קבוצת ההאקרים ShinyHunters, ציידים מבריקים, אוהבת את התקשורת ופוגעת בתאגידים מפורסמים, כדי לזכות בתהילה. חברי הקבוצה שייכים בחלקם ל-The Com – קהילה אמורפית בעלת קשרים רופפים עם מספר לא ידוע של חברים, הנאמד באלפים רבים או יותר. זו משלבת האקרים, האקטיביסטים, גיימרים, גיימרים המרמים במשחקי מחשב ובראשם מיינקראפט, לצד פושעים ותוקפי ילדים פגיעים ברשת. היא מורכבת מילדים, נערים וצעירים בשנות העשרים. חבריה התפרסמו בדצמבר האחרון, אז פרצו לאתר הפורנו הענק פורנהאב (PornHub) וקצרו את הנתונים, היסטוריית החיפוש והרגלי הצפייה של משתמשי הפרימיום באתר. בשורה של מתקפות מהימים האחרונים, חברי ShinyHunters טענו כי פרצו לענקית המכשור הרפואי מדטרוניק (Medtronic) וגנבו מיליוני רשומות. החברה אישרה את האירוע ומסרה שהוא פגע במערכות ה-IT שלה: "גורם לא מורשה ניגש למערכות פנימיות מסוימות. אין הפרעה למוצרים, לבטיחות המטופלים או לתפעול החברה". ההאקרים פרסמו את האירוע באתר הדליפות שלהם באמצע אפריל וטענו שקצרו יותר מתשעה מיליון רשומות המכילות מידע אישי, עם כמויות גדולות של נתונים פנימיים. מדטרוניק לא אישרה זאת ואמרה, שהיא "עדיין חוקרת את היקף האירוע… החדירה הייתה מוגבלת לסביבות IT ספציפיות. רשתות בתי חולים, שהם הלקוחות, לא נחשפו… הפעלנו אמצעי תגובה לאירועים והבאנו מומחי סייבר חיצוניים לחקירת המקרה… אין צפי להשפעה מהותית על ביצועינו העסקיים או הפיננסיים". ההאקרים איימו לפרסם את הנתונים אם הדרישות שלהם לדמי כופר לא ייענו. הקבוצה הסירה מאוחר יותר את מדטרוניק מאתר הדליפה שלה. מומחים ציינו כי המהלך מרמז על משא ומתן עם הקורבן. זו אחת מחברות הטכנולוגיה הרפואית הגדולות בעולם, עם כ-100 אלף עובדים ומגוון פתרונות רחב, מקוצבי לב ועד רובוטים כירורגיים. גם לאקדמיה מקוונת ההאקרים פרצו גם ל-Udemy, מפלטפורמות הלמידה המקוונות הגדולות בעולם ולה עשרות מיליוני סטודנטים. הם קצרו 1.4 מיליון כתובות מייל של לקוחות ומדריכים, לצד שמות, כתובות פיזיות, מספרי טלפון, פרטי מעסיקים ושיטות תשלום. ההאקרים "התלוננו" כי "החברה לא הצליחה להגיע להסכם איתנו, למרות הסבלנות המדהימה שלנו, וכל ההזדמנויות וההצעות שהצענו. נראה שלא ממש אכפת להם". אודמי מוזגה באחרונה עם קורסרה (Coursera). במתקפת סייבר נוספת, חברי הקבוצה התפארו כי גנבו אסימוני אימות של ספקית התוכנה Anodot ואז פגעו בחברות רבות, בהן Vimeo ו-Rockstar Games. פלטפורמת הווידאו Vimeo אישרה את הפריצה. חבריה סחטו את הפלטפורמה ואיימו לפרסם את המידע הגנוב אלא אם ישולם כופר. מומחים ציינו כי גניבת אסימוני האימות נועדה לפלס דרך לפגוע במותגים אחרים, בהם Rockstar Games. זאת בשל האפשרות לשלב את Anodot עם ספקית האחסון בענן Snowflake. "פרטי ההתחברות למשתמשים וללקוחות שלנו מאובטחים. האירוע לא גרם להפרעה למערכות או לשירות שלנו", מסרה וימאו ולא ציינה כמה מבין 287 מיליון המשתמשים שלה נפגעו מהאירוע. מצד שני, וימאו סגרה את האינטגרציה שלה מול Anodot ועדכנה את הרשויות באירוע. אתמול (ג') אישרה חברת הטכנולוגיה הלוגיסטית Pitney Bowes, כי הותקפה בסייבר על ידי הקבוצה. זו טענה כי קצרה 8.2 מיליון כתובות דוא"ל, לצד שמות, מספרי טלפון וכתובות. עוד פריצה: חברי הקבוצה טענו כי הצליחו לפרוץ ל-ADT. החברה אישרה את הפריצה, וההאקרים טענו כי קצרו יותר מ-10 מיליון רשומות. ADT האמריקנית היא אחת הספקיות הגדולות בעולם של מערכות אזעקה ומצלמות אבטחה ביתיות. החברה הדגישה כי מערכות אבטחת הלקוחות לא נפגעו. מי אתם ציידים מבריקים? ShinyHunters ידועה במיוחד ב-Vishing, טקטיקת הנדסה חברתית שבה תוקפים מתחזים לצוות תמיכה טכנית דרך שיחות טלפון, כדי להטעות עובדים לחשוף מידע רגיש. לפי מומחי אבטחה, "שורת הפריצות מדגישה את האיום המתמשך שמציבים חבריה. היא מכוונת לספקיות תוכנה בענן, כדי להשיג גישה בקלות ואז לגנוב ממאגרי מידע גדולים". לצד פריצות אלו – שאושרו ואומתו, חברי הקבוצה התפארו בשבועות האחרונים גם בפריצות נוספות: ל-זארה, הולמארק (Hallmark), לספק מערכות האבטחה Alert 360, לנציבות האירופית, ל-סבן אילבן, לחברת השיט Carnival Cruises ולהתאחדות הכדורגל האסייתית. במרץ הקבוצה אמרה ל-The Register כי השיגה גישה לנתונים של כמעט 400 חברות דרך פירצה בסיילספורס (Salesforce).

