גוגל משפרת את התפקודיות של אפליקציית אנשי הקשר שלה במחשבים האישיים: מעתה ניתן יהיה לבצע פעולות ניהול אנשי קשר גם מתוך יישומים שולחניים אחרים שלה, ולא רק מהאתר הייעודי שהיא מציעה. כעת, משתמשי ג'ימייל או גוגל דוקס, לדוגמה, יוכלו לגשת ישירות אל אנשי הקשר מחלונית צדדית. הם יוכלו להגדיר אנשי קשר ולערוך אותם מתוך היישום שבו הם נמצאים וכאמור, מבלי לעבור לאתר אחר. הוספת איש קשר חדש תתאפשר באמצעות כפתור "הוסף איש קשר", שיופיע בראש הרשימה של אנשי הקשר של המשתמש. את הפרטים יהיה צריך להוסיף ידנית, גם אם נמצאים במייל פתוח בג'ימייל. האפשרות להציג את אנשי הקשר כבר קיימת בחלונית הצדדית ביישומים השולחניים של גוגל, אם ברמה הצרכנית ואם ברמת החבילה הארגונית – אך לתצוגה בלבד. כל פעולת עריכה מעבירה את המשתמש אל אתר אנשי הקשר. התכונה החדשה מייתרת זאת, והיא משוחררת לשוק באופן מתגלגל, ואמורה בשבועיים הקרובים להגיע לכל המשתמשים, בכל הרמות.

"אנו נמצאים בנקודת זמן מעניינת בהיבט האבטחה: לצד הגידול באיומים והעמקת התחכום שלהם, שתי מגמות שאינן חדשות – חל שינוי משמעותי באופן העבודה ובכוח העבודה. בכוח העבודה, ילדי דור ה-Z הולכים ותופסים יותר נפח בתמהיל כוח האדם בארגונים, והם מתעקשים על הגמישות שיש במודל זה. לגבי אופן העבודה – הקורונה הפכה את העבודה ההיברידית ל'נורמלי החדש'. המודל המסורתי, בו עובדים באו באופן יומיומי למשרד ונכנסו לתשתית IT פיסית – השתנה, יותר עובדים עובדים מרחוק או באופן היברידי. בהתאמה – המעבר לעבודה היברידית הפך לממד דרמטי בעולם האבטחה", כך אמר נימה נדב באיאטי, מנכ"ל פתרונות אבטחת סייבר מסחריים בלנובו (Lenovo). באיאטי, המשמש דירקטור בכיר בענקית ה-IT, הגיע ארצה לרגל הקמת מרכז חדשנות בסייבר, עליו הוכרז היום (ב'), בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מרכז החדשנות (LCIC) יתמקד בחדשנות מבוססת ארכיטקטורת "Zero-trust" בחומרה, וכן אבטחה מעל ומתחת למערכת-ההפעלה. עוד הוא ישמש כמוקד לפיתוח הדור הבא של פתרונות אבטחה. באיאטי יעמוד בראש המרכז, שלנובו השקיעה בהקמתו מיליוני שקלים. בתוך המרכז הוקמה מעבדה, בה לקוחות החברה יוכלו לוודא תקני אבטחה, כמו גם יקבלו גישה לידע בתחום ויכולת לחילופי מידע באמצעות מרכז הדרכה מקומי. "עם הרחבת תחומי התקיפה, לצד העלייה בתחכום של תוקפים וכלי תקיפה כנגד מערכות מחשב של עסקים, ממשלות וצרכנים – חלה עלייה במגוון ובחומרה של איומי הסייבר", אמר באיאטי וציטט מחקר בינלאומי שערכה  החברה באחרונה –  "Data For Humanity", שלפיו "אבטחת מידע היא השיקול המרכזי של עסקים קטנים, בינוניים וגדולים – בהחלטות לגבי השקעה בפתרונות טרנספורמציה דיגיטלית. הגנת הסייבר עומדת בראש סדרי עדיפויות של מנמ"רים ומנמ"ריות כיום". לדבריו, "ניטור והערכת איומים, בשילוב מחקר ודו"חות של אנשי מקצוע בתחום הסייבר שבמרכז – ינגישו מענה יעיל ואסטרטגי לתחום". מימין: פרופ' יובל אלוביץ', ראש מרכז הסייבר באוניברסיטת בן גוריון; סיגל אלבאום, מנכ"לית לנובו ישראל; לוקה רוסי, סגן נשיא בכיר ונשיא קבוצת המכשירים החכמים בלנובו; נימה נדב באיאטי, דירקטור ומנהל כללי לפתרונות אבטחת סייבר מסחריים בחברה, ומרקו אנדרסן, מנהל תפעול גלובלי בלנובו. צילום: ניב קנטור לשאלת אנשים ומחשבים על הזיקה בין שני העולמות – אבטחה וחומרה, השיב באיאטי, כי "היסטורית, עולם אבטחת המידע התמקד סביב שדות התוכנה והאפליקציות. אבל זה לא בא על חשבון אבטחת החומרה. מנקודת המבט שלנו, של עבודה הדוקה עם יצרניות השבבים, גם הגנת הסייבר ברמת החומרה נזקקת לחדשנות ולפתרונות מחוץ לקופסה. אנו מאמינים כי אבטחת החומרה היא שדה החדשנות החדש, והרקע החזק שלנו במו"פ יסייע לכך. נספק פתרונות הגנה מאובטחים יותר לעולם החדש, המתאפיין בעבודה מרחוק ועבודה היברידית, עם יותר