מיקרוסופט הודיעה כי היא מבטלת את תכונת אחסון הסיסמאות והמילוי האוטומטי באפליקציית Authenticator החל מיולי ותשלים את תהליך הוצאת הסיסמאות משימוש באוגוסט 2025. מטרת השינוי היא לייעל את התמיכה במילוי אוטומטי ולאחד את ניהול האישורים תחת פלטפורמה אחת – Microsoft Edge. המהלך דורש פעולה מצד המשתמשים המושפעים, שיכולים לייצא את המידע שלהם מה- Authenticator רק עד ה-1 באוגוסט 2025 – ולאחר מכן הוא יאבד. Microsoft Authenticator היא אפליקציה סלולרית חינמית ל-iOS ולאנדרואיד, המאפשרת כניסה מאובטחת לחשבונות ניידים באמצעות שיטות אימות רב-גורמי (MFA), כמו סיסמאות חד-פעמיות מבוססות זמן (TOTP), התראות דחיפה, או אישורים מבוססי ביומטריה. האפליקציה תומכת באימות עבור שירותי מיקרוסופט, כמו חשבונות מיקרוסופט, Azure AD ו-GitHub, כמו גם בפלטפורמות שאינן של מיקרוסופט. תכונת המילוי האוטומטי נוספה לאפליקציית ה-Authenticator לנייד בדצמבר 2020, והיא מאפשרת למשתמשים למלא את האישורים שלהם השמורים ב-Authenticator בטופסי כניסה באופן אוטומטי. מיקרוסופט הכריזה על ביטול התכונות באופן הדרגתי בשלושה שלבים: יוני 2025: לא ניתן עוד לשמור סיסמאות חדשות ב-Authenticator. יולי 2025: מילוי אוטומטי יפסיק לפעול ב-Authenticator, ופרטי תשלום מאוחסנים יימחקו. אוגוסט 2025: סיסמאות שנשמרו וסיסמאות שנוצרו שלא נשמרו לא יהיו נגישות עוד ב-Authenticator. במקביל לביטול התכונות ב-Authenticator, הכריזה מיקרוסופט, כי מילוי אוטומטי ומנהל הסיסמאות עוברים כעת לדפדפן Edge. משתמשים שרוצים להמשיך להשתמש בסיסמאות שנשמרו ב-Authenticator עבור מילוי אוטומטי יצטרכו להתקין את דפדפן Edge בטלפון שלהם (ל-iOS או לאנדרואיד). "הסיסמאות השמורות (אך לא היסטוריית הסיסמאות שנוצרה) והכתובות מסונכרנות בצורה מאובטחת עם חשבון מיקרוסופט שלכם, ותוכלו להמשיך לגשת אליהן וליהנות מפונקציונליות מילוי אוטומטי חלקה עם Microsoft Edge", נכתב בהודעה. כדי להשלים את העברת תכונת המילוי האוטומטי לדפדפן של מיקרוסופט, על המשתמשים למצוא את "מילוי אוטומטי/סיסמאות" בהגדרות המכשיר שלהם ולבחור את Edge כשירות המועדף. לאחר מכן, יש להפעיל את Edge ולהיכנס באמצעות חשבון מיקרוסופט כדי לאפשר את תחילת הסנכרון של הסיסמאות. אם הכל נעשה כהלכה, כל הסיסמאות אמורות להיות נגישות דרך הגדרות > סיסמאות ב-Edge. מי שאינם רוצים להשתמש בדפדפן Edge, מיקרוסופט מאפשרת את ייצוא הסיסמאות כדי שניתן יהיה להעבירן אותן למנהל סיסמאות אחר, אך יש לעשות זאת לפני ה-1 באוגוסט 2025. כדי לייצא סיסמאות מה-Authenticator, יש לבחור תפריט > הגדרות > מילוי אוטומטי > ייצוא סיסמאות > לבחור מיקום ייצוא והקשה על "שמור". תהליך הייבוא ​​חל רק על סיסמאות חשבון, אבל יהיה צורך להזין מחדש ידנית את פרטי התשלום מסיבות אבטחה. מיקרוסופט ציינה כי מפתחות סיסמה ימשיכו להיות נתמכים ב-Authenticator, כך שמשתמשים המשתמשים בהם באופן פעיל כדי להיכנס לחשבונות מיקרוסופט שלהם חייבים לוודא שהאפליקציה נשארת מופעלת כספק מפתחות הסיסמה שלהם.

