האגינג פייס, שמסייעת למפתחים לגלות ולבניות מודלי AI, מחפשת קונה, ועתידה לדרוש תמורת המכירה סכום של 13 מיליארד דולר או יותר – כך עולה מדיווח שפרסם אמש (א') ביזנס אינסיידר. האתר מצטט גורמים יודעי דבר, שמסרו שהחברה שכרה לצורך כך את שירותיו של בנק – שזהותו לא נמסרה. האגינג פייס עלתה באחרונה לכותרות שלא בטובתה, לאחר ששני מודלי בינה מלאכותית של OpenAI פרצו באופן עצמאי לשרתים שלה, במה שהיה לאחד מאירועי האבטחה והסייבר הגדולים של השנה. זאת, לאחר שהמודלים – GPT-5.6 Sol ומודל נוסף, שטרם הושק – יצאו משליטה בבדיקה פנימית ש-OpenAI ערכה. מגמה חדשה הפלטפורמה של האגינג פייס מאפשרת למפתחים לפרסם, לשתף ולהוריד מודלי AI. הרצון שלה להירכש לפי שווי כה גבוה, כמו גם המכירה בשבוע שעבר של חברת ניתוב המודלים אופן ראוטר לסטרייפ תמורת 7.5 מיליארד דולר, מעידים על מגמה חדשה: לצד החברות שמפתחות את המודלים המובילים, עולות חברות שמהוות למעשה שכבה ביניהן לבין המפתחים. האגינג פייס מארחת ומפיצה מודלי AI פתוחים ואופן ראוטר מנתבת בקשות של מפתחים למודלים כאלה בין החברות שמייצרות אותם. המהלך הצפוי של האגינג פייס משקף את ההתפתחות האקספוננציאלית בתחום ואת ההזדמנויות הרבות יותר שמשקיעים מזהים בו. לראייה, הסכום שהחברה צפויה לדרוש תמורת רכישתה גבוה פי שלושה מהשווי של 4.5 מיליארד דולר, שלפיו היא ביצעה ב-2023 סבב גיוס של 235 מיליון דולר. את הכסף היא קיבלה אז משורה של חברות ענק – קרן ההשקעות של סיילספורס, שהובילה את הסבב, אמזון, אנבידיה, יבמ, קוולאקום ואינטל. הרצון של האגינג פייס להימכר הוא יוצא דופן, שלא לומר קצת מוזר, לאור העובדה שמנכ"ל החברה, קלמנט דלאונג', אמר בוועידה של אקסיוס בסוף השנה שעברה כי היא עדיין לא הוציאה (נכון לאז) מחצית מכלל הכסף שגייסה, שעומד על 400 מיליון דולר. מהלך שבו חברה שעדיין יש לה 200 מיליון דולר להוציא מהקופה, ושהיא לא צפויה "לבזבז" אותם או חלק נכבד מהם בקרוב, מעמידה את עצמה על המדף הוא דבר שכמעט שלא קורה בשוק. זאת, מאחר שלחברה כזאת אין מצוקה פיננסית – עובדה שמביאה חברות AI רבות להעמיד את עצמן למכירה, היא נהנית מ-Runway של שנים קדימה ויש לה הזדמנויות רבות לצמוח באופן אורגני. העובדה הזאת מביאה ענקיות טק, במקרים רבים, לבצע "מכירה ללא מכירה": הן לא מבצעות עסקאות M&A "קלאסיות", אלא קונות רישיונות לטכנולוגיות של החברות, ובמקרים רבים גם את המייסדים – אך לא את המבנה (סטרוקטורה) שלהן. כך היה במקרה של Character.AI, שנוסדה על ידי שני יוצאי גוגל – נועם שזיר ודניאל דה פריטאס. גוגל שילמה 2.7 מיליארד דולר כדי לקנות רישוי לטכנולוגיה שלה ולהחזיר את המייסדים אליה. מהלכים דומים אירעו במקרים של מיקרוסופט ו-Inflection AI, ושל אמזון ו-Adept. כל המהלכים הללו קרו בכמה חודשים ב-2024.

אחד החששות המרכזיים שעולים בהקשר של מערכת הבחירות הנוכחית הוא טוהר הבחירות וחוסר אמון של הציבור, או צד זה או אחר במפה הפוליטית, בתוצאות שיפורסמו. ועדת הבחירות המרכזית פועלת על מנת להפיג את החששות האלה, ומבצעת שורה של מהלכים שלדבריה יבטיחו את טוהר הבחירות. "היעד המרכזי שהצבנו לעצמנו הוא הקפדה על טוהר הבחירות, ואגף המחשוב שבראשותי תומך ומסייע בזה. מערכות המידע הן חלק בלתי נפרד מהשמירה על טוהר הבחירות", כך אומר שי נחמני, מנהל אגף הטכנולוגיות של ועדת הבחירות המרכזית, בראיון לאנשים ומחשבים. לדבריו, "הבחירות האלה תהיינה הבחירות השקופות ביותר שהיו עד כה, בהתאם למדיניות שהכתיב ממלא מקום מנכ"ל הוועדה, עו"ד דין ליבנה". ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות, עו"ד דין ליבנה. צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ נחמני מבטיח כי "ועדת הבחירות עושה כל שביכולתה, תוך שימוש נרחב בטכנולוגיה מתקדמת ובאמצעי אבטחה, כדי לשמור על קולו.ה של כל אזרח ואזרחית, ולהבטיח קיום הליך בחירות שקוף, נטול חשש ותקין, שיהווה 'יום חג לדמוקרטיה'. זאת, בהתאם לאחת הסיסמאות שלנו: 'אנחנו שומרים על הקול שלך'". בראיון הוא מספר על שורה של חידושים שוועדת הבחירות המרכזית מטמיעה בימים אלה, ובהם שידור חי של ספירת המעטפות הכפולות בכנסת, מצלמות גוף שיוצמדו למפקחים ואתר מפות (GIS) חדש, שיציג את תוצאות האמת באופן ויזואלי, ופותח בשיתוף המרכז למיפוי ישראל. יש לציין שמערכות המחשוב של הוועדה מתוחזקות באמצעות כמה ספקים חיצוניים, בניהול ובשליטה של עובדי אגף הטכנולוגיות, בראשות נחמני. 