במונדיאל הזה נולד חוק חמש השניות, שמחייב את השחקנים להוציא את כדור החוץ בתוך, ובכן, חמש שניות. החוק נועד להילחם בבזבוז הזמן ששחקנים לעתים גורמים לו כשהם משתהים בפעולה הזאת, ולגרום למשחק לזרום. אותו הרעיון עובד גם בחיים: כשאנחנו יודעים שאנחנו צריכים לעשות משהו אבל דוחים אותו, אפשר לאמץ את החוק הזה – לספור לאחור מחמש עד אחת, וברגע שמגיעים לאחת לעבור לפעולה. זה טריק קטן, שמקצר את המרחק בין מחשבה לעשייה ובעיקר יכול למנוע מאתנו לבזבז את המשאב הכי יקר בחיים – הזמן. בקיצור, אם אנחנו רוצים להצליח כמו במגרש, אנחנו צריכים לאמץ את הכלל הבא גם ביום יום: מי שמגיב מהר יותר, נכנס לקצב ולא נותן להססנות לעצור אותו – הוא זה שבאמת מתקדם. אילון מאסק לא מהסס בעולמות ה-AI, ולא היסס כשהחליט ש-SpaceX שלו תקנה את אניספייר – החברה שעומדת מאחורי המודל הפופולרי קורסור. זאת, תמורת סכום אסטרונומי (אם כי קטן בממדים של הטריליונר הראשון בעולם) – 60 מיליארד דולר. הרכישה הזו, שהתבשרנו עליה אתמול (ג'), הולכת לטלטל את עולם ה-AI – גם אם לא כמו שהבינה המלאכותית מטלטלת את חיינו – ולגרום לקרב האיתנים שקיים בין החברות השונות בתחום להתעצם. אורוגוואי-צ'ק פוינט נגד ערב הסעודית-SpaceX ועכשיו – למשחקים: הבינה המלאכותית עלתה אתמול, ובגדול, על מגרש המונדיאל – כולל SpaceX, שאותה הצמדתי לנבחרת ערב הסעודית. מולה ניצבה נבחרת אורוגוואי – "לה סלסטה", כפי שהיא קרויה – עם הגנה חזקה, ולכן הצמדתי לה את צ'ק פוינט. כמו לחברה שייסדו גיל שויד ועמיתיו, לנבחרת מדרום אמריקה יש מסורת, משמעת וניסיון של אלופת עולם פעמיים. בדיוק כמו צ'ק פוינט, אחת מחברות הסייבר המצליחות והרווחיות בעולם, היא לא תמיד הכי נוצצת, אבל כמעט תמיד קשה מאוד להכניע אותה. זיו מנדל, מנכ"ל קבוצת חברות בנות במטריקס. צילום: ניב קנטור מנגד, החיבור בין SpaceX לערב הסעודית, נבחרת "הבזים הירוקים", קולע, משום שגם המדינה וגם החברה נהנות ממשאבים עצומים, חושבות בגדול ולא מפחדות להשקיע סכומי עתק כדי להגיע ליעדים שאפתניים. מה גם שאחד המשקיעים הגדולים בהנפקה המוצלחת של החברה של מאסק, שאירעה בסוף השבוע שעבר, הוא הנסיך הסעודי אלוואליד בין טלאל. על הדשא זה נראה בדיוק כך: SpaceX הסעודית ניסתה לשגר התקפות מהירות ולייצר רגעי קסם, בעוד שצ'ק פוינט האורוגוואית בנתה חומת הגנה, ניתחה כל איום וסגרה פרצות. הסעודים-SpaceXים הצליחו להפתיע ולעלות ליתרון – כמו שיגור מוצלח שהדהים את כולם. אבל אורוגוואי לא נבהלה, המשיכה ללחוץ, לחפש את החולשה במערכת, ובסופו של דבר מצאה את הפרצה והשיגה את שער השוויון המאוחר. בסיום, 1:1 – תוצאה שממחישה היטב את המאבק בין שתי המדינות: האחת מעצמת כדורגל ותיקה והשנייה היא מדינה שכוחה בתחום הולך ועולה. כך גם החברות: צ'ק פוינט הוכיחה שוב את החוסן והיציבות שלה, אבל SpaceX הראתה שגם מול היריבות החזקות ביותר, יש לה את הכוח והמשאבים להפתיע את העולם. נותר עכשיו רק לראות אם הסעודים יתברגו בצמרת המונדיאל כמו ש-SpaceX התברגה בטופ של רשימת החברות הגדולות בעולם מבחינת שווי שוק, מיד לאחר ההנפקה שלה. צרפת-OpenAI נגד סנגל-Mistral.ai עוד קרב מעניין היה בין שתי הנבחרות, וחברות ה-AI, שבכותרת הביניים. הייתה זו התמודדות מרתקת בין שני "מנועי AI" דוברי צרפתית. סנגל, בעבר אחת הקולוניות החשובות של צרפת באפריקה וכיום נבחרת כדורגל מהחזקות ביבשת, נראתה כמו מודל בינה מלאכותית שמכיר היטב את השפה והתרבות של היריבה. ה-"מלך" הצרפתי. קיליאן אמבפה. צילום: ShutterStock בצד הצרפתי, במרכז המשחק עמד מייקל אוליסה, ששיחק כמו מודל השפה של המערכת. הוא קיבל מידע (כלומר, כדורים) מכל חלקי המגרש, עיבד אותו במהירות ושלח מסירות חכמות ומדויקות לחבריו. בקצה