מועמדת רפובליקנית לתפקיד בכיר בממשל בטקסס, שרה סטוגנר, איבדה תומכים רבים כולל את התמיכה של כלי תקשורת מרכזי, לאחר שהצטלמה עירומה לסרטון במסגרת הקמפיין שלה. סטוגנר זכתה בעבר להבעת תמיכה ממערכת העיתון "סן אנטוניו אקספרס-ניוז" למועמדתה למושב נציב הרכבת של טקסס, אולם איבדה אותה לאחר שבסרטון קמפיין שנוי במחלוקת, ניתן לראות אותה כשהיא יושבת על משאבת נפט, לבושה רק בתחתונים, מדבקות על הפטמות, מגפיים וכובע בוקרים. הסרטון עובר במהירות בין צילומים של סטוגנר בתנוחות שונות: משתרעת על המשאבה, מסובבת את הכובע מעל ראשה ונשענת קדימה תוך כדי הצבעה על המצלמה. סטוגנר פרסמה את הסרטון בטיקטוק ובטוויטר עם הכיתוב: "הם אמרו שאני צריכה כסף. הם אמרו שאני צריכה לפחות מיליון דולר כדי לזכות בבחירות, אבל יש לי נכסים אחרים".

התאומות הזהות בריטני ובריאנה, שהתחנו עם התאומים הזהים ג'וש וג'רמי, הביאו לעולם את בניהן ואז שיתפו בפוסט מעורר מחלקות שהבנים שלהן הם גם בני דודים וגם אחים. רבים ניסו להבין כיצד זה אפשרי והאם זה בכלל נכון?

בתיעוד האירוע ניתן לראות כיצד החלק שמאחורי ה"אקורדיון" התנתק מהחלק הקדמי, כאשר כבלים בודדים בלבד נשארו מחוברים. נוסף על כך, ספג האוטובוס נזק קשה גם בחלקו הקדמי. עומסי תנועה כבדים נרשמו בכביש יגאל ידין שבעיר בעקבות התאונה

מבין כל סוגי החופשות, הקרוז הוא מהסוג שמי שאוהבים אותו - חוזרים אליו שוב ושוב. הסיבות ידועות: קל לתכנן חופשה מסוג זה, חוויית הטיול פשוטה למדי ויש לכם את היכולת לראות מקומות רבים בזמן קצר יחסית ובמסלול יעיל. מאידך, יש מי שרואים בקרוז כסביבה העלולה להיות משופעת בסכנות כגון זיהומים נגיפיים ושאר סיכונים. לא משנה מה אתם באופן אישי חושבים על קרוז, כדאי מאוד לדעת מה יש למומחים לומר על הסכנות במהלך הקרוז. אלו רואיינו לצורך כתבה שפורסמה באתר Best Life. "חברות השיט הגדולות מציעות חוויה בטוחה להפליא בזמן שאתם מצויים על הספינה", מסביר ג'רמי קאמוסה, מחבר הספר Cruise Hacks. "בנמל היעד, לעומת זאת, אתה לבדך". הוא מסביר שלמרות שרוב היעדים המצויים במסלול נמלי השיט בטוחים מאוד, במיוחד כאשר אתם קרובים למרכז העיר, "ככל שתרחיקו יותר ויותר מהטרמינל, סביר להניח שהסיכון שלכם יגדל. ככל שתתרחקו מהספינה, כך תהיו בטוחים פחות", הוא אומר. לדבריו, הדבר נכון הן מבחינת הבטיחות והן מבחינת הגעה לספינה בזמן שנקבע.

בציריך עומד להיפתח כלא חדשני וכחלק מפיילוט ניסיוני, מעל 600 אנשים התנדבו להיות שלושה ימים בכלא ולדמות אסירים. הם יאכלו את האוכל של הכלא, יבודדו מהסביבה החיצונית ואפילו יעברו חיפוש גופני

אירופה ממשיכה לחמם מנועים לקראת אירוויזיון 2022 שייערך בטורינו בעוד פחות משלושה חודשים, ו-19 מדינות מתוך כנראה 41 משתתפות כבר בחרו את שיריהן. למה כנראה? לא ברור עדיין מה יקרה עם רוסיה שעלולה לחטוף קריאות בוז רמות עוד יותר בהשוואה לשנים קודמות, לא ידוע אם תהיה אוקראינה שבינתיים הספיקה כבר לבחור שיר ולהחליף אותו, ועל פי דיווח באתר ynet גם לא בטוח שתהיה ישראל. בתאגיד השידור הציבורי כאן מיהרו לצנן את הפחד ובניסיון להפחית את מפלס הדרמה הכריזו על במאי ההופעה הישראלית באירוויזיון - מרווין דיטמן. רגע, מה? אנחנו עושים מיקור חוץ של המשלחת? לא כל חובבי האירוויזיון התלהבו מזה וחלק מהם הרגישו שפוגעים להם בציפור הנפש הלאומית. "הרי לא יעלה על הדעת שיוצרי השיר הישראלי לא יהיו ישראלים, אז למה במאי ההופעה לא ישראלי?".

ח"כ ברקת התייחס למתיחויות בליכוד ולהתקפות של ח"כ אמסלם על מערכת המשפט וגם עליו: "יש לו את הסגנון שלו, והיריבות הזו היא אנרגיה שמתבזבזת במקום להקים ממשלה". על שיתוף הפעולה עם סער וימינה אמר: "אפשר להקים איתם ממשלה, אבל לא נשב תחת מפלגה של 8 מנדטים"

מה חבוי במעמקי ים המלח? איזה מידע טמון מתחת לקרקעית האגם הנמוך בעולם? אלו חלק מהשאלות שהובילו קבוצת מדענים ישראלים להתחיל לקדוח באזור ים המלח, כדי לנסות ולחלץ מעומק האדמה את סודותיה. פרויקט חקר הקידוח העמוק בים המלח שהחל בנובמבר 2010 וממשיך עד היום, מספק הצצה נדירה אל תנאי האקלים ששררו באזור מזרח אגן הים התיכון במאות אלפי השנים האחרונות. שכבות קרקע הנמצאות כמאות מטרים מתחת לקרקעית ים המלח מתעדות תקופות שטפוניות, תקופות של יובש ממושך ושל גשמים עזים, ומהוות כלי ללמידת העבר, שממנו ניתן להסיק על תנאי האקלים שישררו באזורנו בעתיד. פרויקט הקידוח המחקרי הבינלאומי הגדול ביותר שנעשה בישראל, בהובלת צוות בראשות פרופ' מוטי שטיין מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים והמכון הגיאולוגי של ישראל וארגון הקידוחים המדעיים ICDP, מתבצע במיקום ייחודי. אגן ים המלח ממוקם בין אזור המדבר לאזור האקלים הים תיכוני, וכתוצאה מכך מקבל ים המלח מים וחומרי סחף משני אזורי אקלים שונים. "הקידוח העמוק בים המלח מלמד אותנו על היסטוריה האקלימית באזור הלבנט לאורך 220 אלף השנים האחרונות", מספר שטיין. "לתצפיות גיאולוגיות וגיאוכימיות הנצפות בקידוח יש פוטנציאל עצום להבנת תופעות אקלימיות בעבר ובהווה".