תותח ה-76/62 SR MF ישמש לצרכי יכולות ההגנה האווירית, הגנה למול מטרות קרקעיות ונגד-טילים של ספינות הטילים 76 mm Super Rapido Gun (Leonardo photo)   בשבוע שעבר (13 בספטמבר), נערך בבסיס חיל הים בחיפה, טקס קבלת התותחים הימיים 76/62 Super Rapido Multi-Feeding של חברת לאונרדו על סיפון ספינת סער 6 עוז/מגן של חיל הים. תותח ה-76/62 SR MF ישמש לצרכי יכולות ההגנה האווירית, הגנה למול מטרות קרקעיות ונגד-טילים של ספינות הטילים. חיל הים הישראלי רכש ארבעה תותחים חדשים שהותקנו כעת על סיפון 4 קורבטות חדשות מדגם סער 6 והצפי הוא כי בשנים הקרובות ירכשו עוד תחמושת מתקדמת ועוד תותחים חדשים. חיל הים הישראלי הוא מהמשתמשים הראשונים בעולם בתותח הקומפקטי 76/62 ושישה תותחים עדיין נמצאים בשימוש מבצעי מאז 1973 על סיפון ספינת הטילים נירית מסוג סער 4.5. מערכת זו כבר נבחרה על ידי יותר מ-60 ציים ברחבי העולם, והיא בולטת בקצב האש של 120 כדורים לדקה, מה שמאפשר לה להתמודד עם כל סוג של תרחיש, מהגנה האווירית ומטרות קרקעיות ועד להגנה נגד טילים, יחד עם מערכת הטעינה הזנה-מרובה שלה.   

״היום, חתמנו על מזכר ההבנות הרביעי בנושא שותפות אסטרטגית (MOU) בין ארצות הברית לממלכה ההאשמית ירדן. ארצות הברית תומכת במתן 1.45 מיליארד דולר בשנה בסיוע חוץ דו-צדדי של ארה"ב לירדן״, כותבים בבית הלבן REUTERS/Jonathan Ernst שווה להתיישר עם האינטרסים האמריקאים. ארה״ב הודיעה כי תספק לירדן חבילת תמיכה של כ-10 מיליארדי דולרים לתקופה של שבע שנים.  שתי המדינות חתמו ביום שישי האחרון על מזכר הבנות (MOU) במסגרתו ארה"ב תעניק סיוע לירדן. העסקה הוכרזה לראשונה על ידי הנשיא ג'ו ביידן ביולי לאחר פגישתו עם מלך ירדן עבדאללה השני בשולי פסגה בג'דה. "ארה"ב עשתה מעל ומעבר למען ירדן", אמר שר החוץ של המדינה, איימן ספדי, באירוע שערך מרכז וילסון בוושינגטון בעקבות החתימה.  ״היום, חתמנו על מזכר ההבנות הרביעי בנושא שותפות אסטרטגית (MOU) בין ארצות הברית לממלכה ההאשמית ירדן. ארצות הברית תומכת במתן 1.45 מיליארד דולר בשנה בסיוע חוץ דו-צדדי של ארה"ב לירדן החל בשנת הכספים 2023 ומסתיים בשנת הכספים 2029. אחד מהמכשירים הבילטרליים המשמעותיים ביותר מסוגו, מזכר ההבנות מייצג מחויבות גדולה ליציבותה של ירדן ולעמידות השותפות האסטרטגית״, נכתב בהודעת הבית הלבן. ״MOU זה מגיע בנקודת זמן קריטית. ממשלת ירדן נותנת עדיפות ליישום רפורמות מפתח כדי לחזק את כלכלתה ולשפר את השירותים לתושביה.״       

הרכישה צפויה לאפשר לרפאל גישה למכרזים של משרד הביטחון הבריטי, כמו גם להוות מרכז ייצור עבור רפאל בבריטניה | הרכישה תתבצע באמצעות חברת BV ERCAS ,חברת בת בבעלות מלאה של רפאל יואב הר אבן, מנכ״ל רפאל | צילום: רפאל על פי דו״ח רבעוני של רפאל לסוף יוני 2022, רכשה החברה את חברת פירסון הבריטית (PEARSON) הבריטית ב-100 מליוני פאונד (כ-113 מיליוני דולרים נכון לכתיבת שורות אלו).  ״בתום תהליך סדור שכלל בחינה של עשרות חברות מטרה, רפאל חתמה על הסכם לרכישת קבוצת PEARSON באנגליה, קבוצה אשר מתמחה בפתרונות הנדסת סער, ואשר צפויה לאפשר לרפאל גישה למכרזים של משרד הביטחון הבריטי, כמו גם להוות מרכז ייצור עבור רפאל בבריטניה״, נכתב בפרסום.  ״סכום העסקה עומד על 100 מיליון פאונד. בנוסף קיימת תמורה מותנית שתשולם במידה שפירסון תעמוד ביעדים שהוסכמו מראש בשנים 2024-2022 . השלמת העסקה תלויה בקבלת אישורים רגולטוריים ואחרים. הרכישה תתבצע באמצעות חברת BV ERCAS ,חברת בת בבעלות מלאה של רפאל.״   