נראות, שהיא מרכיב קריטי בניהול של כלל רכיבי ה-IT". הוא ציין, כי "הפתרונות שיפותחו במרכז החדשנות בסייבר ישולבו ב-ThinkShield, סל פתרונות החומרה, התוכנה והשירותים שלנו, עם מאפייני אבטחה משופרים". הסיבה להקמת המכרז בישראל, אמר באיאטי, "היא משולשת: היא ידועה בתרבות היזמות שלה, בהון האנושי ובהתמחות בסייבר, ולכן ההקמה של המרכז בבאר שבע היא מהלך טבעי עבורנו. ישראל זוכה להכרה בינלאומית כמרכז עולמי של תעשיית הסייבר, ובאר שבע היא ביתם של מרכזי מו"פ בתחום הסייבר של כמה חברות טכנולוגיה גלובליות". "הקמת מרכז החדשנות בסייבר", סיכם, "תספק לנו אפשרות ליצירת מוקד עולמי של חדשנות בתחום האבטחה, לצד גישה ישירה למומחים מובילים בעולם לטובת לקוחותינו. כך נוכל ליצור מוצרים מאובטחים עוד יותר – בכל תחומי הפעילות שלנו". "אנו מחויבים למעמד שלנו כמוסד אקדמי מוביל בתחום הסייבר לא רק בישראל, אלא גם בעולם, תוך יישום הידע והמחקר האקדמיים העדכניים ביותר על בעיות מהעולם האמיתי", אמר פרופ' יובל אלוביץ', ראש מרכז הסייבר באוניברסיטת בן-גוריון, "כחלק מהחזון, אנו חוברים לחברות מובילות, שחולקות איתנו את הערכים והרצון לשמש דוגמה לתעשייה, באמצעות חתירה למצוינות וחדשנות בסייבר. אנו מברכים את לנובו על החבירה אלינו בלחימה הדיגיטלית נגד איומי הסייבר. שיתופי הפעולה של האוניברסיטה עם התעשייה הם מפתח בפיתוח טכנולוגיות ויכולות, והם קריטיים לחיזוק הנגב כולו".

הישג מרשים לחברת אברא בתחרות "פרסי המחשוב" של אנשים ומחשבים. החברה, המספקת פתרונות טכנולוגיים לאתגרים עסקיים של לקוחותיה, מסתמנת כמנצחת הגדולה של ה-IT Awards לשנת 2022, עם רשימת זכיות מרשימה עבור לא פחות מ-12 פרויקטים שונים. "הפרסים הללו הם תוצר של עבודה קשה ויישום תרבות ארגונית באברא של למידה ושיפור מתמיד", אומר מנכ"ל ומייסד החברה, שי אוזון, "אנחנו מציעים ללקוחותינו שורה של פתרונות טכנולוגיים מקצה לקצה, כדי לספק מענה למגוון האתגרים העסקיים שעומדים כיום בפני הארגונים השונים, וזאת באמצעות ניהול נכון של תחום מערכות המידע. התחומים שבהם הוענקו הפרסים מעידים על מגוון הטכנולוגיות שבהן אנחנו מתמחים. מגוון זה נועד לתת מענה לצורכי הלקוחות שלנו בטכנולוגיות מידע מתקדמות". צמיחה מתמדת ומצוינות בלתי מתפשרת ריבוי הזכיות של אברא מהווה תזכורת נוספת לזינוק המרשים שעברה החברה בשנת 2022. אברא, שהוקמה רק בשנת 2020, דורגה בשנת 2022 במקום הראשון בצמיחה מבין החברות המובילות בהיי-טק (על פי דירוג Dun's), עם שורה של הישגים ובהם העסקה של יותר מ-1,000 עובדים וקצב מכירות של קרוב לחצי מיליארד שקלים. החברה רכשה ומיזגה מאז הקמתה 11 חברות ופעילויות. מדובר במצבור מכובד של פרויקטים, שכלל שורה של ארגונים מובילים מענפים שונים במשק ובעדות לכך, שלצד הגידול המרשים, באברא ניתן דגש מיוחד על מקצוענות ללא פשרות. בין הפרויקטים שביצעה החברה וזכו לציון לשבח ניתן למצוא פרויקטים של בינה מלאכותית, מיזמים לניהול מערכות מידע, הטמעת מערכות חדשניות וליווי תהליכי מיגרציה לענן, הטמעת מערכות CRM דיגיטליות ושדרוג מערכות ליבה וגם לא מעט תהליכים ליצירת בידול עסקי והשגת יתרון תחרותי תוך שימוש בטכנולוגיות מידע. ניתן למצוא ברשימת הלקוחות והפרויקטים הזוכים ארגוני ענק טכנולוגיים כמו רפאל מערכות או אלביט מערכות, לצד גורמים מוסדיים כמו המועצה האזורית גליל עליון או חברת מוריה (החברה לפיתוח ירושלים); גורמים מעולם הפיננסים, כמו מימון ישיר, לצד יבואניות הרכב צ'מפיון מוטורס וסמלת וגם ענקית התשתיות דלק; את חברת הציוד הרפואי 3BY ואת חברת הבוטיק הטכנולוגית Dgtronix. פתרון הוליסטי לכל ארגון "אברא הוקמה כדי לפתור אתגרים עסקיים באמצעות טכנולוגיות מידע מתקדמות", מסביר אוזון ודומה כי הוכחה לדברים ניתן למצוא בכל אחד ואחד מהפרויקטים זוכי