"לאחר תקופה של דיווחים וספקולציות, אנת'רופיק חשפה בפני קהל מצומצם את Mythos Preview – גרסת מחקר מוקדמת למודל מיתוס שלה. בעולם הסייבר מיד עלתה השאלה: מה קורה כאשר בינה מלאכותית מתקדמת יכולה להאיץ תהליכי תקיפה כמו ניתוח נקודות תורפה, פיתוח קוד לניצול חולשות, פרצות ותכנון מתקפות? זו המשמעות האסטרטגית האמיתית של מיתוס: הוא מבשר קטגוריה חדשה של מערכות AI, שעלולות לעצב מחדש את ההתקפה והאבטחה בעולם הסייבר", כך אמר ד"ר גיא ויזל, שגריר טכנולוגי וחוקר בכיר בקייטו נטוורקס. ד"ר ויזל התראיין לאנשים ומחשבים על רקע הדאגה מההתפתחויות בתחום הסייבר שמביא הגידול האקספוננציאלי של הבינה המלאכותית, וכן ממודל מיתוס. אנת'רופיק החליטה שלא לשחרר את המודל החדש שלה לציבור, אלא רק למספר מצומצם של חברות גדולות, בטענה שהוא "מסוכן מדי". הדאגה מההשלכות של מיתוס אף גרמו באחרונה לבכירים בענקיות טק להרים טלפון לבית הלבן ולשוחח עם סגן הנשיא, ג'יי.די. ואנס, ושר האוצר, סקוט בסנט. לדברי ד"ר ויזל, השינוי המרכזי שמביאה הבינה המלאכותית "אינו בצורת המתקפה, אלא במהירות, בהיקף ובכלכליות שלה. תוקפים שמסתייעים ב-AI עלולים להתקדם מהר יותר לאורך שרשרת התקיפה, אך הם עדיין נדרשים לסרוק, לנוע רוחבית, לבסס גישה ולהוציא נתונים דרך מערכות ופרוטוקולים אמיתיים". "החשש הוא ממשי" הוא הסביר כי "החשש הוא ממשי. מודלים כמו מיתוס עלולים לקצר את הזמן בין חשיפת חולשה לניצול שלה, ולהעניק לתוקפים יתרון במהירות, בהיקף וביכולת ההתאמה שלהם. אלא שזה רק צד אחד של התמונה: אותן יכולות עצמן עשויות גם לסייע לצוותי הגנה לקדם מחקר, לקצר זמני תגובה ולהקדים לזהות מתקפות. לכן, השאלה המרכזית היא לא רק מי יאמץ ראשון מודלים מתקדמים, אלא גם מי יוכל להפעיל אותם על גבי ארכיטקטורה שמספקת נראות רחבה, הקשר ואכיפה בזמן אמת". "אנחנו נמצאים ברגע משמעותי בעולם הסייבר", ציין ד"ר ויזל. "במשך שנים, מתקפות סייבר מתוחכמות נשענו לרוב על שני סוגים של מומחיות אנושית: איתור וניתוח חולשות – קריאת התרעות אבטחה, ניתוח קוד, סקירת עדכוני תוכנה ובחינת היתכנות לניצול, וביצוע תקיפה – איסוף מודיעין, השגת גישה, הרחבת הרשאות, תנועה רוחבית, ביסוס אחיזה וגניבת נתונים. ככל שהמודלים משתפרים ניתן יותר ויותר להסתייע בסוכנים לביצוע שני התפקידים הללו". מה המשמעות של זה? "כפי שאמרתי, המשמעות היא שהשינוי המרכזי הוא לא רק באיכות, אלא גם במהירות ובהיקף. מודלים מסוגלים לעבד נתונים טכניים גלויים מהר יותר, לעדכן קוד הוכחת היתכנות (PoC) מהר יותר, לתעדף מטרות מהר יותר ולבצע אוטומציה של משימות מחקר שבעבר דרשו מומחיות אנושית נדירה. גם אם תוקפים ממשיכים להסתמך על טקטיקות מוכרות, הזמן הנדרש לחבר ביניהן לכדי שרשרת תקיפה פעילה עלול להתקצר משמעותית. זו המשמעות האסטרטגית האמיתית של המודלים המתקדמים, ובהם מיתוס". מסוכן. מיתוס. צילום: עיבוד ממוחשב: ג'מיני. מקור: gguy, Shutterstock איך צוותי הגנת הסייבר יכולים להיערך להשלכות של מיתוס ושל מודלים דומים, ומתקדמים יותר, שוודאי