שרשרת העיבוד חיכה ה-כוכב הצרפתי קיליאן אמבפה – או, אם תרצו, הממשק בשפה טבעית של OpenAI. אוליסה ייצר את הרעיונות ואמבפה תירגם אותם לפעולות שכל אחד מבין: מהירות, דריבל, איום על השער – ושערים. בכל פעם שאוליסה מצא נתיב מסירה חדש, אמבפה הפך אותו להזדמנות מסוכנת. זה היה כמעט כמו מנוע AI שמייצר תשובה, והממשק מציג אותה למשתמש בצורה מושלמת. בנוסף, כמו ש-ChatGPT (עדיין) מנצח בנתח השוק שלו מבין הצ'טבוטים של ה-AI, אמבפה שבר אתמול את שיאו של אוליבייה ז'ירו והיה לשחקן בעל מספר השערים הגבוה ביותר במדי נבחרת צרפת. מנגד, סנגל שיחקה כמו Mistral.ai – עם פחות משאבים מיריבתה, אבל הרבה יצירתיות, מהירות ויכולת להפתיע. בסיכומו של דבר, קיבלנו הרבה שערים (3:1 לנבחרת הטריקולור), במשחק שהראה כיצד רעיון טוב, עיבוד חכם וביצוע מהיר יכולים להפוך טכנולוגיה לכדורגל מרהיב עם גול אחרי גול. בלגיה-סיילספורס נגד מצרים-היי-בוב נצא לרגע מעולמות ה-AI, ונעבור לענקית ה-CRM, סיילספורס (אם כי לא לגמרי נצא – סיילספורס היא האימא של משפחת סוכני הבינה המלאכותית Agentforce). חיברתי אותה לנבחרת בלגיה. הסיילספורסים ממדינת הבנלוקס עלו למשחק עם שליטה מבוססת דאטה, סדר ותהליכי קבלת החלטות ברורים. מולם, מצרים-היי-בוב מנהלת “מערכת אנושית” עצומה, כמו ארגון ענק עם מורכבות גבוהה – מצרים היא מדינה של מעל 110 מיליון תושבים, ויש לה משחק עומק, עומס ויכולת תפעול תחת לחץ מתמשך. המשחק התפתח כמאבק בין ניהול מדויק של תהליכים לעומס אנושי שמייצר כאוס יצירתי. בלגיה-סיילספורס ניסתה לבנות התקפות מסודרות דרך מרכז המגרש, כמעט כמו זרימת מידע במערכת CRM. מצרים-היי-בוב הגיבה בלחץ גבוה ובמעברים מהירים, שמזכירים ניהול משאבי אנוש דינמי תחת עומס. הקצב השתנה כל הזמן – רגעים של שליטה בלגית מול פריצות פתאומיות של מצרים. ברגעים רבים נראה היה שמצרים מצליחה "להעמיס מערכתית" על בלגיה ולשבש את הסדר. אלא שזו שמרה על יציבות טכנולוגית, ולא נשברה גם תחת הלחץ המתמשך. בסיום קיבלניו עוד שוויון 1:1, לאחר משחק שדימה מערכת ניהול חכמה מול ארגון ענק ודינמי – איזון בין סדר אנליטי לעומס אנושי. איראן-ATP35 נגד ניו זילנד-ממסיקו כאן ראינו קרב בין תוקפים למגנים – בכדורגל ובסייבר. איראן, שניסתה לעשות לנו לא מעט צרות בסייבר במלחמה האחרונה (ולא ממש הצליחה), מיוצגת כאן על ידי קבוצת התקיפה APT35. היא פגשה את ניו זילנד, שציוותתי אליה את ממסיקו, לעימות קלאסי בין האקרים "שחורים" ו-"לבנים". איליי ג'אסט. צילום: ShatterStock ניו זילנד-ממסיקו עלתה ל־0:1 משער של איליי ג'אסט. זה היה רגע ממסיקו טיפוסי – זיהוי הזדמנות קטנה והפיכתה להצלחה גדולה, בדיוק כפי שחברת סייבר מזהה איום לפני כולם. איראן לא נבהלה: כמו APT35, שמחפשת נתיב חלופי לאחר שהיא נחסמת על ידי מערכות ההגנה של הארגון, היא חזרה למשחק עם שער השוויון של ראמין רזאיאן, וקבעה 1:1. בהמשך שוב היה זה ג'אסט, שכבש והחזיר את היתרון לניו זילנד. ההתקפה הניו־זילנדית-ממסיקנית ניצלה עוד פרצה קטנה בהגנה האיראנית-APT35ית והענישה אותה מיד. אבל, ה-"האקרים" האיראניים על מגרש הכדורגל הוכיחו מדוע הם נחשבים ליריבים עקשנים במיוחד: מוחמד מוהבי הישווה ל־2:2 והחזיר את המשחק לנקודת ההתחלה – כמו תוקף שמצליח למצוא דרך חדשה לאחר שכל הדלתות הקודמות נסגרו. כריס ווד, קפטן ניו זילנד, היה המנוע מאחורי שני השערים עם בישולים חכמים, כאילו הוא מערכת בינה מלאכותית שמפעילה את מנגנון ההגנה של ממסיקו. לסיכום, איראן-APT35 הצליחה לפרוץ פעמיים את מערך ההגנה של ניו זילנד-ממסיקו, אך זו הוכיחה חוסן ויכולת התאוששות. זה היה משחק שהמחיש היטב את עולם הסייבר: התוקף מצא פרצות, המגן סגר אותן, ובסוף הצדדים נפרדו בתיקו.

