קורס מפקדי טייסות מתקיים בימים אלו בצה״ל. אל"מ ט', מפקד הקורס: "בעשרה החודשים הראשונים המטרה היא היכרות המערכות והתהליכים המבצעיים של צה"ל. ואילו בחודשיים האחרונים עוסקים בפרקטיקה של אתגרי הפיקוד האווירי״ https://www.iaf.org.il/9348-53462-he/IAF.aspx הקורס הבכיר ביותר בחיל האוויר מתקיים בימים אלו בבית הספר למלחמה של החיל: קורס מפקדי טייסות ויחידות מבצעיות, הכולל קצינים בדרגות סא"ל המועמדים להיות מפקדי טייסות טיסה, טייסות תומכות, מג"דים, מפקדי יחידות מבצעיות ויחידות מטה.  אתר חיל האוויר מוסר כי הקורס הייחודי נמשך שנה וכולל לימודים לתואר שני באוניברסיטת חיפה. בעשרה החודשים הראשונים לקורס משתתפים כל המפקדים בצוותים מעורבים של כל הזרועות והאגפים, ואילו בחודשיים האחרונים של הקורס משתתפים רק מפקדים בחיל האוויר שיפקדו על טייסות. אל"מ ט', מפקד הקורס: "בעשרה החודשים הראשונים המטרה היא היכרות המערכות והתהליכים המבצעיים של צה"ל. ואילו בחודשיים האחרונים עוסקים בפרקטיקה של אתגרי הפיקוד האווירי, התמודדות עם משברים ולימוד מניסיון העבר של מפקדים בכירים". איך מכשירים מפקדים שבאים לקורס מעולמות שונים זה מזה? אל"מ ט': "עוסקים בטיפול באנשים, בפוליטיקה ארגונית בדרג בכיר, זה משותף לכולם. עושים סימולציות בהן מדמים אירועים שבהם ייתקלו מפקדי העתיד. המבנה ההטרוגני שלח הקורס מאפשר הרחבת אופקים ויציר קשרים לעתיד".  כל משתתפי הקורס התנסו בעבר בפיקוד זוטר ובכיר, וסא"ל ע' מסביר את ההבדל בין סגן מפקד טייסת, סמ"ט, לבין מפקד טייסת: "לסמ"ט יש אחריות רבה, אך יש ידיעה שיש מיהו מעלי. כמפקד טייסת אני אחראי לכל מה שקורה בטייסת, בדגש על התוצאה הסופית וטיפול באנשים. יש משהו במעבר מפיקוד זוטר לפיקוד בכיר, שדורש פרספקטיבה אחרת, בגרות, אחריות ושותפות גדולה".   

מתבססת על פיתוח טכנולוגי ישראלי המבוסס על אוטומציה מלאה לצרכנים, הכולל מערכת מבוססת ראייה ממוחשבת ועיבוד תמונה לזיהוי תכולת מדף חנות Q. קרדיט צילום: ארז חיים איש העסקים אבי כץ השיק השבוע רשת חנויות אוטונומיות בישראל בשם Q, המתבססות על הפיתוח הטכנולוגי של חברת ההיי טק הישראלית "סייב אורג" של היזם ארז גור. מדובר בחנויות קמעונאיות בשיטת "שלם וקח" הפתוחות 24/7, המציעות את כל סל הקניות הקמעונאי הבסיסי של מוצרי צריכה ומכולת, המבוססות על אוטומציה מלאה לצרכנים ולבעלי החנויות. מערכת הניהול החדשנית  מקנה יכולות