25 שנות ניסיון במחשוב הממשלתי נחמני מונה לתפקיד בספטמבר האחרון, והחליף את גיא מורדוך. הוא נמצא בעולם המחשוב הממשלתי מזה 25 שנים. לדבריו, "בין היתר, הייתי במערך הדיגיטל הלאומי, שם ניהלתי את כלל התשתיות שלו, שעברו לאורך השנים מספר גלגולים. לאחר מכן עברתי לביטוח הלאומי, שם הובלתי את תוכנית המודרניזציה, שכללה אפליקציות שישבו על מיינפריים, במטרה להעביר אותן לעולמות הטכנולוגיים החדשים". כיצד אגף המחשוב משתלב בתהליך ההיערכות לבחירות? נחמני: "צריך לומר שמלבד ההצבעה עצמה, תהליך הבחירות ממוחשב כולו, ופועל מאחורי הקלעים. יש הרבה שיח סביב השאלה מדוע לא ממחשבים גם את תהליך ההצבעה, במקום להשתמש בפתקים ובמעטפות מנייר. הסיבה העיקרית לכך היא שבתהליך ממוחשב קשה מאוד להוכיח פסילה של קול, כי מדובר בתהליך דיגיטלי. בפתקים מנייר, עקב היותם פיזיים, אם יש ערעור או ספק – אין מקום לוויכוחים". איך אתם יכולים להבטיח שהבחירות תהיינה שקופות? "יש מספר מהלכים שאנחנו מבצעים, שנועדו לחזק את אמון הציבור ואת השקיפות. למשל, ספירת הקולות של המעטפות הכפולות בשידור חי – דבר שלא היה עד כה. המהלך נמצא בתהליך אישורים בוועדה. בנוסף, כל מפקח יהיה מצויד במצלמה ויתעד כל אירוע שיתרחש בקלפי שלו, וגם את ספירת הקולות. כלומר, הכול יהיה מתועד, ולכל מקרה שבו תתעורר שאלה יהיה אפשר לבדוק מיד מה קרה". על אילו סדרי גודל אנחנו מדברים? "נכון להיום, מדובר בכשבעה מיליון בוחרים, שיצביעו בכ-12,500 קלפיות. אנחנו בשיאו של תהליך גיוס המפקחים בקלפיות ועובדים רבים נוספים. אני מעריך שבסך הכול, ביום הבחירות נעסיק כ-100 אלף איש יועסקו. זו אופרציה ענקית". בחירות 2026. צילום: SajadIllustrator, ShutterStock בוא נדבר על ה-IT של הוועדה. איך זה עובד? "הבחירות הן המבצע הלוגיסטי הגדול במדינת ישראל: כמות עצומה של קלפיות שצריך לאייש, מחשבים וכל הסביבה הדיגיטלית, וכל הצד הלוגיסטי – שינוע המעטפות, מחשוב ועדות הבחירות האזוריות והתקשורת. תהליך הבחירות מבוסס על יותר מ-24 ועדות אזוריות, שבכל אחת מהן יש אחראי על מספר רב של קלפיות. גם התהליך הזה מנוהל בעזרת מערכות מידע ומחשוב. אנחנו עובדים עם כמה ספקים, שמעסיקים מאות אנשים ונותנים לנו מענה שוטף, ובוודאי ביום הבחירות. אנחנו מנהלים את כלל הספקים ושולטים בתהליך". מהי המערכת המרכזית שמפעילה את כל תהליך הבחירות? "מערכת הליבה היא זו שמשמשת לניהול ולעיבוד תוצאות הבחירות, ובפרט לספירת הקולות. בנוסף, יש לא מעט מערכות. אלה מאפשרות לנו לשבץ כוח אדם, ולדעת מה קורה בכל רגע ובכל קלפי. יש מערכות שנועדו לתת מענה לאזרחים ביום הבחירות וגם לפני כן, וכאלה שמאפשרות לשקף את הנתונים לציבור. בנוסף, באחרונה העלינו מערכת לגיוס עובדים, שתנהל את כל תהליך הקליטה של העובדים הרבים שאנחנו צריכים לגייס. חשוב לציין עוד דבר בהיבט של ה-IT והמחשוב: אנחנו עומדים להשיק אתר שבו, בפעם הראשונה, יוצגו תוצאות האמת על גבי מפה, באמצעות GIS. האתר יאפשר לבצע הרבה מאוד חיתוכים ולהציג את תוצאות האמת, כולל נתונים מבחירות קודמות. גם זה חלק מהשקיפות של תוצאות הבחירות". מה לגבי הבינה המלאכותית, שהיא שחקן משמעותי בבחירות האלה? "אין ספק שהבינה המלאכותית מזיזה לנו לא מעט את הגבינה, וזה חלק גדול מהעובדה שמבחינה טכנולוגית, זוהי מערכת הבחירות המאתגרת ביותר שהייתה עד עכשיו. יש לנו את הכלים לעקוב אחר ההשפעות של הבינה המלאכותית על מערכת הבחירות, וגם גיבוי מהחוק שעבר בכנסת. לגבי זיופים והשפעות באמצעות AI אני יכול לומר בזהירות, מבלי להיכנס לפרטים, שיש לנו את כל האמצעים לאכוף את החוק, כולל גיבוי של החלטות שיפוטיות והתערבות מול גורמים ביטחוניים". כיצד אתם נערכים לאיומי הסייבר? "מערכת הבחירות הנוכחית מאתגרת טכנולוגית במיוחד גם עקב איומי הסייבר הגוברים והחשש משימוש בבינה מלאכותית להפצת דיסאינפורמציה. הוועדה נוקטת בכל האמצעים, כולל הסתמכות על החלטות שיפוטיות ושיתוף פעולה עם גורמי ביטחון, כדי להתמודד גם עם איומים אלה. הקמנו גוף ייעודי בוועדה, יחד עם גופים ביטחוניים, למתן מענה לאיומים הללו". איך אתה מתמודד עם האחריות הכבדה שמוטלת עליך? ידעת למה אתה נכנס? "הייתי בקשר עם הוועדה בתפקידים קודמים שלי. ידעתי למה אני נכנס, אבל לא עד כדי כך. כשאתה בפנים, אתה מבין שהאחריות מאוד גדולה – בעיקר לכך שהמערכות יעבדו בזמן אמת, בשיא העומסים. במקרה שלנו אין מועד ב'. אני שמח שיש לי צוות של אנשים מקצוענים, בעלי ניסיון במספר מערכות בחירות. למעשה, אנחנו נערכים לזה כבר זמן רב, ולא חיכינו שיודיעו על תאריך הבחירות. אני חייב לציין שהעובדים מרגישים תחושת שליחות ומחויבות למדינה. אני לא אומר את זה כקלישאה. בחירות הן יום חג לדמוקרטיה, ותפקידנו לוודא שהיום הזה יתנהל כסדרו, בשקיפות וללא כל חשש".

