בימים האחרונים החלו להופיע דיווחים רבים מפי מדליפים הידועים כאמינים, על כך, שסמסונג (Samsung) שוקלת להוזיל את המכשירים של מכשירי הדגל הצפויים שלה, סידרת גלאקסי S21, אך הם לא ישונמכו ולא יוסרו מהם תכונות כדי להוזיל את המחיר. ההסבר להורדת המחירים הצפויה הוא משבר הכלכלה העולמית בעקבות המגיפה. בנוסף, פורסמו ידיעות על כך שסמסונג תקדים את השקת הסידרה החדשה לחודש ינואר הקרוב, ויש הטוענים כי הסיבה לכך היא הצלחתם המוגבלת של מכשיריה מסידרת S20. לפי הדיווחים, S21, S21+, ו-S21 Ultra יכללו את מעבד Snapdragon 875 העדכני. בנוסף, ה-S21 Ultra יכלול מערך צילום עם מיקוד לייזר אוטומטי ושני חיישני טלה-פוטו (טלה-פוטו אופטי X3, וטלה-פוטו אופטי X10). שני המכשירים האחרים בסידרה יכללו לפי הדיווחים אותה חומרת צילום כמו בסידרת ה-S20, אבל סמסונג תוסיף למערך שיפורי תוכנה, כמו צילום דואלי (במצלמה הקדמית והאחורית), ואפשרויות שליטה ידניות מרובות לצילום לילה. בנוסף, הופיעו גם כמה דיווחים על כך, שסמסונג תשלב את טכנולוגיית ה-S Pen בסידרה החדשה, אך לא תכלול את הסטיילוס באריזה, אלא תמכור בנפרד כיסוי למכשיר, שכולל את הסטיילוס.

אלוף (מיל') אודי שני, לשעבר ראש אגף התקשוב ומנכ"ל משרד הביטחון, הצטרף לדירקטוריון סייבינט – כך הודיעה החברה אתמול (א'). סייבינט היא חברה ישראלית שמתמחה בהדרכה והכשרה בתחומי הסייבר. היא מעבירה הכשרות שמכינות סטודנטים, ארגונים ואנשים פרטיים לעסוק באופן מקצועי בתחום הסייבר בארגונים. מערכת ההכשרות שהחברה פיתחה נמצאת בשימוש בארצות הברית, אירופה, סינגפור, הודו וישראל. המטרה היא לסייע לארגונים בסגירת הפער הפרקטי הקיים בכוח העבודה בעולם הסייבר, וכן לשפר את הרמה האישית והמקצועית של המשתתפים, באמצעות הכשרה מעשית מתקדמת בסביבת תרגול וירטואלית. אופן הפעילות של סייבינט הוא חבירה לשותפים מקומיים ברחבי העולם והקמה יחד עימם של מרכזי סייבר אזוריים, שמספקים לחברות, ממשלות, גופי חינוך ואנשים פרטיים פתרונות הדרכה וסימולציה, ייעוץ, השמה, שירותים ואינטגרציה בתחום אבטחת הסייבר. החברה היא תוצר של שיתוף פעולה בין מומחי סייבר יוצאי יחידות טכנולוגיות בצה"ל לבין מומחים בתחום החינוך. על לקוחותיה נמנים קפיטל וואן, ג'יי. פי. מורגן, בנק אוף אמריקה, מיקרוסופט, סיטי גרופ ואוניברסיטת דיוק. יש לה משרדי מכירות בתל אביב, ניו-יורק וסינגפור, לצד שותפים שמייצגים אותה ביותר מ-15 מדינות. עם שחרורו מצה"ל בתחילת 2007 השתלב שני בקבוצת כתר אירופה, שבבעלות סמי סגול. בפברואר 2008 הוא מונה למפקד הגיס הצפוני של צה"ל במילואים. באוקטובר באותה השנה הוא עבר למשרד הביטחון, שם היה לראש האגף לסיוע ביטחוני (סיב"ט). בינואר 2010 מינה שר הביטחון דאז, אהוד ברק, את שני למנכ"ל המשרד. בתקופתו נמשך פיתוחה של מערכת כיפת ברזל, נרכשו מטוסי אימון וקרב חדישים לחיל האוויר, הורחב מערך הצוללות של חיל הים, הוחל בפיתוח פרויקט נגמ"ש נמ"ר וקודם מיגונם של יישובי עוטף עזה. בנוסף, נבנתה הגדר הביטחונית בגבול ישראל–מצרים והוקם מתקן הכליאה למבקשי מקלט בסהרונים. שני משמש כיום כמנהל פיתוח עסקי של כמה גופים בסינגפור, ביניהם קבוצת ההחזקות של איש העסקים המקומי פיטר לים. כמו כן, הוא יועץ לממשלות ולחברות בעולם. עם הצטרפותו לסייבינט הוא אמר כי "אני מאמין בחברה ובטוח שהיא תגיע רחוק. אני גם מעריך, בזהירות, שבתקופה הקרובה נשמע בשורה גדולה לגביה".