הפרסים. מדובר, ודאי הבחנתם, ברשימה של ארגונים וחברות בעלי מעמד מרשים במשק הישראלי. ניסיון למצוא חוט המקשר ביניהן מוביל בסופו של דבר לאותה נקודת מוצא: כולן התמודדו עם אתגרים עסקיים מורכבים – וכולן זכו לפתרון הוליסטי מבית אברא, המתמחה בהתאמת כלי IT חדשניים לצרכי הארגון. ובהקשר זה ראוי לציין, שההרכב המגוון של החברות השונות בא לביטוי גם במגוון המרשים של הקטגוריות שבהן אברא קטפה את שלל הפרסים. "היכולת של אברא ליישם ולקדם טכנולוגיות מידע מתקדמות בארגונים מגוונים ומשמעותיים במשק הישראלי הביאה אותנו להישג של 12 פרסים בתחרות השנה", מסכם אוזון.

מאות אנשי היי-טק ומוחים נוספים הפגינו הבוקר (ב') במתחם שרונה בתל אביב במחאה על התוכנית המשפטית של הממשלה, שצפויה לעלות בהמשך היום להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. הם חברו לצעדה של מוחים שהגיעה מכיוון צפון, וחסמו את צומת עזריאלי ואת נתיבי איילון. המשטרה פינתה כמה מהפגינים בכוח.  צילום: מטה המחאה המפגינים מוחים על התוכנית, שזוכה לגינוי נרחב בקהילת ההיי-טק, מחשש שתפגע קשות באומת הסטארט-אפ. אורלי הראל, מנכ"לית Serenus.AI, אמרה כי "היום אנחנו נלחמים על דמותה של ישראל – האם היא תמשיך להיות מדינה חופשית, שההיי-טק בה משגשג ואזרחים נהנים מזכויות אדם, או שמא יהיה זה סופה של הסטארט-אפ ניישן כמדינה דמוקרטית, כפי שהכרנו. תפקידנו וחובתנו להבטיח שישראל תמשיך להיות מדינה חופשית, לילדינו ולנכדינו". …ואת צומת עזריאלי. צילום: מטה המחאה קרן בסמר במכתב אזהרה לחברות הפורטפוליו אחד החששות המרכזיים של אומת ההיי-טק לנוכח החוקים החדשים הוא שמשקיעים, מקומיים וזרים, וחברות יברחו מכאן או יסגרו פעילות בארץ. ואמנם, כמה קרנות כבר הודיעו על הוצאת כספים מישראל, ואחרות הזהירו את המשקיעים מהמצב כאן. אתמול הצטרפה אליהן קרן בסמר האמריקנית, אחת המשקיעות הגדולות בהיי-טק הישראלי. אדם פישר, שמנהל את פעילות הקרן בישראל, שלח מכתב לחברות הסטארט-אפ המקומיות שהיא השקיעה בהן, שאמנם לא כולל קריאה מפורשת להעביר את הכספים מישראל, אך מציע להן לשקול זאת. "ישראל נכנסת לעידן חדש של חוסר יציבות, המתאפיין לא בקואליציות הבלתי יציבות של ארבע השנים האחרונות, אלא במדיניות בלתי צפויה של ממשלה חסרת מעצורים", כתב פישר. "בששת השבועות הראשונים שלה בשלטון, הממשלה התעלמה באופן שגרתי מחוות הדעת והאזהרות של מומחים בתעשייה, כולל כלכלנים, בנקאים, משקיעים ובעלי עסקים, ובמקום זאת קוראת לכלוא מבקרים מסוימים ותוקפת את התקשורת. כבר עכשיו, הממשלה מפנה אצבע לקהילה העסקית בטענה שכל שפל כלכלי יהיה בגלל פעולותיה והצהרות פומביות, ולא תוצאה של מדיניות הממשלה והצהרות".  צילום: מחאת ההיי-טקיסטים הוא ציין כי "בבסמר אנחנו בטוחים בחוסנו של ההיי-טק הישראלי", אולם הביע "חשש משמעותי שהאקלים הנוכחי עלול לגרום להשפעה מצמררת על השקעות זרות שאינן טכנולוגיות וצריכה מקומית בישראל החורגת מעבר לזה". לדברי פישר, "הדאגה העסקית העיקרית שלנו היא ההיחלשות המתמשכת של השקל והקטנת הסיכון של פיקוח על מטבע חוץ, כאשר יציאת הכספים מהבנקים הישראליים ממשיכה לצבור קיטור". הוא כתב כי כרגע, החששות הללו אולי מתפרשים כמוגזמים, אבל הם עלולים להפוך למציאות באופן פתאומי". לאור הסיכונים הכלכליים, פישר קרא לחברות לשקול את צעדיהן. הפגנת ההיי-טקיסטים היום בתל אביב היא חלק משורה של מחאות שמתקיימות במקומות שונים בארץ – מחסימות כבישים ועד להגעה לבתיהם של נבחרי ציבור, בניסיון למנוע מהם לצאת למליאת הכנסת. ההפגנה המרכזית תתקיים בשעות הצהרים מול הכנסת, לקראת ההצבעה בקריאה ראשונה על שני החוקים הראשונים בתוכנית המשפטית של הממשלה, שצפויה להיערך מאוחר יותר היום. ינאמו בה, בין השאר, שר המשפטים לשעבר, דן מרידור, והרמטכ"ל לשעבר, רא"ל (מיל') דן חלוץ.

