יחידות אלו תייצרנה תמונה אווירית וקרקעית פאסיבית מקיפה ותספקנה תמונה אלקטרונית של מערך הכוחות בשדה הקרב תמונה: אלביט  אלביט מערכות בניהולו של בוצי מכליס הודיעה כי זכתה בחוזה בסכום של כ-70 מיליון דולר לספק פתרון לוחמה אלקטרונית (ל"א) עבור לקוח בינלאומי. החוזה יבוצע במהלך תקופה של שנתיים וחצי.  אלביט מערכות תספק יחידות קרקעיות של לוחמה אלקטרונית ומודיעין אותות (סיגינט) המצוידות באמצעי איסוף מודיעין אלקטרוני, אמצעי נגד אלקטרוניים וכן במערכות שליטה ובקרה. יחידות אלו תייצרנה תמונה אווירית וקרקעית פאסיבית מקיפה ותספקנה תמונה אלקטרונית של מערך הכוחות בשדה הקרב, אשר תאפשרנה מענה אפקטיבי לאיומים אוויריים וקרקעיים.    אורן סבג, מנכ"ל אלביט מערכות מודיעין ול"א, אמר: "אנו עדים לביקוש גובר לטכנולוגיות הלוחמה האלקטרונית והסיגינט שלנו, על רקע ההכרה הגוברת של צבאות ברחבי העולם בכך שהשליטה בספקטרום האלקטרו-מגנטי הנה בעלת חשיבות קריטית".  

צבא אוקראינה הסיג את כוחותיו מהעיר ההרוסה סיביירודונייצק | הרוסים ממשיכים לשגר טילי שיוט | ראש ממשלת בריטניה מזהיר מהסכם רע עם רוסיה Photo: Wojciech Grzedzinski for Washingtonp Post, SES of Ukraine in the Zaporizhzhia region, Slava Ratynski, Serhii Hudak, Sasha Maslov for Zeit, Pavel Petrov, Marek M. Berezowski, George Ivanchenko, Anadolu Images by AA. בתום חודשים של קרבות רחוב ונפגעים רבים נאלץ צבא אוקראינה להסיג את כוחותיו מהעיר ההרוסה סיביירודונייצק. נפילת עיר זו בידי הרוסים מותירה רק את העיר ליסיצ'נסק בדרכו של צבא הרוסי להשתלטות מלאה על מזרח חבל לוהאנסק, ואם כך יקרה, תפנה רוסיה לכיבוש חבל דונייצק כולו. סוכנות רויטרס וניו יורק טיימס מדווחות כי בסוף השבוע הנחית הצבא הרוסי מתכים גדולים של טילים, כולל טילי שיוט, על כמה ערים באוקרינה ופגע במתקנים צבאיים במערב ובצפון המדינה. הפצצות מרוכזות של טילי שיוט וארטילריה התמקדו בעיקר בשני הערים בחבל לוהאנסק.  מיכאיל  פודוליאק, יועצו של הנשיא זלנסקי, אמר כי בלילה שעבר שיגרו הרוסים 48 טילי שיוט בכל רחבי אוקראינה. "רוסיה מנסה ליצור פניקה ולהפחיד את התושבים", אמר היועץ. ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון אמר אמש כי יש חשש שהרוסים יאלצו את אוקראינה לחתום על עסקת שלום, "ואם כך יהיה פוטין ירגיש שהצליח לנצח, וזו סכנה לביטחון הבינלאומי וסכנה למשבר כלכלי מתמשך", אמר ג'ונסון. משרד ההגנה הבריטי דיווח שיש עדויות שבאחרונה סולקו מתפקידי פיקוד בכירים כמה גנרלים בצבא רוסיה. במחווה של תמיכה הכריזו בסוף השבוע ראשי האיחוד האירופי כי אושרה רשמית מועמדות אוקראינה לחברות באיחוד. הקרמלין הגיב: "האיחוד האירופי משעבד מדינות באירופה והופך אותן לעבדים ולשפחות".  רומניה מסייעת ליצוא תבואות וחיטה מאוקראינה והעמידה את נמל קונסטנצה לרשות יצוא אניות חיטה מאוקראינה. לשם כך הוכשר מזח מיוחד בנמל וכבר הוטענו שם כמיליון טונות של חיטה ותירס מאוקראינה. שלטונות רומניה פנו לאיחוד האירופי בבקשה לקבל סיוע כספי כדי להפעיל את יצוא הגרעינים של אוקראינה מנמל קונסטנצה. עד כה נכשלו כל המאמצים לשכנע את הרוסים להסיר את המצור על נמלי אוקראינה. נשיא רומניה קלאוס יואניס ביקר בקייב יחד עם מנהיגי צרפת, גרמניה ואיטליה, והבטיח שארצו תסייע להתגבר על "האיום הרוסי בנשק על יצוא תבואות מאוקראינה". ארגון המזון והחקלאות של האו"ם צופה ש-181 מיליון בני אדם ב-41 ארצות עלולים לסבול השנה ממשבר מזון חמור, עד כדי רעב, כתוצאה מהמלחמה באוקראינה. 