ניהול מלאי, לקוחות, ספקים והנהלת חשבונות באופן אוטומטי. הלקוח מבצע הרשמה חד פעמית באמצעות מערכת זיהוי ביומטרית של טביעת אצבע המאפשרת לו כניסה לכל חנויות הרשת. הזיהוי הביומטרי משמש לפתיחת הארונות ולקיחה או החזרת מוצרים למדף, כאשר בסיום התהליך, מחויב הלקוח על הפריטים שאסף וחשבונית נשלחת אליו באמצעות סמס. הפיתוח של "סייב אורג" כולל מערכת מבוססת ראיה ממוחשבת ועיבוד תמונה לזיהוי תכולת מדף. מנגנון התפעול העצמאי מאפשר קניה זמינה, חכמה ונוחה, ללא קופות ותורים. המערכות מזהות מחסור במוצרים ומזמינות מלאי באופן אוטומטי. בנוסף, הן מנתחות את מספר המוצרים אותם לקוחות מחזירים ומזהות את המוצרים המועדפים על הלקוחות, ובכך המערכת מצמצמת עלויות בהזמנת סחורה חדשה. החנות כולה מרושתת באמצעים טכנולוגים חכמים. מנגנון הקניה עושה שימוש במערכת ארונות שקופים ומקררים מבוססי טכנולוגיה ייחודית  של שקילה המזהה את הלקוח שלקח את המוצרים. המדפים החכמים המותקנים במדפים, מזהים את המוצרים שנלקחו והוחזרו ממנו, המערכת המתקדמת לניהול ושליטה בנעשה בסניף, כוללת גם מעקב אחר לוגיסטיקה, מלאים סליקה וחיוב הלקוחות.

צ'כיה רכשה לאחרונה מכ״מים תוצרת תעשייה אווירית והיא נחשבת ללקוח מצוין של התעשייה הביטחונית הישראלית  צילום תמונות: אלעד מלכה   שר הביטחון, בני גנץ, אירח אתמול (ג') את שר ההגנה של צ'כיה לובומיר מטנר.  הצדדים דנו בחיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני וביחסים הטובים בין ישראל לצ'כיה. עוד דנו בצורך לשמור על יציבות אזורית לנוכח האתגרים בכלל והתוקפנות האיראנית בפרט.

״כמדיניות, מדינת ישראל מתירה ייצוא של מוצרי סייבר מפוקחים אך ורק לממשלות, אך ורק לשימוש חוקי, וספציפית למטרות מניעה וחקירה של פשעים וטרור" צילום: טל עוז / משרד הביטחון   "אנו מודעים לפרסומים האחרונים על שימוש במערכות שפותחו על ידי חברות סייבר ישראליות מסוימות. ישראל, כדמוקרטיה מערבית ליברלית, מפקחת על יצוא מוצרי סייבר לפי חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני ובהתאם למשטרי פיקוח בין-לאומיים״, אמר שר הביטחון, בני גנץ. ״כמדיניות, מדינת ישראל מתירה ייצוא של מוצרי סייבר מפוקחים אך ורק לממשלות, אך ורק לשימוש חוקי, וספציפית למטרות מניעה וחקירה של פשעים וטרור. על המדינות הרוכשות מערכות אלה לעמוד בהתחייבויותיהן לדרישות אלה. אנו לומדים כעת את המידע המתפרסם בנושא."  

