זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:01 | 17:13 |
תל אביב | 16:16 | 17:14 |
חיפה | 16:05 | 17:13 |
באר שבע | 16:20 | 17:17 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
19/09/21 11:34
9.4% מהצפיות
מאת IsraelDefense
המאבק בין משרד איכות הסביבה למשרד הביטחון מגיע לוועדת החוץ והביטחון שמנסה לקדם מדריך ״נוח״ יותר בשם 4145 במקום מדריך בינלאומי שנקבע כתקן ישראלי בשם IATG בני גנץ, שר הביטחון. צילום: אריאל חרמוני - משרד הביטחון לאחרונה משרדי הממשלה פנו לוועדת חוץ וביטחון בכנסת בבקשה לאשר שינויים מהותיים בחוק חומרי הנפץ, ופירסמו להערות הציבור את תזכיר חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 5), התשפ"ב-2021.
משרדי הממשלה העיקריים המעורבים בהצעה לתיקון חוק חומרי הנפץ הם משרד העבודה (האחראי על חוק חומרי הנפץ והתקנות הנגזרות ממנו), המשרד להגנת הסביבה (המשמש כמנחה לאומי לחומרים מסוכנים), משרד הביטחון (הבעלים בפועל של חלק מהתעשיות הביטחוניות והלקוח הגדול ביותר שלהם) והאגף לרישוי מפעלים ביטחוניים במשרד הפנים.
בהצעת התיקון לחוק מוצע להסמיך את שר הביטחון לקבוע כי מפעל חומרי נפץ, שהינו מפעל ביטחוני כמשמעותו בחוק רישוי עסקים (בין אם מדובר בחברה ממשלתית ובין אם במפעל פרטי), יהיה "מפעל חומרי נפץ ביטחוני" לעניין חוק זה.
מפעל כאמור יהיה כפוף להוראות בטיחות שיקבע שר הביטחון, בתקנות, בכל הנוגע לייצור, בחינה, ניסוי, החסנה, יבוא, שימוש, החזקה והעברה ממקום למקום של חומרי נפץ. ולעניין דיווח על אירועי בטיחות ועל נקיטת אמצעי בטיחות.
בהסברים להצעת תיקון החוק נטען כי מאז שנת 2002, הפנה משרד הביטחון מפעלים ביטחוניים שניתן להם פטור מתחולת החוק, להוראות בטיחות המוסדרות במדריך הבטיחות בנפיצים של משרד הביטחון – מדריך 4145.
מדריך זה מתכלל את דרישות הבטיחות בייצור, ניסויים, בחינה ואחסנה של תחמושת וחומרי נפץ ביטחוניים, על מנת להבטיח את הבטיחות לעובד ולסביבה.
ואולם הצהרות לחוד ומציאות לחוד: ככל הנראה, מזה שנים משרד הביטחון לא אוכף את נושא הציות למדריך 4145, לא מבצע ביקורות במפעלים לגבי עמידה בתנאי המדריך, ואין פיקוח או דיווח בעניין זה.
נראה שמשרד הביטחון התייחס למדריך כמו טיל מסוג "שגר ושכח" ואפילו לא בודק האם הטיל בכלל פגע במטרה. ממקורות יודעי דבר נודע לי כי, ככל הנראה, מדריך 4145 אפילו לא קיבל מעמד רשמי ומחייב מסוג המ"ב (הוראת משרד הביטחון).
אותם גורמים יודעי דבר גם מסרו לי שמדריך 4145 כולל הוראות הסותרות את החקיקה הסביבתית (לדוגמה בנושא השמדת תחמושת), הוראות המאפשרות למנהלים לחרוג מהוראות הבטיחות, והוא אינו תואם למדיניות הלאומית לגבי נפיצים, שנקבע על ידי המנחה הלאומי לחומרים מסוכנים שתהיה מבוססת על הוראות האו"ם (IATG).
אין חולק על כך שהמהדורה הקיימת של מדריך 4145 הינה מיושנת ואינה טובה ולכן המדריך עובר עדכון בימים אלה, ב"התייעצות" עם משרדי הממשלה הרלוונטיים.
נודע לי שהמשמעות של המילה "התייעצות" במקרה הזה היא שאחד ממשרדי הממשלה "מתייעץ" עם משרדי ממשלה אחרים אך מתעלם מעמדותיהם וממשיך בשלו.
הליך התיקון של מדריך 4145 נמשך כבר זמן ממושך מאוד, דבר העלול להצביע על כך שהליך זה הסתבך. גורמים יודעי דבר שראו טיוטות של הגירסה החדשה של מדריך 4145 סיפרו שהם ראו בהן בעיות חמורות, ושהגירסה העברית כוללת טעויות תרגום העלולות להעיד על חוסר הבנה ורמת מקצועיות נמוכה.
מוכרים חתול בשק
וכעת נשאל השאלה אם הגורמים הממונים מצאו שהגירסה החדשה של מדריך 4145 עדיין אינה ראויה לקבלת אישור והם מודים בתזכיר החוק כי המדריך עדיין עובר עדכון בימים אלה ב"התייעצות" עם משרדי הממשלה הרלוונטיים? מדוע תזכיר החוק מוגש לאישור הכנסת על סמך מדריך 4145 החדש שעדיין כלל לא אושר ?
למיטב ידיעתי, מדריך 4145 שעליו מתבססת הצעת החוק לא הוגש לחברים הנכבדים בוועדת חוץ וביטחון, והוא למעשה מוסתר מהם. נראה שמשרדי הממשלה מנסים למכור לחברי וועדת החוץ והביטחון "חתול בשק" מבלי שחברי הוועדה יראו האם מדובר בחתול בריא, בחתול חולה, או חלילה בפגר של חתול.
הקוראים התמימים עלולים לחשוב שמדריך 4145 עלול להכיל מידע סודי ולכן ראוי להסתירו מהציבור. בהקשר זה, חברי ועדת החוץ והביטחון נחשפים לסודות הכמוסים ביותר, אז מדוע להסתיר מהם מדריך בלתי מסווג לגבי בטיחות נפיצים?
חשוב להפיץ מידע לגבי בטיחות נפיצים על מנת למנוע תאונות. מדריך 4145 האמריקאי (שעליו מתבסס מדריך 4145 הישראלי שנוספו אליו תוספות שונות) אינו סודי והוא זמין לכל ברשת האינטרנט.
גם המדריך לבטיחות נפיצים של ועדת המומחים לנפיצים של האו"ם IATG הנמצא בשימוש של 86 מדינות זמין לכל באינטרנט. גם המדריך לבטיחות נפיצים של הברית הצפון אטלנטית NATO זמין לכל ברשת האינטרנט. מדוע, אם כן, במדינת ישראל מסתירים את המידע לגבי נהלי בטיחות בנפיצים?
