באחרונה הגיע לבקר במאורה שלי דרור לשם – אדם שאני מכיר מזה שנים רבות. התחלנו את הקשר כשפעלנו, ביחד עם דורון ליבשטיין, להבאה לארץ של מנטורים ומובילי דעה מרחבי העולם. שני שמות מוכרים מביניהם אלה רובין שארמה ודיפאק צ'ופרה. מאז אנחנו שומרים על קשרי ידידות חמים. במפגש, לשם עדכן אותי שלאחר כ-35 שנות עיסוק בענף ההיי-טק – כמנכ"ל, יזם, חבר הנהלה ומשקיע – הוא מיישם כיום את ניסיונו העשיר כיועץ ניהולי ובפיתוח מנהיגות מודעת, ומלווה ארגונים בתהליכי שינוי עמוקים ובשיפור ביצועים. לשם הוא אחד מהיועצים המוסמכים המעטים במתודולוגיית ה-NCS (ר"ת Neuro Change Solutions – פתרונות לשינוי המבוסס על חקר המוח) מטעם ד"ר ג'ו דיספנזה. המטרה בכך היא לחבר בין הפרקטיקה העסקית התובענית לבין המדע שמניע את מוח האדם. "לשבור את ההרגל של 'האני הישן'" לדבריו, "בעולמנו הדינמי, המהיר והמלא באי ודאות, מנהלים, ארגונים ואנשים פרטיים מוצאים את עצמם לא פעם נתקלים בחומה שקופה: שחיקה, עומס רגשי ודפוסי חשיבה אוטומטיים שמונעים מהם להגיע לשלב הבא. בנקודת המפגש הזו נכנסת לתמונה שיטתו פורצת הדרך של ד"ר דיספנזה – מתודולוגיה בינלאומית שמתרגמת את חזית מחקר מדעי המוח לכלים פרקטיים לשינוי תודעתי והתנהגותי". "רבים טועים לחשוב ששינוי הוא עניין של כוח רצון בלבד, אבל המדע מראה שכדי ליצור שינוי אמיתי ומתמשך בחייהם של מנהלים, ארגונים או אנשים פרטיים, עלינו לשבור את ההרגל של 'האני הישן' ולחווט מחדש את המסלולים הנוירונליים במוח", הסביר לשם. "השיטה של ד"ר דיספנזה לא עוסקת בתאוריות – היא מעניקה מודל מבוסס מחקר ויישום, שמאפשר לאנשים להשתחרר מדפוסי עבר מעכבים ולהנהיג את חייהם מתוך מודעות ומיקוד". הוא מנה באוזניי את התועלות המרכזיות שמשתמשי השיטה יכולים להפיק ממנה: מלחץ ושחיקה לוויסות ושקט פנימי – הקניית כלים יישומיים להורדת רמות הלחץ ויצירת יציבות פנימית גם בסביבה עסקית או אישית סוערת. שבירת דפוסים מעכבים – זיהוי האוטומטים המחשבתיים שמייצרים תקרות זכוכית והחלפתם בדפוסי פעולה מקדמים. פריצת דרך בביצועים – שילוב בין חשיבה מודעת לקבלת החלטות מדויקת, שמובילה להתייעלות, יצירתיות ותוצאות מדידות בשטח. חוסן במצבי אי ודאות – הקניית ביטחון ויכולת ניווט במצבי משבר, צמתי החלטה ושינויים ארגוניים או אישיים. נראה שהשילוב בין הרקע הניהולי העשיר של לשם לשיטה המדעית של ד"ר דיספנזה מאפשר למשתתפים בסדנאות ובתהליכי הייעוץ שלו לקבל את הטוב מכל העולמות: הבנה מעמיקה של האתגרים הניהוליים והאישיים, לצד מפתח מדעי ומוכח ליצירת מציאות חדשה. "כשמנהל, ארגון או אדם פרטי לומדים לרתום את המוח שלהם לטובתם, התוצאות לא מאחרות לבוא – הן בשורה התחתונה העסקית והן באיכות החיים האישית", סיכם לשם. הסתקרנתם מהשיטה? חושבים שהיא עשויה להתאים לכם? לשם מזמין אתכם לפנות אליו במייל.

