משרד התקשורת פרסם את דו"ח פניות הציבור בתחום הטלקום לשנת 2025, ממנו עולה כי במהלך השנה שעברה נרשמה עלייה של 9.5% במספר הפניות בהשוואה לשנת 2024, עם סך כולל של 7,913 פניות שנקלטו וטופלו במשרד. העלייה בהיקף הפניות מיוחסת, בין היתר, לאתגרים התפעוליים והביטחוניים במהלך השנה, אשר החמירו את ההשפעה של תקלות בתשתיות התקשורת. מהמשרד נמסר כי בעקבות התערבות הרגולטור הוחזר לצרכנים סכום כולל של 855,423 שקלים, כאשר זמן הטיפול הממוצע בפנייה עמד על 12 ימי עסקים.  במסגרת הדו"ח השנתי הושק לראשונה מדד הבוחן את נכונות החברות לפתור בעיות ולהשיב דברים על תיקונם במקרים שבהם לא נקבעה עמדה רגולטורית מוחלטת. במדד זה, בגזרת הסלולר הובילה חברת הוט מובייל (HOT Mobile), אשר תיקנה את הליקוי לטובת הצרכן ב-49% מהמקרים שלא הוכרעו, ואחריה וויקום (wecom) עם 42%, ואקספון (018 Xfone) עם 38%.  בתחום ספקיות האינטרנט רשמה חברת מש תקשורת (Mesh Telecom) שיעור פתרון של 87%, אחריה יס (yes) עם 75%, והוט נט (HOT net) ואקספון עם 55% כל אחת.  בתחום התשתית והטלפוניה הקווית הובילה הוט טלקום (HOT Telecom) עם 62%, ואחריה בזק (Bezeq) עם 59%. ניתוח התפלגות הפניות לפי תחומים מעלה כי לראשונה מאז 2022 תפסו שירותי הסלולר את נתח התלונות המרכזי, עם 55% מכלל הפניות – עלייה לעומת 41% בשנה קודמת. לעומת זאת, תחום האינטרנט ירד ל-38% מכלל הפניות, בהשוואה ל-51% ב-2024, בעוד תחום הטלפוניה הנייחת היווה 3% בלבד. הנושאים המרכזיים שבלטו בתלונות הציבור היו זמני תיקון תקלות (16%), איכות הקליטה הסלולרית (9%), אי-הפסקת שירות לבקשת הלקוח (8%), חיובי יתר בניגוד להסכם (7%), והצטרפות לשירות הסיבים האופטיים (6%). זיכוי שיא: 16,660 ש' ללקוח שחויב במשך שנים על קווים שלא רכש עוד עולה מהנתונים כי מרבית ההחזרים הכספיים לצרכנים נבעו מטענות על אי-הפסקת שירות (14%), חיוב ללא מתן שירות, הטעיה וחיוב יתר (11%), שירותי סלולר בחו"ל (10%), חיוג מהארץ לחו"ל (7%) וחיובים עבור שירותים שלא נתבקשו (6%).  במסגרת טיפול המשרד נרשמו מספר החזרים כספיים משמעותיים במקרים פרטניים, בהם זיכוי של 7,420 שקלים לחייל מילואים שחויב על שיחות בקו גלישה, זיכוי של 5,347 שקלים לאזרח ותיק בעקבות הטעיה בביצוע עסקה, וזיכוי בסך 16,660 שקלים ללקוח שחויב במשך שנים על קווים שלא רכש. הדו"ח מציג גם את מדד איכות השירות, המשקלל את יחס הפניות לכל 10,000 מנויים, לצד שיעור התלונות המוצדקות, שטיפס לממוצע ענפי של 44%.  בחברות הסלולר רשמה פרטנר (Partner) את יחס הפניות הנמוך ביותר, עם 1.31 פניות ל-10,000 מנויים (17% מוצדקות); אחריה טלזר (019 Telzar), עם יחס פניו של 1.48 (15% מוצדקות); ופלאפון (Pelephone), עם יחס של 1.51 פניות (17% מוצדקות). בספקיות האינטרנט הובילו טריפל סי (Triple C), עם יחס של 2.92 פניות (0% מוצדקות), ו-יס עם יחס של 3.26 פניות ל-10,000 מנויים. בתחום התשתית הנייחת הובילה פרטנר עם 3.99 פניות ל-10,000 מנויים, בעוד סלקום (Cellcom) עמדה על 7.27, בזק על 8.29 והוט טלקום על 9.34 פניות. לפי נתוני הדו"ח, כ-6% מכלל הפניות שהוגשו למשרד התקשורת בשנת 2025 הגיעו מאנשים עם מוגבלות – המשרד מפעיל עבור אוכלוסייה זו קו טלפוני ייעודי ומציע מענה מותאם, לצד קריאה לציבור לפנות למחלקת פניות הציבור במקרים של מיצוי הליכים מול חברות התקשורת.