על אף שהרוב המכריע של הטלפונים הקיימים בשוק מבוססים על מערכת ההפעלה אנדרואיד, כמעט כל היצרניות מלבישות מעל ממשק משלהן – עד רמה של מה שנראה ופועל כמו מערכת הפעלה מלאה. סמסונג אינה יוצאת דופן בכך, עם מערכת ה-One UI שלה. אחד האלמנטים שהיא מציעה עבור חלק מכובד מהטלפונים של החברה הוא ממשק שמכונה DeX – טכנולוגיה שמאפשרת למשתמשים לחבר, באמצעות כבל USB, את מכשיר ה-Galaxy שלהם למחשב נייד או למסך תומך, כדי לעבור לעבוד במצב עבודה שולחני, ואפילו עם מקלדת ועכבר. כעת מתברר שגוגל נמצאת בפיתוח גרסה משלה למצב שולחן עבודה. האפשרות להפעיל את המצב הזה, ובדיוק כמו ב-DeX באמצעות חיבור כבל USB למחשב נייד או למסך תומך, זמינה בינתיים רק כאפשרות מיתוג למפתחים בלבד, אבל מי שיש לו גישה לגרסאות הבטה של אנדרואיד יכול לנסות אותה. לפי מה שכבר נחשף, גוגל לא מתרחקת יותר מדי ממה שהיא מציעה כיום, פחות או יותר, בממשק של אנדרואיד עבור טאבלטים וטלפונים מתקפלים. עם זאת, המראה יהיה קרוב יותר ל-Windows, עם שורת משימות, מנהל משימות, מעין כפתור התחל שמוביל לאפליקציות, והזזה ושינויי גודל קלים יחסית של החלונות של האפליקציות שפותחים. כמו כן, יש אפשרויות צימוד מיידי לצדדים של שני חלונות זה לצד זה, בעזרת גרירה של חלון לצד הימני או השמאלי של המסך. מעבר לכך אמור הממשק של מצב שולחן העבודה לאפשר העתקה או העברה של תמונות וטקסטים באמצעות גרירה בלבד ממסך אחד לשני, כשכל אחד בחלון משלו. האפשרות הזו לא תהיה זמינה באנדרואיד 16, שאמורה גוגל להשיק בחודשים הקרובים, אבל ייתכן שגוגל תספק עדכון ייעודי לאחר מכן, עוד לפני השחרור של אנדרואיד 17.

יצרנית אביזרי השמע שוקז ידועה בתור אחת הראשונות והמובילות של אוזניות הולכת עצם – אלה שמחוברות לקשת מאחורי הראש ומוצמדות לפני המשתמש על העצם שממוקמת לפני האוזן. בשנים האחרונות החברה קצת סוטה מהקו הקבוע של האוזניות הללו ומציעה גם אוזניות פתוחות, שיושבות על תעלת האוזן אבל לא חודרות אליה. גם האוזניות האלה וגם האלה הפכו לפופולריות למדי אצל עוד יצרניות רבות בשוק. עם OpenDots ONE, שוקז היא זו שמאמצת מגמה חדשה, שיש אומרים שהיא לא ממש מובנת – אוזניות פתוחות שלא משתמשות בקשת כדי להיות צמודות לאוזני המשתמש. הן עושות זאת באמצעות קליפים שנצמדים מאחורי האוזן, בתצורה שנראית כמו עגיל גדול מסביב לתנוך. האוזניות שוקלות כ-6.5 גרם ומגיעות עם עיצוב מתקדם משהו. הן מציעות כמה טכנולוגיות שאמורות לדמות את השימוש באוזניות נטולות חוטים רגילות: מערכת שמגבירה את הבס, מערכת שמונעת זליגת שמע החוצה אל הסביבה, וגם תמיכה ב-Dolby Atmos ובאקולייזר. OpenDots ONE מציעות עד 10 שעות עבודה לאחר טעינה מלאה, והמארז מציע עוד 30 שעות. טעינה בת 10 דקות מספיקה לשעתיים של מוזיקה, והמארז תומך בטעינה אלחוטית בתקן Qi. המחיר: 200 דולר.