בימים האחרונים עומדת חברת הסייבר הישראלית NSO בפני מתקפה תקשורתית ממקודת. בדיקה של כלל הטענות מראה שאף אחת לא נסמכת על הוכחה כלשהי. השאלה מי רוצה לפגוע בחברת הסייבר הישראלית CEO of Israel's NSO Group Shalev Hulio listens during an interview with Reuters about the company's product, Eclipse, a system that commandeers and force-lands intruding drones, at Bloomfield Stadium, in Tel Aviv, Israel June 8, 2020. REUTERS/Ammar Awad בימים האחרונים עומדת חברת הסייבר הישראלית NSO בפני מתקפה תקשורתית ממקודת. המתקפה עוסקת בשני טיעונים עיקריים.  טיעון ראשון  שרת חיפוש ואימות מספרי טלפון מקפריסין תחת שם שירות HLR Lookup דלף. כ-50,000 מספרי טלפון דלפו ממנו, כאשר בעיתונות הבינלאומית קישרו את השרת לחברה וטענו כי מדובר ברשימת מטרות של כלי האיסוף של החברה תחת המותג הציבורי ״פגסוס״. הטענה היא שלקוחות פגסוס מחפשים בHLR Lookup את המטרות שלהם לפני הדבקה של מכשירי הסלולר שלהם.  ובכן, החברה הצהירה רשמית ששרת הHLR Lookup שדלף אינו בבעלותה, אינו משמש לצורך פעילות של פגסוס, ואין לה בכל מקרה כזו כמות של מטרות בו זמנית. מודל המכירה של פגסוס הוא לפי רשיונות, כאשר כל רישיון מגדיר כמה מטרות אפשר ליישם בו זמנית. מכאן, שהחברה יודעת לפי החוזים שלה, כמה מטרות בו זמנית ניתן ליישם בכל העולם.  יתרה מכך, ייתכן ולקוחות פגסוס משתמשים בשירות HLR Lookup. היות ואלו שני שירותים שונים, ייתכן ולקוח מבצע בדיקות מספרי טלפון בHLR Lookup. האם זה אומר שכל מספר שהוא חיפש הפך בהכרח למטרה בפגסוס? לא. הקישור שעשו העיתונאים המסויימים נובע מבורות טכנית איך עובדים עם פגסוס או ממניע מכוון אחר.  טיעון שני ארגון אמנסטי, יריב ותיק של NSO, פרסם מאמר טכני ובו טענה כי כ-80 עיתונאים הודבקו על ידי פגסוס שהיה בשימוש לקוחות החברה. במאמר, מנתחים את קוד תוכנה שמצאו במספר מכשירי טלפון של עיתונאים ועו״ד, כאשר הטענה היא שאלו שאריות קוד תוכנה של פגסוס. עוד טוענים בדו״ח כי החברה מפעילה תשתיות בחברת אמזון וחברות אחרות בארה״ב.  ראשית, לאף אחד באמנסטי אין, ככל שאמנסטי מצהירים, את קוד המקור של פגסוס. מכאן, שגם אם נמצא קוד מסוים במכשיר טלפון מסוים, ללא השוואה לקוד המקור של פגסוס, אין אפשרות להוכיח שמדובר בקוד של פגסוס. לכן, כל הניתוח הטכני שעושים בדו״ח מבוסס על השערות. ואם, נניח, מצאו באמנסטי קוד של כלי תקיפה אחר? איך ידעו החוקרים להבדיל בין כלי תקיפה אחד למשנהו, אם אין להם את קוד המקור של הכלים? מכאן, הטענה כי מדובר בכלי של NSO, אינה נסמכת על הליך פורנזיקה מקצועי.  בהקשר תשתיות בארה״ב, ובכן, אם פלוני עוקב אחרי המשפט של פייסבוק מול NSO, כי אז הוא יראה שהחברה הצהירה רשמית בפני בית משפט אמריקאי שאין לה תשתיות בארה״ב. שקר, יעלה לחברה הון. מעבר להליך פלילי נגד הנהלת החברה בארה״ב על עדות שקר. מכאן, שגם טענה זו של אמנסטי לא נכונה.  