מנייתה של חברת Synairgen מזנקת כעת ב-345% בבורסת לונדון לאחר שהחברה עדכנה כי התרופה שלה SNG001 עזרה להפחית את הסיכון להחמרה במצב אצל חולי קורונה המאושפזים בבית חולים. הניסוי, שנערך בקרב יותר מ-100 חולים בבריטניה, הראה כי אצל חולים שנטלו את התרופה SNG001 של Synairgen הופחת הסיכון להחמרה במצבם ב-79% מהמקרים בהשוואה לפלסבו. עוד נמצא כי החולים שנטלו את התרופה היה להם סיכוי כפול ויותר להתאושש ממחלת הקורונה לעומת אלו שנטלו את הפלסבו, כך מסרה החברה בהודעה למשקיעים.

בסרטון: דונלד טראמפ מבטל את מעמדה הכלכלי של הונג קונג. המיליארדר מארק קיובן, בעלי קבוצת הכדורסל דאלאס מאבריקס, הוא אחד האנשים הסקפטיים יותר לגבי הריצה החיובית של מניות הטק בוול סטריט. כבר באפריל אמר קיובן שהוא לא נסחף לראלי שגילו המניות. הוא טעה, אגב, משום שהשוק נסק, אבל גם עכשיו הוא לא משנה את דעתו - ויותר מכך, מזהיר מפני התרסקות שמזכירה מאוד את בועת הדוטקום בשנת 2000.

רפורמת התחרות בעולם הביטוח, בהובלת רשות שוק ההון, מעלה הילוך ונכנסת לשלב היישום. חברת max, אשר קיבלה בחודש שעבר רישיון להקמת סוכנות ביטוח, מודיעה היום (ב') על התחלת שיווק מוצרי ביטוח ייחודיים וייעודיים של חברת AIG ללקוחות max, בתנאים מועדפים ובמחירים מיוחדים. ביוני 2020 רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון העניקה ל-max רישיון סוכנות ביטוח, שתעסוק בהתחלה במכירת מוצרי ביטוח כגון: ביטוח רכב, דירה, חו"ל וביטוח לעסקים קטנים. כניסתה של max עוררה דיון ציבורי, כאשר הרשויות והמשרדים הרלוונטיים תמכו בקידום התחרות בשוק הביטוח ובכניסתה של max לפעילות. לצורך ניהול הפעילות החדשה גייסה החברה את גיורא זיבצנר, מנהל ותיק ומוערך בענף הביטוח. בתפקידו הקודם שימש כמנכ"ל מעלות סוכנות לביטוח, חברה בת של לאומי, והיה חבר הנהלת מערך לאומי למשכנתאות.

בסרטון: ראש הממשלה מציג את תכנית הסיוע למשק, 15.7. פרופ' ריצ'רד תיילר, חתן פרס נובל לכלכלה ומהאבות המייסדים של הכלכלה ההתנהגותית, טבע לפני 12 שנה את המושג Nudge (דחיפות קלות). הרעיון העומד מאחוריו הוא שהאופן שבו מציגים בפני אנשים את הברירות העומדות בפניהם בקבלת החלטות, משפיע באופן משמעותי על הבחירה של האנשים במוצר או בשירות המסוים ועל אופן התנהגותם. בתקופת הקורונה אנו עדים ל"דחיפות קלות" שגורמות לנו הצרכנים והאזרחים לנהוג באופן מסוים. למשל, בהנחת חומרי חיטוי לידיים בכניסה לחנות והצבת שלט, כך שמבלי שיבקשו מאיתנו אוטומטית ניגש ונחטא ידיים. מספר עסקים ומפעלים, במודע ושלא במודע, יצרו כמה "דחיפות קלות" שיגרמו ויעודדו לבחור בשירותים ומוצרים שלהם, וכל העסקים המוזכרים רואים בקורונה הזדמנות להדק את המסר, את השירות ולהגדיל את המכירות.

ב-3.8 יוצעו לאזרחים הוותיקים שש סדנאות במגוון תחומים, כולל בטיחות ברשת, בנקאות מקוונת, הורדת אפליקציות ועוד. יום הלמידה יתחיל ב-9:00 ובמהלכו תינתן גם תמיכה טלפונית למתחברים ל-Zoom. כל הפרטים בפנים

על פי נתוני דן אנד ברדסטריט, בשנים האחרונות נפתחים בישראל כ-55,000 עסקים בשנה ומנגד נסגרים 40,000-45,000 עסקים מדי שנה. כך, בשנת 2019 נפתחו 56,500 עסקים ונסגרו 45,500 עסקים (תוספת העסקים למשק בשנת 2019 הסתכמה בכ-11,000 עסקים). מאז פרוץ המשבר חלה ירידה משמעותית בנתוני פתיחת העסקים. לפי ההערכה, בשנת 2020 כולה צפויה ירידה בפתיחת העסקים ב-40%-35% בהשוואה לשנה קודמת. במחצית הראשונה לשנת 2020 נסגרו כ-37,600 עסקים. בין הענפים בהם נרשמה כמות סגירות גבוהה מתחילת השנה: מסעדות ברים ובתי קפה (1,550 עסקים), קבלני עבודות בניה ושיפוצים (מעל 1,000 עסקים), חברות הסעה ותחבורה (כ-600 עסקים) חנויות אופנה והלבשה (כ-450 חנויות) ועוד.

