601 ימים של "לחץ צבאי ישחרר חטופים". של הצהרות והצלחות מסחררות בשדה הקרב. של ממשלה מיליטנטית שמקדשת את עקרון “החזק שורד” ומרחיקה מאיתנו את סיום המלחמה ואת הידידות הגדולות ביותר

ראשי החברה החרדית, ספרדים ואשכנזים, שייכים לשכבה מבוגרת ומנותקת מההוויה הישראלית. הם לא מבינים שדרישותיהם חסרות משמעות מול צורכי הצבא, דעת הקהל והמציאות

מי שטיפת אנושיות עוד מקננת בו, זה הזמן להתנגד למלחמה - כי יש עוד בני אדם להציל ובהם גם, למען השם, חטופים ישראלים

כדי לסייע לפצועי צה"ל, מילואימניקים ומפונים מול הבירוקרטיה הישראלית צריך בראש ובראשונה להחזיר להם את האמון במערכת, כדי שלא יחשבו שהמדינה פונה נגדם

הטוענים שהתקשורת מועלת בתפקידה משום שאינה מפיצה את התמונות מעזה תופסים את עצמם כמתקדמים ונאורים, אבל הם מדגימים דווקא את הרפיון האינטלקטואלי והמוסרי שנוצר בתרבות שכלי הייצוג העיקריים שלה ויזואליים. המדיום הוויזואלי ממקד את המבט בהווה, תוך השכחת העבר שהוביל אליו - ומתמקד ברגש תוך החרשת התבונה

כל אחד מאיתנו יכול לבחור איזו יהדות הוא רוצה להעצים, וזו אחת הסיבות לכך שהיהדות שרדה אלפי שנים. כאן בדיוק טמונה האחריות של משרד החינוך: להדגיש את הממד היהודי שמאפשר הכלה וסובלנות, תוך כדי השמירה על הייחוד הלאומי שלנו – ולא להפך

הכישלון של ממשלות ישראל להפוך את הגולן לחלק בלתי נפרד מישראל - הוביל לניסיונות חוזרים ונשנים ללחוץ על ישראל לוותר על הגולן תמורת שלום עם סוריה

יו"ר הציונות הדתית רוצה להיטיב עם המילואימניקים, אבל בה בעת הוא מונע כל פתרון חלופי לצמצום עול המילואים מעל כתפיהם. גם אם הם יכולים להסכים עם טענתו בדבר החובה להמשיך את המלחמה, הם לא יכולים להבין את ההימנעות של הממשלה מהרחבת השורות