מסמך תמיכה חדש שפרסמה אפל מושך את השטיח מתחת לאחת משיטות התיקון המפורסמות ביותר למקרה שבו רטיבות קשה חודרת לסמארטפון – השקעתו בתוך קערה גדולה של אורז עד לייבושו. לפי חברת התפוח הנגוס, הפעולה הזו עלולה אפילו לגרום נזק ל-iPhone, מכיוון שחלקיקי אורז קטנים יכולים לחדור אל תוך המכשיר ולפגוע בפעילות התקינה של הרכיבים השונים שלו. שיטת ייבוש מכשירי סמארטפון – ולא רק אייפונים – באמצעות גרגרי אורז נהוגה כבר מזה שנים, ולא ברור מדוע אפל מוציאה את המסמך הזה רק עכשיו. כך או כך, החברה מציינת בו פעולות נוספות, חלקן די נפוצות, שאין לבצע במקרה שמתעורר צורך בייבוש של הטלפון: לא להשתמש במקורות חום חיצוניים ולא במפזר אוויר; ולא לנסות לייבש את המכשיר על ידי החדרה של חפצים זרים, כמו מקלונים לניקוי אוזניים או נייר ייבוש, לחיבורי המתח. זאת, בדיוק מאותה הסיבה – חשש לפגיעה ברכיבים הפנימיים של הטלפון, שחלקם קטנים ורגישים למגע. אז מה כן לעשות? קודם כל, לא לחבר את המכשיר לחשמל לצורך טעינה כל עוד הוא לא יבש, ואם הוא מחובר – לנתק אותו מיד. לאחר מכן, אפשר להכות עם הטלפון את כף היד בעדינות, כשחיבור הסוללה מופנה אל היד, כדי לנסות להוציא ממנו את הנוזלים, ואז להניח אותו במקום יבש שיש בו מעט רוח. לאחר כחצי שעה אפשר לנסות להטעין אותו שוב. אם מתקבלת אזהרה חוזרת, צריך לנסות להשאיר את המכשיר לייבוש ארוך יותר, ומומלץ אפילו למשך 24 שעות, ואז לנסות שוב, לפני שפונים למרכז שירות. העיקר – לא להכניס לקערת אורז.

בנוף המתפתח של איומי סייבר, צץ בשנה החולפת שחקן איום חדש ומתוחכם, המושך את תשומת לבם של מקצועני הגנת סייבר ברחבי העולם. שחקן האיום הפיץ סדרה של נוזקות מסוג Droppers – סוסים טרויאנים שתוכננו כדי להתקין נוזקות. אלו זכו לכינוי "TicTacToe dropper" ושימשו כדי לספק מגוון מטענים זדוניים לקורבנות. אסטרטגיית הפצת נוזקות זו הציבה רף חדש במורכבות ובחדשנות של שחקני האיום בסייבר. שחקני האיום שילבו טכניקות ערפול ומיילים של דיוגים. מחקר חדש שערכו חוקרי FortiGuard, גוף המחקר של פורטינט, שופך אור על אסטרטגיית ההפצה המתוחכמת של הנוזקה, שנצפתה במהלך 2023. בפוסט שעלה בבלוג החברה, שפרסמו החוקרים בסוף השבוע, הם כתבו כי בנוזקות הללו, שתוכננו כדי לטשטש את השלב הסופי של העברת המטענים לקורבנות, ההאקרים עשו שימוש בשכבות מרובות של מטענים מעורפלים. החוקרים גילו מטענים רבים שהוטמעו במערכות הקורבנות בשלב הסופי. הם סופקו על ידי נוזקות ה-dropper, וכללו את: Leonem, AgentTesla, SnakeLogger, RemLoader, Sabsik, LokiBot, Taskun, Androm, Upatre ו-Remcos. חברי הקבוצה, דוברי פולנית, כינו עצמם Kolko_i_krzyzyk, כשם משחק הילדים "איקס-עיגול", או כמחווה לשעשועון נושא פרסים בשם זה, ששודר בטלוויזיה הפולנית בשנות ה-60' וה-70'. נוזקות