אני סבור שטוב יעשו חברי ועדת חוץ וביטחון אם ידרשו שמדריך 4145 יפורסם ויוגש לעיונם ולאישורם כתנאי לקיום דיון בנושא אישור הצעת עדכון חוק חומרי נפץ. מעבר לכך אני סבור כי חברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת רשאים לדרוש שיוגש להם דיווח לגבי פעולות הביקורת, הדיווח והאכיפה שמשרד הביטחון ביצע בחמש השנים האחרונות על פי מדריך 4145.
אין צורך בסיווג
הקוראים עלולים לתהות איך חברי הכנסת העסוקים יוכלו לבדוק את מדריך 4145, אבל בדיוק לשם כך קיים אגף המחקר והמידע בכנסת שתפקידו לספק לחברי הכנסת ולוועדות הכנסת מידע אובייקטיבי ובלתי תלוי הדרוש להם לשם עבודתם. בהיעדרו של מידע כזה, תלויים חברי הכנסת והוועדות במידע המתקבל ממשרדי הממשלה ומשדלנים העשויים להיות מוטים לכיוון אינטרס מסוים.
מעבר לכך שחברי וועדת החוץ והביטחון רשאים לדרוש כי מדריך 4145 יוגש לעיונם, הם רשאים להזמין במרכז המחקר והמידע של הכנסת מחקר מקיף של השוואה בינלאומית לגבי אסדרת בטיחות נפיצים במדינות מתקדמות, אל מול החקיקה בישראל, ובכלל כך גם לגבי "החתול בשק" שהמידע שנמסר לגביו הוא רק שמספרו הוא 4145.
אפילו אם הצעת החוק תעבור בהצלחה את הדיונים בוועדת החוץ והבטחון מבלי שייחשף מדריך 4145, ייתכן שהצעת החוק תתקל בהתנגדות עזה בכנסת.
במדינה דמוקרטית ומתקדמת יש לכבד את זכות הציבור לדעת, ועל כל משרדי הממשלה המסתמכים על מדריך 4145 בהנחיות שלהם, לפרסם אותו לציבור באתרי האינטרנט שלהם (אתרי האינטרנט של משרד הביטחון, של היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים, של המשרד להגנת הסביבה, של משרד העבודה וכדומה).
"רשומות" הוא העיתון המתעד הרשמי של מדינת ישראל, בו מתפרסמות מעת לעת הודעות רשמיות שונות וכן נוסח החקיקה בישראל, ובכך הוא משמש ליישום פורמלי של כלל הפומביות, הקיים בכל שיטות המשפט, לפיו על החקיקה להיות גלויה.
מאחר והתיקון לחוק חומרי הנפץ יפורסם ב"רשומות", והוא מתבסס על מדריך 4145, מן הראוי שגם מדריך 4145 יפורסם ב"רשומות".
המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר ענף בטיחות נפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים".
19/09/21 12:57
8.46% מהצפיות
מאת IsraelDefense
מדובר בחוזה ענק בהיקף של כ-90 מיליארדי דולרים לרכש שמונה צוללות בהנעה גרעינית לאוסטרליה. העסקה עם ארה״ב ביטלה עסקה עם צרפת. בארמון המלוכה זועמים על הבית הלבן Brendan Smialowski/Pool via REUTERS האם אוסטרליה ובריטניה נדבקו בתחושת החרדה של ג'ו ביידן מאימת סין? ההסכם המשולש שנחתם בסוף השבוע, בתום הכנות חשאיות בנות חודשים, מאפשר לשלוש המדינות, אוסטרליה, בריטניה וארה"ב, לשלוח צוללות גרעיניות אל ים סין הדרומית.
התגובות קשות: סין הביעה חשש ממרוץ נשק גרעיני ופגיעה ביציבות. צרפת נעלבה קשות: גם לא סיפרו לה, גם הפסידה חוזה ענק לייצור צוללות לאוסטרליה, וגם, בפעם הראשונה בהיסטוריה, החזירה לפריס את שגריריה בוושינגטון ובקנברה.
בסוף השבוע נודע כי אוסטרליה הכריזה על שותפות צבאית עם בריטניה ועם ארה"ב, שתאפשר שיגור צוללות גרעיניות לניטור פעולות של סין בים סין הדרומי. על פי סוכנות הידיעות רויטרס והעיתון ניו יורק טיימס תקוות הסכם היא להגדיל נוכחות צבאית מערבית באזור ים סין הדרומית, והוא מהווה אתגר לדרישות הטריטוריאליות של סין באזור. התוצאה המעשית של ההסכם: סיורים ימיים של צוללות אוסטרליות בים סין הדרומית עד טייוואן.
אוסטרליה חשה עצמה מאויימת על ידי סין וכבר לפני שלושה חודשים החרימה את הוואיי, ענקית הטלקומוניקציה הסינית. בעזרת ההסכם מטילה אוסטרליה למעשה את יהבה על העוצמה הימית הצבאית האמריקנית.
יחסי קנברה על בייג'ין התערערו באחרונה, וראש הממשלה סקוט מוריסון מקים השבוע שותפות נצחית עם בת בריתו הקרובה ביותר, ארה"ב. החשש מסין נובע גם ממקורות המודיעין היפניים שדיווחו באחרונה שיש ידיעות שסין מתכוונת לפלוש לטייוואן.
פקידים אמריקניים הסבירו שעל פי ההסכם, אוסטרליה התחייבה לא לחמש את הצוללות הגרעיניות בנשק גרעיני, אלא לשאת רק נשק קונבנציונלי כמו טילי שיוט המשוגרים מצוללות, וגם זו למעשה נוכחות צבאית המשנה את מאזן הכוחות באזור. דובר ממשלת סין הודיע כי ההסכם עלול לפגוע בצורה רצינית בשלום באזורי וביציבות, לעודד מרוץ חימוש ולפגוע בהסכמים הבינלאומיים לפירוק נשק גרעיני.
התגובות הקשות ביותר להסכם המשולש באו מפאריס: צרפת החזירה את שגריריה משתי הבירות וושינגטון וקנברה. בוטלה עסקת ענק של 40 מיליארד דולר משנת 2016 בין אוסטרליה לקבוצת המספנות הצרפתית NAVAL לבניית צי של צוללות קונבנציונליות. במקום זה, על פי ההסכם המשולש, ייבנו שמונה צוללות בגרמניה בטכנולוגיות אמריקניות ובריטיות.
