הפנטגון שואף להגדיל את עוצמת מנועי המטוסים החל משלב של ייצור בלוק 4. וגם - עלויות התחזוקה של מנועי F-135 PW-100 טורבו-פן של פראט אנד ויטני "מהוות אתגר" צילום: דובר צה״ל הפנטגון שוקל שינויים ושיפורים במנועי מטוסי הקרב החמקניים F-35 או התקנת מנוע אחר, כדי לשפר את ביצועי המטוסים ולהתגבר על בעיות תחזוקה של המנועים הקיימים תוצרת פראט אנד ויטני. ג'יינס מדווח כי גנרל אריק פיק, מנהל תכנית מטוסי F-35 בצבא ארה"ב, אמר בסקירה בקונגרס האמריקני כי עלויות התחזוקה של מנועי F-135 PW-100 טורבו-פן של פראט אנד ויטני "מהוות אתגר" כאשר המנועים מתקרבים לראשונה לשלב של 2,000 שעות טיסה, שלב שבו נדרשת הסרת המנוע לטיפול. גנרל פיק הוסיף שהפנטגון גם שואף להגדיל את עוצמת מנועי המטוסים החל משלב של ייצור בלוק 4. "יש צורך להעריך מחדש אופציות למנועי F-35'", אמר הגנרל, והודיע שישתף פעולה עם חיל האוויר, עם הצי ועם המרינס כדי למצוא חילופים למערך ההנעה הנוכחי של המטוסים.  הוא סיפר כי ביקר באחרונה במתקן של חברת המנועים ג'נרל אלקטריק GE, העוסקת אף היא במנועי F-35 של חיל האוויר. לדבריו התרשם מהתכניות של GE "אך יש עוד הרבה עבודה לעשות לפני ש-GE תוכל להגיש תכנית משלה לייצור מנוע למטוסי F-35".    

ניצב משה ברקת, תת ניצב רקפת לוין גורדון ותנ"צ איילת אבישר הודיעו על פרישה צילום: משטרת ישראל לאחר 30 שנות שירות במשטרת ישראל, שש מהן בדרגת ניצב בתפקיד מפקד מחוז, הודיע היום מפקד מחוז מרכז, ניצב משה ברקת, למפכ״ל המשטרה רב ניצב יעקב שבתאי, על החלטתו לפרוש ממשטרת ישראל בחודשים הקרובים. ניצב ברקת אמר למפכ״ל שלאחר שירות ציבורי מגוון ותובעני במשטרת ישראל, הוא חש כי מיצה מסלול חיים חשוב ומרתק זה, וכעת הוא בוחר לצאת לדרך חדשה. היועצת המשפטית של המשטרה תנ"צ איילת אבישר הודיעה על פרישה. תת ניצב רקפת לוין גורדון, נשיאת בית הדין למשמעת במשטרת ישראל הודיעה על פרישה מהמשטרה.

בסוריה מאשימים את ישראל בתקיפה אווירית. מנגד, רקטות שוגרו מלבנון לגליל המערבי. צה״ל הגיב בירי תותחים לעבר מקורות השיגור  צילום: דובר צה״ל  על פי דיווחים במרשתת, אתמול (ב), בוצעה תקיפה אווירית בשטח סוריה המיוחסת לישראל. על פי דיווח של מעריב, הטלוויזיה הסורית הממלכתית דיווחה כי "מערכות ההגנה האווירית יירטו מטרות עוינות בשמי המדינה" וטענו כי מדובר ב"תוקפנות ישראלית". התקיפה התרחשה מדרום לעיר חאלב.  לאחר מכן, בשעות לפנות בוקר, הופעלה התרעה במרחב הגליל המערבי. על פי דובר צה״ל: ״בהמשך לדיווח על  הפעלת התרעה, זוהו שני שיגורים משטח לבנון לשטח ישראל. לוחמי ההגנה האווירית יירטו שיגור אחד, והשיגור השני נפל בשטח פתוח. בשלב זה, אין הנחיות מיוחדות לעורף.״ בתגובה לירי הרקטות, כוחות ארטילריים של צה"ל תקפו בשטח לבנון.   

