ניו יורק טיימס דיווח שהתקיפה התרחשה ביום רביעי בלילה, והמטרה הייתה המתקן הצבאי פורצ'ין. לפי הערכות, התקיפה כוונה נגד מכון מחקר לפיתוח טילים bigstock מתקן צבאי רגיש סמוך לטהרן הותקף בשבוע שעבר על ידי כטמ"ם או רחפן מתאבד ששוגר מתוך תחומי איראן אל המתקן, שבו עוסקים בפיתוח טילים, טכנולוגיות גרעין  ורחפנים – כך מסרו מקורות איראניים לפקידי ממשל אמריקניים. ניו יורק טיימס דיווח שהתקיפה התרחשה ביום רביעי בלילה, והמטרה הייתה המתקן הצבאי פורצ'ין, כ-50 ק"מ דרומית-מערבית לטהרן. את התקיפה ביצע כטמ"מ או רחפן מתאבד.  לדברי המקורות האיראניים, הכטמ"מ התפוצץ בתוך מבנה השייך למחלקת המחקר של משרד ההגנה, מכון מחקר לפיתוח טילים. מהנדס צעיר נהרג ואחר נפצע. לא הייתה הטלת אחריות לתקיפה, אולם לדברי ניו יורק טיימס צורת התקיפה תואמת תקיפות ישראליות באיראן ובלבנון בעבר. משרד ההגנה בטהרן הודיע שהייתה זו תקיפה ולא תאונה. פקידי ממשל ישראלים סירבו להגיב. בשנים האחרונות קידמה איראן פיתוח וייצור כטמ"מים ורחפניים וביצעה תקיפות נגד ישראל בכלים כאלו, כמו גם נגד סעודיה, תימן, איחוד האמירויות ובסיס של צבא ארה"ב בסוריה. בחודש פברואר, ממשיך ומדווח ניו יורק טיימס, תקפו ששה כטמ"מים מאתו סוג, ממולאים בחומר נפץ, מתקן ליד העיר קרמנשאה באיראן, שבו אוכסנו  כטמ"מים. בתקיפה זו הושמדו עשרות כלי טיס. איראן הגיבה בשיגור טילים בליסטיים לעבר מתקן בצפון עירק, שלטענת איראן היה בניין של המוסד הישראלי ויושביו עסקו בתקיפות נגד איראן.  ביוניי 2021 הייתה תקיפה נוספת של כטמ"מים מאותו סוג כאשר הכלים שוגרו מתוך שטח איראן ופגעו במתקני החברה המייצרת צנטריפוגות, חברת TESA, בעיר קראג'.  התקיפה ביום רביעי, מסכם ניו יורק טיימס, בוצעה מתוך תחומי איראן, לא הרחק מהמטרה המתקן בפורצ'ין. הטווח של כטמ"מ או רחפן מסוג זה הוא מוגבל ופורצ'ין רחוקה מכל גבול של איראן.