שר החוץ הצרפתי ז'אן איב לה דריאן אמר ש"נוצר מצב חמור" והורה על החזרת השגרירים להתייעצויות. דובר מחלקת המדינה בוושינגטון נד פרייס אמר כי צרפת היא בת ברית חשובה וארה"ב תפעל בימים הקרובים לפתרון המשבר.
שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן ניסה להרגיע ולפייס, אולם הנשיא מקרון, העושה בוושינגטון כאורח מכון מחקר, אמר שאין די בדברי ההרגעה של בלינקן אחרי שנודע שההכנות לחתימת ההסכם המשולש נמשכות חודשים, ולא נמסר דבר לצרפתים.
19/09/21 11:57
8.15% מהצפיות
מאת IsraelDefense
בראיון ל-CNN, אמר ראש הממשלה בביירות: "אני חש עצבות מהפרת הריבונות של לבנון״ By Mueller / MSC, CC BY 3.0 de, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=69023593 ראש ממשלתה החדש של לבנון נג'יב מיקאטי הביע התנגדות למשלוחי הנפט מאיראן לארצו, ואמר בסוף השבוע כי את הנפט מייבא ארגון חיזבאללה וזו פגיעה בריבונותה של לבנון.
בראיון ל-CNN, אמר ראש הממשלה בביירות: "אני חש עצבות מהפרת הריבונות של לבנון, אולם אינני מודאג מהטלת סנקציות על לבנון, כיוון שמבצעי העברת הנפט מבוצעים כולם ללא מעורבות של הממשלה".
סוכנות רויטרס מדווחת כי החל מיום חמישי שעבר החל ארגון חיזבאללה להעביר שיירות של מכליות נפט מאיראן ללבנון כדי להקל על המחסור החמור באנרגיה. מכליות בים העבירו את הנפט לנמל בסוריה ומשם במכליות יבשה מסוריה ללבנון. שתי המדינות, סוריה ואיראן, נתונות לסנקציות אמריקניות.
ביום ששי בלילה מסרה רשת השידור הלבנונית LBCI כי קבוצה חדשה של מכליות נפט נכנסה ללבנון דרך אזור הרמל בצפון עמק הבקעה, אזור המאוכלס במוסלמים שיעים נתמכי חיזבאללה.
19/09/21 08:46
7.21% מהצפיות
מאת IsraelDefense
באירוע וירטואלי לציון שנה לחתימת הסכמי אברהם נפגשו נציגים ישראלים, אמריקאים וכאלו מהמזה״ת לדון בפירות ההסכמים State Department Photo by Freddie Everett/ Public Domain ממשל ביידן יסתמך על "המאמצים המוצלחים" של ממשל קודמו לעודד מדינות נוספות לנרמל קשרים עם ישראל, אמר ביום שישי האחרון שר החוץ של ארה"ב אנתוני בלינקן באירוע וירטואלי לציון שנה לחתימת הסכמי אברהם. באירוע הודיע שר החוץ יאיר לפיד: "מועדון הנורמליזציה פתוח לקבלת חברים חדשים".
בלינקן הציג את התכנית האמריקנית לחיזוק הסכמי אברהם, תכנית שאיננה כוללת לחץ אמריקני לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
וכך אמר בלינקן: "צעד ראשון נדאג לשיפור קשרי ישראל עם בחריין, עם מרוקו, עם איחוד האמירויות וגם עם סודן, שחתמה על הסכמי אברהם, וגם עם קוסובו, שכוננה קשרים עם ישראל בתחילת השנה.
״בהמשך, הממשל האמריקני יפעל להעמקת קשרי ישראל עם מצרים ועם ירדן, ובהקשר זה הזכיר בלינקן לטובה את ביקור ראש הממשלה נפתלי בנט במצרים ופגישתו עם הנשיא א-סיסי.
"צעד שלישי בתכנית האמריקנית: "נעודד עוד מדינות ללכת בעקבות האמירויות, בחריין ומרוקו. אנו מעוניינים להרחיב את דיפלומטיית השלום, כי זה האינטרס של מדיניות האזור והעולם, שעיקרו לנהוג בישראל כמו בכל מדינה אחרת בעולם".
בלינקן הביע דעתו כי נורמליזציה בין ישראל לבין מדינות ערביות היא לטובת הפלשתינים. "עלינו לשפר קשרים כדי לשפר את חייהם של הפלשתינים ולהתקדם לקראת המטרה ארוכת הטווח שהיא מו"מ לשלום בין ישראל לבין הפלשתיניים".
באירוע הווירטואלי, מדווחת רשת אל ג'זירה, נציגים רשמיים של מרוקו, בחריין והאמירויות דיברו בשבח הקשרים עם ישראל, והביעו תודה לארה"ב על התפקיד שמילאה בהקשר זה.
שר החוץ הישראלי יאיר לפיד הכריז: "מועדון הנורמליזציה פתוח לקבלת חברים חדשים", והביע תקווה להצטרפותן של מדינות נוספות כדי להגיע לעידן חדש של שיתוף פעולה וידידות.
19/09/21 12:04
7.21% מהצפיות
מאת IsraelDefense
מדובר בכור לייצור חשמל שיותקן בתחנת הכוח AKKUYU בטורקיה. הכור נבנה בסיוע ROSAROM הרוסית www.google.com/maps טורקיה מצפה שהכור הגרעיני הראשון במתקן הכוח הגרעיני AKKUYU בטורקיה יהיה מוכן בחודש מאי 2023, כך אמר ביום ששי נשיא טורקיה ארדואן בעת ביקור בעיר מרסין, שם נבנה הכור הגרעיני הראשון של טורקיה.
ארדואן אמר כי בבניית המתקן עוסקים 3,000 מהנדסים רוסיים ו-10 אלפים מהנדסים טורקיים והדגיש את חשיבות השלמת הבנייה ב-2023, היא שנת המאה להקמת הרפובליקה הטורקית.
לבניית כור הכוח הגרעיני הטורקי נחתם ב-2010 הסכם עם רוסיה. מפעילת הכור היא חברת AKKUYU NOKLERR והבעלות על הכור ב-99 אחוזים היא חברת המתקנים הגרעיניים הרוסית ROSAROM.
בכור יהיו ארבע יחידות לייצור כוח חשמלי בקיבולת של 1,200 מגה-וואט כל יחידה.
טורקיה מתכננת תחנת כוח גרעינית נוספת באזור Sinop.