MedOne פועלת בתחום כבר שנים רבות. איך נראה השוק היום לעומת התקופה שבה התחלתם? "השינוי הוא דרמטי. MedOne הייתה מהחברות שהקימו למעשה את תחום הדאטה סנטר הציבורי בישראל, בתקופה שבה ארגונים עדיין החזיקו כמעט את כל תשתיות המחשוב אצלם. מאז, הדאטה הפכה לאחד הנכסים החשובים ביותר של כל ארגון, והתלות בתשתיות דיגיטליות רק הולכת וגדלה. "היום אנחנו מפעילים מתקני דאטה סנטר בפריסה ארצית ומארחים את מערכות המחשוב והמידע של הארגונים הגדולים והרגישים במשק, בהם גופי ממשלה וביטחון, בנקים וחברות אשראי, חברות ביטוח, ארגוני בריאות, חברות היי-טק ותעשייה. אלה גופים שחייבים לעמוד בדרישות מחמירות מאוד של זמינות, אבטחה, שרידות ורגולציה". התחרות בענף גדלה מאוד. מה מבדל את MedOne משחקנים אחרים? "קודם כל, ידע וניסיון. דאטה סנטר הוא לא רק מבנה עם חשמל, קירור ושרתים. מדובר בתשתית קריטית שצריכה לעבוד ברציפות, גם בתרחישים מורכבים ובשעת חירום. את הידע הזה צוברים לאורך שנים של פעילות וניסיון אמיתי בשטח. המתקנים שלנו נבנו ומשודרגים באופן שוטף בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים מחמירים ובהתייחס לאיומי הייחוס של ישראל. מבחינתנו, החירום של הלקוחות הוא השגרה שלנו. אנחנו צריכים להיות מוכנים מראש לתרחישים שהלקוח מקווה שלעולם לא יתרחשו, כדי שאם הם יתרחשו, הפעילות שלו תוכל להמשיך". כיצד המציאות הביטחונית בישראל שינתה את הדרך שבה ארגונים מסתכלים על דאטה סנטר? "המלחמה חידדה את מה שאנחנו יודעים ומיישמים כבר שנים: בישראל אי אפשר לתכנן דאטה סנטר רק על בסיס תרחישי שגרה. צריך לבנות מראש למצבי קיצון ולהניח, שגם תשתיות שאנחנו רגילים לראות כמובנות מאליהן עלולות להיפגע או לא להיות זמינות. אם בעבר השיחה הייתה בעיקר על יעילות ועלויות, היום שרידות והמשכיות עסקית נמצאות בראש סדר העדיפויות. ארגון גדול לא יכול להרשות לעצמו שמערכות קריטיות יפסיקו לעבוד. עבור ארגונים שמפעילים מערכות קריטיות כמו בנקים, חברות אשראי וביטוח, גופי ממשלה וביטחון, מערכת הבריאות וחברות גדולות במשק, השבתה היא לא אפשרות. לכן דאטה סנטר בישראל חייב להיות מתוכנן עם רמות גבוהות מאוד של מיגון, שרידות, יתירות ועצמאות תפעולית. הניסיון שלנו לאורך השנים, וביתר שאת בתקופת המלחמה, הוכיח עד כמה חשוב לא רק המתקן עצמו אלא גם היכולת להפעיל אותו לאורך זמן בתנאים מורכבים. בסופו של דבר, המשכיות עסקית נבחנת דווקא ברגע שבו השגרה נשברת. מבחינתנו, החירום של הלקוחות הוא השגרה שלנו". לאן הולך תחום הדאטה סנטרים, במיוחד לאור מהפכת ה-AI? "אנחנו רק בתחילתו של שינוי משמעותי. כולם מדברים היום על AI, אבל מאחורי כל מודל כזה עומדת תשתית פיזית מאוד מורכבת, שבלעדיה הוא פשוט לא יכול לעבוד. שרתי  GPU, שעליהם מתבססים עומסי AI, דורשים הספקי חשמל גבוהים מאוד לארון שרתים ומייצרים אתגרי קירור משמעותיים. העולם הזה שנקרא HPC הופך היום לאחד האתגרים המרכזיים של תעשיית הדאטה סנטרים. "עבור MedOne זה לא תחום חדש. יש לנו יותר מ-16 שנות ניסיון בהקמה, הפעלה וניהול של סביבות HPC עתירות הספק. "מהפכת ה-AI מייצרת גידול עצום בצורך בכוח מחשוב, אבל השינוי הוא לא רק בכמות, אלא בסוג התשתית. ארון שרתים שמיועד לעומסי AI יכול לדרוש הספקים וקירור בסדרי גודל שונים לחלוטין מסביבת IT מסורתית. לכן לא מספיק להכניס GPU לדאטה סנטר קיים ולחשוב שהוא מוכן להתמודדות עם AI. צריך לדעת לתכנן ולהפעיל את כל המעטפת: חשמל, קירור, תקשורת, שרידות ובטיחות, כמערכת אחת. "במקביל, אנחנו רואים התחזקות של המודל ההיברידי. ארגונים רוצים ליהנות מיכולות ה-AI  ומהגמישות של הענן, אבל במקביל לשמור על שליטה בנתונים, אבטחה, ביצועים ועמידה בדרישות רגולטוריות. כאן בדיוק הניסיון שלנו הופך לקריטי: אנחנו לא לומדים עכשיו איך נראית סביבת מחשוב עתירת ביצועים – אנחנו מפעילים סביבות כאלה כבר יותר מ-16 שנים".