מאז מבצע ״שומר החומות״, השקיע הארגון בשיקומו ובפיתוח יכולות נוספות של הקומנדו הימי, לרבות הצטיידות בכלי שיט מהירים – סירות ואופנועי ים, אשר יאפשרו לו ביצוע פשיטות מהים אל היבשה ביישובי ישראל הסמוכים לגבול hamas.ps גורמים בחמאס פרסמו בימים האחרונים, כי בקרוב צפוי הארגון להפעיל מערכה ימית חדשה, בניסיון לשבור את ה"מצור" הימי שהטילה ישראל על עזה.  ארגון הטרור החל באיגודם של גורמי טרור מהאזור כולו, כולל חיזבאללה, פעילי חמאס מדרום לבנון, המיליציות הפרו-איראניות מסוריה ועיראק, המורדים החות'ים מתימן וכמובן פעילי חמאס מתוך ישראל. גורמים אלו מכונים בארגון "ציר ירושלים". "ציר ירושלים", נועד להוביל לאינתיפאדה חדשה, שהחלה כבר למעשה בשטחי ישראל, הגדה ומזרח ירושלים, וצפויה לעבור גם לרצועת עזה. מטרתו של הציר לשחרר את ירושלים ומסגד אל-אקצה. לאור המהומות האחרונות שהחלו בחודש הרמאדן בשטחי הגדה וישראל, צובר חמאס ביטחון, בתופסו את תגובתה של ישראל כאקט של חולשה.  ארגון החמאס משקם את כוחו מאז סיומו של מבצע "שומר החומות". הארגון חזר לשקם את מערך מנהרות התקיפה וההגנה שלו, להצטייד במגוון רחב של אמצעי לחימה לרבות ברקטות ארוכות טווח, מדויקות יותר וקטלניות יותר כמו גם שהוא ממשיך להצטייד טילי כתף נגד מטוסים, מערכי רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים, וככל הנראה מצטייד אף בהפתעות חדשות ונוספות.  במקביל משקם הארגון את היחידות המיוחדות שלו, בראשם את יחידות הסייבר והקומנדו הימי. הקומנדו הימי של חמאס ספג אבדות ומכות קשות במבצע "שומר החומות" ולאחריו. מאז השקיע הארגון בשיקומו ובפיתוח יכולות נוספות של הקומנדו הימי, לרבות הצטיידות בכלי שיט מהירים – סירות ואופנועי ים, אשר יאפשרו לו ביצוע פשיטות מהים אל היבשה ביישובי ישראל הסמוכים לגבול ואף לבצע פיגועי ראווה בספינות חיל הים ובתשתיות הלאומיות הקריטיות בים ובקרת החוף. אחת מהמשימות המרכזיות והראשונות של "ציר ירושלים" תהיה לפרוץ את המצור הימי של ישראל על רצועת עזה.  לשם כך יכול לפעול הארגון במספר מישורים, הראשון שבהם הוא בארגונם של משטי מחאה, דוגמת אלו שהובלו על ידי ה- IHH הטורקי במשט המרמרה. משטים אלו יש בהם אפקט תעמולתי רב ערך לחמאס מול האוכלוסייה המקומית אך גם מול העולם כולו.  במישורים האחרים חמאס יכול לפעול באמצעות תקיפות קומנדו איכותיות מול מטרות בחוף הישראלי, פיגועי התאבדות על כלי שיט ישראליים או חדירות לשטח ישראל וביצוע פיגועי מיקוח.  גם מערך הרקטות המדויקות ואולי אף טילי חוף-ים המצויים ברשותו, עשויים לשמש את הארגון לפגיעה במטרות ימית ובנמלי ישראל. פגיעות כאלו ישבשו לתפיסתו של הארגון את פעילותו של חיל הים מחד, ומאידך יגרמו להשבתתו של נמל אשדוד ולפגיעה בעורף הכלכלי והמסחרי של ישראל.  חיל הים וקהילת המודיעין כולה נדרשים להיערך מבעוד מועד לתרחישים השונים של מערכה ימית, כולל משטי מחאה, אשר עלולים להיות מופעלים כנגד ספינות חיל הים והתשתיות הקריטיות של מדינת ישראל בים ולאורך החוף. 