19/09/21 08:08
6.58% מהצפיות
מאת IsraelDefense
כך עולה ממחקר חדש של HP, שבחן את החשש מפני איומים מקוונים לאור העלייה החדה בעבודה מהבית בשל מגפת הקורונה. BIGSTOCK/Copyright: AndrewPopov מגפת הקורונה הביאה לקדמת הבמה את מודל העבודה ההיברידי, שהפך בין לילה את בתי העובדים לשלוחות המשרדים של החברות הגדולות ביותר. המעבר המהיר והחד למודל עבודה זה העלה לא מעט קשיים, ביניהם הקושי הרב לשמור על סביבת עבודה בטוחה ומאובטחת מפני איומי הסייבר השונים. בעידן הנוכחי, בו כמות האיומים כלפי חברות עולה מיום ליום, פתרון אבטחה ייעודי ומתקדם הוא קריטי לכל עסק. אך נראה שאיומים אלה, שיכולים להשפיע בצורה משמעותית על ארגונים וחברות, עד לכדי השבתה כוללת של העסקים, אינם מהווים מטרד משמעותי עבור עובדי הארגון עצמם.
ממחקר חדש של חברת HP, בו נשאלו 8,443 עובדי משרד שונים שעברו לעבוד מהבית במהלך מגפת הקורונה, לצד 1,100 אנשי אבטחת מידע מחברות שונות ברחבי ארצות הברית, בריטניה, קנדה, מקסיקו וגרמניה במהלך חודשי מרץ אפריל 2021, נראה שאיומי הסייבר אינם מהווים חשש משמעותי בקרב העובדים, ואנשי אבטחת המידע נותרו לבד במערכה.
הצעירים רואים בהגנת סייבר כבזבוז זמן
על פי המחקר של HP, כ-48% מהעובדים סבורים שפתרונות האבטחה שהם נאלצים להתמודד איתם במהלך עבודתם גוררים ללא מעט "בזבוז זמן", נתון שעולה לכדי 64% בקרב עובדים צעירים יותר, בני 18-24. העובדים הצעירים מביעים לא מעט חוסר סבלנות, כאשר שליש מהם טענו שהם מנסים לעקוף את פתרונות האבטחה השונים כל עוד יש להם את היכולת לכך.
נתון זה אמור להדליק נורה אדומה, בייחד לאור העובדה שיותר ממחצית (54%) מהעובדים בגילאים 18-24 טענו כי הם מייחסים הרבה פחות חשיבות לאבטחת המידע במקום עבודתם, בעיקר במקרים בהם השמירה על אבטחת המידע באה על חשבון עמידה בזמנים והפקת תוצרי עבודה גבוהה. כמו כן, 39% מהם לא היו בטוחים מהי מדיניות האבטחה של החברה בה הם עובדים, דבר המתריע על תחושת האדישות בקרב עובדי הארגון בכל הקשור לאיומי סייבר אפשריים.
אנשי אבטחת המידע נשארו לבד במערכה
עוד עולה מהמחקר הקושי הרב של אנשי אבטחת המידע בהסברת המצב לעובדים, כאשר 91% מאנשי אבטחת המידע שנשאלו הצביעו על קושי רב בהסברה ושכנוע של עובדי העסק לתרום את חלקם ולשתף פעולה עם מאמצי ההגנה הדרושים.
כ-78% מהם הודו שלקחו צעד אחורה בכל הקשור לאבטחת המידע בתקופת הקורונה, זאת לאחר הניסיון לספק אבטחה ראויה לעובדים מהבית, דבר שגרר ברוב המקרים (80%) התנגדות נחרצת מצד העובד, ותיוג אנשי אבטחת המידע כ"אנשים רעים", שמפריעים למהלך העבודה התקין. התוצאה – 83% מאנשי אבטחת המידע סבורים שהעסקים שלהם נמצאים על "זמן שאול", ושאיום הסייבר הבא כבר נמצא מעבר לפינה, מבלי יכולת תגובה מיידית ראויה מצד הארגון.
ג'ואנה בורקי, מומחית אבטחת מידע ב-HP, מסרה בתגובה כי ״אנשי אבטחת המידע עובדים שעות נוספות על מנת לספק פתרונות הגנה ראויים ומתקדמים למקום עבודתם. ישנה חובה ללמד את העובדים לעבודה תחת איומי הסייבר ההולכים וגוברים, ועל מומחי האבטחה למצוא את הדרכים היעילות ביותר לשלב את פתרונות האבטחה בצורה שתתאים גם לעובדי המשרד, וגם לעובדים מהבית״.
19/09/21 08:37
5.96% מהצפיות
מאת IsraelDefense
ממשלת ישראל משווקת לציבור הנחות מקלות ביחס להתקדמות פצצת הגרעין של איראן. חומרים גלויים על ציר הזמן יגלו כי איראן השלימה את כל חלקי הפאזל הטכנולוגיים וההחלטה לפרוץ לפצצה - פוליטית בלבד. בישראל בונים על התראה מוקדמת - ביום הכיפורים אנחנו יודעים איך זה נגמר Ayatollah Seyyed Ali Khamenei - IRNA בשבועות האחרונים התחלף הטון במסדרונות הממשלה בירושלים ביחס לפצצה האיראנית. ממנטרה של ״איום קיומי״ בתקופת כהונתו הארוכה של בנימין נתניהו עם יוסי כהן כראש המוסד, למנטרה של ״אפשר לחיות עם הסכם״ ו-״איראן עוד רחוקה מפצצה״ בתקופת כהונתו של נפתלי בנט ודודי ברנע.
בהינתן שינוי הטון, פלוני יכול לחשוב שבאיראן החליטו לוותר על פצצה, לאחר שהשקיעו בתהליך בנייתה כארבעה עשורים, סכומי עתק וגם חיי אדם. ובכן, אטען במאמר זה שהציר הטכנולוגי המאפשר לאיראן קיומה של פצצה קיים. ההחלטה היא רק פוליטית. אמלק: איראן קרובה לפצצה יותר ממה שמספרים לנו.
ייפוי המציאות
בניית פצצת גרעין כוללת שני מישורים - טכנולוגי ופוליטי. הציר ההנדסי - טכני אחראי לספק את הידע הנדרש לפתח פצצה ולהתקינה על מתקן שיגור שיביא אותה ליעד. לרוב מדובר בטיל או מטוס קרב. הציר הפוליטי אמון על קבלת ההחלטות התהליכית - מתי להתקדם לפצצה עובדת.
בעוד הציר הפוליטי של קבלת החלטות פוליטיות נסתר מעיני הציבור ולרוב גם מארגוני ביון, הציר הטכני חשוף יותר. בחלקו, על בסיס פרסומים גלויים. אלו שעוקבים אחרי הפרסומים במקורות השונים, כמו דו״חות הוועדה לאנרגיה אטומית של האו״ם (סבא״א), ניתוחים של מכון המחקר האמריקאי ISIS שמוזן על ידי המוסד בחומרים מהארכיון הגרעיני, יכולים להרכיב תמונה די עדכנית של יכולות הגרעין באיראן.
