מטוס קרב בריטי F-35B, השייך לנושא המטוסים "המלכה אליזבת" של הצי המלכותי, התרסק בים התיכון אילוסטרציה. צילום: דובר צה״ל מטוס קרב בריטי F-35B, השייך לנושא המטוסים "המלכה אליזבת" של הצי המלכותי, התרסק בים התיכון, טייסו נטש והוחזר בשלום לנושאת המטוסים. משרד ההגנה הבריטי הודיע שהתאונה אירעה בעת טיסת אימונים שגרתית, מטוס הקרב התרסק בים והטייס נטש בשלום. BBC ו-UK DEFENSE JOURNAL מוסרים שאין חשש לחבלה או ל"פעילות עויינת", וכי זו הפעם הראשונה שמטוס קרב F-35 השייך לנושאת המטוסים נפגע בתאונה. נפתחה חקירה בנסיבות התאונה. על סיפון נושאת המטוסים "המלכה אליזבת", שהיא החדישה ביותר בצי המלכותי, מוצבים דרך קבע שמונה מטוסי קרב F-35B של הצי המלכותי הבריטי ו-12 מטוסי קרב מאותו הדגם של חיל הנחתים האמריקני. נושאת המטוסים ואניות הליווי שלה היו בדרכן לנמל באנגליה בתום "פעילות משימתית גלובלית", כהגדרת משרד ההגנה הבריטי.  

החשודים כל אחד עפ"י חלקו, גרפו לכיסם עשרות מיליוני שקלים, תוך הצגת מצג שווא למשקיעים פוטנציאלים להשקיע במיזמים רווחיים לכאורה אילוסטרציה. צילום: משטרת ישראל בעקבות חקירה סמויה שהתנהלה ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433 בשת"פ יחידת יהלום מרשות המיסים, נעצרו שמונה חשודים ביניהם אנשי עסקים, בחשד לביצוע עבירות הונאה מתחום המטבעות הקריפטוגרפים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים. עפ"י החשד, במהלך תקופה ממושכת, החשודים וביניהם איש עסקים מוכר, פעלו בצוותא באופן שיטתי, תוך ביצוע הונאה של משקיעים במספר מיזמים בתחום המטבעות הקריפטוגרפים.   החשודים כל אחד עפ"י חלקו, גרפו לכיסם עשרות מיליוני שקלים, תוך הצגת מצג שווא למשקיעים פוטנציאלים להשקיע במיזמים רווחיים לכאורה. החקירה עד כה העלתה חשדות לביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, קשירת קשר לביצוע פשע, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ועבירות לפי פקודת מס הכנסה.  במהלך החקירה עלו חשדות נוספים נגד החשוד המרכזי כי ביצע לכאורה עבירות מין ומוסר. החקירה רחבת ההיקף מנוהלת ע"י יאח"ה בלהב 433 ביחד עם רשות המיסים, הרשות לניירות ערך, בשיתוף הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ובליווי פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) ופרקליטות מיסוי וכלכלה. החשודים יועברו לחקירה במשרדי להב 433 וככל שיידרש יובאו לדיון הארכת מעצר בבימ"ש השלום בראשל"צ. 