חברת OpenAI הודיעה אתמול (ד') על שדרוג נרחב לצ'טבוט הפופולרי שלה, במסגרתו היא משיקה את ממשק Intelligent UI, לצד הדור החדש של מודלי הבינה המלאכותית GPT-6.  השדרוג, כך הסבירה החברה, הופך את התשובות מעמודי טקסט עמוסים לרכיבים ויזואליים ופעילים, המציגים בין היתר כפתורים ללחיצה, טבלאות נתונים, גרפים ניתנים לעריכה ומחשבונים אישיים – וכל זאת ישירות בתוך שרשור השיחה. בחברה הדגישו כי הפורמט החדש נועד להנגיש נושאים מורכבים ולפשט את חוויית המשתמש עבור יותר מ-1.2 מיליארד המשתמשים השבועיים של השירות. מנהל המוצר ב-OpenAI, ארוש סלוואן, הבהיר את התפישה שמאחורי הפיתוח בשיחה עם עיתונאים, בה אמר כי הממשק היה בעבר מבוסס בעיקר על טקסט, אך התשובות המועילות ביותר לביצוע משימות יומיומיות – מלמידה ועד תכנון מתכונים או טיולים – אינן מסתכמות במילים בלבד. Today we’re bringing GPT-6 to all ChatGPT users, alongside two really cool new capabilities: Intelligent UI and the ability to answer while thinking. Both are pretty big changes to how people will experience ChatGPT, and the result of incredible grind, craft and care from many teammates. It was an honor to work with this crew, and I want to rant real quick about what they just made happen. Cc @ManukaStratta, @EthanKgtvz, @_awchen, @tamsbert, @AndrewHojel, @isafulf, @ZackSultan, @elfanek @Ian8ach @rpi2b @adamhfry, @michpokrass and many others — Aarush Selvan (@AarushSelvan) October 8, 2026 כלי עבודה דינמיים בתוך השיחה מהודעתה של ענקית ה-AI ניתן ללמוד כי הרכיבים הוויזואליים נוצרים בזמן אמת ומותאמים באופן ספציפי לאופי השאלה שבצ'טבוט קיבל. בהודעתה הרשמית ציינה OpenAI כי המודל אומן להרכיב מענה המשלב מילים, תמונות ואלמנטים אינטראקטיביים בהתאם להקשר, כאשר המודל אף יודע לזהות מתי תשובת טקסט פשוטה היא עדיין המענה הטוב ביותר. המערכת מסוגלת לחולל מגוון רחב של כלים שימושיים, כגון מחשבונים לחלוקת חשבונות במסעדה, כלי חישוב לחיסכון פנסיוני, מפות מסלולי טיול, ואפילו לוחות זמנים אינטראקטיביים לבישול, עם מחשבון כמויות המותאם למספר המוזמנים.  עבור משתמשים המעדיפים לשמור על המבנה המילולי המוכר, המערכת מאפשרת לשלוט בעוצמת האלמנטים החזותיים ולהפחית אותם אם זהו רצונם. @OpenAI trying OpenAI's new Intelligent UI, not sure if they got the bias calibration right yet https://t.co/ByIIsaGm8J — Tobi Häfermann (@tobihaefermann) October 8, 2026 טכנולוגיית הזרמה וביצועים מואצים מאחורי הקלעים, OpenAI פיתחה ספריית רכיבים מובנית לצד Compiler מיוחד, המעבד את הממשק החזותי במקביל ליצירתו על ידי המודל.  ארכיטקטורה זו מאפשרת לאלמנטים הוויזואליים להופיע בהדרגה תוך כדי הזרמת התשובה, מבלי שהמשתמש ייאלץ להמתין לסיום החשיבה או ליצירת המענה המלא. החידוש המסוים הזה מאפשר למודל להתחיל לספק חלקים מהתשובה תוך כדי המשך תהליך החשיבה. ניתוחים שונים בתעשייה, כמו זה של גוף המדיה AI Weekly, מצביעים על כך שהמהלך האחרון הזה של OpenAI מייצר פער מבני מול מתחרותיה, כדוגמת גוגל (Google) ואנת'רופיק (Anthropic), שעדיין אינן מציעות שכבת רינדור פנימית אינטראקטיבית בהיקף כזה בתוך הצ'אט. כמו כן, מנתוני החברה עולה כי גרסת GPT-6 Instant מתחילה להשיב על שאילתות הדורשות חיפוש ברשת במהירות הגבוהה ב-44% בממוצע בהשוואה להספקי הדור הקודם. ChatGPT just got a lot more visual—introducing Intelligent UI. Intelligent UI allows ChatGPT to answer quickly with fully interactive user interfaces that make everyday answers more visual. It makes learning complex topics easier, and it quickly creates tools to solve a task right in the moment. Oh, and also…GPT-6 is coming to ChatGPT. For everyone. — ChatGPT (@ChatGPT) October 7, 2026 לוח זמנים ומפת הפריסה העולמית הפצת הממשק החדש החלה באופן גלובלי ומדורג. השירות נפתח לראשונה עבור משתמשים במסלולים בתשלום (Plus, Pro, Business ו-Enterprise), בהם פועל מודל GPT-6 Sol. יום לאחר מכן, הגיעה הגישה גם למשתמשי המסלולים החינמיים והחינמיים-מופחתים (Free ו-Go) באמצעות המודל הקל יותר, GPT-6 Luna.  בחברות ובארגונים זמינות העדכון תלויה בהגדרות מנהלי המערכת הארגוניים. OpenAI הבהירה כי העדכון חל על חוויית הצ'אט בלבד, ואינו משנה בשלב זה את המודלים המפעילים את סביבות העבודה Work או Codex.