בעוד עובדי ההוראה מנהלים מאבק ונוקטים עיצומים בגלל פגיעה בשכרם, אגף החשב הכללי במשרד האוצר פרסם את היום (ב') את זהות החברה שזכתה במכרז לחילול השכר שלהם. הזוכה היא יוניק תעשיות תוכנה, שעושה זאת כבר כיום. היא אף תמשיך לספק שירות לעובדי ההוראה ולעובדי משרד החינוך שעוסקים בשכר. מול יוניק התמודדו כמה חברות גדולות בתחום, שמספקות שירותי שכר למשרדי ממשלה אחרים – וכאמור, הפסידו. יוניק היא חברה בבעלות מלאה של פורמולה מערכות, שרכשה אותה ב-2019 באמצעות החברה הבת מיכפל. היקף המכרז הוא מאות מיליוני שקלים, והוא למשך 30 שנה. כחלק מתנאי המכרז, יוניק מחויבת להוזיל באופן הדרגתי את עלות הפקת תלוש השכר של עובדי ההוראה, שעומדת כיום על כמה שקלים. היא תעשה זאת על ידי הטמעת טכנולוגיות חדשות והתייעלות – מה שלפי האוצר יוביל להורדה משמעותית בעלויות. כמו כן, המכרז כולל שורה של שדרוגים משמעותיים במערך השירות למקבלי השכר, וכן חיבור והוספת ממשקים, שמותאמים להתפתחות הטכנולוגית, כולל שימוש ברכיבי בינה מלאכותית. בפועל, יוניק תוסיף להחליף או לשדרג חלק גדול ממערכות השכר שפועלות כיום במשרד החינוך – תהליך שהיא החלה בו כבר בתקופת המכרז. הצפי הוא שבתוך שנה, המערכות החדשות והמשודרגות יעבדו באופן מלא. חיסכון של מאות מיליוני שקלים באוצר מציינים כי זהו צעד משמעותי, שיביא לחיסכון של מאות מיליוני שקלים וישדרג את מערכות השכר במגזר הציבורי. מדובר במכרז הגדול ביותר מסוגו בישראל, לחישוב שכרם של כ-180 אלף עובדי הוראה. "דרישות המכרז שמו דגש מרכזי על הוכחת יכולת הספק הזוכה להקמת מערכת שכר מתקדמת, עם שיפורים טכנולוגיים משמעותיים ודרישות מחמירות לרמת שירות", נמסר מהאוצר. המכרז נוהל על ידי ועדת מכרזים בין משרדית בראשות סגן בכיר לחשב הכללי, רו"ח אלי ביתן. הוא אמר כי "מדובר במכרז מרכזי ומשמעותי, לאחר שנים רבות של שירות בפטור ממכרז. זוהי קפיצת מדרגה גבוהה מאוד מבחינה טכנולוגית, וגם חיסכון כלכלי ניכר. אלה יבטיחו שירות איכותי לעובדי ההוראה ולעובדי השכר במשרד החינוך". "תוצאות המכרז מובילות לחיסכון תקציבי שמוערך בעשרות מיליוני שקלים בשנה, ובסך כולל של מאות מיליוני שקלים, לאורך תקופת ההתקשרות שנקבעה", הוסיף. "המכרז הוא דוגמה מצוינת לאופן שבו ניהול מקצועי ותחרותי מוביל גם להתייעלות תקציבית משמעותית וגם לשדרוג השירות בעזרת חדשנות טכנולוגית", אמר שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, ציין כי "המכרז הנוכחי מבטא את המחויבות לחדשנות טכנולוגית לצד ניהול אחראי של כספי הציבור. תוצאותיו יבטיחו שירות טוב יותר לעובדי ההוראה ויספקו חיסכון משמעותי לאורך השנים". לדברי רונן לוי, חשב משרד החינוך, "המכרז מחזק את התשתיות המינהליות של המשרד ומבטיח התנהלות תקציבית יעילה לאורך זמן".

