50. וכן משגר רימונים אוטומטי. החברה הדרום-קוריאנית גברה במכרז זה על נגמ"ש KF-41 Lynx של החברה הגרמנית ריינמטאל כאשר במקור הכוונה הייתה ליצור ואספקה של 450 נגמ"שים, אך המספר קוצץ דרמטית לפני כשנה כתוצאה משינוי בסדרי העדיפות של הצבא ובעיות תקציב. על פי הערכות, עלות צריח של אלביט כ-2 מליוני דולרים ליחידה, כולל החץ דורבן.     

המל״ט מופעל מקומית על ידי היוונים ומסייע בהכוונת כוחות הכיבוי ומציאת דרכי מילוט מהאש  IAI’s Heron 1 UAV. Photo credit: IAI שריפות פרא משתוללות ברחבי יוון, ואילצו עשרות אלפי אנשים להתפנות מבתיהם וממלונותיהם באיי יוון כולל רודוס וקורפו. השריפות גרמו לנזק משמעותי. בנוסף לנזק שנגרם מהשריפות, מטוס כיבוי התרסק בדרום יוון והרג את שני אנשי הצוות. הרשויות ביוון נאבקות בשריפות ברחבי הארץ על רקע גל חום חדש.  בעקבות גל השריפות שפוקד את איי יוון,  ישראל שלחה טייסת כיבוי ישראלית לעזור ליוונים. בנוסף, פועל בשמי יוון גם מל״ט הרון תוצרת תעשייה אווירית. המל״ט מופעל על ידי צוות יווני ועוזר לשירותי הכבאות של יוון לנהל את הטיפול בשריפות.  המל״ט מסוגל לטוס שעות ארוכות, למשימות מרוחקות, ללא סיכון טייסים, עם חיישנים שיכולים לעזור לניהול הטיפול בשריפות. בין היתר, זיהוי טמפרטורה יום - לילה לזיהוי מקור דליקה, אזורים מודלקים, כיווני התפשטות ומגמות רוחות.   עבודת המל״ט כוללת יכולות אלגוריתמיקה בעיבוד תמונה לניתוח מצב השריפות. התשדורת מהמל״ט משודרת אחורה לצורך הכוונת כבאיות וכוחות בטיחות והצלה. כמו גם אפשר להשתמש במל״ט לזיהוי אוכלוסיה שברחה מהאש ומציאת נתיבי פינוי של אנשים מאזורי שריפות.  השידור אחורה בזמן אמת של תמונות מאזורי השריפות, ישירות לחפ״קים השונים, מאפשר ניהול יעיל של כוחות הכיבוי. כמו גם, החפ״קים יכולים לשתף את השידור מהמל״ט או את התמונות ישירות למפקדים בשטח, לטאבלט או לכל התקן תצוגה אחר.  לסיכום, מל"טים הופכים לכלי חשוב יותר ויותר עבור הכבאים, המספקים מודעות מצבית קריטית, משפרים את היעילות והאפקטיביות ומסייעים בניהול שריפות ובפעולות חיפוש והצלה. ככל שהטכנולוגיה ממשיכה להשתפר והעלויות יורדות, סביר להניח שמזל"טים יהפכו לחלק אינטגרלי עוד יותר מפעולות הכיבוי בעתיד.  

פרשת אירונאוטיקס נסגרת בהודעה מוזרה של פרקליטות המדינה: ״מסיבות ביטחוניות״  צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון פרסום של גלובס (נטע סרוסי) חושף כי כתב האישום נגד חברת אירונאוטיקס בוטל.  ״כשנה וחצי אחרי שהוגש כתב אישום נגד בכירי חברת אירונאוטיקס בגין אירועים נטענים שעליהם מוטל - עדיין - צו איסור פרסום רחב, ורגע לפני שלב ההוכחות בתיק, ביטל בית משפט השלום בראשון לציון את כתב האישום. הביטול נעשה לאחר שהפרקליטות הודיעה כי היא חוזרת בה מכתב האישום, לטענתה, בשל שיקולים ביטחוניים״, כותבת סרוסי.  