כתב: הילל יוסף. "האתגר הגדול ביותר של ארגונים כיום הוא אימוץ בטוח של בינה מלאכותית. יש לשים סוף ל-'מרדף אחרי הזנב' ולהעניק לארגונים מעטפת הגנה חכמה וכוללת, לטובת מענה מקיף לאיומי סייבר מבוססי AI בכל הערוצים. תמונת המצב בשטח מדאיגה: במחצית השנה האחרונה אנחנו רואים ארגונים שלא מצליחים להתמודד עם איומי הסייבר ואבטחת המידע שמגיעים מהעולם החדש של ה-AI", כך אמר עידן בן נאים, מנהל הפעילות של נטסקופ ישראל. בן נאים אמר את הדברים לאנשים ומחשבים לקראת הכנס השנתי שעורך הסניף הישראלי של נטסקופ, תחת הכותרת "AI in the Fast Lane – Smart AI Security. Full Data Control" ("בינה מלאכותית במסלול המהיר – אבטחת AI חכמה. שליטה מלאה על הדאטה"). האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך ביום ה', ה-22 באוקטובר, באולם East בתל אביב, בהשתתפות לקוחות החברה ושותפיה המקומיים. לדבריו, "כלי ההגנה המסורתיים פשוט לא עונים לאתגרי ההווה והמחר. כתוצאה מכך, מנהלי אבטחת המידע בארגונים מוצאים את עצמם רודפים אחרי הזנב של עצמם במאבק סיזיפי מול איומים קיימים וחדשים". איך הופכים את המשוואה? בן נאים אמר כי "כדי להפוך את המשוואה, נטסקופ מספקת מעטפת הגנה כוללת וחכמה לתחום. כחלוצה ומובילה עולמית בעולמות ה-CASB, נטסקופ נכנסה לזירת אבטחת ה-AI עם יתרון טכנולוגי מובנה אדיר: תשתית קיימת ומוכחת לפענוח, ניתוח והבנה מעמיקה של תעבורת אפליקציות ענן – בין אם הגישה מתבצעת דרך דפדפן או אפליקציה ייעודית. במקום לפתח פתרונות מאפס, תשתית זו שימשה בסיס טבעי ויציב להרחבת יכולות האבטחה גם לאפליקציות AI מבוססות ענן, תוך התאמה מושלמת לדפוסי השימוש ולאתגרי האבטחה הייחודיים שלהן". "העוצמה הארגונית של נטסקופ, נשענת על גישת ה-SASE (ר"ת Secure Access Service Edge), שמשמעה הוא מתן גישה מאובטחת לשירותי קצה. היתרון המרכזי של הפתרון שלנו הוא יצירת חיבור מאובטח ואחיד של המשתמש לכלל המשאבים הדרושים לו: אינטרנט, שירותי ענן ואפליקציות ארגוניות (בענן ובתשתיות מקומיות) – מכל מקום בעולם", הסביר. בן נאים ציין ש-"המערכת של נטסקופ מרכזת את הגישה למשאבים תוך אכיפת מדיניות שמותאמת לזהות המשתמש, למצב המכשיר ולרגישות המידע. כך, ארגונים יכולים לצמצם תלות בפתרונות נפרדים, לפשט את הניהול ולאפשר למשתמשים עבודה נוחה, מאובטחת ורציפה, תוך שמירה על שליטה מוחלטת בגישה והגנה על המידע". הפלטפורמה שמגדירה מחדש את חוקי המשחק "הבינה המלאכותית היא איום סייבר אמיתי, אך המענה לו אינו עוד מוצרים וטלאים", ציין בן נאים והצביע על הצפת השוק במוצרי אבטחת AI. "אנחנו מציעים פתרון כולל ואמיתי, שנובע מהיכולת שלנו לפענח את התעבורה לעומק. בשונה מהמתחרים, כלל הפתרונות שלנו הם פרי פיתוח פנימי, כך שלא נדרשת אינטגרציה מורכבת ביניהם. בחברה ישנם מאות מפתחים שעוסקים אך ורק באבטחת AI Native". חוד החנית של המענה של נטסקופ לעולם הזה הוא Skylight AI Security. "זוהי הפלטפורמה היחידה שמאבטחת כל אינטראקציה עם AI, תוך שמירה על המהירות הנדרשת לתגובה ושליטה מלאה", הדגיש בן נאים. "היא מורכבת מסדרת מוצרים שניתן להטמיע גם בנפרד, ומציעה לארגונים מענה הגנה כולל, מקצה לקצה, שמגן לאורך כל הדרך: מהמשתמש, דרך היישום ומשם לעולם ה-AI – סוכנים, מודלי שפה גדולה (LLMs) ומענה גם לתופעת ה-Shadow AI, של שימוש אסור ביישומים בתחום. באחרונה הוספנו גם שכבת הגנה לעולמות הבינה המלאכותית הסוכנית. עם מערך ההגנה שלנו, לא נדרשים להטמיע עוד כלי אבטחה, לא צריך הרחבות הכרוכות בעוד כאבי ראש ונקודות תורפה נוספות". הוא ציין כי "בכנס נציג הדגמות חיות של תרחישי תקיפה והגנה על מודלי בינה מלאכותית, נדגים את פעילות ה-AI Guardrails וה-AISecOps שלנו, ונציג תוכנית עבודה פרקטית לניהול סיכוני בינה מלאכותית בארגון. המסר שלנו הוא שאנחנו מציעים מענה לכלל האיומים – הן מהדור הנוכחי והן מהדור הבא, בשילוב AI." הסניף המקומי של נטסקופ נפתח בתחילת 2022. כיום יש לסניף, שבן נאים עומד בראשו, יותר מ-200 לקוחות ארגוניים, ממגזרי הפיננסים, ייצור, מסחר, היי-טק, ציבורי-ממשלתי ובריאות. "גם ב-2026 נוספו לנו לקוחות ארגוניים חדשים," סיכם בן נאים. "היקף הפעילות שלנו צומח מדי שנה בעשרות אחוזים. להערכתי, המומנטום יימשך גם ב-2027, בשל הביקוש האדיר לפתרונות שלנו". לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.