מדובר בהסכם למכירת 29 מטוסי קרב מדגם F-16 ,'נץ', לחברת Top Aces קרדיט: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון.   משרד הביטחון שלח לפני זמן קצר לארה"ב ארבעה מטוסי אף-16 ('נץ') נוספים, שישמשו לאימון חיל האוויר האמריקני.  לפני מספר חודשים, בהובלת האגף לסיוע ליצוא הביטחוני ('סיבט'), חתם משרד הביטחון על הסכם למכירת 29 מטוסי קרב מדגם F-16 ,'נץ', לחברת Top Aces, אשר תספק שירותי ביום אויב ("טייסת אדומה") לאימון חיל האוויר האמריקני.  הבוקר נחת בנתב"ג מטוס מטען מסוג 'אנטונוב', שעליו העמיסו אנשי יחידת הממונה על השינוע הבינלאומי במנה"ר משלוח של ארבעה מטוסי קרב נוספים.

עידן הפייק ניוז הגיע גם לסיקור אודות סייבר התקפי. כן, זה תחום שמושך אש. עם זאת, רצוי לבדוק עובדות. לחברה הישראלית אין תשתיות בארה״ב והמידע שדלף משרת מקפריסין אינו כולל את רשימת המטרות של החברה קרדיט: יונתן בלום פרסומים של כלי תקשורת בעולם, כולל ישראלים, טוענים כי דליפה משרת hlrlookup בקריסין חשפה כ-50,000 מטרות של חברת הסייבר הישראלית NSO. מהו שירות hlrlookup? זהו שירות המאפשר לאתר מספרי טלפון ברחבי העולם. מדובר בשירות פתוח, חלקו בחינם וחלקו האחר בתשלום. רק שהשירות הזה לא שייך לNSO ואינו משרת את כלי הסייבר של החברה.  אז מה כן חדש בפרסומים? ובכן, בפרסום אחר של אמנסטי, יריבה ותיקה של NSO, יש ניתוח טכני של קוד, שלכאורה שייך לכלי התקיפה ״פגסוס״ של NSO. הקוד נלקח, בין היתר, מטלפונים של עיתונאים ועו״ד, חלקם בצרפת, שלטענת אמנסטי נפלו קורבן להדבקה מצד לקוח פגסוס.  בעוד חלק מהניתוח הטכני מתבסס על קוד ישן, טוענים באמנסטי, שבין היתר, הם מצאו חולשה חדשה לתוכנת הiMessage של אפל. לפי הכתוב, מדובר במתקפות דומות במהותן לאלו מ2019, גם אז, בוצע שימוש במתקפה בתוכנת הiMessage של אפל. על פי הפרסום, החולשה מסוג zero-click (לא נדרשת התערבות משתמש) מתאימה לגרסת iOS 14.6. עוד נטען, כי NSO ניצלה, לכאורה, יישום נוסף של אפל - Apple Music.  לטענות אלו אין הוכחה מעשית נכון לכתיבת שורות אלו - לא לחולשה בתוכנות אלו ולא לטענה שאת החולשות מצאה NSO. בנוגע לטענות על ניצול תוכנות של אפל, נכתב בפרסום כי ״דיווחנו על מידע זה לאפל, שהודיעה לנו שהם חוקרים את העניין.״ כאמור, בינתיים אין מידע נוסף מצד אפל.  עוד לטענת הכותבים, החברה החלה לעבוד ״בחודשים האחרונים״ עם AWS services בבניית תשתית למתקפות שלה. ״אמנסטי אינטרנשיונל דיווחה על מידע זה לאמזון, שהודיעה לנו כי הם ׳פעלו במהירות כדי לסגור את התשתית והחשבונות המעורבים׳״, נכתב בפרסום.  