בניתוח לא הוצגה אף הוכחה שאלו תשתיות של  NSO. גם לא בתגובה של אמזון לטענות של אמנסטי.  טענות על כשל לוגי בתגובת NSO לצד הטענות שפורטו לעיל שעלו בעקבות הפרסומים, טענה נוספת עלתה כנגד הלוגיקה של דוברות NSO. הטענה כזו: אם אתם אומרים שאתם לא יודעים מה המטרות של הלקוחות שלכם, איך אתם יודעים מי לא מטרה? ובכן, התשובה לכך טמונה בהסכם של החברה עם הלקוח.  כאשר הלקוח רוכש רשיונות לפגסוס, הוא חותם מול NSO ומול מדינת ישראל. היות והמוצר מפוקח, גורמים כמו משרד הביטחון, משרד החוץ, המוסד ועוד מספר גורמים צריכים לאשר כל מכירה. כמו שקורה בכל מכירת מוצר מפוקח. על הפיקוח אחראי אגף אפ״י במשרד הביטחון.  במסגרת ההסכם, הלקוח חותם, בין היתר, על סעיף שאומר, שאם ישנה תלונה מפלוני בהקשר השימוש במוצר, הלקוח מחויב להתיר לNSO גישה למערכת המסוימת שלו. כולל גישה ללוגים. היות וNSO היא היצרן, היא מקבלת גישה מלאה למערכת הלקוח, ויכולה אפילו לדעת אם הלקוח ניסה לשבש הליכים - כלומר, למחוק לוגים. לוג במשמעותו אחרי איזה מספר טלפון נעשה מעקב ומתי.  היות ולקוחות החברה ממשלתיים בלבד, מדובר בגופים מקבילים למוסד, שב״כ, משטרה, צה״ל בישראל. אלו גופים הפועלים בחשאיות, ולכן ההסכם קובע, שאם לא תנתן לNSO גישה מלאה לצורך חקירה בעת תלונה, לחברה שמורה הזכות לכבות ללקוח את המערכת. המשמעות בעיני הלקוח היא שכל המבצעים המתנהלים באותה עת, המבוססים על המערכת של NSO - נידונים לכשלון. ומדובר במבצעים נגד טרור, פשע מסוגים שונים, שחיתות ועוד.  התביעה של פייסבוק הפרסומים של הימים האחרונים נגד NSO אינם מפתיעים. הם חלק מאוסף פרסומים שראו אור בחודשים האחרונים, לרוב, המקורות לפרסומים נשארים קבועים. אמנסטי, סיטיזן לאבס, עיתונאים מסוימים בעולם. בפרסומים עכשיו נכנס גוף חדש בשם Forbidden Stories. מי מממן את הארגונים האלו? מי קובע את האג׳נדה שלהם? לא ברור. NSO אינה חברת התקיפה בסייבר היחידה בעולם, ועם זאת, היא מקבלת נתח כמעט אבסולוטי של הפרסומים בשוק זה מצד מקורות אלו.  חלק מהפרסומים נגד החברה החלו לצבור תאוצה גם אחרי הגשת התביעה של פייסבוק נגד NSO בארה״ב. פייסבוק, הבעלים של וואטסאפ, הגישה תביעה נגד החברה בגין, לכאורה, ניצול תוכנת וואטסאפ כדי להדביק כ-1400 טלפונים של משתמשים. כרגע הדיון בארה״ב ממוקד בשאלה האם ניתן לתבוע את NSO בארה״ב. מחכים להחלטת המעגל התשיעי, בית המשפט לערעורים בארה״ב בנושא.  NSO מצידה מנהלת את הלובי בארה״ב באמצעות חברת Pillsbury Winthrop Shaw Pittman LLP בעלות חודשית של 75,000 אלפי דולרים. למה צריך לובי? שאתה נלחם משפטית בפייסבוק, צריך לובי, ובארה״ב צריך להצהיר רשמית את מי אתה שוכר, מה הוא עושה עבורך וכמה זה עולה לך.  