יבואניות ומפיצות מכשירי אפל בישראל הודיעו ביום ה' על הוזלת הדגמים היקרים של מכשירי ה-iPhone שלה – ה-iPhone 17 Pro וה-iPhone 17 Pro Max. זאת, בעקבות הוראה של אפל העולמית להוזיל את המחירים ב-90 דולר. בהתאם, היבואניות והמפיצות, כמו iStore, KSP, מחסני חשמל, חברות הסלולר ועוד, יוזילו את המחירים. ההוראה של אפל מעניינת, מפני שרק לפני כמה חודשים, הצהיר מנכ"ל החברה היוצא, טים קוק, כי "עליות מחירים של מוצרי החברה יהיו בלתי נמנעות בעקבות הביקוש הגובר לשבבי זיכרון, המושפע מפריחת תחום הבינה המלאכותית", ובחודשים האחרונים החברה גם העלתה מחירים ברחבי העולם. מנגד, ייתכן שאפל מעוניינת יותר להיפטר ממלאי המכשירים שכבר יוצרו לקראת השקת הסדרה החדשה שצפויה בעוד כמה שבועות.

עליית מדרגה: מתקפת סייבר שאירעה בסוף חודש יולי האחרון, שבוצעה על ידי האקרים המזוהים עם המשטר האיראני, הביאה להשבתה של תחנת כוח בבריטניה. לפי חלק מהדיווחים, זו הייתה "מתקפת סייבר חסרת תקדים". על פי הטלגרף הבריטי, "מדובר במתקפה המוצלחת הראשונה מסוגה בבריטניה". המתקפה הייתה חלק ממתקפת הסייבר האיראנית שפגעה ביותר מ-30 מערכות מים עירוניות במינסוטה ובמדינות נוספות בארה"ב. לפי חוקרי קלירסקיי (ClearSky) הישראלית, "למרות שתוקפים איראניים השביתו מתקן קטן לייצור חשמל בבריטניה למשך כארבעה ימים, הרי הדיווחים מציגים את האירוע כ'תקיפת הסייבר המוצלחת הראשונה מסוגה נגד מתקן ייצור חשמל בריטי'. מדובר בטענה אמינה, אך בלתי מאומתת ממקור יחיד". עוד נכתב בדו"ח שהגיע לאנשים ומחשבים, כי "האירוע עולה בקנה אחד עם מערכה איראנית מתועדת היטב, שאושרה על ידי שש סוכנויות אמריקניות – נגד בקרי SCADA חשופים לאינטרנט במגזרי המים והאנרגיה בארה"ב, כפי שקבעה התרעת הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות CISA בארה"ב, AA26-097A". ???? Iran shut down a British power plant for four days in an unprecedented cyber attack, The Telegraph can disclose. It is thought to be the first time that hackers affiliated to the Iranian regime have succeeded in closing down such a facility in the UK, and believed to be the… pic.twitter.com/TLvcuoTKUH — The Telegraph (@Telegraph) August 22, 2026 "וקטור התקיפה הסביר ביותר הוא בקר PLC חשוף לאינטרנט או מופרד בצורה לקויה" "וקטור התקיפה הסביר ביותר", ציינו החוקרים הישראלים, "הוא בקר PLC חשוף לאינטרנט או מופרד בצורה לקויה, שאליו הושגה גישה באמצעות הרשאות גישה מבוססות ברירת מחדל או חלשות, או באמצעות ממשק גישה (VPN) עם חולשות, שאיפשר גישה למערכות הייצור – ולא באמצעות פגיעות 'יום אפס' מתוחכמת". הממשלה מסרה כי לא היה סיכון למערכת האנרגיה של בריטניה. המשרד לביטחון אנרגטי, לצמצום פליטות פחמן וקידום אנרגיה ירוקה, ה-DESNZ, יצר קשר עם חברות החשמל במדינה וסיפק להן הנחיות כדי להיערך ומה הסיכון במתקפות סייבר. בשל סיבות של ביטחון מידע וביטחון לאומי, אף גורם רשמי – הממשלה, או המרכז הלאומי לאבטחת סייבר, ה-NCSC – המטפל בהתקפות על תשתיות קריטיות – סיפק פרטים נוספים על האתר שהושבת. בתקשורת הבריטית דווח בסוף השבוע כי לא מדובר היה בהתקפה על שירות חיוני, כמו תחנת כוח גדולה. לפי הטלגרף, תחנת הכוח הושבתה למשך ארבעה ימים. "התקרית השפיעה על גנרטור בקנה מידה קטן ובשום שלב לא היה סיכון למערכת האנרגיה הרחבה יותר", נמסר. לפי הממשל, ברשת החשמל של בריטניה יש כמה גנרטורים קטנים מבוססי גז, המספקים חשמל לטווח קצר בעת הצורך.  