תכלית מלחמותינו היא תמיד העמידה על הנפש. לכן אנחנו חייבים תמיד לנצח. לכן אנחנו מנצחים וננצח גם הפעם. לתשומת לב הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ

בחודש השלישי ללחימה הגיעו לבקר בשטח כמה חברים של אחד החיילים בגדוד. הם הביאו איתם סנדוויצ'ים וחטיפים וחילקו אותם בין הצוותים הפרושים בין השוחות. לקראת סוף הביקור, אחרי קרוב לשעתיים, הם הגיעו גם אלינו, ולפני שנפרדו כבר לא יכלו להתאפק: זה מה שאתם עושים כאן כל היום? יושבים על  כיסאות ומחכים? בהתחלה גמגמנו קצת. נבוכים. […]

העיר עזה נזכרת כבר בספר בראשית, כגבולה הדרומי של ארץ כנען: "וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן בֹּאֲכָה גְרָרָה עַד עַזָּה". יהושע בן־נון לא הצליח לכבוש אותה, והיא נותרה אחת מחמשת ערי הפלשתים. בספר שופטים מסופר על שמשון שפעל בעיר ונפל בה. מאז תקופת החשמונאים, יהודים גרו בעזה. בתוך המסגד הגדול בעזה ישנו עמוד שלפני שלושים שנה […]

לאורך הקריירה הפוליטית שלו התאים ניר ברקת את האידיאולוגיה שלו לשבשבת דעת הקהל. על רקע המלחמה בעזה הוא מנסה לאגף את ראש הממשלה מימין

שלב ג' של המלחמה עלול לבסס מצב לא מוגדר: חמאס יערער על כל שלטון, האוכלוסייה תחשוש ממנו ומשקיעים יירתעו מאזור הסובל מחוסר יציבות כרוני

עצם נוכחותה של הלאומנות הפלשתינאית בתוך גבולות שטחי ארץ ישראל, מסכנת את קיומנו.

"בעזה יש מאות אלפי מובטלים, באירופה יש מחסור בכוח אדם, הפתרון הכי הומני ומתחשב הוא הגירה. זה הפתרון שיחסוך הרבה שפיכות דמים".

בעורף תמיד דואגים יותר מאשר בחזית. בעיקר מחוסר ידיעה על היקרים להם.