לאחר דיון סוער בקרב עורכי ויקיפדיה העברית, הערך 'אבנר נתניהו' – בנו של ראש הממשלה בנימין נתניהו – נמחק מהאנציקלופדיה העממית המקוונת. הפרשה החלה בבקשתו של הבן היותר מבוגר של נתניהו, אבנר, שטען כי אין חשיבות ציבורית לערך העוסק בו. בסך הכל נערכו בעבר שלושה דיונים והצבעה אחת בנוגע לסוגיה, כשבהצבעה העדכנית הושג רוב של מעל ל-55% מהוויקיפדים בעלי זכות הצבעה (75–54) והערך נמחק והומר בהפניה מתאימה, אך הפנייה זו נמחקה מאוחר יותר על ידי מפעיל של האתר. עוררה ויכוחים במדיה החברתית. הסרת הערך 'אבנר נתניהו' מוויקיפדיה. צילום: לכידת מסך מ-X הזכות להישכח או פגיעה בזכות הציבור לדעת? הסיבות המדויקות לבקשתו של נתניהו אינן ברורות – יש הסבורים כי מדובר בצעד של ניהול תדמית, שמטרתו להגביל את המידע הזמין אודות בן ראש הממשלה ברשת, בעוד שאחרים טוענים כי הסרת הערך גורמת לפגיעה בחופש הביטוי ובזכות הציבור לדעת. חשוב לציין כי אבנר נתניהו אינו דמות ציבורית מוכרת כשלעצמה. הוא אינו נושא בתפקידים רשמיים ואינו מעורב בפוליטיקה באופן פעיל, כמו אחיו הצעיר יאיר נתניהו. לפיכך היו מי שטענו כי אכן הערך לא עמד בקריטריונים של ויקיפדיה להכללת דמויות בולטות. הסוגיה, כך מסתבר, נדונה בין העורכים כבר בעבר. כך למשל, ב-2019 התדיינו הכותבים והעורכים על העניין, ואחד מהם, דוד שי, כתב: "בדיקת ערכיהם של ראשי ממשלה אחרים מלמדת שרק ילדיהם שנעשו מפורסמים בזכות עצמם זכו לערך. יש לא מעט כאלה, אך יש גם לא מעט שלא זכו לערך". בתגובה נענה שי על ידי ויקיפד המכונה אמירו שכתב: "הקריטריון שעשוי להקנות לו חשיבות הוא עצם היותו ידוען. אני חושב שבתחום זה, הוא לא מספיק בולט כדי לעבור את רף החשיבות האנציקלופדית". התדיינו בסוגיית אבנר נתניהו. כותבי ועורכי ויקיפדיה. צילום: לכידת מסך מוויקיפדיה עורך בכיר בוויקיפדיה המכונה מקף מסר לאנשים ומחשבים כי לדעתו האישית, "בדיון היו מגוון נימוקים. המנעד אצל מצביעי ההשארה היה ממציאת חשיבות אנציקלופדית לבני משפחה של מנהיגים שאפשר לכתוב עליהם דבר מה שאינו טריוויאלי; דרך התומכים בחשיבות בעקבות קיומה של חשיפתו הציבורית בחידון התנ"ך או בשעשועון 'המרדף'; קיומה של חשיבות בשל העניין הציבורי של מאובטח על ידי המדינה; ועד התרעה מפני תקדים מסוכן של מחיקת ערך עקב, או בשל, בקשה של נשוא ערך". לדבריו, "המנעד אצל מצביעי המחיקה היה מ'הזכות להישכח' או נימוקי פרטיות; דרך התחשבות בבקשתו; אי מציאת חשיבות אנציקלופדית או טענות שההמתנה מהדיונים הקודמים לא הוכיחה את עצמה במישור הזה; ועד אלו ששילבו התנערות מההסתמכות של המצביעים למחיקה על סמך שתי האפשרויות