טענה זו אינה סבירה (בלשון המעטה) לאור העובדה שNSO נמצאת במשפט מול פייסבוק בארה״ב בחודשים האחרונים. במסגרתו, העידה בשבועה, כי אין לה פעילות בכלל בארה״ב. מכאן, ששימוש בתשתיות אמריקאיות לטובת תשתית תקיפה יכול לסבך את החברה לאור המשפט שכרגע מחכה לתוצאת הערעור של פייסבוק - האם ניתן לתבוע את החברה בבית משפט אמריקאי. ייתכן ואמנסטי מצאו משהו באמזון, כן או לא, אבל הוכחה שזה שייך לNSO - אין.  בפרסום טוענים, כי על פי מידע שהגיע ממקור לא ידוע, פגסוס כבר לא שומר על התמדה (persistence) במכשירי iOS (היכולת לפעול גם לאחר אתחול המכשיר). ״לכן, קבצים בינאריים הקשורים לתהליכים אלה אינם ניתנים לאחזור ממערכת הקבצים הלא נדיפה. במקום זאת, יהיה צורך להיות מסוגל לפרוץ את המכשיר ללא אתחול מחדש ולנסות לחלץ קבצים אלו מהזיכרון״, כותבים בפרסום. וגם מספקים סימנים לזהות את פגסוס.  בכתבה טוענים כי תשתית Pegasus של קבוצת NSO מורכבת בעיקר משרתים המתארחים במרכזי נתונים הממוקמים במדינות אירופה. ״המדינות המארחות את שרתי ה- DNS בתחום הזיהום ביותר כללו את גרמניה, בריטניה, שוויץ, צרפת וארצות הברית. רוב השרתים המזוהים מוקצים לחברות אירוח בארה"ב, Digital Ocean, Linode ו- Amazon AWS.״ בדו״ח רשומים מספר ספקי אירוח בארה״ב ואירופה, לכאורה, כאלו ששירתו את NSO - גם במקרה זה, אמנסטי לא סיפקו הוכחות כלשהן הקושרות את החברה לממצאים.  לצד הדו״ח של אמנסטי, ארגון נוסף בשם citizenlab.ca, עשה בדיקה עצמאית משלו לדו״ח של אמנסטי. גם הוא מצא שימוש בתשתיות אמזון וחולשה עדכנית ליישום iMessage של אפל. יצויין כי סיטיזן לאבס לא שייכה את הממצאים לNSO.  תגובת NSO לשתי טענות שעלו בפרסומים האחרונים תשתיות בארה״ב: ״הטענה בדבר סגירת חשבונות אמזון אינה נכונה. גם התגובה של אמאזון אינה מתייחסת  לתשתיות NSO.״ דליפת מידע: ״מדובר בכותרות סנסציוניות  חסרות בסיס עובדתי. בדו״ח לכאורה שהועבר אין כל קשר בין רשימת 50,000 המספרים המדוברים לקבוצת NSO או למערכת פגסוס. למעשה, אפילו עורכת עיתון הוושינגטון פוסט הצהירה, כי ׳לא ניתן לקבוע באופן וודאי מהי מטרת הרשימה׳. ״גם הדו"ח עצמו קובע כי "לא ידוע כמה מהמספרים המדוברים היוו מטרות בפועל", אך כאמור אין זה מנע את הכותרת ואת סילוף המציאות. וכך, מי שקורא את הכתבה לומד, כי הסיפור מבוסס, למעשה, על כ-37 מתוך 50,000 מספרי הטלפון, וגם לגבי אותם 37 מספרים – העיתונאים/חוקרים לא הצליחו להוכיח קשר ל-NSO ולמערכות שלה. ״באותה מידה, אפשר היה לפתוח את מדריך הטלפון "דפי זהב", להרכיב רשימה מ-50,000 מספרי טלפון שנבחרו באקראי, ולייצר כותרות סנסציוניות על בסיסה. מלכתחילה, הסיפור היה תלוש ומנותק מהמציאות.  ״כאשר כתבי העיתונים יצרו עימנו קשר בשבוע שעבר לקבלת תגובה, לאחר, שלדבריהם, השקיעו חודשים בחקירת השמועות, הטענה הייתה מרעישה עוד יותר, שלא לומר דמיונית. במקור, נטען, כי 50,000 המספרים נמצאו והודלפו מתוך שרתים של NSO.  ״לאחר שהבנו שהדבר הזה בלתי אפשרי מכיוון ש-NSO לא חשופה למטרות הלקוחות, אין לה גישה לנתוני הלקוחות, לא קיים שרת מרכזי אחד שמחובר ללקוחות, ודבר לא דלף משרתי החברה. זאת ועוד, גם כמות המספרים שדווחה אינה הגיונית מבחינת הרשיונות שאנאסאו מעניקה ללקוחות, פנינו לכתבים עם דרישה חריפה לדייק בעובדות ואף עירבנו עורכי דין המובילים בתחומי תביעות דיבה, הפכו הסיפורים  במהירות  לסיפור תיאורטי אחד גדול, ובלבד שתישאר להם כותרת. ״כעת, הטענה החדשה היא כי 50,000 המספרים הללו קיימים ברשימה לא מוכרת וללא קשר כלשהו ל- NSO. עם זאת, איכשהו, החליטו הכתבים להמשיך עם הסיפור הזה, גם לאחר שהתברר כי מקורותיהם הלא מזוהים הטעו אותם, ממניעים תמוהים.  ״לבסוף, במקום להודות, כי אין מזימה זדונית, בחרו אותם  כתבים להטעות בכוונה את הקוראים באמצעות עלילה מלאת פיתולים ופניות, כדי להסיח את הדעת מאותו מונח חמקמק, 'האמת'.  ״כפי שחזרה והצהירה NSO בעבר, לא נמצא שום קשר בין הטכנולוגיות שלנו לבין הרצח המתועב של ג'מאל חשוגי. אנו יכולים לאשר, כי הטכנולוגיה שלנו לא שימשה להאזנה, מעקב, או איסוף מידע אודותיו או אודות בני משפחתו שהוזכרו. חקרנו בעבר טענה זו, אשר נשמעת שוב ושוב ללא אימות.  ״על אף האמור לעיל, קבוצת NSO תמשיך לחקור את כל החשדות המבוססים לגבי שימוש לרעה במוצריה, ותנקוט בפעולות החלטיות, ככל שיידרש, על בסיס ממצאי חקירות אלה. ובכלל זה, השבתה מרחוק של מערכות אצל לקוחות, פעולה ש-NSO כבר הוכיחה מספר פעמים את יכולתה ונכונותה לנקוט בה, ולא תהסס לעשות זאת שוב, ככל שיידרש. ״הטכנולוגיות של קבוצת NSO סייעו ומסייעות במניעת טרור, אלימות, פשעים ופיגועי טרור. מדי יום אנו עדים לאינספור מקרים בהם הטכנולוגיה עזרה לאתר ולתפוס פדופילים, סוחרי סמים וסוחרים בבני אדם, לאתור ילדים נעדרים וחטופים, לאתר ניצולים שנלכדו תחת בניינים שקרסו ובאסונות טבע, ולהגן על המרחב האווירי מפני איומי רחפנים.  ״במילים פשוטות, המטרה היחידה של הטכנולוגיות המפותחות בקבוצת NSO היא הצלת חיי אזרחים. החברה תמשיך לעבוד למען מטרה זו, למרות כל הניסיונות המתמשכים להכפיש אותה ולפגוע בשמה הטוב, על רקע כוזב וחסר כל ביסוס עובדתי.״

קצא״א לובשת את חליפת האיומים: ״כל פגיעה בהסכם תגרום לפגיעה משמעותית ביחסי החוץ של ישראל ובעסקות עם חברות ממשלתיות ישראליות״ https://www.eapc.co.il/about-us/company-profile מימוש ההסכם בין חברת קצא"א לבין חברת RE DED L.B. שובר לראשונה את החרם הערבי בתחום הנפט. כל פגיעה בהסכם תגרום לפגיעה משמעותית ביחסי החוץ של ישראל ובעסקות עם חברות ממשלתיות ישראליות.  כך מגיבה חברת קצא"א (קו צינור אירופה אסיה) לעתירה לבג"צ שהגישו הארגונים הירוקים. קצא"א חתמה על הסכם עם החברה הבינלאומית RED MED להעברת נפט מאילת לאשקלון. 