טריו מנצח: שלושה פרויקטים מבית בזק בינלאומי זכו בתחרות מצטייני המחשוב לשנת 2022 מטעם אנשים ומחשבים. מדובר בשלושה פרויקטים בקנה מידה משמעותי, שנערכו במהלך השנה האחרונה והסתיימו בהצלחה מרשימה: החלפת המרכזייה הישנה של עיריית חיפה במערכת LG חדישה; מיגרציית חדרי המחשוב של אימפרבה (Imperva) לחוות השרתים אפק; ופרויקט תקשורת, אלחוט ואבטחת מידע עבור סימילירווב (Similarweb). "הזכייה הזו, שמגיעה במקביל למיתוג שלנו מחדש כבזק בינלאומי TECH, רק ממחישה את היכולות הגבוהות של החברה בעולם ה-IT", אמר עודד מור אלון, מנהל מחלקת פרויקטים באגף שירות ודליברי בבזק בינלאומי. לדבריו, "בזק בינלאומי היא חברה שכל הזמן משתנה, מתקדמת ומתפתחת. אני נמצא במערכת כבר 15 שנים ואף פעם לא היה כאן רגע דל – וזה דבר מאוד בריא. התהליכים הללו מייצרים הזדמנויות, מקדמים חדשנות ומספקים לכוח האנושי כאן אתגרים שמהווים מנועי צמיחה. אני שמח לראות שגם גורמים חיצוניים כמו אנשים ומחשבים מזהים את זה". מימין: ענה זיכלינסקי, מנתחת מערכות בכירה בעיריית חיפה; צחי טולדנו, מנהל מחלקת תקשוב בחינוך בעירייה; ליאת ברנדויינהנדלר, מנהלת פרוייקטים בבזק בינלאומי; ויונה שוהם, מנהל לקוחות אסטרטגיים בחברה. צילום: ניב קנטור עיר שלמה בענן הזכייה המשולשת מספקת מבט רוחבי על ארגז הכלים המגוון ועל שפע היכולות של בזק בינלאומי, שמציעה לשלל לקוחותיה שירותי IT מקצה לקצה. "הזכיות חושפות את הפריסה הרחבה של תחומי העיסוק של בזק בינלאומי", ציין מור אלון. "ההתמחות שלנו בעולמות הקולבוריישן, הקונטקט סנטר והתשתיות באה לביטוי בפרויקט הענק שעשינו עם עיריית חיפה. זה פרויקט בקנה מידה יוצא דופן, שכלל העברת כל רשת התקשורת של העירייה לענן. חיברנו משהו כמו 2,300 שלוחות לתשתית IP, עם החלפה של המרכזייה המיושנת במרכזיית LG בענן וחיבור לקונקט סנטר של אספייר. הפרויקט התפרס על קרוב ל-60 אתרים בכל העיר – מהבסיס בבניין העירייה ועד לשלוחות השונות של האגפים והגופים העירוניים האחרים". מימין: עודד מור אלון, מנהל מחלקת פרויקטים בבזק בינלאומי; אייל אביטל, מנהל פרוייקטים בחברה; ולירן מזרחי, מנהל פעילות דאטה סנטר בבזק בינלאומי. צילום: ניב קנטור חוויית שירות בחוות השרתים הפרויקט עם חברת הסייבר סקיוריטי אימפרבה מגלה את יכולותיה של בזק בינלאומי בתחום אחסון המידע. "ביצענו מיגרציה מלאה של כל חדרי המחשב של אימפרבה לחוות השרתים אפק בראש העין, שהיא החווה מספר 1 בארץ", אמר מור אלון. "מדובר במקצועני היי-טק עם כ-2,000 עובדים, שזה הבסיס לפעילות שלהם – אז כמובן שדרישותיהם היו ברמה מאוד גבוהה. עמדנו בכל יעדי הזמן הצפופים גם בהקמה, גם בתכנון וגם בביצוע, וזה לא פשוט, כי בסופו של דבר מדובר במשהו כמו 20 ארונות על שטח של 48 מ"ר – וזה לא מעט. יש לציין שאחרי שסיימנו את הפרויקט בהצלחה הם ביקשו להרחיב את הכלובים שלהם בעוד ארונות, אז כנראה שהם מרוצים מהשירות". מימין: ליאת ברנדויינהנדלר, מנהלת פרויקטים בבזק בינלאומי; קובי מזרחי, מנהל מחלקת שיווק בחברה; ולי-אור כהן, מנהלת לקוחות אסטרטגיים בבזק בינלאומי. צילום: ניב קנטור שש קומות של תקשורת הפרס השלישי שם דגש על היכולות של בזק בינלאומי כאינטגרטור בעולמות התקשורת, אבטחת המידע והאלחוט. "גם במקרה הזה אתגר מרכזי היה עמידה בלוח הזמנים", ציין מור אלון. " סימילרווב העבירה את כל האתר שלה לשש קומות בבית הוורד – ואנחנו היינו אמורים לאפשר להם להיכנס למקום בלי להביא את החברה להפסקת פעילות. זה אומר התמודדות עם תשתיות אקטיביות ופסיביות, בינוי ומה לא. היה מקרה של קבלן שעדיין לא סיים את עבודת התשתית באחת הקומות ואנחנו, בבזק בינלאומי, היינו שם כדי לבנות מסלול עוקף, כי בסופו של דבר, ברגע האמת יש 500 עובדים שכל זה לא מעניין אותם. הם צריכים להגיע ליום העבודה ולהתחיל לייצר תפוקה. עבדנו כמו משוגעים, אבל זה היה שווה את זה. הפרס האמיתי שלנו היה הלקוח המרוצה, אבל כמובן שנחמד לקבל גם הכרה חיצונית ב-IT Awards של אנשים ומחשבים". המידע בחסות בזק בינלאומי, שהיא בעלת רשת הדאטה סנטרים הגדולה בישראל ומספקת פתרונות IT מקצה לקצה.

משה מורגנשטרן, משנה למנכ"ל מנורה מבטחים ומנהל אגף מערכות המידע בחברת הביטוח, מונה לתפקיד משנה למנכ"ל חברת הביטוח המתחרה, מגדל. מורגנשטרן החל את עבודתו במנורה מבטחים לפני כ-20 שנה, מתוכן 12 שנים כיהן כמשנה למנכ"ל, כאשר שש שנים מתוכן היה אחראי על התחום העסקי, ובין היתר היה ראש אגף ביטוח ובתפקידי פיתוח. לפני שש שנים מונה לתפקיד אחראי על הטכנולוגיה ותפקד כמנהל אגף מערכות מידע בחברה, תפקיד שאותו הוא ממלא עד היום. מורגנשטרן נחשב לאחד המנמ"רים היותר מוערכים ומצליחים בענף הביטוח. הוא קידם את תחום האינשורטק בחברה ואת הטרנספורמציה הדיגיטלית, שבמהלכה הגביר את שיתופי הפעולה עם חברות סטארט אפ . בקיץ האחרון הוא נבחר לאחד מתוך 100 המנמ"רים המצטיינים בעולם בתחרות היוקרתית של המגזין האמריקני CIO, שבדרך כלל כמעט ואינו מדרג מנמ"רים מחוץ לארצות הברית. בטקס מצטייני המיחשוב שנערך אתמול, קיבלה מנורה את מגן "אלוף האלופים", יחד עם שירותי בריאות כללית. החברה זכתה ב-27 פרסים מתוך 11 קטגוריות שונות. "אחרי 20 שנה מרתקות בחברה, שבהן עשיתי את התפקידים המעניינים ביותר, חיפשתי אתגרים חדשים, ולכן החלטתי לעבור לחברת הביטוח מגדל ולממש שם אתגרים חדשים", אומר מורגנשטרן בראיון לאנשים ומחשבים. "המעבר מהתחום העסקי היה מעבר די משמעותי, שינוי של 180 מעלות. אמנם לא עברתי חברה, אבל בהחלט עמדתי בפני אתגרים חדשים. "עשיתי שתי קדנציות במנורה – אחת בתחום העסקי והשנייה בתחום הטכנולוגי. זה תהליך של שינוי 180 מעלות ואז זה נתן לי את התשובה של אתגר חדש. עכשיו, אחרי שש שנים, הגיע הזמן לחפש אתגרים חדשים. בחרתי באתגר טכנולוגי, כי אני מאוד מחובר לזה וחושב שזה התחום הכי מרתק, עם חידושים בקצב מהיר, מה שאין בסביבה העסקית, שאינה משתנה בקצב דומה לזה של הטכנולוגיה, וגם כאשר היא משתנה, זה נע סביב הטכנולוגיה". כיצד אתה מסכם את הפעילות הטכנולוגית בחברה בתקופתך? "הדבר הראשון הוא הטרנספורמציה הדיגיטלית. הצלחנו בשנים האחרונות לעשות מהפיכה של ממש בשירותים שאנו מעניקים, וכיום לקוחות קצה שלנו יכולים לבצע שורה ארוכה של פעולות מול החברה באופן דיגיטלי מלא".  