הראשונות". הוא הוסיף כי "לגבי התחשבות בבקשתו, אני מסכים שאם זה היה שיקול אצל מי שהכריע את ההצבעה, זה תקדים מסוכן. ערך בוויקיפדיה לא שייך למושא הערך וחלילה לנו אם נתחשב בבקשות הסרת/מחיקת מידע רק מפני שהתבקשו. השיקולים צריכים להיות עצמאיים, והם אכן כאלה" בנוסף ציין 'מקף' כי "קוראי ויקיפדיה הוזמנו לפנות לדפי השיחה השקופים והפתוחים לכל דורש, לקרוא את הדיונים ואת מנעד שיקולי הוויקיפדים, וכתמיד, לתרום ולהשתתף בפעילות העריכתית והדיונית". אבנר נתניהו: לא מספיק חשוב לערך בויקיפדיה. כן מספיק חשוב לאבטחה בדרגת "סמל שלטון" בעלות 2.5 מליון שקל בשנה. ויקיפדיה בעברית זה בור של חרא ביביסטי. לא להתקרב. — Lior Meiri New (@GlorioMundi) April 24, 2024 האם ויקיפדיה היא "אתר ביביסטי"? אחרי ההחלטה על הסרת הערך הוויכוחים בנושא גלשו לרשתות החברתיות, שבהן הביעו רבים את עמדתם בנושא. כך למשל צייץ אחד ממשתמשי X: "אבנר נתניהו: לא מספיק חשוב לערך בויקיפדיה. כן מספיק חשוב לאבטחה בדרגת "סמל שלטון" בעלות 2.5 מיליון שקל בשנה", והוסיף טענה כי ויקיפדיה בעברית היא אתר מוטה פוליטית ו-"ביביסטי". למרות הוויכוח העקרוני, קשה להתעלם מההקשר הפוליטי הרגיש שבו התרחשה המחיקה. משפחת נתניהו ידועה ביחסיה המורכבים עם התקשורת ועם הציבור, והביקורת עליה הלכה וגאתה עוד יותר מאז אירועי ה-7 באוקטובר, שמתנגדי ראש הממשלה סבורים כי הוא האחראי הראשי להם. יאיר, אחיו הצעיר של אבנר, ידוע, כאמור, בהתבטאויותיו הפרובוקטיביות ברשתות החברתיות, ומנהל דרך המדיה החברתית מאבקים בשם אביו ואימו, לכאורה, אשר הובילו לא פעם למתקפות מצידו כנגד מתנגדי ראש הממשלה, ומנגד – פרסומים רבים מספור נגדו. הוא אף תבע מספר אנשים בגין הוצאת דיבה עליו ויתר טענות, אך לא נחל הצלחות בעניין זה, ומנגד כן ספג הפסדים. כיום, כידוע, יאיר מתגורר במיאמי, ולא התגייס למילואים מאז פרוץ המלחמה, עניין שגם עליו ספג ביקורת ציבורית קשה. אבנר מצד שני דווקא כן שירת במילואים בצה"ל במלחמת ישראל-חמאס. בתקשורת הישראלית הועלו סברות כי הבקשה של אבנר להסיר את הערך עליו היא עוד ניסיון של משפחת נתניהו להשתלט על הנרטיב התקשורתי סביבם ולצמצם את הביקורת הציבורית עליהם, כשהמחשבה היא להשאיר את אבנר ללא רבב, לכאורה. יצוין כי משפחת נתניהו "כיכבה" גם בפוסטים ויראליים בנושא אחר בחג הפסח הזה, כשתמונה של ראש הממשלה ורעייתו שרה דלפה לתקשורת לפני עריכתה וליטוש הדמויות המתועדות בה, ולאחריה. הגולשים הגיבו על המראה המשופץ עד מאוד של אשת ראש הממשלה ועל שלל היבטים במראהו של נתניהו עצמו, בעיקר בהקשר של בריאותו ובהשמעת סברות כי זו אינה תקינה.