מאת דורון משה בזמן שבמהדורות החדשות ומדורי הכלכלה ממשיכים לדווח כמעט מדי שבוע על אתגרים ושינויים במגוון חברות הייטק וחברות טכנולוגיות, קבוצת DM מבית אפקון מעבירה הילוך ופועלת מתוך תנופה חיובית וצמיחה מתמדת. הקבוצה, שנמנית עם החברות המובילות בשוק המולטימדיה העסקי, התקשורת, הסייבר וה-IT בישראל, חווה בתקופה האחרונה התרחבות חסרת תקדים. גידול זה הינו תולדה של ביקוש גובר והולך לפתרונות טכנולוגיים מקצה לקצה, עלייה בקצב הטמעת פתרונות AI, אינטגרציה מורכבת של מערכות מתקדמות, והעמקת הפעילות מול ארגוני האנטרפרייז המובילים במשק. כדי לתמוך בפרויקטים החדשים ובבסיס הלקוחות המתרחב, הקבוצה מגיבה בגל גיוסים נרחב של עובדות ועובדים חדשים. הצטרפות ההון האנושי החדש נועדה לחזק את המערך התפעולי וההנדסי  של הקבוצה, ולבסס את יכולתה לספק מעטפת שירות מקיפה ברמה הגבוהה ביותר. המולטימדיה העסקית הפכה לתשתית קריטית אם בעבר מערכות מולטימדיה נתפסו כאלמנטים ברשת הארגונית כגון: מסכים יפים או ציוד שמע שנועד להעביר מצגת בחדר הישיבות , הרי כיום המולטימדיה העסקית הפכה ללב הפועם של הארגון. היא כבר אינה בגדר "מותרות" או תוספת קוסמטית, אלא תשתית אסטרטגית וקריטית שממנה נגזרת הרציפות התפקודית, ההמשכיות העסקית והיעילות התפעולית כולה. כאשר מחברים טכנולוגיות אודיו-וידאו המתקדמות (Pro AV) עם יכולות של בינה מלאכותית, מתרחשת מהפכה אמיתית. עולם ה-AV מפסיק להיות נישה נפרדת והופך לחלק בלתי נפרד, מובנה ומהותי מארכיטקטורת ה-IT והסייבר הארגונית. כניסת ה-AI מחייבת חברות וארגונים לנהל, לנתח ולשתף כמויות עצומות של מידע בזמן אמת, תוך הקפדה על אבטחת מידע מחמירה. היכולת להטמיע מערכות חכמות המסוגלות לבצע תמלול אוטומטי של ישיבות, לזהות דוברים, לחבר באופן סנכרוני וחלק עובדים מכל נקודה על הגלובוס ולספק תקשורת קולית וחזותית ברורה ללא תקלות , היא זו שקובעת את קצב העבודה הארגוני. צורך חיוני זה דוחף ארגונים מכל המגזרים החל מהמגזר העסקי אך גם בביטחוני והממשלתי להשקיע דווקא עכשיו בשדרוג מעמיק של התשתיות הטכנולוגיות שלהם, כדי להבטיח מוכנות מלאה לצרכים הארגוניים. פתרונות מקצה לקצה ונוכחות גלובלית הביקוש העולה לפתרונות מקצה לקצה , החל משלב האפיון ההנדסי והתכנון, דרך האספקה, ניהול הפרויקט וההתקנה בשטח, ועד לתמיכה השוטפת והתחזוקה , הפך את DM לשחקן מרכזי שמנהל כיום כמה מהפרויקטים המורכבים והגדולים במדינה. הפיכתה של החברה לקבוצה המאגדת תחתיה מספר חברות משלימות בתחומי התקשורת, הענן, הסייבר וה-IT, בשילוב היותה השותפה הרשמית בישראל של ה-GPA, ארגון גלובלי המאחד אינטגרטורים מובילים בעולם בתחום המולטימדיה העסקית, תחת התפיסה של "Global Presence. Local Excellence", מעניקים לה יתרון תחרותי עצום. יתרון זה מאפשר לקבוצה ללוות חברות רב-לאומיות בסטנדרט בינלאומי אחיד, תוך מענה מדויק לצרכים המקומיים בכל סניף בעולם. בונים את מערך העובדים העתידי כדי לעמוד בקצב הפרויקטים הבלתי פוסק וכדי להמשיך להוביל את השוק, קבוצת DM פותחת בימים אלה שורה ארוכה של משרות ומגייסת טאלנטים במגוון רחב של תפקידים. בין המשרות המבוקשות ביותר ניתן למצוא מנהלי פרויקטים מנוסים, טכנאי מולטימדיה ותקשורת, מהנדסי מערכת Pro AV, ואנשי תמיכה ושירות טכני. החברה מחפשת עובדים בעלי תשוקה לטכנולוגיה ולחדשנות, המעוניינים לקחת חלק בפרויקטים לאומיים ובינלאומיים רחבי היקף ולהתפתח מקצועית בסביבה דינמית ותומכת. עבור עובדים רבים בתעשייה המחפשים מקום עבודה יציב ומתפתח, הצמיחה הבלתי פוסקת של DM מציעה זווית רעננה, יציבה ואופטימית. לא מדובר רק בהזדמנות לתעסוקה איכותית, אלא באפשרות ממשית להשתלב בחברה חזקה שבונה את תשתיות העתיד של השוק העסקי והציבורי, ועובדת בחזית הטכנולוגיה מול המותגים והחברות המובילות בישראל ובעולם. לשליחת קורות חיים לחצו כאן.   הכותב הוא מנכ"ל קבוצת DM מבית אפקון.      