מערכת המשפט והפוליטיקה האמריקנית סוערת לאור התגייסות אקטיבית של ממשל טראמפ למען הטריליונר הטרי אילון מאסק, בניסיון לבטל תביעה אזרחית שהוגשה נגד חברת הבינה המלאכותית שלו, xAI. התביעה, שהוגשה במקור על ידי ארגון זכויות האדם NAACP, גרסה כי החברה הקימה עשרות טורבינות גז מזהמות בעיר סאות'הייבן שבמיסיסיפי, תוך "צפצוף" על חוק האוויר הנקי, וללא קבלת היתרים למהלכיה. הטורבינות נועדו לספק חשמל לחוות השרתים הענקית 'קולוסוס 2', אשר מפעילה את מודל  השפה הגדול 'גרוק' (Grok) של החברה, ופליטות הרעלים מטורבינות אלו סיכנו את בריאות התושבים באזור, שרבים מהם הם שחורים הסובלים ממילא משיעורי אסתמה חריגים. The NAACP of Mississippi is trying to shut down xAI’s data center that powers Grok under the guise of a Clean Air Act enforcement action. But the Executive Branch—not the NAACP—is responsible for enforcing federal law. The NAACP’s lawsuit threatens American national, energy,… — Stanley E. Woodward, Jr. (@ASGWoodward) June 16, 2026 "עניין של ביטחון לאומי עליון" הצורך של מאסק בכוח עיבוד אדיר הגיע לשיאו בחודש פברואר האחרון, אז התמזגה xAI עם תאגיד החלל שלו, SpaceX. מהלך זה נועד להציב תחרות אגרסיבית וישירה מול ענקיות טכנולוגיה מתחרות, כמו גוגל, אנת'רופיק ו-OpenAI – כולן מתמודדות מגה-פעילות בזירת ה-AI הלוהטת. ודווקא לנוכח ההתעצמות הזו, הגיש משרד המשפטים האמריקני בקשה יוצאת דופן לדחות את התביעה הסביבתית, בנימוק שהמערכות הללו חיוניות מאין כמותן לכלכלת ארצות הברית ולמערכת הביטחון שלה. בכירי הממשל סיפקו שורת הצדקות ביטחוניות נחרצות להתערבותם. קמרון סטנלי, קצין הבינה המלאכותית הראשי של הפנטגון, צוטט במסמכי בית המשפט כמי שהצהיר שזמינותו הרציפה של המודל של מאסק היא לא פחות מאשר "עניין של ביטחון לאומי עליון". כדי להמחיש את הקריטיות של המערכת, תואר כיצד 'גרוק' תמך משמעותית בכוחות האמריקניים במהלך המלחמה מול איראן, ואפשר להם "לפרוס למעלה מ-2,000 חימושים לעבר 2,000 מטרות נפרדות בתוך 96 שעות". לצד הנימוק הביטחוני, הציגו בכירי משרד המשפטים אידיאולוגיה תקיפה נגד התובעים. סגן עוזר התובע הכללי, אדם גוסטפסון, אמר שהמשרד לא מתכונ ן לשבת בחיבוק ידיים בזמן שגורמים פרטיים מנצלים חוקי סביבה כדי לחתור תחת הביטחון הלאומי. המשנה לתובע הכללי, סטנלי וודוורד, הדגיש כי האחריות העליונה לאכיפת החוק הפדרלי נתונה לרשות המבצעת, ולא בידי קבוצות אינטרס. במקביל, עוזרת התובע הכללי לזכויות אזרח, הארמיט דילון, שהייתה מינוי של טראמפ, הוסיפה עקיצה פוליטית כשהכריזה שהממשל יפסיק לקדם צדק סביבתי מבעד ל"עדשה המעוותת" של יוזמות גיוון והכלה (DEI). מטריית ההגנה הממשלתית הזו מתרחשת על רקע הברית המורכבת בין הנשיא האמריקני טראמפ לאיל הטק הדומיננטי מאסק. יחסיהם ידעו לא מעט תהפוכות; מאסק אמנם השקיע הון אדיר בקמפיין הבחירות של טראמפ, ואף הוביל בתחילה את "המחלקה להתייעלות ממשלתית", ה-DOGE, אך בהמשך נאלץ להתרחק מהמיזם עקב כישלונותיו. למרות הכל, האינטרסים של השניים מצטלבים כעת בשלמות: טראמפ דוחף לעליונות אמריקנית בבינה מלאכותית, תוך דריסת רגולציות סביבתיות, ומאסק פשוט מרוויח – במיטוחוד בכל האמור בחופש פעולה תעשייתי חסר תקדים. בנוס, כאילו לא די בכך – אפילו טייט ריבס, מושל מיסיסיפי, בחר להתייצב לצד xAI בטענה שהתביעה מאיימת לעצור כליל את ההשקעה הפרטית הגדולה ביותר בתולדות המדינה. The DOJ just told a court that xAI can break the law, because the Trump administration says so. One of the top emitters of the smog-forming pollutant in the country, xAI's massive power plant is able to emit more than 5,300 tons of nitrogen oxides (NOx). It also pumps 433 tons… — NAACP (@NAACP) June 16, 2026 ארגוני הגנת הסביבה זועמים פעילי סביבה וזכויות אדם הגיבו בזעם רב לגיבוי הממשלתי שמוענק למאסק. הארגון התובע, NAACP, פרסם פוסט ב-X ובו כתב: "משרד המשפטים האמריקני אמר זה עתה לבית משפט כי xAI יכולה לעבור על החוק, משום שממשל טראמפ אומר זאת. תחנת הכוח הענקית של xAI, אחת הפליטה הגדולה ביותר של מזהם יוצר ערפיח במדינה, מסוגלת לפלוט יותר מ-5,300 טון של תחמוצות חנקן (NOx). היא גם מפמפמת 433 טון של חלקיקים דקים ו-47 טון של פורמלדהיד לקהילות הסמוכות בממפיס ובצפון מיסיסיפי מדי שנה. אף חברה אינה מעל לחוק האוויר הנקי. לא נסוג מהמאבק הזה". אברי קונר, מנהלת ב-NAACP, הבהירה מצידה כי חוק האוויר הנקי הוא כלי דמוקרטי בסיסי המאפשר לאזרחים לדרוש אחריות ממזהמים, וגם היא הבטיחה שארגונה ימשיך להיאבק מול מה שהגדירה כבריונות וסמכותנות פדרלית. לאורה תומס, מנהלת האכיפה בארגון Earthjustice, תקפה את המהלך בחריפות והגדירה אותו כתקדים מסוכן שנועד לגונן על ענקיות טכנולוגיה עשירות מפני ציות לחוקי מניעת זיהום. כעת, המערכה עוברת לפתחו של בית המשפט הפדרלי, שיידרש להכריע בקרוב בין שתי דרישות מנוגדות: בקשת משרד המשפטים וחברת xAI למחוק את התיק לחלוטין, אל מול בקשת ה-NAACP להוצאת צו מניעה דחוף שיעצור לאלתר את פעילות הטורבינות. ארגוני הסביבה שמייצגים את התובעים, ובראשם Earthjustice ו-SELC, כבר הבהירו כי יחריפו את המאבק נגד מה שהם מגדירים כחריגה מסוכנת מסמכות הממשל, תוך הגנה משפטית על זכותם ההיסטורית והחוקית של אזרחים להגיש תביעות נגד גופים מזהמים. במקביל לזירה המשפטית, צפויה להתפתח חזית נוספת מול הקהילה המקומית גם בזירה הרגולטורית: בחודש פברואר עתיד להתקיים שימוע ציבורי של המשרד לאיכות הסביבה במיסיסיפי (MDEQ), שבו תידון בקשה נפרדת של xAI לקבלת היתר קבוע להקמת תחנת כוח ענקית שתכלול 41 טורבינות גז באותו האתר, מהלך שצפוי לגרור התנגדויות עזות נוספות.