כמובן, שאם פייסבוק הייתה רוצה להוציא את NSO מהמשוואה, היא הייתה קונה אותה וסוגרת אותה לצמיתות. אבל זו אינה המטרה של פייסבוק. ענקית התוכנה רוצה להשתמש במשפט של NSO כתצוגת תכלית לכלל חברות התקיפה והאיסוף בסייבר. אם יהיה ניתן לתבוע חברות כאלו בארה״ב, הסיכון הפיננסי לנהל חברות כאלו יעלה פלאים. אולי פייסבוק רוצה לכפר על פרשת קיימברידג׳ אנאליטיקס באמצעות המשפט נגד NSO. ימים יגידו.  סיכול ממוקד עוד כיוון שעלה היום (ד) בוושינגטון פוסט הוא האשמה של ״גורמים אמריקאים״ כי NSO משתפת פעולה עם המודיעין הישראלי. "זה מטורף לחשוב ש- NSO לא תשתף מידע על ביטחון לאומי רגיש עם ממשלת ישראל", אמר בכיר לשעבר בביטחון לאומי אמריקני, שעבד בשיתוף פעולה הדוק עם שירותי הביטחון הישראליים, בתנאי אנונימיות. "זה לא אומר שהם חזית של סוכנויות הביטחון הישראליות, אבל ממשלות ברחבי העולם מניחות ש- NSO עובדת עם ישראל." עוד מוסיף העיתון כי ״אף על פי ש- NSO היא חברה פרטית, גורמים רשמיים בארה"ב חשדו זה מכבר שמידע שהיא אוספת נצפה גם על ידי ממשלת ישראל, אמר גורם אמריקני בהווה המכיר את הנושא״, נכתב בכתבה. כמובן אף אחד מהגורמים האלו לא נחשף בשמו, אז לא ניתן לדעת עד כמה אמין הדיווח.  נניח שהוא אמין, האם לא ניתן לטעון אותן טענות כלפי חברות אמריקאיות? חברות כמו סיסקו, ג׳וניפר, מיקרוסופט, VMware, HP, אמזון, גוגל, אורקל, מותקנות במרכזי המידע של העולם. ככל הנראה, מידע מכל המדינות בעולם עובר דרך מוצרים שלהן. מישהו חושב בכלל להאשים אותן בריגול לטובת ארה״ב?  מסתבר שהעיתונאים בוושינגטון פוסט ביקורתיים ומטילים ספק, אבל לא כאשר זה מגיע לחברות אמריקאיות. אולי זו הוכחה לקיומה של פרה קדושה בעיתונות האמריקאית? אפשר להאשים כל חברת תוכנה או חומרה בריגול. קל לשרוף מוניטין, קשה יותר להוכיח את הטענות. ולוושינגטון פוסט אין הוכחות בהקשר זה.  לסיכום, אמנסטי, סיטיזן לאבס, Forbidden Stories, וושינגטון פוסט או כל עיתון או אתר אחר שפרסם בימים האחרונים אודות ״גילויים״ על NSO  - לא הציג הוכחות לטענות שלו. הכל, נכון לכתיבת שורות אלו, פייק ניוז.  באופן מפתיע, אולי ההודעה של ממשלת צרפת על חקירה בנושא תביא ישועה ליחסי הציבור של NSO. חקירה ממשלתית של שירותי הביון הצרפתיים את הטענות יכולה לחשוף, אם ממצאיה יפורסמו, כי אף אחת מהטענות אינה נכונה. בסופו של דבר, כפי שטוענת החברה, מערכת פגסוס משמשת ממשלות לחקור פרשיות טרור, פשע, שחיתות ועוד. ואם מישהו הודבק על ידי פגסוס - כנראה יש לכך סיבה טובה. חומר מודיעיני לא תמיד אפשר לפרסם, מאידך, לתבוע את NSO כל אחד יכול. אם יש לו הוכחות. עד כתיבת שורות אלו, אף בית משפט, באף מדינה בעולם, טרם קבע שNSO עשתה עוול למישהו. 

