גוגל (Google) מרחיבה את נוכחותה בתחום הבריאות: החברה חתמה על שיתוף פעולה שיאפשר לה גישה לתיקי מטופלים של רשת שירותי הבריאות HCA, המפעילה 181 בתי חולים ויותר מ-2,000 מרפאות ב-21 מדינות בארה"ב, כך שתוכל לפתח אלגוריתמים של שירותי בבריאות. לפי פרסום בוול סטריט ג'ורנל, גוגל תאחסן נתונים אנונימיים מתיקי המטופלים וממכשירים רפואיים מחוברים, ומהנדסי החברה ו-HCA יפתחו אלגוריתמים שיסייעו לשפר את היעילות התפעולית והפיקוח על החולים ויסייעו לרופאים בהחלטותיהם. הדיווח מציין כי ההסכם הוא רב שנתי, אם כי לא צוין לכמה שנים. על רקע השימוש הגובר בתיקים דיגיטליים בשנים האחרונות, בתי החולים וחברות טכנולוגיה מנצלות את ההזדמנויות כדי  להשתמש בשפע המידע הרפואי הנאסף על מטופלים. גם מיקרוסופט ואמזון חתמו על עסקאות עם בתי חולים כדי לנתח את המידע הרפואי של מטופליהם. גוגל חתמה בעבר עסקה לאיסוף נתונים עם אסנסיון לצורך פרויקט סודי שלה, המכונה נייטינגייל, והוטחה בה ביקורת על כך שהחלה בפרויקט מבלי ליידע את המטופלים והרופאים. מכל מקום, העסקה עם HCA היא יתרון לגוגל, משום שארגון זה אחראי על 5% משירותי בתי החולים בארצות הברית, והוא מקיף כ-30 מיליון מגעים עם מטופלים מדי שנה. גוגל תוכל לפתח גם כלים שונים של שירותי בריאות ולבדוק אותם בעזרת HCA. נתוני המטופלים מוגנים בחוקי פרטיות, ומתירים לבתי חולים ולארגוני בריאות לשתף מידע עם גופים כדי לאפשר לחוקרים לנתח את נתוני המטופלים מבלי לקבל מהם היתר, ואף להשתמש במידע הזה בדרך שהם רוצים, בתנאי שהם עומדים בחוקי הגנת הפרטיות. "אנו רוצים להרחיב את הגבולות של מה שאנשי רפואה יכולים לעשות בזמן אמת בעזרת נתונים", אמר כריס סאקאלוסקי, מנהל שירותי בריאות ומדעי החיים בחטיבת הענן של גוגל, בראיון לוול סטריט ג'ורנל.

תוכנה היא התחום המזוהה ביותר עם ענף ההיי-טק. היא נוגעת ברוב האספקטים בחיים שלנו. לדוגמה, יש תוכנה שדואגת להזרמת וידיאו (סטרימינג), תוכנה שיודעת לסחור בבורסה, כזו שדואגת לרכבים אוטונומיים, תוכנה שמהווה מנגנון סליקה וכמובן – מערכות ההפעלה שמפעילות את הטלפונים והמחשבים שלנו. בקיצור, התוכנה עומדת בבסיסם של רוב הדברים שאנחנו מכירים, והיא מהווה הלב של עולם הפיתוח, ולכן שם צריך את רוב האנשים. לכן, לכאורה, מתבקש שאנשי התוכנה ישתכרו את השכר הטוב ביותר בעולם ההיי-טק, או לפחות אחד מהטובים שבהם. האם אנשי ומנהלי התוכנה אמנם משתכרים היטב? מיד הטבלאות, אבל קודם לכן אציין שהתוכנה היא התחום שמחזיק כרגע את מספר המשרות הגדול ביותר באתר שלנו – 4,372 משרות באוויר, וסך הכול 34 אלף בשנה החולפת. התפקידים בתחום התוכנה שאליהם מגייסים הכי הרבה הם, בסדר עולה: מהנדסי תוכנה, מתכנתי Full stack, ראשי צוותי פיתוח ומתכנתי ג'אווה. וכעת – לשכר: הנתונים מראים שענף התוכנה מעניק לעובדיו את המשכורות הגבוהות ביותר בהיי-טק, והסכומים גדלים, מן הסתם, ככל שהתפקיד הופך לבכיר וניהולי יותר. כיוון שמדובר בתחום הרחב ביותר בתעשיית הטכנולוגיה, עם כמות ומגוון התפקידים הגדולים ביותר, בחרתי להציג לכם שכר של תפקידים בולטים ממנו: קצת על אול ג'ובס ומיזם השכר החדש אול ג'ובס היא פלטפורמה לקריירה וגיוס, עם קרוב למיליון מחפשי עבודה מדי חודש, כ-35 אלף משרות לפני הקורונה ומעל 30 אלף משרות המפורסמות