צפויים? "מודלים מתקדמים עשויים לשנות את זמן התגובה של צוותי ההגנה ולהרחיב את שטח התקיפה בכמה דרכים, שעל צוותי הגנת הסייבר להיערך אליהן: קיצור הזמן בין חשיפה של פגיעות לניצולה ומתקפה בפועל; לחץ גובר מחולשות יום אפס וסמוך לאפס (zero-day and near-zero-day); התרחבות זירת אבטחת ה־AI, בשל יכולת של התוקפים לנצל לרעה פרומפטים, לתמרן כלים, להזין מידע מזיק, לחשוף מידע רגיש ולכפות פעולות מסוכנות; התרחבות היקף הפגיעה וסיכוני האמון במערכות AI, שתביא להתלכדות של אבטחת סייבר ואבטחת בינה מלאכותית; קושי גובר בזיהוי מתקפות, בשל העובדה שתוקפים משתמשים בטכניקות שקטות יותר, אדפטיביות יותר ומודעות הקשר, שמשתלבות בתהליכי עבודה לגיטימיים". ד"ר ויזל הדגיש כי "אותן יכולות שהופכות מודלים מתקדמים לאטרקטיביים עבור תוקפים, יכולות לשרת גם את ההגנה. מודל חזק יכול לסייע לצוותי אבטחה להבין תוכן טכני מהר יותר, לצמצם עבודה ידנית במשימות מחקר חוזרות, לזהות תנאים לניצול חולשות מוקדם יותר, לנתח נתוני טלמטריה בהיקפים גדולים ולגבש אמצעי הגנה במהירות רבה יותר. המשמעות היא קיצור תהליכים שבעבר נשענו לחלוטין על מומחיות אנושית". "עידן המיתוס עבור עולם הסייבר" לדברי המומחה, "המודל עצמו אינו אסטרטגיה. אנשי אבטחת סייבר עדיין זקוקים לנראות רחבה, להקשר משותף ורציף, וליכולת לתרגם תובנות לפעולות אכיפה. הם זקוקים גם לפלטפורמה שמסוגלת להפוך ניתוח לפעולה, מבלי להישען על שרשרת ארוכה של מערכות נפרדות ותהליכי מיזוג ידניים. לכן, דווקא בעידן של מודלים מתקדמים כמו מיתוס, לארכיטקטורה יש חשיבות גדולה אף יותר". ד"ר ויזל ציין כי הגעתו של מיתוס מבשרת על עידן חדש: "זהו עידן המיתוס עבור עולם הסייבר. לא כי מודל אחד ישנה בן לילה את התחום, אלא כי הוא מצביע לאן פני התעשייה: עולם שבו סוכני AI פועלים משני צדי המתרס, ותפעול אבטחה שבו אוטומציה מתקדמת ומעורבות אנושית פועלות יחד. במציאות זו, המנצחים לא יהיו הארגונים שיאמצו ראשונים מודלים מתקדמים, אלא אלה שידעו להטמיע אותם באופן אחראי על גבי ארכיטקטורה נכונה: כזו שתענה לאתגרי המהירות, קנה המידה והיכולת לחבר בין שלבים בצורה יעילה יותר". "תוקפים עלולים לאמץ את המודלים האלה כדי לקצר משמעותית את הזמן שבין גילוי חולשה לניצול שלה, ולכן גם לצוותי הגנה כדאי לאמץ אותם", הוסיף. "היתרון יהיה אצל מי שמחזיק בארכיטקטורה הנכונה להפעלת יכולות אלה. ארגונים שימשיכו להסתמך על מערכות נפרדות ועל פתרונות נקודתיים, שדורשים איסוף, קישור וקורלציה בדיעבד ממקורות שונים, יתקשו לעמוד בקצב החדש. יש לבחון באופן אחראי אימוץ מודלים מתקדמים לצורכי הגנה". הוא סיכם באומרו כי "הערך האמיתי לא טמון רק במודל עצמו, אלא ביכולת להפעיל אותו על גבי ארכיטקטורה שמספקת נראות רחבה, הקשר משותף ורציף מקצה לקצה, ויכולת לתרגם תובנות לפעולה בזמן אמת. השילוב בין יכולות בינה מלאכותית לבין ארכיטקטורות אבטחה מתכנסות, לצד הצורך להגן גם על סביבות שבהן ה-AI עצמה הופכת לחלק מהתשתית הארגונית – הופך לרלוונטי יותר ויותר".