הפרשה החלה עם הגשת תלונה שהוגשה למשרד הביטחון. ״בכיר במשלחת של חברת אירונאוטיקס לאזרבייג'ן דרש הדגמה של "תקיפה חיה" של כלי הטיס. בחברה מכחישים את הטענות״, כתב יוסי מלמן במעריב בחודש אוגוסט 2017. ״משרד הביטחון חוקר חשדות שלפיהם נציגים של החברה הישראלית אירונאוטיקס היו מעורבים בניסיון תקיפה של צבא אזרבייג'ן על עמדה של צבא ארמניה באמצעות מזל"ט מתוצרת החברה. החקירה החלה בעקבות תלונה שהוגשה למשרד הביטחון ושפרטיה הגיעו לידי "מעריב־השבוע". מאז אותו אירוע הרוחות בחברה סוערות וכבר התקיימו כמה דיונים בנושא בשדרת הניהול.״, כותב מלמן.  באותו חודש, החברה הוציאה הודעה רשמית לבורסה (אז עוד חברה נסחרת). ״פרסומים אודות אירוע חריג המיוחס לחברת אירונאוטיקס בהקשר הדגמת מל"ט תוקף של החברה מסוג 1K באזרבייג'ן הגיעו למשרד הביטחון. בעקבות פרסומים אלו נפתחה חקירה של המשרד, ככל הנראה באפ"י ומלמ"ב״, כתבתי אז.    בעקבות המקרה, וכנראה בלחץ משרד הביטחון, נמכרה אירונאוטיקס בשנת 2019 לרפאל ואביחי סטולרו. בעסקה שמבקר המדינה הגדיר אותה ככשלון עסקי (רפאל הפסידה עליה הרבה כסף). פרטי העסקה נמצאים בימים אלו תחת חקירה של רשות החברות הממשלתיות במשרד האוצר. על פי הערכות, ישנו חשש כי הרשות לא קיבלה את כל המידע לצורך אישור העסקה.  לפי הערכות בשוק, רפאל רכשה את החברה כדי לזכות במכרז מסווג של מפא״ת תחת השם ״ענני סערה״. מדובר בפיתוח מל״ט תוקף בגודל דומה לזיק, שישמש את צה״ל בעתיד. בינתיים, הפרויקט עולה יותר ולוקח יותר זמן ממה שתכננו במפא״ת. אלביט ותעשייה אווירית פרשו בשלב הצעות המחיר בשל אי כדאיות כלכלית.  לפי הערכה אחרת, רפאל רכשה את אירונאוטיקס כדי להוציא אותה מהבורסה. ככה משרד הביטחון יוכל לשלוט בנרטיב סביב הפרשה באזרבייג'ן בלי להיות כפוף לחוקי השקיפות של חברה נסחרת. רפאל היא חברה ממשלתית שחצי מהכנסותיה מגיעות ממשרד הביטחון ואינה נסחרת. למעט דו״ח כלכלי שמפרסמת חברת ״מעלות״ מידי פעם לבורסה סביב הבריאות הפיננסית של רפאל, אין לרפאל חובות דיווח. הדו״חות הרבעוניים והשנתיים מפורסמים על ידי רשות החברות הממשלתיות - בעצמה, חלק מממשלת ישראל. כך שזה מעגל סגור של שליטה במידע שיוצא לציבור.  באמצע חודש יולי האחרון, ביקר שר הביטחון, יואב גלנט בבאקו, בירת אזרבייג'ן ונפגש עם נשיא המדינה.  גלנט נפגש גם עם שר ההגנה של אזרבייג׳ן הגנרל חסנוב זקיר. יש לזכור כי אזרבייג'ן היא אחת מספקיות הנפט העיקריות לישראל, היא רוכשת נשק במיליארדים והיא גובלת באיראן. שלושה קודקודים של מעגל השתיקה סביב המדינה הזו.  כאמור, כעשרה ימים לאחר ביקור גלנט באזרבייג'ן, בוטל כתב האישום נגד אירונאוטיקס. כנראה שמדינת ישראל מעדיפה פרקטיקה על מוסר ושלטון חוק, כאשר זה מגיע לאינטרסים חיוניים. עו״ד עמית איסמן הוא פרקליט המדינה וההחלטה להוריד את אירונאוטיקס מהאש, היא שלו, לבקשת שר הביטחון וראש הממשלה.  מה אזרבייג'ן תתן לישראל בתמורה לסיום הפרשה באופן כפוי ובניגוד להליך המשפטי שהחל בישראל? זו שאלה פתוחה. 