מומחים ציינו כי באחרונה איראן פרצה למערכות מים של מינסוטה שבארה"ב, וכעבור זמן קצר נודע כי המתקפה פגעה ביותר מ-30 אתרים בשבע (או תריסר) מדינות בארה"ב. "לבריטניה יש מערכת אנרגיה עמידה ביותר" דובר ממשלת בריטניה מסר כי "לבריטניה יש מערכת אנרגיה עמידה ביותר… אנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם מגזר האנרגיה כדי להגן על התשתיות ולהבטיח את תקני האבטחה הגבוהים ביותר. האירוע פגע בגנרטור קטן".  סוכנויות מודיעין מערביות התריעו בחודשים האחרונים מפני מתקפות מצד מדינות "ציר הרשע בסייבר" – רוסיה, סין, איראן וצפון קוריאה – המכוונות למתקפות סייבר על תשתיות קריטיות, עם "ניסיונות לתקוף על בסיס יומיומי". במרץ השנה, ה-NCSC הנחה ארגונים גדולים בממלכה לבחון מחדש את מערכי ההגנה שלהם בסייבר, ברקע המלחמות מול איראן. ריצ'ארד הורן, בכיר בעברו ב-PwC ומנהל האבטחה של בנק ברקליס (Barclays), וכיום מנכ"ל המרכז הלאומי, אמר ביוני כי "בשנה החולפת עסקנו ביותר מ-200 מתקפות על תשתיות קריטיות". מומחים הוסיפו כי "ייתכן שהאירוע לא נועד לשבש ולהשבית, אלא להוכיח שהאקרים ממשמרות המהפכה האיראנית יכולים לגשת למערכות בבריטניה ולסגור אתרי תשתית רגישים". דיווחים על מתקפות סייבר מצד איראן במהלך החודשים האחרונים היו בגרמניה, פולין, פינלנד, בלגיה ואלבניה. ישראל ומדינות נוספות במזרח התיכון היו ועדיין – היעדים הנפוצים ביותר למתקפות אלו.  חלק מהמומחים הזהירו כי הם התריעו מזה זמן רב שבריטניה אינה מוכנה להיקף האיום של מתקפות סייבר זדוניות מצד יריבים זרים. זאת, ברקע דיווח של ועדת המודיעין והביטחון המפקחת על סוכנויות הביון בממלכה משנה שעברה, לפיו "למתקפת סייבר איראנית על תשתיות בריטיות אין סיכוי סביר להתממש". לפי חוקרי קלירסקיי, "התרעה אמריקאית נוספת, מהחודש, מזהירה מפני קמפיין תקיפה פעיל המתבצע בסיוע מערכות בינה מלאכותית מול בקרי סימנס (Siemens) מסוג S7, החשופים לאינטרנט, ומחזק את ההערכה כי הן היכולת והן הכוונה לפגוע דווקא במתקנים קטנים ומוגנים חלקית – מופעלות בשטח… המתקפה קשורה, ככל הנראה, למתקפת ארה"ב וישראל נגד איראן מפברואר 2026, 'מבצע שאגת הארי', אשר גרר גל מתמשך של פעולות תגמול איראניות בסייבר". "המתקן שנפגע", ציינו בקלרסקיי, "נמצא הרחק מתחת לסף המחייב דיווח חוקי על פעילות סייבר. עובדה זו מדגישה כי מתקנים קטנים אינם מנוטרים כנדרש. בבריטניה פועלות עשרות תחנות כוח קטנות, המחוברות לרשת, רבות מהן תחנות גז הפועלות לסירוגין. השבתה ממושכת של מתקן בודד כזה אינה משפיעה על הרשת הרחבה – אך מהווה מסר אסטרטגי מובהק".  "למרות ההשפעה התפעולית, שלא הביאה לפגיעה ברשת הרחבה. ההשלכה המרכזית היא אתגר השחזור – ולא רק המניעה", סיכמו החוקרים. "יש לאירוע גם השלכות בטיחות: השבתת לוגיקת בטיחות (כמו שהייתה במתקפות במינסוטה, ארה"ב) עלולה להכניס מערכת פיזית למצב מסוכן בלא התרעה. המדובר בסיכון החורג מנזק כלכלי ויש לו משמעות אסטרטגית: גם מתקן 'זניח' מהווה יעד בר-השגה וכלי איתות יעיל להוכחת יכולת חדירה לתשתית בריטית".