באתר בימים אלה. האתר מרכז תחת קורת גג אחת משרות שפרסמו מעסיקים, כמו גם כאלה שנאספות מ-3,000 מקורות שונים (כולל רשתות חברתיות), ולכן מהווה ברומטר למצב השוק. מחלקת המחקר של אול ג'ובס מפיקה נתונים יומיומיים אודות שוק התעסוקה בארץ, ושופכת אור על סוגיות ומגמות מרכזיות הנוגעות לכוח העבודה במשק: אילו מקצועות התחזקו ואילו נחלשו, מהם התחומים המבוקשים, כמה אנשים מתמודדים בממוצע על כל משרה ועוד. החברה מפעילה את מיזם השכר החברתי כמה אתם שווים, שלדבריה מהווה מאגר המשכורות הגדול בישראל. למרות החשיבות של נושא המשכורות, עד עתה לא היה קיים בישראל גוף כלשהו – ממשלתי או פרטי – שהציג מידע מסודר ונתונים נגישים לציבור הרחב. כמה אתם שווים נולד מתוך הרצון לעשות בדיוק את זה. הרעיון שעליו הוא מבוסס הוא לספק מענה תחת עקרון מנחה מרכזי – של שיתוף וחוכמת המונים, כאשר אלה שמספקים את המידע הם אלה שיודעים הכי טוב מכולם כמה הם צריכים להרוויח – העובדים עצמם. מעל 550 אלף עובדים ועובדות במשק הישראלי כבר דיווחו במסגרת המיזם כמה הם מרוויחים. הנתונים נאגרים ומעובדים תחת פיקוח סטטיסטי קפדני של מכון המחקר פאנלס, אנליסטים ומומחי דטה ומחקר, כדי לשקף את השכר הממוצע בכל תפקיד. התוצאות, שעברו תיקוף, מופיעות במתחם השכר, שמתעדכן באופן קבוע מרגע עלייתו לאוויר. מדי יום מתווספות למיזם בממוצע כ-400 משכורות חדשות. כמה משתכרים בתחומים אחרים בהיי-טק? אתם מוזמנים להיכנס לכתבות הקודמות במדור, שבהן בדקנו מהו השכר של מנמ"רים ואנשי IT, אנשי חומרה, אנשי אינטרנט ודיגיטל, אנשי QA ואנשי מחשבים ורשתות. הכותבת הינה מנהלת התוכן והמחקר באולג'ובס.

נוטניקס (Nutanix) סיימה את הרבעון השלישי של שנתה הכספית עם תוצאות טובות, שהיכו את תחזיות האנליסטים – כך עולה מהנתונים שהיא פרסמה אמש (ג'). עם זאת, מנכ"ל החברה, רג'יב רמסוואמי, דיווח בשיחה עם משקיעים על התוצאות הכספיות של החברה כי היא פיטרה כ-2.5% מכוח האדם שלה במשרדיה ברחבי העולם, רובם ממשרות מכירות ושיווק. גורמים בישראל מעריכים כי ההחלטה לא צפויה להשפיע על הסניף המקומי. התוצאות העסקיות שהחברה דיווחה עליהן הראו עלייה של 8% בהכנסות ל-344.5 מיליון דולר – יותר מהצפי האנליסטי, שעמד על 334.5 מיליון. נוטניקס עקפה את התחזיות גם בהפסד הנקי למניה, שעמד על 41 אגורות. זאת, בעוד שהמומחים חזו שהרווח הנקי של החברה למניה יעמוד על 49 אגורות. ההפסד הנקי הכללי פחת בחצי, והגיע ל-123 מיליון דולר לעומת הפסד של 236 מיליון ברבעון המקביל ב-2020. חברת התוכנה מסאן חוזה שבקליפורניה מעסיקה כ-6,200 עובדים בעולם, ומשמעות הצמצום בכוח האדם היא כ-155 עובדים מפוטרים. רמסוואמי אמר כי "יעילות היא חלק חשוב במסלול שלנו לרווחיות. הגברנו את יעילות ההגעה לשוק, כולל הוצאות על שיווק דיגיטלי, מינוף מוגבר של ערוצי השותפים שלנו, ואופטימיזציה של כוח האדם באזורים מסוימים בהתבסס על הזדמנויות שוק. בהקשר למאמצים האלה, באחרונה הפחתנו את כוח האדם שלנו בעולם ב-2.5% מתחומי המכירות והשיווק, תוך שאנו משפרים את מודל ההגעה לשוק שלנו", אמר המנכ"ל, שנכנס לתפקידו בדצמבר האחרון. "אנו מצפים שהפעולות הללו יתרמו כ-50 מיליון דולר לחיסכון השנתי". לדברי המנכ"ל, הפיטורים בוצעו בעיקר בשווקים ובאזורים שבהם היו לחברה "הוצאות עודפות".  