לזאת, יש להוסיף כי במדינות שכבר הגיעו לידע טכני כיצד מרכיבים פצצת גרעין וטילים ארוכי טווח, ישנם מומחים הנדסיים שיודעים להעריך, על פי מקורות גלויים וחשאיים, את מידת ההתקדמות של האיראנים בנושאים אלו. מה הם מספרים לציבור, זה כבר סיפור אחר.
ובכן, על פי פרסומי הארכיון הגרעיני, שפורסמו ישירות על ידי נתניהו או בדמות ניתוחים במכון המחקר ISIS, איראן למעשה סיימה את הניסויים והבדיקות של מרכיבי הפצצה אי שם בשנת 2003.
תכנית הגרעין הצבאית שקיבלה את השם ״אמאד״ הייתה מתקדמת הרבה יותר מאשר חשבו במערב, כולל בישראל, כאשר גילו את ארכיון הגרעין. הארכיון, רק להזכיר, הארכיון אינו כולל חומרים משנת 2005 ואילך. כלומר, אין בארכיון מידע מה קרה לתכנית הגרעין הצבאית של איראן לאחר 2005 ועד היום.
יתרה מכך, פקחי האו״ם מעולם לא נכנסו למתקנים צבאיים באיראן (בהם על פי הערכות מפותחים מרכיבים שונים של תכנית הגרעין הצבאית), כמו גם למתקנים שאיראן רצתה להסתיר מהאו״ם (כרגע ישנו דיון בין האו״ם לאיראן לגבי ארבעה אתרים חשודים בהם התגלו חומרים רדיואקטיביים).
כמו כן, מאז פברואר 2021 פקחי האו״ם לא מקבלים גישה פיזית ולא צפייה מרחוק, על מנת לבדוק את האתרים בהם איראן מעשירה אורניום ומייצרת סרכזות לצורך כך.
לא, איראן לא צריכה למזער פצצה
לצד פיתוח הפצצה, איראן עשתה גם קפיצת דרך גדולה בפיתוח טילים לטווחים ארוכים. נכון, איראן טרם הציגה טיל בין-יבשתי, אך אינה צריכה לעשות זאת על מנת לאיים על כל מדינה בטווח של כ-4000 - 5000 ק״מ, כולל ישראל, אירופה, המפרץ הפרסי והמזה״ת. טילים אלו כבר נמצאים במלאי.
אחת הטענות שעולות לאחרונה היא שאיראן, על אף ההתקדמות הטכנית שלה בציר הפצצה, טרם למדה איך להקטין את הפצצה כך שתכנס בראש קרבי של טיל. ״מומחים״ שונים בארץ ובעולם טוענים שמזעור הפצצה הוא הליך ארוך ומורכב. ובכן, באנאלוגיה, טענות דומות נשמעו כלפי צפ״ק מצד ״מומחים״ אמריקאים שסירבו להאמין שהמהנדסים בפיוניאנג לא יודעים למזער פצצה.
אנחנו יודעים איך זה נגמר. בתצוגת תכלית של קים לעיני המצלמות שהוא הראה פצצת גרעין ומימן בתוך ראש קרבי של טיל. מאז, אף מומחה יותר לא טוען שצפ״ק ״עדיין לא שם״. הקונצנזוס השתרש. כאמור, ״מומחים״ טוענים כעת אותה טענה כלפי איראן. בדומה לצפ״ק, גם איראן תכננה מראש את הפצצות שלה כך שיכנסו לטיל.
גם השקף שחשף נתניהו בטלוויזיה הישראלית, מתוך הארכיון האיראני, אחד הבודדים שמתייחס לטילים, הראה תכן איראני של פצצה בתוך ראש קרבי של טיל. האיראנים אף שיגרו לא מעט טילים בשני העשורים האחרונים, מסוגים שונים, כאשר כל שיגור נועד, בין היתר, גם לבדוק את מרכיביו במציאות.
לטיל לא משנה איזה מטען הוא לוקח למטרה. ברגע שטיל מסוגל לשאת ראש נפץ במשקל מסוים, להיכנס ולצאת מהאטמוספירה, ולפגוע במטרה, מאותו רגע, איראן הוכיחה שהטיל עובד ויכול לשאת גם רש״ק גרעיני.
כלומר, הוכחה שאיראן פיתחה טיל שיכול לשאת רש״ק גרעיני - יש. הוכחה שאיראן יודעת לפתח רש״ק שמתאים לנפח הקיים בטיל - יש. הוכחה שאיראן נקטה בהליכי פיתוח לפצצת גרעין שתכנס בטיל - יש (במצגת של נתניהו).
ועם זאת, עדיין יש ״מומחים״ שמנסים לשכנע אותנו שאיראן לא מסוגלת לפתח פצצה בגודל מספיק קטן שיכנס בטיל. ״היא לא שם״, ״זה יקח עוד חודשים רבים״ ושלל הנחות ללא ביסוס עובדתי.
אלו מוטעות מהיסוד. אין לוגיקה שתסביר מדוע שאיראן תפתח קודם פצצה גדולה ואז תנסה למזער אותה, במקום שמלכתחילה תפתח פצצה בגודל שדרוש לה. תכן פצצה מוקטנת שנכנסת לטיל יש משנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת, עת המעצמות עסקו במזעור פצצות. אז זה היה אתגר הנדסי. כיום, כ70 שנים לאחר מכן, עם אלפי פצצות גרעין שנבנו בעולם, זה לא אתגר. גם לא לאיראן.
האדרת יתר של הפיצוץ בנתנאז
לצד הפצצה והתקן השיגור, ישנו גם ציר החומר הבקיע הדרוש להכנת פצצה. איראן בנתה את תכנית הגרעין הצבאית כך שתהיה יתירה. גם כור המסוגל להפיק פלוטוניום וגם העשרת אוראניום.
בעקבות הסכם הגרעין מ2015, נראה שאיראן ״שמה בצד״ לעת עתה את הפעילות בכורים לטובת ריכוז מאמץ בהעשרת אוראניום. אני מוסיף כוכבית מכיוון שבדו״ח האחרון של סבא״א, שנקרא על ידי מכון המחקר ISIS, נכתב שאין נתונים לגבי היקף הפעילות של האיראנים בכור ב-Arak.
גם בציר האוראניום יש יתירות. איראן בנתה שני מתקנים - פורדו ונתנאז, שניהם מיועדים לפעילות העשרה באמצעות סרכזות. את הסרכזות בונה איראן בחברה בשם TABA, ויש לה מספר דגמים. הסרכזות החדשות מהירות בסדרי גודל מאלו הישנות שהיו קיימות ב-2015.