וגל בשנה שעברה החלה בהערכה דומה | ללקוחות קיימים של מיקרוסופט תהיה שנה אחת עד שיאבדו גישה לכלי בינה מלאכותית שמתיימרים להסיק רגש, מין, גיל, חיוך, שיער פנים, שיער ואיפור bigstock מיקרוסופט תפסיק למכור טכנולוגיה המנחשת רגש של מישהו על סמך תמונת פנים ולא תספק עוד גישה בלתי מוגבלת לטכנולוגיית זיהוי פנים. הפעולות משקפות מאמצים של ספקי ענן מובילים לרסן טכנולוגיות רגישות בעצמם, שכן מחוקקים בארצות הברית ובאירופה ממשיכים לשקול מגבלות משפטיות מקיפות. לפחות מאז שנה שעברה, מיקרוסופט בוחנת האם מערכות זיהוי רגשות מושרשות במדע. "מאמצים אלה העלו שאלות חשובות לגבי פרטיות, חוסר הסכמה על הגדרה של 'רגשות' וחוסר היכולת להכליל את הקשר בין הבעת פנים למצב רגשי על פני מקרי שימוש, אזורים ודמוגרפיה", אמרה שרה בירד, מנהלת המוצר הראשית של הקבוצה ביחידת Azure AI של מיקרוסופט.  ללקוחות קיימים תהיה שנה אחת עד שיאבדו גישה לכלי בינה מלאכותית שמתיימרים להסיק רגש, מין, גיל, חיוך, שיער פנים, שיער ואיפור. גוגל בשנה שעברה החלה בהערכה דומה, שדווחה לראשונה על ידי רויטרס. גוגל חסמה 13 רגשות מתוכננים מהכלי שלה לקריאת רגשות והעמידה לבדיקה ארבע רגשות קיימים, כמו שמחה וצער. היא שקלה מערכת חדשה שתתאר תנועוז כמו זעף פנים וחיוך, מבלי לנסות לצרף אותן לרגש. גוגל לא הגיבה מיד לבקשת תגובה בנושא.  מיקרוסופט גם אמרה שלקוחות חייבים כעת לקבל אישור לשימוש בשירותי זיהוי הפנים שלה, שיכולים לאפשר לאנשים להיכנס לאתרים או לפתוח דלתות נעולות באמצעות סריקת פנים. החברה קראה ללקוחות להימנע ממצבים הפוגעים בפרטיות או שבהם הטכנולוגיה עלולה להיאבק, כמו זיהוי קטינים, אך לא אסרה במפורש את השימושים הללו.

