יותר ויותר זוגות גייז מתחתנים בשנים האחרונות. במקרים רבים, גם הם, כמו זוגות סטרייטים, נכנסים לחופה עם שיר חתונה שהם בחרו. אלא ששירי החתונה הקיימים מתייחסים ברוב המקרים לאהבה של גבר ואישה, ובמקרים האחרים הם ניטרליים. עד היום לא היה בנמצא שיר חתונה של שני גברים, לפחות לא בשפה העברית. עכשיו יש, והוא מגיע עם קליפ שנוצר באמצעות בינה מלאכותית. שי בשירי. צילום: Shlomi.m שי בשירי הוא איש היי-טק, שעבד בוואן ולאחר מכן באקסיטו (Exsitu) – חברה שמציעה שירותי ענן, אבטחת מידע ופתרונות טכנולוגיים נוספים. לפני כמה חודשים הוא גילה את הבינה המלאכותית, והחל ליצור שלל סרטונים, בעיקר סרטוני אוכל. אחד מהם, שעסק באוכל אשכנזי, הגיע למעל 180 אלף צפיות. הוא אף עבר טיפולי המרה – שנועדים כביכול להפיכה של הומואים, לסביות או ביסקסואלים לסטרייטים למהדרין, ולמעשה הם "טיפולים" שגורמים נזק נפשי למטופל. האיגודים המקצועיים של בריאות הנפש יצאו בחריפות נגד ה-"טיפולים" הללו, ובחלק מהמדינות המערביות נאסר לבצע אותם – לקטינים או בכלל. מאז אותם "טיפולים" עבר בשירי כברת דרך ארוכה – עד לקבלה עצמית מלאה של הנטייה המינית שלו. באחרונה, לקראת חודש הגאווה, הוא כתב שיר חתונה גאה ויצר לו קליפ, במה שהוא מגדיר כ-"ניצחון אישי שלו". כדי ליצור את הקליפ, בשירי פנה לדנה מלכה – פזמונאית, מלחינה, מפיקה מוזיקלית ובעלת אולפן ההקלטות דנה מלכה מיוזיק. לשיר קוראים בפשטות חתן וחתן, והוא מבוצע על ידי הזמר אלון יפה. בשירי מכנה אותו "שיר החתונה הים תיכוני הלהט"בי הראשון שנכתב, הופק ובוצע בגאווה ישראלית". "סוף סוף שיר אהבה שמדבר גם אלינו, גם עלינו" לדברי בשירי, הוא הרגיש את הצורך ליצור את השיר והקליפ "כתגובה ישירה לחוסר בשירים ים תיכוניים גאים בכלל ובחוסר ייצוג של זוגות גאים ברגעים הגדולים של חייהם. חתן וחתן הוא שיר שממלא נישה רגשית ותרבותית שהייתה חסרה – סוף סוף שיר אהבה שמדבר גם אלינו, גם עלינו". "מעבר להיותו שיר, חתן וחתן הוא ניצחון אישי וקהילתי. הוא חגיגה, הוא אמירה והוא כאן כדי להישאר", ציין.  בשירי השתמש ליצירת הקליפ ב-"כל פלטפורמה שמוכרת כיום ליצירת סרטונים בבינה מלאכותית", לדבריו. בהרבה מהסצנות הוא השתמש ב-Kling AI. אחת מהן היא סצנת שבירת הכוסות, שלדבריו "היצירה שלה הייתה מאוד מורכבת, כי הייתי צריך ליצור שתי תמונות מתואמות בבת אחת. עבדתי עליה במשך שבועות". "מאחר שהייתי בטיפולי המרה, השיר הזה הוא בשבילי יותר מעוד סרטון. הוא הישג, הוא ניצחון", אמר. "אני מרגיש סיפוק אדיר בכך שהוא יצא. היה לי חשוב להראות שיכולה להיות קבלה של להט"בים ושל חתונות גאות, בפרט במשפחות מזרחיות. באחת הסצנות שמתי סבתות שעושות צהלולים, וזה היה לי חשוב מאוד. הרבה גייז רוצים לראות את החתונה שלהם ככה. להגשים חלום קטן – שסבתא עושה בחתונה שלהם צהלולים ושאנשים נושאים אותם על כפיים. יצרתי את הקליפ הכי אידיאלי, מתוק, יפה ותמים, וגם חד משמעי – שאני יכול". הקליפ "חתן וחתן". צילום: לכידת מסך "החלום שלי הוא לשבת בחתונה גאה ולראות שאנשים עוזבים את השולחנות וקמים כדי לרקוד לצלילי השיר הזה ברגע שהוא מתנגן – לא רק כי זה שיר שלי, אלא גם בגלל ההתקדמות החברתית שזה מסמל", אמר בשירי. הוא ממשיך בימים אלה ביצירת סרטונים מבוססי בינה מלאכותית, כאשר בכל אחד מהם הוא לומד עוד ומתמקצע – ויש לו כבר כמה לקוחות. "התחום הזה מרתק אותי מארז שגיליתי אותו, ושם אני רוצה להיות", ציין.