ה-Dropper הופצו לרוב באמצעות פישינג בדואר האלקטרוני, אשר הכיל קבצים מצורפים בעלי סיומת .iso. מדובר בטכניקה שמטרתה להתחמק מאיתור על ידי תוכנות אנטי-וירוס. ברגע שהושקה, נוזקת ה-Dropper חילצה וטענה שכבות מרובות של קבצי DLL לתוך הזיכרון, מה שהפך את הניתוח והאיתור למאתגרים וקשים יותר למימוש. למרות שינויים באספקת המטען, התנהגויות דומות אפשרו לקבץ יחד את הנוזקות הללו. דוגמה של TicTacToe. צילום: פורטינט טכניקות ערפול מורכבות ויעילות הניתוח של חוקרי פורטינט חשף טכניקות ערפול מורכבות, אשר הופעלו בתהליך החילוץ וההטענה של מטעני ה-Dropper. טכניקות כמו הטענת הרכבה בזמן ריצה (runtime assembly loading) וערפול DeepSea שימשו כדי להסוות את הכוונה הזדונית של המטענים. ניתוח מעמיק יותר חשף דפוס עקבי של שכבות מטענים בעלי שלבים מרובים, כולם עם קבצי הפעלה או ספריות בעלי סיומת .NET. בנוסף, נוזקת ה-Dropper הראתה סימנים של פיתוח מתמשך, עם מחרוזות ייחודיות אשר שימשו בקמפיינים מאוחרים יותר – כדי להימנע מאיתור.  לפי המחקר, נוזקת ה-TicTacToe Dropper משמשת ככלי רב-תכליתי, אשר ככל הנראה נמכרת כ-שירות לשחקני איום אחרים – ולא משמשת בבלעדיות רק את חברי הקבוצה. החוקרים סיכמו בכותבם כי "על ידי הבנת הפעילות של נוזקת ה-Dropper והטמעת פתרונות שיכולים למנוע את הוצאתה לפועל, ארגונים יהיו מסוגלים למנוע את ההוצאה לפועל של מגוון מטענים בשלב האחרון – לפני שניתן יהיה לטעון אותם".

שם ותפקיד: לימור מקייטן, ראש צוות פיתוח בהלו הארט. ותק בתפקיד: עוסקת 10 שנים בתפקידי פיתוח, חמש שנים כראשת צוות, ותשעה חודשים ב-הלו הארט. תפקידים קודמים: ראשת צוות בסטארט-אפים שונים (Wilco, Mixtiles, WeWork) ולפני זה מפתחת פולסטאק ומובייל בסטארט-אפים קטנים. השכלה ושירות צבאי: בעלת תואר ראשון במדעי המחשב ומדעי הקוגניציה מהאוניברסיטה העברית, ובצבא שירתי ביחידה טכנולוגית של חיל המודיעין במדור מחשבים. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? לתחום הטכנולוגיה הביאו אותי מגוון סיבות ואנשים בדרך. זה התחיל עם הורי. אמי, מורה למתמטיקה, חשפה אותי מגיל צעיר למושגים מתמטיים וחידות, זה היה הזמן כיף שלנו. אבי, מהנדס חשמל וחובב גאדג'טים, חשף אותי כבר בגיל צעיר ליכולות המחשב ולכל החידושים שניתן לעשות איתו. למדתי באולפנה, שם איפשרו לנו ללמוד במגמה אחת בלבד מעבר לתושב"ע המנדטורית, אבל זה לא הספיק לי, רציתי ללמוד גם פיזיקה וגם מחשבים. הייתי צריכה להילחם וזה הגיע עד למנהל בית הספר, ובסוף ניצחתי, ולמדתי מחשבים בבית הספר הסמוך, של הבנים. אז נכון, זה לא היה קל הפיצול, אבל הלימודים היו שווים את זה. בהמשך, כשהיה לי פרופיל באתר MySpace (הרשת החברתית שקדמה לפייסבוק), השתעשעתי הרבה עם "הקוד שמאחורי הקלעים", והבנתי ששם אני רוצה להיות – בקוד שמאחורי הקלעים. זאת בנוסף לקייטנה הטכנולוגית שהלכתי אליה ביסודי. כן, אפשר להגיד שהתחברתי לכל הצד הטכנולוגי שבי מגיל מאוד צעיר. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? בהחלט יש פחות אפליה מבעבר, וזה נובע בעיקר מיותר מודעות לנושא. אך לטעמי, הבעיה החמורה שנותרה היא ה-'הסללה'. עדיין קיימת חלוקה מגדרית קשה של "בנות- נסיכות" ו"בנים – גיבורי על". כך בעצם מעודדים את הבנות לשחק במשפחה, בעוד שאת הבנים מעודדים לשחק בלגו. אני חושבת שברגע שמראים לנשים מגיל צעיר שזו הדרך בה הן אמורות לצעוד, סוללים להן דרך עם פחות תפקידים ומקצועות עתידיים מאשר אלו של הגברים. בנוסף, חסרים באופן מובהק מודלים נשיים בהנהגה, במגוון תחומים. ככל שהפער הזה יצטמצם, כך מצבנו יהיה טוב יותר. למשל, כשהגעתי לצבא למדור מחשבים, היתה רק עוד אישה אחת בלבד במדור המונה 30 חיילים. זה יכול מלכתחילה להרתיע הרבה נשים. כשמסתכלים, רואים את זה בכל מקום לאורך ה-funnel (דרך) של ההתקדמות במקצועות STEM.  יש הרבה דברים שאפשר לתקן, לו רק תגבור המודעות. למשל, בפרסום של משרות טכנולוגיות – נשים (בממוצע, הכללה) נוטות להגיש מועמדות רק אם הן עומדות בכל הקריטריונים, בעוד שאצל גברים (בממוצע, בהכללה) מספיק אפילו לעמוד רק בחלק מהדרישות. גם תיאורי משרות "מפוצצים" כמו "מחפשים מפתח נינג'ה על חלל סופרסטאר" – יכולים להרתיע נשים. גם מהבחינה שנשים באופן כללי לא יגדירו את עצמן כ"סופרסטאר" בתכנות (למרות שאני אישית מכירה כמה שבהחלט אפשר לתת להן את הטייטל הזה). אבל זה בעיקר מעיד על תרבות ארגונית של חברה שלא הפנימה איך לייצר סביבת עבודה מיטיבה ומכילה, ושהיא אפילו רעילה לפעמים. היום, אני עובדת בחברת הלו הארט, אחת חברות הדיגיטל הלת' המצליחות בעולם. החברה מונהגת על ידי רוב נשי. יש אצלנו הרבה נשים עוצמתיות בעמדות בכירות, המהוות מודלים לחיקוי נשיים. המנכ"לית ומייסדת החברה שלנו מעיין, ה-CTO מיכל, ועוד רבות בעמדות מפתח. לא רק בהנהלה יש רוב נשי, באופן כללי יש אצלנו אחוז גבוה של נשים שעובדות בחברה, זאת למרות ששיקולי הקבלה הם מקצועיים בלבד, וללא כל אפליה, רגילה או "מתקנת". וכשרואים את זה מבינים שהיכן שנותנים הזדמנות שווה באמת למי שמתאים, ללא קשר למגדר, באורח פלא הסטטיסטיקה מתיישרת. האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? לשמחתי לא הרגשתי באפליה אישית מעולם בקריירה שלי. מאידך, עם השנים למדתי לזהות מראש אלו מקומות עבודה הם הטובים והנכונים עבורי (ואפילו כתבתי בלוג פוסט בנושא). לכן אני ממליצה לכל אישה לבדוק היטב את הסוגיה הזו, בשלב בחירת מקום העבודה, וזה משהו שלא קשה לראות. את רק צריכה להגיע עשר דקות לפני תחילת הראיון – שבי לקפה במטבח או באזור מרכזי, ותביני מהר מאד את התרבות במקום.