לא פחות משלושים רצות ורצים מקבוצת יעל השתתפו במרוץ הלילה של תל אביב 2024 והביאו כבוד ספורטיבי וקהילתי.  השנה, נערך המרוץ בהצדעה לתושבי העוטף וכ"חיבוק" לחיילי צה"ל ולכוחות הביטחון וההצלה. באופן סימבולי ומרגש, חילקו מארגני המרוץ לרצים צמידים זוהרים, ואלה התחלפו לצבע צהוב בעת ההזנקה, כשהמשתתפים הרימו ידיים לשמיים, בתקווה להחזרת החטופות והחטופים ????. לצד הרצים, נכחו פצועים מהמלחמה שהשתתפו, עודדו והוכיחו שהכל אפשרי. החבר'ה של קבוצת יעל שהשתתפו במרוץ ובלטו בהישגיהם: גילי ברנר מחברת קונסיינטה – שרצה 10 קילומטר ב-51 דקות!; חן יעקבי ואורן צרור שסיימו את מסלול חמישה הקילומטרים; והאלופות.ים, שרצו 15 קילומטר בזמנים מצוינים הם דובי מרגליות, אוריאל אופיר, יגאל אבל, דנה קפולסקי ומנכ"ל יעל, דורון גיגי, שהצטרף לריצה השנה והשאיר אחריו אבק.  ברוח טובה ובלכידות של ביחד, היו הרצים והמעודדים כולם מלאי אנרגיה ותקווה לטוב.  דיילי ציפי צפתה, נצפתה, התמלאה השראה וחזרה עם תמונה *בתמונה למעלה מימין: חן יעקבי, אורן צרור, עידן טורס, דורון גיגי, גילי ברנר, דניאל אלון, אדיר נפש, אסף שפס ואילן לוטוין. ולמטה מימין: טל קיסילביץ, הדס חסון וצ'יקו יבניאל. ומלפנים – נטלי עין.

זה שנתיים מדווח שרובריק (Rubrik) תהפוך לחברה ציבורית ותצא להנפקה. השבוע, ענקית הגיבוי אכן עושה את המהלך. בניגוד לפרסומים קודמים, לפיהם ההנפקה תהיה לפי שווי של כ-4 מיליארדי דולרים, היא תעמוד על כ-5.4 מיליארד. מדובר בהנפקה הראשונה של חברת תוכנה השנה בארה"ב. במסגרת ההנפקה, רובריק תמכור 23 מיליון מניות שלה. מחיר המניות יעמוד על בין 28 ל-31 דולר כל אחת, מה שיניב לה תמורה המוערכת בין 644 ל-713 מיליון דולר, והערכת שווי של עד 5.4 מיליארד. עם זאת יצוין כי חלק מהאנליסטים תמחרו את שווי החברה בין 6.2 ל-6.45 מיליארד דולר. רובריק לא הגיבה לפרסומים בנושא. רובריק, שמיקרוסופט נמנית על המשקיעים בה, דיווחה כבר כמה פעמים בעבר כי תגיש בקשה להנפקה. זו התעכבה, בין השאר, בשל חקירה של משרד המשפטים האמריקני בנוגע לאיש מכירות לשעבר של החברה החשוד שנטל לעצמו כספים שקשורים לחוזים שנחתמו בינה לבין ממשלת ארצות הברית. רובריק יושבת בפאלו אלטו שבקליפורניה וגייסה 1.18 מיליארד דולר מ-83 משקיעים. אלה כוללים, לצד מיקרוסופט, את ג'ון צ'יימברס, היו"ר והמנכ"ל לשעבר של סיסקו, לייטספיד (Lightspeed) – שהיא בעלת המניות הגדולה ביותר של החברה – 23.9% וכן את Bain Capital Ventures, Greylock Partners ו-Khosla Ventures. באוגוסט אשתקד רכשה רובריק את הסטארט-אפ הישראלי למינאר תמורת כרבע מיליארד דולר. בעקבות הרכישה, החברה הישראלית משמשת כמרכז המו"פ החדש שרובריק הקימה בתל אביב. המערכת של למינאר, הפועלת בעננים הציבוריים הגדולים, מגינה על מידע ארגוני רגיש ומונעת דליפה או גניבה שלו, עם נראות על מיקומו ומצבו של המידע. שומרת גיבוי למידע הארגוני רובריק הוקמה ב-2014, וייצרה הכנסות