מעל 200 מוזיקאים חתמו על גילוי דעת נגד פגיעה בתאגיד והודיעו כי יגיעו להפגין בשבת: "לא במקרה מי שמנסה לחולל הפיכה משטרית בחר לו את חיסול השידור הציבורי כאחת ממטרותיו הראשונות". בין החותמים: אהוד בנאי, ארקדי דוכין, דנה ברגר, אפרת גוש, אתניקס ושלום חנוך

בתאגיד הוציאו קול קורא להגשת הצעות לתכנית יומית בשידור חי עם קהל. בדומה ל"פופוליטיקה", גם התכנית הזו צפויה לעסוק בפוליטיקה, בתרבות ובכלכלה. גורמים בסביבת התאגיד: "התוכנית תהיה מגוונת ותציג את כל העמדות בחברה הישראלית"

"הלוויתן" סידר לברנדן פרייז'ר את הקאמבק שלו, בתפקיד מפעים כאדם שהתנפח לגודל של יונק ימי, אבל יש בסרט הרבה יותר מזה, והוא אנושי ומרגש להפליא. אל תחמיצו

בפרק הקודם ירדן גילתה שטל מורד, שהבטיח לה נאמנות ללא גבול, מכר אותה בשקל וחצי ליריבה הכי גדולה שלה על האי - גל. גל הערמומית הצליחה לשכנע את טל שצריך להדיח את ירדן, והוא אמר "בסדר, אבל קודם את גיא". האיש לא אסטרטג גדול, אין מה להגיד. למרות שכולם יותר טובים באסטרטגיה מסהר. הברזנט יותר אסטרטגי מסהר. סהר הוא ביצועיסט מדהים שיודע את חולשותיו, ולכן הוא ממנכ"ל את השבט ביד רמה. הוא שומע את ההצעות של כולם, ואז לוקח את מה שנראה לו הכי פחות גרוע. זו החולשה של סהר, שכל אחד יכול לשכנע אותו לעשות כל דבר, והוא יידע אם זה היה רעיון טוב רק בדיעבד. הוא וספיר יכלו להיות צמד מעולה במשחק אם חלוקת התפקידים הייתה נכונה - סהר מבצע, וספיר זוממת ומתככת. אם הוא היה מכיר עד הסוף בחיסרון שלו ועושה כל מה שהיא אומרת, הם היו מדלגים בצעד תימני עד האיחוד, וספיר הייתה יכולה להמשיך להופיע בטלויזיה במיטבה - עם יציבה של רקדנית ופרצוף של "באתי להשקה, איפה השקית שלי?". גם ירדן היא מהסוג הזה, החזק פיזית ומשימתית, אבל שצריך השראה ממקום אחר כדי להעלות רעיונות. טל הוא גם כזה, ולכן השותפות שלהם לא חזקה מספיק - כי טל לא צריך איתו מישהי שלא תורמת לו תכונות ויכולות שאין לו עצמו. את התפקיד הזה ממלאת גל רובין, ועושה את זה מצוין. היא יודעת איך לדבר איתו כדי להפיל לו מגננות. יש לה רעיונות, יש לה אינטואיציה - כל מה שאין לטל, וכל מה שיש לספיר וגל. זו הסיבה שקוראים לזה משחק חברתי - אולי בתחילת המשחק הכוח הפיזי והביצועיות הם התכונות היותר חזקות, אבל אחרי האיחוד זה לאט לאט הופך למשחק של "חלשים". ירדן היא כמו סהר וטל - פיזית, אובר רגישה, ולא עלינו גם תמימה, וכתוצאה מכך - לא ממש מתוחכמת. התקף ההפתעה שהיא חוותה אחרי שהבינה שטל הקדוש לא ישמור עליה עד המוות מוכיח את זה הכי טוב.

