בבסיס הטייסת אורנז'-קאריטה בדרום צרפת נערך טקס פרידה מאחרוני מטוסי מיראז' 2000C,  שעליהם הכתובת "המשימה הושלמה" By SRA GREG L. DAVIS, USAF - http://www.dodmedia.osd.mil/Assets/2000/DoD/DD-SD-00-02650.JPEG Modified image: adjusted shadows to make them more visible, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=14641346 מטוס הקרב הצרפתי הוותיק והמפורסם מיראז' 2000 יוצא לפנסיה. המטוס שתחילתו בשנות ה-80, סיים את שרותו בטייסת המיראז'ים האחרונה בחיל האוויר הצרפתי שתקלוט מטוסי קרב ראפאל. מטוסי מיראז' 2000 הראשונים נקלטו בשנת 1983 בטייסת הקרב 2/5 שהיא פעילה מזה 80 שנה והחלה את טיסותיה במסגרת 'צרפת החופשית' במלחמת העולם השנייה. בבסיס הטייסת אורנז'-קאריטה בדרום צרפת נערך טקס פרידה מאחרוני מטוסי מיראז' 2000C,  שעליהם הכתובת "המשימה הושלמה". כל המיראז'ים בטייסת ערכו "מצעד פילים", הסעה על הקרקע של כל המטוסים במבנה, ואחרי כן המריאו לטיסות אחרונות. מיראז' 2000 היו חמושים במקור בזוג טילי אוויר-אוויר MAGIC-2, בשני תותחים ובמכשיר מכ"ם מיושן. אולם בתחילת שרותו נחשב לאחד ממטוסי הקרב הטובים באירופה. במשך השניים נוספו לו טילים מתקדמים ומערכות חדישות. המטוס שמר כל השנים על צורת כנפי הדלתה האופיינים למטוסי מיראז'.   

״במידה וישראל תחווה למשל אירוע שבו מותקפות 100 חברות במקביל, למדינה אין מספיק כוח כדי לטפל בכך בעצמה״, מזהיר רם לוי, מנכל חברת "קונפידס" bigstock על רקע מתקפת הסייבר במפעל הפלדה האיראני, שהתרחשה אחרי מתקפת סייבר אחרת שהובילה לאזעקות בירושלים ובאילת, ראש הממשלה בנט הבהיר בשבוע הסייבר השנתי: "אם מישהו תוקף אותנו באמצעות סייבר - נתקוף חזרה. לא נציג את הלחי השנייה". גם ראש מערך הסייבר הלאומי, גבי פורטנוי, הבטיח כי "בימים אלה נבנית 'כיפת הברזל' של הגנת הסייבר על ישראל". עם זאת, רק הבוקר נפרצו אתרי תיירות ומלונאות בארץ, וכשהבחירות מתקרבות גם אישים פוליטיים ומפלגות עשויים להוות מטרה. בשנת 2021 התקבלו 12,739 פניות מאזרחים ומארגונים שהתבררו כאירועי סייבר או ניסיונות תקיפה – כלומר אחד מתוך חמישה עסקים בישראל חווה אירוע סייבר. בנוסף, דרישות הכופר בישראל מגיעות על פי ההערכות ל-100 מיליון שקלים בשנה. המתקפה על מפעל הפלדה הגדול באיראן, שעליה לקחה אחריות קבוצת ההאקרים "הדרור הטורף", היא חלק ממתקפות סייבר בהיקף עצום שהאיראנים סופגים בשנים האחרונות. מהלך שמעצים את החשש מתגובות נגד, גם נגד ישראל,. "לישראל יש מזל שהתגובה האיראנית אינה סימטרית, אבל לא לעולם חוסן ורק לאחרונה ראינו את המתקפה על מערכות האזעקה בירושלים ובאילת, ולפניה את המתקפות על חברת הביטוח שירביט ועל אוניברסיטת בן גוריון", מדגיש רם לוי, מנכל חברת "קונפידס" המתמחה בהגנה וניהול משברי סייבר.  