​הימין הקואליציוני מרגיש בפסגה הפוליטית שלו, אבל הוא הולך ומוכר את כל נכסיו. את החתירה לעוצמה כלכלית וצבאית הוא מכר לעסקנים חרדים בשביל להחזיק בשלטון עוד כמה חודשים; את ערך הנאמנות הוא מכר עבור עובדי לשכת רה"מ; ואת הימין הכלכלי הוא מכר לוועדי עובדים בשביל ניצחון בפריימריז

האפשרויות העומדות בפני ארה"ב מול איראן נעות בין פעולה צבאית עצימה, לבין הגעה להסכם מדיני עם טהרן, אך ספק אם ביכולתן להביא לשינוי במדיניות של המשטר הקיצוני. עבור ישראל דבר אחד ברור: כל עוד הרפובליקה האיסלאמית עומדת יש להמשיך לפעול נגדה במישור המדיני, הכלכלי, ואם צריך גם הצבאי

בניגוד לנפגעים ממהלכים אחרים של הממשלה, אנשי תחנת הרדיו הצבאית הם מהגורמים החזקים בחברה. אסור שההבדל הזה ייכנס לאולם בית המשפט

הנאום של נתניהו השבוע היה גם מפחיד וגם מטריד, שכן האופן המסויג שבו התייחס לתוכנית לשיקום עזה מעיד עד כמה הוא לא למד את הלקח של 7 באוקטובר

אל תקשיבו ללעז ולבוז של הציבור האירופי כלפי טראמפ וארצות-הברית. הם לועגים, ובמקביל משתמשים במאסטרקארד כדי לקנות מוצר באמזון דרך האייפון שלהם, וצופים אחר כך בסדרה בנטפליקס

כך השתמש ראש הממשלה בהשבתו לקבר ישראל של החטוף האחרון ברצועה, כדי לנכס לעצמו את כל ההצלחה, ולבנות מחדש את הנרטיב סביב כישלון 7 באוקטובר

 השבת גופתו של רן גואילי לישראל אמורה הייתה להיות רגע של סגירה. נקודה. סוף פרק. אבל בישראל של השנתיים האחרונות, שום דבר לא באמת נסגר

המפלגות החרדיות יתמכו בתקציב בשביל הכסף, ולאחר שהנושא יוסדר, יחריפו ההפגנות, לשכות הרבנים יישרו קו עם רוח הרחוב וביחד הם "לא יותירו ברירה" לפוליטיקאים לדרדר (בתיאום מלא עם נתניהו) את הקואליציה למשבר שיוציא אותנו לבחירות, אבל אחרי העברת התקציב