מופע של טונה בבנייני האומה, שרון חזיז חוגגת 30 לאלבום הבכורה, תערוכות חדשות במוזיאון רמת גן - ועוד כמה המלצות תרבותיות ששווה לשים אליהן לב השבוע

אחרי הביקורת על מיעוט נשים בפסטיבל גיטרה בים האדום ובמודעת הפרסום שלו, מארגניו פרסמו התנצלות, שינו את הפרסומים והבטיחו לשפר את האירוע: "רואים חשיבות רבה בשילוב נשים בכל הבמות, בכפוף לזמינות ולהתאמה אמנותית"

זה לא סוד שמדינות כמו אבו דאבי ודובאי מסעירות את דמיונם של הישראלים. העושר הרב של מדינות האמירויות המשופעות בנפט מצטלם מעולה בפרסומות לטיסות ונופשים שערוריתיים, שלא לדבר על סרטים וסדרות. הוא מעורר רעיונות גדולים על קומבינות קלות ועסקאות עם שייח'ים מיליארדרים שלא יודעים מה לעשות עם כל הכסף שיש שלהם, ורק מחכים לאיזה מאעכר ישראלי שיעזור להם לחשוב על פתרונות השקעה. מהרגע שנחתם הסכם שלום ב-2020 ונפתחו יחסי מסחר גלויים בינינו לבין אותן מדינות, בקושי יכולנו לחכות שבדיקת הקורונה תצא שלילית לפני שנהרנו לשם לטעום מכל מה שיש להם להציע. מלונות פאר? אופנה עילית? אסלות מזהב? כן, בבקשה! כולנו הפכנו לסמנת'ה בסרט השני של "סקס והעיר הגדולה". "השגרירות", הסדרה החדשה של רשת 13, סובבת סביב יצחק מימן (בגילומו של איציק כהן), שהתקמבן וזכה בתפקיד הנחשק של שגריר ישראל באבו דאבי. סביבו אנשי ונשות צוות שעובדים בשגרירות, כמו למשל צביקה היועץ המדיני התמים (יובל חקלאי, יוצר הסדרה), יעל נציגת המוסד הקשוחה (מאיה ורטהיימר), ויסמין (לידור אדרי) הדוברת שמנסה להיות קול השפיות ולרסן את כולם. יש לו אישה אינטליגנטית שמבינה לליבו (אסנת פישמן), ואח שרק מחפש את הקומבינה הבאה (עידו מוסרי). כולם, עד אחרון עובדי השגרירות, הם מאוד מאוד, ובכן, ישראלים.

מחאת יוצרי הקולנוע: קולנוענים בכירים כמו ארי פולמן, חגי לוי, יוסף סידר, גיא נתיב, מאור זגורי ועוד קראו בגילוי דעת לחבריהם להימנע מהגשת בקשות תמיכה לקרן רבינוביץ' - קרן הקולנוע היחידה שמחייבת אמנים לחתום כיום על "סעיף נאמנות" מראש, ולאחרונה הצהיר שר התרבות מיקי זוהר כי הוא מתכוון לחייב גם את שאר קרנות הקולנוע ללכת בעקבותיה: "אנחנו במציאות חדשה. אם לא נאמר עכשיו 'לא' - נחמיץ את ההזדמנות לשינוי". כך הם כתבו במכתב שפרסמו: "בשבוע הבא חל מועד הגשה לקרן רבינוביץ'. כידוע, קרן רבינוביץ' היא הקרן הראשונה והיחידה בישראל, שהתנדבה מרצונה, להכניס לחוזיה הצהרת נאמנות ודורשת מכל המתקשר איתה להצהיר ולהתחייב בפומבי, שהוא אזרח צייתן, כתנאי לקבלת תמיכה. רבים מאיתנו, כולל חלק מהחתומים על המכתב הזה, קבלו תמיכה מקרן רבינוביץ' בשנים האחרונות ואף חתמו על סעיף הנאמנות הנ"ל. אין אנו באים להכפיש את שמם, או להטיל בהם דופי, עולם הקולנוע הוא קטן, אמצעי המימון בו דלים ויש אנשים שנאלצו להסכין עם התקדים המסוכן הזה. "עם זאת אנחנו במציאות חדשה - יש משטר חדש שנחוש, וגם מסוגל הפעם, לקדם פגיעה מהותית בתחומים קריטיים של זכויות אדם, משפט צדק, חופש דיבור ויצירה ותרבות ישראלית. שר התרבות החדש אף הצהיר, שילך בעקבות יוזמת קרן רבינוביץ וידרוש מיוצרים גם להצהיר שלא יפגעו ב"שמה הטוב" של המדינה. אם לא נאמר עכשיו ובפשטות "לא", נחמיץ את המועד האחרון לשינוי".