חברת הסייבר אקסוניוס (Axonius) מינתה את משה בן סימון לתפקיד סמנכ"ל מוצר ראשי (CPO). בן סימון מביא עמו מעל ל-20 שנות ניסיון עשיר בפיתוח אסטרטגיית מוצר וניהול צוותים בתעשיית הסייבר. בתפקידו האחרון כיהן כסגן נשיא לניהול מוצר בחברת פורטינט (Fortinet), ולפני הצטרפותו לפורטינט נמנה עם המייסדים של חברת הסייבר הישראלית TrapX Security בשנת 2012, ובהמשך כיהן כמנכ"ל החברהשנרכשה ב-2022 על ידי קומוולט (Commvault) את דרכו המקצועית החל בן סימון במחלקת הרשתות ואבטחת המידע של חיל האוויר הישראלי. במסגרת תפקידו יוביל בן סימון יוביל את אסטרטגיית המוצר הגלובלית של החברה. הוא ירכז את מאמצי החברה לקידום פלטפורמת ה-Axonius Asset Cloud בקטגוריות של מודיעין נכסי סייבר וניהול חשיפת איומים מתמשכת. בן סימון יפעל ממשרדי החברה בתל אביב וידווח ישירות למנכ"ל, ג'ו דיימונד.

חברת לימיטלס לאבס (Limitless Labs – לשעבר LimitlessCNC) השלימה סבב A בהיקף של 20 מיליון דולר.  הסבב הובל על ידי הקרנות דל טכנולוגיות קפיטל (Dell Technologies Capital) ו-סקוור פג (Square Peg), בהשתתפות גרוב ונצ'רס (Grove Ventures), מירון קפיטל (Meron Capital) ו-קינטיקה (Kinetica). סבב הגיוס מביא את סך ההשקעה בחברה מאז הקמתה ל-27.3 מיליון דולר. מאז גיוס הסיד בשנה שעברה עברה, עברה החברה מפיילוטים ראשוניים לעבודה שוטפת עם כמה מהחברות המתקדמות בעולם בתחומי התעופה, הביטחון והרכב, בהן Cadillac F1, בלו אוריג'ין (Blue Origin), אדג' (EDGE), ו-ישקר (ISCAR). בנוסף חתמה החברה על שיתוף פעולה עם סימטרון (Cimatron) מבית סאנדביק (Sandvik) – פלטפורמת CAD/CAM המשרתת כ-30 אלף משתמשים פעילים ברחבי העולם. כספי הגיוס ישמשו להרחבת הפעילות בארה"ב, להמשך פיתוח מודל ה-AI של החברה ולקידום אוטומציה מתקדמת של תהליכי CNC. במקביל צפויה החברה להכפיל את מספר עובדיה במהלך השנה הקרובה ולהגדיל את מרכז הפיתוח בתל אביב. המומחיות: פלטפורמת AI לתעשיית הייצור המכני לימיטלס לאבס מפתחת פלטפורמת AI לתעשיית הייצור המכני, המיועדת לעולמות ה-CAD/CAM – מערכות לתכנון וייצור ממוחשב של חלקים מכניים מדויקים. הפלטפורמה משתלבת בתוכנות שבהן משתמשים מהנדסי ייצור ומתכנתי CNC, ומאפשרת לארגונים להפוך ידע מקצועי שנצבר לאורך שנים לנגיש ושימושי עבור צוותים רחבים. בליבת המערכת נמצא מודל AI שאומן על ההיבטים הפיזיקליים של חיתוך מתכת, על המבנה הגיאומטרי של קבצי תכנון ועל היכולות של מכונות ייצור תעשייתיות. לאחר טעינת קובץ תכנון לתוכנת ה-CAM, סוכן ה-AI של החברה מנתח את גיאומטריית החלק מול יכולות המכונה, בוחר כלי חיתוך, מתכנן את שלבי הייצור ומפיק מסלולי עיבוד בתנאי חיתוך מותאמים. השימוש במערכת יכול לקצר את זמני התכנות בשיעור של עד 50%, תוך שמירה על שליטת המהנדסים בתהליך. החברה פועלת בשוק שמתמודד עם מחסור הולך ומחריף באנשי מקצוע מיומנים. בארה"ב ובמדינות מערביות נוספות הציבו בשנים האחרונות את חיזוק הייצור המקומי כיעד אסטרטגי, אולם רבים מאנשי המקצוע הוותיקים שעליהם נשענת התעשייה מתקרבים לגיל פרישה. קרוב לרבע מעובדי הייצור בארה"ב הם בני 55 ומעלה, וכבר כיום יש במדינה יותר מ-400 אלף משרות ייצור שאינן מאוישות. חלק ניכר מהידע הדרוש לתכנון וייצור של רכיבים מורכבים עבור תעשיות הביטחון, התעופה, הרפואה והתעשייה נמצא בידי מספר מצומצם של מתכנתי CNC מנוסים, ואתגר שימור הידע והעברתו לדור הבא הפך לאחת הסוגיות המרכזיות בענף. "מאמינים שהדור הבא של פלטפורמות ה-AI ייבנה עבור העולם הפיזי" לימיטלס לאבס הוקמה בשנת 2024 על ידי דוד פרייב, מנכ"ל החברה; אסף פלג, סמנכ"ל הטכנולוגיות; וד"ר שחף פינדר, המדען הראשי. פרייב ופלג הם בוגרי יחידת 81, שם עסקו בפיתוח פתרונות הנדסיים מכניים ובפיתוח כלים לתכנון וייצור ממוחשב, ואילו פינדר הוא דוקטור