מדובר בתרגיל שנתי " האריה האפריקני", וגנרל אנדרו רוהלינג, מפקד כוח המשימה האירופה הדרומי של צבא ארה"ב, אמר ל-AFRICA NEWS שמטרת התרגיל היא שת"פ בין מדיניות אפריקה, בעיקר במערב היבשת https://www.c6f.navy.mil/Press-Room/News/Article/3069932/us-naval-forces...(NAVAF,June%2021%2D30%2C%202022. ישראל תשתתף כמשקיפה בפעם הראשונה בתמרון ימי ואווירי גדול שמתקיים החודש במרוקו בהשתתפות 7,500 אנשי צבא מעשר מדינות, כולל ארה"ב, בריטניה, צרפת, ברזיל, וכמובן מרוקו שבשטחה מתקיים התרגיל. מדובר בתרגיל שנתי " האריה האפריקני", וגנרל אנדרו רוהלינג, מפקד כוח המשימה האירופה הדרומי של צבא ארה"ב, אמר ל-AFRICA NEWS שמטרת התרגיל היא שת"פ בין מדיניות אפריקה, בעיקר במערב היבשת, וחיזוק מטרותיה של ארה"ב במרוקו. בפעם הראשונה שולחת ישראל נציגים רשמיים לתרגיל הזה, שבו  משתתף גם ארגון נאט"ו ומדינות מהיבשת כמו גאנה, סנגל וטוניסיה. בתרגיל יטלו  חלק מטוסי קרב, כלי שיט, עם דגש על מטוסי קרב מחילות האוויר של מרוקו ושל ארה"ב, מסר קצין צבא מרוקני בכיר, קולונל הישאם אל-אמרני. התרגיל יסתיים בסוף החודש.   

עמית קנפר, מנהל אלסטיק ישראל, מציע ארבע אסטרטגיות שיעזרו לארגונים להפוך את כל העובדות והעובדים בארגון למנהלי סייבר סקיוריטי. אמלק: אנשים, מערכות פשוטות וניהול סיכונים  צלם: רוני ברוורמן מדי שנה, חברות מוציאות יותר ויותר כסף על תקציבי סייבר סקיוריטי והנתונים מראים כי מדובר בתעשייה עם צמיחה מאסיבית. רק ב-2021 ההיקף הגלובלי של התעשייה עמד על  יותר מ-262 מיליארד דולר, לעומת 3.5 מיליארד בלבד לפני 20 שנה. בישראל לבדה היקף היצוא בתחום עומד על 6.85 מיליארד דולר בשנה, וזאת לפי מערך הסייבר הלאומי. למרות זאת, מספר המתקפות, הפרצות וההפסדים ממשיך לצמוח מדי שנה. וכמו שאיינשטיין אומר, השימוש באותן הטקטיקות בציפייה לתוצאה שונה אינו מהווה גישה רציונלית לניהול סיכוני אבטחת סייבר.  חלק מטקטיקות האבטחה הקיימות, כמו הגדרת רמות סיכון מקובלות ושימוש בביטוח על מנת לבטח חלק הסיכון ולהפחית את הנזק כאשר הוא מתרחש, חשובות תמיד לצמצום השפעתן של המתקפות. עם זאת, כמנהלים עלינו לחשוב מחדש על האסטרטגיה הארגונית שלנו. אבטחה ארגונית חשובה מדי מכדי שתהיה נחלתו של קומץ מומחים, כפי שהיתה במשך שנים. עליה להיות חלק בלתי נפרד מכל אחד ואחת ומכל דבר בארגון. במילים פשוטות, אבטחת IT צריכה להיות חלק מהתפקיד של כל עובדת ועובד בארגון.  