באחרונה נחשפו חולשות אבטחה במוצרי שניידר אלקטריק, שהיו עלולות לחשוף מפעלים ומתקני תשתית לפריצה, השבתת תהליכים וגניבת מידע. את החולשות איתרו חוקרי קלארוטי הישראלית. החוקרים חשפו ארבע חולשות אבטחה בבקר הניתן לתכנות (PLC) מסוג Modicon M221 ובמוצר התוכנה EcoStruxure Machine Expert Basic של שניידר אלקטריק. חולשות אלה היו עלולות לאפשר לתוקף מיומן לעקוף את מערך ההגנה של הבקר, לפרוץ את ההצפנה ולשנות את הקוד, להחליף סיסמה ובסופו של דבר להריץ בהתקן פקודות שונות בהתאם לרצונו של התוקף. Modicon M221 הינו בקר PLC שנמצא בשימוש רחב ביישומים תעשייתיים רבים, ומאפשר שליטה ובקרה על תהליכים אוטומטיים ממוכנים. כל מכשיר או יישום בתחום ה-ICS שעושה שימוש בבקר Modicon M221 היה חשוף למגוון איומים, כגון השבתת תהליכים או הידבקות בנוזקות ותוכנות כופר, שעלולות לשמש בהמשך להעברת חולשות אחרות למערכת. מובילי המחקר של קלארוטי, יהודה אניקסטר ורעי הניגמן, גילו בעיות במערך ההצפנה שנועד להגן על הבקר, מה שעלול היה לאפשר לתוקפים בעלי דריסת רגל ברשת ה-OT או במכשיר ICS לפרוץ להתקן ולהשתלט עליו, וכתוצאה מכך גם להריץ פקודות מזיקות, כגון עדכוני תוכנה זדוניים או גניבת מידע מסווג מתוך ההתקן. החוקרים דיווחו על חולשות האבטחה החמורות הללו לאנשי שניידר אלקטריק בחודש יוני השנה. לפני כמה ימים שניידר אלקטריק פרסמה עדכון בנושא לכל לקוחותיה, וקראה לכל הארגונים המשתמשים בבקר לבצע סדרת צעדים באופן מיידי: לערוך פילוח רשת ולוודא שיש פיירוול מעודכן, שחוסם את כל כניסות הארגון הבלתי מורשות, כמו גם לחסום פרוטוקולים שאינם נמצאים בשימוש, וכן לרענן סיסמאות.