בסוף השבוע נחשפנו למתקפת סייבר איראנית, שבוצעה בסוף חודש יולי, פגעה בתחנת כוח בבריטניה והשביתה אותה. מאז החשיפה, האירוע, שכונה על ידי מומחים "חסר תקדים", מדובר מאוד בקהילת מגיני הסייבר, משום שהוא חושף אותנו ליכולות איראניות חדשות ומתקדמות, ולנחישות של טהרן לבצע אותן ולפגוע בתשתיות קריטיות במערב. המתקפה על הממלכה בוצעה באותו קמפיין שבו האיראנים תקפו תאגידי מים בתריסר מדינות בארצות הברית. במקרה הזה הייתה פגיעה בתפקוד המערכות של אותם תאגידים, אולם אספקתם לא הושבתה. המשותף בין האירועים האלה, חוץ מהיותם חלק מאותו קמפיין סייבר, הוא ששניהם נגרמו על ידי גורמים איראניים, במטרה לשבש את חיי התושבים וליצור פחד ממה שעוד עלול להגיע. לגבי האירועים בארצות הברית, התאגידים ביצעו חשיפה אמיצה ומסרו שמערכות הבקרה שלהם היו חשופים לרשת האינטרנט, ללא הגנה ראויה. עובדה זו חמורה, כי היא חושפת שהמנהלים בארגונים אלה העדיפו לשלם פחות, על אף החשיפה לסיכוני הסייבר. הם רצו להוזיל את עלויות התחזוקה על ידי מתן אפשרות להתחבר למערכות מרחוק, ובכך אפשרו את אותה מתקפה – וביישו את עצמם. הסיבה להצלחת המתקפה על תחנת הכוח בבריטניה לא פורסמה, אולם ניתן לשער שהיא דומה: שגם מערכת זו הייתה חשופה לאינטרנט – מה שאפשר להאקרים האיראניים חדירה חלקה ופגיעה בתפקוד הבקרים. המבצעים – האקרים בתחילת דרכם ה-"מקצועית" חשוב לומר שאלה לא תקיפות סייבר "מכובדות ומקצועיות", כמו שהיה בסטוקסנט – הנוזקה שפגעה במתקן הגרעין בנתנז, ושעל פי פרסומים זרים הושתלה במערכות שלו על ידי ישראל וארצות הברית. באירוע זה הושקעו מאמץ מקצועי ומשאבים, בעוד שמערכות תפעוליות שחשופות באופן רשלני לאינטרנט ניתנות לגילוי על ידי סריקה פשוטה עם כלים כמו Shodan. יתרה מזאת, יש להניח שתקיפות הסייבר של איראן על אותן תשתיות קריטיות בארה"ב ובריטניה בוצעו על ידי תוקפים בתחילת דרכם ה-"מקצועית", ולא על ידי האקרים מקצוענים ובעלי ניסיון. ממתקפות הסייבר האיראניות האחרונות על ארה"ב ובריטניה אנחנו לומדים שארגונים שאחראיים לתפעול של תשתיות מדינה קריטיות כמו מים, חשמל, תחבורה ותקשורת חייבים לפעול באחריות וברמה מקצועית גבוהה יותר ממה שקרה באירועים אלה מה מכעיס במתקפות? במיוחד מכעיסה העובדה שפרסומים רבים מתייחסים לחולשות בבקרי PLC שיוצרו על ידי חברות מהשורה הראשונה ושעומדים בתקינה 62443 ISA. כמו כן, מכעיסה ההשערה שאירועי סייבר אלה התרחשו משום שהתוכנות בבקרים שנפגעו לא עודכנו. גישה זו, שלפיה לא צריך לעדכן את אותן תוכנות, פגומה מיסודה, ומגיעה מאנשים שלא מבינים במערכות OT. חשוב להדגיש כאן שתפקידם של בקרים תעשייתיים הוא להבטיח פעולה בטוחה ואמינה, ורציפות תפקודית של הארגון. אבטחת סייבר על מערכות OT היא לא אחד התפקידים של בקרים אלה. המתכננים והמתחזקים של אותן מערכות הם אלה שחייבים לדאוג לאבטחת הסייבר שלהן. בהתאם לדרישות בתקן 62443 ISA, שכאמור, אותן מערכות עומדות בו, התפקיד של מפעיל המערכת הוא לדרוש רמת אבטחה ראויה, לבחון שהיא קיימת ולשלם עבור פתרון ראוי. מטרת התקיפה: להזהיר ולהפגין יכולות ברור שמטרת התקיפה של תחנת הכוח הבריטית לא הייתה לפגוע באספקת החשמל במדינה, אלא להזהיר, ובעיקר להפגין את יכולות הסייבר האיראניות המתקדמות. פגיעה בתחנת כוח בודדת לא אמורה לגרום לאירוע כה חמור כמו פגיעה נרחבת באספקת החשמל, כיוון שמערכות החשמל במדינה מוגנות על ידי מערכות EMS (ר"ת Energy Management System), שמסוגלות להתמודד עם מחסור במקורות ייצור, תוך מגבלות על צריכת חשמל. לסיכום, ממתקפות הסייבר האיראניות האחרונות על ארה"ב ובריטניה אנו למדים שארגונים שאחראיים לתפעול של תשתיות מדינה קריטיות כמו מים, חשמל, תחבורה ותקשורת חייבים לפעול באחריות וברמה מקצועית גבוהה יותר ממה שקרה באירועים אלה. על אותם ארגונים, בעולם וגם בישראל, להשקיע משאבים בלמידה מתמדת עבור העובדים שלהם בנושאים שקשורים לסיכונים ואמצעי אבטחת סייבר למערכות ייצור. נכון שלא ניתן למנוע תקיפת סייבר באופן מוחלט, אבל אפשר לעשות פעולות רבות ומגוונות כדי להקשות על התוקפים. אבטחת סייבר על מערכות תפעוליות לא חייבת להיות יקרה אם עושים אותה באופן מקצועי.