לדבריו, "אם לא נתכונן כראוי למתקפות הבאות עלולות להיות תוצאות קשות בהרבה. כך, למשל, אישים פוליטיים ומפלגות עשויים להוות 'מטרה' לקראת הבחירות הקרובות. בנוסף, במידה וישראל תחווה למשל אירוע שבו מותקפות 100 חברות במקביל, למדינה אין מספיק כוח כדי לטפל בכך בעצמה ולכן על כל הגופים והחברות בישראל להתכונן ולהתמגן כבר עכשיו מפני מתקפת סייבר עתידי או אירוע של משבר סייבר". על פי הערכות גורמי האכיפה, "דרישות הכופרה בישראל מגיעות למאות מיליוני דולרים בשנה ותשלומי הכופר מגיעים לעשרות מיליוני דולרים, שיכולים להיתרגם ל-100 מיליון שקל תשלומי כופר בשנה". מהנתונים של מערך הסייבר עולה עוד כי בשנת 2021 התקבלו 12,739 פניות מאזרחים ומארגונים שהתבררו כאירועי סייבר או כניסיונות תקיפה. מבחינה סטטיסטית מדובר באחד מתוך חמישה עסקים בישראל - זאת בהשוואה לכ־9,000 דיווחים ב־2020.  כשמתמקדים בארגונים גדולים התמונה מדאיגה אף יותר, שכן מדובר ב-40% מארגונים אלה על פי הערכה זהירה. כיוון שהתחום סובל מתת דיווח משמעותי וחברות רבות מעדיפות לא לדווח כדי להימנע מפרסום. בנוסף, כיום גם לא חלה על כלל החברות חובת דיווח. לפני שהשמיים נופלים עליכם, חברת הגנת וניהול משברי הסייבר קונפידס ממליצה על שמונה צעדים שאתם חייבים לבצע באופן מיידי.  כנסו "צוות ניהול משבר". אם כבר יש לכם כזה - טוב. אם לא - קובעים מי יהיו השותפים בצוות שינהל את האירוע ויעריך את כלל הסיכונים (טכנולוגי, משפטי, רגולטורי, תקשורתי ועסקי). הצוות,  צריך לכלול לכלול, לצד אנשי הצד הטכני, גם אנשי HR, מחלקה משפטית ויחסי ציבור. נתקו את המחשבים והשרתים הנגועים מהרשת. עדיף לא לכבות אותם, אלא רק לנתקם מחיבור לרשת.  שיקלו לנתק מחשבים ושרתים אחרים מהרשת, בדגש על כאלה שאתם ממש לא רוצים שיוצפנו גם הם.  שיקלו לנתק את תקשורת האינטרנט פנימה והחוצה מהארגון. החליפו את הסיסמאות של כל האדמיניסטרטורים באופן מהיר - אך מסודר. בדקו אם יש לכם ביטוח סייבר. אם יש - צרו קשר עם הסוכן או המבטח באופן מיידי.  הקצו משאבים וצוותי עבודה, בדגש על עבודה מסודרת ומתועדת. כל צוות ידווח על הפעולות המבוצעות לצוות ניהול המשבר. צרו קשר עם חברה המתמחה בניהול משברי סייבר. לרוב המנהלים, גם לא למנהלי מערכות המידע, אין ניסיון בניהול משברי סייבר (באופן טבעי). ניהול אפקטיבי של משבר הסייבר דורש פעולה על פי מתודולוגיות ייעודיות וכולל שימוש בניסיון רב של ניהול משברים מסוג זה והיכרות עמוקה עם קבוצות התקיפה השונות, יכולותיהן ושיטות העבודה שלהן.  זכרו, אין לנסות להשיב את המערכות מגיבויים לפני כניסה של צוות מומחה, שיבדוק כיצד קרה האירוע ויוודא שהרשת נקייה. השבה לא נכונה של המערכות עלולה לסכן את הגיבויים הזמינים ולהכניס את הארגון לסחרור מסוכן.  בנוסף, באירוע שנערך אתמול (שני, 27 ביוני) במסגרת שבוע הסייבר של אונ' ת"א בשיתוף מערך הסייבר הלאומי, אמרה מנהלת מחלקת אכיפה ברשות להגנת הפרטיות, עו"ד ליאת קילנר, כי לאור העובדה שהרשות היא רגולטור בעל סמכויות אכיפה פליליות, השתלבות הרשות בשלביה הראשונים של מתקפת סייבר חיונית.  לדבריה, "בשלב זה אנו מתמקדים גם בזיהוי התוקף ובהבנת האירוע, מה שמאפשר לנו לבצע חקירה פלילית לצד פעולות ההגנה שעושה החברה באמצעות צוותי ניהול משברי הסייבר שלה (IR), תוך התחשבות בעבודתם. אי שילוב הרשות בשלב חיוני הזה עלול לגרום לשיבוש הליכי החקירה".