ארגון הילמ"ה וחברת אסטריקס סקיורטי (Astrix Security) נפגשו לאחרונה להאקתון משותף, על מנת למצוא פתרונות אבטחת מידע לפיתוחים בעולמות הבריאות, שהשימוש בהם עלה בעקבות המלחמה. בהאקתון השתתפו לוחמים לשעבר ומילואימניקים שחזרו מהמלחמה בעזה.  אסטריקס סקיוריטי, המספקת לחברות הגנה ממתקפות דרך יישומים חיצוניים, ו-הילמ"ה (ר"ת – היי-טק למען החברה) – המכשיר לוחמים לשעבר ובנות שירות לאומי בפיתוח ועיצוב מוצרים – ניסו לאתר בהאקתון פתרונות יצירתיים ולהבין איך ניתן לחזק את רמת ביטחון המידע בפיתוחים השונים של הילמ"ה. מאחר שאותם הפיתוחים נמצאים בשימוש של בתי חולים ופצועים מהמלחמה, המידע בהם רגיש במיוחד. המשתתפים בהאקתון ניסו לאתר בהאקתון ניסו לפתח פתרונות יצירתיים ולהבין איך ניתן לחזק את רמת ביטחון המידע בפיתוחים השונים של הילמ"ה. צילום: יח"צ הצורך בהאקתון נבע מעלייה בשימוש ביישומי הבריאות של הילמ"ה בעקבות המלחמה. לכן, התגייסו אנשי אסטריקס למצוא דרכים לשפר את רמת אבטחת המידע. היישומים עליהם עבדו בהאקתון הם פיתוחים בעולמות הבריאות ובריאות הנפש, שעליהם עובדת הילמ"ה כבר מספר שנים. בעקבות המלחמה גדל מספר המשתמשים באותם יישומים והיקף השימוש של כל משתמש, מה שמגדיל את המידע הרגיש שנשמר באותם יישומים ואת החשיבות באבטחת המידע. במהלך ההאקתון. אנשי הילמ"ה (לוחמים לשעבר ובנות שירות לאומי) ומומחי סייבר ואבטחת מידע מאסטריקס. צילום: יח"צ באירוע לקחו חלק אנשי הילמ"ה (לוחמים לשעבר ובנות שירות לאומי) ומומחי סייבר ואבטחת מידע מאסטריקס. חלק מהמשתתפים היו עובדי אסטריקס, שחזרו לא מזמן משירות מילואים בעזה ולוחמים לשעבר המשתתפים בפרוייקט של הילמ"ה לשילוב בעולם ההיי-טק.