תשתיות הקירור והחשמל עלולות להפוך לנקודת הכניסה הבאה של תוקפי הסייבר; דאטה סנטרים חדשים, שהוקמו בעידן ה-AI, חשופים למתקפות סייבר פי שניים יותר ממתקנים ותיקים, כך לפי מחקר חדש של TrendAI. לפי החוקרים, "זהו משטח תקיפה בלתי נראה, החושף סיכון אבטחתי חסר תקדים, המאיים על ליבת תשתיות המחשוב של ארה"ב". המחקר זיהה 6,300 מערכות בקרה תעשייתיות (ICS) ומערכות אוטומציה למבנים (BAS) – המחוברות ישירות לאינטרנט הציבורי, בטווח של פחות מקילומטר אחד מ-1,063 דאטה סנטרים מרכזיים ברחבי ארה"ב. "המערכות הקריטיות, האחראיות על פעילותן התקינה של חוות השרתים – המנהלות את הקירור, אספקת החשמל, הבקרה והניטור הסביבתי של הדאטה סנטרים – חשופות למתקפות סייבר שעלולות להוביל להשבתה פיזית של שרתים. בניגוד לתפישה הרווחת, שדאטה סנטרים מוגנים על ידי שכבות הגנה מתוחכמות, מערכות התפעול (OT) פועלות מחוץ למעטפת ההגנה הארגונית, ולעיתים אף מחוברות ישירות לאינטרנט, לצורכי תחזוקה מרחוק". BACnet and Fox/Niagara account for 81% of the exposed industrial control systems TrendAI™ Research mapped near U.S. data centers, with 143 multi-protocol gateways bridging several building systems at once. Full findings here: https://t.co/0jQCsHcihI pic.twitter.com/QKJZaWzfjZ — TrendAI™ Research (@trendai_RSRCH) August 20, 2026 אחד הממצאים המפתיעים ביותר במחקר מצביע על פרדוקס ה-AI: מהירות הפריסה מסכנת את האבטחה. המחקר מצביע על קשר ישיר בין המרוץ העולמי לבניית תשתיות AI לרמת החשיפה – דאטה סנטרים שהוקמו בעידן ה-AI, מ-2021, הם בעלי שיעור חשיפה של 13.1%, נתון יותר מכפול משיעור החשיפה של מתקנים שנבנו לפני 2010 (4.9%). "הלחץ להקים במהירות תשתיות AI חדשות הוביל להעדפת זמינות ומהירות על פני הקשחת אבטחה של מערכות התפעול ולחיבור מערכות קריטיות לאינטרנט, בלא בחינה מספקת", ציינו החוקרים. לפי המחקר, 81% מהמערכות שנחשפו מבוססות על פרוטוקולים ותיקים, שתוכננו לניהול מערכות מיזוג, תאורה, חשמל ובקרה, אך לא להתמודד עם איומי הסייבר. בנוסף, נמצאו 143 התקנים הפועלים כשערי גישה בין כמה מערכות בקרה, כך שפגיעה במערכת אחת עלולה לספק גישה לכמה תשתיות קריטיות במקביל. במאות מהמערכות – חולשות אבטחה מוכרות המחקר מצא כי מאות מהמערכות מפעילות תוכנות עם חולשות אבטחה מוכרות, חלקן בדירוג חומרה מרבי (CVSS 10.0) המאפשרות השתלטות מרחוק בלא הזדהות. 84% מהמערכות משתמשות בפרוטוקולים בלא מנגנוני אימות או הצפנה, שאינן מיועדות לחשיפה לאינטרנט. עוד זוהו 53 פרצות אבטחה ייחודיות (CVEs) ב-10 פלטפורמות שונות. רוברט מקארדל, מנהל מחקר האיומים העתידיים ב-TrendAI. צילום: יח"צ "תקיפה מוצלחת על מערכות אלו עלולה להביא לכך שתוקף יצליח להשתלט על מערכות בקרת הקירור או החשמל, ואז יגרום להתחממות שרתים, להשבתת מערכות, לשיבוש חיישני סביבה, לנעילת צוותי התחזוקה, ולפגיעה פיזית בתשתיות. נזכיר כי כופרות ייעודיות לסביבות תעשייתיות הוכיחו שניתן לפגוע בתשתיות קריטיות באמצעות פרוטוקולי בקרה", ציינו ב-TrendAI. "משך שנים התמקד עולם הסייבר בהגנה על השרתים ועל שכבת ה-IT, אך תשתיות הקירור, החשמל והבקרה הפכו לנקודת עיוורון", כתבו החוקרים, "התוקפים אינם חייבים לפרוץ לשרת כדי להשבית חוות שרתים. לעתים מספיק לפגוע במערכות שמקררות ומזינות אותן בחשמל. ככל שדאטה סנטרים הופכים לקריטיים יותר בעידן ה-AI, כך גם מערכות התפעול שלהם הופכות ליעד אטרקטיבי יותר". "תשתיות הפעילות בחוות השרתים נותרות כמעט לחלוטין מחוץ למעטפת האבטחה"  לדברי רוברט מקארדל, מנהל מחקר האיומים העתידיים ב-TrendAI, "חוות שרתים הן מהסביבות הדיגיטליות המאובטחות ביותר בעולם, אך התשתיות שמאפשרות את פעילותן נותרות כמעט לחלוטין מחוץ למעטפת האבטחה. ארגונים יכולים להשקיע מיליוני דולרים בהגנה על שרתים ורשתות, אבל אם תוקף מצליח להגיע למערכות השולטות בקירור, באספקת החשמל או בתנאי הסביבה, הוא עשוי להשיג את אותה מטרה בדיוק – השבתת השירותים". "בסופו של דבר, אין הגנה בלתי חדירה מול יריבים נחושים", סיכמו החוקרים. "העיקרון המרכזי של ההגנה הוא להניח שהותקפתם או תותקפו בשל חולשות ופרצות. השאלה אינה האם חשיפה ל-ICS היא בעיה – הנתונים מבהירים זאת היטב. השאלה היא מה נעשה בנידון".    