המלחמות האחרונות בעזה, באיראן ובלבנון הביאו לעלייה דרמטית במספר הפונים לטיפולי בריאות הנפש, ובכלל זה לפסיכיאטרים. הקביעה הזו נכונה הן לאזרחים והן למשרתי כוחות הביטחון. לפי נתונים שפרסם אגף השיקום של משרד הביטחון בדצמבר האחרון, מאז תחילת חרבות ברזל הוא קלט מעל 20 אלף פצועים חדשים, שכ-56% מהם מתמודדים עם תגובות נפשיות למה שחוו במלחמה. בסך הכול, מספר מתמודדי הנפש ו גם כאן, הטכנולוגיה באה לעזרה: פלטפורמת AI בשם ליב, שפיתח הסטארט-אפ הישראלי מנטליטי, קיבלה באחרונה את אישור משרד הבריאות לבצע מיונים בתחום בריאות הנפש – לכוחות הביטחון, בשיתוף מפא"ת במשרד הביטחון, ולאזרחים כאחד. מנטליטי פיתחה את ליב במרכז החדשנות ARC של בית החולים שיבא, בסיוע מיקרוסופט, KPMG ועוד. הפלטפורמה מדמה את הראיון הפסיכיאטרי האבחוני המקובל עם המטופל, ולפי החברה מסייעת באבחון של מצוקה ותחלואה נפשית, ובזיהוי החומרה שלה – בדיוק של מעל 90%. עוד יתרונות של הפלטפורמה הם, על פי מנטליטי, קיצור של זמני ההמתנה, והיותה נגישה למטופלים 24/7 ומכל מקום, עוד לפני שנפגשו עם רופא מומחה. בחברה מצביעים על כך שהמערכת מסייעת גם בהערכת מצב בריאות הנפש של אוכלוסיות רחבות, מזהה מוקדם דגלים אדומים, משפרת את הדיוק בקביעת אבחנות נפשיות ומאפשרת להעניק טיפול לעד פי חמישה יותר אנשים, עם אותה כמות של כוח אדם טיפולי. . פלטפורמת ליב של מנטליטי. צילום: לכידת מסך הפלטפורמה כבר נמצאת בשימוש במוסדות רפואיים וקהילתיים, כולל בתי חולים ציבוריים, קופות חולים, מרכזים שיקומיים וארגונים ממשלתיים. במקביל, החברה פועלת בשוק בארצות הברית, עם שותפויות קליניות, מחקריות ומסחריות. האישור – "רגע מכונן" ו-"אבן דרך משמעותית" איריס שטיין, מייסדת ומנכ"לית מנטליטי, אמרה כי "אחרי שנתיים של תהליך פיתוח ומחקר אינטנסיבי, ושני מחקרים קליניים על מאות מטופלים, קבלת האישור הרגולטורי היא בשורה אמיתית. האישור ממשרד הבריאות מהווה אבן דרך משמעותית". אבנר הלפרין, מנכ"ל שיבא אימפקט וסגן מנהל זרוע החדשנות ARC של בית החולים, כינה את קבלת האישור הרגולטורי "רגע מכונן", וציין שהוא "ממחיש כיצד עבודה אינטנסיבית של קלינאים לצד ענקיות טכנולוגיה יכולה להוליד פריצת דרך בלוחות זמנים קצרים, כדי לענות על צורך לאומי אקוטי".

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ יאסר חוג'יראת חשף אתמול בדיון בוועדה, כי חברת קריפטו השתמשה בסרטון מזויף שלו כדי להונות את הציבור במגזר הערבי. הוועדה קיימה דיון נוסף, שעסק בהונאות פיננסיות ברשתות החברתיות באמצעות בינה מלאכותית. בפתח הדיון הוקרן סרטון התחזות של חברת קריפטו, שבו נעשה שימוש בדמותו ובקולו של יו"ר הוועדה, ח"כ יאסר חוג'יראת, תוך הצגתו במשך כמה דקות ממליץ לציבור להשקיע באותה פלטפורמה פיננסית."