אנבידיה משיקה בכנס SC2020, שיצא לדרך היום (ב'), שלושה מוצרים חדשים, בהם אחד שפותח בישראל: הדור החדש של ה-InfiniBand – מוצר הדגל של מלאנוקס, שאותה היא רכשה במרץ אשתקד תמורת 6.9 מיליארד דולר. המוצרים הנוספים הם כרטיס גרפי לשוק המחשוב עתיר הביצועים ועל בסיסו שרת קבוצות עבודה חדש. המטרה של אנבידיה בהשקות אלה היא לחזק את מעמדה בשוק זה. הדור החדש של רשתות ה-InfinBand, שעדיין מפותח ויפותח בישראל, נקרא בשמו המלא Mellanox 400G InfiniBand. הוא מציע תעבורת רשת במהירות של לא פחות מ-400 ג'יגה-ביט לשנייה – פי שניים לעומת הדור הנוכחי שמציע, בהתאם, 200 ג'יגה-ביט לשנייה. לפי אנבידיה, יצרניות התשתיות אטוס, דל, פוג'יטסו, אינספור (Inspur), לנובו וסופר מיקרו מתכננות לשלב את Mellanox 400G InfiniBand בפתרונות לארגונים ולמחשוב על, ולעשות זאת בקרוב. הכרטיס הגרפי החדש של אנבידיה, A100 80GB, משתמש בטכנולוגיית זיכרון HBM2e, שלפי החברה מציע עד פי 11 ביצועים לעומת מעבד ה-P100 שאותו היא השיקה ב-2016, וכן שיפור משמעותי בעלות הבעלות הכוללת וקפיצה גדולה ביכולת עיבוד הנתונים כבר בקצה. הכרטיס הגרפי החדש של אנבידיה – A100 80GB. מקור: יח"צ על בסיס הכרטיס הגרפי הזה הציגה החברה את NVIDIA DGX Station A100 שהוא, לדבריה, שרת קבוצות העבודה היחיד שמציע תמיכה בחישובים ברמה של עד 2.5PF. ניתן לחבר אליו מערכות כך שיציעו עד 320 ג'יגה-בייט של זיכרון עיבוד גרפי, כולל ארבעה מעבדי Tensor של החברה. הוא מאפשר גם קישורי NVlink בין המעבדים למכונות שמרכיבות את כלל המערכת. אחד ההיבטים שמבקשת החברה להשיג באמצעות זה הוא מערכות ארגוניות שיכולות להיות בנויות על 20 מכונות DGX ומעלה, ועד ליצירת מחשבי על כדוגמת Cambridge 1, שמיועד לשוק הבריאות ושאנבידיה אמורה להציג אותו בשנה הבאה בבריטניה. תחנת העבודה החדשה NVIDIA DGX Station A100. מקור: יח"צ חיבור של "הכול" במקום אחד גלעד שיינר, סמנכ"ל שיווק בכיר באנבידיה, אמר בתדרוך עיתונאים שנערך לקראת הכנס כי "עולם המחשוב המדעי כיום שונה מאוד מהעבר. הוא כבר לא עוסק בהדמיות בסיסיות. בימינו מחברים ומתיכים זה לזה הדמיות נרחבות עם בינה מלאכותית, כדי שהן יהיו מדויקות יותר. העולם הזה מתרחב עד לקצה, כדי להתחיל את האנליזה כבר במקום שבו נמצאים החיישנים. כמו כן, יש הרבה יותר אלמנטים ומרחיבים. אנחנו, באנבידיה, מחברים את הכול ומציעים ביצועים מדהימים". "אנחנו היחידים שמציעים כבר כיום מהירות של 200 ג'יגה-ביט לשנייה, כך שעם ה-Mellanox 400G InfiniBand אנחנו מגדילים את הפער לטובתנו אל מול המתחרים. כמו כן, אנחנו מוסיפים יכולות והיקף פתרונות מלא, שמכיל כרטיסי רשת, מתגים, כבלים וגם את כרטיסי ה-DPU החכמים שלנו, שעושים חישובים אנליטיים כבר בזמן העברת הנתונים מנקודה לנקודה, כדי להשיג מהירות עוד יותר גבוהה", אמר שיינר בגאווה לא מוסתרת. הוא ציין כי הקצבים שהוא מדבר עליהם יהיו קריטיים לצורך החישובים המהירים שדורשות המערכות של ימינו בתחומים מגוונים, כמו פיתוח תרופות, מחקר אקלימי וחקר הגנום – בעיקר בגלל היכולת להקטין עד למינימום את זמן השיהוי. לסיכום אמר שיינר כי "העבודה החשובה ביותר של הלקוחות שלנו מבוססת על בינה מלאכותית ויישומים בעלי מורכבות הולכת וגדלה, שדורשים רשתות מהירות יותר וחכמות יותר, שמאפשרות הרחבה מהירה יותר".