שם ותפקיד: מיכל מלכה, מנהלת קבוצת תשתיות ענן היברידי במעבדת המחקר של יבמ בחיפה (IBM Haifa Research Lab). הקבוצה עובדת על מספר פרויקטים בתחום הנטוורקינג (networking), חלקם כחלק מהפרויקטים open source, כמו: kubevirt ו-OVN/OVS, וחלקם פיתוחי כיוונים עתידיים עבור הענן של יבמ (IBM). ותק בתפקיד: ארבע שנים, מאז שהגעתי ל-יבמ. תפקידים קודמים: ניהול קבוצת פיתוח ופיתוח מוצרים בתחום הסייבר בחברת מיקרוסופט (Microsoft). השכלה ושירות צבאי: תואר במדעי המחשב מהטכניון ושירות צבאי כמורה חיילת, שם שירתי באתר הקרוואנים חצרות יסף, ועבדתי בקליטת העלייה האתיופית לאחר הגעתם במבצע שלמה. משפחה: נשואה + 5 ילדים (4 בנים ובת). מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? בצעירותי מאוד אהבתי מתמטיקה, וכל התחום האנליטי והחישובי מאוד דיבר אליי וקסם לי. עוד בבית הספר שמעתי על תחום המחשבים ועל העתיד והחדשנות שמתפתחת בתחום, ולכן החלטתי להעמיק וללמוד. עם השנים מצאתי את מקומי בניהול אנשים בתחום הטכנולוגי – תפקיד שמשלב עבודה עם אנשים יחד עם עבודה טכנית ולימוד מתמיד של תחומים חדשים. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? לצערי קיימת אפליה, אומנם לא בכל המקומות אבל היא קיימת בחברות מסוימות. את חמשת ילדיי ילדתי וגידלתי תוך כדי עבודה בהיי-טק, כך שהיו תקופות קשות יותר, בעיקר בתחילת הקריירה. כשהילדים היו קטנים הרגשתי שבתור אמא יהיה לי קשה להתקדם כמו שהייתי רוצה, ולעיתים מצאתי שיש אנשים שלא תמיד מסתכלים בעין יפה על שעות העבודה, שהיו מותאמות לתנאים המיוחדים של גידול ילדים קטנים. אך מהר מאוד, ככל שהוכחתי את עצמי, היה ברור לי ולכולם שבעצם השעות המאוחרות הן לא העיקר – אלא ההספק, והניצול הנכון של הזמן. אני מאמינה שככל שאנו הנשים נעשה עבודה טובה, וככל שיהיו יותר נשים בתפקידי מפתח ובהובלה, האפליה תיעלם. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? בכל שנותיי בתעשייה התייחסו אליי בצורה שווה ולא נתקלתי באפליה על רקע היותי אישה. למרות שגם בזמן הלימודים בטכניון, וגם בהמשך במקומות העבודה, הייתי מוצאת את עצמי כאישה יחידה בחדר מלא גברים, לא הרגשתי יחס מפלה. לעיתים הרגשתי שעליי להתאמץ יותר כדי להשפיע, או כדי להשמיע את דעתי. והרגשתי תמיד צורך להוכיח את עצמי הרבה יותר מהגברים שהיו סביבי. עם השנים ועם הגדילה שלי וההתפתחות, הבנתי את הייחודיות והחשיבות שהנשים מביאות לתחום, ואני מאמינה שגם הגברים סביבי רואים ומבינים זאת, ואף מחפשים נשים לצוות על מנת להוסיף מגוון דעות ורעיונות שמביאים לתוצאות מוצלחות יותר.

ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב, בראשותה של סיגלית בן חיון ממשיך בעוצמה במסורת המפגשים עם בוגרות ובוגרים מעוררי השראה, והפעם קיים אירוע שעסק בעולם ההיי-טק של המחר – תחת הכותרת From Startup Nation to Scale up Nation. באירוע נפגשו ארבעה בוגרים ש"עשו את זה" כל אחד בתחומו. המשתתפים ש"כיכבו" באירוע האחרון היו קובי מרנקו, מנכ"ל ומייסד שותף של חברת ארבה רובוטיקס (Arbe Robotics), בוגר הפקולטה למדעי הרוח; יפעת אורון, מובילת פעילות ההשקעות החדשה של קרן בלקסטון (Blackstone) בהיי-טק הישראלי, ומנכ"לית המשרד בתל אביב, שהיא בוגרת הפקולטה לניהול; עומר כילף, מנכ"ל ומייסד שותף של אינוויז טכנולוגיות (Innoviz Technologies), בוגר הפקולטות להנדסה ולניהול; וקרן מאיר רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאת IATI, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, בוגרת הפקולטות למדעי החברה, לניהול ולמשפטים. את האירוע הנחתה ענבל אורפז, חוקרת בתכנית ליפקין שחק במכון למחקרי ביטחון לאומי, יועצת אסטרטגית בתחומי החדשנות והסטארט-אפים, דוברת ומרצה, בוגרת הפקולטות לאמנויות, לניהול ולמדעי החברה. המשתתפים לקחו חלק בפאנל, במסגרתו אמרה מאיר רובינשטיין כי "הקורונה יצרה שינוי פרדיגמה עם שינוי משמעותי בתרבות הארגונית ודרכי העבודה. תקופה דיכוטומית של צמיחה משמעותית בהיי-טק מלווה במאבק אינטנסיבי בין החברות על כוח, עבודה איכותי לצד פיטורי עובדים, ושנת שיא בגיוס הון לצד ירידה בכמות העסקאות". אורון הוסיפה כי "העובדים מהותיים מאוד להצלחת והשא הערך בחברות. כמעט היחידים שצריך אותם זה העובדים. קרנות מבינות שאם אין לעובדים מספיק נתח, הן אמורות להגדיל את נתח האופציות שלהם. מי שעלול להיפגע זה הם האנג'לים שהשקיעו בתחילת הדרך. היום יש לזה פתרון בתצורת סקנדרי, שבהם הם נקנים החוצה על ידי משקיעים שמגיעים בשלבים מאוחרים יותר. אבל את העובדים הכי צריך פה, הם כל הסיפור". מרנקו טען ש-"אני חושב ששוק ההיי-טק הישראלי לא צריך להיות מוטרד משוק ההון ומהכסף. הוא צריך להיות מוטרד ממה שקורה ביפו, ממה שקרה בבת ים ומאום אל פחם. אין ממשלה, והמדינה איבדה את יכולתה לשלוט בנעשה. גם אם הנאסד"ק יפול בשלושים אחוז, יהיה מספיק כסף לסטראט-אפים בישראל". הוא המשיך ואמר כי "בשנים הבאות תעשיית ההיי-טק תסבול מהסיטואציה הפוליטית בישראל, ומהמצב שבו אנחנו נמצאים״. "זו התקופה הכי טובה בתולדות העולם להיות יזם", הוסיף מרנקו. "אפשר באמת להשפיע על חיים של אנשים ויש הרבה דברים טובים שאפשר לעשות. אם בעבר ההיי-טק התעסק בהימורים ודברים פחות נחמדים, היום התעשייה באמת משנה את העולם, ויזמים ישראלים נמצאים כמעט בכל תחום