בסרטון: ראש הממשלה בנימין נתניהו עם תכנית הסיוע, 15.7. עוצמת הפגיעה של הקורונה בענף המסחר מתחילה להתברר. דו"ח של חברת הייעוץ העסקי, CBRE ישראל לרבעון השני של 2020, שהגיע לידי "גלובס", מצביע על נטישת עשרות אלפי מ"ר בתל אביב, וירידת מחירים ממוצעת של כ-10% בה. הירידה המהירה והחדה, מחזירה את רמות המחירים הממוצעות כשבע שנים לאחור, כאשר עיקר הנפגעים הם הנכסים בקניונים, במרכזי הקניות הסגורים, ובחניות הרחוב. במרכזי הקניות הפתוחים, הפגיעה עד כה מצומצמת יותר. "ברבעון זה חלה ירידה מהותית במסחר", נכתב בפתח הסקירה. "הרבעון החל בסגירתם של חנויות ומרכזים מסחריים, על רקע התפשטות מגפת הקורונה. בהמשכו של הרבעון החלה פתיחת חנויות וקניונים תחת הגבלות שעיקרן בהיקף הלקוחות, אשר יכולים לפקוד את שטחי המסחר. מגבלות אלו תמכו במגמה הנמשכת בשנים האחרונות של עלייה בהיקף הסחר המקוון. לקוחות חדשים התווספו לאלו הרוכשים אונליין. חשיפתם לרכישות אלו צפויה לחזק את המגמה דרמטית", נכתב. כפי שכבר הוכח בתחילת המשבר, כוחן של החנויות שמושכרות לשימושים של צריכת מזון, כמו סופרמרקטים מוסיף להיות יציב, ואף משתפר. "במסחר הקמעונאי יש להבדיל בין צריכת המזון שעלתה, לבין ענפי קמעונאות אחרים כמו ביגוד, מוצרי אלקטרוניקה, סלולר ואחרים שירדו. הציבור לא שש לקנות בגד חדש או בושם חדש בימים האלה. רוב ענפי הקמעונאות נמצאת במלחמת הישרדות. אתה יכול לסייר בקניונים ולראות אנשים מסתובבים עם מעט שקיות ביד, והקופות לא דופקות", אומר מנכ"ל CBRE ישראל, ג'קי מוקמל. בסקירה יש כאמור הבחנה בין מרכזי מסחר שונים ומצוין, כי מרכזים מסחריים סגורים (קניונים ומרכזים מסחריים שכונתיים) חווים ירידה משמעותית בהרבה מהפאואר סנטרים, בנוסח מרכזי "ביג", שבהם עומס דמי השכירות ביחס לפדיון נמוך יותר. "המרכזים הפתוחים חשופים פחות לתחומי ההסעדה והבילוי שחוו פגיעה מהותית בתקופה זו ועונים על צרכים בסיסיים", נכתב בסקירה.

וגם: סניף חדש ל-BE בדיזנגוף סנטר, מנסים לקדם את הספורט הנשי, בפמינה תומכים בזוגות שדחו את חתונתם, והשר מבקר בתחנת הכוח החדשה של ישראל

בסרטון: ההחלטה בוועדת הקורונה על השארת חדרי הכושר פתוחים. אחת הטענות שהושמעו בשבוע שעבר וגרמו, בסופו של דבר, להחלטת ועדת הקורונה, היא שחדרי כושר אינם מדבקים. ההחלטה אף הובילה להתנגשות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר, לבין ראש הוועדה ח"כ יפעת שאשא-ביטון. העימות הזה היה רק ההקדמה לדרמה של מוצ"ש, אז החליט הליכוד להדיח את שאשא-ביטון מכס יו"ר הוועדה, לאחר שאמרה ב"פגוש את העיתונות" כי תמנע את סגירת המכונים גם אם הממשלה תאשר זאת. בין כל העניינים הפוליטיים עולה השאלה מה עושת מדינות אחרות עם חדרי הכושר.