מי מסתתר מאחורי Ox Alpha, מודל ה-AI החינמי החדש? המודל, ששוחרר בסוף השבוע באמצעות השירות OpenRouter, לא מקושר בינתיים עם מפתח כזה או אחר, ובתיאור שלו מצוין כי, " Ox Alpha הוא מודל מוסתר. הוא פותח ומופעל על ידי ספקית צד שלישי שבחרה להישאר אנונימית במהלך תצוגה מקדימה זו". כך שמעבר להתמקדות במודל עצמו ובמה שהוא מסוגל לבצע, הרשת עסקה בעיקר בניסיון לנחש מי החברה שעומדת מאחור. 'החשודה' העיקרית היא Z.ai, מפתחת סינית שיש הטוענים ש-Ox Alpha דומה בבסיסו למשפחת מודלים בשם GLM. עם זאת, מאוחר יותר הועלתה טענה, שבכלל מדובר במוצר שפותח על בסיס MAI, גרסת מודל ה-AI שיצרה מיקרוסופט דווקא. מאז ועד כתיבת שורות אלו מועלות הערכות שזה חייב להיות מודל שמקורו בסין, מול הערכות שלא יכול להיות שמדובר במודל שיוצר בסין – וכנראה שעד שהחברה לא תחשוף את עצמה, אף אחד לא ממש יצליח לנחש. כך או כך, Ox Alpha לפי התיאור שלו הוא מודל היסק שנועד לקידוד, פעילות סוכנית מתמשכת ועומסי עבודה של ייצור. "הוא מתאים להנדסת תוכנה לטווח ארוך, הסקת מסקנות מורכבת, ותזרימי עבודה המשלבים טקסט עם הקשר חזותי", נכתב בתיאור שלו. מעבר למשחק הניחושים, המודל זכה כמעט מייד בתשבחות, כולל מצידו של פטריק קוליסאן, מנכ"ל סטרייפ – שהחברה שלו עומדת לסיים את הרכישה של פלטפורמת OpenRouter – שצייץ ב-X כי מדובר במודל מאוד מרשים.

אנבידיה הכריזה היום (ב') בכנס Hot Chips על כניסה לייצור סדרתי של Groq 3 LPX. מדובר בארון שרתים חדש, ייעודי להרצה של עומסי עבודה של סוכני AI שזקוקים לזמני תגובה קצרים במיוחד של האסימונים הדרושים לעבודתם. Groq 3 LPX מהווה הרחבה של פלטפורמת ה-Vera Rubin המעודכנת של אנבידיה, שאמורה להאיץ את פעילות ההיסק של המערכות המשתמשות בה. כאמור, מדובר בעיקר במערכות סוכני AI, שעבורן קצב העבודה קריטי במיוחד כדי לתפעל משימות מורכבות בזמן אמת. מערכות Vera Rubin NVL72 הן אלה שבהן מבצעים אימון של מודלים חדשים, ובמקביל הן משמשות לפעילות ההסיק השוטפת. על פי אנבידיה, המערכות שמבוססות על הארונות של Groq 3 LPX יעזרו להן להגדיל באופן משמעותי במיוחד את כמות האסימונים שהן יוצרות כדי לעמוד בדרישות של מערכות הסוכנים המודרניות. זאת, במיוחד עבור חברות שמספקות שירותי AI עבור לקוחות הקצה שלהן. "ייצור אסימונים באופן מהיר במיוחד" "היסק היא מנוע הצמיחה של ה-AI", אמר ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה. "Grace Blackwell ו-NVL72 חוללו מהפכה בפעילות ההיסק של מודלי השפה הגדולים, עם זינוק חסר תקדים בביצועים וביעילות. Vera Rubin מרחיבה את מימוש החזון הזה עם תצורות של מפעלי AI, שמותאמות לעומסי עבודה שונים ומיועדות לעידן ה-AI הסוכנית. עכשיו אנחנו מותחים את גבולות הביצועים שלה בעזרת LPX, כדי לייצר אסימונים באופן מהיר במיוחד". אנבידיה ציינה שבבדיקה לפי מדד הביצועים Artificial Analysis, בהרצה של המודל Gemma 4 31B (מודל קוד פתוח ייעודי לבדיקה של הרצת סוכני בינה מלאכותית), סיפקה המערכת Groq 3 LPX 3,400 אסימונים בשנייה עם חלון הקשר של 100 אלף אסימונים. לדבריה, זוהי התוצאה הטובה ביותר שהושגה בהרצת בדיקות עם המודל הזה. כן טוענת החברה שהמודל מספק תגובתיות מהירה עד פי ארבעה עבור סוכנים ועומסי עבודה שרגישים לזמן שיהוי, בהשוואה לפלטפורמה החלופית המהירה ביותר. שיתופי פעולה עם נביוס ו-SpaceXAI