מאמר שפורסם בכתב עת סיני בנושאי ביטחון טוען כי קונסטלציית הלווינים של אלון מאסק, Starlink, מאיימת על סין  https://www.starlink.com מאמר שפורסם בכתב עת סיני בשם journal Modern Defense Technology קרא לפיתוח נשק שמטרתו התמודדות עם מערכת הלוויין Starlink של אילון מאסק. מערכת זו מאיימת על הביטחון הלאומי של סין. עותק מתורגם של המאמר זמין כאן.  החוקרים הפנו את תשומת הלב ל"פוטנציאל העצום של סטארלינק ליישומים צבאיים" ולצורך של סין לפתח אמצעי נגד למעקב, להשבית או אפילו להרוס את המגה-קונסטלציה הלווינית ההולכת וגדלה.  מאז שיגור הלוויינים הראשונים של Starlink ב-2019, SpaceX הכניסה יותר מ-2,300 מהם למסלול נמוך של כדור הארץ, והחברה מתכננת לשלוח עד 42,000 לוויינים לחלל כדי ליצור מגה-קונסטלציה ענקית.  החוקרים הסינים היו מודאגים במיוחד מהיכולות הצבאיות הפוטנציאליות של Starlink, שלטענתם יכולה לשמש למעקב אחר טילים היפרסוניים. להגביר באופן דרמטי את מהירויות העברת הנתונים של מל"טים ומטוסי קרב חמקניים של ארה"ב. או אפילו להיכנס ולהרוס לוויינים סיניים.  לסין היו כבר כמה פספוסים עם לווייני Starlink, לאחר שכתבה לאו"ם בשנה שעברה כדי להתלונן על כך שתחנת החלל של המדינה נאלצה לבצע תמרוני חירום כדי להימנע מ"מפגשים קרובים" עם לווייני Starlink ביולי ואוקטובר 2021. "Starlink מהווה מערכת מבוזרת. העימות אינו עוסק בלוויינים בודדים, אלא במערכת כולה", כתבו החוקרים. החוקרים גם תיארו כיצד התקפה על מערכת Starlink תדרוש "כמה אמצעים בעלות נמוכה ויעילות גבוהה". מה בדיוק יכולים להיות הצעדים האלה עדיין לא ברור. החוקרים מציעים שסין תבנה לווייני ריגול משלה כדי לעקוב טוב יותר אחרי Starlink. למצוא דרכים חדשות ומשופרות לפרוץ למערכות שלה ולפתח שיטות יעילות יותר להשמיד לוויינים.  

במסגרת ניסוי בתקשורת בין המטוס לבין כוחות הקרקע במלחמה, נעשה שימוש בציוד וידיאו של המרינס IFMV שמאפשר לכוחות היבשה לראות בזמן אמת בדיוק את החוזי שרואה טייס F-35 בקוקפיט שלו לוקהיד מרטין צוות מיוחד של צבא ארה"ב ביצע באחרונה כמה ניסויים מקיפים במטרה לבחון יכולות חדשות של מטוסי הקרב החמקניים F-35, בעיקר בתקשורת בין המטוס לבין כוחות הקרקע במלחמה. הניסויים נערכו בתצורות מטוסי F-35 של חיל האוויר, הצי והנחתים בהיקף מרחב. השתתפו 35 מטוסים בניסויים ביבשה ובים. הניסוי הראשון היה בתחום משימות סיוע קרוב של המטוסים לכוחות קרקע, שבו הטייסים לתקוף מטרות קרקע הקרובות מאוד ל'כוחותינו', אתגר מורכב לטייסים.  כך נבחן השילוב אוויר-קרקע בשלבים קריטיים של לחימה ותיאום מבין זרועות האוויר והיבשה. נעשה שימוש בציוד וידיאו של המרינס IFMV שמאפשר לכוחות היבשה לראות בזמן אמת בדיוק את החוזי שרואה טייס F-35 בקוקפיט שלו. זה הציוד הדרוש לשיפור משימות של סיוע אווירי קרוב ליחידות קרקע.  תצורות טיסה נוספות של F-35 היו טיסות ארוכות טווח, שת"פ עם מטוסי קרב אחרים כמו F-18, ניסוי בהפעלת תוכנות חדשות משודרגות שפותחו לבלוקים הבאים של F-,35 וכן ניסויים מבצעיים של הטיל AIM-9X2. המטוסים שיגרו טילים לעבר כטמ"מים. הניסוי האחרון והמסכם היה תקיפה משולבת של מתקני הגנ"א של האויב על ידי מטס מאוחד של מטוסי F-35, F-16 ו-F-18 ובמטס זה נבחנו הטייסים בדיכוי איומים קרקעיים. יחידת הניסויים UOTT אחראית למיצוי היכולות המבצעיות של מטוסי החמקן בכל זרועות צבא ארה"ב. היא שייכת למרכז להערכות מבצעיות של חיל האוויר ואנשיה פועלים בבסיסים רבים ברחבי ארה"ב.   