שנתיות של 600 מיליון דולר, לצד הפסד נקי של 354 מיליון. היא משרתת כיום 6,100 לקוחות – גידול נאה לעומת 5,000 לקוחות ארגוניים בשנה שעברה. לצד חשש המשקיעים מההפסדים, לזכותה נזקפת העובדה שהיא בנתה מערך נהלים לטיפול בהבטי בינה מלאכותית יוצרת – מהראשונות שעשו זאת ודיווחו על כך. החברה פועלת להגנה על המידע הארגוני החיוני לטובת זמינות ושחזור שלו, לאחר מתקפות. היא מציעה לארגונים את תוכנת הגיבוי שלה, פלטפורמה מבוססת תוכנה כשירות (SaaS). הפלטפורמה עונה לכלל אירועי הסייבר, לרבות כופרה. הפלטפורמה בנויה בתצורת אפס אמון, שמשתמשת בעותקי הגיבוי ככלי למענה על אתגרי האבטחה הללו. המערכת משלבת עותקי מידע מוגנים מפני שינוי. כך, רובריק מספקת יכולת להתאוששות מהירה בהיקף גדול ובזמן קצר, עם חזרה לנקודה שבה המידע הארגוני היה תקין ונקי. יכולת זאת מספקת מענה גם להתאוששות מאסונות אחרים ולמעבר בין אתרים. רובריק מיוצגת בישראל על ידי אינוקום מקבוצת אמן, שהמנכ"ל שלה הוא תומר פרי. אנשי אינוקום הטמיעו את מוצריה בקרב עשרות ארגונים בארץ, כולל בנק גדול. המתחרות העיקריות של המונפקת הן Dell-EMC, קומוולט (Commvault) – שרכשה בימים אלה את חברת הגנת הסייבר אפראניקס (Appranix); יבמ (IBM); וקוהסיטי (Cohesity), שרכשה באחרונה את עסקי הגנת המידע של וריטאס (Veritas). החברה המשולבת שווה 7 מיליארד דולר, היא בבעלות פרטית וגם כן צפויה להנפיק.

הסנאט האמריקני העביר אמש (ג') הצעת חוק המחייבת את מכירת טיקטוק (TikTok) – הרשת החברתית הפופולרית הנמצאת בבעלות החברה הסינית בייטדאנס (ByteDance). אם השירות לא ימכר ויעבור ידיים, הוא יעמוד בפני איסור על פעילותו במדינה. בית הנבחרים אישר את המהלך ובהצהרה לאחר אישורו אמר הנשיא האמריקני ג'ו ביידן כי יחתום על החוק היום (ד'). ההחלטה החדשה מצביעה על כך שהמחוקקים האמריקנים משני צדי המתרס השתכנעו כי טיקטוק בבעלות סינית מגלמת איום על הביטחון הלאומי האמריקני, בעיקר בגין הטענות שבייטדאנס מפרה, לכאורה, את  פרטיות הנתונים של משתמשיה, ומעבירה אותם לממשל הסיני הקומוניסטי, כך שיוכל לנהל מעקב פוטנציאלי אחרי האמריקנים. לטיקטוק יש כ-170 מיליון משתמשים בארה"ב, בעיקר צעירים ובני נוער, ועדיין לא ידוע כיצד אלו יגיבו לבשורות הרעות. מי יפגע מהמצב בהמשך? מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין. צילום: BigStock הערכות עקב המהלך – המאבק בין סין לארה"ב יסלים המהלך של ארה"ב בהקשר לטיקטוק מהווה למעשה סוג של שיא במתיחות הגוברת בינה לבין סין, המתבטאת עד כה במלחמת סחר לא פשוטה. החקיקה שאושרה קשורה למענקים כספיים ומעבירה סיוע חוץ בסך 95 מיליארד דולר לאוקראינה, ישראל ובעלות ברית אחרות של ארה"ב. באופן ספציפי הצעת החוק הרחבה יותר כוללת גם סעיף שיכול, כאמור, להוביל לחרם על טיקטוק בארה"ב, אם הבעלים הסינים של הפלטפורמה הפופולרית לא ימכרו את אחזקותיהם בה בתוך שנה.  