ארבע זירות: מערך המילואים של צה"ל מתפורר | גיוס החרדים חוזר לכותרות | חשש מהשפעה זרה בשיח החברתי בישראל | ערב הסעודית: דברים שרואים מהמפרץ  ביקור הרמטכ"ל בבסיס חיל האוויר תל נוף | צילום: דובר צה״ל  המשבר העצום שהתרגש על צה"ל גדול יותר במציאות מאשר הוא מצטייר בתקשורת. זה לא עניין של ימין או שמאל, אמת א' או אמת ב': מערך המילואים של צה"ל מתפורר. המודל של צה"ל כולו קורס, ועד שייבנה מודל חדש (וזה ייקח הרבה זמן), הצבא עלול להתגלות בחולשה חסרת תקדים במקרה של מלחמה בעלת יותר מזירה אחת. האויבים שלנו יודעים זאת, ועלולים לתקוף בשעת הכושר מבחינתם. צבא בע"מ  פני ט' באב שהיו לרמטכ"ל הרצי הלוי במשך כל השבוע, רק ממחישים את מה שהוא יודע טוב מכולם. ראש אגף המודיעין וראש אגף המודיעין שהסתובבו ביום שני השבוע באופן חסר תקדים בכנסת, לפני ההצבעה על עילת הסבירות, ניסו להעביר את אותו מסר.  על מנת לקלוט את חומרת המצב, חשוב להבין כי עוצמה אסטרטגית של מדינה נמדדת בשילוב יכולות צבאיות ופרמטרים אזרחיים כמו בריתות בינלאומיות, חוסן כלכלי ולכידות חברתית. היחסים הביטחוניים עם ארה"ב עדיין טובים מאוד (עם הערת אזהרה מטעם הנשיא ביידן), העוצמה הכלכלית שלנו עולה לאין שיעור על זו של אויבנו. על המשבר החברתי חבל להכביר מילים. נתמקד במרכיב הצבאי. גם הוא לא מורכב רק מספירה טכנית של אמצעי לחימה כמו מטוסים, טנקים או אוניות (בכך לא חל שום שינוי), אלא בראש ובראשונה מהיכולת להפעיל אותם. בהקשר הזה, מוטב לא להתעלם מהאזהרות של נציב קבילות החיילים לשעבר, אלוף מיל יצחק בריק, שחוזר מזה שנים על מנטרה, כמו הפוליטיקאי הרומי קאטו הזקן בזמנו בעניין קרתגו: צבא היבשה של צה"ל אינו כשיר.  גם אם בריק הגזים, צה"ל הגיע לשנתו ה-76 עמוס במחלות כרוניות, ובראשן זיכרון ארגוני ירוד ואיכות יורדת של צבא הקבע לאורך שנים. לאט אבל בעקביות. אין להתפלא על כך לאור השינוי באתוס החברתי, והפיכתם של משרתי הקבע לשק חבטות של הציבור.  בעשור האחרון נוהרים רבים מטובי בנינו להייטק מיד כאשר הם מסיימים את השירות הסדיר שלהם (או מקסימום אחרי שירות קבע קצר לקצינים). ועדיין, עד לאחרונה נותרו לצה"ל שני נכסים אדירים שאין לשום צבא אחר בעולם: צבא מילואים יעיל והיכולת לבחור ליחידות הטובות ביותר את המבריקים והאמיצים ביותר מקרב בני ה-18 של כל שנתון. זוהי פריבילגיה שאין לצבאות שמבוססים על צבא מקצועי בלבד, כמו בארה"ב.  שם מרבית הצבא מבוסס על העשירונים 4 עד 6. בלתי אפשרי כמעט לגייס את קבוצות האיכות 9 ו-10. זה הכוח הסמוי של צבא העם. וכן, צה"ל נבנה מראש כצבא העם גם מתוך אילוצי כוח אדם ולאור "צורכי השעה" המשתנים. המשימות שלו כללו לאורך השנים גם התיישבות, קליטת עליה, חינוך ואפילו שידורי רדיו, כמו תחנת גלי צה"ל השנויה במחלוקת, שקיימת עד היום. צה"ל הוא בבואה של החברה הישראלית, לטוב ולרע. עד עכשיו, בעיקר לטוב. הוא היה כור ההיתוך הנפלא של החברה הישראלית, בלי ציניות או מירכאות. הוא השתנה עם השנים, כמו החברה. אך לא יותר מזה. כבר לקראת יום העצמאות ב-2005 פרסמתי במעריב סדרת כתבות תחת הכותרת "צבא העמחא": תיאור מסע ממושך ביחידות צה"ל השונות הבהיר לי שחלקם של בני הפריפריה החברתית ובני הציונות הדתית בפיקוד הפך כבר אז משמעותי יותר ויותר.  זה המצב גם כיום, אך גם בערים המבוססות ממשיכים לחנך לשירות משמעותי. מי שמבסס את הידע שלו על טוויטר ומאמין שצה"ל מחולק חד וחלק בין הגדודים הלוחמים שבהם משרתים רק ה"מזרחים", בני הפריפריות והדתיים הלאומים, ואילו חיל האוויר ויחידות העלית של המודיעין, הם מעוזים  אשכנזיים ותל אביביים בלבד, חי בסרט.  