זברה טכנולוגיות (Zebra Technologies), חברת ההפצה המובילה בישראל לפתרונות תקשורת, ענן ואבטחת מידע מקבוצת מטריקס, הודיעה היום (א') על חתימת הסכם הפצה אסטרטגי עם A10 Networks – מובילה עולמית בפתרונות אבטחה, הגנת רשתות ותשתיות יישומים. במסגרת ההסכם, זברה תוסיף לסל הפתרונות שלה את פלטפורמת אבטחת המידע והאצת הביצועים של A10, ותשמש כזרוע ההפצה המרכזית שלה עבור רשת השותפים והמשווקים בישראל. החיבור בין החברות מגיע בעיתוי קריטי, שבו ארגונים גדולים וספקי שירותים מתמודדים עם זינוק חסר תקדים בהיקף ובמורכבות של מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS) נפחיות, לצד הצורך להבטיח זמינות גבוהה של יישומים וסביבות בינה מלאכותית. הערך המוסף: הגנת DDoS עוצמתית וטכנולוגיית AI Firewall A10 Networks ידועה בזכות ארכיטקטורת מערכת ייחודית, שמאפשרת עיבוד נתונים מהיר במיוחד וזמן תגובה אפסי. מוצר הדגל שלה הוא מערך הגנת ה-DDoS ההוליסטי A10 Defend. פתרון זה מעניק לארגונים הגנה רשתית מקיפה מפני מתקפות מניעת שירות מתוחכמות, תוך שילוב מנגנוני למידת מכונה ובינה מלאכותית, שמזהים אנומליות וחוסמים תעבורה זדונית בזמן אמת, מבלי לפגוע בחוויית המשתמש. לצד זאת, החברה מציעה פתרונות SSL/TLS Inspection לפענוח תנועה מוצפנת ופלטפורמת AI Firewall חלוצית, שמשמשת כחומת הגנה ייעודית עבור יישומי AI ומודלי שפה גדולים (LLMs) מפני הזרקות קוד ודליפת מידע. "מוניטין של יציבות, טכנולוגיה, מהירות וביצועים ללא פשרות" עופר פז, מנכ"ל זברה טכנולוגיות, אמר כי "A10 Networks מביאה איתה מוניטין עולמי של יציבות, טכנולוגיה, מהירות וביצועים ללא פשרות. אלו בדיוק המאפיינים המהווים צורך חיוני עבור לקוחות האנטרפרייז וספקיות התקשורת בישראל". הוא ציין כי "עם מגוון פתרונות לעולמות ה-ADC ואבטחת האפליקציות, עם התמחות בעולמות ה-DDoS, חברת A10 Networks מספקת פלטפורמה משולבת ענן וסביבת לקוח ברמת איכות ושימוש של סביבות קריטיות". "בעולם שבו מתקפות DDoS הפכו לכלי נשק יומיומי בידי מדינות, ארגוני טרור ופשיעה עסקית", הוסיף, "הפתרונות של A10 Networks מספקים רציפות עסקית יחד עם שכבת הגנה, ומוודאים את אספקת שירות הרציף למשתמשי השירות. השותפות והשילוב בין הטכנולוגיה של A10 Networks למעטפת הערך המוסף של זברה טכנולוגיות יציעו ערך עצום