ההאקרים שפרצו למערך המחשוב של מרקס אנד ספנסר (Marks & Spencer), שלחו מייל לעגני לסטיוארט מאצ'ין, מנכ"ל ענקית הקמעונאות, הביעו את שמחתם על מעשיהם ודרשו תשלום, כך פורסם בסוף השבוע. לפי ה-BBC News, ההודעה למנכ"ל מאצ'ין הייתה באנגלית רצוצה, עם ביטוי גזעני, ונשלחה ב-23 באפריל מקבוצת ההאקרים דראגון פורס (DragonForce) – באמצעות חשבון דוא"ל של עובד. ההודעה נשלחה למנכ"ל ולשבעה מנהלים נוספים. מומחים ציינו, כי משלוח המייל מאשר, בראשונה, כי מרקס אנד ספנסר נפרצה על ידי קבוצת כופרות, נתון שענקית הקמעונאות סירבה לאשר עד כה. "צעדנו את כל הדרך מסין לבריטניה ואנסנו בלא רחם את החברה שלכם", כתבו ההאקרים, "הצפננו את כל השרתים. הדרקון רוצה לדבר איתך, אז בבקשה פנה אלינו (לאתר שלנו ברשת האפלה, י"ה)". מתקפת הסייבר גרמה נזק עצום לרשת הקמעונאות בת 141 השנים, והסבה נזקים של יותר מ-400 מיליון דולרים. יותר משישה שבועות לאחר המתקפה, ענקית הקמעונאות עדיין לא מסוגלת לקבל הזמנות מקוונות. החברה מעריכה כי פעילותה תמשיך להיות חלקית ומשובשת עד יולי. בנוסף להתרברבות בהתקנת הכופרה במערכת ה-IT של הרשת, ההאקרים טוענים שגנבו את הנתונים הפרטיים של מיליוני לקוחות. כשלושה שבועות לאחר האירוע, הלקוחות קיבלו הודעה מהחברה, שלפיה "ייתכן" שהנתונים שלהם נגנבו. לפי הדיווחים מסוף השבוע האחרון, המייל נשלח מהחשבון של עובד של TCS (Tata Consultancy Services) ההודית – שסיפקה שירותי IT למרקס אנד ספנסר במשך יותר מעשור. לעובד ה-IT ההודי שפועל בלונדון יש כתובת דוא"ל של הרשת ולא של TCS והוא עצמו נפרץ במתקפה. TCS אמרה בעבר, שהיא חוקרת אם חשבון העובד היה השער למתקפת הסייבר. TCS מסרה, כי המייל לא נשלח מהמערכת שלה וכי אין לה כל קשר לפריצה. מרקס אנד ספנסר סירבה להגיב לדיווח. מאצ'ין המנכ"ל סירב לומר אם החברה שילמה דמי כופר להאקרים. המייל של ההאקרים מסתיים בתמונה של דרקון נושף אש. חלק מהחוקרים אומרים, ש-DragonForce יושבים במלזיה, בעוד חלקם אומרים שהם מרוסיה. אחרים ציינו כי המייל שלהם לרשת מרמז שהם מסין. גרסה אחרת טוענת כי קולקטיב מבוזר של האקרים מערביים צעירים – חלקם בני נוער בארה"ב ובבריטניה, בשם Scattered Spider, הם העומדים מאחורי הפריצות – למרקס אנד ספנסר, לקו-אופ (Co-op) ולהרודס (Harrods). ברשת קו-אופ, התוקפים טענו לגניבת מידע של כ-20 מיליון חברי מועדון. בהרודס המתקפה השביתה חלק מהשירותים. Scattered Spider, המכונה גם UNC3944, זכתה לפרסום בזכות מעורבותה בפריצה ובסחיטה של שתי חברות הימורים וקזינו ענקיות – ​​Caesars Entertainment ו-MGM Resorts International ב-2023. באחרונה, חבריה פרצו ללקוחות סנואופלייק (Snowflake). יחידת פשעי הסייבר הלאומית של בריטניה אישרה ל-BBC, כי הקבוצה היא אחד החשודים המרכזיים שלהם. מתקפת הסייבר אילצה את הקמעונאית לסגור את עסקי הביגוד המקוונים שלה למשך יותר משלושה שבועות, הותירה אותה בלא יכולת למלא בסחורה את חנויות המזון שלה כראוי, ומחקה כמעט 750 מיליון פאונד משווי השוק שלה. הרשת אישרה בעבר, כי חלק מהנתונים האישיים של לקוחותיה נגנבו.