וחוקר בתחום למידת המכונה והרשתות העמוקות באוניברסיטת בן־גוריון. דוד פרייב, מנכ"ל לימיטלס לאבס: "תעשיית הייצור לא זקוקה רק ליותר אוטומציה, אלא גם לדרך טובה יותר לשמר ולהרחיב את הידע המקצועי שנמצא כיום בידי מספר מצומצם של מומחים מנוסים. הקמנו את לימיטלס לאבס כדי להשתלב בכלי ה-CAD/CAM שבהם יצרנים כבר משתמשים, לסייע לצוותים לאמץ שיטות עבודה מיטביות, לצמצם צווארי בקבוק בתהליכי התכנון, ולאפשר לאנשי המקצוע המנוסים להתמקד במשימות המורכבות ביותר. אנחנו מאמינים שהדור הבא של פלטפורמות ה-AI ייבנה עבור העולם הפיזי, והוא מתחיל ביכולת להפוך ידע מקצועי שנצבר לאורך שנים לנגיש, עקבי וניתן ליישום בקנה מידה רחב". יאיר שניר, שותף ב-דל טכנולוגיות קפיטל: "לימיטס לאבס מייצגת את הגל הבא של AI ארגוני – כזה שעובר מתהליכים דיגיטליים לעולם הפיזי של הייצור. מודל ה-AI שפיתחה החברה והיכולת שלה להטמיע אותו אצל יצרנים מובילים בעולם, העניקו לנו ביטחון שהצוות בונה פלטפורמה בעלת פוטנציאל להפוך לשכבת AI משמעותית עבור תעשיית הייצור". ליאור הנדלסמן, שותף ב-גרוב ונצ'רס וממייסדי סולאראדג' (SolarEdge): "כשהשקענו בחברה לפני 18 חודשים האמנו שסוכני AI יכולים לשנות את הדרך שבה מתבצעת עבודה ברצפת הייצור. מה שהצוות הצליח להשיג מאז עלה על הציפיות שלנו. החברה משלבת עומק טכנולוגי עם פתרון מעשי שפועל בסביבות ייצור אמיתיות, ומסייע ליצרנים להתמודד עם אחד האתגרים הגדולים ביותר שלהם – שימור והרחבת הידע המקצועי".

מנכ"ל סנאפ (Snap), אוון שפיגל, חשף אתמול (ג') משקפי AR חדשים שמטרתם לשנות את הדרך שבה אנשים משתמשים במחשבים ובמסכים. על פי שפיגל, צרכנים עייפים מהסתכלות מתמדת על מסכי הסמארטפונים והם עשויים להיות מוכנים לשלם מעל 2,000 דולר עבור משקפי מציאות מועשרת (AR), שיאפשרו להכניס אלמנטים דיגיטליים לשדה הראייה במציאות היומיומית. המשקפיים החדשים – Specs מיועדים לציבור הרחב ולא רק למפתחים. מחירם עומד על 2,195 דולר, בתוספת הפקדה ניתנת להחזר של 200 דולר. מדובר במחיר גבוה משמעותית ממשקפי Spectacles  שכללו רק מצלמה, שהושקו ב-2016 ולא זכו להצלחה. שפיגל הסביר, כי המשקפיים מציעים חוויית מחשוב שונה מהמסכים האטומים, ומטרתם לאפשר חוויות משותפות במרחב האמיתי באמצעות עדשות שקופות. המכשיר צפוי להגיע לשווקים בארה"ב, בריטניה וצרפת עד סוף השנה. שוק המשקפיים החכמים מצוי עדיין בראשיתו, ופועלים בו כמה מתחרים משמעותיים, בהם מטא (Meta) עם משקפי ריי-באן וגוגל (Google), שפיתחה משקפיים חכמים מבוססי בינה מלאכותית בשיתוף עם  כמה חברות, בהן סמסונג (Samsung) ו-Warby Parker. שפיגל הביע הסתייגות ממשקפיים חכמים שמציעים רק יכולות שמע, וטען שהם אינם מספקים חוויית מחשוב של ממש. בספטמבר האחרון הקימה סנאפ את החברה הבת ספקס (Specs), שהוקמה במיוחד לפיתוח משקפי ה-AR. שפיגל הדגיש, כי החברה מתכננת לנהל את הפעילות לטווח הארוך במטרה לשרת את הקהילה והלקוחות. המנכ"ל ציין כי הוא מבסס את האופטימיות שלו על מגמה רחבה של אנשים שמערערים על הקשר שלהם עם המסכים בשל בעיות כמו כאבי צוואר או תחושת החמצת של רגעים חשובים. המשקפיים החדשים קלים יותר, בעלי תצוגה גדולה יותר, עד כארבע שעות סוללה, ותומכים בחיבור Bluetooth. בנוסף, מפתחים יוכלו ליצור חוויות בינה מלאכותית בעזרת כלים מתקדמים המשתלבים במכשיר. שפיגל הדגיש גם את ההתייחסות לבטיחות ילדים במכשיר, וציין כי יאמצו כלים לניהול גישה ומגבלות עבור מתבגרים. הוא עצמו בודק את המשקפיים במסגרת המשפחתית שלו ומדגיש את יתרונותיהם למשחקים וללמידה משותפת. השקת המשקפיים מגיעה בתקופה מאתגרת מבחינה כלכלית, מה שעלול להקשות על הצלחת מוצר יקר במיוחד. עם זאת, החברה מאמינה כי מדובר בצעד משמעותי לקראת עתיד שבו המחשוב העתידי ייצא ממסכי הסמארטפונים אל עולמות ויזואליים חדשים.