חשבונות בנק, השקעות, ביטוחים וחסכונות זמינים כיום דרך מסכים. אלא שהמעבר לדיגיטל פתר בעיקר את שאלת הנגישות למידע, ולא בהכרח את היכולת להבין את משמעותו. בעולמות הפנסיה, החיסכון והביטוח, הנתונים מפוזרים בין גופים ומוצרים: הפקדות, מסלולי השקעה, דמי ניהול, כיסויים ביטוחיים ויתרות. גם כשהמידע מוצג למשתמש, המונחים המקצועיים וההפרדה בין המערכות מקשים עליו להבין כיצד הנתונים מתחברים לתמונה אחת. הפער הוא לא רק בין מידע לתובנה; הוא גם בין הבנת הנתונים לבין היכולת להחליט מה לעשות בעקבותיהם. דשבורד הוא רק נקודת ההתחלה ריכוז החסכונות והביטוחים במקום אחד הוא רק ההתחלה. השלב הבא הוא לנתח את הנתונים ולעזור למשתמש להבין את מצבו, על מה הוא משלם והאם יש מקום לשיפור. למשל, השוואת החיסכון הפנסיוני לאנשים בגיל וברמת שכר דומים יכולה לעזור למשתמש להבין איפה הוא עומד. בדמי הניהול, השאלה היא לא רק כמה הוא משלם, אלא האם יש אפשרות לשלם פחות. ואם יש לו כמה ביטוחים, חשוב לבדוק מה כל אחד מכסה והאם יש חפיפה ביניהם, ולא להניח שאחד מהם בהכרח מיותר. כאן משתלבים ניתוח הנתונים והליווי של סוכן הביטוח. הטכנולוגיה מסמנת נקודות שכדאי לבדוק. סוכן הביטוח בוחן אותן בהתאם לצרכים ולמצב האישי של הלקוח, מסביר את האפשרויות ומלווה אותו בקבלת ההחלטה. תפקידו אינו רק לבצע שינויים בתיק, אלא לעזור ללקוח להבין האם נדרש שינוי, מה מתאים לו ומה המשמעות של כל אפשרות. ממסכים של מספרים לשאלות בשפה טבעית כדי שהלקוח יוכל להיות שותף בהחלטה, חשוב לאפשר לו גם לברר בקלות את מה שלא ברור לו. ממשק שיחה עם סוכן AI מאפשר לו לעשות זאת בתוך המערכת, באמצעות שאלות בשפה יומיומית. במקום לדעת מראש באיזה מסך לחפש ומה המשמעות של כל מונח, המשתמש יכול לשאול: "איפה נמצאות קרנות ההשתלמות שלי?", "באילו מסלולים מושקעים החסכונות שלי?" או "מה ההבדל בין דמי ניהול מהפקדה לדמי ניהול מצבירה?". הערך הוא בחיבור בין היכולת להסביר מושגים לבין המידע האישי. הסבר כללי על מסלולי השקעה עוזר להבין את הנושא. תשובה שמתייחסת למסלולים שבהם נמצאים החסכונות של המשתמש עוזרת לו להבין את התיק שלו. מבחינה טכנולוגית, המערכת צריכה לזהות מה המשתמש שואל, לאתר את הנתונים הרלוונטיים ולתרגם אותם לתשובה ברורה, שמבוססת על המידע הקיים. כאשר המידע אינו מספיק, עליה להבהיר זאת ולא להשלים את התמונה בהשערות. כך המשתמש לא נדרש ללמוד את המערכת כדי להבין את המידע שלו. הוא יכול להתחיל בשאלה שמעסיקה אותו, לבקש הסבר נוסף ולהעמיק בקצב שלו. הצוות של Cover. צילום: פלורנטיפילם טכנולוגיה שמצמצמת את פער הידע זו התפיסה שמנחה את Cover – סטארט-אפ ישראלי שפועל כסוכנות ביטוח ומשלב טכנולוגיה עם ליווי אנושי. המערכת מרכזת, בהסכמת המשתמש, מידע על החסכונות והביטוחים שלו, ומפעילה מנועי ניתוח כדי להציג תמונת מצב ברורה ונקודות אפשריות לשיפור. המשתמש יכול לראות היכן מנוהלים החסכונות שלו, להבין כמה הוא משלם ולהשוות את מצבו לאנשים בעלי גיל, מגדר ורמת שכר דומים. סוכן ה-AI מאפשר לשאול שאלות על התיק, לצד סוכני ביטוח אנושיים, שמסבירים את האפשרויות ומלווים את קבלת ההחלטות ואת הביצוע. ההשוואה מספקת הקשר אישי, לא תשובה אחידה שמתאימה לכולם. תפקיד הטכנולוגיה הוא לעזור לזהות מה כדאי לשאול; תפקיד הסוכן הוא לסייע בבירור ובהתאמה האישית. כך, הדשבורד הופך מרשימת נתונים לבסיס משותף לשיחה. הלקוח לא נדרש להפוך למומחה, אבל הוא יכול להבין מה נבחן, מדוע מוצע שינוי ומה משמעותו עבורו. המבחן של הטכנולוגיה הפיננסית הוא לא כמה נתונים היא מציגה או כמה תשובות היא מייצרת, אלא האם היא מאפשרת ללקוח לקבל החלטות מתוך הבנה, לצד איש המקצוע שמלווה אותו. וזה בדיוק מה ש-Cover מציעה. לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע Future of AI 2026 של Lynx מבית אנשים ומחשבים לחצו כאן.

