מחקר שעקב אחרי נתונים רפואיים של למעלה מחצי מיליון אמריקנים, מצא שמונה הרגלים מובילים שמשפיעים משמעותית על תוחלת החיים ועל הסיכון למוות מוקדם. "כמה שיותר מוקדם יותר טוב, אבל גם אם אתה עושה שינוי קטן רק בשנות ה-40, ה-50 או ה-60 שלך, זה עדיין מועיל"

בסרט הזה כבר היינו: שר הביטחון התייצב במהירות לצד הרצי הלוי, לאחר שיאיר נתניהו ביקר אותו בחריפות - ובכך פתח שוב חזית ישירה עם רה"מ, שבחר לא לגבות את צמרת צה"ל. ובינתיים, על רקע מאבקי הכוח הפנימיים, נסראללה חוגג מהבונקר ומשמש "פרשן צבאי ופוליטי" לישראל - וזאת סיבה טובה לדאגה

בלילה אחד: 10,000 תרנגולות מתו עקב גל החום

שער עתיק – הקדום ביותר הידוע בארץ ישראל, התגלה בימים אלה בתל ערני, בסמוך לאזור התעשייה של קרית גת. בחודש האחרון מנהלת רשות העתיקות חפירה ארכיאולוגית במימון חברת מקורות, לפני הנחת קו מים. באתר נחשפו שער וחלק ממערכת הביצור של עיר קדומה, המתוארכת לתקופת הברונזה הקדומה 1ב – כ-3,300 שנה לפנה"ס. מבנים אלה, מסמלים את ראשית […]

שקשוקה היא מנה ישראלית קלאסית, אבל תתפלאו בכמה דרכים יצירתיות אפשר לשדרג אותה ולהפוך אותה ממנה משעממת ליציאה מקורית. קבלו 10 שדרוגים מפתיעים שאתם חייבים לנסות בפעם הבאה שאתם מכינים שקשוקה

יו"ר ישראל ביתנו טען בריאיון ב-103fm כי בצה"ל רצו לפעול "מיידית" כהגדרתו נגד הפרובוקציות של חיזבאללה, אך ראש הממשלה בלם זאת. עוד הוא תקף לאחר הדיווח על הצעקות של נתניהו נגד הרמטכ"ל: "הלוי היה חייב לצאת מהחדר ולהגיד לנתניהו שיקרא לו כשיירגע"

שער עתיק - הקדום ביותר הידוע בארץ ישראל - התגלה בימים אלה בתל ערני, בסמוך לאזור התעשייה של קרית גת. בחודש האחרון מנהלת רשות העתיקות חפירה ארכיאולוגית במימון חברת מקורות, לפני הנחת קו מים. באתר נחשפים שער וחלק ממערכת הביצור של עיר קדומה, המתוארכת לתקופת הברונזה הקדומה 1 בכ-3,300 שנה לפנה"ס. מבנים אלה מסמלים את ראשית העיור בארץ בפרט, ובדרום הלבנט בכלל. השער שנחשב לקדום ביותר בארץ עד כה נמצא בתל ערד, והוא מאוחר בכ-300 שנה לשער שהתגלה כעת.