השותפות עם הצי החמישי היא שותפות אסטרטגית | ביצענו בשנה האחרונה פעילות רבה במב"מ | זרוע הים נדרשת להגן על שטחים נרחבים יותר בים | בספינות הסער 6 מותקנת טכנולוגיה שמאפשרת לספינות להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי צילום: דובר צה"ל אלוף משנה ארז בן ציון, מפקדת שייטת 3 (ספינות הטילים) הסכים לענות על מספר שאלות בנוגע ליכולות חיל הים בשנה ה-74 למדינת ישראל. התשובות לפניכם.  מהם ההישגים הבולטים של השנה החולפת בהיבט בניין כוח והפעלת כוח? ישנם בני הישגים גדולים שחשוב לדבר עליהם בהיבט בניין הכוח והפעלתו. הראשון והגדול ביותר בעייני הוא סיום בניית ארבע ספינות הטילים מדגם סער 6, והשני הוא התחלת תהליך התאמת מערכות הלחימה של הספינות בארץ, שכרוך בהתקנת שפע מערכות לחימה מחזית הטכנולוגיה הישראלית.  אנשי זרוע הים בשילוב התעשייה הביטחונית מתקינים וממבצעים את ארבע הספינות במקביל. שתקופה האחרונה השתכללו היכולות של ספינות הזרוע באופן משמעותי.  ישנן יכולות הגנה מתקדמות של שתי מערכות טילים ליירוט כיפה ימית וברק אדיר אשר יספקו הגנה רב-שכבתית לנכסים האסטרטגיים בים, מכ"מ אדיר לגילוי האיומים, חיזוק יכולות התקיפה והאש מן הים, התקנת אמצעי לוחמה אלקטרונית ואמצעי איסוף, תקשורת וסייבר.  בנוסף, מותקנים על הספינה קישוריות המאפשרת שילוביות טקטית בין-זרועית שמבטיחה הגנה משולבת על נכסים אסטרטגיים במרחב המים הכלכליים. כשנה לאחר הגעת הספינה הראשונה לארץ בוצע ניסוי ימי מוצלח לגילוי ויירוט של מגוון אמצעים.   בזירת הפעלת הכוח, שייטת 3 הינה צי השטח של מדינת ישראל והיא מהווה את עיקר הכח הימי. ביצענו בשנה האחרונה פעילות רבה במב"מ, אשר לאורה קיבלנו פעמיים את אות ההערכה המבצעי מטעם הרמטכ"ל. בנוסף גדלו משמעותית שיתופי פעולה מתקדמים עם ציים בינלאומיים במרחבים רחוקים, כדוגמת השת"פ עם הצי החמישי ופתיחת מעטפות תדלוק איתו בים האדום אשר מאפשרות פעילות מבצעית ארוכת טווח.  כיצד השפיעו וישפיעו היחסים עם מדינות המפרץ על פעילות חיל הים? שיתוף פעולה עם ציים זרים תורם מבחינה אסטרטגית למרחב והינו וקטור מרכזי בזרוע הים. אנחנו מקווים שבהמשך יבוצע שיתוף פעולה בין הציים על מנת להביא לחיזוק ושמירת הביטחון בדגש על נתיבי הסחר הימיים, ובכך לשמר היציבות האזורית.  בנוסף, יחסים אלו יוכלו לאפשר שיתוף ידע עם גורמים חדשים שתורמים באופן מובהק להפעלת הכוח בצורה מקצועית יותר במרחבים השונים.  