יש אנשים שברגע שרואים את הדמות המוכרת של חבר כנסת, לא בודקים, רצים להשקיע ונשדדים ממש. מגיעים אלי אנשים ומספרים שנפלו בפח וגמרו להם את הכסף" אמר ח"כ חוג'יראת. יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד יוסף זינגר, הסביר את האתגרים הרגולטוריים הייחודיים שמציבה התופעה," חלק גדול מההונאות האלה לא מבוצע מישראל, ולכן כלי האכיפה הקלאסיים של חקירה והעמדה לדין הרבה יותר קשים, לפעמים גם בלתי אפשריים", אמר זינגר. הוא הוסף כי אין לישראל הסכמים עם אותן מדינות שבהן מבוצעות העבירות. "התפיסה שלנו כרשות ניירות ערך הייתה, שלפחות אחד מכלי המניעה או צמצום התופעה צריך להיות דרך הרשתות החברתיות. הפנייה למטא באה בין היתר גם על בסיס תפיסה של הארגון הבינלאומי של רשויות ניירות ערך שגם הוא חשב שנכון שתהיה עבודה מול הרשתות החברתיות וכלי סינון ברמה שלהן", אמר זינגר. מנהל מדיניות מטא בישראל, יהודה בן יעקב, אמר: "אנחנו מזהים בשנה האחרונה ירידה של יותר מ-50% בכמות הדיווחים וזה מראה שיש התקדמות. בשנה החולפת הורדנו יותר מ-150 מיליון מודעות כאלה ויותר מ-30 מיליון חשבונות. הטכנולוגיה שלנו משתפרת ונכנסו לאחרונה אלמנטים של זיהוי פנים, שמאפשרים לזהות שימוש בזהות מפוברקת דרך סרטוני פייק", אמר בן יעקב. גם לגבי אימות המפרסמים הודעות פיננסיות אמר בן יעקב שיש שיפור, ואם לפני שנה וחצי עמדנו על 55% אימותים כיום אנחנו על 70%, והשאיפה היא להגיע ל-90%. עוד סיפר, כי בישראל כל מפרסם של מודעות פיננסיות המכוונות לציבור הישראלי בכל שפה יידרש לעבור הליך אימות וזיהוי. "הכלי יתחיל להיפרס במהלך חודש מאי, ויגיע ל-100% בסוף יוני", אמר בן יעקב. בדיון הוצגו עוד מקרים של תופעת ההתחזות שמביאה להונאות פיננסיות ברשת. בדיון הוצגו נתונים, שלפיהם בשנת 2024 יצאו מהמערכת הפנסיונית 4.4 מיליארד שקלים של תגמולים שנפדו שלא כדין כתוצאה משידול ורמייה, נתון המשקף פגיעה בכ-120 אלף אנשים בשנה. נציג המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, אריאל סובלמן, עדכן כי הם מגבשים כעת את האסטרטגיה הלאומית לבינה מלאכותית וזו אמורה להיות מוגשת לאישור הממשלה בשבועות הקרובים. ח"כ חוג'יראת סיכם את הדיון:" גונבים זהות של אישי ציבור ושודדים את כספם של אזרחים תמימים – הממשלה צריכה להאיץ חקיקה מקיפה נגד הונאות פיננסיות מבוססות בינה מלאכותית" .

גם גוגל מנצלת את הסירוב של אנת'רופיק לספק למשרד ההגנה האמריקני גישה למודלים שלה לצורך שימושים צבאיים התקפיים אוטונומיים ולצרכי מעקב אזרחי. לפי דיווחים, שלא כמו אנת'רופיק, גוגל כן הסכימה לאפשר שימוש ב-AI שלה לצורך גישה לכל הרשתות המסווגות, כל עוד הדבר מתיישר עם לשון החוק. לפי הדיווחים גוגל, כמו OpenAI לפניה, הכניסה להסכם סעיף לפי משרד ההגנה, כי אין בכוונתו להשתמש ב-AI שלה למעקב המוני מקומי או לצורך שימוש בנשק אוטונומי. עם זאת, אנליסטים מציינים שלא ברור האם סעיפים כאלה מחייבים מבחינה משפטית או בכלל ניתנים לאכיפה. בנוסף, גוגל חתמה על העסקה עם משרד ההגנה למרות שכמעט אלף מעובדיה חתמו על מכתב פתוח ובו ביקשו ממנה לנהוג כמו אנת'רופיק ולא לאפשר שימוש ב-AI ללא שילוב גדרות הגנה ברורים ומוגדרים היטב. גוגל בכלל לא הגיבה לדרישה/בקשה הזו. גוגל היא כבר חברת ה-AI השלישית שקופצת על העגלה, לצד OpenAI של סם אלטמן, וגם xAI של אילון מאסק מיהרה לחתום על חוזה מול עם המשרד לאחר הסירוב של אנת'ופיק. כזכור אנת'רופיק פתחה בהליכים משפטיים נגד משרד ההגנה האמריקאי לאחר שאנשיו קבעו כי המודל שלה מהווה 'סכנה לשרשרת האספקה' שלו.

