בחודש מאי לפני שנה יצא "עטלף עיוור", סינגל ראשון מתוך אלבומו החדש של המוזיקאי חנן בן ארי. כל מי ששמע את השיר החשוף והכואב הזה הבין שבן ארי מדבר בו על משבר חריף בחייו, שהשפיע גם על חיי הנישואים שלו ושל אשתו. "כשנגמר לי האוויר, אני בוכה לבד ברכב. ואת בוכה בפנים, אני רואה אותך נשרפת, את מפחדת להסכים שזו לא סתם תקופה חולפת. אני כותב בלילה שיר, זה מנקה ממני עצב". כאמן שלא מפחד לחשוף את נפשו לכל, חנן בן ארי גם לא הסתיר באלבומו זה את המשברים של חייו - ואף סיפר כי רבים משירי האלבום עוסקים במשברים נפשיים ובאתגרים רגשיים שחווה. בין השאר הוא עסק בו בחוסר הביטחון שליווה אותו ("הקהל ינטוש אותי"), בתחושות דיכאון קשות ("לא מרגש אותי כלום", "לא רוצה לחיות כמו כולם") ומשבר אמונה ("כבר אין לי קול לצעוק אייכה"). על רקע הודעתם המשותפת אתמול של חנן ואשתו הדסה בן ארי על כך שהם נפרדים, מעניין ועצוב לחזור לשורות השיר "עטלף עיוור" ולראות שהסימנים היו כבר שם, בשיר שמדינה שלמה שרה.

בכיר חמאס אוסמה חמדאן התראיין לרשת האמריקאית CNN ממקום מושבו בדוחה שבקטאר ונטש בזעם לאחר שהמגיש לחץ עליו ושאל אותו אם הארגון שלו נושא באחריות כלשהי למותם של רבבות הפלסטינים בעזה. צפו בריאיון ובפיצוץ שלו

עונות חדשות של "התעשייה", "רק רוצחים בבניין", "אמילי בפריז", "שר הטבעות: טבעות הכוח", "אבא בהפרעה" ו"פצ'ינקו", נפרדים מ"אקדמיית המטרייה" ו"אריות הים", "רוחות רפאים" מגיעה סוף סוף לישראל, ועוד המון סדרות ועונות חדשות. זה מה שקורה בטלוויזיה באוגוסט 2024

המרכיב הכי חשוב בחוויה של מלון הוא הזמניות שלה. אנחנו עוזבים את השגרה השוחקת לתקופה קצרה שבה מישהו אחר צריך לדאוג (לכאורה לפחות) להחליף סדינים, לכבס, לבשל ולנקות בעודנו חיים לרגע את הפנטזיה של הילדות: מקסימום זכויות עם כמעט אפס אחריות. העניין הוא שככל שהשהייה מתארכת, היתרונות הולכים והופכים לחסרונות: המגורים הצפופים, האוכל המונוטוני, תחושת הריחוק מהבית ומכל מה שהופך אותו למקום החמים והמזמין שמלון לעולם לא יכול להיות. כפי שישראלים רבים גילו השנה למרבה הצער, מלון לטווח ארוך מדי הוא הכל מלבד נופש, רוגע ושלווה. "ג'נטלמן במוסקבה", המיני סדרה התקופתית של שואוטיים (שעלתה במקור באפריל וזמינה כעת לצפייה ביס והוט), מבססת את הרעיון שלה על הפערים האלה בחוויה של מלון. היא מבוססת על רב מכר באותו שם מאת אמור טאוולס מ-2016, ועלילתה מתחילה ב-1921. הרוזן אלכסנדר איליץ' רוסטוב (יואן מקגרגור), נצר למשפחת אצולה שהייתה מקורבת למשפחת הצאר, חוזר משהות של מספר שנים בפריז כדי לגלות שהפך לבוגד במולדתו. המהפכה הבולשביקית שהתחוללה ארבע שנים קודם לכן, קמה על האצילים והמיוחסים, הורגת וכולאת בחמת זעם את כולם ומכחידה כל זכר לתרבות ולסגנון חייהם. אלא שהמקרה של רוסטוב מתגלה כבעייתי. הוא אמנם אציל קל דעת שלא עבד יום בחייו, אבל במשפטו מתגלה שהיה מעורב בכתיבת פואמה שהיוותה השראה רבה למנהיגי המהפכה. פתרון הביניים שנמצא הוא שרוסטוב יורשה לכלות את שארית ימיו במקום המגורים האחרון שלו, שהוא לגמרי במקרה מלון היוקרה מטרופול במוסקבה. רוסטוב מוזהר שאם רגלו תדרוך אל מחוץ למלון, הוא ימצא את מותו במהרה.

דלון היה אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בצרפת בשנות ה-60 וה-70, וזכה להצלחה עולמית כשהופיע בסרטים כמו "רוקו ואחיו", "הברדלס", "לעין השמש", "הסמוראי", "מר קליין" ועוד. כזמר, הוא זכור בזכות הלהיט "Paroles, Paroles" ששר עם הזמרת דלידה

הרשת געשה בעקבות כתבה ברשת 13, שבה לעגה חברת הכנסת לנהג מונית שהתלונן על אובדן הפרנסה. זה היה יכול להיות מצחיק, אלמלא הבדיחה הייתה על כולנו. מה הקשר בין זה להתפרצות של ניר דבורי, לגיבור ישראל ארנון זמורה ולחופי תאילנד? תתפלאו, אבל יש

חודש וחצי מאז שהזמר אדם הלך לעולמו לאחר מאבק במחלת הסרטן, הזמרת דנה אינטרנשיונל מוציאה הבוקר גרסת כיסוי ללהיט המצליח של אדם "שקיעה אחת" כשעל ההפקה המוזיקלית אמון אסי טל

אלן דלון הלך לעולמו כשהמורשת שלו רלוונטית מתמיד, גם בגלל העיסוק שלה באנטישמיות. עכשיו, אחרי שראה הכל בחיים האלה, יש לו הזדמנות להגשים את חלומו הגדול ביותר בעולם הבא