בית המשפט העליון הבריטי קרא בסוף השבוע לארגוני עורכי הדין במדינה להתכנס על מנת לנקוט בפעולות דחופות כדי למנוע את הופעתן של הזיות AI בהליכים משפטיים. זאת, לאחר שעשרות רבות של התייחסות למקרים קודמים ולפסיקות שהתבררו כפייק מוחלט או חלקי כבר נכללו בכתבי טענות שהם הגישו לבתי המשפט, ובהסכמים שהם כרתו. עורכי דין מבצעים בתקופה האחרונה שימוש הולך וגובר בכלי בינה מלאכותית כדי למצוא תקדימים משפטיים, פסיקות והסכמים בנושאים שבהם הם מטפלים, כולל לפני כריתת הסכמים, הגשת כתבי טענות והופעות בבית המשפט. אלא שכלי ה-AI לא תמיד מדייקים ולעתים יוצרים הזיות – מידע, מסמכים ואף תמונות שקריים לחלוטין או בעלי פסקאות שלא היו ולא נבראו. השופטת ויקטוריה שארפ והשופט ג'רמי ג'ונסון מבית המשפט העליטון בלונדון התבקשו לפסוק בכל הנוגע לשימוש בבינה מלאכותית בשני מקרים. זאת, לאחר שערכאה נמוכה יותר העלתה "חשש לשימוש של עורכי דין בכלי GenAI כדי לכתוב טיעונים משפטיים או לבנות עדויות – שלא נבדקו". זה הביא לכך שהם מסרו לבית המשפט מידע ומסמכים שאינם מדויקים. כך, למשל, בתיק נגד הבנק הלאומי של קטאר, שהועמדה על סך של 90 מיליון פאונד, שהם 120 מיליון דולר, ציטטה התביעה 18 ציטטות שכלל לא קיימות. זאת, מתוך 45 ציטטות ממקרים קודמים שהיא כללה בתיק. התובע הודה כי השתמש בכלי GenAI להבאת הציטטות ועורך דינו הודה בהגשת מידע לא נכון לבית המשפט. השופטת שארפ כתבה ביום ו' כי יש להזיות ה-AI "השלכות רציניות על ניהול הליכים משפטיים והאמון של הציבור בבתי המשפט". היא הזהירה כי אם עורכי הדין לא יבררו את מהימנות התוצאות שכלי ה-AI סיפקו להם, הם עלולים להיות מועמדים לדין. עוד ציינה השופטת שהרגולטור הבריטי פרסם מדריך כיצד להימנע מהצגת חומר שאינו אלא הזיות AI בפני בית המשפט, אולם כתבה שמדריך לבדו אינו מספיק. יאן ג'פרי, המנהל של איגוד עורכי הדין המרכזי של אנגליה ו-וויילס, אמר כי הפסיקה "חושפת את הסכנות של השימוש בבינה מלאכותית בשדה המשפטי". הוא ציין כי שימוש זה הולך וגובר, "אולם, הסכנה האמיתית של העובדה שה-GenAI יכול להפיק תוצאות לא נכונות דורשת מעורכי הדין לבדוק, לסקור ולהבטיח את הדיוק של עבודתם".

2,000 עובדות ועובדי קבוצת יעל התכנסו בשבוע שעבר בחוות רונית, לציון 62 שנות פעילות. האירוע המיוחד הזה, בסימן Growth, כפי שנכתב על ההזמנה הצבעונית, התקיים לאחר שנתיים של ציפייה – מאז חגיגות ה-60 של קבוצת יעל, אחת מחברות הטכנולוגיה הוותיקות והמובילות בישראל – ונדחה בשל סיבות מובנות. במרכז האירוע – מופע מצוין שנתנו אברהם טל, יסמין מועלם ורביד פלוטניק. האירוע היה מפגש מרגש וטעים, שהדגיש בעיקר את תחושת הביחד. עובדי הקבוצה, צעירים ומבוגרים כאחד, רקדו על הדשא לצד חיילים – רובם מחטיבת גולני ולצידם נציגים מיחידות נוספות – וזכו בהפוגה של נחת, גאווה ושייכות. החברה, שרואה את היותה "בית" כחלק מה-DNA הארגוני שלה, קיימה את הערב הזה כאות תודה והוקרה על העשייה ועל השותפות בימים מורכבים במיוחד. ונצטרף גם אנחנו מכאן, לתפילות לשובם של כל (!) החטופים שלנו הביתה. כי אין שום דבר שלם עד אז.