אזרח ישראלי, אשר הועסק בעבודות משק בית וניקיון בביתו של שר הביטחון פנה מיוזמתו, ימים ספורים קודם למעצרו, באמצעות רשת חברתית, לגורם המזוהה עם איראן והציע לסייע לו בדרכים שונות אריאל חרמוני - משרד הביטחון  במסגרת פעילות משותפת של שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל/יאחב"ל בלה״ב 433 במהלך חודש נובמבר 2021, נעצר לחקירה עומרי גורן, אזרח ישראלי, אשר הועסק בעבודות משק בית וניקיון בביתו של שר הביטחון.  בחקירה עלה כי עומרי פנה מיוזמתו, ימים ספורים קודם למעצרו, באמצעות רשת חברתית, לגורם המזוהה עם איראן והציע לסייע לו בדרכים שונות, נוכח גישתו לבית השר. בין היתר, העלה אפשרות כי תועבר לו על-ידי אותו גורם תוכנת נוזקה אשר תאפשר נגישות למחשב המשמש את השר.  כוונה זו סוכלה מבעוד מועד לאור מעצרו המהיר של עומרי ובכך נמנע מימוש אפשרות זו. בנוסף התברר, במהלך החקירה, כי בכדי להוכיח יכולת ורצינות עומרי צילם מספר פריטים במקומות שונים בבית השר, אותם שלח לגורם האמור, ובהם תמונות מחשבים של השר.  יודגש כי נוכח אמצעים ונהלי אבטחת המידע בבית השר, עומרי לא נחשף לחומרים מסווגים, ובהתאם לא היו חומרים כאלו שהועברו ממנו לגורמים עימם יצר קשר. החקירה התנהלה בידיעת שר הביטחון.  בתום החקירה הוגש ע"י פרקליטות מחוז מרכז לבית המשפט המחוזי בלוד כתב אישום המייחס לנאשם עבירת ריגול.  מהלכי הסיכול המהירים והמידיים שננקטו על-ידי שירות הביטחון הכללי, קטעו באיבם את כוונות הנדון אשר היו עלולות להביא לפגיעה בביטחון המדינה.  לצד ההצלחה בסיכול, הוחלט בשב"כ לקיים תחקיר בנוגע לתהליכי הבדיקה, מתוך מטרה לצמצם האפשרות להישנות מקרים מסוג זה בעתיד. 

איום להחרים את טרקיש איירליינס בשל מעורבות טורקיה במשבר בבלארוס. ראש ממשלת פולין: "אנו רואים לנגד עינינו פעילות מתואמת להפליא של טורקיה עם בלארוס ועם רוסיה״ https://www.turkishairlines.com איום להחרים את טרקיש איירליינס בשל מעורבות טורקיה במשבר בבלארוס: נשיאת השוק האירופי אורסולה פון דר לייאן אמרה אחרי פגישה עם הנשיא ביידן בבית הלבן כי האיחוד האירופי וארה"ב עשויים לשתף פעולה בהטלת סנקציות על חברות תעופה של מדיניות שלישיות המעורבות בהעברת פליטים. אחרי הפגישה עם נשיא ארה"ב צייצה נשיאת האיחוד כי "המשבר בבלארוס-פולין איננו משבר פליטים, אלא זו מתקפה היברידית בשיטות לוחמה צבאיות ולא צבאיות". כוונתה היתה אפשרות להטיל סנקציות על חברת התעופה טרקיש איירליינס שמטוסיה הטיסו פליטים למינסק. שליט בלארוס לוקשנקו, הנתמך על ידי פוטין, יזם ריכוז פליטים שיציפו את פולין, ליטא ולטביה, וזה במחאה על סנקציות שהוטלו על בלארוס בגלל הפרת זכויות אדם. מקורות באיחוד האירופי וכן דיווחים בכתב העת POLITICO EUROPE מסר שמטוסי חברת התעופה הטורקית מטיסים את הפליטים למינסק, משם הם מועברים באוטובוסים, לעיתים תוך שימוש בכוח, לאזור הגבול עם פולין, שסגרה את הגבול. באזור נוצר משבר הומניטרי, כאשר אלפי פליטים, כולל נשים וילדים, מרוכזים באוהלים בשטחים פתוחים בקור עז ושלגים.  על כך אמר מתיאוש מורבייצקי, ראש ממשלת פולין: "אנו רואים לנגד עינינו פעילות מתואמת להפליא של טורקיה עם בלארוס ועם רוסיה. אנו בהחלט מודאגים, וזה לא מוצא חן בעינינו". אין זו הפעם הראשונה שטורקיה מעורבת בשת"פ עם לוקשנקו. וושינגטון פוסט דיווח  שטורקיה ניצלה את זכות הווטו שלה במועצת נאט"ו כדי לסכל ניסיונות לגנות את לוקשנקו וחסמה נקיטת אמצעים נגד בלארוס.   