22 שנה עברו מאז שחברה קטנה מלוקסמבורג השיקה מוצר מהפכני בשם סקייפ (Skype). היום (ב'), ממש היום, הוא עומד להיסגר. זה קורה בגיל די צעיר, אפילו במונחים של האינטרנט: שירות המסרים המיידיים ICQ "הלך לעולמו" בשנה שעברה בגיל 30. סקייפ היה הפתרון הראשון שהציע לבצע שיחות קוליות באמצעות האינטרנט – כלומר, שיחות VoIP. השליחה של השירות, שהיה פעם פופולרי, לגן העדן של הטכנולוגיה המודרנית מתבצעת בידי מי שהיא הבעלים כיום – מיקרוסופט, שמציעה את טימס (Teams), ובכך היא שותפה מלאה למותו, או בעצם להמתתו, של סקייפ. בחודש שבו הושק טימס, מרץ 2020, סקייפ היה בשיאו, ומאז השימוש בו הלך וירד. מי שנכנס היום לאתר של סקייפ רואה הודעה בולטת שמספרת שהשרתים של האפליקציה נסגרים החודש, אבל חוץ מזה, הוא עדיין כולל את פירוט המוצר ושאר הדברים, כך שאפשר בהחלט לתהות האם הוא ממשיך לעבוד. אז לא, הוא לא. באותיות הקטנות של ההודעה של מיקרוסופט בראש הדף כתוב במפורש שסקייפ נסגר החודש. ההודעה באתר של סקייפ, היום (ב'). צילום: לכידת מסך ההחלטה של מיקרוסופט לסגור את הבאסטה התקבלה בחודשים האחרונים בלבד, שכן לפני שנה, במאי 2024, החברה התגאתה בהשקה של כמה תכונות חדשות. מדובר בהחלטה מובנת. בימי הקורונה (בסוף 2021), ונוהלי העבודה ההיברידית שהתפתחו לאחר מכן, טימס הגיעה ל-70 מיליון משתמשים יומיים – כמעט פי שניים ממספר המשתמשים בסקייפ, ועוד פחות מזום, שהפכה לשליטת סצנת פגישות הווידיאו המקוונות. זום, אגב, ממשיכה לעמוד בפסגת התחום, כשלפי הנתונים העדכניים, בכל יום משתמשים בה 350 מיליון איש. לכך יש להוסיף את העובדה שהגרסה האפליקטיבית של סקייפ לא יכולה להתמודד אל מול הסחף שיש באפליקציות כגון ווטסאפ וטלגרם לבצע שיחות וידיאו ו/או קול. זה קצת עצוב להיפרד בכל פעם משירות אינטרנטי מיתולוגי שנסגר. גם אם המשתמש נטש אותו מזמן – מדובר בנוסטלגיה קצת מתקתקה והרבה עצובה. אבל, אי אפשר לנצח את הקדמה. סקייפ לומדת את זה עכשיו על בשרה קצת היסטוריה בימים הראשונים של סקייפ, עוד לפני שהטלפון החכם הפך לשליט התקשורתי הבלתי ניתן לערעור וכמה שנים לפני שהסלוגן "יש אפליקציה לזה" הפך למניע המכירות הכי מתקדם של הסמארטפונים, האפשרות לבצע בקלות רבה למדי שיחות קוליות מקצה אחד של העולם לקצהו השני הייתה סנסציה. נכון שהשיחות האלה לא תמיד היו באיכות טובה, אבל האפשרות לשוחח פנים מול פנים ולוותר על השיחות היקרות משכה הרבה מאוד אנשים. היכולת הזו הפכה עד מהרה את האנשים שמאחורי סקייפ לעשירים. שנתיים בלבד לאחר ההשקה, החברה נמכרה לאי-ביי תמורת 