הניסוי היה אחד מארבעה שנערכו ב-15 וב-17 ביוני כחלק ממבחן הערכת מפקד הצי האמריקני (CET). המטרה: הארכת חיים של הטיל עד 2040  Photo by Petty Officer 1st Class Ronald Gutridge | dvidshub חיל הים של ארצות הברית שיגר טיל Trident II D5 לא חמושים מצוללות הטילים הבליסטיים (SSBN) USS Kentucky (SSBN-737) מול חופי דרום קליפורניה ב-17 ביוני 2022. הניסוי היה אחד מארבעה שנערכו ב-15 וב-17 ביוני כחלק ממבחן הערכת מפקד הצי האמריקני (CET), המאמת את ציפיות הביצועים של מערכת הנשק האסטרטגי Trident II D5LE. הצי האמריקני עורך בדיקות טילים כדי להעריך ולהבטיח את המשך האמינות, המוכנות והדיוק של המערכת. הבדיקות אינן נערכות בתגובה לאירועים ספציפיים. הרתעה גרעינית אמינה ואפקטיבית חיונית לביטחון הלאומי של ארה"ב ולביטחון בעלות ברית של ארה"ב. טילים בליסטיים המשוגרים מצוללות (SLBMs) ​​הם חלק אחד משלישיית ההרתעה הגרעינית האסטרטגית של המדינה, הכוללת גם את הטילים הבין-יבשתיים היבשתיים (ICBMs) של חיל האוויר האמריקני ואת המפציצים האסטרטגיים בעלי יכולת הגרעין B-2 ו-B-52H.  כל חלק בשלישייה מספק יכולות ויתרונות ייחודיים. SLBMs, המהווים כ-70% משלישיית ההרתעה הגרעינית האסטרטגית הפרוסה של ארצות הברית, הן הרגל השורדת ביותר ומספקות נוכחות מתמשכת (מכה שנייה). מערכת הנשק האסטרטגי Trident II D5, שתוכננה במקור עם תוחלת חיים עד 2024, עברה לאחרונה הרחבה שתשמור עליה מבצעית עד 2040. טילי ה-D5LE ישמשו למשך חיי השירות שנותרו של צוללות SSBN Ohio-class ו-Vanguard-class בבריטניה, וכטעינה ראשונית ל-Columbia-class ו-Dreadnought בבריטניה. לצי האמריקני יש 14 SSBN בצי, כאשר כל אחת מהן נושאת עד 20 Trident II D5 SLBMs. ה-SSBNs, או "בומרים", בדרך כלל מבלות כ-77 ימים בים ולאחר מכן מספר שבועות בנמל לצורך תחזוקה. לכל SSBN שני צוותים, כחול וזהב, שמאיישים את הצוללת לסירוגין במהלך סיורים בים. 