״ולא נודע מקומם״, גור אלרואי, ידיעות ספרים, 2023, 286 עמודים צילום כריכת הספר הספר "לא נודע מקומם" עוסק בפענוח היעדרותם של שישה לוחמים מקרבות תש"ח ע"י המחבר, פרופ' אלרואי אשר משרת כחוקר ביחידת אית"ן (איתור נעדרים) של הצבא. גילוי נאות, גם אני משרת באותה יחידה. אלרואי מתאר בספר את התהליך המרתק מרגע קבלת תיק הנעדר ע"י החוקר ועד לפענוחו, דבר שקורה לצערנו רק במקרים מועטים ולאחר שנות חקירה רבות. תהליך החקירה המתואר בספר עוסק באיסוף החומרים השונים שמעמידה מערכת הבטחון לרשות החוקר כאשר המרכזי שבהם הוא יכולת עיון רחבה במידע המצוי בארכיון צה"ל. מידע רב-ערך אם אתה יודע במדויק מה אתה מחפש. ארכיון צה"ל, בשונה ממרבית הארכיונים המודרניים, לא כולל אפשרות לאחזור מידע טקסטואלי על המסמכים עצמם אלא רק על מילות מפתח שנקבעו ידנית מראש, על שמות התיקים ועל תקציר התיק אם קיים. זהו גם חסרונו הגדול של הארכיון בהעדר יכולת לחפש שם אדם או שם מקום המופיע במסמכים עצמם. על אף חסרון משמעותי זה פוענחו תיקים לא מעטים בהתבסס על המידע בארכיון. הייחודיות במקרים בהם טיפל אלרואי הייתה בהבנה ההיסטורית של המחבר שיש חומרים רבי-ערך נוספים שהם זמינים לכל ומרוכזים תחת מאגר "עיתונות עברית", פרויקט משותף לספריה הלאומית ולאוניברסיטת ת"א המכיל קטעי עיתונות גם מתקופת תש"ח ועליהם ניתן לבצע אחזור טקסטואלי מלא. שימוש במאגר זה הניב לאלרואי מסמכים וידיעות עיתונאיות אשר קפלו בתוכן מידע שאפשר לתת פתרון לנעלמים בתיק. סיפור איתורו של דוד גוטמן אשר היה נעדר והתגלה בדרך מקרה ע"י אלרואי כאדם חי, שהיה מודע לכך כי ״פעם לפני עשרות שנים הכריזו עלי כנעדר". הסיפור המרתק הזה ראוי שיקרא ע"י הקוראים באופן ישיר בספר. "דוד החי" סייע באיתור נעדר אחר כך, שכפי הנראה אין מקריות בעולם. אותי ריגש במיוחד סיפור האיתור של שלושת החללים מקיבוץ יד מרדכי. קרב יד מרדכי מוכר לרבים אבל אני חושב שתהליך הנסיגה עם פצועי הקרב כאשר הוחלט על נטישת הקיבוץ החרב תחת אש מצרית כבדה מוכר פחות. אחד הפצועים, בנימין איזנברג (יורק), הושכב על אלונקה אשר נישאה ע"י שני לוחמים, יצחק רובינשטיין וליבקה שפיר. שיירת הנסוגים התארכה ותחת אש מצרית נותק הקשר בין חבריה. ככה נותרו שני המחלצים והפצוע לנפשם. הם נתפשו ע"י המצרים אשר רצחו אותם ואף התעללו בהם לאחר מותם, זו הייתה דרכם המרושעת של הערבים במלחמת השחרור. איתור השניים ע"י אלרואי בבית הקברות של ניצנים היה מפתיע אבל עובדה קיימת. ששה נעדרים שנחלטו מנעדרתם, האחד חי והחמישה מתים וקבורים. "מלחמת העצמאות", או בשמה הנפוץ בקרב המשתתפים בה "מלחמת השחרור", הייתה הקשה ממלחמות ישראל – אף יותר להערכתי ממלחמת יום הכיפורים. עשרות רבות של היסטוריונים חקרו וחוקרים אותה ורבה המחלוקת ביניהם. אלרואי הקדיש פרק שלם בספרו בהתייחסות למחקר ההיסטורי על מלחמה זו והביא את עמדתו הברורה בדבר האחריות להרס והאבדון שחוו הפלסטינאים. האשמים אינם אנחנו כפי שנוטים ההיסטוריונים "החדשים" לקבוע אלא הם מנהיגי הציבור הפלסטינאי שכבר למעלה משבעה עשורים מקבלים החלטות אומללות על עמם המנציחים את תבוסתם. בהערה אישית שלא כתובה בספר אציין שבכל העולם ובמיוחד באירופה, כאשר צד אחד בין ניצים מכריז מלחמה על הצד השני ויוזם מהלכים אלימים כנגדו. כאשר הוא מפסיד במלחמה הוא נדרש לשלם מחיר, בקרקע, בכספים ובאבדות. הבנה בסיסית זו לא התקיימה אצל הפלסטינאים והתוצאה ידועה, חלום על כיבוש הארץ, זריקת היהודים לים ושאר אילוזיות. הספר בעיני מעניין מאוד, מסביר את התקופה המדוברת ובמיוחד נותן כבוד ללוחמים שהביאו לנו מדינה בגופם. היות ושניים מהשישה אף זכו להמלצה לאות הצטיינות בקרבות ורק בגלל החלטה מנהלית, בעיני לא מוצדקת, של בן גוריון לא זכו בעיטור עצמו אני מביא את סיפור גבורתם בקישור לאתר הגבורה המביא את סיפור גבורתם של אנשי כוחות הבטחון בישראל ובראשם חיילי צה"ל מקום המדינה ועד היום. כבוד לנופלים כולם. ששת הנעדרים אשר אותרו במחקרו של גור אלרואי מיחידת אית"ן: מרדכי פרנקו יעקב רוזנבאום דוד גוטמן שאותר כשחי ליבקה שפר - חברת קיבוץ יד מרדכי. שימשה בתפקיד רץ ומלאה תפקידה במהירות תוך סיכון רב. השקט שלה בשעת מילוי התפקיד הרגיע רבים. עם פינוי היישוב סחבה פצוע אחד אתה וסרבה לעוזבו עד שנפלו יחד אתו בידי האויב. בעת הזו היא בין הנעדרים. במהלך השנים שפר הוכרה כמקל"ן ולאחר מכן כחלל צה"ל. יצחק רובינשטיין  - טוראי יצחק רובינשטיין שימש כלוחם בקיבוץ יד מרדכי בקרב ב-25 במאי 1948. עם פינוי היישוב סחב אחד הפצועים אתו, עם דמדומי הבוקר בהמצאו בקרבת המצרים, נשאר עם הפצוע ונפל לידי האויב יחד אתו. כעת הוא בין הנעדרים. במהלך השנים רובינשטיין הוכר כמקל"ן ולאחר מכן כחלל צה"ל. בנימין איזנברג (יורק)