2.5 מיליארד דולר – סכום גדול במונחים של היום, ו-ודאי במונחים של אז. המוצר הוסיף להתפתח במשך השנים, עם הוספה של תמיכה בהתקשרות עם מספרי טלפון קווי, ומאוחר יותר גם עם האפשרות לבצע שיחות וידיאו. יש מצב שסקייפ עשתה את זה קצת מוקדם מדי, כי היא לא הגיעה למספרים ההמוניים והמדהימים של יישומי הקישוריות ושיתוף הפעולה הנוכחיים. מעניין אם הם יעברו לטימס… צילום: ShutterStock הרומן של סקייפ עם אי-ביי לא צלח. בסופו של דבר, החברה הרוכשת לא הצליחה להטמיע את השירות בפלטפורמת המכירות שלה, והיא אף מחקה 1.4 מיליארד דולר ב-2007. שנתיים מאוחר יותר אי-ביי מכרה את רוב אחוזי הבעלות שלה בסקייפ לקבוצת משקיעים בסכום שלא פורסם. ההשקעה הזו הצליחה להם, כי ב-2011 הסכימה מיקרוסופט לשלם על החברה 8.5 מיליארד דולר – הסכום הכי גדול שהענקית מרדמונד השקיעה ברכישת חברה עד אז. מיקרוסופט ראתה הצלחה בהשקעה הזו: היא קיבלה את סקייפ עם ממוצע של כ-170 מיליון משתמשים חודשיים, ואחרי חמש שנים המספר הזה צמח עד ל-300 מיליון. אבל אז הגיעה טימס, ואז הגיעה הקורונה. הצניחה של סקייפ אמנם לא הייתה מיידית, אבל מול מאות מיליוני המשתמשים באפליקציות שזינקו בעידן המגפה והסגרים האדירים שהיא הביאה להם, החברה נשארה עם בסיס נאמנים הולך וקטן – בסוף 2023 הוא עמד על כ-35 מיליון משתמשים. גאים להיות חלק מהמסע – ומביאים אותו לסיומו "סקייפ הייתה חלק בלתי נפרד מעיצוב התקשורת המודרנית ותמכה באינספור רגעים משמעותיים, ואנחנו גאים להיות חלק מהמסע הזה", נכתב בבלוג הרשמי של מיקרוסופט בפברואר, כשהיא הודיעה על הסגירה המתקרבת. אלא שכאמור, יש למיקרוסופט תפקיד מרכזי במצב שהוביל לסגירת סקייפ. מיקרוסופט עושה את המעבר מסקייפ לטימס, לאלה שמעוניינים בכך, לקל: משתמשי סקייפ יכולים להשתמש בשם המשתמש שלהם בשירות הנפטר גם בטימס, וכל אנשי הקשר וכל המספרים יחכו להם שם. זה נכון הן בגרסאות בתשלום והן בגרסאות החינמיות של השירותים הללו. מי שלא רוצה, יכול לייצא את כל המידע שאסף לקובץ משלו. וכרגיל אצל מיקרוסופט, סקייפ מתה, אבל ממשיכה לחיות עבור משתמשים עסקיים עם סוגים שונים של מנויים (אלא אם כן הם משתמשים במספר קווי). זה קצת עצוב להיפרד בכל פעם משירות אינטרנטי מיתולוגי שנסגר. מעבר לתועלת האישית שהייתה למשתמשי כל אחד מהשירותים הללו בעבר, וגם אם הוא הפסיק להשתמש בו מזמן – מדובר בנוסטלגיה קצת מתקתקה והרבה עצובה. אבל, אי אפשר לנצח את הקדמה, וקשה מאוד לנצח שירותים מתקדמים הרבה יותר. אם לתת לסקייפ לרגע תכונות אנושיות, היא לומדת את זה עכשיו על בשרה.