ספרד חתמה על חוזה בסך 2.15 מיליארד דולר לרכש 16 מטוסים אלו שיחליפו את הF-18 www.airbus.com ספרד חתמה על חוזה בסך 2.15 מיליארד דולר לרכש 16 מטוסי קרב 'יורופייטר טורנדו' חד-מושביים וארבעה מטוסים דו-מושביים, להחלפת מטוסי קרב F-18. החוזה כולל אספקת מנועים, מכ"ם, סימולטור ושירותים נלווים.  זו ההזמנה הרביעית של מטוסי 'יורופייטר', או 'טייפון', לחיל האוויר של ספרד שכבר קלט 73 מטוסים כאלו. המטוס הדו-מנועי מיוצר בבריטניה, גרמניה, צרפת, איטליה וספרד, והוא נחשב למטוס קרב דור 5. המטוסים מורכבים במתקני איירבוס ליד מדריד. הדגמים החדשים של המטוסים כוללים חבילת תוכנה משופרת, כיוון חימוש אוטומטי של טילי אוויר-קרקע בעזרת פוד לייטנינג-3 וכן מצויידים המטוסים בטילי אוויר-אוויר ומערכות תקשורת מתקדמות.  

ראשוני המשתמשים בקסדות החדשות יהיו טייסי מטוסי הקרב F-15E. הקסדה מפותחת בסיוע אלביט מערכות וחברת רוקוול קולינס The Air Force selected LIFT Airborne Technologies after Air Combat Command initiated the search for a next-generation helmet in 2022. After more than 30 years, aircrew Airmen can look forward to greater applicability and better fitting helmets for operators of all sizes, genders, and ethnicities. (U.S. Air Force photo by Staff Sgt. Dana Tourtellotte) חיל האוויר של ארה"ב בחר בחברת LIFT AIRBORNE TECHNOLOGIES להמשיך לפתח אב-טיפוס של קסדת העתיד, הקסדה החדשה של טייסי הקרב. פיקוד מערך הקרב בחיל האוויר החליט לפתח דור חדש של קסדות טייס שיותאמו להתמודד עם תופעות של פגיעות פיסיות בצוואר ובגב של טייסי קרב, פיתוח מודרני של קשר בין הקסדה לטכנולוגיות החדישות של המטוס והתאמה טובה יותר של כל קסדה לכל טייס או טייסת.  הקסדה מפותחת במשותף עם אלביט מערכות וחברת רוקוול קולינס. DEFENSE BLOG מוסר כי קסדות טייסי הקרב בחיל האוויר האמריקני היום מבוססות על טכנולוגיות של שנות ה-80 ומאז חלו שינויים רבים בציוד מטוסי הקרב וגם בדמוגרפיה של הטייסים. הקסדות אינן מותאמות לנשים טייסות. במשך השנים נוספו מרכיבים שונים לתוך הקסדה עד שעלה משקלה והיא לא נוחה לחבישה. עליית משקל הקסדה גרמה לשינוי במרכז הכובד, דבר המקשה על הטסת המטוס. זוהה צורך לפתח קסדה קלה ונוחה יותר בעיקר לנשים טייסות. פיתוח הקסדה העתידית בחברת LIFT נעשה בשיתוף פעולה הדוק עם כמה מעבדות של חיל האוויר, עם יחידות ניסוי והערכה של משרד ההגנה ועם כמה טייסות של מטוסי קרב בבסיס חיל האוויר אגלין בפלורידה. נקבע שראשוני המשתמשים בקסדות החדשות יהיו טייסי מטוסי הקרב F-15E.   