המרכז הרפואי שיבא הוא בית החולים הגדול בישראל ואחד משמונת בתי החולים הגדולים בעולם. לכן, מעניין לשמוע על הטכנולוגיה שמוטמעת בו ומסייעת לטיפול במאושפזים בבית החולים ובמטופלים במרפאות השונות שלו. שימי ארנסט, מנהל אגף מערכות מידע ודיגיטל של שיבא, התארח בפרק נוסף בסדרת הפרקים של פודקאסט אנשים ומחשבים שעוסקת בבריאות דיגיטלית. ארנסט הוא אחד המנמ"רים הוותיקים והמוערכים בענף ההיי-טק. בראיון הוא מספר כיצד ה-IT מקדם את מימוש החזון הדיגיטלי של בית החולים, איך מערכות שפותחו באגף שלו מסייעות לשיפור השירות למטופלים, כיצד הבינה המלאכותית משולבת בעבודת הרופאים ואיך מממשים שם את חזון בית החולים ללא נייר. ספר קצת על עצמך. ארנסט: "אני תושב גבעת שמואל, אב לחמישה. בהכשרתי אני מהנדס מחשבים, בעל תואר ראשון בתחום ותואר שני במינהל עסקים, עם התמחות במערכות מידע. אני עובד בשיבא מעל 20 שנה". איך הגעת לשיבא ולמה דווקא לשם? "אחרי הלימודים התחלתי כתוכניתן צעיר בשיבא, וגם במשרדי מממשלה ובמקומות נוספים. אחר כך חזרתי לשיבא, לתפקידי ניהול. שיבא הוא המרכז הרפואי הכי גדול בארץ והשמיני בעולם. זה בגלל הרמה המקצועית הגבוהה של הרופאים, המחקר וגם ה-IT. בית החולים מעסיק כ-10,000 אנשי צוות ורופאים, והוא נחשב למעסיק הגדול ביותר בשירות המדינה. הוא משרת אוכלוסייה מאוד רחבה, וכדי לסבר את האוזן, לשיבא נכנסים בכל יום 20 אלף כלי רכב – היקף מקביל לעיר בישראל". תאר את אופי הפעילות של האגף שאתה עומד בראשו ואת המרכזיות שלו בפעילות בית החולים. "האגף משרת את כל חמשת המרכזים הרפואיים שנמצאים בשיבא. הוא מעסיק כ-100 אנשים, שזה לא הרבה יחסית להיקף הפעילות שלנו, אבל אנחנו יודעים לעבוד ולתת את המענה הנדרש. תחומי הפעילות שלנו הם תשתיות, כולל אבטחת מידע וסייבר, מרכזי שירות ותמיכה טכנולוגית ב-10,000 העובדים בשיבא, ותחום האפליקציות, שמממש את החזון שלנו להיות בית חולים דיגיטלי על מלא". באילו תחומים מתמקדות האפליקציות שמפותחות באגף? "באפליקציות קליניות, כמו, למשל, תיק רפואי למטופל ולרופאים. זאת, בנוסף לפרויקטים בתחום מערכות האדמיניסטרציה הרפואית, כולל פרויקטים של חטיבת המרכזים הרפואיים של משרד הבריאות". פרט לגבי מרכז הפיתוח שלכם. "המרכז הוקם בשנה שעברה, לאחר שקיבלנו החלטה שבמקום להוציא עבודות החוצה, לספקים חיצוניים, נעשה אותן בתוך הבית. זהו מרכז פיתוח שבו מפתחים פתרונות לטובת המרכז הרפואי". תן דוגמה בבקשה. "בשנה האחרונה פיתחנו מערכת שנתנו לה את השם פוטון, שמאפשרת לרופא לראות במבט אחד כל מה שהוא צריך לדעת על המטופל, מבלי להיכנס לכמה מערכות. הפיתוח מצא בשלב הרצה ראשוני. בתהליך הפיתוח הבנו את צרכי הרופאים, ויצרנו, ללא ספק, בשורה חשובה מאוד בניהול מערכת הבריאות. חלק מתפיסת העולם הדיגיטלית שלנו נועדה להעצים את חוויית המטופל, להנגיש לו את המידע הרפואי שלו ולמעשה להפוך אותו לסוכן של עצמו". בריאות דיגיטלית. צילום: ShutterStock אילו עוד תהליכים אתם מבצעים במסגרת מימוש החזון הדיגיטלי שלכם? "אחד הפרויקטים המרכזיים הוא מימוש החזון של בית חולים ללא נייר, שהתוצאה