על פי הדו"ח של המערך, מיליוני תמונות פנים של אזרחי ישראל שמורות באופן שאינו עולה בקנה אחד עם המדיניות הלאומית והנחיות הממונה bigstock דו"ח חדש של הממונה על היישומים הביומטריים במערך הסייבר הלאומי, שהוגש לוועדת השרים ליישומים ביומטריים ופורסם השבוע, קובע כי יש לבחון את מחיקתם של מאגרי תמונות פנים, הנמצאים במשרדי ממשלה רבים, ולהסתמך על המאגר הביומטרי המרכזי. מטרת ההמלצה היא להפחית את הסיכון שבריבוי מאגרים.  על פי הדו"ח, מיליוני תמונות פנים של אזרחי ישראל שמורות באופן שאינו עולה בקנה אחד עם המדיניות הלאומית והנחיות הממונה. נתוני הדו"ח מראים כי עשרה משרדי ממשלה וגופים ציבוריים מחזיקים יחד למעלה מ-13 מיליון תמונות פנים, כך שתמונת פנים נשמרת מספר פעמים במספר מאגרים שונים.  "תמונות הפנים של האדם הממוצע נמצאות כיום בכל מקום", מסבירה נעמה בן צבי, ראש מרכז פיקוח והכוונה במערך הסייבר הלאומי. "הן מועלות לרשתות החברתיות, שמורות על המכשירים החכמים, בענן ועוד. אך כאשר תמונות הפנים נאגרות במאגרים מרכזיים ממשלתיים גדולים, ובפרט כאשר קיים מידע נוסף המקושר אליהן, מדובר בנכס שמאפשר זיהוי של ציבור גדול באופן אוטומטי וקיומו מחייב את הגנתו, פיקוח ובקרה על אופן ניהולו וקביעת רמות אבטחה שונות בהתאם לגודל ולחשיבות המידע. הטכנולוגיה מתקדמת ומאפשרת שירותים נוחים, אמינים ומהירים יותר לאזרחים, אך גם מחייבת שימוש בטוח ומאוזן".  על פי הדו"ח, "כמדיניות לאומית, קיים היגיון מסדר באגירת תמונות הפנים של תושבי ואזרחי המדינה במקום אחד, מעוגן בחקיקה, מאובטח ומפוקח". על כן, המלצת הממונה היא לאגור את תמונות הפנים במאגר הביומטרי הנחשב מאגר ברמת אבטחה ובקרה גבוהות מאוד שמונחה כתשתית מדינה קריטית על ידי מערך הסייבר הלאומי, ולתת ממנו שירותים לגופי הממשלה על פי צורך. מצב זה יאפשר מחיקת המאגרים הכפולים והפחתת הסיכון.   הצעה חלופית נוספת לריבוי המאגרים שעולה בדו"ח, היא מינוף השימוש בתעודות זהות חכמות המאפשרות אימות ביומטרי של המשתמש ללא צורך בגישה למאגר ביומטרי כלשהו. "השוואה ביומטרית מול תעודת הזהות לצורך הנגשת שירותים שונים לציבור תעלה את רמת הגנת הסייבר של המערכות השונות, תביא לצמצום באחזקת מאגרים ותפחית סיכונים לצד שירות מתקדם ונגיש לאזרחים", מסבירה בן צבי.  מבין המאגרים המוזכרים בדו"ח, מאגר ממשלתי מרכזי שנמחק בעקבות פעילות הממונה הוא מאגר הרב-קו של משרד התחבורה שהכיל למעלה מ-6.1 מיליון תמונות פנים  - מתוכן כמיליון תמונות של קטינים. ואולם, מאגרים רבים אחרים, אשר לא ברור הצורך בשמירתם במשרד ממשלתי, טרם נמחקו. כך, מאגר תמונות הפנים של מחזיקי רישיונות הנהיגה המכיל כ-4 מיליון תמונות פנים טרם נמחק על אף החלטה קודמת לבטלו.  בנוסף, הציג הדו"ח, את פעילות היחידה בשנה האחרונה, שכוללת בין השאר הקמת מעבדה ביומטרית העוסקת במבדקים של מערכות ביומטריות והאתגרים הנוגעים להן, ופעילות משותפת עם מערך הדיגיטל הלאומי, במסגרתה התבקשו 53 משרדי ממשלה וגופי סמך לדווח על החזקת מידע ביומטרי ולהשיב על שאלון לצורך מיפוי יישומים ומאגרים ביומטריים המוחזקים על ידם.  לדו"ח המלא הכנסו