שהוא חיוני לקיום העולם בדור הבא". כילף הציע מבט יותר אופטימי ואמר: "אם יש מקום אחד שישראל יכולה להיות גאה בו, וצריך להמשיך להשתמש בו, זה ביכולת שלה לייצר חדשנות ולהביא להישגים, זאת התדמית שבנתה אותה עשרות שנים. אבל אפשר להשתמש בזה כדי לתקן את הנראות של המדינה. אנחנו לא נוכל להסביר למה אנחנו המסכנים, כי אנחנו גדולים וחזקים, אבל אנחנו כן יכולים להיות האומה שמייצרת חדשנות ולהמשיך לפתח את הצד הזה, וכך לתקן את איך ישראל נתפשת כלפי חוץ". עוד בוגרים שלקחו חלק במפגש: ליאור אובסיוביץ, שותף בקרן פימי, פז גלבוע, מנמ"ר P-EcoSystems, גדי פרץ, מנכ"ל RGBT Total Strategy, ינון ברכה, מנכ"ל חברת פריים סנס, ועוד רבים אחרים. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה פאנל בוגרי אונ' ת"א דן בעולם ההיי-טק של המחר. צילום מסך מהאירוע

השמועות התאמתו, ואמזון (Amazon) הודיעה רשמית כי חתמה על הסכם מיזוג, שבמסגרתו היא רוכשת את MGM תמורת 8.45 מיליארד דולר. אולפני MGM, שנוסדו ב-1924, משלימים את אולפני אמזון, שהתמקדו בעיקר בהפקת תוכניות טלוויזיה, ציינו החברות. אמזון תסייע "לשמר את מורשת MGM ואת קטלוג הסרטים", ותספק ללקוחות גישה לעבודות האלה. הרכישה תאפשר לאמזון להעשיר את שירות Prime שלה ולהציע ללקוחותיה גישה ליותר מ-4,000 סרטים ו-17,000 תוכניות טלוויזיה, בהם כותרים מפורסמים רבים, כמו סרטי ג'יימס בונד, רוקי ועוד. ההפקות של MGM זכו במהלך השנים ב-180 פרסי אוסקר, ו-100 פרסי אמי. "הערך הכספי האמיתי מאחורי העסקה הוא הקטלוג שאנו מתכננים לפתח יחד עם הצוות המוכשר של MGM", ציין מייק הופקינס, סגן הנשיא של Prime ואולפני אמזון של החברה, בהודעה שבישרה על הרכישה. "זה מלהיב מאוד ומספק הזדמנויות רבות לספר סיפורים באיכות גבוהה". בתוך כך, החלו לעלות מצד גורמים ממשלתיים חששות שהעסקה תפגע בתחרות. חברת הסנאט הדמוקרטית אמי קלובושאר, שהיא יו"רית תת הוועדה להגבלים של הסנאט, פרסמה הצהרה, שבה היא אומרת, כי "זוהי עסקת ענק, בעלת פוטנציאל השפעה על מיליוני צרכנים. משרד המשפטים חייב לנהל בדיקה כדי להבטיח שהעסקה לא תפגע בתחרות". לטענתה של חברת הסנאט, הממשלה לא יכולה להבטיח שארגוני הענק מתנהלים לפי הכללים משום שהם לא מתוקצבים כראוי. ההצהרה שלה זכתה לתמיכה על ידי גורמים נוספים, כמו הציוץ בטוויטר של הסנאטור הרפובליקני ג'וש הולי, שכתב: "המכירה הזאת אסור שתתקיים. אמזון היא כבר פלטפורמה מונופוליסטית, שיש לה בעלות על מסחר מקוון, משלוחים, מצרכי מזון ושירותי ענן. אסור להרשות להם לרכוש שום דבר נוסף. נקודה". ברקע, יש להזכיר, קיימת גם תביעת ההגבלים של וושינגטון הבירה נגד אמזון, שטוענת כי אמזון ניצלה את כוחה כמונופול שלא כדין.