כשמסתכלים על הדרך הארוכה שעשיתם עם קומוולט, איך היית מגדיר את המהות של השותפות הזו? "מדובר בהצלחה גדולה מאוד ובחיבור שמבוסס על ערך חסר פשרות ללקוח. מעבר לעומק הטכנולוגי שיש ל-HPE ולקומוולט, יש כאן קשר אנושי מצוין בין הצוותים, רעב אמיתי להצליח יחד וטכנולוגיה שמנצחת בשוק. בשנים האחרונות הובלנו יחד פרויקטים משמעותיים מאוד של החלפת מערכות גיבוי בבנקים, חברות טלקו ולקוחות אנטרפרייז גדולים. הדרך המשותפת שלנו משקפת את השינוי שעובר עולם התשתיות כולו, מעבר מעיסוק בשרתים ואחסון לשיחה אסטרטגית על AI, ענן היברידי, אוטומציה, המשכיות עסקית ויכולת של ארגונים להתקדם מהר ובבטחה". כיצד השותפות הזו באה לידי ביטוי עבור הלקוחות שלכם בשטח? "הסינרגיה מורגשת ברמת הלקוחות האסטרטגיים והמורכבים ביותר במשק הישראלי – בנקים, חברות ביטוח, משרדי ממשלה וגופי ביטחון. השותפות הזו מאפשרת לנו לא רק למכור להם טכנולוגיה, אלא להבין לאן הם רוצים להגיע ולעזור להם לבנות את התשתית המדויקת שתאפשר להם לעשות את זה. אנחנו מביאים לשטח מעטפת רחבה ומתקדמת להגנה על המידע בשילוב ייחודי של יכולות שלא קיים היום באותה רמה באף שיתוף פעולה אחר בתעשייה, מה שמעניק ללקוחות שלנו את הכלים להתמודד עם אתגרי המחר". מהו האתגר המורכב ביותר שאתם מזהים כיום אצל הארגונים בישראל? "האתגרים הגדולים ביותר כיום הם לא רק טכנולוגיים, אלא עסקיים ותפעוליים. ארגונים פועלים בסביבות דינמיות וצריכים לדעת איך להניע תהליכים קדימה מבלי להתפשר על אבטחת המידע והשרידות הארגונית. פרויקטים משמעותיים כיום הם כאלה שמשנים לארגונים את הדרך שבה הם עובדים, מאפשרים להם לצמוח, להתמודד עם איומי סייבר מורכבים ולהיות מוכנים לעולם הטכנולוגי הבא. מנהלי IT מחפשים פתרון שלם, מקצה לקצה, שלא עוסק רק בגיבוי ושחזור קלאסיים, אלא בבניית חוסן אמיתי וביכולת ניהול חכמה של הדאטה". מהם היתרונות המרכזיים של פתרונות קומוולט שגורמים ללקוחות לבחור בהם שוב ושוב? "הלקוחות מצביעים על חמישה עוגנים מרכזיים שמגיעים מהשילוב בין החברות: אינטגרציה מושלמת לתשתיות HPE: חיבור טבעי וישיר לעולם הפלטפורמות של HPE, החל מתשתיות אחסון מתקדמות ועד לסביבות הדאטה סנטר המורכבות ביותר. פתרון ה-StoreOnce Appliance: שילוב חכם עם פתרון הגיבוי הייעודי שלנו, המבטיח מהירות, אמינות ויחסי דחיסת נתונים מהגבוהים בשוק. תמיכה ב-Hypervisor החדש: התאמה מלאה לארכיטקטורת הווירטואליזציה החדשה של HPE, המאפשרת לארגונים חופש בחירה וגמישות תפעולית. שילוב HPE Zerto ב-CDP: ההכרזה האחרונה, שבמסגרתה קומוולט כוללת את תוכנת Zerto כפתרון מובנה במערך הרציפות העסקית שלה, המקפיצה את רמת ההגנה על המידע בכמה דרגות. מוכנות אקטיבית לכופר: פתרון שלם מקצה לקצה, המשלב אוטומציה ויכולות ניהול חכמות, המבטיח התאוששות מהירה במקרה של מתקפה". לסיכום, מהו הערך המוסף שאתם רואים בשותפות הזו מעבר לצד הטכנולוגי? "בסופו של יום, הכל מתחיל ונגמר באנשים ובסקרנות להזיז דברים קדימה. חלק גדול מהתפקיד שלי הוא לבנות צוותים חזקים, יצירתיים ורעבים שיודעים להביא ערך אמיתי. החיבור בין המכירות, המנהיגות וההשפעה העסקית של HPE, יחד עם היכולות של קומוולט, מייצר את חליפת המיגון הטובה ביותר לארגונים בישראל. אנחנו ממשיכים לפתוח הזדמנויות חדשות ומזמינים את כולם לחוות את עוצמת השותפות הזו באירוע ה-SHIFT הקרוב ב-5 ביולי בשפיים". מוזמנים להירשם כאן לכנס השנתי של קומוולט, שיתקיים ב-05.07 בשפיים  