עוד טענה ישראלית שהתבררה כלא נכונה נטענה לגבי הפיצוץ המסתורי בנתנאז, באפריל השנה, המיוחס למוסד. מיד לאחר הפיצוץ טענו כותרות העיתונים בארץ ובחו״ל שיקח לאיראן ״שנים רבות״ להתאושש ממנו. והנה, למציאות יש ציר זמן שונה מההצהרות הישראליות. מסתבר שאיראן התאוששה מהאירוע לאחר כארבעה חודשים בלבד. ויצאה ממנו מחוזקת - קצב העשרה גבוהה יותר בנתנאז.
״תקופת הדיווח הקודמת הצביעה על כמות מופחתת של צנטריפוגות העשרה ב- FEP לאחר אירוע חבלה ב -11 באפריל הכולל פיצוץ, אך נראה כי מספר מפלי העשרת IR-1 ומפלי IR-2m התאוששו כמעט במלואם״, נכתב בדו״ח האחרון של סבא״א.
על פי אותו דו״ח, קצב העשרת האורניום היומי (ממוצע) בנתנאז כמעט הוכפל ביחס לתקופה טרם החבלה. פקחי האו״ם גם לא קיבלו גישה לאתר תת קרקעי חדש בנתנאז, שעל פי הערכות יכול לשמש לצורך התקנת מפלי סרכזות נוספים שיאיצו את העשרת האורניום מ-60 ל-90 אחוזים (דרגה הדרושה להכנת פצצה).
ומה לגבי החבלה במתקן פיתוח הסרכזות? ובכן, גם החבלה הזו, מסתבר, הייתה לרועץ עבור היוזם. בעקבות הפיצוץ, איראן נדרשה לספק את המצלמות שהיו במתקן, ועקבו אחרי המלאים של הסרכזות, לאו״ם. רק שאיראן טענה ששתי מצלמות נהרסו באירוע. האו״ם הצליח לחלץ מידע משלוש מתוך ארבעת המצלמות, אך המידע לא כלל את רגעי הפיצוץ ואלו אחריו. איראן עדיין מחזיקה במידע זה וטוענת שהוא נהרס.
המשמעות היא שבעקבות החבלה במתקן של TABA, האו״ם איבד את היכולת לעקוב אחרי פיתוח וייצור הסרכזות. באו״ם טוענים שהחלפת הסרכזות המהירה במתקן בנתנאז התקיימה הודות למלאי סרכזות זמין בTABA. אולם, היות ואין לאו״ם ספירה של מלאי הסרכזות באחסון, הוא לא יודע להגיד כמה סרכזות הוחלפו בנתנאז. הוא רק משער.
במציאות, העדר פיקוח בנתנאז ובמפעל הסרכזות, מאפשר לאיראנים לבצע שינויים כאוות נפשם בנתנאז ופורדו בלי שהאו״ם יבין מה הולך שם. האיראנים יכולים להתקין מפלי סרכזות חדשים באזורים סודיים במתקני העשרה, בהם לאו״ם אין גישה.
האיראנים גם יכולים לבזר את פעילות פיתוח וייצור הסרכזות למתקנים נוספים פרט לזה שהותקף. בצורה כזו, לאו״ם לא תהיה ספירה מדויקת של כמות הסרכזות שיש באיראן. גם לא פיקוח על פיתוח דורות חדשים.
החבלות בתהליך ההעשרה לא עבדו
מהדו״ח האחרון של האו״ם, וגם אלו לפניו שפורסמו במהלך 2021, עולה כי החבלות המיוחסות לישראל בשרשרת הערך של הפקת האוראניום המועשר לא עבדו. האיראנים, בשל היציאה של טראמפ מהסכם הגרעין ב2018 ובגלל החבלות והחיסולים השונים המיוחסים לישראל, החליטו להאיץ את תהליך העשרת האוראניום.
על פי הדו״ח האחרון, האיראנים הצליחו להגיע בנתנאז (PFEP) להליך העשרה של 2 אחוזים ועד 60 אחוזים. הם גם הצליחו להגיע להעשרה של 5 עד 20 אחוזים בתהליך מקביל. בסה״כ הם ייצרו בין מאי לאוגוסט השנה, כ-7.6 ק״ג של אוראניום ברמה של 60 אחוזים ו-13 ק״ג של 20 אחוזים (U mass). אירן גם ביצעה ניסויים בשיפור קצב ייצור מתכת אוראניום (uranium metal) במתקן בEsfahan. על פי הדוח האחרון, מדובר בתשואה של 78 אחוזים בקצב הייצור.
״ייצור מתכת האורניום האיראני יכול לסייע לה בקידום הידע הרלוונטי לייצור נשק גרעיני במסווה של שימוש שליו. לפני 2003, במסגרת תוכנית עמאד, איראן בנתה מתקני ניסוי בהיקפים גדולים לייצור ליבות גרעיניות ותרגול בהפקת חומרים מבוססי אורניום בדרגת נשק״, נכתב בדו״ח. כאמור, על פי הדוח האחרון, יכולות אלו עבור שדרוג ניכר במהלך 2020 ו-2021.
בהיבט האוראניום המועשר ל-60 אחוזים, כותבים בדו״ח כי: ״גם הכמות הקטנה של 60 אחוז אורניום מועשר חשובה. זו יכולה להוביל לייצור של כחמישה ק"ג אוראניום מועשר בדרגה צבאית (WGU) בתהליך מקביל לפריצה העיקרית.״ על פי הערכות שונות, מספיקים לאיראן 8 ק״ג של אוראניום מועשר לדרגה צבאית בשביל פצצה. ולא 25 ק״ג כפי שטוענות הנחות מקלות.
״על פי הנחות נוספות אלה, המלאי הנוכחי באיראן של אורניום מועשר, נכון לתום תקופת הדיווח הזו, מספיק כדי לתמוך בייצור מספיק של אוראניום בדרגה צבאית ליותר משתי פצצות גרעין. במצב חדש זה, ניתן יהיה לפרוץ עם נשק גרעיני אחד תוך ארבעה שבועות בלבד, כולל זמן התקנה של שבועיים״, כותבים בסיכום הדו״ח של ISIS.
"אם הפריצה תימשך, כמות משמעותית שנייה של אוראניום בדרגה צבאית תיוצר בסוף החודש השלישי לאחר תחילת הפריצה, וכמות שלישית יכולה להיות מיוצרת בתוך פחות מחמישה חודשים, כאשר הכמות האחרונה הזו תכלול העשרה של חלק מהאוראניום בדרגה צבאית מאורניום טבעי. לסיכום, ניתן לייצר מספיק אוראניום בדרגה צבאית לשלושה כלי נשק גרעיניים תוך פחות מחמישה חודשים.״
מעניין שהמסקנות של מכון המחקר ISIS, המוזן על ידי המוסד הישראלי, תואמות לאלו שפורסמו בניו יורק טיימס. מעלה שאלות על מקורות המידע של כלי תקשורת גדולים בארה״ב ביחס לתכנית הגרעין האיראנית.