בסרטון: הממשלה אישרה את המסגרת התקציבית למענקים. "אוי, איך שגלגל מסתובב לו. לפני חצי שנה היו מגיעים אלי לראיון עבודה מועמדים עם האף בעננים. נכון, חלקם היו מוכשרים מאוד, אבל מכאן ועד לדרוש את השכר שהם ביקשו - מרחק שמים וארץ. כל אחד מהם היה מגיע עם סט דרישות, כאילו הוא המלכה אליזבת. ועכשיו? חצי שנה אחרי, פתחתי שוב את אותה המשרה לאיוש, רק עם שכר נמוך ב-50 אחוז ממה שהצעתי אז, והם מתחננים שאקח אותם. אם ניתן, גם היו משלמים לי על חודש ראשון, רק בשביל שאקבל אותם". את המילים הללו אומרת לנו מנהלת משאבי אנוש בחברת סטראט אפ גדולה. הן מתארות במידה רבה את היפוך היוצרות שעבר ענף ההייטק בחודשים האחרונים: מיעוט המשרות, לצד העליה המטאורית במספר מחפשי העבודה, החזיר את הכוח לידיים של החברות, כוח שמשחק היטב לידיהן ומאפשר להן לקצץ שיעורים ניכרים מהשכר המוצע ולהפחית באופן דרמטי את התנאים הנלווים. "במובן הזה, הקורונה החזירה את השפיות ואת רמות השכר לרף הגיוני", היא מוסיפה, "היתה התפרעות חסרת מעצורים של רף דרישות מנותק. זכור לי מקרה, של בחור צעיר, יוצא 8200, שמגיע אלי ובלי להתבלבל אומר לי 'השבוע דחיתי שלוש הצעות של 25 אלף שקל. בואי נתחיל ב-35 ונראה לאן נגיע'. הקורונה הורידה את כולם מהעץ, או לפחות את רובם".

בסרטון: עובדי אל על נגד ההנהלה, אפריל 2020. דירקטוריון אל על קיבל הצעה רשמית מאלי רוזנברג, בנו של קני רוזנברג, איש עסקים יהודי אמריקאי, לרכישת אל על. רוזנברג הבן הוא תושב ישראל כבן 30 כאשר על שמו מתבצעת הרכישה, היות שלפי תנאי מניית הזהב, שבה מחזיקה המדינה באל על, הרוכש חייב להיות בעל אזרחות ישראלית. היתר מרשות החברות רוזנברג עדיין לא קיבל והנושא נמצא בתהליך. המחיר שרוזנברג מוכן לשלם על 45% ממניות אל על הוא 75 מיליון דולר. הקנייה, כך בהצעה שהעביר לדירקטוריון, תתבצע דרך חברה ישראלית שבעלותו. רוזנברג מעוניין לבצע רכישה מיידית, כלומר לפני שייצא אל הפועל הליך של הנפקה שהוא חלק ממתווה הסיוע שבו בחר דירקטוריון אל על. הסכום המוצע לקנייה, 75 מיליון נקבע לפי שווי של 95 מיליון דולר לאל על, 5% יותר משוויה בבורסה. בכדי להוכיח את רצינותו פתח רוזנברג חשבון נאמנות בבנק מזרחי ובו הופקד סכום של 15 מיליון דולר, 20% מהיקף ההשקעה "אנו סבורים שלכל הגורמים הקשורים לאל על עניין רב בהוצאתה לפועל של העסקה הואיל והעסקה היא "צו השעה" בנסיבות הקיימות, בסביבה הנוכחית ולאור הסכנה הממשית הרובצת לפתחה של אל על". עוד מנומק לחברי הדירקטוריון שקיבלו את ההצעה כי היא תשפר מידית את מבנה ההון של אל על כאשר היא תאפשר הזרמת כספים מידית "יצוין כי המשקיע בחן את מצבה של אל על שנמצאת במצב מאתגר (בלשון המעטה)", כך נכתב בהצעה שתבוצע בלי מצגים. תוקף ההצעה הוא עד אוגוסט 2020.