מדובר בתביעה בגין מקרה שארע בסוף שנת 2020. מאז, תעשייה אווירית תיקנה את הנזקים והפרויקט מתקדם. גובה התביעה כ-10 מליוני ש״ח  bigstock פרסום של כלכליסט (תומר גנון) חושף כי תעשייה אווירית תובעת את חברת השילוח הימי צים בסכום של 10 מליוני ש״ח.  ״חברת הספנות צים גרמה נזק של כ-10 מיליון שקל למערכת סייבר מתקדמת ומסווגת שנמכרה לצבא של מדינת הונדורס שבמרכז אמריקה; כך עולה מתביעה שהגישה השבוע (ד') לבית המשפט המחוזי בחיפה אלתא – חטיבת המוצרים האלקטרוניים של החברה הממשלתית התעשייה האווירית (תע"א)״, כותבים בפרסום.  על פי מקורות ישראל דיפנס, מדובר בארונות שרתי פיצה שנשלחו מישראל להונדורס כחלק מפרויקט בתחום הסייבר אותו מבצעת אלתא במדינה. בעוד הארונות הועמסו בצורה תקינה בישראל, הם הגיעו להונדורס ״מפורקים״ לדברי המקורות.  כתב התביעה, על פי הפרסום, כולל תמונות של הציוד הרוס בהונדורס. "בסמוך להגעת האונייה לנמל פוארטו קורטס שבהונדורס בנובמבר 2020 נפרקה המכולה מהאונייה ונפתחה. עם פתיחת דלתות המכולה הבחינו נציגי אלתא בהונדורס כי חיישני הטלטול שהותקנו על גבי ארגזי המשלוח הופעלו באופן שהצביע שארגזים אלה עברו טלטול חריג באופן הובלתם המעלה חשש כי תכולתם ניזוקה".  הפרויקט בהונדורס הוא אחד המשמעותיים של אלתא בתחום הסייבר בעולם. הפרויקט הינו חלק מהסכם G2G בהיקף של כ-300 מליוני דולרים שנחתם בין המדינות. ההסכם שנמתח לאורך עשור, עד 2026, כולל מכירת מערכות ביטחוניות כולל פתרונות סייבר.    

טכנולוגית מיפוי וניתוח בתלת מימד שפיתחה חברת הסטארטאפ GEOX משמשת בפרויקט רחב במימון הבנק העולמי קרדיט: אופק צילומי אויר GEOX טכנולוגית מיפוי וניתוח בתלת מימד שפיתחה חברת הסטארטאפ GEOX משמשת בפרויקט רחב במימון הבנק העולמי להגנה על תושבים בגאנה שבמערב אפריקה מפני נזקי שיטפונות. הטכנולוגיה הישראלית מבצעת מיפוי מדויק של תוואי השטח, הגובה והמבנים ובעזרתה ניתן להעריך מראש אלו אזורים יוצפו באירועי גשם חריגים ולהתריע בפני התושבים מבעוד מועד. בנוסף היא משמשת לתכנון מערכת סכרים והגנה מגאות נהרות לצמצום סיכוני השיטפונות גאנה היא מדינה מישורית בחלקה הגדול שנמצאת מעט צפונית לקו המשווה ולכן האקלים בה הוא טרופי עם כמות משקעים של 1500-2000 מ"מ בשנה, פי שלוש מאשר בישראל. הפרויקט שמוביל הבנק העולמי, בהיקף של 200 מיליון דולר, מבוצע באגן הניקוז של נהר Odaw שסביבו מתגוררים כארבעה מיליון תושבים, אשר סבלו מנזקים אדירים לאדם ולרכוש בעקבות הצפות חוזרות. חלק גדול מהתושבים מתגוררים בבתים נמוכים צמודים לקרקע ופרוסים בנקודות ישוב רבות קטנות, חלקן עם עשרות משפחות בלבד ולכן יש חשיבות עליונה בשעת חירום לטפל במהירות במי שצפויים להיפגע. המיפוי המדויק של גאוקס מבוסס