שמו של מיכאל לארסון, מנהל ההשקעות הראשי של קרן גייטס ושל כלל הונו של ביל גייטס – באמצעות קרן האחזקות שייסדו השניים, ששמה קסקייד אינווסטמנטס (Cascade Investment) – עלה בימים האחרונים בדיווחים שטוענים כי השליט טרור בקרב עובדים ויצר "תרבות פחד" סביבו. הניו יורק טיימס דיווח כי לארסון עסק בעבר בדפוס של התנהגות פסולה במקום העבודה, כך לפי עובדים שלו לשעבר. לכאורה, לארסון נהג להעיר לעובדיו הערות סקסיסטיות, מיזוגניות וגזעניות. מדובר בהאשמה חדשה ולא מחמיאה הקשורה, הפעם לא ישירות אבל בכל זאת הדוקות, לגייטס. מאז שהיזם הטכנולוגי והפילנתרופ המפורסם ורעייתו, מלינדה, הודיעו לעולם בציוץ שהחליטו לסיים בצורה מכובדת 27 שנות זוגיות מתוקשרת, וכזו שנחשבה מוצלחת במיוחד, חרושת השמועות והחשיפות לכאורה סביב גייטס בשיאה. מלינדה וביל גייטס בימים טובים יותר. צילום: קג'טיל רי, מתוך ויקיפדיה עד כה, ומאז ה-4 במאי, עת בישרו הגייטסים על הגירושים, עסק העולם ובהרחבה בחשדות שהסיבה לפרידה המפתיעה נעוצה בקשרים של גייטס עם המיליארדר והפדופיל המנוח, ג'פרי אפשטיין, שהפריעו למלינדה מאז שנחשפה לקיומם. גייטס, שהביע חרטה על קשריו עם אפשטיין, טען וטוען להגנתו כי קשרים אלו היו רק לצורך ניסיונות שידול של המליארדר להרים תרומות לקרן שלו ושל זוגתו דאז. בהמשך, לאחר שנודע כי בעתירת הגירושין של מלינדה, שהוגשה בקינג קאונטי שבוושינגטון, צוין כי הנישואין "נשברו באופן בלתי הפיך", צצו גם דיווחים על רומן אסור וישן עם עובדת של מיקרוסופט (Microsoft). לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל, המתבסס על מקורות אנונימיים הבקיאים בפרטי הפרשה, עובדת מיקרוסופט לשעבר, מהנדסת במקצועה, ניהלה "מערכת יחסים מינית לאורך שנים עם מר גייטס". דובר של מיקרוסופט אישר שהחברה קיבלה מכתב בעניין ב-2019, לפיו גייטס "יזם מערכת יחסים אינטימית עם עובדת החברה בשנת 2000", כך דיווחה רשת CNN. הדובר גם אמר שדירקטוריון מיקרוסופט שכר בעת חשיפת העניין משרד עורכי דין חיצוני לביצוע חקירה "יסודית" סביב הסברה שגייטס ניהל קשר לא ראוי עם העובדת כשהיה חלק מההנהלה הבכירה של מיקרוסופט. אלא שלפי הדיווחים, גייטס פשוט התפטר ביוזמתו מהדירקטוריון לפני שהחקירה הסתיימה והגיעה לכדי מסקנות. דוברו של גייטס אמר לתקשורת כי עזיבתו של היזם והנדבן המפורסם את חבר המנהלים אינה נובעת מהקשר שלכאורה היה לו בעת ההיא, או מהחקירה בנדון. אל כל החשיפות הללו מתווספות שלל טענות פחות מוכחות כנגד גייטס, שבהן עוסקים חובבי קונספירציות בהרחבה ברשתות החברתיות כבר מזה שנים, וביתר שאת מאז פרוץ מגיפת הקורונה, בדבר מעורבותו של הטייקון בניסיונות "לדלל את אוכלוסיית העולם", שאמנם מעולם לא הוכחו, אבל שיצרו סביבו וסביב המותג שהוא אווירה של ספקנות ואנטגוניזם. Michael Larson, the man who manages Bill Gates's fortune and his foundation's endowment, engaged in a pattern of workplace misconduct, former employees said. https://t.co/n8T5bvhWjz — The New York Times (@nytimes) May 27, 2021 חמש תלונות בלבד