הקו הישיר נפתח - ואלה ההפתעות שחיכו לישראלים

החוקרים במצרים גילו לפני שני עשורים בלבד על עיר תת-קרקעית בת אלפי שנים. לאחרונה, נחשפה תגלית יוצאת דופן של סלסלת פירות שנשמרה בשלמותה ונחשפת כ"ממצא המפתיע ביותר בעיר האבודה עד כה"

מקרים חדשים בווהאן לאחר יותר משנה ללא קורונה

מה יתייקר ומה יוזל? כל הבשורות שהתחבאו בין השורות

דוברות הכנסת (ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): אושר בוועדת עבודה, רווחה והבריאות: מחוסנים ומחלימים השבים מ-18 מדינות נוספות יחויבו בבידוד- בהן ארה"ב, יוון, איטליה וגרמניה ח"כ רייטן מרום: "מקווה שזו הפעם האחרונה שניפגש כאן בנושא הזה. לבי עם כלל עובדי ענף התיירות שמטה לחמם הולך ונגדע" ועדת עבודה, הרווחה והבריאות בראשות ח"כ אפרת רייטן מרום אישרה צו להוספת 18 מדינות לרשימת המדינות שמחוסנים ומחלימים השבים מהן ידרשו לבידוד. במקביל, יוסרו שמונה מדינות מהרשימה, כך שתכלול בסה"כ 42 מדינות. מדינות שמחוסנים ומחלימים השבים מהן ידרשו לבידוד החל מה-6 באוגוסט: אוקראינה, איטליה, איסלנד, אסוואטיני, ארצות הברית, בוטסואנה, בולגריה, גרמניה, הולנד, טנזניה, יוון, מלאווי, מצרים, צ'כיה, צרפת, קובה, רואנדה ותוניסיה. מדינות שיוסרו מהרשימה: איי סיישל, זמביה, פרווגאי, קוסטה ריקה, אוגנדה, ליבריה, פנמה וקניה. מנתונים שהוצגו על ידי משרד הבריאות בדיון עולה בין היתר כי כי מארה"ב חזרו מסוף יוני ועד סוף יולי 141 חולים, המהווים 0.24% מכלל השבים ממנה. בהתאם, מאיטליה הגיעו 27 חולים (0.24%), מגרמניה 43 חולים (0.29%) , מיוון 292 חולים (0.47%),מצרפת 42 חולים (0.24). יו"ר הוועדה ח"כ אפרת רייטן מרום: "נציגים ממשרדי הממשלה השונים שמרכיבים את הוועדה הבין- משרדית הגיעו לכאן כדי להסביר את המהלך ולתת לנו תשובות. הציבור מאוד סקרן ורוצה להבין למה סוגרים מדינות". לאחר אישור הצו בהצבעה הוסיפה: "אני מקווה שזו הפעם האחרונה שניפגש כאן בנושא הזה. הטלת שבעה ימי בידוד היא גזרה קשה. לבי עם כלל עובדי ענף התיירות שמטה לחמם הולך ונגדע בכל פעם שאנחנו דנים ומאשרים צווים אלה"*. טל פוקס, הלשכה המשפטית במשרד הבריאות הסבירה: "מה שנידון כאן היא חובת הבידוד של מחוסנים ומחלימים. מי שלא מחוסן או מחלים חייב בידוד בשובו בכל מדינה. לא היה שינוי של הקריטריונים אלא יותר מדינות עומדות כרגע בקריטריונים הקיימים. אנחנו מכניסים 18 מדינות לרשימה ובהתאם מוציאים שמונה מדינות אחרות שבהן המצב השתפר". אילנה גנס, ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות הוסיפה: "גל התחלואה הנוכחי הוא תמונה דומה למה שאנחנו רואים בעולם. מרבית העולם נמצא בעליית תחלואה, לרוב בגלל זן הדלתא. המודל לבניית הרשימה מבוסס על מספר קריטריונים- החשוב ביותר הוא כניסה של תחלואה לארץ. לא משנה מה המדינה מדווחת על עצמה, כי חלק המדינות לא בודקות, מרצפות וריאנטים או מדווחות. הקריטריונים הנוספים הם הערכת היקפי תחלואה באמצעות מודלים בין לאומיים- בריטי ואמריקאי שמעריכים בצורה עקיפה את התמותה העודפת במדינה והתחלואה. בנוסף מתייחסים להימצאות וריאנטים במדינות, לבדיקות סרולוגיות באותן מדינות וגורמים נוספים. פרופ' נדב דוידוביץ, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור: "מי שעוזר היום באיסוף הנתונים אודות התחלואה זה אמ"ן, אי אפשר להמשיך להסתמך על זה. צריך להקים בתוך משרד הבריאות יחידה שתעסוק בכל מה שקשור לנתונים, כניסות יבשתיות ומהים ובשביל זה צריך תקנים במשרד הבריאות וחשוב מאוד שהוועדה תמליץ על כך. זה מתעכב למעלה מעשר שנים".