סנאפי (Snappy), המפתחת מרקטפלייס לשליחת מתנות מותאמות אישית בקלות ובמהירות באמצעות אלגוריתם, הודיעה היום כי השלימה סבב גיוס (סדרה C) בהיקף של 70 מיליון דולר, תשעה חודשים בלבד לאחר שהחברה גייסה סבב הון שלישי בהיקף של 25 מיליון. בסך הכול גייסה החברה עד כה יותר מ-100 מיליון דולר. את סבב הגיוס הנוכחי הובילה GGV Capital בהשתתפות המשקיעים הקיימים: 83North, Saban Ventures ו-Hearst Ventures. החברה תשתמש בכספי הגיוס כדי להמשיך להשקיע בטאלנטים ובחדשנות ברמה עולמית, בזמן שהיא מתרחבת לסגמנטים ושווקים חדשים, בוחנת רכישות וממשיכה להגדיר מחדש את הקטגוריה. סנאפי  נוסדה בשנת 2015 על ידי חני גולדשטיין ודביר כהן, ששמו לעצמם כמטרה לבנות פלטפורמת מתנות שתתגבר על הקשיים של שליחת מתנות אישיות בצורה פשוטה ותהפוך את החוויה למהנה ונטולת מתחים. החברה מחזיקה משרדים בניו יורק, לונדון ותל אביב, ומעסיקה יותר מ-100 עובדים. בעקבות הגיוס הודיעה החברה, כי בכוונתה לגייס כ-200 עובדים בעולם, מתוכם כ-100 עובדים בישראל. כחלק מהמהלך, יצטרף לדירקטוריון סנאפי הנס טונג, שותף מנהל ב-GGV Capital. החברה צירפה גם שני מנהלים בכירים לצוות ההנהלה שלה: אליסון סגר, לשעבר CMO בריטניה בפיי-פאל (PayPal); ואיימי סטולדט, לשעבר סמנכ"לית משאבי אנוש בפלוטון (Peloton). במהלך ארבע השנים האחרונות הפכה סנאפי לשותפה נאמנה של יותר מ-1,000 ארגונים, כולל  מיקרוסופט, Adobe, Comcast ו-Uber, ולקוחותיה שלחו יותר ממיליון מתנות בששת החודשים האחרונים בלבד. הצמיחה השנתית בהכנסות, בשיעור של 800%, ודירוגי לקוחות של חמישה כוכבים מעידים על הפוטנציאל העצום שיש לסנאפי. הפלטפורמה של החברה מציעה מתנות איכותיות ממותגים ומקמעונאים מובילים, שנבחרו בקפידה על ידי אנשי מקצוע בשילוב עם אלגוריתם, המתאים את המתנה באופן אישי למקבל המתנה תוך בדיקת זמינות במלאי בזמן אמת. המערכת יודעת להשתלב בפלטפורמות משאבי אנוש מובילות כדי לשלוח מתנות אוטומטית במועדים כמו חגים, ימי הולדת של עובדים, קבלת קידום, וכד׳. לקוחות סנאפי מקבלים גישה לפידבק ותובנות בזמן אמת ממקבלי המתנות כדי להבין טוב יותר את ההשפעה החיובית של התוכניות שלהם. "הלקוחות שלנו מחפשים דרכים חדשניות ויעילות יותר להפגין הערכה כלפי העובדים שלהם בעולם שהופך לדיגיטלי יותר ויותר", אמרה גולדשטיין, מנכ"לית החברה. "חלק מההצלחה שלנו היא תוצאה של התמקדות בחלק הכיפי של החוויה ויצירת רגעים קסומים שיפתיעו וישמחו את מקבלי המתנות. המטרה שלנו היא להפוך למרקטפלייס המתנות העולמי".