אנבידיה מסרה כי שתי חברות כבר הודיעו שיאמצו את המערכת החדשה Groq 3 LPX. היא חשפה את זהותה של אחת מהן – נביוס, מהחברות המוכרות בתחום של אספקת שירותי ענן ייעודיים לבינה מלאכותית. זו תשלב את המערכת החדשה ב-Nebius Token Factory – פלטפורמת היסק לייצור, שמיועדת למפתחים שזקוקים ליצרית אסימונים מהירה ותגובתית במיוחד לטובת יישומי AI סוכנית. במהלך הכנס הכריזה אנבידיה על שיתוף פעולה נרחב גם עם SpaceXAI, לפריסה של מעבדי Vera בקנה מידה גדול במיוחד, לטובת האצת יישומי ה-AI הסוכנית שלה. Vera הוא מעבד שכולל 88 ליבות Olympus – טכנולוגיית עבודה בריבוי נימים מתקדמת במיוחד וזיכרון LPDDR5X שמספק רוחב פס של עד 1.2 טרה-בייט/לשנייה. לפי אנבידיה, המעבד מאפשר השלמת משימות מהירה עד פי 1.8 בהשוואה למעבדי x86 של אינטל בעומסי עבודה של AI סוכנית, וגם עיבוד נתונים. התשתית המבוססת על מעבדים אלה, Vera Rubin NVL72, אמורה להשתלב בפלטפורמת הלוויין Starmind של SpaceXAI, ושתי החברות עובדות בשיתוף פעולה כדי לבצע את ההתאמות הנדרשות לדרישות המחשוב במסלול מחוץ לכדור הארץ. לדברי איאן באק, סגן נשיא להייפרסקייל ומחשוב עתיר ביצועים באנבידיה, "ה-AI הסוכנית דורשת סוג חדש של מערכת מחשוב – כזו שנבנתה לא רק כדי לייצר תשובות, אלא כדי לפעול. Vera מעניק לסוכני בינה מלאכותית את ביצועי העיבוד הדרושים כדי לפעול בזמן אמת – להריץ קוד, לעבד נתונים ולתאם משימות מורכבות. SpaceXAI לוקחת את הארכיטקטורה הזו ממפעלי AI עצומים אל עידן המחשוב הבא בחלל". "Vera מעניק לנו את ביצועי העיבוד ואת רוחב פס לזיכרון הדרושים להרצת כמויות עצומות של התאמה, קוד ועיבוד נתונים, בעוד המעבדים הגרפיים ממשיכים לעשות את מה שהם עושים הכי טוב. התוצאה היא סוכני AI שמספקים ביצועים גבוהים יותר, ויותר עבודה מועילה מכל וואט של מחשוב", אמר מייק ניקולס, נשיא SpaceXAI.

פרסום דו"ח הגילוי הנאות הפיננסי החדש של המשרד האמריקני לאתיקה ממשלתית ה-OGE (ר"ת Office of Government Ethics), חשף היקף פעילות חסר תקדים של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, בתיק ההשקעות שלו. הנשיא האמריקני, כך מסתבר ביצע למעלה מ-1,000 עסקאות בניירות ערך במהלך חודש יוני 2026 בלבד. הנתונים הפיננסיים, המציגים טווחים מוערכים בלבד ולא סכומים מדויקים, מעריכים את שווי העסקאות של חודש יוני לבדו בטווח של בין 78.1 מיליון דולר ל-263.1 מיליון דולר. המסחר המסחרר הזה כלל למעלה מ-550 פעולות רכישה ויותר מ-450 עסקאות מכירה של מניות, איגרות חוב וקרנות סל, והוא משרטט תמונה של שינוי דרמטי בתיק ההשקעות הנשיאותי ובמגזרי הפעילות המועדפים עליו. העסקה הגדולה ביותר שתועדה בוצעה ב-22 ביוני, אז נמכרו יחידות של קרן סל בניהול וונגארד (Vanguard) בשווי של בין 5 מיליון ל-25 מיליון דולר. עם זאת, מרבית העסקאות הבולטות בדו"ח התרכזו במניות טכנולוגיה. הדו"ח תיעד פעילות במניות מטא (Meta), ברודקום (Broadcom), אפל (Apple), מיקרוסופט (Microsoft) ואנבידיה (Nvidia). ממניות מטא נמכרו אחזקות בשווי של בין מיליון לחמישה מיליון דולר ב-18 ביוני, ובהמשך החודש נרכשו מניות של החברה בסכומים קטנים יותר. אחד הטרנדים הבולטים והמעניינים ביותר בדו"ח חושף כיצד עסקאותיו של הנשיא מתוזמנות בקפידה סביב החלטות מדיניות והתפתחויות גיאופוליטיות דרמטיות. כך, למשל, ב-23 ביוני, כ-11 ימים בלבד לאחר הנפקתה הראשונית לציבור (IPO), רכש טראמפ מניות של חברת SpaceX, שייסד אילון מאסק, בשווי של בין 15,001 ל-50,000 דולר, בזמן שהחברה ממוקמת בעמדת זינוק לזכייה בחוזי ענק ממשלתיים עבור לוויינים. מגמה דומה של מסחר מתוזמן נרשמה גם סביב פלאנטיר (Palantir) – טראמפ רכש מניות של חברת התוכנה והביטחון ב-3 ביוני בסכום קטן של עד 15,000 דולר, מכר מניות שלה פעמיים במחצית החודש – פעם אחת בשווי של עד 