המצב הביטחוני, השסעים בחברה והמתחים הפוליטיים בישראל משפיעים על החיים של כל אחת ואחד מאתנו, בתחומים שונים. מסתבר שהם משפיעים גם על החלטות הקנייה שלנו, ושלרשת יש תפקיד משמעותי בכך. מחקר מקיף שנערך על ידי קול מרקר (CallMarker) – חברה שמתמחה בניתוח וייעול תהליכי מכירה באמצעות בינה מלאכותית – חושף נתונים שמראים כיצד אירועים ביטחוניים ופוליטיים משנים באופן מהותי את דפוסי הרכישה של הצרכן הישראלי. מדובר במחקר מתמשך, שהחל מיד אחרי ה-7 באוקטובר ונמשך עד היום. הוא מתבסס על ניתוח עומק של מעל שני מיליון אינטראקציות מכירה במגוון תחומים: לימודים, פיננסים, רכב, שירותים, נדל"ן ועוד. אנשי קול מרקר בחנו במסגרתו, בצורה מדעית, את הקורלציה בין אירועים לאומיים לבין "מדד הבשלות לרכישה" – מדד שפיתחה החברה, שמנבא את הסבירות של לקוחות לסגור עסקאות. "המסקנה המרכזית ממחקר זה היא שאירועים פוליטיים וביטחוניים בישראל הם מנוע מרכזי, שמשפיע באופן דרמטי על הבשלות של לקוחות לרכישה, ומשנה משמעותית את התנהגות הצרכן הישראלי", הסביר דורי שבת, מייסד קול מרקר. "חברות שיכולות לזהות ולנתח את התנודות הללו בזמן אמת נמצאות בעמדה טובה יותר להתאים את אסטרטגיות המכירה שלהן לתנאי השוק המשתנים". אחרי ה-7.10: פחות נכונות של משתמשים ברשתות החברתיות לרכוש אחד הממצאים המרכזיים מהמחקר הוא ההשפעה הדרמטית של רשתות חברתיות על מדד הבשלות לרכישה. מיד לאחר אירועי ה-7 באוקטובר נרשמה ירידה חדה במדד הבשלות לרכישה של לקוחות שהגיעו דרך רשתות חברתיות המזוהות יותר עם תכנים פרו-פלסטיניים. הניתוח מראה שפרט לאינסטגרם, חלה פגיעה משמעותית בבשלות הלקוחות שהגיעו מהסושיאל מדיה להשלים עסקאות. בלטו בהקשר זה במיוחד פייסבוק וטיקטוק. לעומת זאת, ערוצי שיווק מסורתיים הוכיחו חוסן ויציבות גבוהים יותר בתקופה זו – מה שמעיד על שינוי בהתנהגות הצרכן הישראלי בהתאם לאירועים הלאומיים. אל מול זאת, אחרי הצלחה ישראלית במלחמה חלה עלייה במדד: חיסול מזכ"ל החיזבאללה, חסן נסראללה, הוביל לעלייה מיידית של כ-12% במדד הבשלות לרכישה, וחיסול מנהיג החמאס, יחיא סינוואר, חולל את האימפקט המשמעותי ביותר, עם זינוק חסר תקדים של 43% במדד – השיא השנתי שנרשם במחקר. אנשי קול מרקר גילו בנוסף ששחרור חטופים יצר תופעה ייחודית במדד הבשלות לרכישה. הפעימות הראשונות של שחרור החטופים הובילו לעלייה מרשימה של 11% במדד – תופעה שכונתה במחקר "אפקט אופוריה". עם זאת, הנתונים מראים תבנית מעניינת: ככל שהפעימות נמשכו, ההשפעה הלכה ודעכה והמדד חזר לרמה הנורמלית – למעט קפיצה נוספת של 11% בשחרור הראשון מבין גלי השחרורים של תחילת השנה הנוכחית. החוקרים ציינו כי אחד הממצאים המפתיעים במחקר היה ההשפעה המשמעותית של אירועים פוליטיים על התנהגות הצרכן. בשלושת הימים שאחרי פרישת המחנה הממלכתי מהממשלה נרשמה עלייה של כמעט 8% במדד הבשלות לרכישה, עם הכפלה של אחוזי ההמרה בתקופה זו. בחברה אומרים כי "ממצא זה מדגיש את הקשר ההדוק בין יציבות פוליטית נתפסת לבין החלטות צרכניות במשק הישראלי". האם אתם יודעים לציין האם ההשפעה הגיעה יותר מתומכי הממשלה או ממתנגדיה? שבת: "לא. אין במדד התייחסות לכך". האם אתם יודעים למדוד את ההשפעה על החלטות רכישה במגזר ספציפי? "המדד אדיש לאירועים נקודתיים שעלולים להשפיע על תחום ספציפי, מאחר שהוא מודד את ההשפעה על כל התחומים, וכאשר המגמה זהה בכל התחומים, ניתן לשייך את זה למגזרים השונים". איך ארגונים יכולים להיערך נכון להשפעות של אירועים כאלה על החלטות רכישה של לקוחות? "אנחנו מייצרים ללקוחות שלנו תהליכים שלוקחים בחשבון את המדד. באופן כללי, מה שצריך לעשות זה להבין שלא ניתן לייצר את אותו תהליך מכירה כאשר ישנה אי ודאות בשוק. נדרש להבין שאם לקוח פוטנציאלי אמר 'לא', בסבירות לא נמוכה שהוא לא מוכן לקנייה בהינתן הנתונים הקיימים ועל כן, נדרש לשמור איתו על קשר למשך זמן ארוך יותר, לתת לו ודאות גדולה יותר בתהליך, וכמובן שלחזור אליו ולהציע לו את המוצר או השירות, כאשר רמת הוודאות בשוק עולה".