קשה שלא לשים לב ששוק האוזניות פועל לפי טרנדים, וכשיש טרנד מסוים – כמעט כל היצרניות בתחום מתיישרות. מכאן שבשוק הזה, העמוס בכל רגע נתון, קשה מאוד להפתיע. באחרונה אף חזר טרנד ה-"חוטיני" – אנשים ששוב מעדיפים, במקום אוזניות אלחוטיות, לרכוש אוזניות שמתחברות לחיבור ה-USB בטלפון. המגמה הכי חזקה כיום בשוק האוזניות היא הקליפ – אוזניות שעונדים כמו עגיל על החלק האחורי של תנוך האוזן. מדובר באוזניות פתוחות מאוד, כאלה שהקצה שלהן מגיע עד לכניסה של תעלת האוזן, ולעתים גם זה לא. אם אתם מאלה שמעדיפים לצאת לרחוב ולהיפרד מהעולם סביבכם – באופן מטפורי, כמובן – אחד הדברים שהכי חשובים לכם הוא השתקת רעשים אקטיבית ברמה כמה שיותר גבוהה של דציבלים, כדי להתעמק עד כמה שאפשר במוזיקה. במקרה כזה, אתם יכולים לסיים את קריאת הסקירה כאן, כי הפעם המדור מתמקד באוזניות שהמילה ANC זרה להן: ה-Earbuds X500 של לנובו. אז מה כן יש בתפריט? ה-X500 מציעות בעיקר נוחות יוצאת מן הכלל. כבר יצא לי, במדור ותיק זה, לבדוק כמה וכמה אוזניות אלחוטיות, ואני לא זוכר מקרה שבו כמעט שכחתי שהן על האוזניים שלי. עם משקל של שישה גרם האחת יש אמנם בשוק אוזניות קלות יותר, אבל המבנה של הקליפ הופך את זה לכמעט חסר משמעות. אחרי שמתרגלים לפעולה של ההנחה במקום (הכפתור היחיד למטה), אפשר להשאיר אותן בהמשך שעות באוזניים בלי להתעייף בכלל. בכל אחת מהאוזניות יש סוללה בת 50 מילי-אמפר לשעה ומארז הטעינה יכול לספק עד ארבע טעינות מלאות נוספות. לפי לנובו, הן אמורות לספק עד שש שעות של מוזיקה – וזה פחות או יותר מה שקיבלתי מהן בעוצמת קול של כ-70%. הדרייברים בקצה הם בגודל של 11 מ"מ, ובסביבה ביתית או משרדית, כשהרעש מסביב אינו מוגזם או קבוע, בהחלט אפשר לשמוע היטב את המוזיקה. אבל, מכיוון שמדובר באוזניות פתוחות, בסביבה רועשת וכשיש רוח, המוזיקה לפעמים אובדת. ומה אין? אין ב-Earbuds X500 יותר מדי חוכמה. יש כפתור אחד שמאפשר להתחבר בקלות לאפליקציית המוזיקה, אם היא תומכת בתכונה הזו (ספוטיפיי כן), והוא מאפשר לענות לשיחות ולנתק אותן – אבל זהו, פחות או יותר. הן ממשיכות לנגן גם אם מוציאים אותן מהאוזן. אין גם אפליקציה תומכת, וזה אומר שאין איקוולייזר שמאפשר לשנות את התכונות המוזיקליות של האודיו. המשמעות היא שהאוזניות מספקות את מה שבחרו להן במפעל – התמקדות בצלילי הביניים עם בס חביב אבל לא מודגש, ועם קצת חוסרים באיזון בצלילים הגבוהים. יש גם הרגשה שלפעמים מאבדים קצת פרטים. בקיצור, ה-X500 הן לא לאודיופילים. האוזניות מתאימות לצימוד לשני מכשירים בו זמנית, כולל אנדרואיד ו-iPhone, והמעבר ביניהם קל. הצימוד עצמו הוא באמצעות בלוטות' 6.0, וב-Windows אפשר להשתמש במנהל ההתקנים של לנובו למעקב, עדכונים ושינויים קלים. השורה התחתונה במחיר של 129 שקלים, ה-Earbuds X500 הן לא אוזניות יקרות, ובסופו של דבר מאוד נוחות לשימוש. אם אתם לא מחפשים השתקת רעשים ואודיו איכותי במיוחד, ובטח שלא יותר מדי חוכמה ופעלולים, זאת בהחלט יכולה להיות אופציה בשבילכם. לכשעצמי, התרגלתי להשתמש בהן להליכה, ליציאה עם הכלב ולכל מצב שבו יש סיכוי גבוה שאפגוש אנשים שאני מכיר. אבל כשאני רוצה להתרכז במוזיקה, בעיקר בתחבורה ציבורית, אני שם באוזניים את אוזניות הג'ברה הישנות והטובות.