או תרבות ארגונית רעילה קבועה? לכל ההאשמות המטרידות יותר או פחות הללו מצטרפות כעת הטענות נגד לארסון, שבוודאי שאינן עושות טוב לתדמיתו של הבוס הישיר שלו, גייטס. קסקייד אינווסטמנט מוקדשת כולה אך ורק לניהול הונה של משפחת גייטס, ואפילו מכונה בעיתונות האמריקנית 'ביל ומלינדה גייטס השקעות'. מאחר שלאחר החדשות על הגירושין הופנו העיניים, כאמור, אל בני הזוג גייטס בכלל ואל הונם העצום בפרט, הניו יורק טיימס, שבחר לחקור את החברה שמנהלת את הון העתק הזה, גילה ש-10 מעובדי החברה טוענים כי לארסון הוא סקסיסט, גזען ואדם זדוני למדי. העובדים אמרו לטיימס כי קיימת בארגון 'תרבות פחד' – בגללו. בדיווח צוין כי לארסון "העריך נשים עובדות על בסיס מידת האטרקטיביות שמצא בהן, הראה לעמיתיו באינטרנט תמונות של נשים עירומות, והעיר הערות מיניות מעת לעת". על פי הטענות, באחת ההזדמנויות גם שאל לארסון עובדת, לכאורה, אם היא מוכנה להתפשט בתמורה לסכום כסף מסוים. עוד צוין כי לארסון מכנה לעיתים קרובות עובדים "טיפשים" ומתאר את עבודתם כ"זבל". טענה נוספת שעלתה היא שנהג בגזענות נגד עובד שחור. העובד, שסיפר כי איחר לעבודה משום שהלך להצביע ביום הבחירות בארה"ב, זכה, לפי הדיווחים לכך שלארסון יאמר לו: "אבל אתה גר בגטו וכולם יודעים ששחורים לא מצביעים". בתשובה לתהייה האם הגייטסים ידעו על התנהגותו של לארסון נודע כי לאחר תקרית זו, ועקב כך שהחלה להישמע ביקורת פנימית על התנהגות הבוס, ביל ומלינדה גייטס נפגשו עם העובד השחור, ככל הנראה כדי לנסות להרגיע את הרוחות. בכתבה הואשם לארסון גם בבריונות ונקמנות. "כאשר עובד אמר שהוא עוזב את החברה, לארסון החזיר לו בניסיון לפגוע בשווי הבורסה של החברה שבה הוא היה אמור לקבל ג'וב חדש", ציין הטיימס.  "לפני שנים, בימים הראשונים של הקריירה שלי, השתמשתי בשפה קשה שלא אשתמש בה היום. אני מצטער על כך, אבל עבדתי קשה כדי לשנות זאת", אמר לארסון בתגובה לטיימס. דובר קסקייד טען כי לארסון ניהל יותר מ-380 עובדים, שהיו פחות מחמש תלונות בסך הכל נגדו, וכי כולן נבדקו ברצינות.

אם יצא לכם באחרונה להשתמש באחד השירותים של האתר הממשלתי Gov.il והופניתם למוקד תמיכה, יש סיכויים שקיבלתם סיוע – בשיחה או בכתב – מהיתאם אלקשעלה, שעובד במוקד התמיכה שמפעילה בזק און ליין בבאר שבע. המוקד מטפל בסיוע ותמיכה למשתמשים שנעזרים בשירותי האון ליין באתר הראשי של הממשלה. אלקשעלה, בן 27, גר ביישוב הבדואי רהט ועובד במוקד מזה שלוש שנים. יחד אתו עובד שם דור שופן, בן 22, שגר במושב גילת שליד אופקים. שופן הוא סטודנט לניהול במכללת ספיר ומזה קצת יותר משנה הוא עובד במוקד – גם הוא בתמיכה וטכנית, בצוות מקביל לזה שבו מועסק אלקשעלה. פרץ האלימות האחרון בערים המעורבות לא השפיע על מערכת היחסים הטובה בין השניים. לפני שהגיע לבזק און ליין, אלקשעלה עבד בעבודות שונות, כאשר המוקד של החברה הוא המוקד הראשון שהוא עובד בו. "קיבלתי קידום ואני עובד כעת בתמיכה בכתב", הוא אומר. אלקשעלה הוא בן לשבט הגדול ביותר ברהט, שנדד לנגב ממצרים. יש לו 17 אחים, שהוא השני בסדר הגילאים ביניהם. אחיו