לרגל 20 שנות פעילותה, קיימה פיוניר (Payoneer) אירוע מיוחד בניו יורק. לאירוע הגיעו יזמים, שותפים ומובילי תעשייה מאזורים שונים בעולם. במסגרת החגיגות התקיימו: שיחה פתוחה בהשתתפות הנהלת פיוניר בעבר ובהווה, שסיכמה שני עשורים של העצמת מסחר גלובלי ומבט קדימה לעתיד המסחר חוצה הגבולות שהולך ונעשה מחובר יותר; האקתון Ambition Hackathon NYC, שבו 20 לקוחות נבחרים של פיוניר, הפועלים במסחר גלובלי, הציגו את אתגרי הצמיחה שלהם. צוותים המורכבים מעובדי פיוניר, שותפים ויזמים שיתפו פעולה כדי לבנות פתרונות ישימים; והשתתפות בטקס נעילת המסחר בבורסת נאסד"ק, לציון מסעה של פיוניר לאורך 20 שנה ותפקידה בעיצוב עולם העסקים והמסחר חוצה הגבולות. לציון אבן הדרך המשמעותית, תשקיע חברת הפינטק שני מיליון דולרים מקרן פיוניר בתמיכה באנדיבור (Endeavor), רשת גלובלית שנבנתה על ידי יזמים ולמענם. והשתתפה בטקס סגירת המסחר בבורסת נאסד"ק. המנכ״ל ג׳ון קפלן, ציין: "במשך 20 שנה אנו עוזרים לעסקים להפוך שאיפות להישגים, בכל מקום בעולם״. יובל טל, שייסד את פייוניר בשנת 2005, סיפר: "כאשר אתה מגיע מישראל, שהיא מדינה קטנה ולא שוק גדול, אתה צריך לחשוב גלובלית, איך אפשר לעזור לשווקים אחרים. עברנו דרך עד שהגענו לחזון חוצה-הגבולות הנוכחי. בכל שלב בדרך ניסינו להבין עד כמה פיוניר יכולה לגדול וכמה רחוק נוכל להגיע, אבל מעולם לא דמיינו שנגיע למקומות שהגענו אליהם היום – והכול בזכות השאיפה והחזון של הצוות שלנו״.