שלו היא שיבא דיגיטלית. זה פרויקט שאנחנו מריצים אותו זו השנה החמישית ובסופו, כל בית החולים יהיה ללא נייר, ולא יהיו בו מדפסות. כתוצאה מזה, הדואר הפנימי בשיבא מפסיק את פעילותו ממש בימים אלה. המסמכים הרפואיים מגיעים למטופל דרך פיתוח שאנחנו ביצענו, שהוא מעין פורטל תיק רפואי למטופל, שם הוא רואה את כל הטפסים ויכול לעשות את כל מה שהוא צריך באופן דיגיטלי. גם תוצאות בדיקות שונות, שמוצאות כיום בפלט נייר, חוברו לרשתות התקשורת, והמידע יגיע אל המטופל בדרך דיגיטלית. זה גם יקצר זמני תגובה לבדיקות כאלה, לא יהיה צורך בקבלת דיסק עם הצילום או מכתב סיכום של רופא. הכול יהיה באותו פורטל פרטי של המטופל". מה בצד של המטפל, הרופא? "נכנסנו לפרויקט שנקרא מרפאה דיגיטלית. יש פה כמה שלבים. אחד מהם הוא האפשרות לזימון תור דיגיטלי על ידי המטופל, במקום לעשות זאת טלפונית – משהו שדומה למה שכבר קיים בקופות החולים. זה נראה טריוויאלי, אבל זה מורכב מאוד, כי במרכז רפואי יש הרבה יותר תחומי רפואה ורופאים, שלא קיימים בקהילה. המטופל צריך גם להבין קודם כל לאיזה רופא הוא צריך לקבוע תור, ולכן המורכבות. בהמשך, המערכת תאפשר להעלות את הטפסים הנדרשים. לא יהיה צורך בטופס 17 וכשתגיע לשיבא, לא תפגוש מזכירה. יהיה קיוסק דיגיטלי, שיפנה אותך לרופא המטפל, שימתין לך בחדר. גם אחרי שסיימת עם הרופא, לא תצטרך ללכת למזכירה לקבוע תור חדש. התור 'ירדוף' אחריך באופן אוטומטי וייקבע לך מועד מראש". לא יפטרו את המזכירות, אני מניח… "חד משמעית לא. יש עדיין מספיק מטלות שהמזכירות חייבות לעשות, והשינוי הזה רק יקל על העומס הרב שהן ממילא נתונות בו. הדיגיטציה נועדה לסייע, לייעל את התהליכים ובעיקר לשפר את השירות למטופלים". איך ההתמודדות עם הרופאים והעברתם לעולם הדיגיטלי? "גם בצד של המטפלים יש תהליכי חדשנות מדהימים. אתן כמה דוגמאות. אחת מהן קשורה למהפכת הבינה המלאכותית – פרויקט שאנחנו עושים במכון האונקולוגי. לאחר שהחולה אובחן כחולה סרטן הוא מגיע לרופא, שלא מכיר אותו. כיום הוא מבצע איתו תחקיר, שיכול לקחת שעתיים. אנחנו נמצאים בפיילוט, שבמסגרתו המערכת מתשאלת את המטופל לפני הגעתו לרופא, הוא מצרף מסמכים ובסוף הסשן הזה היא מוציאה מכתב סיכום, עוד לפני שהמטופל ראה את הרופא. תהליך אחר הוא הטמעת פתרון של חברה שיודעת לקרוא תוצאות של דימות, נניח CT, והוא גם יכול לזהות אם יש אבחנה שמרמזת על סיכון מיידי לנבדק. כיום יש במחשב של הרופא אייקון, שבמידה שתוך כדי הבדיקה מזוהה סכנה – הוא מקבל התרעה, ואז הוא נותן למטופל המסוים עדיפות בטיפול, מבלי לחכות לתוצאות הבדיקה. היה לנו מקרה כזה לא מזמן, וזה הציל חיים. צריך לציין שבנוסף לפעילות באגף שסיפרתי עליה, יש את גוף הדאטה, שתפקידו לייצר נתונים אחידים. זה חשוב גם לצרכי המחקר ולשיתופי הפעולה עם מרכזים רפואיים בחו"ל. ויש גם גוף שלישי, ARC, שזה מרכז לחדשנות דיגיטלית, שבין היתר עוסק בפיתוחי בינה מלאכותית". השפעות הבינה המלאכותית על מערכת הבריאות יהיו בין הנושאים שיידונו בוועידה השנתית של הבריאות הדיגיטלית מבית אנשים ומחשבים, שתתקיים מחר (ב').  

