היועץ המשפטי לממשלה לשעבר לא ממש פתח את הלב והמגירות בריאיון לתוכנית "עובדה". דווקא לכן, כשהוא קובע ביובש ובעייפות שישראל על סף הפיכה ושמישהו ישלם בדם, זה הרבה יותר מדאיג. הדבר הכי מזעזע, הוא שהמילים כאלה כבר לא מזעזעות בכלל

"טאר - המנצחת", אחד הסרטים המהוללים של השנה, סוף כל סוף עולה בארץ. בריאיון, הכוכבת קייט בלנשט והבמאי טוד פילד מסבירים למה הסרט כל כך יהודי, ולמה הוא עוסק ב-MeToo דרך סיפור של אישה לסבית וכוחנית

בעונה ה-15 של תכנית הריאליטי-שירה "אקס פקטור בריטניה", התפתח ויכוח מעניין בין השופט הוותיק סיימון קאוול, לבין המצטרף הטרי לפאנל השופטים - רובי וויליאמס. קאוול העיר לאחת המתמודדות כי היא "לא דייקה בכל התווים", דבר שנגע באיזה עצב אצל וויליאמס. האחרון הגיב במחאה: "אבל היא דייקה ברוב התווים!". רובי המשיך ונתן דוגמה מהחיים המקצועיים שלו: "זאת העבודה שלי. אם אני מצליח לדייק ב-75% מהתווים, אני יודע שהייתה לי הופעה טובה". זה היה ויכוח פילוסופי מעניין, כזה שנדיר למצוא בתכניות ריאליטי בערוצים מסחריים. קרב מאסף בין הדיוק הפרפקציוניסטי שדורשים שופטי הריאליטי, לבין הגמישות הריאליסטית של אגדת הפופ המנוסה, שיודעת מה באמת הקהל מחפש בהופעה, וזה בדיוק ה-X פקטור, שהוא מעבר לכל דיוק ווקאלי. נזכרתי בוויכוח הזה אתמול במהלך הופעה של שופטת אקס פקטור אחרת, מירי מסיקה, שנתנה הופעה של 100% דיוק בהיכל התרבות בתל אביב.

היצירה של סאורה, מהבמאים הספרדים החשובים בכל הזמנים, נמשכה מאז שנות ה-50 ועד השנה האחרונה. בין סרטיו הנוספים: "חתונת הדמים", "אני אוהב אותך כרמן" ו"אהבה מכושפת". הוא הותיר אחריו שבעה ילדים

בהודעה שפרסמו בני משפחתו של הדסון, נמסר כי הוא מת לאחר מחלה קצרה. לבד מסרטו המפורסם, שעסק באתלטים בריטים המתחרים באולימפיאדת 1924, הדסון חתום גם על סרטים כמו "גרייסטוק: האגדה של טרזן מלך הקופים" ו-"חלמתי על אפריקה"