"עד לפני כמה שנים, הודעת פישינג טיפוסית הייתה מתורגמת רע, מלאה שגיאות כתיב, וכללה קישור חשוד עם הבטחה לפרס שלא ביקשתם. היום, זהו עולם אחר לגמרי. האקרים משתמשים בבינה מלאכותית כדי להנדס מתקפות מדויקות, מותאמות אישית לשם, לתפקיד, ולהיסטוריית ההתכתבויות. המייל המזוהם מגיע לקורבן מהמנהל הישיר, מהלקוח או מאת ספק שירותים מוכר. במקרים רבים קשה לדעת מה אמיתי ומה לא. מתקפות מבוססות דוא"ל הפכו לא רק לנפוצות יותר, אלא גם מתוחכמות, ממוקדות ומסוכנות יותר, ומהוות איום סייבר עולמי", אמר אלברט קולסניקוב, מנהל תמיכה טכנית במוצר, סייפוקס (CYFOX). לדבריו, "שיעור גובר והולך מהתקפות הסייבר מתחיל בהודעת אימייל, לרוב כזו שנראית תמימה לחלוטין. זה כבר לא עניין של שגיאות כתיב – זו מלחמת תחכום, והאויב כמעט בלתי מזוהה: האיומים במייל הפכו למדויקים יותר, חמקמקים יותר וכמעט בלתי נראים למערכות ישנות" קולסניקוב סקר אירועים בשוק לחיזוק דבריו: "במרץ 2025, ה-FBI ו-CISA דיווחו על גל מתקפות חדש, המופעל באמצעות הכופרה מדוזה (Medusa), שהתבססו על דיוג לגניבת פרטי גישה. הסכנה אינה רק טכנית – אלא גם פסיכולוגית. לפי סוכנויות מודיעין רבות, השימוש הגובר ב-AI מאפשר לתוקפים לייצר מיילים מזויפים שנראים לגמרי לגיטימיים, מה שמקשה מאוד על הזיהוי האנושי. כך גם בישראל: לפי מערך הסייבר הלאומי, ב-2024 חל גידול של 24% באירועי סייבר, מתוכם – 41% זוהו כפישינג. בשנה החולפת המערך טיפל ב-4,500 תשתיות פישינג – קישורים זדוניים שהתחזו לאתרים לגיטימיים, ונועדו לגנוב פרטי גישה רגישים. מדובר בעלייה של 80% לעומת 2023. לפי איגוד האינטרנט הישראלי, 42% מהישראלים נפלו קורבן להונאות מקוונות, או מתקפות פישינג". "בעידן שבו מתקפות מייל נראות לגיטימיות לחלוטין", ציין קולסניקוב, "הפתרון חייב להיות חכם יותר מהתוקף. זו הייתה נקודת המוצא שלנו, כשפיתחנו פתרון אבטחת דוא"ל, מבוסס בינה מלאכותית יוצרת, GenAI, שמזהה מתקפות גם כשהן נראות לגיטימיות". "אם פעם פישינג התבסס על ניסוח שגוי וקישורים מוזרים, היום מדובר בהנדסה חברתית מתוחכמת, שמכוונת לפי תפקיד, הרגלים והיסטוריית דוא"ל. הפתרון, Mail Secure, מציע הגנה מתקדמת ואינטגרציה ישירה עם Microsoft 365, בלא צורך בשינויים ברשומת MX או בתצורת הדומיין. הוא כולל מערך אבטחה מקיף: סינון מתקדם של דואר זבל, זיהוי נוזקות, סריקת קישורים בזמן אמת והגנה מפני פגיעות בדוא"ל עסקי (BEC). כך ארגונים יכולים לשפר את האבטחה שלהם בלא צורך בשינויים תשתיתיים ותוך שמירה על רציפות תפעולית. הפלטפורמה תומכת ב-Big Mail עד 4 גיגה-בייט, ומבטיחה העברת דואר אלקטרוני חלקה לארגונים". "לצד אבטחת דואר אלקטרוני", הוסיף, "אנו מציעים פתרון זיהוי ותגובה מורחב (XDR), הגנה מפני סיכונים דיגיטליים (DRP), ארגז חול ואימות רב-גורמי (MFA)". "הפתרון", אמר קולסניקוב, "יודע לזהות ולהבין איומים גם כשהם מוסווים ונראים לגיטימיים. הוא מנתח את סוג האיום, מסווג אותו, ומפחית באופן משמעותי את הזמן והמשאבים הנדרשים לטיפול בו. בנוסף, הוא מספק הגנה ממוקדת לגורמים בסיכון גבוה להתקפות ממוקדות, על בסיס ניתוח מתקדם של מניפולציות חברתיות והנדסה אנושית ברשתות החברתיות". "בנינו מחדש את הפתרון כדי להתמודד עם אתגרים אלה ולהגן על הארגון גם ממה שנראה תמים – עם שילוב של AI, ניתוח התנהגותי והבנה עמוקה של מבנה הארגון", סיכם.