סגן נשיא הבנק העולמי ריקרדו פוליטי נפגש הבוקר (ב') עם שר התקשורת יועז הנדל והציג לו מחקר בינלאומי העוסק בתרומה של תשתיות תקשורת לשיפור מנועי הצמיחה והכלכלה קרדיט: דוברות משרד התקשורת סגן נשיא הבנק העולמי וראש תחום תשתיות גלובליות, ריקרדו פוליטי (Riccardo Puliti) נפגש הבוקר (ב') עם שר התקשורת יועז הנדל והציג לו את המחקר הבינלאומי העוסק בתרומה של הנגישות לתשתיות תקשורת מתקדמות, לשיפור מנועי הצמיחה והכלכלה.  המחקר הוצג לשר התקשורת בכנס במשרד החוץ בירושלים, בהשתתפות נציגים של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, אגף כלכלה במשרד רוה"מ, בנק ישראל, אגף תקציבים ומשרד הכלכלה.  המחקר של הבנק העולמי בוחן את הקשר בין הרחבת הנגישות לאינטרנט ואימוץ טכנולוגיות דיגיטליות להשפעות מאקרו כלכליות כגון גידול בתוצר וצמיחה בפרודוקטיביות, השפעות פרטניות על משקי בית והשפעות על שוק התעסוקה וחברות עסקיות בכלל. המחקר מדגיש את ההשפעה החיובית על רווחים ארוכי טווח בתמ"ג לנפש, פריון הכנסות ברמת הייצור, ותוצאות בשוק העבודה. המחקר מראה שהיתרון של הכלכלה הדיגיטלית יכול להיות עצום, במיוחד עבור כלכלות עם תפוצה נמוכה של טכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT) ומערכות תשלום דיגיטליות פחות מפותחות. הרווחים הכלכליים מאימוץ הטכנולוגיות תלוי בשני פרמטרים מרכזיים: מהירות אימוץ הכלים הדיגיטליים, והגדלת הכיסוי של שירותים דיגיטליים.  המחקר מתאר את השפעות הנגישות לסיבים אופטיים על הכלכלה ובין היתר מצביע על כך שזהו כלי לצמצום פערים. כך, הסיכוי של אוכלוסייה משכילה למצוא עבודה גדל ב 7-13% כשיש לה נגישות לסיבים אופטיים. בישראל זה רלוונטי במיוחד לאוכלוסייה הערבית והחרדית שבהן יש גידול בכמות המשכילים ומוכשרים לעבודות בעלות שכר אך הנגישות לסיבים אופטיים נמוכה ביישובים של מגזרים אלו.  המחקר מתייחס גם לעלות השלמת פרישה אוניברסלית שתלויה בצפיפות היישובים ואופן ההתיישבות במדינה. עקב העלות הגבוהה של חיבור ה-Last mile (הן עבור הלקוח והן בשל העלויות הקבועות לבעל הרשת) ההשקעה בהשלמת הפרישה באוניברסלית צפויה לעלות באופן חד ככל שמגיעים לאחוזים האחרונים בפרישה. נתון זה מחזק את הצורך בסבסוד פרישת סיבים אופטיים ביישובי ספר שיזם משרד התקשורת (קופת התימרוץ), זאת בשל העלות הגבוהה ואי הכדאיות הכלכלית שבפרישה כזו, והכרח מצד המדינה להתערב על מנת שיגיעו סיבים לכל מקום בארץ. על פי המחקר, כל עלייה של 1% בלבד בשימוש בתשתיות תקשורת נייחות, מגדילה את תוצר המדינה ב -0.08%,  ועלייה דומה בשימוש בתשתיות תקשורת ניידות מגדילה את התוצר של מדינה ב-0.4%. המגזר העסקי נהנה גם מהפחתת עלויות ומהגברת היעילות בשל מעבר לטכנולוגיות תקשורת מתקדמות. המחקר משווה אותו למהפכה של חיבור עסקים לרשת החשמל בשנת 1937 שהגבירה את הפרודוקטיביות ב3.3%, בעוד אימוץ טכנולוגיות צפוי להגדיל את הפרודוקטיביות ב 5-7% עד שנת 2028.