עד שנת 2025 העלויות של נזקי פשיעת הסייבר העולמיים יעמדו על 10.5 טריליון דולרים, כך לפי Cybersecurity Ventures. על פי הגוף, העוסק באיסוף נתונים המחברים בין כלכלה וסייבר ומנתח אותם, מדובר בגידול של יותר מפי שלושה, וזאת לעומת העלות של נזקי פשיעת הסייבר בשנת 2015, שעמדה על שלושה טריליון. הנתון משקף גידול קבוע של 15% מדי שנה. הנתון הגבוה גדול יותר מעלויות הנזקים השנתיות מאסונות טבע ברחבי העולם. היקף הנזקים, ציינו החוקרים, "מהווה סיכון עצום לחדשנות ולהשקעות". סכום של יותר מעשרה טריליון דולרים, הוסיפו, גבוה יותר מהיקף עסקי המסחר הלא חוקי בסמים ברחבי העולם. לדברי סטיב מורגן, מייסד Cybersecurity Ventures ועורך ראשי במגזין Cybercrime, "עלויות הפשיעה ברשת כוללות גרימת נזק לנתונים, או השמדה שלהם, גניבת כסף, אובדן פרודוקטיביות, גניבת קניין רוחני, גניבת נתונים אישיים ופיננסיים, מעילה, הונאה, שיבושים במהלך העסקים הרגיל במועד שלאחר המתקפה, חקירה פלילית ומשפטית, שיקום ומחיקה של נתונים ומערכות שנפרצו ופגיעה במוניטין". "פושעי סייבר יודעים שהם יכולים להחזיק כבני ערובה עסקים וכלכלות, ולעשות זאת באמצעות פריצות, ניצול פרצות, גניבת נתונים, מתקפות כופרה, התקפות מניעת שירות ועוד. זוהי מלחמת סייבר לכל דבר ועניין, ועלינו לשנות את הלך הרוח שלנו סביב תחום הגנת הסייבר על מנת להגן מפני איומי הסייבר", אמר ג'ק ב. בלונט, נשיא ומנכ"ל Intrusion, שהייתה שותפה למחקר. לדבריו, "דו"ח הסיכונים העולמי של הפורום הכלכלי העולמי לשנת 2020 מעריך, כי רק מעט מכלל פשעי הסייבר המאורגנים, נתון העומד לכל היותר על 0.05% ממנה – מקבל מענה משפטי של העמדה לדין עם תביעה וכתב אישום. ארגוני פשיעת סייבר רבים מאגדים כוחות. כל עסק וארגון אמריקני מסתכן בהיותו קורבן לפשעי סייבר. כל ארגון אמריקני, במגזר הציבורי והפרטי, נפרץ או ייפרץ, יהיה או כבר נגוע בנוזקות, ומהווה יעד לאיומי סייבר מצד מדינות לאום עוינות". בשולחן עגול שנערך באחרונה בנושא בארה"ב, בלונט קיבל גיבוי מצד רבים ממומחי הגנת סייבר ולוחמת סייבר, לצד מנהלי אבטחת מידע של ארגוני פורצ'ן 500. המשתתפים דנו בדאגות שלהם על הגידול בהיקף המתקפות, הגידול בעצימות והתחכום שלהן – על ארגונים מכל הגדלים ומכל מגזרי התעשייה.