למשווקים וללקוחות בישראל". "הבחירה בזברה טכנולוגיות כשותפת הפצה – מהלך טבעי" לדברי יולי יאביץ', מנהל פעילות A10 Networks בישראל, "ארגונים מקומיים זקוקים לתשתיות רשת חסינות שיכולות לעמוד בעומסי תקיפה אדירים. הבחירה בזברה טכנולוגיות כשותפת ההפצה האסטרטגית שלנו היא מהלך טבעי. המומחיות המוכחת של זברה בעולמות הסייבר והתקשורת תאפשר לנו להעמיק את הנוכחות שלנו בישראל ולהאיץ את הצמיחה המשותפת". אודות זברה טכנולוגיות ו-A10 Networks זברה טכנולוגיות הוקמה ב-2008 ונרכשה ב-2022 על ידי קבוצת מטריקס (Matrix IT). החברה היא מפיצת ערך מוסף (VAD) מובילה בישראל לפתרונות תקשורת, סייבר וענן, ומציעה, לצד סל מוצרים רחב, גם מרכז תמיכה, מרכז הדרכה רשמי ושירותי לוגיסטיקה ושיווק מקיפים. A10 Networks היא ספקית גלובלית מובילה של פתרונות אבטחה ותשתיות תוכנה וחומרה, שמאפשרים לארגונים וספקי תקשורת להפעיל את הרשתות שלהם בצורה מאובטחת וזמינה. קו המוצרים של החברה, שנוסדה ב-2004 וממוקמת בקליפורניה, כולל מערכות מתקדמות להגנת DDoS, אבטחת יישומים וממשקי API, ובקרי אספקת יישומים (Load Balancing).

אפל הודיעה לפני ימים אחדים כי היא תתחיל לסמן יצירות AI באופן ברור בשירות הזרמת המוזיקה שלה, Apple Music. החברה כבר שלחה הודעה בהתאם לכל השותפות שלה בתעשייה. בכך היא מצטרפת לשירותי מוזיקה נוספים, כמו ספוטיפיי ודיזר, שכבר השיקו כלים ששמים חיץ ברור בין מוזיקת AI למוזיקה שיוצרים אנשים. ההודעה באה על רקע הנתונים שאפל פרסמה, שלפיהם יותר משליש מההעלאות החודשיות לשירות המוזיקה שלה נוצרות ב-100% באמצעות AI, אך ההאזנה למוזיקה שמבוססת על בינה מלאכותית מהווה פחות מ-0.5%. שינוי פרדיגמה ההודעה של אפל מהווה שינוי פרדיגמה מבחינת החברה, שאך במרץ האחרון הודיעה על תוכנית וולונטרית לסימון תכני AI בתגיות "שקופות" – כזו שלמעשה מבקשת מיוצרי תכני AI לסמן אותם ככאלה. כעת, אפל עוברת מבקשה להוראה, וגם לסימון ברור של תכנים כאלה. לדבריה, "אנחנו מגדירים תוכן שנוצר על ידי פלטפורמת AI ככל דבר שנגזר בעיקרו משירות GenAI". אפל ציינה כי יש לה את האלגוריתם לזהות תכנים כאלה ולסמן אותם בהתאם, אולם לא הוסיפה פרטים עליו. כמו כן, החברה לא מסרה מתי היא תתחיל לסמן שירים וקטעי מוזיקה שנוצרו על ידי בינה מלאכותית ומהם אמצעי האכיפה שבהם היא מתכוונת להשתמש.