בהתייחס לסוגי התוקפים אמר, "מגוון התוקפים בזירת הסייבר הורחב וכולל גם תוקפים נוספים, קבוצות תקיפה, שלוחות של מדינות, ארגוני פשיעה, אנשים פרטיים ועוד" צילום מסך בנאום ראשון מאז כניסתו לתפקיד לפני כארבעה חודשים, הציג גבי פורטנוי, ראש מערך הסייבר הלאומי את הפרויקט החדש של המערך ליצירת כיפת סייבר על המרחב האזרחי. בהתייחס לתוקפים במרחב אמר פורטנוי כי: "איראן הפכה לשחקן מרכזי שאנו מזהים במרחב הסייבר, יחד עם חמאס וחיזבאללה. אנחנו רואים אותם, אנחנו יודעים איך הם עובדים ואנחנו שם". את הדברים הציג פורטנוי בכנס כחלק משבוע הסייבר, שמתקיים השבוע בהובלת מערך הסייבר הלאומי והמרכז למחקר סייבר באוניברסיטת תל אביב.  על פי נתוני מערך הסייבר הלאומי שהוצגו בכנס, בשנה האחרונה בלם המערך כ-1,500 נסיונות תקיפה שונים על העורף הישראלי. לדברי פורטנוי בכנס, "למערך יש נקודת תצפית ייחודית על ההגנה המדינתית. אנחנו עוברים להסתכלות מגזרית על המשק – הסתכלות על פי תחומים ולא על פי גופים. אנחנו עוברים מפרדיגמה שמסתכלת על התוקף לפרדיגמה שמסתכלת על העורף האזרחי".  בהתייחס לסוגי התוקפים אמר, "מגוון התוקפים בזירת הסייבר הורחב וכולל גם תוקפים נוספים, קבוצות תקיפה, שלוחות של מדינות, ארגוני פשיעה, אנשים פרטיים ועוד". בהמשך דבריו הציג פורטנוי את הפתרון החדש שמקדם המערך להגנה על המשק: "אנחנו צריכים כיפת ברזל הגנתית בתחום הסייבר לטובת אזרחי מדינת ישראל. כיפת הסייבר היא פרויקט הדגל החדש שלנו במערך לחיזוק הגנת הסייבר של המשק כולו. ״הפרויקט יעשה שימוש במנגנונים חדשים ויביא לצמצום מתקפות הסייבר בצורה משמעותית. כיפת הסייבר היא גישה פרו-אקטיבית חדשה לחיזוי ובלימת מתקפות שמשלבת טכנולוגיות של ביג-דאטא ובינה מלאכותית".  פורטנוי הציג את ההרחבה של הכלים של המערך ופתיחתם מהטמעה בתשתיות הקריטיות בלבד לסקטורים ותחומים נוספים. לסיכום אמר כי "רק באמצעות שיתוף פעולה – בין מדינות, עם חברות הגנת הסייבר, האקדמיה, הממשל וגופי הבטחון - נוכל להגן על עצמנו במלחמת הסייבר וליצור כיפת ברזל הגנתית בסייבר רחבה".

צילום מסך משידור הכנס מהו הזמן הנכון לערב את הרשות להגנת הפרטיות בעת משבר סייבר? הרשות שנתפסת כגוף חסר שיניים, ניצל את הבמה בכנס CyberWeekTLV בשביל לעלות למתקפה.  מנהלת מחלקת אכיפה, עו"ד ליאת קילנר בכנס CyberWeekTLV: "הרשות היא רגולטור בעל סמכויות אכיפה פליליות, והשתלבותה בשלביה הראשונים של מתקפת סייבר חיונית. בשלב זה אנו מתמקדים גם בזיהוי התוקף ובהבנת האירוע. זה מאפשר לנו לבצע חקירה פלילית.  "...לצד פעולות ההגנה שעושה החברה, באמצעות צוותי ניהול משברי הסייבר שלה (IR), תוך התחשבות בעבודתם. אי שילוב הרשות בשלב חיוני הזה עלול לגרום לשיבוש הליכי החקירה". טרם ברור כיצד אמירה זו עתידה להשפיע על שוק התגובה לאירועי סייבר (IR). מדובר בחברות המוזעקות לחלק גדול מאירועי הסייבר בישראל מיד בשלבים הראשונים. האם חברות אלו אמורות לדווח לרשות הפרטיות או להסתכן בשיבוש הליכי חקירה?  ומה עם חברות ביטוח ששולחות צוותי תגובה מטעמן? האם גם חברות הביטוח מחוייבות לדווח לרשות הפרטיות על תחילת חקירה? או שהאחריות נופלת על הלקוח הקורבן?  תעשה טוב רשות הפרטיות אם תוציא הבהרות לדברים שנאמרו בכנס.