איום קיומי?
לאור ההתקדמות של איראן לגרעין מאז יציאתו של טראמפ מהסכם הגרעין, עולה השאלה האם פצצת גרעין איראנית היא אכן איום קיומי. בשונה מאיום שאינו קיומי (שניתן לחיות איתו), איום קיומי, אם יתממש, לא יאפשר את המשך קיומה של מדינת ישראל. זו הטענה.
נתניהו, ב-12 השנים האחרונות בהן כיהן ברצף כראש ממשלה (עד מרץ 2021), טען כי הפצצה האיראנית היא איום קיומי. אך אינו נקט בפעולה כלשהי למנוע את האיום הזה. כאמור, החבלות המיוחסות למוסד באיראן לא עיכבו את תכנית הגרעין יותר מאשר הסכם הגרעין ממנו נתניהו רצה לצאת. אולי אף פחות ממנו.
אזי, עולה השאלה, מדוע נתניהו חיכה שהאיום הקיומי יתממש? על פי מקורות זרים, יש לישראל פצצות גרעין, המאפשרות את השמדת האיום האיראני. ראשית, ניתן באמצעותן, לחסל את מתקני ההעשרה בפורדו ונתנאז לחלוטין. פעולה שתמנע מאיראן העשרת אוראניום כלשהו בעתיד הקרוב. יתרה מכך, אם המוסד הישראלי יודע על מתקני העשרה חשאיים נוספים, גם אותם ניתן להשמיד.
היות ופצצת גרעין משאירה נשורת גרעינית, ניתן גם להשמיד את הכורים באיראן. אלו המיועדים לייצר פלוטוניום בציר חלופי לאוראניום. החשש ממתקפה על כור חם, בשל סכנת קרינה אזורית, מתבטלת בעת תקיפה בנשק אטומי שבעצמו משאיר קרינה.
נתניהו גם אינו נקט בתקיפה קונבנציונאלית נגד תשתית הגרעין באיראן. על פי מקורות של כותב שורות אלו, גם לא הייתה בתקופתו תכנית אופרטיבית מעשית למהלך כזה. למרות ההצהרות בתקשורת של נתניהו.
ייתכן וזו הסיבה שאין בידי ישראל יכולת מעשית לפגוע בהעשרת האוראניום וייצור הפלוטוניום באיראן ללא סיוע אמריקאי. ייתכן וזה בגלל חשש לקבל החלטה לצאת למלחמה באיראן. לא משנה מה הסיבה, זה לא קרה.
גם נפתלי בנט, שהחליף את נתניהו על כס ראש הממשלה, נוקט בביטוי ״איום קיומי״ ללא מעשה נלווה. מבחינה לוגית, כל יום שעובר בו ישראל אינה מבטלת את האיום הקיומי, טרם יכולתה של איראן לממש אותו, הוא הוכחה לכך שאין מדובר באיום קיומי. או לחילופין, שההנהגה הישראלית אינה רציונלית. שחקן רציונלי לא מחכה שאיום קיומי יתממש אם ביכולתו למנוע אותו מבעוד מועד.
פנטזיית ההתראה מראש
עוד הנחה מוטעית בהקשר זה שמשווקים בישראל היא ששירותי הביון הישראלים ידעו לתת לממשלה התראה מספיקה כאשר איראן תחליט לפרוץ לפצצה. התראה כזו תוכל לתת לממשלה מספיק זמן לתקוף באיראן ולהשמיד את היכולת להגיע לפצצה. מדובר בהחלטה פוליטית שתתקבל על ידי חמינאי ותבוצע על ידי גרעין קטן של אנשים. האבטחה סביב אותו גרעין עברה לאחרונה לידי יחידה מיוחדת של משמרות המהפכה (בדומה למלמ״ב אצלנו).
ובכן, שירותי הביון הישראלים לא ידעו על חלק מתכנית הגרעין הצבאית האיראנית עד שלא נגנב הארכיון בתחילת 2018. כ-15 שנים לאחר סיומה של תכנית עמאד שפעלה מאז 1989. בעוד יש טענות כי ישראל ידעה על חלקה, היא לא ידעה על כולה. יתרה מזאת, כנכתב קודם לכן, הארכיון לא מכיל מסמכים אודות התפתחות התכנית מאז 2005 ועד 2021.
גם הפעולות שביצע המוסד, לכאורה, באירן, נגד תכנית הגרעין לא עיכבו את איראן. נתוני הדו״ח האחרון של האו״ם, וקודמו, מראים כי העיכובים, אם היו, זניחים במונחי ציר זמן. השינוי העיקרי בתאוצת התכנית היה ההחלטה של חמינאי להאיץ ל-60 אחוזי העשרה בפברואר 2021.
בעוד הפעולות הכושלות אינן מעידות בהכרח על חוסר היכרות עם תכנית הגרעין של איראן, הן אינן מעידות מאידך על חדירה למעגל ההחלטות של חמינאי בהקשר ייצור פצצת גרעין. חדירה כזו הייתה אמורה להביא ליכולת טובה יותר בעיכוב הפרויקט.
למעשה, הדו״חות של האו״ם מראים כי ההחלטות שקיבלה ישראל, בהובלת נתניהו וכהן, בעיקר הלחץ על ארה״ב לצאת מהסכם הגרעין, היו שגויות. אלו השאירו את איראן עם תכנית גרעין מפותחת יותר מזו שהייתה לה טרם היציאה מהסכם הגרעין.
כמו גם, היציאה מההסכם והחבלות השונות המיוחסות למוסד, השאירו כיום את האו״ם והעולם המערבי עם פחות יכולות פיקוח על תכנית הגרעין הצבאית של איראן. כאמור, פחות פיקוח בנתנאז, פורדו, אראק וייצור סרכזות במתקני TABA. פחות פיקוח, הסתברות קטנה יותר להתראה מוקדמת בזמן.
כן ייתכן כי למוסד יש נתונים סותרים את אלו של האו״ם המראים פיתוח איטי יותר של יכולות הגרעין. אולם, אם אלו אכן קיימים, הם חסרי השפעה. האו״ם הוא הגורם העיקרי עליו נסמכות ארה״ב, רוסיה, סין ומדינות אירופה, בבואן לקבל החלטות לגבי איראן בהקשר זה. אם נתונים כאלו קיימים, ישראל מסתירה אותם משאר העולם.