לפני כמה חודשים רכשה ענקית האנרגיה הגרמנית E.ON את החברה הגרמנית Innogy והיא מכריזה כעת כי תמשיך לפעול בישראל.  E.ON ישראל תנוהל על ידי מיקי שטיינר, שניהל עד כה את פעילות ההשקעות של Innogy בישראל, ולשעבר מנהל מרכז הפיתוח של סאפ (SAP) בישראל. שטיינר מספר על פעילות החברה בישראל, מה עשתה עד כה ומה מתוכנן בשנה הקרובה. ספר, בבקשה, על הרכישה וכיצד היא תשפיע על הפעילות בישראל. "E.ON רכשה את Innogy בסכום של 43 מיליארד אירו. מדובר באחת מעסקות המיזוג הגדולות שנעשו בשוק הגרמני בשנים האחרונות. כתוצאה מהמיזוג הפכה E.ON לאחת ממפעילות רשתות האנרגיה הגדולות באירופה, המספקת פתרונות אנרגיה לכ-50 מיליון לקוחות. E.ON מעסיקה כ-75,000 עובדים ופעילה ב-15 מדינות באירופה. הפעילות בארץ היא במסגרת חטיבת החדשנות – E.ON Innovation, שהמטה שלה ממוקם בעיר אסן ויש לה משרדים גם בברלין, כמו גם בישראל ובעמק הסיליקון. E.ON  תמשיך לפעול בשוק הישראלי בניהולי, ועם אותו צוות בשינויים קלים, באמצעות שתי פעילויות מרכזיות: E.ON Innovation – שהיא פלטפורמה לחדשנות פתוחה (open innovation), ובמסגרתה נמשיך לתור אחר חברות סטארט-אפ וטכנולוגיות ישראליות חדשניות לטובת שיתופי פעולה עם היחידות העסקיות של החברה הגרמנית, ונשתף פעולה עם אוניברסיטאות בפרויקטי מחקר עתידיים. זאת, במטרה לזהות ולפתח את הטכנולוגיות והמודלים העסקיים הדיגיטליים העדכניים ביותר בתחום האנרגיה ומעבר לה, ולמנף אותם לטובת עסקי הליבה של E.ON. הפעילות השנייה היא FEV – Future Energy Ventures – שתבצע השקעות בחברות סטארט-אפ שישלימו וירחיבו את היכולות האסטרטגיות שלנו, ובמקביל נמשיך לעזור ולפתח את החברות שבהן השקענו עד כה". כיצד פעלתם בישראל עד כה? "עד המיזוג פעלנו בישראל בארבע השנים האחרונות באמצעות זרוע ההשקעות של Innogy Innovation Hub  וביצענו פה כבר 12 השקעות בסכום כולל של כ-15 מיליון דולר, בעיקר בתחומי  סייבר, קונסטרקשן-טק, פרופ-טק וערים חכמות. הקרן השקיעה בכל חברה בין חצי מיליון ועד שני מיליון דולר – השקעות סיד ו-A, וכמובן עזרה ביצירת ערך ובפיתוח החברות שבהן השקענו". האם הרכישה תשנה את הדרך שבה תפעלו בשוק המקומי? "זרוע ההשקעות התאגידית של E.ON, שתיקרא מעתה Future Energy Ventures, תמשיך ותנהל את תיק ההשקעות הקיים של E.ON בהיקף של כ-250 מיליון אירו, ותשקיע בשלבים מוקדמים ומעבר להם בסטטרט-אפים עם מודל עסקי מבטיח, מבוסס תוכנה, שהינם בעלי פוטנציאל אסטרטגי עבור E.ON. נוסף על כך נפעל ליצירת שיתופי פעולה בין חדשנות ישראלית והיחידות העסקיות שלנו, וכאן נתמקד בחברות בוגרות יותר, כאלה שיש להן מוצר או שירות קיימים ושתוכלנה להביא ערך ליחידות העסקיות הקיימות שלנו בטווח המיידי. עולם האנרגיה מתמודד עם שינויים מפליגים, שנובעים מהצפי לעלייה גדולה בביקוש לאנרגיית חשמל עם המעבר לרכבים חשמליים ושינוי באמצעי הייצור. נדרשים פתרונות חדשניים כדי לשרת את השוק המתחדש, ואותם אנחנו מקווים למצוא בקהילת החדשנות בישראל. בהמשך לכך נעבוד עם האקדמיה ועם חברות צעירות כדי לזהות כיוונים חדשים בעולמות שלנו ולחברם לארגוני המחקר והפיתוח של E.ON. המהלך בעצם פותח הזדמנויות חדשות עבורנו ועבור הסביבה העסקית בישראל. מעבר לפעילות ההשקעה המתמשכת שלנו, נשתף פעולה, נוסף על חברות סטארט-אפ, גם עם חברות גדולות בתחומי העניין של E.ON, ונחבר אותן ליחידות העסקיות שלה. אנחנו מציעים לחברות ישראליות קשרים עסקיים והזדמנויות לשותפויות עם ענקית אנרגיה הפעילה בכמה מדינות באירופה, בכללן גרמניה, פולין, שוודיה, צ'כיה, בריטניה ואיטליה". אילו תחומים מעניינים אתכם? "אנחנו מחפשים חדשנות בשלל תחומים שיתמכו בשינויים שהזכרתי, בכללם טעינה של רכבים חשמליים, מערכות אנרגיה מתקדמות (מיקרו-גריד, תחנות כוח וירטואליות וכדומה), מערכות אספקת חשמל קהילתיות מבוססות אנרגיות מתחדשות, מערכות ניהול ובקרת מבנים, מערכות לייצור והפצה של אנרגיית חום ועוד".