מצאנו את המסלול הנכון בשבילכם: הכירו את התואר במשפטים, בו תלמדו בשיטת לימוד ייחודית, הנפוצה במוסדות מובילים בעולם, ותקבלו ליווי אישי מהמרצים, מההתחלה ועד שתהיו מוכנים לנצח בבית המשפט. כל אחד מכם יכול להצליח

אחרי שחנכה את סניף הדגל שלה בהשקעה של כ-20 מיליון שקל, רשת Be מקצרת טווחים ומשכללת גם את שירות המשלוחים. ל"גלובס" נודע כי רשת הפארם השנייה בגודלה בישראל, שבבעלות שופרסל, משיקה שירות משלוחים מהיר תחת השם "Be אקספרס", במסגרתו תתחיל בימים הקרובים לספק משלוחים בתוך פרק זמן של שלוש בלבד בשיתוף עם חברת גט. בשלב הראשון השירות יינתן בכ-10 חנויות של הרשת, כשבהמשך המטרה היא להרחיבו לכל הארץ. עלות המשלוח תעמוד על 25 שקל - עלות זולה יותר מהמשלוח של רשת האם שעומד על 30 שקלים.

בסרטון: התכנית הכלכלית, 15.7. איגוד החברות הציבוריות פנה לשר האוצר ישראל כץ ובכירי המשרד לקראת הדיונים על גיבוש תכנית האצה למשק הישראלי, והציג בפניהם תכנית ליצירת מרכז פיננסי בינ"ל בישראל, תוך הגדלה של מספר החברות הציבוריות שנסחרות בארץ ל-1,000 חברות, עלייה של למעלה מ-100% לעומת המצב כיום, בו בבורסה הישראלית נסחרות רק כ-450 חברות. במכתב שנשלח לשר האוצר כותב מנכ"ל האיגוד אילן פלטו נכתב: "בעקבות משבר הקורונה והשלכותיו הכלכליות החמורות, ניצבת מדינת ישראל בפני תקופה מאתגרת כלכלית באופן חסר תקדים, המחייבת חשיבה מחודשת של משרד האוצר, במטרה לייצר כמה שיותר מנועי צמיחה, מקומות תעסוקה והכנסות לקופת המדינה. תקופות משבר מאופיינות גם בהזדמנות להובלת רפורמות מבניות בכלכלה, ולתפיסת האיגוד, זו העת להוביל תכנית האצה לשוק ההון הישראלי, תוך הפיכתה של ישראל למרכז פיננסי בינלאומי".

בסרטון: ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג את התכנית הכלכלית, 15.7. העולם נמצא בתקופה משוגעת. מגפת הקורונה מתפשטת בעולם ומדינות נסגרות מבחינה תיירותית, בריאותית וכלכלית. המצב משפיע, כמובן, על כלכלות המדינות והשווקים (הבורסות) בעולם משתוללים. סגרים וההגבלות גורמים לקשיים כלכליים למשקי הבית והעסקים שמובילים לירידה משמעותית בפעילות הכלכלית. מצד אחד, לחלק גדול מהאנשים מקור ההכנסה נפגע משמעותית. מצד שני, אנשים מחפשים היכן להשקיע, איפה לשים את הכסף. למעשה כל אחד מבין היום ש"ריבוי מקורות הכנסה" אינו משפט סתמי, זה צורך קיומי לכל אחד. הסתמכות על מקור הכנסה אחד של משכורת או לקוחות, אינו מייצר ביטחון כלכלי לאורך זמן. וכל זעזוע אישי או גלובלי, מוביל מיד לקטסטרופה פיננסית.

בסוף השבוע האחרון, קיים נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין הרצאה בפני הצוות הניהולי וראשי החטיבות העסקיות באיגוד לשכות המסחר, נוכח פגיעה אנושה של נגיף הקורונה בכלכלת ישראל. היום, (ראשון) נחשפה עמדתו של לין, האמון על עשרות אלפי עסקים במגזר העסקי, המעסיקים כ-1.83 מיליון איש. "כל נתוני האבטלה מגיעים ממגזר אחד, המגזר העסקי הפרטי", אמר לין, "משם באה האבטלה. שליש מכל המועסקות והמועסקים במגזר העסקי הפרטי הם כיום מובטלים".