השותפות עם הצי החמישי היא שותפות אסטרטגית שתורמת לביטחון האזור ולביטחונה של מדינת ישראל ומרחיבה את מעגלי ההגנה והביטחון במרחב הימי למען סיכול פעולות טרור. כיצד ניתן לתאר את יכולות חיל הים הנוכחי, בשנת ה-74 למדינת ישראל, לעומת העבר? זרוע הים עברה תמורות לאורך השנים בשל השינוי באיום הייחוס והתפתחויות טכנולוגיות. בראשית דרכה, עד שנות האלפיים הלחימה כוונה בעיקר לאיום ייחוס של ציים סביבנו.  ברבות השנים איום הייחוס המרכזי עבר מהים לחוף, דבר שגרר מעבר מלחימה ימית ״מסורתית", ללחימה בים בחסות היבשה, ושכלול יכולות לחימה ימית ביבשה כחלק מהחתירה לעליונות ימית והשתתפות בתפיסת הניצחון. זרוע הים ביצעה התקדמות משמעותית ביכולות הטכנולוגיות בתחומי התווך העל-מימי והתת-מימי, פיתוח יכולות בתחום האיסוף, ההגנה וההתקפה, יכולות השהייה במרחב הימי לאורך זמן ופיתוח קשרים אסטרטגיים עם ציים בזירות קרובות ורחוקות.  זרוע הים היא הזרוע הארוכה של צה"ל והיא פועלת בכלל הזירות. בזכות זה אנחנו מאפשרים את שימור הרציפות התפקודית של מדינת ישראל בשגרה ובחירום. מה השינויים העיקריים בתפיסה, בכוח, ביכולות במקומו של החיל בתוך צה״ל? ראשית, שונתה התפיסה בנושא ההגנה על מרחב המים הכלכליים והתשתיות הלאומיות בים. נתיבי השייט מאז ומעולם היו משימה חיונית שלנו עבור המדינה, ובעשור האחרון נוספה לנו משימת שימור הרציפות האנרגטית של מדינת ישראל. לצורך ביצוע המשימה בנינו את ספינות הסער 6 ופיתחנו אמל"ח מרכזי. היום זרוע הים נדרשת להגן על שטחים נרחבים יותר בים, מה שמצריך יכולות והפעלת כח שונה לאיסוף מודיעין, ניתור וחזקת המרחב הימי. בנוסף, ההגנה על האתרים האסטרטגיים מצריכה שינוי והתאמה של הצי והאמצעים הטכנולוגיים אשר ברשותו. השינוי המרכזי ביכולות הזרוע בתוך צה"ל הוא ההשתלבות במאמץ הצה"לי להכרעת המלחמה. שייטת 3 מהווה עמוד תווך מרכזי של הזרוע בתפישת הניצחון, באמצעות השתתפות בהתקפה ובשיתוף פעולה במב"מ עם הזרועות הנוספות.  בשנים הקודמות שמו דגש בצה״ל על שילוב זרועות ולחימה מבוססת טכנולוגיה. עד כמה ההנחות האלו תקפות בחיל הים בשנת ה-74 של מדינת ישראל? עקרון השילוביות הבין-זרועית מהווה וקטור מרכזי בהתפתחות צה"ל, הודות לטכנולוגיות חדשות במיוחד בתחום השו"ב והתקשורת שמאפשרות זאת. אנחנו בזרוע הים מהווים את בית התוכנה של עצמנו בתחום השו"ב ומקדישים משאבים רבים לפיתוח אמצעי לחימה ותקשוב עם הזרועות האחרות וגופים ביטחוניים.   