מה זה Data Fabric? "מדובר בסביבה אחת בעלת ארכיטקטורה אחידה, שמציעה שירותים וטכנולוגיות שמסייעים לארגונים לנהל את המידע שלהם. מטרת העל של ה-Data fabric היא למקסם את ערך המידע ולהאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית, ובכך לשפר קשרי לקוחות, לעמוד ברגולציות ולייעל את שרשרת האספקה". מה בעצם הבעיה בשיטה הישנה? "כ-75% מהארגונים משתמשים בשישה כלים או יותר לשילוב המידע, וכמות הדטה ומקורותיו ממשיכים לגדול, וכך גם הקושי לנתח, לעבד ולהפיץ. ארגונים מבקשים לצרוך את הנתונים לאחר שעובדו ושולבו במערך הידע הארגוני בזמן קצר ככל האפשר. מומחי דטה שכיום עובדים עם מספר כלים מיושנים מעבירים כ-75% מזמנם על משימות שאינן עיבוד מידע, ודבר זה מקשה על יכולתם של ארגונים להפיק את המירב מהמידע שנמצא ברשותם בזמן קצר ולהתחרות בשוק מאתגר ומשתנה. נוסף על כך, הכלים מהדור הקודם מגבילים את הארגונים, מכיוון ששיטת התמחור הנהוגה הינה שככל שיש יותר מידע, כך העלות גבוהה יותר. השיטה הזו מייקרת את התהליך פי 10 לעומת השימוש בפתרון דוגמת זה של Talend". מהם האתגרים שעומדים בפני ארגונים, בהיבט שבו אנחנו מדברים, בעידן הדיגיטלי? "כיום יש יותר מידע מאי פעם. ישנם יותר בייטים של מידע מאשר כוכבים בשמיים וכמות המידע מכפילה את עצמה מדי שנתיים. הסתמכות יתר על תוכנות כשירות (SaaS) מאלצת צוותי מערכות מידע לשלב יותר מ-100 תוכנות ובכך מרוקנת, הלכה למעשה, את המשאבים. מאחר שהנדסת המידע אינה יעילה, עסקים נוטים לא למצוא את המידע שהם מחפשים. רק 37% מסך הנשאלים אומרים כי החלטות הארגון הן באיכות ובמהירות גבוהות". מדוע יש צורך באימוץ שיטות חדשות לניהול מידע? "שיטות חדשות לניהול מידע מעלות את רווחי הארגונים באופן ברור, על ידי קבלת החלטות טובות ומהירות יותר, פיתוח של מוצרים טובים יותר ושיפור חוויית הלקוחות. כמו כן, הן מוזילות עלויות באמצעות ייעול עסקי ומורידות את הסיכון לעבור על כללי הרגולציה. מחקר של גרטנר הראה שארגונים מוציאים פי 20 על בניית מודלים של בינה מלאכותית ופתרונות אנליטיקה (כ-190 מיליארד דולר ב-2019) מאשר על אינטגרציה, שלמות ואיכות נתונים (כ-9.8 מיליארד). כתוצאה מכך, המידע שאתו הם עובדים איננו שלם ומטויב, ומרבית פרויקטי האנליטיקה נכשלים. כדי להתייעל, על ארגונים לשנות את הפרדיגמה של קליטת הנתונים, טיובם, תיקנונם והפצתם למערכות הדיגיטל והאנליטיקה. דרוש כאן פתרון איכותי, כוללני והוליסטי, וזה בדיוק מה שה-Data Fabric מציע". Talend איך קונספט ה-Data Fabric של Talend יכול לסייע לארגונים? "שילוב ה-Data fabric יעזור להם להעמיד סביבה אחת, המאפשרת גישה ואיסוף של כל המידע, מבלי להתחשב במיקומו וכיצד הוא מאוחסן, ובכך להיפטר מאיי המידע החבויים ביחידות השונות בארגון. ה-Data