כל מי ששירת בסדיר ובמילואים יודע זאת. לא משנה היכן. הוא אסף להמשך החיים חברים מכל המגזרים. וגם כשהחברה הישראלית כבר התפרקה לשבטיה, צה"ל נותר שמורת טבע. אך לא עוד.  הפסיכולוג והסוציולוג ד"ר איל אפרתי, לשעבר ראש מחלקת מדעי ההתנהגות בצה"ל, שיתף איתי דימוי על מה שקרה למודל צבא העם. הוא השווה אותו לקלטת ישנה עם סרט שנתקע. בתחילה נשמעו קצת חריקות, בעיקר על רק הירידה המתמשכת בשיעור המתגייסים מקרב בני הנוער, עם גידול בחלקם של מקבלי פטור "תורתו אומנותו" ובשל העובדה שרק מיעוט קטן מהחברה נושא בנטל המילואים.  צה"ל ניסה להתמודד עם הבעיה על ידי הגדלת התשלומים לחיילי החובה והמענקים למילואימניקים, אבל המשבר השיג את הפתרון. בחודשים האחרונים, על רקע החקיקה והמחאה, הקלטת נשמעת כמו פס קול שרץ במהירות מטורפת.  השבוע הסרט לגמרי נתקע. האיומים הפכו למעשים. ניתן לחלץ את הסרט לנסות ליישר, להדביק מחדש, אבל צה"ל כבר לעולם לא יהיה אותו צבא. בטווח הארוך דרוש לצה"ל מודל שירות חדש. לסדיר ולמילואים, ולא רק לחיל האוויר. בטווח הזמן המיידי, מקווים בצה"ל שאיכשהו המשבר ייפתר. שיהיה בסדר.  לא ברור איך. כמו בכל השבועות הקודמים עיקר תשומת הלב הייתה נתונה לספירת הטייסים שאיימו לא להתנדב, ולאלה שכבר מימשו את איומם.  זה באמת המשבר הדחוף והבוער ביותר, בגלל חלקם העצום של המילואימניקים בטייסות השונות, והצורך הקבוע לטוס כדי לשמור על כשירות. אבל המשבר מתפשט במהירות לכל אורך ורוחב צה"ל, ומחלחל לקבע ולחובה. בקרוב ייתן את אותותיו גם על המוטיבציה של מתגייסי מחזור אוגוסט, שעומד להתחיל. בתמונה הרחבה, באגף המודיעין בטוחים כי המשבר פוגע בהרתעה מול אויבנו. ההערכות על כך יוצגו לשרי הקבינט בשבוע הבא. זהו תרחיש סביר מאוד כעת: חיזבאללה, חמאס ואיראן מתאמים עמדות. הם יחפשו להביך את ישראל בלי לעבור את הגבול ולגרום למלחמה רבתי. אולי כמו במקרה של ירי הרקטות לעבר יישובי הצפון בשיאו של גל המחאה הקודם בחודש מרס. אולי יותר מזה. נראה. חרדים לצה"ל בעיתוי הבעייתי הזה הונחה השבוע העל שולחן הכנסת ההצעה להסדיר את הפטור המוחלט משירות לחרדים. זהו כמובן מהלך בעייתי שגם מנוגד לרצון של צעירים חרדים רבים להתגייס. והנה עוד עדות ממקור ראשון: בשנת 1999 הייתי במפגש סודי בביתו של תא"ל מיל׳ יהודה דובדבני, שהיה אז ראש האגף החברתי לאומי במשרד הביטחון. היו איתנו בסלון שלושה צעירים חרדים, שהניחו את הגרעין להקמת הנח"ל החרדי (כיום גדוד נצח יהודה), בתמיכת לא מעט רבנים.  במשך שנה שמרתי את הסוד, כפי שהבטחתי לדובדבני, עד שחשפתי את הקמת הנח"ל החרדי בידיעות אחרונות. בראיה לאחור, הנח"ל החרדי מעולם לא היה הצלחה מסחררת. לעומת זאת, מסלולי שירות חרדים בתפקידים מיוחדים בחיל האוויר ("שח"ר כחול") ובאגף המודיעין ("שח"ר ירוק") בהחלט כן.  החרדים שם השיאו תרומה נאה מאוד לצה"ל, ורבים מהם גם השתלבו במשק לאחר השירות. כך, במשך שנים עלה מספר המתגייסים החרדים משנה לשנה, עד שהמגמה התהפכה באמצע העשור שעבר עם ביטול חוק טל.  כפייה לא תעזור כאן. זה כמו עם התנדבות של הטייסים - ככל שהלחץ על גיוס חרדים יהיה תקיף ובוטה יותר, כך יהיה קשה יותר לגייס אותם. בצה"ל לא באמת בונים על רבבות מתגייסים בשנה (ממילא אין צורך מבצעי בכך). הסוגייה קשורה יותר לחלוקת הנטל בחברה הישראלית, מאשר לביטחון. היא צריכה  להיפטר שם. השפעה ואהבה  בכאוס החברתי בישראל נוטלים חלק גם אויבנו. בשבוע שעבר פירסם נדב איל בידיעות אחרונות כי ישראל פנתה לרוסיה בבקשה להימנע מפעילות ברשתות החברתיות כדי לבצע "השפעה". מאיראן לא ניתן לבקש