"תחום הבינה המלאכותית הוא תחום חם, שמקבל ביטוי בחיי היומיום של כולנו. השלב הבא ב-AI הוא להביאה לקצה, מבלי שהיא תהיה תלויה בשירות ענני. ארגונים יכולים לעשות זאת על בסיס רכיבי ה-AI הקיימים אצלם – ולא בענן", כך אמר ירון כהן, מנהל פעילות הנדסה בנוטניקס ישראל. כהן דיבר בכנס שערך היום (ג') הסניף הישראלי של החברה, תחת הכותרת Nutanix Cloud Event. האירוע נערך באולם East בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים, ובהשתתפות נציגים של לקוחות החברה ושותפיה העסקיים. לדברי כהן, "מזה כמה שנים אנחנו, בנוטניקס, פועלים רק בעולם התוכנה ואגנוסטיים לכל חומרה. לשם כך בנינו מערכת הפעלה שמייצרת בקרקע חוויית שימוש כמו בענן. לאחר שפעלנו בתחום התשתיות האחודות באופן מעמיק (HCI), עברנו לעולם תשתיות הענן ההיברידיות, עם מערכת הפעלה אחת גם לקרקע וגם לענן, עם אותה פלטפורמה אחודה להתרחבות, ש-'נמתחת' לעבר הענן הציבורי. כך, אנחנו מעניקים ללקוחות הארגוניים יכולת להריץ את האפליקציות שלהם בענן וגם בקרקע, עם אפשרות לניוד שלהן, ולעשות זאת באופן חופשי וגמיש". "בדרך זו", אמר, "אנחנו מאפשרים לארגונים לאמץ שירותים בענן הציבורי, לפעול באופן גמיש מול כמה ספקיות IT, לממש ניוד דינמי, לשלוט בעלויות ולצרוך את הכול כשירות. כך מתממש מודל היברידי, עם מערכת הפעלה אחת, ממשק אחד וכלל השירותים הרלוונטיים". כהן ציין ש-"הפעילות שלנו מתמקדת בסביבה מרובת עננים והיברידית, ונחלקת לשלושה חלקים: כלל שירותי האחסון, פלטפורמה לניהול ואופטימיזציה של כל בסיסי הנתונים, ופתרונות לייעול בסביבת הענן. כל אלה, בשילוב טכנולוגיות AI ו-FinOps, מיועדים לייעול פעילות הענן של ארגונים". הוא הסביר כי "בעולם שירותי האחסון ובסיסי הנתונים, הפלטפורמה שלנו עונה לצורך לטפל ולאחסן את הדאטה וקבצי המידע, בין אם בבסיסי נתונים מסורתיים ובין אם בכאלה מודרניים. ניתן להתקין על הפלטפורמה את כלל בסיסי הנתונים השונים, ומשם לנהל אותם, לאורך כל חייהם". אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל. צילום: נדב כהן יונתן אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, התייחס למצב במדינה ואמר כי "אנחנו מצויים בתקופה שונה, והיעד הוא המשך ההנעה של גלגלי הכלכלה". לדבריו, "סיסקו פועלת בארבעה שדות: בעולמות התשתית והרישות, עם פלטפורמה מרכזית, שמאפשרת ניהול אוטומציה ושימוש בכלי בינה מתקדמים; שיתופיות מהענן, עם פלטפורמה שמעניקה ללקוחות יכולות תקשורת; נראות מרבית, משכבת התשתיות ועד לזו האפליקטיבית, עם פלטפורמת FSO; ומעטפת אבטחה שנותנת הגנה מוכללת. מה שמחבר את השדות הללו הוא חדשנות, שמתבססת, בין השאר, על רכישות שביצענו של 18 חברות בישראל, בהיקף כולל של כ-7.5 מיליארד דולר". הוא הוסיף כי "הכרזנו על שיתוף פעולה עם נוטניקס, שמאפשר ללקוחות המשותפים להשתמש בתשתיות המחשוב של סיסקו יחד עם התשתיות האפליקטיביות של נוטניקס כדי לקבל ערך טכנולוגי ועסקי בסביבת הענן ההיברידי".