'החברה להגנת הטבע', 'אדם טבע ודין' ו'צלול' הגישו עתירה לבג"צ לביטול ההסכם להעברת נפט ומבקשים שבג"צ יחליט שההסכם אינו תקין כיוון שלא אושר בממשלה ולא התקיים דיון על אודותיו.  חברת קצא"א קובעת בתגובה לעצירה כי על פי סקר סיכונים שערכה חברת 'הנזמט', שאושרה על ידי המשרד להגנת הסביבה, הסיכון מפעולות החברה הוא אפסי. החברה קיימה דיאלוג שוטף עם המשרד להגנת הסביבה והמדינה תרוויח  מההסכם במישור הכלכלי והגיאו-פוליטי.  עוד נאמר בתגובת קצא"א לעתירה כי הסיכון של דליפה בלתי משמעותית הוא אחד ל-24 שנים. באירוע נדיר כזה הדלק ייאגר, לא יגיע לים ולא תיגרם כלל פגיעה סביבתית או זיהום. קצא"א מדגישה שנמל אילת הוא נמל אסטרטגי וחיוני למדינת ישראל, ההסכם שנחתם הוא חלק ממהלך העסקים הרגיל של החברה, ומדינת ישראל תרוויח מההסכם. פגיעה בו תוביל לפגיעה משמעותית ביחסי החוץ של המדינה.  לקריאת העתירה   

דובר הממשלה הגרמנית הפדרלית שלל את הטענה כי קרן המטבע העולמית (IMF) אינה מאשרת הלוואה ללבנון לשיפור המצב הכלכלי שם בגלל סכסוך גבולות ימי בין ישראל ובין לבנון   דובר צה״ל האתר הגרמני esut.de מדווח כי בתשובה לשאילתא בפרלמנט הגרמני השיב דובר מטעם ממשלת גרמניה כי בימים אלו מתנהלים מגעים סודיים בין ישראל ובין לבנון להסדרת קוי הגבול ביניהם, בעיקר בטווח הימי. ממשלת ארה"ב היא המתווכת בין שני הצדדים. דובר הממשלה הגרמנית הפדרלית שלל את הטענה כי קרן המטבע העולמית (IMF) אינה מאשרת הלוואה ללבנון לשיפור המצב הכלכלי שם בגלל העדר הסכם גבולות בין ישראל ובין לבנון. לדבריו, קרן המטבע העולמית נושאת ונותנת על תנאי ההלוואה עם ממשלת המדינה המדוברת ואז מפקחת על קיום תנאי ההלוואה. מכיוון שהקמת הממשלה בלבנון עדיין בעיצומה, קרן המטבע חסרה שותפים למשא ומתן. "חוסר יכולת פוליטית לפעול" בלבנון היא הסיבה להתעכבות הסיוע הבינלאומי.  

לרגל יום הירח שחל היום שוחחנו עם מנכ״ל חברת ״רמון ספייס״ על  דאטה סנטרים מחוץ לאטמוספירה, נחיתות על אסטרואידים קטנטנים, תמונות ממאדים, וגם על הבשורה המשמחת של ״בראשית 2״ תמונה שצולמה מתוך ״אפולו 11״ ב-20 ביולי, 1969. קרדיט צילום: NASA/JSC נסו לדמיין מחשב שפותח על ידי צוות מומחים מתוך מטרה לפעול בחלל. הוא משוגר בהצלחה, אבל עם צאתו מהאטמוספירה מתגלה בועת אוויר באחד מרכיביו. על פני כדור הארץ, בסביבה הטבעית, זו כמובן לא בעיה. בוואקום (ריק) של החלל, לעומת זאת, אותה בועה קטנטנה עלולה להרוס עבודה של שנים והשקעה של מיליונים: היא תחפש דרך לצאת, אך מאחר ואין לה אוויר נוסף להתמזג עמו, היא פשוט תתפוצץ בעוצמה בתוך המחשב, ממש כמו פופקורן במיקרוגל, ועל הדרך תחריב את כל מה שסביבה. על הבעיה הזו ועל רבות נוספות המאתגרות את תחום מחשוב החלל מבקשת לענות החברה הישראלית ״רמון ספייס״, שהוקמה בסיוע סוכנות החלל הישראלית ב-2004. החברה (הקרויה כמובן ע״ש האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון ז״ל), בונה מערכות מחשוב שמותאמות לתנאים הקיצוניים בחלל, המבקשות להוות מהפכה בשימוש בישומי תוכנה ועיבוד מידע בחלל. בין לקוחות החברה ניתן סוכנויות חלל ממשלתיות מרחבי העולם, וכן חברות פרטיות. ״המטרה שלנו היא הבאת המחשוב לחלל ואספקת שירותים לכדור הארץ, על מנת לאפשר לאפשר לעשות את מה שעושים פה על הקרקע בחלל״, מסביר מנכ״ל ״רמון ספייס״, אבי שבתאי, בשיחת וידאו עם ישראל דיפנס מפאלו אלטו, קליפורניה, שם ממוקמים משרדי החברה. ״רוב מה שאנחנו בונים מותקן בלוויינים ובמשימות חלל עמוק, deep space, משימות שחוקרות את מערכת השמש, את הסביבה מסביב לכדור הארץ ועוד. ״אנחנו מפתחים רכיבי עיבוד מאוד מתקדמים הפועלים על בסיס בינה מלאכותית ועיבוד אותות, וסביבם בעצם בונים מערכות מחשב שלמות שיכולות להתמודד עם הסביבה: הקרינה שהורסת רכיבים אלקטרוניים וצריך להתגונן מפניה במערכות מיוחדות, הוואקום – איך, למשל, מקררים מחשב אם אין אוויר שיאפשר שימוש במאוורר. מילולית, אנחנו מפתחים פתרונות שהם out of this world. עד היום, כבר השתתפנו ביותר מחמישים משימות חלל״. כמויות הדאטה המיוצרות בחלל עצומות, וגורמות לצוואר בקבוק בגישה לכדה״א ״הלקוחות שלנו משתמשים במערכות שאנחנו מספקים עבור שלושה תחומים עיקריים״, מספר שבתאי (״עם שם כזה, המסלול שלי לתחום היה כתוב מראש״, הוא צוחק). ״הראשון הוא תקשורת לוויינים, השני הוא עבור לווייני תצפית וחישה – בין אם אלקטרונית, תרמית או משהו אחר, והשלישי, תחום שמתפתח מאוד בתקופה האחרונה, הוא של מרכזי הנתונים (data centers). השאיפה היא ממש לבנות אותם בחלל ועל הירח, וזה דורש מערכות ספציפיות שמסוגלות לעבד כמות כזו עצומה של חומרים. צוות ״רמון ספייס״. צילום: בועז פורמן ״היום כמות הדאטה שמיוצרת בחלל הולכת ועולה אקספוננציאלית, והשיטות הרגילות שבהן זה צריך להגיע לכדור הארץ עבור עיבוד המידע כבר לא טובות. כמויות הדאטה העצומות גורמות לכך שנוצר צוואר בקבוק בגישה לכדור הארץ״, מרחיב שבתאי. ״יש כבר לא מעט גורמים שמתחילים לבנות תשתיות של מחשוב, דאטה ונטוורקינג מחוץ לכדור הארץ. זה נמצא יותר באזור שאנחנו מגדירים כ-״שירותים היקפיים״ (orbital services) לכדה״א. אבל הטכנולוגיה המתוחכמת הזו לא אמורה להתגבר רק על תנאי החלל הפיזיים הקשוחים, אלא להתמודד במקביל עם אתגר ארצי הרבה יותר: פשיעת סייבר ופריצות של גורמים זדוניים לאותן מערכות המכילות כמויות אינסופיות של מידע, שעלולות להוביל לתוצאות קטסטרופליות בקנה מידה עולמי. ״ככל שהמערכות בחלל יהיו יותר ויותר מתוחכמות, אני חושב שזה די ברור שאבטחת סייבר והגנה על מידע יהפכו להיות חלק אינטגרלי מהתעשייה, ויש כבר חברות שפועלות ספציפית בתחום הזה״, נדרש שבתאי לנושא ומבהיר שגם ״רמון ספייס״ מקנה חשיבות עליונה לנושא, ופועלת להבטיח את בטיחות מערכות התוכנה שלה, וכן ליצור את דרכים חדשניות לעדכון תוכנה בחלל.  ״בגלל שרוב הפעילות היא mission critical, אז כל הנושא של עדכון תוכנה בחלל  מקבל זווית אחרת לגמרי. זה כבר לא לעדכן דרך לינק את מחשב הלוויין היחיד, למשל, אלא עדכוני תוכנה שגרתיים של רשת שכוללת מאות לוויינים שחגים בשמיים, שצריכים לעבור שדרוג. זה תהליך מורכב מאוד, אבל הכרחי״. לווייני תקשורת, טכנולוגיות חלל, פריצות סייבר – לא צריך להיות קונספירטור גדול כדי לחשוב על ריגול ״בהקשר של צבאי ודיפנס, חלל תמיד היה אמצעי להשיג מידע, מסחרי ולא מסחרי כאחד. אז מן הסתם זה ימשיך להיות ככה״, משיב שבתאי בדיפלומטיות. ״אני מניח שגם יש מאבק מתמשך והיסטורי על השליטה בחלל, ואני חושב שכל הממשלות רואות את החלל כיעד אסטרטגי. מספיק לראות כמה כולם משקיעים בתחום – האמריקנים, הרוסים, הסינים. החלל נתפס כפרונטייר בעל חשיבות אסטרטגית רבה, זה חלק מהעניין״. נשארים על האסטרואיד לתמיד חובבי ״מסע בין כוכבים״ לדורותיו ימצאו עניין רב בתחום עיסוק נוסף של ״רמון ספייס״: המשימות הייחודיות שבחלל העמוק. ״הרכיבים שלנו נמצאים בלא מעט משימות האלה״, מספר שבתאי. ״למשל, במשימה Hayabusa2, של סוכנות החלל היפנית JAXA. במשימה שוגרה חללית לאסטרואיד שנמצא במרחק 400 מיליון ק״מ מכדור הארץ, אספה דגימות, עשתה את המסע בחזרה ונחתה פה בדצמבר האחרון. היום עוסקים בניתוח הדגימות. זה סיפור מדהים – לשלוח משהו שיגיע לאסטרואיד שכל השטח שלו הוא רק 1.5 ק״מ! ״למעשה, אנחנו נשארנו על האסטרואיד לתמיד״, מחייך שבתאי. ״תמיד מנסים שהחלק שחוזר לכדור הארץ יהיה כמה שיותר קטן, אז חזרה רק הקפסולה שאספה את המידע. אנחנו יושבים שם על מערכת מחשב שקשורה לדברים שונים, למשל צילומי הלוויין בזמן הנחיתה, האלקטרוניקה הקשורה למשימה עצמה – כמו הזרוע שאוספת את הדגימות, מחשבי הטיסה ועוד״. באיזה עוד משימות אתם נמצאים? ״אפשר למצוא אותנו גם במשימה של מקפת המאדים של סוכנות החלל האירופאית ששוגרה ב-2016. הרבה מהתמונות שהיום רואים ממאדים שמגיעות מהמקפת הזאת עוברות דרך רכיבי המחשוב שלנו״, אומר שבתאי. ״אנחנו גם חלק ממשימת ה-Solar Orbiter, שבשנה שעברה הגיעה לנקודה הכי קרובה לשמש עד כה, למרחק של כ-76 מיליון ק״מ ממנה, שזה בערך חצי מהמרחק מכאן לשמש. משימת Solar Orbiter. צילום: מתוך אתר סוכנות החלל האירופאית ״זו משימה משותפת של סוכנות החלל האירופאית ושל נאס״א. למידע שנאסף שם יש השפעה מהותית על ההבנה של התנהגות השמש, ואיך היא משפיעה על דברים שקורים בכדור הארץ״. בנוסף, החברה משתתפת במשימה של נאס״א העוסקת בניבוי התפתחות הוריקנים, וכן באחת המשימות המסקרנות ביותר של העתיד: זו של החללית JUICE, שתצא בשנה הבאה לחקר ירחי כוכב צדק. ״זה סופר קול להיות בכל המשימות האלה, להיות חלק מהדבר הזה