אלעד מערכות הודיעה היום (ד') כי רכשה את הנציגות בישראל של PEGA, שעוסקת בעולם ה-CRM, מ-EVO-IT. סכום הרכישה מוערך ב-10 מיליון שקלים. במסגרת הרכישה, אלעד תבצע את פרויקט הטמעת מערכת ה-CRM של החברה הנרכשת בבנק מזרחי טפחות. PEGA היא מערכת CRM שנולדה מעולמות ה-BPM (ניהול תהליכים עסקיים), וככזאת היא מונחית תהליכים ומותאמת לחברות גדולות עם ממשקי ניהול לקוח מורכבים. באלעד מציינים כי תהליך היישום וההטמעה מתבצע באופן גמיש ומותאם לצרכי הלקוח. בין החברות שכבר הטמיעו את המערכת ניתן למצוא את ג'יי.פי. מורגן, HSBC, אמריקן אקספרס, בריטיש איירווייז, סיסקו, קוקה קולה – ופייזר, שפיתחה את החיסון לקורונה. המערכת מוטמעת בתשעה מעשרת הבנקים הגדולים בארצות הברית ובשבעה מעשרת הבנקים הגדולים בעולם. המערכת החלה להיות משווקת על ידי EVO-IT בישראל ב-2018. דגן הלוי, מנכל אלעד מערכות, אמר כי "החברה מרחיבה את יכולותיה בתחום ה-CRM. לאור הגידול המשמעותי בצריכת שירותים בדיגיטל, אנחנו רואים עלייה בדרישה לפתרונות מתקדמים לניהול שירות הלקוחות. רכישת נציגות PEGA בישראל משלימה את היצע השירותים שלנו בפעילויות דיינמיקס וסיילספורס". רכישת PEGA מגיעה קרוב לחצי שנה אחרי שאלעד קנתה את סרוויס ווייז, שפועלת בעולמות הסיילספורס ומשווקת את מוצרי האינטגרציה של וורקטו – גם במקרה זה תמורת 10 מיליון שקלים. בחברה אומרים כי הרכישה הנוכחית מהווה השלמה לאסטרטגיית המולטיפלטפורם שלה, וכעת יכולים ארגונים לבחור פתרון מותאם לצרכים שלהם מבין שלוש פלטפורמות יישומי לקוח שמציעה החברה – מיקרוסופט, סייילספורס ו-PEGA.

שם ותפקיד: מיה ירון, מנהלת מחלקת ה- Music Media בחברת הקריאייטיב טכנולוגיה ארטליסט (Artlist). ותק בתפקיד: ארבע שנים. תפקידים קודמים: עצמאית בתחום הסאונד – טכנאית רדיו, מפעילת הופעות. השכלה ושירות צבאי: השכלה – הנדסאית קול במכללת כנרת; מסלול Full Stack – מכללת ג'ון ברייס (John bryce). שירות צבאי – מדריכת טיולים ביס"ש שדה בוקר. משפחה: נשואה + 1. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? מאז ומתמיד התחברתי לעולם המוזיקה, שמעתי מוזיקה וניגנתי, ולכן לימודי סאונד היו נראים המשך טבעי עבורי מבחינה מקצועית. ההפתעה הייתה כאשר במהלך הלימודים גיליתי צד נוסף מאוד חזק אצלי: הפן הטכנולוגי. החשיפה לעולמות תוכנה ומחשבים, לדרך בה עובדת מערכות סאונד ולאופן ניתוח מוזיקה והפקה מוזיקלית, עוררה אצלי סקרנות ועניין רב, ופיתחה אצלי את הצד המקצועי שקשור לפיזיקה של המוזיקה, עד כדי כך שבהמשך גם הלכתי ללמוד תוכנה. שילוב התוכן והטכנולוגיה תמיד עניין אותי מאוד, בעיקר בכל מה שקשור לתהליכים שונים המשלבים את שני העולמות, לדוגמה – תהליך הקלטה של כלים חיים שעובר אחר כך עיבוד טכני של הסאונד על ידי תוכנות ומכשירים שונים, עד לקבלת תמונת מיקס סופי. כלומר, יש כאן הבנה מוזיקלית של איך מופק צליל ספציפי מכלים שונים, עד לרמת הפיזיקה של גלי הקול, שמובילה להבנה עמוקה של אופן העבודה עם כלים טכנולוגיים וביצוע מניפולציה על הסאונד עד לקבלת תוצר מתאים לצורך המוזיקלי. התפקיד שלי היום מגלם את השילוב הנדיר של העולם המוזיקלי עם הצד הטכנולוגי לניתוח מוזיקה, ומאפשר לי לשלב את שני העולמות באופן שמעניק לי את האפשרות לעסוק בכל מה שאני אוהבת. כלומר, אני עוסקת גם בניתוח ואפיון תוכן מוזיקלי וגם באיסוף נתונים ופיתוח אלגוריתמים, שעל בסיסם התוכן המוזיקלי עובר ניתוח מזוויות מדידות וטכנולוגיות שונות. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? ניכר כי הגישה המגדרית השתנתה במהלך השנים האחרונות גם בתעשיית ההיי-טק וגם בתעשיית ה-Sound Engineering, אך עדיין, נכון להיום, אחוז הנשים בהיי-טק נמוך יותר, ובתחום הסאונד סביבת העבודה ברוב המקומות עדיין גברית ברובה. ברמה האישית, כשאני מנסה לגייס נשים למחלקה שלי – אני נוכחת לגלות שהדבר אינו פשוט, כי עדיין אין הרבה נשים שעוסקות בתחומים הללו. בעיני, בעידן הנוכחי כלל האפשרויות פתוחות לכולם ולכולן, ההתקדמות וההתפתחות המקצועית והאישית בעולמות הללו תלויה למעשה באדם עצמו, ברצון, בכישורים ובמוטיבציה האישית ללמוד ולהצליח, ללא קשר למגדר. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? כשעבדתי בתחום הסאונד עבדתי בסביבה גברית בעיקרה, ולמזלי חוויתי לאורך השנים בעיקר הערכה מקצועית, ולא אחת גם התרגשות על עצם היותי אישה בתפקיד. מדובר היה בפידבקים חיוביים, אך במובן מסוים הייתי שמחה אם המגדר כלל לא היה על הפרק, לא לחיוב ולא לשלילה, והיה איזון מגדרי.

במסגרת פעילות החדשנות של פליקן טק, החברה חתמה על הסכם התקשרות בלעדי עם קלאוד ווייז (CloudWize), שמאפשרת יכולת ניטור והגנה על סביבות הענן השונות. המערכת מבצעת הגנה ואכיפה 360 מעלות, ומאפשרת לטפל בכל הפערים שמתגלים באופן אוטומטי או ידני בחמשת הפילרים המרכזיים המרכיבים את הענן: אבטחה, תאימות, עלות, תפעול וביצועים (Security, Compliance, Cost, Operation and Performance). הכול מבוצע בעזרת כלים מובנים וללא צורך בכתיבת קוד. לדברי שי ברודצקי, מנכ"ל פליקן טק, "היתרונות הטכנולוגיים והחיסכון הכלכלי שלקוחות מקבלים מאפשרים החזר השקעה מיידי, אבל חשוב מזה, מאפשרים ללקוח לזהות את כל חולשות אבטחת המידע בסביבות הענן השונות שלו. זו פשוט מערכת שכל לקוח שפועל בסביבת הענן חייב". חן גולדברג, מנכ"ל ושותף מייסד של קלאוד ווייז, אמר כי "האתגרים המרכזיים בעולמות הענן הם היכולת לבנות נכון, לנהל ולתחזק את סביבות הענן השונות על בסיס שוטף. המעקב אחרי מספר השירותים והשינויים המתבצעים בסביבות אלה במסגרת הצורך לספק את צרכי קבוצת הפיתוח והשינוי במתודולוגיות מאתגרות כל חברה, ללא קשר לגודלה ולמורכבות הסביבות השונות. קלאוד ווייז כוללת כמה רכיבים ומתאימה לכל פונקציה בארגון שקשורה לסביבת הענן. המערכת לא דורשת ידע פיתוחי, ומאפשרת למשתמש לנהל לתחזק ולהגן על כל הסביבות במקום אחד". לדבריו, "החיבור לפליקן טק, שנותנת שירותים למגוון לקוחות ועוזרת לחברות אלה לנהל את האבטחה ולהגן בצורה מיטבית על הארגון, תוך מתן יחס אישי ומקצועי, משמעותית מאוד מבחינתנו כפתרון כולל והוליסטי לחברות, ואנחנו רואים את שיתוף הפעולה הזה כמבורך". "ארגונים חייבים לזכור שגם בענן יש סיכונים" אלכס רצ'סטר, סמנכ"ל החדשנות של פליקן טק, ציין ש-"אבטחת מידע בענן חיונית וחשובה לכל חברה שפועלת בסביבה זו. ארגונים חייבים להיות מודעים ולזכור שגם במערכת מחשוב בענן יש סיכונים, כגון פריצה למערכות או לתשתיות, חדירת וירוסים, תקלות שעלולות להשבית שירותים קריטיים או אפילו לגרום לזליגת מידע רגיש ועוד. החשיבות של אבטחת המידע בענן דורשת התייחסות רצינית ומקצועית מכל הגורמים הנוגעים בדבר, ומחייבת הפעלת כלים וטכנולוגיות מתאימים לניטור וטיפול יעיל בשמירה על המרחב המידע של החברה". פליקן טק בחרה בקלאוד ווייז משום שהיא מציעה פתרון חדשני ומתקדם לאבטחת מידע בענן, המאפשר גילוי וטיפול מהיר בכל הפערים האבטחתיים בענן (מולטי קלאוד). החברה מציעה מעטפת טכנולוגית, שתפקידה לזהות סיכונים בארכיטקטורה ובטופולוגיה של הענן, ובעזרת גרפיקה פשוטה מציגה ללקוח מידע חיוני וכלים מובנים לטיפול בבעיה. מעטפת זאת תבטיח בקרה בכל שעות היממה על כל פעולה שנעשית במערכת, ותזהה שינוים וחריגות שנעשות במערכות ובתשתיות, שיכולות להוות איום ויעד לתקיפה.