fabric של Talend הוא היחיד שמאפשר שילוב מידע, אמינותו ושליטה עליו בפלטפורמה אחת, כך שכל האספקטים של העבודה מפושטים ומאוחדים. הגישה הייחודית וההוליסטית היא זו שגם מאפשרת את ה-Talend Trust Score, שמנתח ברגע את האיכות והאמינות של המידע שהופץ לארגון. באמצעות Talend, משתמשים יכולים להבין, למדוד ולשפר את אמינות המידע הארגוני במהירות". יוסי רודריק, מנכ"ל קבוצת UCL ומייסד Aqurate, המפיצה הבלעדית של Talend בישראל, סיפר על היתרונות של הפתרון הייחודי שמציעה החברה: "פלטפורמת Data Fabric שונה מכל הפתרונות האחרים במגרש זה. הפלטפורמה תומכת בכל מחזור החיים של הדטה – החל משלב קליטת הנתונים (מכ-2,000 מקורות שונים), והמשך במנגנוני טיוב ראשוני והכנת הנתונים באמצעות בינה מלאכותית, טיוב נתונים רובסטי והפצת הנתונים גם במקוון (ESB) וגם באצווה (ETL). כל זה מבוצע בחלון ניהול אחד של המפתח, בנוסף לקטלוג נתונים רובסטי". aQurate "תכונה ייחודית נוספת היא שהפלטפורמה מחוללת קוד קריא ולא דורשת שרת ריצה ייעודי – דבר המפשט את ניהול הקוד, ההפצה והיישום. התמחור של הפלטפורמה מתבסס על כמות מפתחים בלבד ומשחרר את הארגונים לפעול באופן לא מוגבל מבחינת כמות השרתים וכמות המידע. מכיוון שהפיתוח וההרצה מתאפשרים בסביבת המחשב האישי של המפתח, הרי שרישיון של שלושה משתמשים בו זמנית יכול לשרת יותר מ-20 מפתחים במקביל", הוסיף. רודריק אמר כי "החברה משקיעה רבות במחקר ופיתוח, כך שהמוצר תמיד יהיה הראשון שיתמוך בטכנולוגיות ובארכיטקטורות החדשות, שצצות חדשות לבקרים. בנוסף, קיימים מנגנונים המאפשרים הסבה של קוד שנוצר בכלים ישנים יותר של יצרנים שונים".

העוזרת הקולית אלקסה של אמזון (Amazon) כבר יודעת להדליק ולכבות אורות, להקריא חדשות, לדווח על מזג האוויר ועוד תכונות רבות, אבל אמזון רוצה לשפר אותה עוד ועוד, ולהפוך אותה לבת שיחה כמה שיותר אנושית וגם חכמה יותר עם עדכון חדש. לדברי אמזון, הודות לשימוש במערכת לימוד מכונה חדשה, אלקסה "יכולה להסיק מתוך שאלה ראשונית גם את השאלה או את הפעולה הבאה שתידרש ממנה", ובכך "מוסיפה שימושיות ללקוחותינו". למשל, אם  תופנה אליה השאלה: "כמה זמן דרוש לבישול ביצה?" אלקסה תשיב מעתה: "שלוש דקות הן זמן ראוי", ואז, מתוך הנחה שהשואל מתכנן לבשל ביצה, היא גם תשאל: "האם תרצו שאכוון טיימר לשלוש דקות?" בבלוג שפרסמו מהנדסי אלקסה אנג'ישנו קומאר ואנאנד ראת'י, הם הסבירו את מורכבות המשימה של הפיכת אלקסה לתגובתית בזמן הנכון, מבלי שתהפוך למטרד: "שינויים מעין אלה נראים לכאורה פשוטים, אבל מתחת 'למנוע' יש כמה אלגוריתמים מתוחכמים, שיודעים להבחין במטרות סמויות ומתרגמים אותן לפעולות, שלעיתים קרובות מקיפים כישורים שונים, ומציפים אותן ללקוחות בדרך שאינה גורמת להם לחוש מוטרדים".