נרמול סיכוני סייבר סקיוריטי בארגון אבטחת סייבר היא סיכון עסקי - וזו עובדה שכל העובדות והעובדים צריכים להיות ערים לגביה. קל לחשוב על מתקפות סייבר כעל איום ייחודי ממקור חיצוני, הנפרד מהיבטים אחרים של ניהול הסיכונים הארגוני, גישה זו חייבת להשתנות. סיכוני סייבר חייבים להפוך לחלק ממסגרת ניהול הסיכונים של כל הארגון ולהיות מנוהלים תוך שימוש במתודולוגיות קפדניות הדומות לאלה בהן נעשה שימוש לצורך יצירת מודלים של סיכונים פיננסיים ותפעוליים. אם מנהלי כספים ומנהלי תפעול יכולים לישון בשקט בלילה, אין סיבה שעמיתיהם באבטחה לא ייהנו מכך.  אבטחת סייבר היא במובנים רבים בעיה ארגונית ולא רק בעיה טכנולוגית. תהליכי אבטחה צריכים להיות מהותיים לא פחות מתהליכים עסקיים אחרים, כמו שילוב עובדים חדשים או הגשה של דו"ח הוצאות. הם צריכים לקבל מימון וכוח אדם בדיוק כמו כל פונקציה עסקית נדרשת אחרת. אבטחה צריכה להיות גם יותר אקטיבית ופחות תגובתית. חשוב להתכונן לפרצות, למנוע אותן במידת האפשר ולהגיב להן במהירות, במקרים בהם מניעתן אינה אפשרית.  התמקדו באנשים, בתהליכים, בטכנולוגיה - בסדר הזה אם אבטחת IT היא חלק מן התפקיד של כולם, האם אתם כמנהלים ממקדים את המשאבים שלכם בהתאם? עליכם לקבוע תקציבים לפי סדרי עדיפויות מוגדרים בבירור. הראשונים בסדר העדיפויות הם האנשים: פירושו של דבר השקעה בהדרכה, על מנת שהעובדים יקפידו על "הגיינת" סייבר סקיוריטי ויעבדו במסגרת תרבות סייבר סקיוריטי מובנת וברורה. במקום השני ניצבים התהליכים: תקשורת פנימית וחיצונית, תוכנית רציפות עסקית וכיצד (או האם) להתעמת עם תוקפים. אלו סוגיות שרצוי ביותר לתכנן לפני שהמשבר מגיע. במקום השלישי בסדר העדיפויות נמצאת הטכנולוגיה: היא מגיעה אחרי האנשים והתהליכים ומתמקדת באיך להעניק למנהלי אבטחה ולצוותים שלהם את הכלים להם הם זקוקים כדי להפחית איומים ולהתמודד עימם ביעילות.  השתמשו בשיטות תגמול עובדים פרקטיקות אבטחה טובות ראויות לתגמול. לעומת זאת, פרקטיקות גרועות לעולם אינן צריכות להוביל לשיימינג של עובדים. מחקר שנערך לאחרונה ע״י ThoughtLab מראה כי 50% מהפריצות בשנתיים האחרונות נגרמו ע״י טעויות אנוש, ו40% ממקבלי ההחלטות בארגוני ה- IT ענו כי האחוז רק יעלה בעתיד. רוב הסיכויים שביקורתיות או נזיפות יחזרו לארגון כבומרנג, שכן יגרמו לעובדים לשתוק ולחשוש לדבר, או לנסות לפתור את הבעיה בעצמם ולהפוך אותה לקשה עוד יותר מבלי שהתכוונו לכך. בנוסף, בתעשייה המתאפיינת ברמה גבוהה של רגולציה, הדבר עלול להביא לסנקציות נגד הארגון. לכן, ארגונים צריכים לטפח תרבות של פתיחות בנושאי אבטחה ולעודד את העובדים לשאול שאלות ולהרים דגלים אדומים. יש ארגונים ששולחים מתקפות פישינג מדומות ומתגמלות עובדים המזהים אותן בהצלחה עם כרטיסי מתנה והטבות אחרות. ארגונים אחרים מעניקים הכרה פומבית לעובדים אשר עברו את ההדרכה הנדרשת בנושאי אבטחה. כמעט כל צורה של חיזוק חיובי