לייטראן (Lightrun), המפתחת כלים לתיקון שגיאות ושקיפות קוד למפתחי התוכנה, אשר הוכתרה לאחרונה על ידי גרטנר העולמית בתואר Cool Vendor, הודיעה היום על גיוס של 23 מיליון דולר בסבב גיוס A בהובלת Insight Partners ובהשתתפות המשקיעים הקיימים Glilot Capital. סך ההון שגייסה החברה עד כה הגיע ל-27 מיליון דולר. החברה מתכננת להשתמש בהון שגויס להרחבת צוותי הפיתוח ולהאצת מפת הדרכים של פתרונותיה, המשמשים צוותי פיתוח ארגוניים המאמצים את גישת החברה של שקיפות קוד בזמן אמת. לייטראן מאפשרת למפתחים לאסוף מידע מכל שורה בקוד שרץ בזמן אמת ולתחקר אותה מבלי שיהיה עליהם לעבור תהליך של הוצאת גירסאות בכל פעם שהם רוצים להוסיף יכולות ניטור חדשות. הפתרון של החברה חוסך בממוצע 50% מזמן טיפול הבעיות בקוד התוכנה, כשמרבית הסוגיות הן בסביבות הייצור, שמטבען משרתות לקוחות, או סוגיות בסביבת לקוח. כך, שהמשמעות היא הפחתה משמעותית בפרק הזמן שבו המוצר אינו זמין. לייטראן נוסדה בשנת  2019 על ידי אילן פלג ולאוניד בלובשטיין על מנת לייעל את תהליכי הפיתוח של תוכנה ותחקורה בזמן ריצה כדי לשפר את איכותה. כיום מעסיקה החברה 20 עובדים במרכז המו"פ בתל אביב, לאחר שבמהלך השנה האחרונה הכפילה החברה את מצבת המפתחים. בעקבות הגיוס היא מתכננת לגייס 20 עובדים עד סוף 2021, בתחומים פיתוח, מוצר וכן הרחבת פעילות השיווק והמכירות בארה״ב. בין החברות הבולטות שאימצו את הפתרון ניתן לציין את סייסנס, טאבולה Yotpo ,WhiteSource ,Tufin ועוד. "במשך שנים רבות נאלצו מפתחים להשתמש בכלים מסורתיים לניהול ביצועי אפליקציות (APM) ובכלי שקיפות קוד, שתוכננו עבור מפעילים ומנהלי IT המבצעים קורלציה של הנתונים בחלק ה'ימני', רק לאחר שפיתוח השירות הושלם", אומר פלג. "אנו משנים עתה את פרדיגמת השקיפות (Observability) ומוסרים את הכוח לידי המפתחים, שיכולים לאסוף מידע מכל שורה ושורה בקוד שרץ בזמן אמת, דרך שימוש באותם כלי פיתוח שהמפתחים אוהבים וצורכים על בסיס יומיומי. זאת לעומת הגישה המסורתית, שלפיה המפתחים צריכים להגדיר מראש, לפני הוצאת הגירסה, מה המידע שהאפליקציה צריכה לשתף ועל בסיס מידע זה יצטרכו לתחקר בעיות שיצופו בהמשך, כאשר התוכנה תרוץ בסביבות ייצור וסביבות לקוח. לפי הפרדיגמה הזאת, הארגון מייצר כמויות מידע רבות שרובו אינו רלוונטי, אך עדין סובל ממחסור במידע עבור מקרים שלא ניתן היה לצפותם מראש. הדינמיות בשיטה של לייטראן מאפשרת למפתחים ומסייעת להם לאתר בעיות בקוד רץ שמשרת לקוחות מהר משמעותית וכן מאפשר לארגון לחסוך הוצאות רבות על מידע רב שנאסף ללא צורך, בעיקר בגלל המחסור בגמישות של הגדרת המידע". פלג מוסיף, כי "תוך פחות משנתיים אומץ הפתרון של לייטראן על ידי מאות צוותי פיתוח של ארגונים גדולים בישראל ובעולם והוכיח באופן עקבי שהוא מוריד את זמן פתרון בעיות לקוח בכ-50%".