50,000 דולר ב-16 ביוני ופעם נוספת בשווי של עד מיליון דולר ב-18 ביוני – ושב לרכוש מניות שלה ב-23 וב-24 ביוני, ימים ספורים בלבד לאחר חתימת הסכם השלום ההיסטורי בין ארצות הברית לאיראן ב-14 ביוני. For anyone who wants the documents instead of the debate: across his OGE ethics filings, the top assets by disclosed-range midpoint sum are NVDA ~$43.4M, MSFT ~$41.0M, AAPL ~$37.9M. Official receipt on every row: https://t.co/NVg4GWWUED — Veridion Markets (@Veridionmarkets) August 24, 2026 קצב מסחר מטורף בפרצים סביב אירועים המניעים את השווקים הפיננסיים דפוס המסחר המהיר התבטא גם ברכישה של מניות ברקשייר האת'ווי (Berkshire Hathaway) בשווי של בין מיליון לחמישה מיליון דולר ב-18 ביוני – יום אחד בלבד לאחר סיום ישיבת המדיניות הראשונה של יו"ר הפדרל ריזרב (Federal Reserve) החדש, קווין וורש, שהובילה לירידות שערים – ומכירת חלק קטן מהן ב-24 ביוני, מיד עם התאוששות השווקים. באותו ה-18 ביוני, מכר טראמפ מניות של ענקית הטכנולוגיה מטא בשווי של בין מיליון לחמישה מיליון דולר וכן מניות של מוטורולה (Motorola) בשווי דומה, כאשר בהמשך החודש רכש מחדש מניות מטא בסכומים קטנים יותר. דו"ח יוני הציג גם תנועות כניסה ויציאה של הנשיא ממניות קוינבייס (Coinbase), כאשר מכר מניות שלה בשווי של עד 315,000 דולר בזמן ירידת הביטקוין, ורכש מניות שלה מחדש ב-24 ביוני, לצד רכישת מניות של ענקיות טכנולוגיה נוספות כמו אפל, מיקרוסופט, ברודקום ו-אנבידיה, כאמור. "אין כאן שום דבר בלתי חוקי" נפח המסחר העצום הזה ביוני הוא חלק ממגמה נרחבת בהרבה שהנשיא מתווה מאז שובו לבית הלבן. בשנת 2025 לבדה ביצע טראמפ למעלה מ-21,000 עסקאות בניירות ערך בשווי כולל של עד 1.86 מיליארד דולר, ובשלושת החודשים הראשונים של 2026 רשם עוד 3,555 עסקאות בשווי של עד חצי מיליארד דולר.  פעילות זו מציגה קצב מסחר מטורף המתבצע לרוב בפרצים סביב אירועים שמניעים את השווקים הפיננסיים, וכוללת לעיתים רכישה ומכירה של אותו נייר ערך באותו היום ממש.  התנהלות זו, הכוללת מסחר בחברות המושפעות ישירות מהחלטות הממשל, מעוררת ביקורת נוקבת. חברת הקונגרס אליזבת וורן וחבר הקונגרס רוברט גרסיה פנו לנשיא וטענו כי התזמון של העסקאות מעלה חששות כבדים לגבי ניצול כוחו הרשמי ומעמד הנשיאות לצורך רווח אישי. מנגד, הבית הלבן והדובר דייוויס אינגל דחו כל טענה לניגוד עניינים, והדגישו כי השקעותיו של טראמפ מנוהלות באופן עצמאי לחלוטין על ידי גופים פיננסיים שלישיים, המפעילים חשבונות ממוחשבים המשכפלים מדדים מוכרים. אריק טראמפ, בנו של הנשיא, התעקש אף הוא כי הנכסים מוחזקים בנאמנות עיוורת, וטראמפ עצמו הגן על עסקיו בראיון ל-CNBC באומרו כי בשל עוצמת התפקיד, כל פעולה של משפחתו עשויה להיחשב לניגוד עניינים וכי "אין כאן שום דבר בלתי חוקי". נזכיר כי במקביל לתיק ההשקעות הפרטי, חברת המדיה של הנשיא, TMTG, השיקה את שירות Truth API, עליו דיווחנו, המציע לקרנות גידור ולחברות מסחר בתדירות גבוהה גישה ממוחשבת ישירה לפוסטים המשפיעים של הנשיא ברשת Truth Social. ברכישת מנוי, הם זוכים לראות את למעשה שירות זה, שנועד לייצר הכנסה יציבה לחברה שמפסידה מיליונים, מעניק ללקוחות משלמים יתרון טכנולוגי עצום המאפשר להם להגיב להצהרות נשיאותיות דרמטיות לפני הציבור.  המהלך עורר זעם חוצה מפלגות; צ'אק שומר הגדיר זאת כ"שחיתות בהיקף היסטורי", ופרופ' ג'אן לוקה קלמנטי קבע כי מדובר ב"מסחר במידע פנים בהגדרה".  בנוסף, הוגשה בנדון תביעה פדרלית משותפת על ידי אתר The Intercept וה-קרן לחופש העיתונות (Freedom of the Press Foundation) בטענה שהשירות מפר את החוקה האמריקנית, במסגרתה הבהיר עו"ד ניקל סאס כי עצם קיומו של פער בגישה למידע ציבורי אינו חוקתי, אפילו אם העיכוב נמשך אלפיות שנייה בודדות.