למייזו הייתה עדנה מסוימת לפני כעשור, גם בישראל, עם כמה סמארטפונים מוצלחים למדי. אולם, לאחר זמן מה היא איבדה את מגע הקסם, נכנסה לצרות כלכליות ולא ממש הצליחה בכמה ניסיונות גיחה מחדש שביצעה. כעת החברה הודיעה שהיא יוצאת לחלוטין מהתחום, והמכשירים העתידיים שהיא החלה לפתח, Meizu 21 Pro והלאה, כבר לא יגיעו לשוק. במקום זאת, היא משנה כיוון אל התחום הלוהט של השנה: בינה מלאכותית. מייזו, שנמצאת בבעלות מלאה של יצרנית הרכבים הסינית גילי, תתחיל לייצר טרמינלים שיאפשרו שימוש במודלי שפה גדולים מצד שלישי שזמינים באופן גלובלי, דוגמת זה של OpenAI, כדי לספק מידע בהתקנים שונים – כולל ברכבים. בחברה בונים על הניסיון שכבר צברו בפיתוח מערכת שפרוסה על מספר טרמינלים, בדמות Flyme Auto, שיוצרה עבור הרכבים של גילי. מעבר ליכולת לספק נתונים בתא הנהג, ובמקביל בידור לטובת יושבי המושבים האחוריים במכונית, המערכת יצרה קישוריות רציפה עם הטלפונים המתקדמים האחרונים של מייזו. החברה אמורה להשיק את מערכת ההפעלה המעודכנת לעידן הבינה המלאכותית עוד לפני סוף השנה, ולהוציא מוצרי חומרה המונעים על ידי AI לאחר מכן, כנראה בתחילת 2025 – אם הכול ילך כשורה.

עוזי ימין, יו"ר חברת דלק ארה"ב (Delek US) מצטרף כמשקיע פרטי בחממת אינגב (InNegev), התומכת ומקדמת סטארט-אפים חדשים בנגב, בתחומי טכנולוגיות אקלים, מזון וחקלאות. עוזי ימין, איש עסקים ישראלי-אמריקני הפועל בארה"ב, ייסד לפני כשני עשורים את דלק ארה"ב, באמצעות רכישת מאות תחנות דלק וחנויות נוחות, ובהמשך ייסד גם את Delek Logistics. החברות בעלות בתי זיקוק, מסופי דלק, טרמינלים וקווי הולכה יבשתיים. החברות נסחרות בבורסה בניו יורק, בשווי מצרפי של כ-4 מיליארד דולר, עם היקף הכנסות של כ-19 מיליארד דולר בשנה, ומעסיקות כ-10,000 עובדים. דלק ארה"ב הקימה לפני מספר שנים CVC, קרן הון סיכון תאגידית, והחלה לבצע השקעות בתחום האנרגיות המתחדשות באמצעות השקעות בטכנולוגיות חדשות בארה"ב ובישראל. היא זכתה בנוסף במכרז של רשות החדשנות להקמת חממה טכנולוגית בישראל בתחום האנרגיות המתחדשות.  מה עושה חממת אינגב? חממת אינגב, הפועלת בפארק עידן בנגב בסמוך לבאר שבע, הוקמה בשנת 2020 במטרה לחזק את ההיי-טק בדרום המדינה ולעודד יזמות והקמת סטארט-אפים חדשים בנגב. במסגרת החממה פועלים כיום 11 סטארט-אפים בתחומי טכנולוגיות אקלים, כגון חקלאות, מים, פודטק, אנרגיה, רובוטיקה ועוד. ב-אינגב שותפים גופי השקעה גלובליים, כמו קרן אלפא קפיטל וקרן חצרים, תעשיות בינלאומיות מובילות מדרום הארץ, בהן נכללות החברות סודהסטרים, נטפים ודולב, וכן מכללת סמי שמעון והמועצה האזורית בני שמעון. החממה פועלת בשיתוף עם גורמים מגוונים כגון אוניברסיטת -בן גוריון, מכללות, מרכזי מו"פ ממשלתיים, תעשיות בינלאומיות ורשויות מקומיות. ארנון קולומבוס, מנכ"ל חממת