בעוד OpenAI הכריזה השבוע על תכונות חדשות שהיא משלבת ב-ChatGPT for Teens, ממשק ברירת המחדל עבור משתמשים מתחת לגיל 18, ב-Common Sense Media טוענים כי בדיקות שערכו חשפו שורה של כשלים במנגנוני ההגנה המיועדים למשתמשים צעירים. בארגון אף ממליצים להורים שלא להסתמך על המנגנונים הללו לבדם. Common Sense Media הוא ארגון עצמאי ללא מטרות רווח, הפועל בשיתוף אנשי חינוך וקובעי מדיניות במטרה לסייע להורים לשמור על בטיחותם ורווחתם של ילדים בעידן הדיגיטלי. יותר מ-4,000 פרומפטים נבדקו לפי הארגון, הוא בחן יותר מ-4,000 פרומפטים בחשבונות הרשומים לבני נוער בגילאי 13 עד 17. בבדיקות לא זוהו מקרים שבהם ChatGPT סיפק הנחיות המעודדות התאבדות או פגיעה עצמית, הפרעות אכילה או משחקי תפקידים בעלי אופי מיני או רומנטי. עם זאת, הארגון טוען כי הכלי היה פחות אמין בזיהוי מצבים שבהם מתבגר זקוק לעזרה חיצונית. לפי הממצאים, ChatGPT לא זיהה 25% מהמקרים שבהם מומחי הארגון קבעו כי המשתמש נמצא במצב משברי ודורש טיפול דחוף. ב-Common Sense Media טוענים גם כי חלק מאמצעי הבטיחות לא פעלו היטב. בין היתר נמצאו מקרים שבהם בני נוער בחשבונות המקושרים להורים הצליחו לנהל שיחות ממושכות בנושאי פגיעה עצמית, מבלי שהוריהם קיבלו על כך התראה. בנוסף, משתמשים הצליחו לעקוף בקלות יחסית מגבלות שהוגדרו על ידי ההורים לשעות לימוד ולהשתמש בצ'טבוט כמעט ללא הגבלה. "נותרו פערים בין ההבטחות למציאות" "ChatGPT אינו בטוח לשימוש עבור ילדים", אמר טום סיגל, העומד בראש המכון לבטיחות בני נוער ב-AI של Common Sense Media. לדבריו, למהלך שעליו הכריזה OpenAI באוגוסט יש עדיין פוטנציאל להוביל את התחום, אך "נותרו פערים בין ההבטחות לבין המציאות בשטח". OpenAI דחתה חלק מהמסקנות. דובר מטעם החברה אמר כי היא מברכת על הערכות עצמאיות ומעמיקות, אך אינה סבורה שהבדיקה של Common Sense Media משקפת נאמנה את האופן שבו פועלים בפועל מנגנוני ההגנה של ChatGPT עבור בני נוער. בחברה טענו גם כי חלק גדול מהבדיקות שנגעו להתראות להורים בוצעו לפני שהושלם תהליך הקישור בין חשבונות ההורים לחשבונות בני הנוער – תהליך שלדברי OpenAI עשוי להימשך מספר שעות. באשר לאפשרות לצאת ממצב הלימוד, ב-OpenAI טוענים כי לא מדובר בתקלה אלא בהחלטת מוצר מכוונת. לדבריהם, המערכת תוכננה להציע חוויה גמישה יותר לאחר התייעצות עם מומחים בתחום החינוך ועם בני נוער, ולא לשמש ככלי לחסימה הורית נוקשה. OpenAI מוסיפה כלים חדשים לבני נוער OpenAI מסרה כי מאז השקת ChatGPT for Teens, משתמשים בעלי גישה לממשק שלחו בממוצע יותר הודעות הקשורות ללימודים בהשוואה לבני נוער ללא גישה אליו. החברה הכריזה גם על כלים חדשים שיתווספו לסביבה, בהם כלי לתכנון לקראת קולג', שנועד לסייע למשתמשים לעקוב אחר שלבי ההרשמה, לוחות זמנים ושיקולים כלכליים. לפי החברה, הכלי יוכל לסייע כבר לילדים בגילאי 10–12 להתחיל להתכונן ללימודים עתידיים. כלי נוסף יאפשר לתלמידים להעלות ל-ChatGPT הערות, רישומים ותכנים שנכתבו ביד, לעבד אותם לקובצי PDF ולהפיק מהם, בין היתר, כרטיסי לימוד לקראת בחינות.  

משרד החינוך הפר את חוק הגנת הפרטיות ותקנות הגנת המידע, באירוע שהביא לדליפה של מידע רגיש על כ-21 אלף תלמידי חינוך מיוחד מהמגזר החרדי – כך הודיעה היום (ה') הרשות להגנת פרטיות, לאחר הליך פיקוח מנהלי שביצעה נגד המשרד. הליך הפיקוח נפתח, ביוזמת הרשות, במרץ אשתקד, בעקבות פרסומים בתקשורת אודות הדליפה. במסגרת הדליפה נחשפו פרטים מזהים, פרטי מגורים ולימודים, וכן השתייכות דתית ומידע רפואי הכולל פירוט על המוגבלות של התלמיד. מה קרה בפועל? מממצאי הפיקוח עלה כי בסמוך למאי 2024, עובדות במשרד החינוך ביקשו ליצור טופס דיגיטלי שנועד לייעל את הליכי השיבוץ של תלמידי החינוך המיוחד במגזר החרדי. לשם כך, הן הוציאו מידע ממערכת המשמשת את משרד החינוך, יצרו קובץ שכלל מידע אישי ורגיש על כ-21 אלף תלמידים וקישרו אליו טופס למילוי נתונים על ידי מוסדות החינוך. משרד החינוך טען שזה היה אמור להיות קובץ "מאחורי הקלעים" שמקושר לטופס, כך שניתן יהיה לתשאל ממנו מידע. הטופס הוגדר ברמת הרשאה פתוחה, לכל מי שהחזיק בקישור אליו, ללא מגבלה, וניתן היה בנוסף להעביר אותו לנמענים נוספים. קובץ הנתונים הוגדר אף הוא בקישור פתוח, ללא מגבלה, כדי לאפשר לטופס לתשאל ממנו מידע. הוא לא היה מוגן בסיסמה והיה פתוח לכל מי שהיה ברשותו קישור אליו, לצפייה