מטרת ההסכם היא למכור לאוקראינה מאמן סייבר לאומי ולהתמודד על פרויקט בנייה של חוות שרתים ענקית במדינה    בועז לוי, מנכ״ל תעשייה אווירית. צילום: תעשייה אווירית  התעשייה האווירית הודיעה  אתמול (שלישי) כי חתמה על הסכם כוונות (LOI) עם מרכז התיאום הלאומי לאבטחת מידע האוקראיני (NCCC). שני הצדדים הסכימו לשתף פעולה בכדי ליצור מתודולוגיות ותפיסות של אבטחת מידע עבור מרכז התיאום הלאומי האוקראיני וכן על שיתוף פעולה בינלאומי לגבי טכנולוגיות איתור מתקפות סייבר.  לדברי התעשייה האווירית המטרה המשותפת של שת"פ זה היא ליצור תפיסת הגנת סייבר המותאמת למרכז התיאום הלאומי האוקראיני ולהשיק תהליך בניית יכולות ברמה הלאומית עבור אוקראינה. צוות התעשייה האווירית ערך מצגת חיה של ,TAME ™ Range מרכז יכולות הסייבר של התעשייה האווירית. המצגת נערכה על התשתית הטכנית של ה- NCCC ונועדה להפגין יכולות מתקדמות בהכשרת אנשי מקצוע בתחום הסייבר ואפשרות להתאמן בסביבה של מתקפות סייבר חיות. ומה בהמשך? ובכן, על פי מקורות של ישראל דיפנס, חתימת ההסכם נעשית כאשר ברקע ישנו הליך בחירת ספק לבניית חוות נתונים גדולה באוקראינה. היקף הפרויקט, על פי פרסומים גלויים, נע בין 500-700 מליוני דולרים. חוות השרתים אמורה לרכז חוות שרתים ממשלתיות אחרות וכן לספק לאוקראינה אפשרות לכרות מטבעות קריפטוגרפים. חוות השרתים אמורה בסביבת מתקן להפקת חשמל, זאת, מכיוון שכרייה כזו צורכת הרבה מאד חשמל. עוד נודע לישראל דיפנס כי גם חברת רפאל בוחנת כיצד היא יכולה להתמודד על הפרויקט.  

צה״ל גנב סוסים מרח״ל בגלל שאין חקיקה מסדרת. המשטרה וצה״ל רבים כל פעם מחדש בשטח. ושר הביטחון לא לוקח אחריות להעביר חקיקה מסדרת. אין חדש תחת השמש. עו"ד מעיין רוזנשטוק, היועצת המשפטית לרח"ל: ״הפערים הם בכל הנוגע להיבטי משק לשעת חירום, שמעוגנים רק בהחלטות ממשלה. לרח"ל יש סמכות לתאם, לתכלל ולהנחות משרדי ממשלה אבל רק מתוקף החלטות ממשלה ולא חקיקה״ רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון, יורם לרדו. קרדיט סטילס: דוברות הכנסת - נועם מושקוביץ ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ רם בן ברק, קיימה היום (ד') דיון על פעילות רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון, בהשתתפות ראש הרשות, יורם לרדו. יו"ר הוועדה פתח את הדיון ואמר כי רשות החירום הלאומית עברה גלגולים רבים במהלך השנים, והיות שישראל באירוע חירום מתגלגל של הקורונה כבר תקופה ארוכה, הוועדה ביקשה ללמוד על פעילותה של הרשות.  