ממה מוטרדים מנהלי הבנקים בישראל? על פי סקר שנתי שעורך בנק ישראל בקרב נושאי משרה בכירים במערכת הבנקאית, ושהתפרסם היום (ד'), התשובה היא שמדובר במתקפות סייבר. נתון זה עולה מהסקירה השנתית של הפיקוח על הבנקים, שהבנק פרסם היום. הדו"ח של בנק ישראל מקדיש חלק נרחב לנושא הסייבר, השפעתו על המערכת הבנקאית במדינה ורמת האיומים עליה. כותבי הסקירה ציינו כי בשנה שעברה חל גידול חד כלל עולמי באירועי הסייבר, במאפיינים הייחודיים של סוגי הסייבר השונים, וברמות התחכום והמורכבות של האירועים. הסיבות המרכזיות לכך הן הסגרים והמעבר לעבודה מהבית, שהיו כורח של תקופת הקורונה. בתקופה זו חלה עלייה בשימוש בערוצים ובכלים הדיגיטליים, וכתוצאה מכך גם בהיקף האיום על המערכת הבנקאית הישראלית. עם זאת, המחברים מציינים כי בזכות היערכות נכונה, התאפשרה המשכיות עסקית של ארגונים, כולל של הבנקים. בסקירה נכתב דבר שרלוונטי לארגונים לא רק מהמערכת הבנקאית, אלא מכל מגזר: לצד מאמצי המניעה של איומי סייבר, יש חשיבות גם למאמצים לזיהוי מוקדם ויכולות תגובה והתאוששות מהירות. יכולות אלה מאפשרות לארגונים, ובכלל זה לבנקים, להתאושש במהירות ותוך פגיעה מזערית ככל שניתן במקרים שבהם הם חווים אירועי סייבר. הדו"ח מדגיש כי הפיקוח על הבנקים מייחד מאמץ רב לפעולות הפיקוח בנושאים אלה, על מנת לסייע לבנקים להתמודד עם האתגר. בדו"ח מוזכרים כמה אירועי סייבר שהיו במגזר הפיננסי, כמו דליפת המידע מאפליקציית התשלומים פייבוקס ואירוע שירביט – חברה שאמנם לא נמצאת תחת אחריות הפיקוח על הבנקים, אבל היו לאירוע השפעות לא מעטות גם על עולם זה, שאותן שיתף הרגולטור עם הגורמים השונים במערכת הבנקאית. בנק ישראל צופה כי איומי הסייבר יתגברו השנה ואחריה, בין היתר מאחר שהיקף הדיגיטציה וקידום החדשנות במערכת הבנקאית יגדלו, העבודה מהבית תמשיך להיות רווחת והפעילות של לקוחות בערוצים הדיגיטליים תעלה עוד. איך הטכנולוגיה משפיעה על מימוש היעדים של המערכת הבנקאית? בחלק אחר של הדו"ח מתייחס הפיקוח על הבנקים להשפעת הטכנולוגיה על מימוש יעדי מערכת הבנקאות, בהם התאמת הבנקים לסביבה העסקית-טכנולוגית והמהלכים שהם ביצעו כחלק מזה, בהם צמצום שטחי נדל"ן. כך, לצד העלייה בהיקף ובשימוש בשירותים הדיגיטליים, נמשכה מגמת סגירת הסניפים. על פי הדו"ח, ב-2020 נסגרו 30 סניפי בנקים, ובעוד שב-2019 עמד מספרם הכולל ברחבי הארץ על 1,036, אשתקד הוא הגיע ל-1,006. פרק נוסף בדו"ח עוסק בפעולות שעושה הפיקוח על הבנקים לקידום התחרות במערכת הבנקאית, בהן ליווי הקמת הבנק הדיגיטלי של פרופ' אמנון שעשוע, הקלות והתאמות ברגולציה, מעקב אחרי התפתחות אמצעי התשלום וקידום מדיניות של בנקאות פתוחה. הדו"ח מתייחס גם למטבעות הקריפטוגרפיים ומציין כי בנק ישראל בוחן את ההתפתחויות בעולם בנושא זה, בדגש על נושא הרגולציה. במסמך צוין כי "הפעילות שמקורה בנכסים וירטואליים (כגון מטבעות קריפטו – י"ק) מגלמת בתוכה סיכונים שונים", כגון סיכון לפגיעה בתפקודם של הבנקים.