היא צעד בכיוון הנכון. הפכו את כלי האבטחה לקלים יותר לשימוש עבור כולם אנחנו כבר יודעים שחלק גדול מתקציב אבטחת ה-IT מוקדש לכלים שלעולם לא נעשה בהם שימוש. במקרים רבים הם מסובכים מדי לשימוש עבור כולם בארגון, פרט למומחי אבטחת סייבר, לכן יש צורך נואש בטכנולוגיות אבטחה ידידותיות למשתמש. כלים פשוטים יותר יכולים להפוך את העבודה בתחום אבטחת הסייבר לנגישה יותר למגוון גדול יותר של אנשים בארגון, מרקעים שונים ורמות שונות של מומחיות טכנולוגית. למשל אפשר להיעזר בדשבורדים קלים להבנה המעניקים לעובדים שליטה ופיקוח על הסיכונים ובאופן זה המומחים האמיתיים לאבטחת סייבר יתפנו לבצע פונקציות חיוניות בארגון. באלסטיק לדוגמא, מציעים סט כלים טכנולוגיים חינמי ופתוח במטרה לעודד ואפשר הקמה של קהילה פעילה ומאמינים שפתיחת המוצרים לקהל הרחב מסייע להפוך אותם לבטוחים יותר לשימוש. לסיכום, האבטחה הארגונית אינה יכולה להישאר פונקציה נסתרת המבוצעת בידי צוות של מומחים. היא צריכה להיות חלק מתחומי האחריות של כולם בארגון. הפיכתה לכזו יכולה לעזור לארגונים להתקדם אל מעבר לאסטרטגיית תגובתיות למשברים ולאמץ פרדיגמה חדשה, בה הם מנהלים את אבטחת הסייבר ביעילות, בדיוק כפי שהיו עושים זאת עם כל סיכון עסקי אחר. הכותב: עמית קנפר, מנהל אלסטיק ישראל. 

כחלק מפיתוח המערכת, החברה הברזילאית רוצה להגיע לרקטות מדויקות לטווחים של 150-300 ק״מ  https://www.avibras.com.br/site/en/media-en/news/262-chief-of-epex-gets-... על פי פרסום של tacticalreport, מצרים מעוניינת ברכישת מערכת רקטות Astros 2020, המיוצרת על ידי חברת ההגנה הברזילאית אביבראס. על פי הדיווחים, משרד הייצור הצבאי המצרי (MoMP) שוקל לחתום על חוזה העסקה יחד עם העברת טכנולוגיות (ToT) והסכמי ייצור משותף. על פי militaryleak, מצרים קרובה לרכישת טילי AV-TM 300 יחד עם פלטפורמת המשגר שלהם, Avibras Astros II. המערכת מאופיינת בעיצוב מודולרי וכוללת רקטות עם קליברים בטווח שבין 127 ל-450 מ"מ (5-17.72 אינץ'). היא פותחה על בסיס רכב שטח Tectran VBT-2028 6×6 לניידות משופרת המבוסס על שלדת משאית Mercedes-Benz 2028. מערכת הארטילריה ASTROS II נכנסה לשירות בצבא ברזיל ב-1983. השלב הבא הוא תוכנית שאפתנית המבוססת על שלדת 6×6 גלגלים. בהיותו קונספט חדש, הוא ידרוש השקעה מוערכת של 1.2 מיליארד דולר ארה"ב, מתוכם כ-210 מיליון דולר יושקעו אך ורק בפיתוח. הוא ישולב עם טיל השיוט AVMT-300 לטווח של 300 ק"מ במהלך שלב הבדיקה וההסמכה. ה-Astros 2020 תצויד גם ברקטה מונחית GPS בקוטר 180 מ"מ בשם SS-AV-40G עם טווח של 40 ק"מ (25 מייל) ורקטות SS-150 שפותחו לאחרונה עם טווח מרבי של 150 ק"מ.   