ראש רח"ל ביקש להתחיל בסקירה היסטורית של נושא ההגנה על העורף בישראל, אשר הסתיימה ב"ועדת מזרחי". לרדו: ב-2018 שר הביטחון ליברמן רואה שפיקוד העורף ורח"ל, שני הגופים שאמורים לסייע לו בניהול ההגנה על העורף, מתקוטטים ביניהם ומקים את ועדת מזרחי. הוועדה מבדילה, ומגדירה את פקע"ר כגוף האופרטיבי הגדול, האחראי על רמת הרשות המקומית והמחוז הממשלתי, ואת רח"ל לרמה האסטרטגית שמנחה את משרדי הממשלה בהכנה הכוללת לחירום ובמהלכו. המחוזות שהיו עד אז ברח"ל, בכפילות מסוימת עם פקע"ר, מפורקים, ורח"ל קטנה מ-63 עובדים ל-39 אנשים, שמהווים גוף מטה. לרדו אמר כי חזון רח"ל כיום הוא " מדינת ישראל איתנה ומוכנה להתמודדות המרחב האזרחי עם מצב חירום" וייעודה ותפקידיה נגזרים ממספר החלטות ממשלה. לרדו הדגיש כי הפער הגדול ביותר בפעילות רח"ל היא העובדה שסמכותה נגזרת מהחלטות ממשלה בלבד, ולא מתוקף חוק. עם זאת, ציין גם כי משרדי הממשלה וגופים רבים במשק שמחים לשתף פעולה עם ההנחיות בגלל שהיה צורך ממשי ו"צימאון" לגוף שירכז את הנושא, יגבש את תמונת המצב ויסייע "לעשות סדר". לרדו ציין כי תפקיד חשוב של רח"ל הוא בניית תרחישי הייחוס לאירועי החירום השונים, אם זו מלחמה, רעידת אדמה, מתקפת סייבר וכד'. לרדו אמר כי כעת ישראל עדיין פועלת לפי תרחיש ייחוס שאושר בשנת 2016, אבל התייחס עד לסוף שנת 2020, ובחודש ספטמבר רח"ל תסיים את העבודה על תרחישי הייחוס לשנים הקרובות ותוכל להציגו לוועדה. לרדו נשאל מדוע לדעתו לא הוטלה האחריות על ניהול משבר הקורונה על רח"ל, והשיב כי בתחילת האירוע רח"ל הייתה עוד בתהליך של בניה מחדש, ולכן הוא משער שזו הסיבה שהמשימה לא הוטלה עליה. יו"ר הוועדה העיר: חייב להיות מוגדר בחוק מי האחראי כדי שבעת אירוע חירום הדברים יהיו ברורים ולא יחליטו רק אז מי מנהל את הדברים. ח"כ יאיר גולן הוסיף: בדיוק בשל כך נדרש "חוק עורף עדכני", הרי חוק הג"א מ-51, שעל פיו פועלים עד היום, לא ידע שתהיה רח"ל. החוק לא חייב להיות מהפכני – רוב הדברים שרירים וקיימים, רק דורשים עדכון. ההסדרה בחוק צריכה לקבוע מי מוביל את האירוע ולא למי יש סמכות על מי, כי הגדרת סמכות העל היא מה שהפיל את החוק בעבר. כל גופי החירום ממילא רוצים את טובת מדינת ישראל, ונוטים ממילא לשתף פעולה בחירום. ברגע שלא יוגדר מבנה היררכי, אלא של שיתוף פעולה בהובלת גוף מסוים, ניתן יהיה לקדם ולהסדיר הכל. עו"ד מעיין רוזנשטוק, היועצת המשפטית לרח"ל: אסביר על קצה המזלג למה צריך את "חוק העורף". בהיבטי הפיקוד והשליטה כמעט אין פערים בחקיקה, וחוק הג"א עונה למצבי חירום צבאיים ופקודת המשטרה למצבי חירום אזרחיים. הפערים הם בכל הנוגע להיבטי משק לשעת חירום, שמעוגנים רק בהחלטות ממשלה. לרח"ל יש סמכות לתאם, לתכלל ולהנחות משרדי ממשלה אבל רק מתוקף החלטות ממשלה ולא חקיקה. חוק העורף יקבע חוק מסגרת, שלא יעסוק בתרחיש זה או אחר, אלא בכל מה שייכלל בתרחיש הייחוס. כנגזרת של תרחיש הייחוס תיבנה תכנית אבל לאומית ובאמצעותה