על צילומים וסריקות לידר של אופק צילומי אוויר, המעובדים ומנותחים באמצעות בינה מלאכותית, באופן המאפשר לחזות באופן ספציפי לגבי כל מבנה אם המים צפויים להגיע אליו, עד לאיזה גובה ובהתאם נמסרות אזהרות לתושבים. במקביל הוא מסייע בתכנון אופטימלי של ההשקעות בתשתיות ובמערכות ההגנה, על ידי בחינת תרחישים ומודלים של מערכות גשם וגלישות בוץ שונות והשפעתן. השת"פ בין גאוקס והבנק העולמי בגאנה נוצר לאחר פרויקט מוצלח קודם במדינת האי הקטנה סאו טומה שבאוקיינוס האטלנטי סמוך לאפריקה.  איציק לביא מנכ״ל החברה: ״הפרויקט עבור הבנק העולמי הוא הבעת אמון בטכנולוגיה של גאוקס המאפשרת לתת ערך למיליוני אנשים. בעזרת תכנון נכון שמבוסס על המידע אפשר לספק הגנה ולהציל חיי אדם ורכוש מפני משבר האקלים והעולם המשתנה. במקרה זה אנחנו רואים שימוש בטכנולוגיה שלנו על מנת לחזות סיכונים משיטפונות. נוסף על זאת אנו  נותנים מענה בכל מקום בעולם לכל סוגי הנזקים כתוצאה מרוחות עזות, שריפות, רעידות אדמה, גניבות, ועוד.״ הטכנולוגיה של GEOX משמשת כיום חברות ביטוח, בנקים, אנרגיה מתחדשת סלולר ורשויות מקומיות בישראל, ארה"ב, אירופה ואוסטרליה לביצוע ניתוח מעמיק של מבנים בעזרת 60 מדדים שונים. חברות הביטוח נעזרות בה כדי להעריך את הסיכונים של מבנים ולקבוע בהתאם לכך את גובה הפרמיות, חברות הסלולר לפריסה מדויקת של אנטנות ורשויות מקומיות בונות את מערך השירותים לאזרחים ולפיתוח ערים חכמות. הסטארטאפ הוקם בשנת 2018 על ידי איציק לביא, בוגר יחידת המודיעין 9900, אלי לביא, מנהל טכנולוגי בחברה וגיא עטר, מנהל פיתוח עסקי. בין המשקיעים בחברה שותפות שור-טק הבורסאית וקרן ICM, שמנהלת מעל ל-20 מיליארד דולר. גאוקס מעסיקה 25 עובדים, מתוכם 15 במרכז פיתוח בישראל ונמצאת בתהליך של התרחבות וקליטת עובדים חדשים על רקע הצמיחה בביקוש לשירותיה בעולם.

BAE רוכשת את Bohemia Interactive Simulations. רם רוזן, מייסד ומנכ״ל חברת סינדיאנה, המייצגת את בוהמיה אינטראקטיב בישראל, אומר: ״המאמנים של חברת BISim משמשים את הצבאות המובילים ביניהם צבא ארה״ב, בריטניה, הולנד ועוד רבים, כולל צה״ל״ תמונה: סינדיאנה החברה הבריטית BAE Systems הודיעה בשבוע שעבר כי חתמה על הסכם סופי לרכישת חברת  Bohemia  Interactive Simulations (BISim), מפתחת תוכנה של פתרונות אימוני הדמיה לארגונים צבאיים. במהלך החודשים הקרובים, החברה תבצע את הפעולות הרגולטוריות המקובלות הדרושות להשלמת עסקה בינלאומית מסוג זה. BISim, שנוסדה בשנת 2001 ומרכזה באורלנדו, פלורידה, מעסיקה יותר מ-325 עובדים, כולל בארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה, צ'כיה וסלובקיה. תוך שימוש בטכנולוגיה מבוססת-משחקים העדכנית ביותר, צוות המהנדסים של