שפה ארסית כלפי מתנגדי נתניהו, אין פלסטינים והשמאל לנצח דמוני. איפה נמצאים העיתונים ותחנות הרדיו החרדיות בשיח על "התקשורת השמאלנית"?

לקבוצות המהוות את הרוב במדינת ישראל אין, ולא הייתה מעולם, תודעה קולקטיבית של רוב. התפיסה העצמית של כל אחת מהן היא של מיעוט נרדף

מי שרוצה להחמיר ולאכול אך ורק בשר חלק – הרשות בידו. אך אסור לסלף את ההלכה והמנהג.

דמויות ותרחישים כמו בשבועות שקדמו למלחמת ששת הימים, בימים אלה מרחפת עננה כבדה מעל צה"ל: אירוע גורלי עלול להתרחש בספטמבר, אבל הוא ככל הנראה לא יהיה דומה לניצחון הצבאי ההיסטורי. שלושת התרחישים שרשומים בלוח הזמנים המאיים של הצבא הם האפשרות למשבר חוקתי במקרה של התנגשות בין בג"ץ לממשלה סביב ביטול עילת הסבירות, השלכות קידום חוקי […]

כל הדרכים מובילות ליואב גלנט. קצות החוטים הנפרמים של הקואליציה מוחזקים כולם בידי שר הביטחון: בחוק הגיוס, במדיניות הממשלה מול ההתיישבות ביו"ש, וכמובן ברפורמה המשפטית. גלנט יושב על הגדר, רגל פה רגל שם, אבל בניגוד למילים בשירו של אריק אינשטיין, הוא ממש לא בסדר עם כולם. רבים בקואליציה רואים בו נטע זר. מאשימים אותו בתקיעת הרפורמה, […]

המפתח לפתרון מחלוקות מהסוג הזה הוא האצלת סמכויות מהממשלה לרשויות המקומיות. תנו לתל אביב לשמור על ה"צביון" שלה, וליישובים אחרים על שלהם

אלוף במיל' עמוס מלכא קבע שלשום ש"ראש הממשלה נתניהו הוא סיכון ביטחוני למדינת ישראל". דבריו שודרו בנימה חגיגית בראש מהדורת החדשות של רשת ב', כמובן תוך אזכור עברו כראש אמ"ן, אגב כבר לפני למעלה מעשרים שנה. כל התותחים העתיקים נשלפים עכשיו מהימ"חים ומהמוזיאונים כדי להשתתף בהרעשה התקשורתית הכבדה על ממשלת הימין. יום קודם לכן נערך […]

יש הרבה דרכים להגדיר תקופות בחיי מדינה, אבל את מה שקורה בישראל בשנים האחרונות אפשר לתאר בשלוש מילים: מדינה בלונג קוביד. לא, אני לא מדבר על תופעות כמו קוצר נשימה ועייפות, פגיעה קוגניטיבית או פגיעה בחוש הריח והטעם – אף שאם ישראל הייתה בן אנוש, היה אפשר לאבחן את התופעות הללו בקלות. אני מדבר על […]