כתב: הילל יוסף. "הופעת הבינה מלאכותית – היוצרת (GenAI) והסוכנית (Agentic AI) – מהווה נקודת מפנה משמעותית לכלל הארגונים, גדולים כקטנים. כולנו עושים שימוש בכלי AI, שלפני שנתיים-שלוש היו רחוקים מלהיות חוד החנית. המצב השתנה ואנחנו לא לבד: גם התוקפים מרבים לעשות שימוש בבינה המלאכותית – להגדלת היקף המתקפות, למניעת זיהוי התוקפים, לגניבת זהויות ועוד. נוצר מצב שה-AI היא ה-'אימא' של משטחי התקיפה החדשים. כמענה לכך, אנחנו מציעים לכלל הארגונים מערך כולל ורחב של פתרונות אבטחת סייבר", כך אמר אלכס שטיינברג, מנהל מוצר ESET בקומסקיור (ComSecure). שטיינברג התראיין לקראת כנס הלקוחות השנתי של החברה. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך ביום ג', ה-23 ביוני, באולם סול במתחם לאגו בראשון לציון. לדברי שטיינברג, "מנהלי האבטחה מתמודדים מול איומים מסורתיים וחדשים, שאליהם מצטרפת ה-AI. אחת הבעיות היא שימוש בדיפ פייק, כחלק מהתחזות למנהלים בכירים במתקפת BEC (פריצה או התחזות לחשבונות ארגוניים). הדיפ פייק מהווה חלק מהפישינג, שגדל בהיקפו והוא יותר מותאם אישית לקורבן. אתגר נוסף הוא איומים מבוססי בינה מלאכותית, למשל נוזקות שמשנות את עצמן תוך כדי המתקפה". "בעולם האיומים המסורתיים", ציין, "תחום גניבת הזהויות צמח, כי פרטי ההתחברות הגנובים מכניסים את ההאקרים לארגונים. השיטה נפוצה, במיוחד בארגונים שאין להם אימות רב גורמי (MFA). בנוסף, משטח התקיפה הופך לחלק משרשרת האספקה: ארגונים המוגנים היטב עלולים להיפרץ בידי שותפי צד שלישי". 40 מיליון יורו לפיתוח AI להגנת סייבר "ברקע השימוש הגובר בכלי ובסוכני AI בארגונים, ESET תשקיע 40 מיליון יורו בפיתוח פתרונות בינה מלאכותית להגנת הסייבר", אמר שטיינברג. "החברה תפתח מודלי בינה מלאכותית ייעודיים לסייבר, שכבת הגנה לשימושי AI ודור חדש של מרכזי SoC מבוססי AI. החברה הצטרפה ל-Agentic AI Foundation – ארגון שמקדם תקנים ופרוטוקולים בטוחים לעולם סוכני הבינה המלאכותית". הוא הוסיף כי "למרות המודעות לתחום, לעתים היא לא מתורגמת למעשים בשטח. פתרונות שהיו טובים בעבר הופכים לחסרון ומייצרים מענה לא מספק לאיומים החדשים. נדרש מערך רב שכבתי, שמעניק נראות מלאה, חוסם מראש איומים והתנהגות חשודה, ומציע אוטומציה מקסימלית". "קומסקיור", אמר שטיינברג, "מתמחה בהפצת פתרונות אבטחת מידע והגנת סייבר מתקדמים, באמצעות מאות אינטגרטורים. הפתרונות משלימים ויוצרים מעטפת אבטחה כוללת. בתוכם, ESET – שמשחקת במגרש האבטחה מ-1987 – מגנה על סביבות עבודה ושירותים בענן, איתור וניהול פגיעויות בתחנות הקצה, אימות רב גורמי, EDR ושירות מודיעין איומים גלובלי. ה-AI של ESET הופכת כל ארגון למוכן יותר, גם בלי צוות סייבר ייעודי – עם תגובה חכמה, חוסן ומענה לרגולציה". גיל שטרן, מנהל השיווק של קומסקיור. צילום: מושיק ברין פתרונות שקומסקיור מפיצה גיל שטרן, מנהל השיווק של קומסקיור, ציין פירט על פתרונות נוספים שהחברה מפיצה: "אנחנו ערים לביקושים ולצרכי הארגונים באבטחה מקיפה ומותאמת אישית עם עוד פתרונות ושירותים. באחרונה התחלנו לייצג את OVALIX, שעונה לבעיית ה-Shadow AI ומונעת שאילתות בעייתיות, העלאת קבצים מוגנים והזרקות מידע אסורות לצ'טבוטים. כמו כן, אנחנו מציעים את פתרון ה-DLP של סייפטיקה (Safetica), שמגן על דלף מידע בארגון, ומתממשק באופן פשוט וחלק עם מערכות ה-IT והאבטחה הארגוניות. אנחנו מפיצים בלעדית בישראל פתרונות למבדקי חדירה יזומים של הסטארט-אפ הישראלי אלמנט סקיוריטי (Element Security). הפתרונות שלו מבצעים תקיפות סייבר וניסיונות פריצה יזומים, אמיתיים ומתמשכים, ומספקים תמונת מצב מדויקת של כל החולשות שמסכנות את הארגון ומאפשרות לתוקפים גישה למידע רגיש. אחרי שזוהו, הפלטפורמה בודקת מי מהחולשות ניתנת לניצול בפועל". לסיכום אמר שטיינברג כי "נמשיך לזהות את הצרכים המשתנים של לקוחותינו בעולמות הגנת המידע. נסייע להם להיערך טוב יותר לאיומי המחר וליכולות ה-AI המתפתחות, תוך התאמת פתרונות אבטחה מתקדמים למציאות טכנולוגית שמשתנה במהירות".