אלעד מערכות סיימה את הרבעון השני של השנה עם תוצאות טובות: ההכנסות שלה הציגו עלייה של 9.8% והרווח הנקי – של 1.4%. מהדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה ביום ה' עולה כי ההכנסות שלה הסתכמו ברבעון ב-141.6 מיליון שקלים, בעיקר כתוצאה מגידול אורגני, והרווח הנקי עמד על 8.1 מיליון. הרווח לבעלי המניות נותר ללא שינוי – 7.8 מיליון שקלים. עוד עולה מהדו"חות כי הרווח הגולמי של אלעד הסתכם ברבעון ב-21.1 מיליון שקלים, לאחר עלייה של 8.8%, והוצאות המכירה, ההנהלה והכלליות רשמו גידול משנה לשנה של 2.3 מיליון שקלים ל-11 מיליון. בחברה מנמקים את העלייה במעבר שלה להיות חברה ציבורית, בהוצאות הכרוכות ברכישת חברות ובהשקעה בפעילויות מחוללות צמיחה, אל מול הקיטון בהוצאות בגין האצת תנאי ההבשלה בתוכנית האופציות אשתקד. הרווח התפעולי הרבעוני רשם ירידה קלה ל-10.1 מיליון שקלים. כך גם ה-EBITDA, שעמד על 13 מיליון שקלים. ביצועי החברה במחצית הראשונה של השנה ההכנסות של אלעד מערכות ממכירות בששת החודשים הראשונים של 2026 הציגו עלייה של 8.6% ל-285.5 מיליון שקלים, כאשר גם בתקופה זו הגידול הוא בעיקר אורגני. הרווח התפעולי גדל ב-12.2% והגיע ל-18.8 מיליון שקלים, הרווח הנקי צמח ב-20.6% ל-14.8 מיליון, והרווח המיוחס לבעלי המניות עלה ב-21.5% ועמד על 14.4 מיליון. ההון העצמי המיוחס לבעלי מניות עלה בכ-14 מיליון שקלים ל-183.9 מיליון. דגן הלוי, מנכ"ל אלעד מערכות. צילום: ניב קנטור רכישת קונסיסט ישראל אחד הצעדים המשמעותיים שאלעד מערכות עשתה ברבעון השני הוא רכישת קונסיסט ישראל תמורת 150 מיליון שקלים. זו הייתה הרכישה הראשונה של אלעד לאחר ההנפקה שלה בשנה שעברה. דגן הלוי, מנכ"ל אלעד מערכות, אמר כי "באחרונה השלמנו את רכישת קונסיסט ישראל, שמתמחה בפיתוח, שיווק והטמעה של מערכות תוכנה בתחומי ה-AI, הפיננסים ושירות הלקוחות. קונסיסט משרתת כ-1,000 לקוחות, וביניהם מרבית הבנקים הגדולים בישראל וארגונים מהמובילים במשק. אנחנו מאמינים שהרכישה תרחיב את סל הפתרונות שלנו ותעניק תנופה נוספת לפעילות החברה". לדבריו, "אנחנו מסכמים את הרבעון השני של 2026 עם המשך צמיחה בהכנסות וברווח הגולמי, בהתאמה למגמה הרב שנתית שמאפיינת את פעילותנו. אנחנו ממשיכים לחוות מומנטום עסקי חיובי בפעילותנו". אדיב ברוך, יו"ר הדירקטוריון של החברה, ציין כי "מהפכת ה-AI דורשת הטמעת שינויים טכנולוגים במערכות הליבה של הארגונים, ועבורנו, באלעד, מדובר בהזדמנות. אנחנו פועלים על מנת להפוך את האתגרים הללו ליתרונות עסקיים אצל לקוחותינו, דרך הטמעת שינויים טכנולוגיים ויישום פתרונות מתקדמים בתחום הבינה המלאכותית".

"כל הארגונים מדברים היום על 'בינה מלאכותית', אבל לא כולם באמת עושים. לצד ההצהרות של כולם, נכנסנו לתחום ואנו עושים בו את צעדינו הראשונים בזהירות, באופן בטוח ומאובטח – לא כמטרה, אלא כאמצעי לשיפור וייעול השירות עבור לקוחות הבנק", כך אמרה אפרת סיימון, סמנכ"לית מערכות מידע, בנק יהב. בנק יהב נמצא בבעלות משותפת של בנק מזרחי-טפחות ושל החברה למפעלי כלכלה ותרבות לעובדי המדינה, השייכת להסתדרות ולמדינה. סיימון, בעלת ניסיון של יותר אפרת משני עשורים בניהול מערכות מידע בארגונים שונים – משמשת בתפקיד זה חמש שנים. האגף בראשה אמון על ניהול ותפעול מערך ה-IT של הבנק, הקמת ותפעול תשתיות מחשוב ותקשורת, אבטחת מידע והגנת סייבר. בנק יהב מונה כאלף עובדים, ולו מאות אלפי לקוחות, ויותר מ-50 סניפים. מערך ה-IT בראשות