אלפבית, אמזון, מטא ומיקרוסופט – ארבע מ-"שבע המופלאות" (שבע חברות הטק הגדולות שנסחרות בנאסד"ק) – פרסמו אמש (ד') כולן תוצאות עסקיות מצוינות לרבעון הראשון של השנה, כאשר חלקן אף עקפו את תחזיות האנליסטים. אלפבית החברה האם של גוגל סיימה את הרבעון עם גידול של 22% בהכנסות ל-109.9 מיליארד דולר – קרוב לשלושה מיליארד דולר יותר מתחזיות האנליסטים. מתוך זה, ההכנסות של גוגל קלאוד הגיעו ל-20 מיליארד דולר – זינוק של 63%, כאשר המומחים צפו שהן יעמדו על 18.4 מיליארד. הכנסות חברת הענק מפרסום הגיעו ל-77.2 מיליארד דולר, בעוד שהתחזיות העריכו שהן יעמדו על 76.2 מיליארד, ויוטיוב הכניסה לה כמעט 10 מיליארד. הרווח הנקי של גוגל צמח ביותר מ-80% ל-62.6 מיליארד והיא רשמה רווח למניה של 5.11 דולר – כמעט כפול מהצפי האנליסטי. הרווח התפעולי עמד על 40 מיליארד דולר. סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל ואלפבית. צילום: ShutterStock החברה ציינה כי מספר המשתמשים המשלמים על שירות הבינה המלאכותית לארגונים שלה, ג'מיני אנטרפרייז, זינק ב-40% לעומת הרבעון הקודם. מספר המשתמשים המשלמים על המוצרים שגוגל מציעה באופן כללי גדל ל-350 מיליון. סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל, אמר כי "התחלנו את 2026 בצורה מצוינת. ההכנסות שלנו מפרסום מבוסס בינה מלאכותית והגישה הכללית שלנו מאירים על כל חלק בעסקי החברה". אמזון גם אמזון הכתה את תחזיות האנליסטים: ההכנסות הרבעוניות שלה עמדו על 181.5 מיליארד דולר – גידול של 17% בהשוואה לרבעון הראשון של 2025, לעומת צפי ל-177.2 מיליארד, והרווח הנקי למניה עמד על 2.78 דולר, בעוד שהמומחים צפו שהוא יגיע ל-1.65 דולר. AWS אחראית לכרבע מההכנסות של אמזון, עם 37.6 מיליארד דולר ברבעון הראשון – זינוק של 28% משנה לשנה. אנדי ג'סי, מנכ"ל אמזון. צילום: ליזי מזיסטראנו וולף אנדי ג'סי, מנכ"ל אמזון, התפאר בכך ש-"אנחנו עושים את החיים של לקוחותינו, בכל תחומי הפעילות שלנו, קלים וטובים יותר בכל יום ויום, וזה מביא לצמיחה משמעותית בתוצאות שלנו". הוא הדגיש את העובדה ש-AWS רשמה את הגידול הניכר ביותר מזה 15 רבעונים, כמו גם את הצמיחה התלת ספרתית משנה לשנה שעסקי השבבים של החברה השיגו. מטא ענקית הרשתות החברתיות סיימה את הרבעון עם זינוק של 33% בהכנסות ל-56.3 מיליארד דולר. הרוב המכריע של ההכנסות הגיע, כרגיל אצל מטא, מפרסום: אלה עמדו על 55 מיליארד דולר, לאחר שזינקו גם הן ב-33%. מטא הכתה את תחזיות האנליסטים בהכנסות, ובעיקר ברווח הנקי למניה: זה הגיע ל-10.44 דולר, לעומת צפי ל-6.79 דולר. הסיבה לכך היא הטבות מס שהחברה קיבלה ממשרד האוצר האמריקני בסך של יותר משמונה מיליארד דולר. בלעדיהן, הרווח הנקי שלה למניה היה עומד על 7.31 דולר – עדיין, מעל התחזיות בוול סטריט. לעומת זאת, מטא פספסה את תחזיות המומחים במספר המשתמשים היומיים באפליקציות שלה: זה הגיע ל-3.56 מיליארד לעומת צפי ל-3.62 מיליארד. החברה תולה זאת בחסימת האינטרנט באיראן וחסימת הגישה לווטסאפ ברוסיה. מנכ"ל מטא, מארק צוקרברג. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: Shutterstock מנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, אמר עם פרסום התוצאות כי "הרבעון הזה היה עבורנו אבן דרך, עם מומנטום חזק לאורך ולרוחב האפליקציות שלנו ועם השחרור של המודל הראשון של מעבדות ה-Superintelligence שלנו (שבפועל שוחרר ב-8 באפריל, כמה ימים לאחר סיום הרבעון – י"ה)". מעבדות הבינה המלאכותית הסופר אינטליגנטית של מטא מתמקדות בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות, שמבוססות על מודלי שפה וראייה ממוחשבת – בדרך לבינה מלאכותית כללית (AGI). החברה שואפת לשלב בעתיד את הפיתוחים של המעבדות במוצרים ובשירותים השונים שלה, לרבות ברשתות החברתיות ובמשקפי המציאות הרבודה שהיא מפתחת. צוקרברג אמר בהקשר זה כי "אנחנו על המסלול כדי לספק בינה מלאכותית סופר אינטליגנטית למיליארדי אנשים". מטא נמצאת בימים האחרונים בכותרות שלא בטובתה, לאחר שהודיעה על פיטורי 10% מכוח האדם שלה – כ-8,000 עובדים, שייכנסו לתוקף ב-10 במאי. על פי גלובס, 100 מהמפוטרים יהיו מעובדי החברה בישראל. מיקרוסופט חברת ענק נוספת שעושה בימים אלה מהלכים לצמצום כוח האדם שלה היא מיקרוסופט – שם הודיעו על תוכנית פרישה מרצון ראשונה בתולדות התאגיד בן 51 השנים. הענקית מרדמונד אמנם בחרה שלא לבצע גל מסיבי של פיטורי עובדים, אבל המהלך בולט על רקע העובדה