ניתן לראות את הביטוי לתפישת השילוביות כחלק מתפישת הניצחון בהגנה על מרחב המים הכלכליים - בספינות הסער 6 מותקנת טכנולוגיה שמאפשרת לספינות להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של הגנת השמיים ובכך להגדיל את היעילות והאפקטיביות של ההגנה על הנכסים האסטרטגיים והמדינה. עד כמה חיל הים של 2022 הוא יותר ״בינלאומי״ מאשר גרסאות העבר של חיל הים? בהיבט שיתופי פעולה, פלטפורמות, חימוש וכו׳. זרוע הים נמצאת בצמיחה משמעותית בשיתופי הפעולה עם ציים זרים, דוגמא לכך ניתן לראות בתרגיל "נובל דינה" שבוצע לפני כחודש בהובלת זרוע הים ובהשתתפות יוון, צרפת, קפריסין וארה"ב.  בנוסף, אנו מבצעים שיתופי פעולה רבים עם גורמים מרכזיים באזור כחלק מתפיסת הבטחת הביטחון והיציבות במרחב. דוגמא לכך היא שיתוף הפעולה עם הצי החמישי במסגרתו ביצענו את תרגיל "שומר חיוני" שנמשך כעשרה ימים במספר מוקדים. ליבתו התרחשה בים האדום, בו תרגלנו ביחד לחימה ימית, הגנה על כ"ש מאיומים שונים לצד הרחבת יכולות הפעלה כחלק מהשותפות המבצעית והאסטרטגית בין הציים. האם בשנת העצמאות הקרובה של המדינה נראה יותר ״בלתי מאויש״ בחיל הים? בהחלט, זרוע הים מתקדמת גם בתחום ״הבלתי מאויש״. יש לנו יכולות איסוף אווירי באמצעות כלי טייס בלתי מאוישים משני סדרי גודל שונים לאיסוף מרחבי בזירה ואיסוף טקטי, אנחנו משתמשים  ברחפנים לפעילויות שונות. אנחנו מסתמכים על הצמיחה בתחום ה'בלתי מאויש' שמתפתח ומשתפים פעולה עם הגורמים המובילים בתעשייה למען המשך פיתוח יכולות איסוף מודיעין.

הטלוויזיה הממלכתית של איראן דיווחה ש-100 כטמ"מים מוחזקים באתר בלב רכס הרי זגרוס IRNA צבא איראן פרסם כמה פרטים על בסיס תת-קרקעי חדש של רחפנים וכטמ"מים, בלי לציין את מיקומו המדויק של הבסיס.  הטלוויזיה הממלכתית של איראן דיווחה ש-100 כטמ"מים מוחזקים באתר בלב רכס הרי זגרוס, ביניהם הכטמ"מ אבביל-5, המותאם לטיל QAEM-9, גרסה תוצרת מקומית של הטיל האמריקני הלפייר. מפקד כוחות היבשה גנרל מוסאווי אמר: "אין ספק שהרחפנים והכטמ"מים של צבא איראן הם החזקים ביותר באזור ויש לנו יכולות בלתי נגמרות לשדרג את הכלים". סוכנות רויטרס מדווחת כי כתב הטלוויזיה האיראנית סיפר שטס במסוק במשך 45 דקות מהעיר קרמנשאה לבסיס הרחפנים החשאי, שם התירו לו לראות שורה של כטמ"מים חמושים בטילים בתוך מנהרה בעומק של כמה מאות מטרים מתחת לפני הקרקע.  

סוכלה הברחה של מאות כדורי רובה מסוג 5.56 משטח ישראל לכיוון דרום הר חברון משרד הביטחון הבודקים הביטחוניים של רשות המעברים במשרד הביטחון, במעבר מיתר שבדרום, סיכלו הברחה של מאות כדורי רובה מסוג 5.56 משטח ישראל לכיוון דרום הר חברון. שני אזרחים ישראלים, תושבי הכפר חורה, שהגיעו למעבר בנסיעה מהצד הישראלי, עוררו את חשדם של הבודקים הביטחוניים. בבדיקה ברכב התגלו שקיות עם מאות כדורים בתפזורת.  התחמושת נתפסה והחשודים הועברו לחקירת כוחות הביטחון.

