זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:01 | 17:13 |
תל אביב | 16:16 | 17:14 |
חיפה | 16:05 | 17:13 |
באר שבע | 16:20 | 17:17 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
16/05/22 07:01
5.16% מהצפיות
מאת מעריב
איך שלא מביטים על המצב הפוליטי המסובך שאליו נקלעה מדינת ישראל בשלוש השנים האחרונות: בנימין נתניהו הוא הבעיה ולא הפתרון של המצב | דעה
16/05/22 07:30
4.36% מהצפיות
מאת N12
מכון מחקר מרכזי בארה"ב מעריך שרוסיה חווה משבר חמור בכוח אדם ולא מצליחה להמשיך לגייס חיילים למלחמה • בשל כך, פונה הקרמלין ללוחמים ממיליציות מקומיות "ומאחד ומשלב" אותן ליחידות אורגניות – ללא הכשרה, אימונים וציוד מתאימים • זלנסקי: "רוסיה הגיעה למבוי סתום בלחימה"
16/05/22 07:32
3.47% מהצפיות
מאת N12
בארה"ב מעריכים שרוסיה חווה משבר חמור בכוח אדם ולא מצליחה להמשיך לגייס חיילים למלחמה. זלנסקי: "רוסיה הגיעה למבוי סתום בלחימה"
16/05/22 06:54
2.85% מהצפיות
מאת IsraelDefense
רפאל ג' בוכניק-חן, דיפלומט ואיש סוד – וולטר איתן, הוצאת דרורים, 2022 באדיבות הוצאת דרורים וולטר אטינגהאוזן נולד בגרמניה (1910), עבר עם הוריו לבריטניה בגיל צעיר וכך היה מצויד בשתי שפות מפתח לאותה תקופה. בשנים 1938-1934 ביקר וולטר שלוש פעמים בארץ ישראל ונפגש עם בכירי התנועה הציונית, ובראשם משה שרתוק.
ב-1944, עוד בהיותו בתפקיד במודיעין הבריטי, הוא נפגש בלונדון עם שרתוק והלה שכנע אותו לעלות לארץ ולהקים בית ספר לדיפלומטים. בפגישה זו הצמיד שרתוק לוולטר את שם המשפחה העברי, איתן.
מ-1940 עד ספטמבר 1945 פעל וולטר בשליחות חשאית חיונית במלחמת העולם השנייה בבלצ'לי פארק בדרום מזרח אנגליה. שם היה במלחמת העולם השנייה מרכז העצבים החשאי של המודיעין הבריטי.
במסגרת מאמץ מודיעיני מרכזי (Ultra) הצליחו אלפי העובדים שם לתרום משמעותית לקיצור משך המלחמה. וולטר, דובר גרמנית ובעל יכולות יוצאות דופן, שרת במחלקה שפיצחה את הצופן החיוני של הגרמנים, האניגמה.
המידע שפוענח מהאניגמה הביא בין היתר להטבעת 784 צוללות גרמניות. שותף יהודי בולט בשבירת כתב הסתר הזה היה יוסף גיליס, לימים ממקימי מערכת שבירת הצפנים ביחידה 8200 ופרופ' במכון וייצמן.
עם עלייתו לארץ ב-1946 שובץ במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית בתפקיד קצין קישור לעיתונות (דובר), ובו הוא קיים תדרוך יומי לתקשורת. בעת פעילותה של ועדת האו"ם Unscop במאי 1947 ניווט איתן את המעקב החשאי אחר פעילותה.
כבר ביוני 1946 הוא פרסם קול קורא למועמדים ל"עובדי ציבור שיפעלו בעיקר בתחום המגע עם גורמי חוץ". וכך החל לממש את המשימה של הקמת 'המוסד להשתלמות' בשכונת בית הכרם בירושלים בשיתוף אנשי סגל אקדמי מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
עם הקמת המדינה מינה אותו שר החוץ, משה שרת, למנכ"ל המשרד. כבר בתחילת התפקיד היה שותף מרכזי בדיונים על הסכמי שביתת הנשק עם האו"ם ונציגי ארבע מדינות ערב, מצרים, ירדן, סוריה ולבנון. בשנותיו הרבות בתפקיד (1959-1948) כוננה ישראל יחסים דיפלומטיים עם 62 מדינות ועם רבות נוספות התקיימו קשרים לא רשמיים.
מאמץ מיוחד הוקדש לברית המועצות ומדינות הגוש המזרחי ולראשית המגעים עם הודו ועם סין. הוא חתום גם על החלוציות של גיבוש מונחים עבריים לשירות החוץ: שגריר, אשרה, כתב האמנה, בלדר ודרכון. לאחר תפקיד זה כיהן כעשור שנים כשגריר ישראל בצרפת, שם סיים את שירותו הדיפלומטי ב-1970. לאחר שירות החוץ עמד וולטר איתן בראש הוועד המנהל של רשות השידור עד 1978. הוא נפטר ב-2001.
ד"ר רפאל בוכניק-חן ערך בעידודו של הבן, דוד איתן ז"ל, מחקר מקיף על מסכת חייו המרתקת של וולטר איתן והציף לנו אישיות של ציוני מוכשר, נלהב ומסור מאין כמותו, אשר תרם רבות במלחמת העולם ובשלושת העשורים הראשונים למדינה.
הספר מהווה מקור ראשוני טוב במיוחד, עם עדויות מקוריות של איתן כמשתתף פנימי במהלכים של סוגיות ביטחון לאומי בעשורים הראשונים כמו: שיחות רודוס לגיבוש הסכמי שביתת הנשק; ועידת לוזאן; הקשרים עם בריה"מ; פעולות התגמול; מבצע קדש והיחסים הדיפלומטיים עם צרפת.