bigstock מערך הסייבר יוצא למכרז בשם ״תכלית״ לרכש שירות בתצורת ענן (SaaS) לטובת ניתוח משטח תקיפה והערכת סיכונים עבור נכסים החשופים לאינטרנט (Internet-facing assets). הזוכה יצטרך לספק מספר יכולות. ביניהן: ניהול משטח תקיפה חיצוני ופלטפורמה לדירוג סיכוני סייבר.  ״במסגרת משימותיו, יאפשר השירות למערך הסייבר הלאומי, לגבש ולשקף לארגונים תמונת מצב בסיסית לגבי סיכוני הסייבר שלהם, בהתבסס על נתוני משטח התקיפה החיצוני והערכת סיכונים המבוססת על מקורות ונתונים שונים כולל העשרת מידע, עיבוד והמלצות לפעולה. בנוסף, תשקף תמונת המצב את רמת החוסן של ארגון ביחס לארגונים אחרים באותו מגזר״, נכתב במכרז.  ״המערך מעוניין בשירות על בסיס יכולות סריקה חיצונית עם העשרה של נתונים ממגוון מקורות מידע פתוחים ומקורות נוספים. המערכת תעבד ותארגן את המידע שנאסף על ידה, תבצע הערכת סיכונים ע"ב מודלים מובילים בתעשייה ותספק המלצות לתיקון ושיפור ההגנה. מועד אחרון להגשת מענים לשלב א׳: 15.11.2022. למכרז

החברה, שמרכזה בראש העין, סיימה פיתוח 'מזוודות הרחקה', המיועדות לאפשר שידור מאנטנות תקשורת תמונה: דובר צה״ל  החברה הישראלית HIPER EDGE זכתה לאחרונה במכרז לאספקת מערכות טקטיות לצבא של מדינה אירופית בהיקף של כ-20 מיליון דולר. המערכות יותקנו על טנקים ועל רק"ם באותה מדינה באירופה, כחלק ממחוייבות לרכש גומלין. האספקה תתפרס על חמש שנים.  החברה, שמרכזה בראש העין, סיימה פיתוח 'מזוודות הרחקה', המיועדות לאפשר שידור מאנטנות תקשורת. מנכ"ל הייפר אדג' נאור גרין מסר לישראל דפנס כי יש תנאי סביבה שבהן נדרשת התרחקות מאנטנות המשדרות בעוצמות גבוהות. בחברה מייצרים מזוודת הרחקה שממוקמת במרחק מהאנטנה, מעבירה אליה את השידור, וכך מבוצע השידור בתנאי סביבה בטיחותיים.  החברה הישראלית מספקת גם מקבעים מוקשחים המותקנים בתוך טנק או רק"ם ותפקידם למנוע רעידות ושוקים לציוד, וכך לשמור על יציבות מכשירי הקשר.  הייפר אדג', לשעבר אדקו טכנולוגיות, היא חלק מקבוצת הייפר גלובל. בחברה 50 עובדים בארץ וחברה-בת בארה"ב. כמה מוצרים נוספים של החברה בתחומים הצבאיים: צגים של יחידת השליטה בקרון כיפת ברזל. שידות, ציוד למערכות 'מעיל רוח' לטנקים. שידות שהן קונסולות לציוד שליטה על מל"טים, בשידה כזו יש שני מסכים וג'וי סטיק לניהוג המל"ט. מערכת הקלטה בתוך פוד של מטוסי קרב F-16. מערכת המותקנת על משגר טילי ברק-8 ימיים, שנמכרו גם להודו. מחשבי כף-יד ומחשבים ניידים מוקשחים.   המנכ"ל נאור גרין מסר שהחברה עוסקת בעיקר בפיתוח וייצור מוצרי מיחשוב צבאיים לתעשיה הביטחונית וגם ציוד לתעשיות. ליבת העיסוק הוא במוצרי חומרה לתחום הביטחוני. במרכז החברה בראש העין נמצאים מתקני הייצור והמעבדות. ההתמחות היא בייצור חומרות מוקשחות מותאמות ליישומים צבאיים, לפעולה בתנאי סביבה קשים ביבשה ובים.   