בקשה דומה. היא פועלת באמצעות "טרולים" ו"אווטארים" כדי להעמיק את השסע בחברה הישראלית. לא שאנחנו לא מעמיקים את השסע בכוחות עצמנו. ה"אוואטרים" הם דמויות פיקטיביות שנבנו לאורך שנים, עם שלל פוסטים ברזומה וחברים אמיתיים במאגר. הם מפיצים מידע שקרי או מסית. הטרולים הם מתחזים גם כן שמתמקדים ב"הטרלה"- Trolling, כלומר פיצוץ דיונים, הטחת רפש במשתתפים אחרים ברשת והפצצה של הודעות סרק. בשבוע הקרוב נדרשת זהירות מיוחדת ברשת, על פי אזהרה שפרסמו הרשות להגנת הפרטיות ומערך סייבר הלאומי ל לקראת יום האהבה ט"ו באב. הם מזהירים מאתרי אינטרנט המתחזים לאתרי קניות, ניצול הסנטימנט הרומנטי וניסיון לגנוב פרטים פיננסיים ואישיים.  בתפריט גם שיבוש אתרי היכרויות וביצוע מתקפות כופרה שעושות שימוש בקבצים או בקישורים מזיקים המכילים שם הקשור ליום זה. בארה"ב ניצלה קבוצת הפשיעה GandCrab את יום ה"וולנטיין" בפברואר האחרון להפצת קובץ בשם "מכתב אהבה" המכיל קובץ כופרה מזיק.  שיטה נוספת שנצפתה היא של שליחת הודעות לפרופילים ברשתות בנוסח "ראיתי את הפרופיל שלך ואני מתעניין בך" בצירוף קובץ תמונות אישיות שלמעשה הכיל תוכנה מזיקה. לאור כך, הצפי הוא כי האקרים ינסו לנצל את ט"ו באב כדי לבצע מתקפות דומות בישראל. כדאי להיזהר.  ערב הסעודית: דברים שרואים מהמפרץ  על רקע המהומה בישראל, נדמה שהולך ומתרחק גם ההישג הגדול ביותר שיכול להקל מבחינת בנימין נתניהו על הקשיים מבית: כינון יחסים רשמיים עם ערב הסעודית. אולם, מביקור במפרץ בשבוע שעבר עולה שאין קשר בין החקיקה המשפטית ובין הסוגייה הסעודית. גם אם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן כועס על נתניהו, זה לא השוט שהוא ינופף בו מולו. מהמפרץ, נראה שביידן זקוק להישג מול ערב הסעודית לא פחות מאשר נתניהו. הבעיה היא שיורש העצר הכל-יכול, מוחמד בן סלמאן, לא באמת סופר אותו. MBS מפלרטט עם סין, ונותן לביידן לחזר אחריו, מאז המשבר הגדול בין הארצות על רקע רצח העיתונאי עדנאן ח'אשוקג'י.  וגם זה: ערב הסעודית אינה איחוד האמירויות המודרנית יחסית. בית המלוכה הסעודי מנהל מערכת יחסים מורכבת עם מוסדות הדת, שלהם הסכם רשמי עם ישראל יחליק פחות טוב בגרון. ומהזווית שלנו: היחסים בין ישראל לערב הסעודית הם כבר כמעט בגדר נורמליזציה מלאה, כמו שהיו עם איחוד האמירויות ב-2019. הסחר פורח, אבל אין טיסות ישירות ואין שגרירויות. האם כדי לשדרג את המצב שווה לשלם את המחיר שערב הסעודית דורשת – אישור אמריקאי לכור גרעיני לצורכי חשמל פלוס טייסת אף-35? - לא בטוח.  

שלושה אנשי צבא לשעבר, חלקם טייסים, נתנו דיווח לקונגרס על

החשיפה במסגרת ביקור של שר הביטחון הרוסי, שויגו, בפיונגיאנג, לכבוד חגיגות 70 שנים לסיום מלחמת קוריאה https://twitter.com/Parama_Coreafan/status/1684395143435284480 במהלך ביקור שר הביטחון הרוסי בפיוניאנג, חשפה קוריאה הצפונית שני מל״טים גדולים תוקפים.  החשיפה כללה גם סרטון (פרסום של nknewsorg) שבו נראים המל״טים, לכאורה, תוקפים מטרות. טרם ברור האם הכלים שרואים בסרטון היחצ של פיוניאנג, הם אלו שרואים בתערוכה לכבוד שר הביטחון הרוסי.  הביקור של שר הביטחון הרוסי, שויגו, בפיונגיאנג, לכבוד חגיגות 70 שנים לסיום מלחמת קוריאה, נערך על רקע הלחימה באוקראינה. זאת, כאשר הצבא הרוסי, על פי הערכות במערב, זקוק לאמל״ח ותחמושת.  במקביל לביקור הרוסי, קים ג'ונג און נהנה ממופע החגיגה הגדול וניהל שיחה חמה וידידותית עם לי הונגג'ונג, סגן יו"ר הוועדה המתמדת של הקונגרס העממי הלאומי הסיני של הרפובליקה העממית של סין (PRC) שנמצא גם הוא בביקור בפיונגיאנג.   