חברת אבטחת הסייבר סופוס (Sophos) הודיעה היום כי בחרה בחברת אופק טכנולוגיות (Ofek Cloud MSP Distribution) כמפיצה למוצריה. אופק מתמחה בהפצת שירותי ענן מתקדמים בטכנולוגיות MSP. במסגרת שיתוף הפעולה, תפיץ אופק טכנולוגיות למשווקי סופוס בישראל את סל הפתרונות הרחב של סופוס, הכולל פיירוולים, הגנת תחנות קצה ושרתים, מערכות  EDR, הצפנות, סינון מיילים מתקדם, שירותי צייד איומים (SOC) ועוד. ההפצה תתבצע בתצורה חודשית, ולכל סביבה קיימת (ענן ציבורי/פרטי, היברידי או מקומי), זאת, בנוסף לייצוג והפצה של לקוחות נוספים בתחום. אופק טכנולוגיות תספק למשווקים בישראל את הפלטפורמה של פתרונות הסייבר של סופוס בענן, לרבות מעטפת ניהול רחבה, הכוללת יכולות חיוב, ניהול ותמיכה. לדברי רהב רוזנטל, מנכ״ל אופק טכנולוגיות, ״באנו לשנות את שוק ההפצה בישראל, בעיקר בתחום הגנה על המידע באמצעות מודל חודשי גמיש, המעניק ללקוחות הישראליים זמינות, סקלביליות והתאמה אישית. השילוב של מוצרי סופוס בפלטפורמות, המוצרים ומערכות האוטומציה הקיימות היום באופק טכנולוגיות ישנה את חוקי המשחק בשוק המקומי ויעניק אקו-סיסטם שלם בפתרון מקצה לקצה לארגונים ולשותפים״. לדברי דורון כחילה, מנהל פעילות סופוס בישראל, "אנו עדים היום לכך, שהיערכות ארגונית מקדימה, על ידי רכישת הכלים והשירותים הנכונים, יכולה למנוע נזק גדול לארגונים במקרה של תקיפת סייבר, שעלולה להביא לידי השבתת הארגון. הבחירה באופק קלאוד כמפיץ MSP תאפשר למשווקים להגן על ארגונים רבים, בצורה פרואקטיבית, בעלות חודשית, ובכך תאפשר גם לעסקים קטנים ובינוניים להתגונן מפני תקיפות מורכבות ואיומים לא ידועים, תוך קבלת שירות מומחה מחברה מובילה בתחום".