דוגמה בבקשה? "למשל, החזר הוצאות בפוליסת בריאות, הוצאת כספים מקופת גמל, כולל מי שהגיע לגיל פרישה ומבקש לקבל פנסיה. אלו הם תהליכים די מורכבים, שהיו עתירי ניירת, והיום, באמצעות ממשקי משתמש ידידותיים שמעניקים חוויה אישית ניתן לעשות זאת באופן דיגיטלי. בסופו של דבר, המדד להצלחת הדיגיטל הוא כמה אנשים משתמשים בזה, והם משתמשים, כי זה קל ונגיש להם". לא סוד שממשקים דיגיטליים, במגזרים שונים, עבור משתמש קצה לא ממש ידידותיים. מה יצר את הבידול שלכם? "הייחוד הוא בתהליך. אנחנו לא לוקחים תהליכים מבוססי נייר ומעתיקים אותם לדיגיטל. זה מתכון לתוצאות הפוכות מהמצופה. מה שעשינו הוא לקחנו כל תהליך, ניתחנו אותו, בחנו אותו מחדש והסתכלנו עליו בעיניים של המשתמש כדי לייצר לו חווית שירות טובה, וזה כנראה סוד ההצלחה". מהם התחומים האחרים שהובלת? "הנושא השני הוא כל תחום הדטה ואנליטקה. בנינו הרבה מאוד תהליכים מבוססי מידע ויצרנו הרבה יכולות שיכולות לסייע להצלחת התהליך. זה קיים במכירות, ביכולת שלנו לחזות מתי לקוח עלול לנטוש עוד הרבה לפני שהוא רומז על כך, ועוד שורה ארוכה של תהליכים. התחום השלישי הוא רובטיקה. בשנים האחרונות העברנו עשרות תהליכים, עם מאות אלפי פעולות, לתהליכים מבוססי רובוטים. המשמעות של זה היא צמצום טעויות אנוש, מניעת צווארי בקבוק ושינוי בתפקידים של ההון האנושי, שעברו לעסוק בדברים הרבה יותר חכמים. מבחינתי, ההישג החשוב ביותר נמצא בתחום הרביעי, והוא שיתוף הפעולה עם סטארט-אפים. תפיסת העולם שלי היא שלא כל החוכמה נמצאת פה, צריך להיות פתוח לעולם, לראות אם יש פתרונות שאחרים מפתחים, ואם זה מתאים לך, אז תאמץ אותם. לשם כך הקמנו את יחידת החדשנות שאני מאוד גאה בה". מניסיונך העשיר, אילו כישורים נדרשים כיום למנמ"ר במגזר הפיננסי? "מנמ"ר בכל מגזר צריך לשבת על שני צירים. ציר אחד של הבנת הצרכים העסקיים של הארגון, ובציר השני להכיר את הטכנולוגיה, להיות מעודכן, להביא וליזום חדשנות ולתמוך בתהליכים שיכולים לקדם את הביזנס".

התפקיד של מנהל.ת המוצר הוא אחד התפקידים החשובים ביותר בחברת היי-טק. הוא זה (ומכאן הניסוח הוא בעיקר בלשון זכר, לשם הנוחות) שלא רק מכיר את המוצר מכל הצדדים, אלא גם מכיר לפרטי פרטים את הצרכים של הלקוח, ומשם יודע להעביר למחלקות הרלוונטיות האחרות בחברה מה צריך לעשות כדי לשפר אותו, לטובת הלקוחות. נראה שבלי מנהלי המוצר, חברות ההיי-טק לא היו יכולות לעבוד, או לפחות עבודתן הייתה הופכת קשה מאוד. שאלתי את השאלה הזאת כמה א.נשים שעובדים כמנהלי מוצר מהי בעיניהם הגדרת התפקיד. התשובה שלהם הייתה דומה: אם לסכם, בניסוח חופשי שלי, מנהל המוצר אחראי על כל הפיצ'רים שלו ועל כל התהליך – משלב גילוי הבעיה אצל הלקוחות, דרך שרטוט מפת הדרכים של המוצר, פיתוח אותם פיצ'רים, יישומם ועוד שלל אספקטים שקשורים בנושא. במסגרת זו, הוא עובד מול מחלקות רבות בארגון – מהעיצוב ועד לבדיקות, מהפיתוח ועד לשיווק, וכמובן ההנהלה. שאלה נוספת, שבה היו להם תשובות מגוונות, הייתה: מה עושה מנהל מוצר לטוב? להלן התשובות: רוני קנדל, ווקמי. צילום: יח"צ רוני קנדל, ווקמי "מנהל מוצר טוב הוא כזה שמכיר את התחום ואת השפה באמצעות קריאת כתבות, האזנה לפודקאסטים והגעה לאירועי נטוורקינג. חשוב להתייעץ ולדבר על כך עם המנהלים בארגון שבו אתם עובדים (ובהרבה ארגונים מנהל המוצר עבד עוד קודם בארגון), כדי שידעו שזה המקום שאליו את.