שגם היא פרסמה אמש תוצאות טובות מאוד, וגם במקרה שלה, הן עקפו את תחזיות האנליסטים. מיקרוסופט הציגה הכנסות רבעוניות של 82.9 מיליארד דולר – גידול של 18.3% משנה לשנה ויותר ממיליארד דולר מעל התחזיות בוול סטריט – ורווח נקי למניה של 4.27 דולר, שהם 22 סנט יותר מהצפי בשוק ו-23% יותר מאשר ברבעון הראשון של 2025. ההכנסות מ-Azure, פעילות הענן של מיקרוסופט, צמחו ב-39% – נתון גבוה יותר ממה שהחברה עצמה ציפתה (37%-38%). הכנסות חטיבת ה-Intelligent Cloud, ש-Azure היא חלק ממנה, כמו גם שרתי ה-SQL וה-Windows Server, עמדו על קרוב ל-35 מיליארד דולר. סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט. צילום: ShutterStock המשקיעים במיקרוסופט ישמחו לשמוע שאחת הסיבות העיקריות לעלייה היא הביקוש לשירותי AI. זאת, בניגוד לחשש שלהם שחברות ה-AI יביאו לצניחה בהכנסות וברווחים של חברות התוכנה – דבר שהביא אותם להוריד בחצי השנה האחרונה בחדות את שער המניה של הענקית מרדמונד, בפרט בין סוף ינואר לסוף מרץ. מאז שבה החברה לעלות, אם כי במסחר שלאחר סגירת שערי נאסד"ק אמש (ולאחר פרסום התוצאות) היא רשמה ירידה של יותר מ-2.5%. לסיכום התוצאות העסקיות של אלפבית-גוגל, אמזון, מטא ומיקרוסופט הן עוד דוגמה לכך שהענן וה-AI לוקחים את עולם הטק למעלה, מבחינה פיננסית. חטיבות הענן של החברות הציגו עליות בולטות עקב הביקוש האדיר לכוח מחשוב עבור יישומי בינה מלאכותית. אמנם, לא מעט משקיעים מראים סקפטיות מסוימת ודורשים מהחברות שהם שמים בהן את כספם להראות שההוצאות האדירות על AI וענן מצדיקות את עצמן, אבל לפי התחזיות בשוק, התחומים הללו ימשיכו לצמוח גם ברבעון השני של 2026 ובשנה כולה.

גוגל טרנסלייט, שירות התרגום של הענקית ממאונטיין וויו, כבר בן 20, ו-"חוגג" את ציון הדרך הזה בדיוק היום (ד'). לכבוד המאורע, גוגל השיקה פיצ'ר חדש בשירות, שמאפשר למשתמשים לתרגל את ההגייה שלהם. בהתחלה, גוגל טרנסלייט תמך במספר שפות קטן מאוד, וכיום הוא כבר תומך ב-243 שפות – כולל, כמובן, עברית. אלא שנכון לעכשיו, שירות ההגייה החדש תומך בשלוש שפות בלבד: אנגלית, ספרדית והינדי, והוא מוצע רק בארצות הברית ובהודו, ורק באפליקציית האנדרואיד (מערכת ההפעלה של גוגל עצמה). גוגל הודיעה שהיא מתכוונת להרחיב בעתיד את השירות לשפות נוספות ולאזורים נוספים. מאוד ייתכן שגם אנחנו, דוברי העברית, נוכל להשתמש בו בשפתנו, אבל עדיין לא ברור מתי זה יקרה. גוגל ציינה בבלוג שלה כי פיצ'ר ההגייה הוא אחד הפיצ'רים שהמשתמשים ביקשו והכי חיכו לו. על פי החברה, "הכלי משתמש ב-AI כדי לנתח את הדיבור שלכם ולתת פידבק מיידי – על מנת לסייע לכם להגיע להגייה הנכונה, לפני שאתם מתחילים שיחות בעולם האמיתי". זה טוב במיוחד לשפות עם מספר גדול של דיאלקטים, כולל אנגלית, ויעידו על כך רבים שמנסים לשוחח עם דוברי אנגלית סקוטית או אירית, למשל – ולהיפך. כעת, הצדדים יוכלו להבין זה את זה טוב יותר. "merci, dhanyavaad, arigato, gracias ו-Thank you" מנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'אי, כתב פוסט לציון יום ההולדת העגול, ובו ציין כמה מהמילים והביטויים שהתרגומים להם הם בין המבוקשים בגוגל טרנסלייט (ואנחנו מתרגמים אותם ישר לעברית): "שלום. מה שלומך?", "תודה רבה", "אני אוהב.ת אותך" ו-"בבקשה". פיצ'אי כתב כי "גוגל טרנסלייט החל לפני 20 שנה עם משימה לסייע לאנשים להבין זה את זה, ולא משנה באיזו שפה הם מדברים. מה שהתחיל כניסוי קטן הפך לכלי גלובלי, שמסייע ליותר ממיליארד משתמשים בחודש". "בזמן הזה", ציין, "התרגום התפתח מהתאמה פשוטה להבנה אמיתית. ב-2006, השירות נשען על למידה סטטיסטית של דפוסים על ידי המכונה, מאוצר מילים קטן. ב-2016 עברנו לרשתות נוירוניות, כדי להציע מעבר לתרגומים של מילה במילה, וכיום אנחנו מסתייעים בג'מיני כדי להפוך את התרגום לאפילו יותר מסייע. אנחנו עוברים מטקסט לשיחות זורמות בזמן אמת". לדברי פיצ'אי, "אחד הדברים המעניינים בבינה המלאכותית הוא שככל שאנחנו מתקדמים, אנחנו לוקחים אותה כמובנת מאליה. לו היית פוגש אדם שיכול לתרגם ממאות שפות מהר יותר מאשר כל אדם אחר, היית מתרשם מאוד. כיום, מוצר אחד מסוגל לעשות את זה בכמעט 250 שפות, ואנחנו מושכים כתפיים". "העובדה שאני יכול לומר תודה ב-250 שפות היא לא דבר שאני לוקח כמובן מאליו. אז למיליארד המשתמשים בגוגל טרנסלייט אני אומר: merci, dhanyavaad, arigato, gracias ו-Thank you. עכשיו נותר לראות מה 20 השנים הבאות יביאו", סיים.