סיימון מונה עשרות עובדים, ומצבת כוח האדם גדלה בהתאם לדרישה בפרויקטי ה-IT, בעזרת עובדים במיקור חוץ ממגוון חברות. "כבנק בוטיקי", אמרה סיימון, "הבינה המלאכותית פותחת עבורנו חלון הזדמנויות לפעול ולחשוב כבנק גדול ולצמצם בעזרתה פערי משאבים וכוח אדם, וכך – להצעיד את הבנק קדימה ו'ליישר' קו עם הגדולים". לפני כעשור בנק יהב ערך מגה-פרויקט, ראשון וייחודי בארץ: הוא הקים מערכת ליבה בנקאית עצמאית, שהחליפה את שירותי המחשוב שצרך בזמנו מבנק הפועלים. הבנק עבר למערכת של TCS (Tata Consulting Services) מקבוצת טאטא ההודית. "זה שנים שאנחנו מוסיפים למערכת הליבה עוד יכולות חדשניות", אמרה סיימון, "ולצד זאת, הרחבת תשתיות ה-IT כעבודה מקדימה לאותם פרויקטים ויישומים חדשניים. זאת במקביל לפתרונות טכנולוגיים משלימים למערכות הליבה הן בתחום הדיגיטל עבור לקוחות הבנק והן במערכות פנים ארגוניות לעובדים, הלקוחות הפנימיים בתוך הארגון". מערכת ניהול ידע לעובדי הבנק פרויקט ה-AI הראשון שנערך בבנק, אמרה המנמ"רית, "היה הקמת של מערכת ניהול ידע לעובדי הבנק, שנערך בסיוע מומחי קבוצת הענן של נס (NESS), ובראשם – דרור אבולוף. בעבר היה קושי בשליפה מהירה של הנהלים וההנחיות על ידי המשתמשים ונדרשו לכך זמן יקר ומומחי תוכן. כעת, בלחיצת מקש, העובדים מקבלים את כלל הנהלים ויכולים לתשאל את המערכת במדויק והעדכונים המתבצעים בקלות. המערכת פועלת במעין ענן פרטי וסגור לאינטרנט. הקמנו את מערכת ניהול הידע על אזור הענן המקומי של GCP". הפרויקט החל בתחילת 2026 וארך כשישה חודשים וכלל בחינה של מוצרים נוספים ובדיקת היתכנות, PoC". "הפרויקט  מניב תועלות רבות מול העובדים", הסבירה סיימון, "חיסכון בזמן, דיוק בתשובות, רענון, טיוב ואף צמצום הנהלים. בזכות הפרויקט, המידע הפנים ארגוני נגיש היום הרבה  יותר לכלל העובדים. לשמחתנו, הפרויקט 'עורר תיאבון' לעוד מיזמים שכאלה, ומכאן נמשיך ונפתח עבור עובדי הבנק ועבור הלקוחות מוצרים ושירותים נוספים מבוססי AI". פרויקט AI נוסף, המצוי בעיצומו בימים אלה, אמרה סיימון, "הוא הקמת פלטפורמה בטוחה ומאובטחת לשימוש במודל קלוד (Claude). הוא אמור לסייע בקריאת מסמכים וקבלת תובנות מהם, יצירת מצגות,  ושיפור יכולות הניהול. הוא יניב חיסכון כספי והתייעלות משמעותיים למשתמשים הפנימיים, ובמיוחד לעובדי המטה בבנק". הפרויקט, שנערך גם הוא בסיוע מומחי ה-AI של קבוצת הענן של נס, החל ביולי האחרון וצפוי להסתיים ברבעון האחרון השנה. לדבריה, "הטכנולוגיה לבדה אינה מספיקה כדי להבטיח מהלכים מן הסוג הזה, ועם כל הכבוד לטכנולוגיה, יש חשיבות רבה לרתימת הארגון כולו ולא רק של אנשי הטכנולוגיה וה-IT. קיבלנו את הדחיפה והגיבוי מהנהלת הבנק, בהובלת המנכ"ל, אבשלום בוסקילה, וזה מרכיב משמעותי להצלחה. בוסקילה, מנכ"ל, הבנק בארבע השנים האחרונות, מעודד ומטפח השקעות רחבות היקף ב-IT, לטובת סגירת הפערים עסקיים וטכנולוגיים מול הבנקים הגדולים". "שני הפרויקטים", סיכמה סיימון, "עושים שימוש בענן וב-AI, תוך מתן דגש מרכזי לשמירה על המידע הארגוני. הכניסה שלנו לעולם התוכן של AI איננה מטרה לכשעצמה, אלא אמצעי למימוש התוכנית האסטרטגית של הבנק ולשיפור השירות וחווית הלקוח. AI פותחת בפני ארגונים קטנים ובינוניים אפשרות לתפקד במובנים מסוימים כמו ארגון גדול ולצמצם פערים בהיבטי כוח אדם, לצד התייעלות. אין ספק: נמשיך לקדם פרויקטי AI נוספים בהמשך השנה ובשנים הבאות בהתאם להתפתחות הטכנולוגיה והיכולות שהיא תביא עמה".