BISim מפתח מוצרים ורכיבים של תוכנות אימון וסימולציה חסכוניים באיכות גבוהה כדי לענות על הביקוש הגובר ליישומי ביטחון. לדברי BAE עם השלמת הרכישה, ללקוחות החברה תהיה גישה לניסיון הנרחב והמוכח של החברה באינטגרציית מערכות, ניסיון שמושלם על ידי מוצרי ההדרכה והפתרונות החדשניים של BISim להגברת המוכנות הצבאית עבור ארה"ב ובעלות בריתה. רם רוזן, מייסד ומנכ״ל חברת סינדיאנה, המייצגת את בוהמיה אינטראקטיב בישראל, אומר: ״המאמנים של חברת BISim משמשים את הצבאות המובילים ביניהם צבא ארה״ב, בריטניה, הולנד ועוד רבים, כולל צה״ל. הרכישה של חברת BISim ע"י BAE,  מובילה עולמית בשוק הביטחון העולמי, שהיא גם הבעלים של  Pitch technologies, תציב אותה כמובילה עולמית גם בשוק המאמנים לאוויר, ים ויבשה. ״חברת סינדיאנה, כ-Premium Partner של BISim מקדמת בברכה את המהלך של BAE ומצפה להמשיך את העשייה בתחום המאמנים בישראל עם מערכת הביטחון והשוק העסקי. אנו בטוחים ש-BAE תקדם את BISim ברחבי העולם ותביא את הפעילות המשותפת להישגים חדשים גם בישראל.״  

bigstock עו"ד שמעון אבירן ממשרד תדמור-לוי הוא אחד הבודדים בארץ שעוסק בתחום הייצוג המשפטי של חברות ביטחוניות. יחד איתו אפשר למנות עוד מספר משרדי עו״ד בודד, פחות מיד אחת במספרם הכולל, שמייצגים חברות מתחום הביטחון בישראל. בין שמדובר בחברות שמייצאות מוצרי סייבר או מערכות ביטחוניות לסוגיהן.  מקרה מיוחד  לאור הכותרות האחרונות סביב NSO וקנדירו, ישבתי עם אבירן לשיחה פתוחה. ״המקרה של NSO הוא משל לכל התעשייה״, אומר אבירן. ״צריך לזכור ש-NSO עבדה על פי חוק ועשתה הכל נכון. הלקוח שלה עשה שימוש לרעה במוצר בניגוד לרישיון והיא נקלעה כעת לאירוע בארה״ב. זה מקרה מאד מיוחד שלא זכורים לי הרבה כמוהו״, אומר אבירן.  והוא יודע על מה הוא מדבר. אבירן כיהן כיועמ״ש משרד הביטחון במשך 43 שנים. הוא עבד מול כלל האגפים של המשרד, כולל אפ״י, סיב״ט, מלמ״ב ואחרים. אבירן הוא גם זה שהוביל, בסוף שנות ה-80 המאוחרות, את בניית מודל ה-G2G המשמש עד היום את משרד הביטחון בעסקאות ביטחון מול מדינות זרות.  ״חוץ מ-NSO יש עוד עשרות חברות בארץ ובעולם שעובדות כדין בתחום הסייבר ההתקפי. כנראה שיש עוד עשרות בעולם שעושות זאת בצורה לא חוקית. זה תחום שמגלגל הרבה מאד כסף״, מסביר אבירן.  ״בהקשר המקרה המסוים, פגסוס אינה תוכנה חדשה. אני מכיר אותה לפחות עשור. חברת NSO עובדת על פי חוק, יש לה רישיונות והיא בתאום אם אפ״י. הבעיה היא לא המוצר, אלא השימוש של לקוח הקצה. ככל הנראה בוצע שימוש שלא על פי הרישיון.״  חולשה בפיקוח: קפריסין  אפרופו דיונים על סייבר התקפי, אחת החולשות בפיקוח על הייצוא היא פעילות של ישראלים בקפריסין, בהעצמת עין של משרד הביטחון. כבר עשרות שנים. חולשה נוספת היא מימוש סעיף 22, במשמעות פיקוח על עסקאות תיווך.  