תגובת צה״ל: צה"ל שב ומציע לפלסטינים להעביר את הקליע. הסירוב הפלסטיני להעביר הקליע ולקיים חקירה משותפת מעיד על שיקוליהם אילוסטרציה. צילום: דובר צה״ל  האו"ם הודיע בסוף השבוע כי על סמך מידע שנאסף, הירייה שהרגה את העיתונאית שירין אבו עאקל נורתה על ידי כוחות צבאי ישראליים. ישראל הודיעה לאו"ם כי אי אפשר לקבוע כיצד נהרגה כתבת אל ג'זירה.  דוח ועדת זכויות האדם של האו"ם מצר כי מאז שנהרגה העיתונאית שלטונות ישראל לא השלימו חקירה פלילית בנדון. הדוח מתאר בפרטים את אירועי בוקר 11 במאי בג'נין, כאשר ארבעה עיתונאים נמצאו על כביש בגבול מחנה הפליטים כשהם לובשים אפודי מגן וסימוני PRESS. נורו כמה יריות, כנראה מכוונות היטב, לעבר שירין אבו עאקלה, שגרמו למותה המיידי. לא היתה שום עדות לפעילות של פלשתינים חמושים במקום באותה עת. גם לא הושמעו לעבר העיתונאית דברי אזהרה ולא היו חילופי אש.  "מסקנת ממצאינו היא שהירי שגם למותה של העיתונאית מקורו בכוחות הביטחון הישראליים ולא מירי של פלשתינים" נאמר בדוח האו"ם. נציב זכויות האדם של האו"ם מישל באשלה קרא לשלטונות ישראל לפתוח בחקירה פלילית. הוא הוסיף כי מתחילת השנה הרגו כוחות הביטחון של ישראל 58 פלשתיניים בגדה המערבית, כולל 13 ילדים.  ישראל דחתה את מסקנות הוועדה לזכויות האדם של האו"ם והדגישה שהרשות הפלשתינית לא מסרה את הקליע שהרג את העיתונאית.  תגובת צה״ל בהמשך לתחקירים המוטים בעניין מותה של העיתונאית שירין אבו עאקלה - צה"ל שב ומציע לפלסטינים להעביר את הקליע. הסירוב הפלסטיני להעביר הקליע ולקיים חקירה משותפת מעיד על שיקוליהם.  נזכיר כי מדובר באירוע מבצעי במסגרת מבצע מעצרים במחנה הפליטים ג'נין בו התפתחו חילופי אש בין כוחות צה"ל לחמושים פלסטינים. מאז קרות האירוע, צה״ל מתחקר ומברר את נסיבות מותה של הכתבת. תחקיר צה"ל קובע כי העיתונאית לא נורתה בשום פנים ואופן במכוון, ולא ניתן לקבוע האם נהרגה מירי חמושים פלסטינים אשר ירו בסביבתה באופן בלתי נשלט או ע"י חייל צה"ל בשוגג.  צה"ל מצר על פגיעה בבלתי מעורבים גם במהלך חילופי אש או זירת קרב ומקפיד הקפדה יתרה על חופש התנועה והעיתונות.

צבא צרפת מעוניין להצטייד ב-82 מערכות חימוש ממשוטט ברכש מזורז תוך שישה חודשים  https://twitter.com/aerovironment/status/1525132518277713921?s=20&t=wqoz... צרפת פתחה בתהליך רכש של חימושים משוטטים בלתי מאויישים תוצרת ארה"ב, במאמץ לצייד את צבא צרפת במערכות נשק בלתי מאויישות מסוג זה.  פקידי ממשל מסרו לדיפנס ניוז שהצבא הצרפתי מתעניין בחימוש המשוטט SWITCHBLADE תוצרת חברת AERO VIRONMENT ופועלת לרכש מזורז תוך ששה חודשים. הפנטגון הודיע באפריל על תכניות לאספקת חימושים משוטטים מדגם סוויצ'בלייד לאוקראינה, כחלק מהסיוע הצבאי למדינה זו. קולונל ארנו גוז'ון, ראש חטיבת התכנון במטה הכללי הצרפתי, אמר לכתבים בתערוכת הנשק יורוסאטורי שהצבא מברר מהן השיטות הטובות ביותר להפעלה מבצעית של החימושים המשוטטים האמריקניים. צבא צרפת מעוניין להצטייד ב-82 מערכות חימוש ממשוטט. בעשר השנים האחרונות סיפקה היצרנית לצבא ארה"ב  300 מערכות סוויצ'בלייד ומכניסים לשימוש דגם 600, שהוא גדול מקודמו.