הדרך: הממשלה תחליט כי הרשות עוינת ובשם הביטחון הלאומי, המנהל האזרחי יפעל לתפוס שטחים באזורי A ו-B - בגיבוי צבאי של צה״ל https://main.knesset.gov.il/news/pressreleases/pages/press19.07.23k.aspx ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, קיימה שבוע שעבר (ד') דיון בנושא השתלטות הרשות הפלסטינית על השטחים הפתוחים ביו"ש והמענה הישראלי, על פי פנייתו של ח"כ אביחי בוארון. במסגרת הדיון, אמר סמוטריץ׳: ״המפתח ליכולת שלנו לפעול גם בשטחי A ו-B נעוץ בהגדרת המושג ביטחון לאומי והפירוט של מה נוגע לשיקולי הביטחון הלאומי של ישראל.״  אין מדובר בפעילות לצרכי ביטחון, אלא לצרכי התיישבות - תפיסת שטח. כבר היום, צה״ל אמון על הביטחון בשטחי B, ויכול לפעול בחופשיות תחת הוראות הדרג המדיני. השינוי הוא לאפשר התיישבות וייעור שטחים בכל שטחי יו״ש, תוך ביטול מעשי של הסכמי אוסלו - בלי לבטל רשמית את ההסכמים בכנסת. זאת על אף שהחלטה כזו יכולה להתקבל בכנסת בקלות (יש לנתניהו ממשלת ימין של 64 אצבעות).  על מה הסיפור?  סמוטריץ׳ התייחס בדבריו למענה ישראלי ל׳תכנית פיאד׳ הפלסטינית. לפי דו"ח משרד המודיעין משנת 2021, הרשות הפלסטינית מנהלת תכנית שיטתית לתפיסת שטחים באזור C.  ״היקף שטחי C הוא כ-3641 קמ"ר (כ-62% משטח יהו"ש), מתוכם כ-57 קמ"ר כבר נוצלו לבניה עבור 476 אלף תושבים יהודיים הנפרסים על כ-150 נקודות ישוב. הבניה הערבית תופסת כ-80 קמ"ר עבור 0.23 - 0.29 מיליון תושבים ערביים (כ27- אלף מתוכם בדואים), הנפרסים על כ-532 נקודות התיישבות. כולל כ-180 ישובים שכל שטחם הינו בשטח C.״, לפי הדו״ח.  ״מ- 2015 נעשים הללו במסגרת תכנית מרכזית של הרשות הפלסטינית המכונה "המערכה על שטחי C". במסגרת "המערכה", ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C מאורגנת, מתוכננת, ממומנת ומוכוונת על ידי הרש"פ להשגת היעד הלאומי הפלסטיני של מירב שטחי יו"ש בריבונות פלסטינית.  ״העשייה הפלסטינית מנוהלת על פי שורה של תוכניות אב מפורטות מסונכרנות ומתואמות בין כל משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, גופי ביצוע ייעודיים, ארגוני בטחון, עמותות, קרנות, תוך קיום מנגנון תיאום ופיקוח הדוק בניצוחו של מטה רוה"מ הפלסטיני. ״  מה סמוטריץ׳ רוצה לעשות?  ובכן, כאשר קמה הממשלה הנוכחית, פוצלה האחריות לגבי יו״ש בין שר הביטחון (גלנט) לסמוטריץ׳. שר הביטחון יטפל בהיבטים ביטחוניים וסמוטריץ׳, בהיבטים אזרחיים.  ״איך הגענו למצב הזה שיש פה מציאות מתהווה בצורה שיטתית ומול זה אנו לא פועלים? התשובה היא שיטת הניהול של השטח, באופן כמעט בלעדי ע"י צה"ל ופיקוד המרכז. המשימה של הצבא היא לשמור על הביטחון. השיקולים האזרחיים תמיד מקבלים מעמד משני לשיקולי הביטחון ואיכות החיים של חצי מיליון האזרחים שם נפגעת״, אמר סמוטריץ׳ לוועדה.  ״אנו באירוע בסדר גודל אחר לחלוטין. בונים מחדש את מערכת האכיפה והשלב הראשון זה להגדיר מחדש את התכניות והיעדים. היום אנחנו בעולם שבו האכיפה נועדה לשרת את אפשרות מימוש מדיניות הקרקע - אכיפה תומכת תכנון או הסדרה, אכיפה לסיכול אפשרויות מימוש עתידיות של הקרקע. וביו"ש לדבר הזה נוספת תכלית, שבראייתי היא המרכזית, וזה שמירת האינטרסים הלאומיים המדיניים והביטחוניים הישראלים במרחב.  ״כשמדברים על ביטחון, אז יש ביטחון טקטי כאן ועכשיו, שלא יהיה בית על הציר בתוך צו תפיסה, אבל לא שיקולים של ביטחון לאומי, וזה הפתח שלנו לפעול גם בשטחי B ו-A. אלו שיקולים יותר רחבים ממה שהמ"פ יודע להגדיר.  ״הקמנו ועדת מנכ"לים, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בכדי לתאם את המערכה הביטחונית, הכלכלית והבינ"ל. מקווים תוך חודש לסיים את העבודה, לתקף אותה שאצל שר הביטחון וראש הממשלה, ולהביא להחלטת הקבינט את הגדרת פעילות הרש"פ כפעילות מדינית עוינת.״  סיפוח, אבל לא רשמי  בצורה יותר ישירה: סמוטריץ׳ רוצה להשתמש בדו״ח מ-2021 כדי לספח את יו״ש. ברגע שתוגדר הרשות כפעילות מדינית עוינת, המשמעות היא שהמנהל האזרחי, יוכל לפעול לתפיסת קרקעות בשטחי A ו-B. וצה״ל יהיה שם לאבטח אותו. כאמור. בצורה כזו, ישראל תוכל לפעול צבאית ואזרחית בכל יו״ש, תוך ביטול דה-פקטו של הסכם אוסלו (חלוקה לאזורי אחריות בין ישראל לרשות). בעוד התירוץ הביטחוני לא יקבל לגיטמציה בעולם לפעולת צה״ל בשטחי A ו-B, סמוטריץ׳ מתכנן שהתירוץ האזרחי - כן יקבל. צבא בכסות פעילות אזרחית. ״הצבא ייתן מענה לשיקולי הביטחון ואנו ניתן מענה לשיקולי הביטחון הלאומי. אז סור מרע זה בלימת מאמצי הצד השני, ועשה טוב זה למשל לייער מאות אלפי דונמים של אדמות מדינה עם קק"ל.״  ח"כ גדי איזנקוט התייחס ואמר כי כיום ביו"ש נמצא 60% מהסד"כ הצבאי של מדינת ישראל.  ח"כ גלעד קריב: ״מתברר שיש בישראל שני ראשי ממשלה. האחד, שקיבל את אמונה של הכנסת, הודיע רק השבוע שיש לישראל אינטרס בייצוב וחיזוק הרש"פ. עכשיו הגיע ראש הממשלה השני ואמר שתקודם החלטה להכריז על הפעילות האזרחית של הרש"פ בפעילות עוינת.״  מי יהיה אחראי על התושבים הפלסטינים ביו״ש?  בעוד בהסכם אוסלו נקבע שהרשות הפלסטינית תנהל את חיי התושבים הפלסטינים בשטחי A ו-B, אם ישראל תספח דה-פקטו שטחים אלו ותתעלם מקיום הרשות הפלסטינית, מי בדיוק ידאג לתושבים הפלסטינים ביו״ש? כבר היום הרשות הפלסטינית לא מתפקדת ולפי ההצעה של סמוטריץ׳, היא בכלל תחדל לתפקד.  הרעיון של סמוטריץ׳ הוא ״הטוב מכל העולמות״. כנסת ישראל לא מבטלת את הסכמי אוסלו, על אף שיכולה - וכך נמנעת מעימות עם הבית הלבן. במקביל, מספחת-תופסת שטחים נרחבים באזורי A ו-B, בין באמצעות הקמת יישובים חדשים או באמצעות ייעור (קק״ל).  יתרון שני - סיפוח השטחים דה-פקטו, תוך השארת הסכמי אוסלו כשלד מדיני ריק, מאפשר לישראל לתפוס שטחים - ללא אחריות על התושבים הפלסטינים. כך נמנעת בעיה אלקטורלית שיכולה להווצר בחלוקת תעודות כחולות לתושבי יו״ש בסיפוח רשמי.  יתרון שלישי - ביטול הרשות הפלסטינית וייצוב מודל ״סמכות ללא אחריות״ על תושבי יו״ש הפלסטינים. הכרזה על הרשות כעוינת והכנסת צה״ל לאזורי A ו-B, במקום כוחות הביטחון הפלסטינים, תהפוך את צה״ל, דה-פקטו, לגוף שינהל את החיים האזרחיים של הפלסטינים - בלי לקחת עליהם אחריות.  הפלסטינים ישארו חסרי זהות פוליטית, תחת סמכות של צה״ל  - בלי שמדינת ישראל לוקחת עליהם אחריות (הם לא אזרחי ישראל והסכמי אוסלו עדיין בתוקף). של מי תהיה האחריות על הפלסטינים? זו שאלה טובה. אולי גופים בינלאומים. אולי עמותות מקומיות שיקומו במקום הרשות. מבנה שליטה פלסטיני מבוזר עדיף לישראל על פני מבנה שלטוני ריכוזי יעיל (ככל שהפלסטינים ידעו להקים כזה).   יתרון רביעי - חסימת חמאס מהשתלטות על יו״ש באמצעות ניצחון בבחירות. אם אין רשות פלסטינית, אין צורך בבחירות. אם אין בחירות, חמאס לא יכול לקבל שליטה ביו״ש. ביטולה של הרשות הפלסטינית, יבטל הלכה למעשה את המנגנון הפוליטי שנועד לשלוט על הפלסטינים ביו״ש ולהוות את הבסיס למדינה פלסטינית עתידית ביו״ש ועזה. 