מה קורה בקפריסין? ובכן, פרט לכך שמשלמים פחות מס חברות מישראל, אפשר לפעול במדינה כמעט ללא פיקוח על הייצוא. במילים אחרות, במקום לפעול מישראל עם הפיקוח של המשרד והשקעה לא מבוטלת של כספים במחלקה משפטית ורגולציה, אפשר לעבור לקפריסין ולהרוויח הרבה יותר כסף. גם מוכרים יותר, גם מוציאים פחות וגם משלמים פחות מיסים.  ״קפריסין היא רק דוגמא. יש עוד מדינות שאפשר לפעול בהן בצורה דומה כמו הולנד, בולגריה, ועוד. צריך לזכור כי קפריסין היא לא בדיוק פתרון חוקי. המוח לא נמצא בלימסול אלא בתל אביב. ייצוא ביטחוני כולל גם את הידע. והידע יצא מתל אביב. אף אחד לא מפתח בלימסול או לרנקה. עם זאת, עבור משרד הביטחון, להתלבש על זה  - מורכב וקשה״, מסביר אבירן.  על פי אבירן, יש עו״ד בישראל שממליצים לחברות לעבור לקפריסין. שזה חוקי. כאמור, זה לא ממש חוקי. בחוק הפיקוח על הייצוא יש סעיף שמחייב את המשרד לפקח גם על עסקאות תיווך. כלומר, אם אתה ישראלי, שגר בקפריסין, ותיווכת בעסקה בין חברה בבולגריה לחברה בדובאי, אתה עדיין כפוף לפיקוח של אפ״י. למרות שאתה גר מחוץ לישראל.  הבעיה? משרד הביטחון מעולם לא אכף את הסעיף הזה. ״סעיף התיווך הוא בעייתי לאכיפה עבור המשרד. משנת 2007 המשרד לא הפעיל אותו. הוא לא הצליח מסיבות שונות. לוביזם, אינטרסים וכו׳. בפועל, יש פיקוח בעסקאות תיווך רק כאשר הן מבוצעות מול מדינות אויב או מדינות הנמצאות תחת סנקציות״, מסביר אבירן.   משטר פיקוח ייחודי  בישראל קיים משטר פיקוח ייחודי - דו שלבי. צריך רישיון שיווק וגם ייצוא. בנוסף, יש מסלול ירוק המחייב אותך להירשם כייצואן, המוצר צריך להבדק ולקבל אישור שהוא בלמ״ס והמדינה לה מוכרים צריכה להיות ברשימת המדינות המותרות. במסלול הירוק אין צורך ברישיון שיווק לכל פעולה, עובדה המאפשרת ליצואן יותר גמישות בהליך המכירה מול לקוח.  ״הפיקוח בישראל, באופן יחסי למדינות אחרות, מאד הדוק ודו שלבי. על השיווק ועל הייצוא, כאשר המטרה להגן על טכנולוגיה מסווגת וגם על זליגה למדינות שאינן מותרות. אבל הוא הליך מורכב. אם צריך רישיון דו ראשי, וזה לא מסלול ירוק, אישור רישיון יכול לקחת גם חצי שנה ויותר״, מסביר אבירן.  ״הלקוחות לא יכולים לחכות חצי שנה לאפ״י. זה שם אותם במקום של חוסר רלוונטיות מול הלקוח. יש במשרד מגבלת כוח אדם באופן כללי וגם של אנשי מקצוע. לכן כל אישור לוקח הרבה זמן. עם זאת, צריך לזכור שהאחריות היא על מבקש הרישיון. אפ״י דורש ממך להכיר את החוק ואתה צריך להגיד למשרד מה לבדוק. המנגנון בנוי על אמון ביצואן וסנקציות קשות אם תופסים אותך משקר. אפ״י נותן בשנה עשרות אלפי רישיונות. לא בודקים לעומק כל אחד.