ה מעוניין.נת לצמוח מבחינה מקצועית, ולהדגיש בפני מי שצריך את החוזקות שקידום מבפנים מביא. יש מאפייני אישיות שהם קריטיים להצלחה בתפקיד מנהל מוצר, כמו יכולת הנעה עצמית גבוהה, כישורי תקשורת בכתב ובעל פה, רצון ללמוד, הפרדה בין עיקר לטפל, ויצירת מיקוד ותחושת מטרה משותפת לכל הצוות". ליהי איזנמן, ורביט. צילום: יח"צ ליהי איזנמן, ורביט "אין הכשרה אחת לניהול מוצר. רוב מנהלי ומנהלות המוצר שאני מכירה הגיעו מתפקיד אחר בחברה, עבדו לצד מנהלי מוצר אחרים, ראו שזה משהו שמעניין אותם לעשות וסללו את דרכם לתפקיד. אני, למשל, הגעתי מעולמות הדאטה, ולאחר שלוש שנים של עבודה כאנליסטית נתונים לצד מנהלי ומנהלות מוצר הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות, וביצעתי מעבר פנימי בחברה. כשעושים כזה מעבר, חשוב ללמוד תיאוריה, לקרוא על אסטרטגיות שונות של מחקר ושל ניהול מוצר, מתודולוגיות עבודה ועוד. אבל את התכל'ס לומדים בשטח. כשמנהלת המוצר נכנסת לתפקיד, קודם כל כדאי לה ליהנות מהעשייה, להסתכל על הבעיות שצצות כהזדמנויות, להגדיר יעדים מדידים ולנסות כמה שיותר לחוות סיפוק מהיום יום. כמו כן, עליה לקחת בחשבון שהמציאות בניהול המוצר היא דינאמית ולהתאים את עצמה לכך". ג'ני מור, סייבריזן. צילום: יח"צ ג'ני מור, סייבריזן "אין מסלול אחד שצריך לעבור כדי להיות מנהל מוצר. אפשר ללמוד תואר עם אספקטים ניהוליים ופרויקטליים או להגיע לתפקיד מתפקיד אחר בתעשייה, אחרי שנצבר קצת ניסיון בתחומים אחרים. יש גם קורסים ייעודיים לניהול מוצר במוסדות לימוד, ומסלולי הכשרה שמעבירות חברות שונות. באחד מראיונות העבודה שעברתי, המראיין נתן לי טיפ שנחקק בזיכרוני: בתפקיד חדש כדאי מאוד שיהיה עוגן. כדאי שיהיו לך ניסיון והבנה באחד מאלה: בתחום שבו את עוסקת, בניהול מוצר או בסוג החברה שאת נכנסת אליה – אחרת סיכויי ההצלחה שלך נמוכים". אורן מיכנובסקי, 365סקורס. צילום: עומר הכהן אורן מיכנובסקי, 365סקורס "ניהול מוצר הוא תפקיד שניתן להגיע אליו מכמה מסלולים ומרקעים תעסוקתיים שונים. אני, למשל, למדתי הנדסת חשמל, שעל הנייר זה לא קשור לניהול מוצר, אבל הוא נתן לי כרטיס כניסה לעולם ההיי-טק. בהרבה מקרים מנהלי המוצר צומחים מתוך החברה, לאחר שהתנסו בתפקידים שונים בה". אפי זכות, קווילט. צילום: מאיה גבע אפי זכות, קווילט "מגיעים לתפקיד מרקעים רבים ומגוונים. חלק מגיעים מרקע של פיתוח או חוויית משתמש, ואחרים מגיעים מרקע שיווקי ומכירתי. יש יתרון למנהלי מוצר שצמחו מרקעים אלה, אבל אפשר להגיע גם מרקעים אחרים ולעבור הכשרה לענף ניהול המוצר. מה שכן, רצוי שיהיו למנהל המוצר אוריינטציה טכנית ואנליטית, הבנה טובה של השוק ושל הלקוחות, ויכולת בין אישית גבוהה".