בראיון לתכנית 60 דקות של CBS אישר ביידן כי צבא ארה״ב יכנס לפעולה אם סין תתקוף את טאיוואן Official White House Photo by Katie Ricks כוחות צבא אמריקניים יגנו על טייוואן במקרה של פלישה סינית  - אמר הנשיא ביידן בראיון לתכנית 60 דקות של CBS.  הצהרה שעלול להכעיס את בייג'ין. בתשובה לשאלה אם ארה"ב תגן על האי הדמוקרטי, השיב ביידן "כן, אם תהיה התקפה חסרת תקדים". הנשיא התבקש להבהיר, אם כמו באוקראינה כוחות צבא אמריקניים, גברים ונשים, יגנו על טייוואן במקרה של פלישה סינית. הוא השיב "כן".  סוכנות רויטרס מציינת שעד כה נהגה וושינגטון במדיניות של עמימות בנושא ההגנה על טאיוואן. בתגובה לדברי ביידן אמר דובר הבית הלבן שלא חל שינוי במדיניות האמריקנית בנושא. משרד החוץ בטייפיי הודה לנשיא ארה"ב על שאישר שוב את המחויבות הקשוחה לביטחונה של טייוואן. שגרירות סין בוושינגטון לא הגיבה על דברי הנשיא.   

בין היתר, נעשו הקלות בהסכמי ההתקשרות עם ספקים אזרחיים, ננקטו צעדים להגנת הקניין הרוחני של חברות אזרחיות, ומשרד הביטחון פועל באופן אקטיבי להסרת מכשולים שניצבים בפני חברות אזרחיות המשתתפות בפרויקטים ביטחוניים ד״ר יורם עברון | אלבום פרטי  טכנולוגיות ומוצרים אזרחיים שולבו מאז ומעולם במערכות נשק וציוד צבאי. יציקות פלדה, רכיבים חשמליים בסיסיים, אטמים, ומשאבות שונות הם דוגמאות לכך. עם זאת, מוצרים אלה ניצבו ככלל בשלביה הנמוכים של שרשרת האספקה, כך שתעשיות ביטחוניות נהגו לפתח ולייצר את הטכנולוגיות, המכלולים, ותת-המערכות העיקריות של מערכות הנשק שסיפקו לצבאות, והסתמכו על יצרנים אזרחיים לאספקת החומרים והרכיבים הבסיסיים בלבד.  הופעתן של טכנולוגיות מתקדמות מאז תחילת המאה ה-21 (טכנולוגיות "המהפכה התעשייתית הרביעית") משנה דפוס זה. בניגוד למצב ששרר בעת המלחמה הקרה, התעשייה האזרחית תופסת כיום את מקומה של התעשייה הביטחונית בחזית הקדמה הטכנולוגית. תאגידי ענק כגוגל, אפל, ואינטל מצד אחד, וחברות סטארט-אפ מצד שני, אחראיות לחידושים המתקדמים ביותר בתחומים טכנולוגיים קריטיים כמו בינה מלאכותית, רכבים אוטונומיים, חומרים חדשים ועוד. טכנולוגיות אלה משתלבות בשלל מוצרים אזרחיים, אך הן גם בעלות פוטנציאל צבאי רחב. בנסיבות אלה, מאחר וחברות אזרחיות יעילות לרוב מתעשיות ביטחוניות מסורתיות ונהנות מתקציבי פיתוח גדולים לאין שיעור. מדינות מבינות ששילוב טכנולוגיות ומוצרים אזרחיים מתקדמים במערכות צבאיות צפויה להוזיל ולקצר באופן משמעותי את פיתוחן ואת ייצורן. יתרה מכך, מדינות מבינות שהיכולת לשלב טכנולוגיות אזרחיות במערכות צבאיות חדישות תקבע את אופן התמודדותן עם אתגרים חדשים, ולמעשה את שימור יתרונן האסטרטגי. עם זאת, שילוב טכנולוגיות אזרחיות במו"פ צבאי אינו פשוט, וגופים אזרחיים שמבקשים – או מוזמנים – להשתתף במהלך זה ניצבים בפני חסמים תפיסתיים, אדמיניסטרטיביים, פוליטיים, כלכליים, משפטיים ותפעוליים מורכבים.  