השבוע התקיים בלוד אירוע הסיום החגיגי של תוכניות הטכנולוגיה והיזמות "אליפות הייטקיד" ו"יוניקורן", בשותפות עם עיריית לוד ובנק מזרחי טפחות, בו השתתפו 400 תלמידים ותלמידות מ-13 בתי ספר יסודיים בעיר. התלמידים הציגו את המיזמים עליהם עבדו ב-27 קבוצות יצירתיות, שהוכיחו כי העתיד הטכנולוגי נמצא בידיים הנכונות. האירוע התקיים בסימן חדשנות ובינה מלאכותית ומהווה חלק ממהלך עירוני המשלב התנסות מעשית עם ידע טכנולוגי מתקדם. אליפויות הייטקיד ויוניקורן מבית עמותת מחשבה טובה הן תוכניות טכנולוגיות חדשניות, הפותחות דלת לעולם של סקרנות ולמידה, ושבמסגרתן נחשפים תלמידי היסודי לנושאים בחזית הטכנולוגיה, בתוך כותלי בית הספר בו הם לומדים בקבוצות נבחרות. העמותה מאמינה בכוחה של טכנולוגיה לשנות מציאות ולחבר לעולם של הזדמנויות, כלים, תקשורת ויצירה, ומודה לבנק מזרחי טפחות על תמיכתו בתוכניות בלוד. לוד כגשר של חדשנות ושותפות ייחודו של האירוע בלט במיוחד בזכות המפגש האנושי המרגש: באירוע השתתפו תלמידים ותלמידות מבתי ספר יהודים וערבים כאחד. הנחיית הטקס היתה בשתי השפות, עברית וערבית במקביל, כדי להבטיח הנגשה מלאה לכל המשתתפים.  במהלך האירוע התקיים יריד מיזמים, בו הציגו הילדים את הפרויקט עליו הם עבדו במהלך השנה. בהמשך היום הם עברו סדנאות יצירה טכנולוגיות של בניית רובוט מצייר והרצאה מפי יואב פלינט רוזנפלד בנושא עולם הסייבר לילדים. ליטל מימון, סמנכ"לית עמותת מחשבה טובה ובוגרת העיר, ריגשה את הנוכחים בנאומה: "אני מאמינה שלכל ילד וילדה מגיעה הזדמנות להוביל, לפתור ולהיות חלק מהמחר. השילוב בין חדשנות טכנולוגית למעורבות חברתית מנגיש את הכוח של היום המיוחד הזה. תודה למחלקת החינוך בעיר לוד אשר פועלת ללא לאות לקידום החינוך הטכנולוגי בעיר". אייל בלוך, ראש מינהל החינוך בעיר, שיתף זיכרון אישי על המחשב הראשון שלו כילד, וכיצד למד שפת תכנות, וציין כי הוא גאה לראות את התלמידים צועדים בדרך דומה. האירוע התקיים בנוכחות תומר סמרקנדי, מנכ"ל עמותת מחשבה טובה, ונחמי זלמנוב, מנהלת מחלקת חינוך יסודי. שיתוף הפעולה ההדוק עם עיריית לוד ומחלקת החינוך העירונית בעיר בא לידי ביטוי גם במרכז הטכנולוגי הפועל בעיר לכל אורך השנה ומעביר תוכניות טכנולוגיות לילדים, בני נוער וגיל שלישי, מתוך אמונה שכל אדם יכול לפרוץ דרך בעולם הטכנולוגי אם רק יקבל את ההזדמנות הנכונה. במרכז תומכים גם קרן אספר (Asper Foundation) וחברת מגה אור (Mega Or). מה פיתחו ילדי לוד? הילדים הציגו פיתוחים חדשניים בשירות הקהילה ופרויקטים מרהיבים, שצמחו מתוך רצון לפתור בעיות –  ב"אליפות הייטקיד" לכיתות ג'-ד'- תוכנית המפתחת יזמות צעירה וחשיבה: התלמידים הציגו פתרונות ירוקים בתחום איכות הסביבה והקיימות, כגון חיישנים לחיסכון בחשמל בחדרים ריקים, רובוטים לאיסוף פסולת במרחב הציבורי, מכונות חדשניות להפקת מים מהאוויר ועוד. אחד הילדים סיפר: "כשעבדנו על הפתרון הבנו שאנחנו יכולים לחסוך חשמל ולעזור לכדור הארץ. זה מרגש לראות שהרעיון שלנו באמת יכול לעבוד ולפתור בעיה אמיתית". תעודות מצוינות והערכה חולקו למשתתפי תוכנית אליפות הייטקיד. בתוכנית "יוניקורן" לכיתות ה'-ו', שבה בנק מזרחי טפחות תומך התקיימה העמקה של החשיפה הטכנולוגית לילדים. תוכנית זו מתמקדת בחדשנות טכנולוגית, בינה מלאכותית ותכנות, תוך בניית ביטחון עצמי במרחב הדיגיטלי. התלמידים בתוכנית זו יצרו משחקי מחשב ב-קנבה (Canva), משחקי מחשב אינטראקטיביים המפגינים הבנה אסטרטגית ותכנות מורכב. באירוע הוכרזו שלושת בתי הספר הזוכים בתוכנית: במקום הראשון: בית ספר רמב"ם; במקום השני: בית ספר ספיר; ובמקום השלישי: בית ספר לוי אשכול. האירוע ננעל בהצלחה גדולה והותיר את מאות המשתתפים ואנשי החינוך בעיר עם ציפייה גדולה לשנת הפעילות הבאה. עמותת מחשבה טובה פועלת כבר יותר מ-20 שנים לצמצום פערים חברתיים באמצעות טכנולוגיה, חדשנות והנגשת כלים דיגיטליים לילדים, בני נוער וגיל שלישי. העמותה מפעילה עשרות תוכניות חינוכיות טכנולוגיות בפריפריה החברתית והגאוגרפית של ישראל ומדי שנה משתתפים בפעילות אלפי ילדים ובני נוער.