InNegev. צילום: ניב קנטור "כניסתה של קרן ימין, נותנת לנו ביטחון גדול שאנחנו על הרדאר של הטובים ביותר" אלי בן סימון, מייסד ויו"ר הדירקטוריון של חממת אינגב: "ייסדנו את חממת אינגב על מנת להקים מרכז מצויינות לפיתוח והשקעות בסטארט-אפים מצויינים בנגב, ולהוכיח שהנגב הוא שטח העתודה של ישראל לעשרות השנים הבאות גם בתחומי ההיי-טק. יש חשיבות בלתי רגילה להימצאות קרנות שותפות בעלות יכולת לייצר חיבורים טובים והשקעות המשך לחברות החממה. חיפשנו עוד קרנות עם יכולות השקעה, המתעניינות בתחומי הקיימות ופתרון אתגרי האקלים, ועם קשרים ונוכחות בינלאומית. הקרן של משפחת ימין בהובלתו של עוזי ימין היא בעלת קבלות והצלחה עסקית ברמה העולמית הגבוהה ביותר. הם יחזקו את העומק והיכולות של החממה ויתרמו להפיכת הנגב למרכז הפיתוח העולמי לפתרונות טכנולוגיים בתחומי האקלים. אני מצפה שהחממה תמשיך את ההשקעות בתחומים רבים בהם לנגב יש ויהיו עוד יתרונות רבים".  ארנון קולומבוס, מנכ"ל החממה: "הצטרפותה של קרן ימין מהווה חותמת והוכחה שהנגב ו-אינגב הפכו והופכים להיות פלטפורמה אטרקטיבית למשקיעים איכותיים מהרמה הבכירה בעולם, והנגב הופך להיות מרכז תשומת הלב העולמית בכל מה שקשור להשקעות בתחומי הקיימות. חממת אינגב שמה לעצמה שלושה יעדים אסטרטגיים – הצמחת סטארט-אפים ברמה העולמית הגבוהה ביותר בנגב; שינוי תפישת המציאות של תושבי הנגב, היזמים, התעשיות, החוקרים והמשקיעים, לגבי עתיד הנגב; ויצירת תשתית של אקוסיסטם פעיל ותוסס, שישאיר בנגב את הדור הצעיר והמוכשר. כניסתה של קרן ימין, נותנת לנו ביטחון גדול שאנחנו על הרדאר של הטובים ביותר, שההשקעות במיזמים בנגב ימשכו, ושיחד נשנה את הנגב ואת טכנולוגיות האקלים בישראל".

"בסופו של דבר, מנהלי התשתיות מנהלים את תשתיות ה-IT שלהם לא לשם ניהול שלהן, אלא כדי לספק IT יעיל, זריז וחסכוני. כך, למשל, המטרה של חברת תעופה ואנשיה היא להטיס נוסעים ממקום למקום, ולא להיות מומחי מכשור תעופתי. בעולמות הענן יש ניצול בזבזני ולא מלא של השירותים והמשאבים. כאשר הארגון מחליט לעבור לענן, הוא רוכש מהספקית יחידת נפח, או מחשוב – אבל משלם על כל גודלה, בלא קשר להיקף הצריכה שלו. מה שארגונים נדרשים לו הוא פתרון שמספק ניהול חכם של אותה יחידה בענן, עם ניהול כלל היישומים למול מאגר משאבי המחשוב והאחסון, לצד הקצאה דינמית", כך אמר ניר הולנדר, מנהל פעילות נוטניקס לאזורי ישראל, אגן הים התיכון ואפריקה. הולנדר דיבר בפתח כנס שערך הסניף הישראלי של החברה. הכנס, Nutanix Cloud Day, נערך היום (ג') באולם East בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים ובהשתתפות נציגים של לקוחות החברה ושותפיה העסקיים.