התחמקויות, עיוותים, כניעות ומניפולציות. את החשדנות הציבורית הרחבה כלפיו, שמגיעה בימים אלו לשיא, ראש הממשלה הרוויח ביושר

טראמפ מיישם ומייצר סוג אחר של הסכמי שלום או הסכמים אחרים: הוא לא מוותר על להחזיק עלה של זית ביד אחת, אבל ביד השנייה הוא מחזיק באגרופן מפלדה. מי שלא יקבל את ההצעה שלו בטוב, יקבל את היד מפלדה על הראש

ההחלטה על כיבוש רצועת עזה איננה "עוד" שלב במלחמה שנמשכת כבר כמעט שנתיים. התגברות החרמות הבינלאומיים, עלייה ביוקר המחיה ופגיעה בשירותים לאזרח הן רק חלק מההשלכות העקיפות שכרוכות בלקיחת אחריות על כשני מיליון עזתים. את ההחלטה הזו, שתמומן על ידי משלם המסים הישראלי השחוק ממילא, חובה היה לקבל לאחר דיון אסטרטגי, מקצועי ושקוף לציבור

אין לי רחמים על תושבי עזה, אבל העולם רואה אנשים נמקים, ואצלנו מאיימים לרצוח אזרחים. מיליארדים הולכים למלחמה המיותרת הזו, והבידוד העולמי רק מחריף. תהיו חכמים ולא צודקים

ציוץ אחד של ח"כ אפרת רייטן המחיש את הבעיות בשיח הציבורי בישראל כעת: אין הבחנה בין טוב לרע, אין הבחנה בין חזק לחלש, אין הבחנה בין עיקר לטפל, אין הבחנה בין מי שבאמת משפיע על חיינו לבין מי שמבקר את השלטון על הפרת דין

ההכרה במדינה פלסטינית, שלילת הוויזה של רוטמן, והקהילה היהודית שחיה בפחד: כך הצליחה התעמולה השקרית של חמאס לפגוע ביחסים בין ישראל לאוסטרליה