כתב: הילל יוסף. "כבר הרבה מאוד זמן אני מוצא את עצמי אומר למנהלים ולבכירים בארגונים: 'אתם חייבים לבנות אסטרטגיית IT שמכוונת לעבודה עם שתי ספקיות IT לכל הפחות. היו מוכנים ליום לא טוב'. והיום הזה הגיע: VMware היא חברה טובה, אבל ללקוחות שלה אין כיום ברירה והם נדרשים לשנות, במהירות, מצב של נעילת ספק יחיד. מי שאין לו חלופה – חייב לבלוע צפרדע", כך אמר ניר הולנדר, מנהל אזורי לאגן הים התיכון בנוטניקס. הולנדר התראיין לקראת NUTANIX .Next On Tour Israel – הכנס השנתי שעורך הסניף המקומי של ענקית ה-IT. האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך ביום ב', ה-16 ביוני, במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון, תחת המוטו The Future of AI and Cloud-Native Innovation. לדברי הולנדר, "לא משנה איזו גזירה תוטל על הלקוח הארגוני, יהיו כאלה שיסבלו ממצב שבו הלקוח חייב לחדש חוזה עם VMware, כי מערכות IT שרצות בלא תמיכה – זהו סיכון שלא כדאי ליטול". הוא ציין כי "החלופה לנעילת ספק מגיעה מהכיוון שלנו: אנחנו מציעים חופש בחירה, עם שורה של ספקיות חומרה ואחסון מובילות, שאיתן ערכנו שיתופי פעולה אסטרטגיים – דל, פיור, לנובו וסיסקו. זאת, לצד עבודה שלנו עם שלוש המובילות העולמיות בעולם הענן הציבורי – AWS, גוגל קלאוד ומיקרוסופט. כך, כל שנותר לנו לומר הוא: 'בבקשה, לקוח ארגוני, בחר מה מתאים לך'". התועלות בהגירת הסביבה הארגונית לנוטניקס הולנדר ציין כי "בהחלטה של מנהלי תשתיות ומנמ"רים להגר את הסביבה שלהם לנוטניקס טמונות תועלות רבות, מעבר לשינוי המצב של נעילת ספק יחיד: יש לנו יכולות הגירה שמקצרות את התהליך, במיוחד כאשר נדרש להגר מאות או אלפי מכונות וירטואליות. אנחנו מספקים יכולת לקיצור זמנים משמעותית, עם פישוט תהליכים". "מדובר במהפכה דרמטית", הסביר. "בשנה שעברה הוספנו יכולת להתחבר למערכות אחסון חיצוני, והשנה הוספנו עוד יכולות בתחום והעמקנו את הקשר עם עוד ספקיות אחסון מובילות. כך, בסופו של יום, אנחנו מציעים לארגונים חלופה אמיתית, שבמסגרתה הם יכולים לרענן את סביבת ה-IT שלהם, עם אחסון חיצוני". "אין ארגון בישראל שלא בוחן את אימוץ נוטניקס כספקית IT שנייה" הולנדר דיבר על המצב בשוק הישראלי ואמר כי הוא "היה שונה מעט בעבר, והשיחות הללו התנהלו בעצימות נמוכה יותר. בשנה האחרונה הן הואצו בצורה דרמטית: כיום אין ארגון בישראל שלא בוחן את החלופה של אימוץ נוטניקס כספקית IT שנייה. לחילופין, לא מעט ארגונים בוחנים אפשרות של הגירה מוחלטת מ-VMware. בכל מקרה, רוב הארגונים יהיו חייבים לחדש את החוזה שלהם עם ענקית הווירטואליזציה, אבל אנליסטים ויועצים ממליצים להם לעשות זאת למשך שנה בלבד, ובזמן זה לבנות לעצמם חלופה לטובת הגירה עתידית, עם גמישות שתאפשר להם להחליט אם ההגירה תהיה חלקית או מלאה". לדבריו, "בארבעת הרבעונים של השנה הכספית של החברה, היקף הפעילות שלנו בישראל גדל: כרתנו הסכמים חדשים עם לקוחות ארגוניים, חלקם גדולים, בין השאר במגזרי הביטחון והתעשייה. הגידול הזה לא טריוויאלי – המצב הטבעי הוא של קיפאון או קיטון, ולמרות זאת, ענינו לדרישות שהגיעו מהשטח". "פנינו להמשך הגידול בפעילות שלנו", סיכם הולנדר. "זאת, כי השוק מבין שמדובר פה בחלופה אמיתית, יעילה וזולה לתפעול סביבת IT מודרנית, שעונה לדרישות המשתנות באופן דינמי של הלקוחות. עיקר התנועה לכיוון נוטניקס עוד לפנינו". מתעניינים בפתרונות נוטניקס? רוצים לשמוע עוד? לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס לחצו כאן.