״  עסקאות G2G לצד מודל פיקוח ייחודי, מדינת ישראל המציאה גם מנגנון ייחודי בתמיכה בעסקאות תחת השם G2G או ״מדינה מול מדינה״. אבירן, כזה שייסד את המנגנון במשרד הביטחון בשנות ה-80, מסביר כי הוא הומצא כדי להתמודד עם עסקה גדולה וחשובה לתעשיות הביטחוניות.  ״באותן שנים המדינה הייתה צריכה כסף למו״פ ביטחוני, והייתה עסקה עם מדינה מסוימת שעלתה על שרטון מול התעשייה המסוימת. הגורמים בצד השני רצו לבטל אותה ואנחנו רצינו לשמור עליה בכל מחיר. התייעצנו עם הלקוח והוא טען שאם המשרד לוקח את המחויבות של התעשייה, הוא יתקדם איתנו״, מסביר אבירן.  ״כך נולד מודל G2G המשמש את המשרד עד היום מול עשרות מדינות. המודל לא הכשיל עסקה פעם אחת. היו אתגרים וקשיים לאורך השנים בעסקאות שונות ותמיד נמצא פתרון. אחד מתוצרי הלוואי הטובים שלו הוא שזה מנגנון שמונע שוחד, אבל לא זו הסיבה שהמציאו אותו, כאמור. ישנו מנגנון G2G מקביל למפא״ת וסיב״ט. הראשונה מוכרת מוצרים עתידיים והשנייה מוצרים מהמדף, בהתאמה.  ״בזכות הערוץ הזה אין מכרז בינלאומי, כך שזה תורם לחברות הישראליות. זה גם ערוץ שמושך מדינות זרות לעשות עסקים עם ישראל, מכיוון שהוא ייחודי בעולם. יש לך גב של ממשלה לעסקה. בארה״ב יש משהו דומה, אבל רק בהיבט הפיננסי. לחברות אין גם צורך בערבויות כי המשרד נותן או במקדמה ואין מו״מ כספי. לעומת זאת, בעסקה רגילה אין אחריות למשרד בכלל.״  ייתכנו שינויים בפיקוח בסייבר נחזור לכותרות סביב סייבר התקפי. מה אפשר לעשות עם זה? ובכן, אבירן מסביר כי לגבי העבר אין הרבה מה לעשות. אם הלקוח מפר רישיון, הרישיון אמור להלקח ממנו. גם לאפ״י אין טענות כלפי החברה. ״עם זאת, בגלל הסערה התקשורתית, ייתכן ובעתיד התחום הזה יהיה יותר מפוקח בכל העולם. לא רק בישראל״, מסביר אבירן.   האם אתה רואה עולם שבו כלי סייבר כאלו הופכים להיות לא חוקיים כמו פצצות מצרר נניח? אבירן מסביר כי קשה לדמיין מציאות כזו. ארגוני ביון וביטחון מסביב לעולם צריכים כלים כאלו לעקוב אחרי פשע, טרור, ריגול זר.  ״ייתכן שהרגולוציה תהיה יותר הדוקה. אולי יהיה סדר או פיקוח שונה מהיום. ייתכן וימנעו מלקוחות הקצה פעולות כאלו או אחרות במערכת. יש בימים אלו דיונים בארץ ובעולם מה לעשות בנושא. יש גם דיונים עם האמריקאים. זה ייפתר בדרך כלשהי״, אומר אבירן.   ״מגמה נוספת שרואים בתחום בחודשים האחרונים היא חברות שמפרידות בין הפעילות האזרחית לביטחונית. על מנת לא לצבוע את כל החברה בסייבר התקפי. בצורה כזו, אם יש בעיות בביטחוני, האזרחי ממשיך לעבוד.  ״יש כיום חברות בתחום שיושבות על הגדר. יש חשש מהאי וודאות במשרד הביטחון. כיצד הוא יגיב. יש חוזים שעומדים לחתום עם מדינות באופן חוקי ואף אחד לא יודע מה יקרה. זה תחום עם הרבה כסף ובימים אלו, כאמור, עם הרבה אי וודאות.״