הדרך לחקיקה הייתה ארוכה ומלאת טלטלות, כשהעיסוק בסוגיה כולה החל עוד בתקופתו של הנשיא הקודם והמועמד לנשיאות, דונלד טראמפ. למרות מאמציו העזים של טראמפ, עד כה לא הצליחו האמריקנים להחליט על סנקציות אמיתיות נגד טיקטוק ובייטדאנס. אך כעת – לאחר שבית הנבחרים אישר את הצעד ימים ספורים קודם לכן בהצבעה שהייתה כמעט פה אחד – חלה התקדמות מהירה בחקיקה, עם קונצנזוס דו-מפלגתי שנוצר סביב הצורך להתמודד עם הסיכונים מהאפליקציה העוצמתית מהבעלות הסינית עליה. אם בייטדאנס לא תמכור את הפלטפורמה בתוך שנה – הדבר יביא לכך ש-טיקטוק תוסר מחנויות האפליקציות של אפל וגוגל בארצות הברית, ופעילותה במדינה תושבת. הוצאתה מהשוק של הרשת החברתית, אם תתרחש, צפויה לא רק לשבש את חייהם של מיליונים שנהנים ממנה כאמצעי בידור ומדיה, אלא גם עתידה לגרום מכה משמעותית ליוצרים ולעסקים שבנו את פרנסתם סביב הפלטפורמה. האם פרשת טיקטוק תשפיע על היבחרו של מי מהם לנשיאות? דונלד טראמפ וג'ו ביידן, המועמדים לתפקיד נשיא ארה"ב הבא. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock בתגובה למהלך: מאסק התקומם וטראמפ התהפך מוקדם יותר, לנוכח התגבשות המהלך, רמזה טיקטוק על כוונותיה לאתגר אותו משפטית, בטענה שמכירה כפויה "תרמוס את זכויות חופש הביטוי של 170 מיליון אמריקנים". בייג'ינג סירבה בינתיים להגיב על העברת החקיקה, אך לפי ההנחות הרווחות היא בהחלט צפויה להגיב בצעדים משלה שאותם מפעיל נגד חברות טכנולוגיה אמריקניות הפועלות בסין. אחת החברות בולטות בין הללו היא אפל, שמכשירי ה-iPhone שלה מיוצרים ברפובליקה העממית של סין. סנקציות שכאלו עלולות לדרדר עוד יותר את מערכת היחסים הדו-צדדית הלא יציבה ממילא. סאגת טיקטוק משכה עד כה תגובות ממספר דמויות בולטות משני צדי הקשת הפוליטית בארה"ב. אילון מאסק, יזם הטק הדומיננטי ואחד מעשירי תבל המובילים, צייץ ב-X שבבעלותו נגד המהלך המתגבש עוד בטרם העברת החוק, וטען כי פעולה זו תהיה "מנוגדת לחופש הביטוי וההבעה". בדברים אלו שב מאסק והדגיש את עמדותיו הרווחות. In my opinion, TikTok should not be banned in the USA, even though such a ban may benefit the ???? platform. Doing so would be contrary to freedom of speech and expression. It is not what America stands for. — Elon Musk (@elonmusk) April 19, 2024 טראמפ לעומתו הפך את עמדתו – למורת שניסה לחסום באופן חד-צדדי את טיקטוק כשהיה נשיא, ללא הצלחה, כעת, על פי הדיווחים, משעליו לטפח יחסים טובים עם תורם גדול לקמפיין שלו, שהוא גם בעל מניות גדול בטיקטוק, הנשיא לשעבר כבר לא רואה איום גדול ברשת מבוססת הסרטונים הפופיים. טראמפ אף הצהיר כי הוא מתכוון להשתמש בשקרה לטיקטוק במסע הבחירות שלו ולנסות "גנוב" מצביעים צעירים אמריקנים מביידן, כאלו שפלטפורמה חביבה עליהם. "צעירים, ורבים אחרים, חייבים לזכור זאת… כשיצביעו", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו, החברתית האמיתית, והאשים את ביידן בחרם המתגבש.