"אנחנו עדים להתחממות העולמית – לא רק על רקע משבר האקלים, אלא גם של הסביבה הגיאו-פוליטית. החשש הוא להתלקחות של מלחמות חדשות, והעדות לכך היא מרוץ חימוש עולמי שאותו מנהלות מדינות, להגדלת יכולותיהן הצבאיות", כך אמר ליאור לוי, מנכ"ל ומייסד פרולוג'יק, נציגה בישראל של פתרונות סולארווינדס ו-SecPod. לוי אמר את הדברים בראיון לקראת כנס IT For IDF 2025 של אנשים ומחשבים, שיתקיים מחר (ב') בלאגו בראשון לציון. הוא ציין כי "תהליכים אלה מתרחשים אחרי עשורים רבים שבהם תקציבי הצבא במדינות רבות היו בתהליכי קיטון והתכנסות. אלה לא רק המלחמה שלנו בשבע חזיתות במקביל, ולא רק המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, שנמשכת כבר מעל שלוש שנים. זה גם החשש של מדינות אירופה מפני ניסיונות להרחבת שליטתה של רוסיה במרחב ושל מדינות במזרח הרחוק מפני דומיננטיות יתר סינית. אלה גם הודו ופקיסטן – שתי מדינות שמצוידות בנשק גרעיני, שבפעם הראשונה אחרי עשרות שנים נמצאות במצב של חיכוכי גבול עצימים, על סיפה של מלחמה אזורית נוספת". האם יש לתנאי הפתיחה הללו משמעות בעולמות הסייבר? "בוודאי. החיכוך המוגבר ומרוץ החימוש באים לידי ביטוי גם בתחום הסייבר. אנחנו רואים יותר ויותר מדינות שצבאותיהן נתקפים על ידי קבוצות האקרים מאורגנות, ולעתים אף מגובות על ידי מדינות. לדוגמה, צבאות ארצות הברית, צרפת ובריטניה – כולם חוו תקיפות סייבר, ולעתים אף חשיפת מידע מסווג או פגיעה חלקית במערכות. צה"ל עצמו דיווח כי בשנה הראשונה למלחמה הנוכחית, הענן שלו ספג יותר משלושה מיליארד מתקפות סייבר". איך הטכנולוגיה יכולה לסייע בהגנת הסייבר הצבאית? "יש שני אלמנטים מרכזיים, והייתי אומר שאף קריטיים, שארגונים צבאיים צריכים לאמץ כדי להתמודד טוב יותר עם מתקפות הסייבר של היום ושל העתיד – בינה מלאכותית ואוטומציה. הסקייל של המתקפות הוא עצום, וכדי לאתר את האנומליות או נקודות התורפה של ארגון גדול נדרשים שני האלמנטים הללו". האם יש לך דוגמאות לפתרונות כאלה? "דוגמה ראשונה היא מהפורטפוליו של סולארווינדס, שמתמחה בפיתוח ושיווק של פלטפורמה מתקדמת לניהול וניטור תשתיות ה-IT הארגוניות. פלטפורמת SolarWinds Hybrid Cloud Observability מעניקה יכולות ניטור לעומק של סביבות המחשוב. היא כוללת דשבורד אחוד, שמציג את תוצאות הניטור, ובנוסף המלצות מבוססות AI, שמסייעות לניטור פרו-אקטיבי של כלל הסביבות. הפלטפורמה מאפשרת לארגונים לשפר את ביצועי סביבות המחשוב, הזמינות שלהן, ההגנה עליהן וחוויית המשתמש – ולעשות זאת בקשת רחבה של סביבות, כולל סביבות ענן וסביבות היברידיות. דוגמה שנייה היא הפתרון של SecPod, שמציעה פלטפורמה מבוססת AI, שמסייעת להתמודד עם צונאמי פרצות האבטחה באמצעות פתרון לניהול פגיעויות (Vulnerability Management) והפצה של עדכוני תוכנה (Patch Management). כמות פרצות האבטחה מתעצמת על בסיס יומיומי. ברבעון הראשון של השנה לבדו התגלו יותר מ-12 אלף פרצות אבטחה חדשות. זה אתגר סיזיפי, והדרך היחידה לנהל את התחום הזה היא באמצעות אוטומציה של הכלים". לסיכום, מה העצה שלך למנמ"ר, למנהל הטכנולוגיות או למנהל האבטחה של יחידה צבאית? "העצה שלי היא לא לנוח על זרי הדפנה של הצלחות העבר. המתקפה הבאה, בין אם תתרחש היום, מחר או בעוד שנה – היא זו שתוכל לגרום לנזק בלתי הפיך. צריך לבחון כל העת פתרונות חדשים, לאתר את אלה המוצלחים, להטמיע יכולות מעצימות, ולהיות בערנות ודריכות אינסופיות". לפרטים נוספים על הפתרונות שמציעה פרולוג'יק לחצו כאן.      