תנאי הרכש הביטחוני אינם תואמים לאילוצים העסקיים של חברות אזרחיות, תעשיות ביטחוניות מכשילות לעיתים את כניסתם של שחקנים חדשים לשוק הרכש הצבאי, עובדי חברות אזרחיות אינם רואים תמיד בעין יפה את פעילות החברה בשוק הביטחוני, ועוד. כדי להתמודד עם חסמים אלה, מדינות נוקטות צעדים שונים. בין היתר, הן מקימות גופים שתכליתם איתור והטמעה של טכנולוגיות אזרחיות מתאימות, מקצות מענקי עידוד ותשתיות מתאימות לחברות אזרחיות שמשתלבות בפרויקטים ביטחוניים, עורכות התאמות חקיקה ותקינה, ועוד. אולם, מאמצים אלה אינם נושאים בהכרח את התוצאות המצופות. כך למשל, למרות מאמצים גדולים שעורכת הודו בתחום, נראה שחברות אזרחיות אינן מצליחות לפרוץ את חסמי הבירוקרטיה שמבטיחים מונופול תעשיות ביטחוניות מקומיות. גם סין הריכוזית, אשר הגדירה ב-2017 את שילובן של חברות אזרחיות בהצטיידות הצבאית כיעד בעל חשיבות לאומית אסטרטגית (מדיניות Military-civil fusion, או Junmin ronghe בסינית), מודה שההישגים שהושגו בתחום זה חלקיים מאוד. ישראל, לעומת זאת, לא הגדירה מדיניות רשמית בעניין אך פועלת באופן מעשי מזה כעשור להגדיל את מקומו של המגזר האזרחי בפיתוח מערכות צבאיות חדשות. אף שדרך ארוכה עדיין לפניה, ניכר שצעדים אלה מצליחים לעורר שינוי. בין היתר, נעשו הקלות בהסכמי ההתקשרות עם ספקים אזרחיים, ננקטו צעדים להגנת הקניין הרוחני של חברות אזרחיות, ומשרד הביטחון פועל באופן אקטיבי להסרת מכשולים שניצבים בפני חברות אזרחיות המשתתפות בפרויקטים ביטחוניים. בחינה משווה בין מדינות הפועלות לשילוב טכנולוגיה אזרחי במערכות צבאיות מצביעה על כמה גורמים שאחראים להתקדמותה של ישראל בתחום זה: קשר הדוק בין הממסד הביטחוני, וגופיו הטכנולוגיים בפרט, לתעשיית ההיי-טק המקומית.  האילוצים הכלכליים ותנאי התחרות (באופן יחסי) בהם מתנהל הרכש הביטחוני בישראל; קיומם של אתגרים ביטחוניים דוחקים ומגוונים המחייבים מענה מהיר ויעיל; מקומו המרכזי של המימד הטכנולוגי בבניין הכוח הישראלי; ואמון גבוה בין הדרג המדיני לדרג הצבאי, המעניק לממסד הביטחוני חופש פעולה גדול יחסית בפיתוח דרכים להגדלת העוצמה הצבאית. ד"ר יורם עברון הוא חבר סגל החוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה, ועוסק בין היתר בחקר ההצטיידות הצבאית | המאמר מבוסס על מחקר שבוצע עם ריצ'ארד ביצינגר ממכון RSIS באוניברסיטת נאניאנג בסינגפור, והוצג בכנס כנרת השישי למחקרי צבא-חברה בישראל.