הבוגר עוסק בייבוא מזון ואחיו הצעיר הוא בן ארבע. הוא סיים 12 שנות לימוד עם בגרות במגמת מכונאות רכב וחשמל בעמל רהט, אבל לא המשיך בתחום. היתאם אלקשעלה, עובד במוקד של בזק און ליין. צילום: יח"צ "הגעתי לבזק און ליין בעקבות המלצה של חבר", מספר אלקשעלה. "קראו לי לראיון, הייתי אחד מתוך 12 מועמדים שהוזמנו באותו היום, חלקם היו בעלי ניסיון. חששתי שלא אתקבל, כי לא היה לי כל רקע בעבודה בתחום, אבל למרבה ההפתעה, הייתי אחד משני עובדים שהתקבלו מאותה הקבוצה, וזה מאוד החמיא לי". הרגשת שוני בתהליכי הקבלה לעבודה? "לא. המדיניות בחברה והאווירה הן ששופטים כל אחד לפי הכישורים שלו ולפי אישיותו, ובהתאם מסייעים לו להתקדם. זה חלק מה-DNA של בזק און ליין כולה, ולא רק במוקד הזה". האם אתה מרוצה? "כן, ואני שואף להתקדם ולהמשיך ללמוד". האם חל שינוי בעמדה שלך לגבי יחסי היהודים-ערבים בעקבות האירועים האחרונים? "לא. מי שהשתתפו באירועים האלה הם מיעוט, הם לא מייצגים לא את דעתי ולא את הדעה של רוב האוכלוסייה. המדינה הייתה צריכה לעצור את זה מוקדם יותר – אנחנו חיים ביחד, אין לנו מקום אחר לחיות בו". אלקשעלה מציין כי "אנחנו חיים באזור שיש בו הרבה קיבוצים ומושבים. הם באים אלינו ואנחנו אליהם, ואפילו בשבועיים האחרונים היינו ביחד. עבדתי בכל מיני עבודות באזור, לפני בזק און ליין, עם יהודים וערבים, ולא ראיתי אף פעם מצב שבו יהודי לא יעזור לערבי או להיפך רק בגלל המוצא שלו. גם כאן אני מרגיש את אותו הדבר". דור שופן, עובד במוקד של בזק און ליין. צילום: יח"צ "אחד לנפש, אחד למקצוע" שופן שותף לדעתו של אלקשעלה בנוגע ליחסי הערבים והיהודים בבזק און ליין – ובכלל. "שנינו חשנו אכזבה גדולה כששמענו מה קורה בשבועות האחרונים. לפגוע בבן אדם רק מאחר שהוא ממוצא כזה או אחר זה דבר שלא צריך להיות במדינה שלנו, זה לא חלק מהתרבות שלנו", הוא מציין. את 12 שנות הלימוד שלו סיים שופן בתיכון מרחבים, עם תעודת בגרות תוך התמקדות במוזיקה ובחשמל. "אחד לנפש, אחד למקצוע", הוא אומר בחיוך. כרגע הוא לא עוסק בחשמל, אבל במוזיקה כן – בשעות הפנאי, בנגינה על תופים, "בשביל הכיף", שופן מוסיף. אלקשעלה ושופן לא רק עובדים ביחד, אלא גם נפגשים אחרי שעות העבודה. "ביקרתי בבית שלו והוא אצלי, אנחנו מכירים את המשפחות ונהנים לדבר", אומר שופן. "בתור מושבניק, אני יודע שאנחנו עושים מאמצים להעסיק את תושבי הפזורה הבדואית, ואין אצלנו הבדל אם העובד הוא בדואי, תאילנדי או יהודי. ככה זה צריך להיות בכל מקום". ובכל זאת, האם דיברתם על האירועים בשבועות האחרונים – המלחמה והמהומות? שופן: "דיברנו על זה יותר בקטע של הומור שחור. בסך הכול כולנו חיים באותו המצב. הנושאים עולים בפינת העישון והקפה, והכול בצורה תרבותית ומכובדת". אלקשעלה: "תמיד יש קיצוניים משני הכיוונים, אבל הם לא מייצגים את הרוב, שרוצה לעבוד ולחיות בשקט". בבזק און ליין אומרים כי הם מייחסים חשיבות רבה לדו קיום. "החברה מעסיקה עובדים מכל המגזרים ופלחי האוכלוסייה במוקדים שלה ברחבי הארץ, ודוגלת באופציות קידום ופיתוח שוויוניות", הם מציינים.