ולהורדה. במהלך מאי 2024 נשלח קישור לטופס לבעלי תפקידים רלוונטיים במוסדות החינוך החרדי – לכתובות מיילים ארגוניים וגם פרטיים. במרץ 2025 נודע, כאמור, על דליפת המידע הרב מקובץ הנתונים. משרד החינוך טען שככל הנראה התרחשה תקלה נקודתית בהגדרת ההרשאות לאחד הטפסים, שאפשרה לגורם חיצוני להפעיל מנגנוני חיפוש ולאתר את קובץ הנתונים לאחר לחיצה על קישור. כך או כך, המידע האישי הרגיש הגיע בפועל לידי אזרחים וגורמים בלתי מורשים. קביעות הרשות להגנת הפרטיות מאגר המידע של משרד החינוך, שממנו הוצאו הנתונים, כולל מידע רגיש על מעל 100 אלף נושאי מידע, ולפיכך חלה עליו רמת אבטחה גבוהה בהתאם לתקנות. הרשות קבעה כי השימוש במידע והעברתו לגורמים שאינם מורשים מהווים אירוע אבטחה חמור. הליך הפיקוח העלה ליקויים בעמידת משרד החינוך בכמה מהחובות המוטלות עליו. כך, התגלו ליקויים בניהול הרשאות: המידע הופק בפועל מהמערכת על ידי עובדת שלא נכללה ברשימת בעלי ההרשאות התקפות. כן נמצא שאופן ניהולה ותפעולה של המערכת לא עלה בקנה אחד עם החובה המוטלת על בעל מאגר מידע להבטיח ניהול ותפעול תקינים של מערכות המאגר. עוד נמצאו ליקויים בהצפנת המידע, משום שהוא הועבר באמצעות קישור פתוח, ללא שימוש בשיטת הצפנה מקובלת, המגנה על המידע. עוד נמצא כי במועד הפיקוח לא היה למשרד החינוך מסמך הגדרות למאגר, ולא היה לו נוהל אבטחת מידע שעומד בדרישות. המשרד אף לא ביצע למערכת סקר סיכוני אבטחת מידע, כפי שנדרש לפי התקנות. הרשות הבהירה כי בדיקות אבטחה מסוימות ומבדקי חדירות שהמשרד כן ביצע לא מהווים תחליף לסקר סיכונים כנדרש בתקנות. הסתמכות על תקן ISO/IEC 27001 במסגרת הליך הפיקוח טען משרד החינוך כי הסמכתו לתקן ISO/IEC 27001 מקנה לו פטור מקיום הוראות מסוימות בתקנות אבטחת המידע. הרשות להגנת הפרטיות דחתה טענה זו, ומסרה כי ההכרה בתקן, בהתאם להנחייתה, כפופה לעמידה בתנאים שנקבעו – ובמקרה זה, משרד החינוך לא עמד בהם. הרשות להגנת הפרטיות שבה ומדגישה את חובתם של גופים ציבוריים ושל בעלי מאגרי מידע להבטיח את אבטחת המידע האישי המצוי ברשותם ולנקוט את האמצעים הנדרשים על פי דין להגנתו, וביתר שאת כאשר מדובר במידע אישי רגיש שנוגע לקטינים.

בעוד כשבועיים וחצי ניקרא ללכת אל הקלפיות ולהחליט לגבי עתיד המדינה. נכון שה-7 באוקטובר, גיוס החרדים וכמובן כן ביבי-לא ביבי עומדים במוקד מערכת הבחירות, אבל הפתק שלנו בקלפי משפיע רבות על שלל נושאים. אחד מהם הוא היחס של המדינה והתוכניות הממשלתיות להיי-טק. לכן, לקראת הבחירות, סרקנו את מצעי המפלגות שעל פי הסקרים עוברות את אחוז החסימה (או יש להם סיכוי לעבור), ובדקנו מה כולל המצע של כל אחת מהן לגבי קידום החדשנות, ההיי-טק והבינה המלאכותית. לאילו מפלגות יש תוכניות להיי-טק, ואילו לא טורחות להתייחס לנושא כלל? וגם: מיהי המפלגה שמציעה את הצעדים המפורטים ביותר לקידום הענף? ביחד בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד הפרק במצע המפלגה שעוסק בענף הטכנולוגיה מדבר על "הסכם חדש עם ההיי-טק". המצע קורא ליצירת "כיפת ברזל כלכלית" למשקיעים, יציבות רגולטורית ועידוד משקיעים. נפתלי בנט. צילום: Coming Up, שבוע הסייבר (ארכיון) בנט, איש היי-טק בעברו, ולפיד שואפים למקם את ישראל בין שלוש המדינות המובילות בעולם ה-AI ובדיפ-טק. זאת, על ידי הקמת תשתיות לאומיות, תשתיות מחקר, הנגשת התשתיות לאקדמיה, והגדלת הקשר בין החדשנות הביטחונית לזו האזרחית. המפלגה אף מבטיחה לפעול לחיזוק האקדמיה, ולהוציא לפועל תוכנית להשבת ישראלים מחו"ל. מפלגת ביחד סבורה כי על הממשלה להיות הלקוח הראשון של חדשנות ישראלית ולהטמיע חידושים של סטארט-אפים ישראליים בשירות הממשלתי. ישר בראשות גדי איזנקוט ההיי-טק מוגדר במצע המפלגה כקטר של המשק, והיא מציעה תוכנית שעוסקת ביצירת ריבונות טכנולוגית, תוך תפיסה שההיי-טק הוא תשתית מחשוב לאומית, ולכן צריך להקים דאטה סנטרים מקומיים. כמו כן, היא מדברת על שילוב AI בתהליכי דיגיטציה בשירות הציבורי, ולטובת קיצור תורים והפחתת ביורוקרטיה. גדי איזנקוט. צילום: חן גלילי (ארכיון) גם במצע של מפלגת ישר יש סעיף שעוסק בהחזרת ישראלים מחו"ל, כדי לבלום את בריחת המוחות. באשר לחינוך הטכנולוגי, ישר קובעת כי "הבוגר העתידי צריך להיות בעל יכולת שליטה בבינה מלאכותית ועם אוריינות מדעית וטכנולוגית". ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן המצע של ישראל ביתנו בתחום יותר קונקרטי. כך, למשל, מוצע בו להקצות חמישה מיליארד שקלים לבינה מלאכותית, למשך חמש שנים, כלומר: מיליארד שקלים בכל שנה. הכסף ינותב לתשתיות פיזיות, מחשבים, סיוע לסטארט-אפים ועוד. ישראל ביתנו מציעה להעביר מיליארד שקלים נוספים להקמת מעבדות לאומיות ותשתיות מחקר, כדי לקדם הקמת מחשבי על, מחשוב קוונטי ועוד. גדי איזנקוט. צילום: פלי הנמר כמו כן, המפלגה מציעה שרשות המיסים ורשות החדשנות יגבשו מסלול ירוק, שיאפשר למשקיעים מוסדיים, כגון קרנות פנסיה וקרנות השתלמות, להשקיע ישירות בחברות היי-טק, בהיקף של 0.1% מכספי הפנסיה. יצוין כי ליברמן דיבר בכנסת האחרונה כמה פעמים על הנושא הזה, כיו"ר ועדת המשנה להיי-טק, שערכה מספר דיונים בסוגייה. בתחום החינוך, ישראל ביתנו מקדמת מתן דגש על מסלולי חינוך מדעיים-טכנולוגיים בבתי הספר, תוך שילוב מיומנויות של דור העתיד ושילוב אוכלוסיות מודרות. עוד מציעה המפלגה להגדיל את מספר החוקרים והדוקטורנטים, ולתת מענקים לחברות שיבצעו הכשרות מתקדמות. בסיכום, ישראל ביתנו היא המפלגה שמציגה את התוכנית הכי מעשית לקידום ההיי-טק. הדמוקרטים בראשות יאיר גולן המפלגה מגדירה את ענף ההיי-טק כמנוע צמיחה מרכזי ומציינת שיש לה מחויבות לביסוס כלכלה חכמה. המפלגה שמה דגש על השקעה ממשלתית רחבה במו"פ ועל פיתוח תשתיות מתקדמות. יאיר גולן. צילום: Avivi Aharon, ShutterStock במצע של הדמוקרטים יש רשימה של תחומים שהמפלגה מתחייבת לקדם: קלינטק, ביו-טק, סייבר וחקלאות חכמה. כמו כן, ההיי-טק משולב בתפיסה של המפלגה שלפיה יש לשלב במשק ובחברה אוכלוסיות מודרות, כגון חרדים והחברה הערבית. לחלק מהמפלגות יש התייחסות להיי-טק, אבל אף אחת מהן לא כוללת את הנושא בקמפיין הבחירות, ולא מתקשרת את עמדותיה בתחום. זה מביא למסקנה המצערת שגם אחרי בחירות 2026, ההיי-טק ימשיך להיות נושא שכולם אוהבים לדבר עליו ולהתקשט בו – אבל פחות יעשו בו שינויים ממשיים הליכוד בראשות בנימין נתניהו על אף שהליכוד הוא מפלגת השלטון, הוא לא פרסם תוכנית מיוחדת לענף ההיי-טק. עם זאת, מאחר שמדובר במפלגת שלטון, ניתן למדוד ולהעריך את התוכניות שלה על בסיס מה שהממשלה עשתה בתחום. ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: נועם גלאי, ShutterStock ברמה העקרונית, הליכוד תומך בכלכלה חופשית ועידוד השקעות, תמיכה בשוק חופשי, הפחתת רגולציה ויצירת סביבה עסקית נוחה למשקיעים ויזמים. בשנים האחרונות הממשלה הדגישה את חשיבות הבינה המלאכותית והדיפטק, ואף הקימה את המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, כשבנימין נתניהו הוא הממונה מטעם הממשלה לפקח על המטה ולקבל דיווחים שוטפים ממנה. בנוסף, הממשלה הקימה את מערך הדיגיטל הלאומי, מערך הסייבר הלאומי, רשות החדשנות וגופים שעוסקים בתחום במסגרת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ובמשרדים נוספים. הציונות הדתית-זהות בראשות בצלאל סמוטריץ' ומשה פייגלין למפלגה אין מצע בתחום ההיי-טק. ברמה הכללית, מדברים שם על כלכלה חופשית, צמצום רגולציה ותחרות. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. צילום: דוברות משרד האוצר העובדה שאין למפלגה תוכניות להיי-טק מעט מפתיעה לנוכח העובדה שהיו"ר, סמוטריץ', מכהן כשר האוצר, ובמסגרת תפקידו עסק בבעיות הענף לא אחת. המילואמיניקים-הכלכלית בראשות יועז הנדל ופרופ' ירון זליכה אמנם, טרם ברור אם רשימה זו עוברת את אחוז החסימה, אבל בהתחשב באחד העומדים בראשה, פרופ' זליכה, שהיה החשב הכללי במשרד האוצר, יש עניין לבדוק מה הם מציעים. המצע של המילואימניקים-הכלכלית מתמקד בשילוב ופיתוח ההון האנושי בפריפריה ויצירת שוויון הזדמנויות. פרופ' זליכה והנדל מציעים מימון השכלה רלוונטית לפריפריה, ובניית תוכניות סיוע לצעירים כדי לאפשר להם השכלה אקדמית איכותית בתחומי הטכנולוגיה וההיי-טק. זאת, כדי שישתלבו לאחר מכן ביחידות טכנולוגיות העילית של צה"ל. במצעים ובתוכניות של יתר המפלגות שנבדקו – ש"ס, עוצמה יהודית, יהדות התורה, חד"ש-תע"ל, רע"מ ועמך ישראל – אין אזכור להיי-טק. לסיכום, רק חלק מהמפלגות מתייחסות להיי-טק, ולישראל ביתנו אף יש תוכנית מפורטת, אבל אף אחת מהן לא כוללת את הנושא בקמפיין הבחירות ולא מתקשרת את עמדותיה בתחום. זה מביא למסקנה המצערת שגם אחרי בחירות 2026, ללא קשר לזהות הממשלה ומרכיביה, ההיי-טק ימשיך להיות נושא שכולם אוהבים לדבר עליו ולהתקשט בו – אבל פחות יעשו בו שינויים ממשיים.