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדבריו, "מנמ"רים נדרשים להפעיל את ה-IT הארגוני שלהם בקרקע וגם בענן. בין אם תפיסת הארגון היא 'רק ענן' או 'ענן תחילה', ההגירה לקלאוד היא תהליך מורכב ולא קצר. אם הארגון לא נולד בענן, בסופו של דבר הוא נדרש לפלטפורמת נתונים וניהול נתונים, שתפעל בשני העולמות. הדרך לעשות זאת באופן הנכון היא 'ענן חכם' – כזה ש-'יחליט' מה מעומסי העבודה נכון שיהיה בעננים ומה מהם נכון להמשיך להיות בדאטה סנטר המקומי, בקרקע". "לצד המצב הגיאו-פוליטי בעולם וגם באזור", ציין, "ארגונים ומנמ"רים מתמודדים עם אתגרים נוספים: המחסור בכישרונות ובמקצועני IT והפער ההולך וגדל בין הרצוי למצוי; הגידול הבלתי פוסק בעלויות תפעול המחשוב; המורכבות ההולכת וגדלה של מערכות ה-IT; הדאטה מתפוצצת: מדי יום נוצרים בעולם נתונים בנפח של 2.5 קוונטיליון-בייט (2,500 פטה-בייט) – זה הרבה יותר ממה שנוצר בעבר, בעשרות מונים; ועד 2026 ייבנו ויפותחו 750 מיליון אפליקציות חדשות ויותר ממחצית המידע תימצא בקצה, כמו גם רכיבי AI". ה-"דבק" שבין הענן לקרקע הולנדר הסביר כי "כלל האתגרים הללו יביאו לכך ש-74% מהארגונים ינהלו את המידע שלהם על כמה מערכות ופלטפורמות, בקרקע ובענן, באופן היברידי ומרובה עננים. 94% מהארגונים רוצים חוויית צריכה אחידה בחצר הלקוח, בענן הציבורי ובמולטי-קלאוד. אנחנו מציעים את ה-'דבק', שמאפשר יכולת להריץ את כל היישומים הארגוניים פה וגם שם, ומחליט היכן הם יהיו בכל עת, תוך הבנת העלויות". לדבריו, "אנחנו מציעים לארגונים להיות יעילים בניצול התשתיות שלהם ב-30%, ותמיד הכלל הוא 'מה שנכון ללקוח – נכון לנו'. הפתרון שלנו יכול לחסוך לארגונים עד 60% מהזמן בהעברת עומסים לענן, באופן מהיר, נוח ולא כואב. כמו כן, אנחנו טוענים לחיסכון של 60% בניהול עלויות הדאטה סנטר ולקיצור משך הזמן של הטמעת אפליקציות משלושה שבועות – לשעה. אנחנו גאים גם ביכולת לתת מענה למשבר האקלים העולמי, עם חיסכון של 30% בצריכת האנרגיה. כל זה נעשה תוך מתן חופש בחירה, מניעת נעילה וגמישות". הוא ציין כי "יש לנוטניקס 24,500 לקוחות, ואת שנתה הכספית היא סיימה ביולי 2023 עם היקף מכירות של 1.6 מיליארד דולר מתוכנה בלבד, המהווים קצב גידול של 30%. יש לציין ש-57% מארגוני הפורצ'ן 500 הם לקוחות שלנו. השינויים הטקטוניים שמתחוללים בעולם ה-IT ישפיעו עלינו לטובה: פורסטר צופה שבשנה הקרובה, אחד מכל ארבעה ארגונים ישקול להחליף, או יתחיל להחליף, את ספק התשתיות שלו, ואין ספק שרבים מהם יגיעו אלינו". לסיכום אמר הולנדר כי "מאז תחילת המלחמה חווינו גידול בפעילות שלנו, בשיעור דו ספרתי באחוזים. ארגונים מהמגזר הציבורי רכשו מאתנו ציוד ושירותים בהיקפים גדולים, כדי להיערך למצב החירום. בנוסף, גדלה הצריכה של ארגונים מהמגזר הפרטי, שפועלים מול הממשלה, וארגונים רבים, מכל המגזרים, הכינו פתרונות התאוששות מאסון – בענן ובקרקע. 2024 תהיה שנה חזקה – סיימנו חצי שנה פיסקלית של צמיחה ואנחנו אופטימיים לגבי ההמשך".