"מנהלי אבטחת מידע והגנת סייבר בארגונים מתמודדים עם שלל אתגרים. הם חיים בעולם שבו איומי הסייבר מתרבים ומשתנים בקצב מסחרר, והופכים לחכמים יותר. לכן, מה שצריך לעשות הוא לא לשחק את המשחק – אלא לשנות את הכללים שלו. הדרך היחידה לנצח את התוקפים היא לתקוף כמותם, לפניהם, ולעשות זאת כל הזמן. על ארגונים לאמץ גישה של הגנה מבוססת התקפה, Defense by Offense, ולנקוט גישה התקפית ומתוחכמת, שמחזירה להם את השליטה, ומבטיחה שיפור מתמיד ברמת ההגנה וחוסן הסייבר של הארגון", כך אמר אלון אהרן, מנכ"ל ארמורי דיפנס וממקימי החברה. ארמורי דיפנס הוקמה ב-2023 על בסיס הון שגויס ממשקיעים פרטיים (אנג'לים). "בפרק זמן קצר זה, יש לחברה כבר מוצר פעיל ולקוחות ארגוניים, בארץ ובחו"ל – ממגזרי הפיננסים, הביטוח, הקמעונאות ועוד", אמר אהרן בגאווה. החברה מונה עשרות עובדים, שמועסקים באתריה בישראל ובמקסיקו, ותקים אתר נוסף ב-2026, בבריטניה. "מודל העבודה שלנו הוא Follow the Sun – חדרי מלחמה שעובדים 24/7", ציין אהרן, "כאשר ההתמחות שלנו היא בתפעול של SoC התקפי, זיהוי פגיעויות, זיהוי התנהגות וביצוע מתקפות בפועל, בשילוב בינה אנושית ובינה מלאכותית". אהרן, בן 50, מגיע מעולמות הטכנולוגיה והסייבר. בעברו הוא מילא מגוון תפקידים באורנג' ובפרטנר. בעולם הסייבר ההגנתי הוא עבד במורפיסק, שפועלת להגנת תחנות הקצה, ובסייבר ההתקפי עסק בתפקידי פיתוח ואינטגרציה ב-NSO. "אני יזם בנשמתי וכך פעלתי גם כשהייתי שכיר", ציין. "כאשר נקרתה לי הזדמנות להקים חברה מאפס, קפצתי למים העמוקים. אני חושב שמתוך הבנה והתמודדות עם אתגרי שוק הסייבר הרווי – אנחנו נמצאים בנקודת פתיחה מאוד טובה". אוטומציה התקפית סביב השעון "בסיס הפעילות של ארמורי דיפנס", הסביר המנכ"ל שלה, "הוא פלטפורמת הגנה, שמבצעת פעילות אוטומציה התקפית סביב השעון, בשילוב מוחות סייבר מיחידות עילית, האקרים אתיים, בעלי גישה יצירתית וחשיבה התקפית. לצידם יש אנשי פיתוח, שאחראים על שדרוג שוטף של המערכת". "הארגון הלקוח שלנו מקבל מאתנו חדר מלחמה עם מרכז תפעול הגנה התקפי (OSoC), שמבצע, באופן שוטף, אוטומטי ומבוקר, תקיפות חיות, מבוססות מודיעין עדכני, לאיתור חולשות ופרצות עתידיות – לא רק קיימות – במרחב הדיגיטלי של הארגון", אמר אהרן. הוא הוסיף כי "פעילות חדר המלחמה משולבת עם האק בוקס (HackBooks), שהם חלק בלתי נפרד מהפלטפורמה. מדובר בפתרון חכם, אוטומטי, ובעיקר ממוקד ולא מסורבל – עם תוספת שכבת אבטחה, אך ללא התקנות מקדימות וללא סוכן (Agentless)". לדבריו, "לא מדובר בתגובה לאירוע בהתהוות: אנחנו עורכים חיזוי כוונות, משמע – מזהים את הפגיעויות לפני שהן מנוצלות, ומסכלים אותן עוד בטרם הפכו לאיום חי". אהרן הוסיף כי "הפלטפורמה כוללת מנועי זיהוי התנהגותיים, מבוססי AI, שיודעים לזהות פגיעויות ותוקפים לפי דפוס התנהגות, ולא רק על בסיס סימפטומים. כך נבנית הגנה שמבינה את הרעים, מתפתחת ומשתפרת כל הזמן. מנהלי האבטחה מקבלים בכל רגע נתון תמונת מצב אמיתית של משטח התקיפה הארגוני, עם הנחיה והמלצה לפעולה". הגנה באמצעות שילוב אדם-מכונה "לצד הפלטפורמה החכמה", הסביר אהרן, "מומחי החברה עורכים מעקב ומספקים ייעוץ פרטני לפגיעויות שדורשות טיפול מיידי. שילוב זה, של אדם-מכונה, חוסך לארגונים שעות אדם והופך את הפתרון שלנו ליעיל בהיבטי עלות-תועלת". "אנחנו לא עוד פתרון הגנתי", סיכם. "מה שמבדיל אותנו מבחינת הלקוח הם הפלטפורמה וה-SoC ההתקפי, שמבצעים מתקפות אמת כל הזמן ונותנים מענה הגנתי פרו-אקטיבי, עם המלצות פרטניות לפעולה, של הצוותים בחדרי המלחמה, והוכחת נזק פוטנציאלי. המטרה שלנו היא להעניק ערך הגנתי אמיתי ללקוח, עם מערך הכולל יכולות התקפיות, ומספק הגנה הדוקה ומאובטחת יותר. בסופו של יום, העניין הוא לא רק זיהוי החולשות בארגון, אלא הבדיקה שלהן – באמצעות תקיפה ותעדוף. יש להגיע למנהל האבטחה, העמוס לעייפה בהתראות, עם מה שבאמת מסכן אותו ובעל פוטנציאל נזק ממשי לארגון".