תחום הבינה המלאכותית גדל בקצב מסחרר, והטכנולוגיה החדשה והמרתקת הזאת כבר נכנסה להרבה מאוד ארגונים. רק אתמול (ג') פורסם דו"ח של הלמ"ס, שלפיו ישראל נמצאת במקום השני בעולם באימוץ AI על ידי ארגונים, כאשר 39% מהם כבר משתמשים בכלי בינה מלאכותית. בארגוני ההיי-טק, הנתון עומד על 65%. נס היא מענקיות הטכנולוגיה הוותיקות בישראל, שזיהתה את המגמה, עם פעילות בולטת בתחום הבינה המלאכותית. כדי שכל אחד מכם – המנכ"לים, המנמ"רים ומנהלי הטכנולוגיות בארגונים – יכיר אותה, אנחנו פותחים היום (ג') במדור שבועי, שבו נציג את פעילות החברה בתחום, וכיצד היא יכולה לסייע לכם ולהניב לארגון יותר ערך עסקי. למה לצפות? המדור יתפרסם בשבועות הקרובים, מדי יום ד'. בכתבה הראשונה נספר על הפיכתה של נס למשווקת מורשית של ענקית ה-AI אנת'רופיק (Anthropic) על גבי Amazon Bedrock – שיתוף פעולה מהפכני, שיאפשר לארגונים ישראליים גישה ישירה למודל המדובר Claude 3, עם מעטפת אבטחה, קיצור זמן ההגעה לשוק ומשילות מלאה. הכתבה השנייה תעסוק בהצטרפותה של נס לקבוצה מצומצמת של שותפים עולמיים של AWS שהוכיחו יכולת מוכחת בהטמעת בינה מלאכותית יוצרת – דבר שמאפשר לארגונים הטמעה קלה יותר, מקצה לקצה, של GenAI, וכזאת שנותנת לכם "ראש שקט", משום שמדובר בהסמכה על ידי אחת מחברות הטכנולוגיה הענקיות. בהמשך נספר על תוכנית ה-MAP המשותפת של נס ו-AWS, שמספקת ללקוחות נס תמריצים כספיים משמעותיים, וליווי מתודולוגי במעבר לענן ובמודרניזציה של אפליקציות. בתוכנית הזאת ה-ROI הוא המלך, בין היתר כי היא פותרת שתי בעיות שארגונים נתקלים בהן בתהליך הזה: החשש מאימוץ AI ללא "מעטפת משילות" (Governance) והעלות הכפולה – התשלום, במהלך המעבר לענן, גם על הדאטה סנטר המקומי וגם על הענן עצמו. עוד מהלך משמעותי, שיזכה לכתבה במדור, הוא הפיכתה של נס למרכז ההכשרה וההדרכה הרשמי של AWS בישראל. מרכז זה מכשיר עובדים לעולמות הענן והבינה המלאכותית, ומקנה להם ידע מקצועי בתחומים הקריטיים לארגונים האלה. במקום קורס גנרי באינטרנט, ארגונים מקבלים כאן הכשרה משותפת שמספקות אחת מחברות הטכנולוגיה הוותיקות והבולטות בישראל, יחד עם החברה המובילה בתחום הענן. אם אתם מנהלים טכנולוגיים או מנכ"לים שרוצים להוביל את הארגון קדימה בעידן הבינה המלאכותית – המדור הזה נבנה עבורכם. הצטרפו אלינו מדי שבוע כדי לקבל את מפת הדרכים המלאה להצלחה טכנולוגית ועסקית בעולמות ה-AI והענן.