בשנים האחרונות ניכר שמנהלים מבינים את הצורך להגדיר אסטרטגיית דאטה כדי למקסם את התועלת בדאטה לקבלת החלטות ויצירת תהליכים. במגזר הממשלתי, שיטות עבודתו הספציפיות ושורת עיסוקיו הייחודיים – מייצרים מצב מאתגר. מדובר במבנה ארגוני שבאופן מסורתי לא יצר דאטה אחוד לכל משרד. המידע מפוזר ופעמים רבות תהליכי העבודה אינם ממוסמכים. לעומת ארגונים פרטיים, שבהם הערך הנמדד הוא לרוב כסף – ולכן המידע בהם מאורגן יותר – במשרדים ממשלתיים הערכים הם חברתיים – ולכן הגישה שונה. כך נוצרים פערי ידע משמעותיים. מניתוח עבודת הממשל ניתן ללמוד, לייעל ולייצר תהליכים משופרים. שימוש נכון בדאטה אף יכול להועיל רבות לשירות הניתן לאזרח. "אסטרטגיית דאטה היא חלק מהפתרון לפתיחת צוואר הבקבוק בשירות שמספקים משרדי הממשלה", אמר אסף אלה, מנהל אסטרטגיה באלעד דאטה, שעד לאחרונה כיהן כארכיטקט הראשי של משרד העבודה, תפקיד במסגרתו היה מעורב בתהליכים רבים שהתנהלו מול מערך הדיגיטל הלאומי ומול משרדי ממשלה אחרים. אלה, שהוביל את תחום הדאטה במשרד העבודה ובנה את אסטרטגיית הדאטה שלו, המשיך והסביר: "שדרוג יכולות בתחום הדאטה מאפשר לפלח את האוכלוסייה, לזהות היכן נמצאים כשלים בנקודות הממשק איתה ולשפר את השירות לאזרח. כל זאת גם מביא ניצול טוב יותר של התקציב והטכנולוגיות הקיימות. בנייה נכונה של יישומים תוריד בעלויות ותאפשר להשתמש באותה שמיכה קצרה לכיסוי הרבה יותר נושאים. כך שמדובר בשילוב מנצח של יותר שירותים תמורת פחות עלויות". משתתפי כנס e-GOV 2023. שני מימין: אסף אלה, מנהל אסטרטגיה באלעד דאטה. צילום: ניב קנטור שיטה שכבר הוכיחה את עצמה אלעד דאטה היא חלק מקבוצת אלעד מערכות. משימתה היא לסייע לארגונים לצלוח אתגרים עסקיים מורכבים בעזרת יישום כלי ניהול ובקרה מבוססי נתונים, בטכנולוגיות מגוונות. החברה מספקת תובנות עסקיות ופתרונות בעולם האנליזה, לארגונים מכל המגזרים העסקיים. באלעד דאטה פותח מודל פעולה ייחודי בשם MDS, המרחיב את העולם האג'ילי בכל הקשור לתכנון, ביצוע, היזון חוזר וניתוח התוצרים. המודל מאפשר לארגון לנהל תהליכים באופן שמנטר ערך עסקי ועלוּת, ומאפשר התקדמות מהירה ובניית צוותים אג'יליים, הגדלים וקטנים לפי הצורך ועובדים בצורה מקבילית. "מדובר בשיטה שכבר הוכיחה את עצמה אצל לקוחות רבים והיא מתאימה מאוד גם למגזר הממשלתי", אמר אלה. "כשמדברים על בניית אסטרטגיית דאטה מדברים בעצם גם על בניית תרבות ארגונית, המאפשרת יישום פתרונות דאטה. הרי אסטרטגיית פעולה תלויה תמיד במוכנות הגורם האנושי – ואנחנו נותנים את הדעת לכך. ככל שההיכרות עם הלקוח אינטימית יותר, כך אנו יכולים לייצר עבורו פתרון טוב יותר. לכן, כשאנחנו מגיעים למשרד ממשלתי כדי להטמיע פתרונות דאטה אנו עובדים בצמידות ללקוח, מבינים מהם הכלים הטכנולוגיים העומדים לרשותו, כיצד מתנהלים תהליכי העבודה בארגון ומהי תפישת השירות הארגונית". מהם האתגרים העומדים בפני אלעד דאטה כשאתם ניגשים לפרויקט דאטה במגזר הממשלתי? "מטרתנו היא שאסטרטגיית הדאטה תהיה חלק מאסטרטגיית כלל הארגון. אנו מנתחים את התהליכים הארגוניים והטכנולוגיים ואת הכלים הקיימים, כולל הגורמים האנושיים, שכן כמובן שנדרשת גם יכולת הובלה באופן שרותם את הגורמים הרלוונטיים לתהליך. עלינו להבין מה יחסי הגומלין בארגון ואילו משאבים עומדים לטובתו במשימת הדאטה שתביא אותו למטרה: יצירת ערך משמעותי לארגון באמצעות שימוש בנתונים". אתם מרגישים שיש בשלות במגזר הממשלתי לפרויקטים כאלו? "בהחלט יש קשב ארגוני לנושא, בין השאר הודות למערך הדיגיטל הממשלתי ומוביליו. הוא אחד הקטרים, אולי אף הקטר המרכזי, בשינוי הגישה במגזר הלאומי. מערך הדיגיטל יצר שינוי משמעותי מאוד, מקידום פרויקט נימבוס ועד קידום שירותים דיגיטליים לאזרחים, חיבור דיגיטלי בין משרדי ממשלה והעברת מידע ביניהם. כך התאפשר למשרדי ממשלה רבים לייצר פתרונות מתקדמים. אני יכול לגלות שבימים אלו מתנהלים דיונים על התנעת פעילות דאטה מול מספר גורמים במגזר הציבורי, ואנחנו באלעד דאטה מצפים לזה. אנחנו כבר מכירים היטב את הארכיטקטורה הממשלתית ואת הדרך לעבוד איתה ולייצר פתרונות. מגוון יכולותינו בתחום הדאטה מאפשר יצירתיות רבה, משלב הניתוח עד יישום הפתרון, הן ברמה העסקית-תהליכית והן ברמה הטכנולוגית. אנו מצפים להמשיך להביא לידי ביטוי את כוחה של אלעד בכלל וכוחה של אלעד דאטה בפרט במגזר הממשלתי".