בעקבות עסקת המל"טים הסעודית, הודיע ​​ארדואן כי טורקיה צפויה להגיע למכירות נשק ב-6 מיליארד דולר ב-2023 (כחצי מישראל) Credit: IMAGO/APAimages via Reuters Connect   ב-18 ביולי 2023, סעודיה הסכימה לקנות מל"טים טורקיים במסגרת חוזה ההגנה הגדול ביותר בתולדות טורקיה. כך לפי פרסום של al-monitor.  החברה הטורקית Baykar Technology, חתמה על שני חוזים עם משרד ההגנה של ערב הסעודית למכירת מל"טים חמושים בהיקף 3.1 מיליארדי דולרים. ההסכם כרוך בשיתוף פעולה בהעברת טכנולוגיה וייצור משותף. הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן השיג מספר חוזים משתלמים עבור התעשייה הביטחונית של טורקיה במהלך ביקורו בסעודיה, כולל עסקת המל"טים. בעקבות עסקת המל"טים הסעודית, הודיע ​​ארדואן כי טורקיה צפויה להגיע למכירות נשק ב-6 מיליארד דולר ב-2023 (כחצי מישראל).  העסקה עם סעודיה מצטרפת להצלחות נוספות של התעשייה הביטחונית הטורקית בשנים האחרונות. בין היתר נמכר אמל״ח טורקי למדינות: קטאר, מרוקו, אתיופיה, אזרבייג'ן, אוקראינה, טורקמניסטן, עומאן, ניגריה, קניה, טנזניה, אוגנדה, רואנדה.  תעשיית הנשק של טורקיה צמחה משמעותית בשנים האחרונות, כשהיצוא הגיע ל-2.2 מיליארד דולר ב-2018. החומרה הצבאית המיוצרת המקומית של טורקיה, לרבות מל״טים חמושים, מסוקי תקיפה ומטוסי טורבו-פרופ, משכו כמה מדינות אפריקאיות המעוניינות לרכוש אותם. ניסויי שדה הקרב של מערכות טורקיות בלוב, סוריה ונגורנו קרבאך עשו הבדל מוחשי בקידום תעשיית הנשק של טורקיה.  לתעשיית הנשק של טורקיה הייתה השפעה משמעותית על כלכלתה בשנים האחרונות. מחזור תעשיית הנשק של טורקיה עלה משמעותית, ממיליארד דולר ב-2002 ל-6 מיליארדי דולרים ב-2023. צמיחה זו מעידה על התרחבות הענף.  תלות מופחתת בספקים זרים: צבא טורקיה, השני בגודלו בנאט"ו, נהג להסתמך על ספקים זרים עבור 70% מצרכי ההגנה שלו. עם זאת, תלות זו ירדה ל-30%. הפיתוח של תעשייה ביטחונית מקומית אפשרה לטורקיה להיות עצמאית יותר בעמידה בדרישות הצבאיות שלה. צמיחה תעשייתית מקומית: הצמיחה של התעשייה הביטחונית של טורקיה הובילה לפיתוח בסיס תעשייתי מקומי חזק. תעשיות טורקיות יכולות כעת לתכנן, לייצר, לחדש ולייצא נשק וציוד קונבנציונליים שונים, כגון קורבטות, מערכות מטוסים בלתי מאוישים ומערכות אש, כולל רקטות וטילים. התפתחותה של תעשייה ביטחונית חזקה נתפסת כסמל לחוזק לאומי ולעצמאות. בסך הכל, לתעשיית הנשק של טורקיה הייתה השפעה חיובית על כלכלתה, מה שהוביל להגדלת המחזור, להפחתת התלות בספקים זרים, יצוא גדל ופיתוח בסיס תעשייתי מקומי חזק. תעשייה זו מיקמה את טורקיה כשחקנית משמעותית בשוק הביטחוני העולמי ותרמה ליצירת מקומות עבודה ולצמיחה כלכלית.