"מערכי האחסון ברוב הארגונים בנויים כמו פירמידה בעלת כמה שכבות: למעלה נמצאות שכבות האחסון המהירות והיקרות יותר, עם טכנולוגיית All-Flash, ומאוחסנים בהן נתוני היישומים שדורשים ביצועים מהירים, כגון בינה מלאכותית ולימוד מכונה. ככל שיורדים לתחתית הפירמידה, לשכבת הארכיון והגיבוי, נמצא טכנולוגיות אחסון איטיות וזולות יותר. ניהול הפירמידה הוא מאוד מסובך", כך אמר שחר פינבליט, מייסד משותף וסמנכ"ל הטכנולוגיות של ואסט דטה. בראיון לאנשים ומחשבים אמר פינבליט כי "ברור כיום שהנתונים, שמירתם וזמינותם הם שמספקים לארגון את ערכו. על הארגון להחליט אילו נתונים לאחסן בשכבות העליונות והמהירות של הפירמידה ואילו במערכות האיטיות יותר. המשתמשים היו רוצים גישה מהירה לכל הנתונים, אבל זה בלתי אפשרי, כי יקר מאוד לאחסן את כל הנתונים על גבי מדיה מהירה". "לכן", הסביר, "מנתחים מה כדאי לשמור בשכבה העליונה ואילו נתונים לשמור בתחתית הפירמידה, וזו הבעייתיות: בעבר, ההחלטה אילו נתונים לשמור באיזו מדיה התקבלה על ידי בני אדם, וכיום החלטות אלה מתקבלות על ידי מכונות, באמצעות אלגוריתמים חכמים. ככל שיש יותר מידע, האלגוריתמים משתפרים, אך עדיין, גם האלגוריתמים החכמים מתקשים לקבל החלטות נכונות איזה מידע לאחסן במדיה המהירה. כיוון שכך, המנמ"רים מאחסנים את רוב הנתונים במדיה המהירה – אך היקרה מאוד". גידול של פי שלושה בשווי השוק – בתוך שנה בלבד ואסט דטה הוקמה ב-2016 ורנן חלק , שותפו של פינבליט להקמת החברה, משמש כמנכ"ל שלה. החברה פיתחה פלטפורמה המאחדת יישומים בתוך מערכת אחסון All-flash בעלת סקלאביליות גבוהה, כדי לעמוד בדרישות האחסון של עומסי העבודה התובעניים ביותר, תוך הפיכתה לכדאית לאחסון של כל הנתונים הארגוניים. מטה החברה ממוקם בניו-יורק ומרכז הפיתוח שלה פועל מתל אביב. יש לציין ש-ואסט דטה הצטרפה מזמן למועדון החד קרן – של חברות בעלות ערך של יותר ממיליארד דולר – ובאחרונה היא השלימה סבב גיוס רביעי בהיקף של 83 מיליון דולר, לפי שווי של 3.7 מיליארד. מדובר בגידול של פי שלושה לעומת השווי שלה שנה קודם לכן. חמש שנים מהקמתה ושנתיים מהשקת הפתרון שלה, ואסט דטה מוכרת בקצב של 150 מיליון דולר בשנה. באחרונה, החברה דיווחה שיש לה תזרים מזומנים חיובי. היא מעסיקה מעט יותר מ- 200 עובדים בלבד, ומגייסת עובדים למרכז הפיתוח שלה "בקצב גבוה", לדברי פינבליט. הוא אמר כי "פלטפורמת האחסון שפיתחנו, Universal Data, מספקת גישה מהירה לכל המידע בצורה כלכלית, כך שבמקום פירמידה בעלת כמה שכבות, יש מערכת אחת שמאפשרת גישה מהירה לכל הנתונים הארגוניים". פינבליט הוסיף כי "מעבר לגישה מהירה לכל הנתונים, אנחנו מאפשרים ללקוחות לבצע במהירות פעולות כגון לימוד מכונה וניתוחים אנליטיים על הנתונים, שהם לא היו יכולים לבצע קודם לכם. יישומים אלה דורשים גישה מהירה, סקלאבילית ואחידה לנתונים בזמן אמת. אנחנו מחסלים את המורכבות שבניהול נתונים באמצעות ביטול הרבדים שבאחסונם, ובמקביל מאפשרים לגשת לכל הנתונים, כאשר החברות זקוקות להם במהירות הפלאש. המערכת בעלת יכולת הרחבה גדולה יותר בהשוואה למערכות אחרות בשוק ומאפשרת לנהל במערכת אחת מאות פטה בייט של מידע. כך, עובד אחד יכול לנהל נפח אחסון שבעבר נדרשו לניהולו 10 אנשים". לסיכום אמר פינבליט כי "מאז השקת המוצר אנחנו מוכרים יותר ממה שמכרו חברות כמו נוטניקס ופיור בשנתיים הראשונות. בנינו ארכיטקטורה שמבצעת שילוב נכון בין ביצועים לבין נפח אחסון, שעונה על כל הדרישות הקיימות בשוק, על ידי בחירה בכמות כוח עיבוד והיקף אחסון ולצרכי הארגון. בהיבט מהירות העיבוד, אנחנו מגיעים לפי 10 בהשוואה למתחרים. אנחנו יודעים לקחת את טכנולוגיית הפלאש הזולה ביותר בשוק ולהאריך לה את החיים עם התוכנה שלנו, באמצעות שימוש מיטבי בפלאש. בארבע השנים האחרונות, בכל שנה שילשנו את שווי החברה ויותר משילשנו את המכירות. המטרה שלנו היא להמשיך בקצב הזה".