מצד שני, גם הטענה שהמוסד מפריז בכוונה ביכולות איראן כדי להפחיד, לא מחזיקה מים. המידע בדו״חות האו״ם עובר מספר שכבות של עריכה ועיבוד, כולל אימות ממספר מקורות מידע. לאו״ם יש שיח עם מספר שירותי ביון בעולם על מנת לגבש תפיסת מציאות נכונה ככל הניתן (לבטל עיוותים מכוונים במידע). על כן, ניתן להניח שנתוני האו״ם מדויקים ככל הניתן.
על מנת שתהיה לישראל וודאות בהתראה לפני פריצה לפצצה, נדרשים מספר מקורות מידע, יומינט או סיגינט, מתוך מעגל מקבלי ומיישמי ההחלטות של חמינאי. אלו אמורים להרים דגל לירושלים ברגע שתתקבל החלטה כזו, על מנת שצה״ל יצא למתקפה לעצור את איראן ״בדקה ה90״ לפני שהיא מרכיבה פצצה על טיל.
הנחה כזו נאיבית. אם קיימים כאלו מקורות, ישראל לא הייתה צריכה את הארכיון כדי ללמוד על תכנית הגרעין האיראנית. יתרה מכך, היו בידי ישראל הוכחות לאקדח מעשן בתקופת טראמפ. הוכחות כאלו היו יכולות לגרום לארה״ב לצאת למלחמה באיראן - המטרה שאליה חתר נתניהו. היציאה מההסכם הייתה כדי לגרום לאיראן לבצע חריגות ממנו. אלו היו אמורות לספק תשתית משפטית מספיקה לטראמפ לתקוף באיראן. זה לא קרה.
ישראל, מאז תקופת נתניהו, כולל בנט, פועלת לבנאם את האירוע האיראני. כלומר, להפוך אותו לבעיה של העולם, במטרה לגייס קואליציה מספיקה לתקוף באיראן. זאת, ככל הנראה, על בסיס ההבנה שישראל לבד לא תוכל להצליח בכך. בראיון עדכני שסיפק שר הביטחון, בני גנץ, לאתר foreignpolicy, מפזר גנץ רמז לכך. "אנחנו לא אמריקה, אבל יש לנו את היכולות שלנו."
עוד הוסיף גנץ: ״"לישראל אין יכולת להוביל תוכנית חלופית אמיתית לסנקציות (Plan B). איננו יכולים גם להרכיב משטר סנקציות כלכליות בינלאומיות. את זה אמורה להוביל ארה"ב. איראן צריכה לחשוש שארה"ב ושותפיה רציניים." באותו ראיון, טען גנץ שישראל תוכל לחיות עם הסכם הגרעין במידה וביידן יחליט לחזור אליו בחודשים הקרובים. אפרופו ״איום קיומי״.
לסיכום: בישראל מניחים הנחות מקלות לגבי הגרעין האיראני
באופן פרדוקסלי, דווקא המדינה שהכי חוששת מהגרעין האיראני, היא זו שמניחה לגביו הנחות מקלות. הנתונים של האו״ם לא משאירים מקום לספק בהקשר יכולות ייצור חומר בקיע לפצצה באיראן. יכולות יתירות (שני מתקנים), מגובות (תת קרקעי), ומבוזרות (ייתכן והחומרים הבקיעים מפוזרים על פני יותר משני המתקנים שנועדו לייצר אותם).
בהקשר יכולות לבנות פצצה, האיראנים הוכיחו, על פי מסמכי הארכיון, שהם פיתחו ובדקו את כלל המרכיבים הנדרשים לפצצה. כלומר, יש להם ידע והון אנושי לעשות זאת בהינתן פקודה.
בהקשר הצורך במזעור פצצה, האיראנים הוכיחו שהם יודעים לבנות רש״ק ״רגיל״ לטיל. הם ניסו מגוון טילים במציאות בתקיפות על סוריה ועירק בשנים האחרונות. כך שמרכיבי הטיל והרש״ק עובדים. בהקשר הגרעין, מדובר באותם מהנדסים.
למה שאלו מלכתחילה ילכו לתכן של פצצה גדולה אם מטרתם היא להתאים אותו לטיל? אין בכך היגיון. השקף שהראה נתניהו מתוך הארכיון תומך בכך. ההנחה הריאלית הינה שהם בנו תכן ממוזער מלכתחילה, ולכן כבר שולטים בייצור תכן זה.
אם לאיראנים יש יכולות ייצור חומר בקיע, ייצור מרכיבי פצצה והרכבה שלה על טיל, מדוע בישראל עדיין מתייחסים לאיום כאל משהו שרחוק חודשים או יותר מיישום? על מנת להרגיע את הציבור? להצניע כשלון של שני עשורים בעיכוב התוכנית האיראנית? להסתיר שאין באמת דרך להתמודד עם האיום הקיומי טרם המימוש האפשרי שלו? אינני יודע.
עם זאת, כדאי להקשיב לדברים שאמר בגלוי ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו - ההחלטה של איראן להגיע לפצצה היא פוליטית בלבד. נראה שהוא הבכיר הביטחוני היחיד שמוכן להגיד לציבור הישראלי את האמת.
19/09/21 13:09
5.96% מהצפיות
מאת IsraelDefense
במטוס תותקן מערכת תדלוק אווירי בשיטת ה-BOOM, צינור תדלוק (מנור), שתהיה אוטומטית לחלוטין lockheedmartin LMXT הוא מטוס התדלוק האסטרטגי העתידי החדש של ארה"ב, המיועד לתמוך בדרישות המבצעיות של שלוש זרועות האוויר, חיל האוויר, הצי והנחתים.
חברת לוקהיד מרטין מסרה כי התדלוק האווירי במטוס זה יבוצע בטכנולוגיות חדישות ומתקדמות, וטווח התדלוק יוגדלו בצורה משמעותית. במטוס תותקן מערכת תדלוק אווירי בשיטת ה-BOOM, צינור תדלוק (מנור), שתהיה אוטומטית לחלוטין, ותפעל בשיטת טוס-אל-חוט, (FLY BY WIRE), כמו מטוסים מודרניים.
מטוס התדלוק החדש נבנה על בסיס דרישות מבצעיות של הצבא האמריקני וציי 13 מדינות ברית, והוא יתדלק כמעט את כל סוגי מטוסי הקרב הקיימים, מטוסי תובלה ומטוסי סיור ימי. במטוס יותקו מערכות לגברת המודעות המצבית של הצוותים, חללים להטסת סוגים שונים של מטענים, בנוסף לתדלוק אווירי. מתוכנן שמהירות המטוס היה 0.81 מאך ויכולת שהייה באוויר של 19 וחצי שעות רצופות ללא נחיתה.