של לפרוץ את גבולות כדור הארץ ולהיות חלק מהדבר הגדול הזה, של לחקור את מערכת השמש מעבר למיקום שלנו. לנו יש את הלוקיישן הכי טוב, זה בטוח, אבל כנראה שכדי לשמור על זה צריך יהיה להשתמש במשאבים של החלל ״, מסכם שבתאי. ״תעשיית החלל מתאימה לאופי של הסטראט-אפים הישראלים״ השיחה עם שבתאי מתקיימת לכבוד יום הירח המצוין ברחבי העולם היום (ג׳), ה-20 ביולי. ביום זה, בשנת 1969, דרך לראשונה ניל ארמסטרונג על הירח (באז אולדרין צעד למחרת). זהו גם רגע אופטימי במיוחד בתחום עבור מדינת ישראל: בשבוע שעבר הודיעה SpaceIL כי השלימה גיוס של 70 מיליון דולר, מה שיאפשר את שיגור החללית ״בראשית 2״ לירח בשנת 2024. ״עכשיו שהכריזו על התקציב, העסק הזה יכול באמת להתחיל לזוז״, אומר שבתאי. ״אנחנו כמובן מאוד שמחים, ומן הסתם בשלב כלשהו גם נהיה מעורבים בפרויקט הזה. ״אני מאוד מקווה שמשימה הזאת תהיה מוצלחת, כי אני חושב שתהיה לה הרבה מאוד משמעות מבחינת ישראל ותעשיית החלל בישראל״, ממשיך שבתאי. ״אני רואה איך העניין בישראל הולך ומתפתח. תראו כמה בעצם רעש היה סביב בראשית 1 והנחיתה שלה, ואיך החלל נכנס כרגע למיינסטרים, אפילו אצל ילדים. לפני ארבע-חמש שנים זה לא היה בכלל באג׳נדה, ופתאום יש כל מיני קייטנות חלל, ותחפושות פורים בנושאי חלל, הרבה יותר מאשר בעבר. זה מאוד יפה״. ספר קצת על העבודה שלכם בשוק הישראלי ״אנחנו מאוד פעילים בישראל. יש לנו הרבה שיתופי פעולה עם סוכנות החלל הישראלית, שגם הייתה אחד התומכים הכי גדולים שלנו לאורך השנים, ומאוד עזרה לחברה להתפתח. לאורך השנים, אנחנו מקיימים לא מעט פרויקטים ופעילויות חשובות יחד עם סוכנות החלל, גם ברמה המסחרית וגם ברמה של מדינת ישראל״, מסביר שבתאי. אגב, למעוניינים: החברה, המונה כעת 39 עובדים, מגייסת בימים אלה לשורה ארוכה של תפקידים. אבי שבתאי, מנכ״ל ״רמון ספייס״. צילום: באדיבות החברה ״בנוסף לסוכנות החלל יש לנו גם לקוחות בישראל. מול רובם אנחנו נמצאים תחת הסכמי חיסיון, אז קצת קשה לפרט. משהו שכבר סיפרנו עליו, למשל, הוא המעורבות שלנו בשלישיית הלוויינים של הטכניון (פרויקט ״אדליס-סמסון״ שהמריא לחלל במרץ השנה, להק לוויינים אוטונומי שתפקידו לאתר אותות על פני כדור הארץ, מ״ק). אפשר לספר שגם בישראל אנחנו מאוד פעילים בתחומים המרכזיים שכבר ציינתי: פתרונות מחשוב ודאטה למערכות לוויינים, לווייני תצפית וחישה, ומערכות תקשורת לווייניות״. ״צריך לזכור שתחום השירותים והאפליקציות של החלל נמצא ממש בחיתוליו, ואני חושב שהחדשנות הישראלית מתחילה עכשיו להגיע לשם״, אומר שבתאי. ״תעשיית החלל מאוד מתאימה לאופי של הסטארט-אפים הישראלים – ליזמות, לטכנולוגיה העמוקה. לדעתי נתחיל לראות יותר ויותר חברות כאלה של ה-start up nation בתחום. הערכה שלי: ישראל תהפוך להיות מרכז מאוד משמעותי לחדשנות בחלל״.