מאז מבצע ״שומר החומות״, השקיע הארגון בשיקומו ובפיתוח יכולות נוספות של הקומנדו הימי, לרבות הצטיידות בכלי שיט מהירים – סירות ואופנועי ים, אשר יאפשרו לו ביצוע פשיטות מהים אל היבשה ביישובי ישראל הסמוכים לגבול hamas.ps גורמים בחמאס פרסמו בימים האחרונים, כי בקרוב צפוי הארגון להפעיל מערכה ימית חדשה, בניסיון לשבור את ה"מצור" הימי שהטילה ישראל על עזה.  ארגון הטרור החל באיגודם של גורמי טרור מהאזור כולו, כולל חיזבאללה, פעילי חמאס מדרום לבנון, המיליציות הפרו-איראניות מסוריה ועיראק, המורדים החות'ים מתימן וכמובן פעילי חמאס מתוך ישראל. גורמים אלו מכונים בארגון "ציר ירושלים". "ציר ירושלים", נועד להוביל לאינתיפאדה חדשה, שהחלה כבר למעשה בשטחי ישראל, הגדה ומזרח ירושלים, וצפויה לעבור גם לרצועת עזה. מטרתו של הציר לשחרר את ירושלים ומסגד אל-אקצה. לאור המהומות האחרונות שהחלו בחודש הרמאדן בשטחי הגדה וישראל, צובר חמאס ביטחון, בתופסו את תגובתה של ישראל כאקט של חולשה.  ארגון החמאס משקם את כוחו מאז סיומו של מבצע "שומר החומות". הארגון חזר לשקם את מערך מנהרות התקיפה וההגנה שלו, להצטייד במגוון רחב של אמצעי לחימה לרבות ברקטות ארוכות טווח, מדויקות יותר וקטלניות יותר כמו גם שהוא ממשיך להצטייד טילי כתף נגד מטוסים, מערכי רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים, וככל הנראה מצטייד אף בהפתעות חדשות ונוספות.  במקביל משקם הארגון את היחידות המיוחדות שלו, בראשם את יחידות הסייבר והקומנדו הימי. הקומנדו הימי של חמאס ספג אבדות ומכות קשות במבצע "שומר החומות" ולאחריו. מאז השקיע הארגון בשיקומו ובפיתוח יכולות נוספות של הקומנדו הימי, לרבות הצטיידות בכלי שיט מהירים – סירות ואופנועי ים, אשר יאפשרו לו ביצוע פשיטות מהים אל היבשה ביישובי ישראל הסמוכים לגבול ואף לבצע פיגועי ראווה בספינות חיל הים ובתשתיות הלאומיות הקריטיות בים ובקרת החוף. אחת מהמשימות המרכזיות והראשונות של "ציר ירושלים" תהיה לפרוץ את המצור הימי של ישראל על רצועת עזה.  לשם כך יכול לפעול הארגון במספר מישורים, הראשון שבהם הוא בארגונם של משטי מחאה, דוגמת אלו שהובלו על ידי ה- IHH הטורקי במשט המרמרה. משטים אלו יש בהם אפקט תעמולתי רב ערך לחמאס מול האוכלוסייה המקומית אך גם מול העולם כולו.  במישורים האחרים חמאס יכול לפעול באמצעות תקיפות קומנדו איכותיות מול מטרות בחוף הישראלי, פיגועי התאבדות על כלי שיט ישראליים או חדירות לשטח ישראל וביצוע פיגועי מיקוח.  גם מערך הרקטות המדויקות ואולי אף טילי חוף-ים המצויים ברשותו, עשויים לשמש את הארגון לפגיעה במטרות ימית ובנמלי ישראל. פגיעות כאלו ישבשו לתפיסתו של הארגון את פעילותו של חיל הים מחד, ומאידך יגרמו להשבתתו של נמל אשדוד ולפגיעה בעורף הכלכלי והמסחרי של ישראל.  חיל הים וקהילת המודיעין כולה נדרשים להיערך מבעוד מועד לתרחישים השונים של מערכה ימית, כולל משטי מחאה, אשר עלולים להיות מופעלים כנגד ספינות חיל הים והתשתיות הקריטיות של מדינת ישראל בים ולאורך החוף.