יונחו משרי הממשלה. מרבית הסמכויות בחוק לא יינתנו לשר הביטחון, אלא לממשלה כולה, ותחתיה יש סמכויות ספציפיות של שר הביטחון, ומהן סמכויות ותפקידים של רח"ל, שיעוגנו לראשונה בחוק. רח"ל תמשיך להנחות את משרדי הממשלה, והם את הגופים שתחת אחריותם – למשל, רח"ל מנחה את משרד הבריאות, משרד הבריאות את קופות החולים, והן מנחות את בתי המרקחת וחברות התרופות. כיום רח"ל לא יכולה להנחות שום ספק פרטי בחירום, אלא רק להתקשר עם ספקים לחוזי אספקה בחירום. ח"כ אבתיסאם מראענה שאלה כיצד רח"ל נערכת לתת שירות וסיוע בחירום לאוכלוסיות שונות, בדגש על אלו שעברית אינה שפת אימם? ראש רח"ל השיב כי כפי שהגדירה ועדת מזרחי, המרחב האופרטיבי, של הרשות המקומית והאזרח בקצה, נמצא אצל פקע"ר, אשר יודע לפעול בכל השפות ומול כל האוכלוסיות. ח"כ גולן הוסיף כי לכל רשות מקומית, גם ערבית יש יחידת קשר, יקל"ר, ובראש יקל"ר כזה יש דובר ערבית, מתוך האוכלוסייה הערבית. כל חומרי ההסברה יוצאים בכל השפות. ובנוסף, ב-2010, היה לי הכבוד במפקד הפיקוד להקים פלוגת חילוץ והצלה ראשונה על טהרת הציבור הערבי, וכיום יש כבר מספר פלוגות שכאלה. יו"ר הוועדה, ח"כ בן ברק, סיכם: אנו כבר כשנתיים בסוג של חירום מתמשך, שבמהלכו היה גם סבב לחימה שהציף בעיות מסוג אחר. אנו יודעים באיזה אזור בעייתי ומסוכן אנו חיים, בו אירוע חירום יכול להגיע בכל רגע, וכל הזמן יש אפשרות של מצור על מדינה קטנה כמו שלנו. נעזור לכם לקדם את החוק, שיסייע להסדיר את התחום באופן ברור. 

אלוף הימן דיבר בכנס הסייבר הבינלאומי באוניברסיטת תל אביב בו קיבל את פרס ״הסוס הטרויאני״ בשם צה״ל ראש אמ״ן, אלוף תמיר הימן, אתמול בכנס. קרדיט צילום: אוניברסיטת תל אביב ראש אמ״ן, אלוף תמיר הימן, השתתף אתמול (ג׳) בכנס הסייבר הבינלאומי באוניברסיטת ת״א, בו קיבל בשם צה״ל את פרס ״הסוס הטרויאני״. בנאומו, התייחס האלוף לאיום הסייבר התמידי על ישראל. ״במסגרת המבצע האחרון בעזה, מידע שנאסף ממגוון מקורות - בין היתר ממרחב הסייבר, הותך יחד באמצעות יכולות עיבוד מתקדמות, בינה מלאכותית ולמידת מכונה לכדי תפוקות מבצעיות. דבר זה אפשר לצה״ל לתפקד טוב יותר, מהיר יותר, ועם פחות אבדות בחיי אדם״, אמר אלוף הימן. ״אני רוצה להתייחס גם לאיומים היומיומיים על מדינת ישראל במימד הסייבר. ישראל נמצאת תחת איום תמידי במימד הסייבר, ומתקפות מבוצעות לעיתים נגדה. אנו מצליחים להתמודד עם מרבית האיומים באמצעות יכולות הגנה מתקדמות״. ״כמו בממדי הלחימה אחרים, הגנה לבד אינה מספקת. יש לנקוט צעדים נוספים בכדי לשמר את עליונות ישראל אל מול אויבנו. אלו שתוקפים את ישראל באוויר, בים, ביבשה או בסייבר צריכים להבין את הסיכון שהם לוקחים. כפי שהם נוכחים לראות פעם אחר פעם, התקפיות תיענה בהתאם".