צוות חוקרים מאוניברסיטת TU Wien בווינה, בשיתוף עם חברת ההזנק Cerabyte, רשם לאחרונה הישג היסטורי כשיצר את קוד ה-QR הקטן ביותר אי פעם, שזכה להכרה רשמית מטעם ספר השיאים של גינס.  גודלו של הברקוד הוא 1.98 מיקרומטר רבוע בלבד, שטח הקטן אף יותר מגודלם של חיידקים מסוימים, ומהווה כשליש מגודלו של השיא העולמי הקודם. הפיקסלים המרכיבים את הקוד כה זעירים – כ-49 ננומטר האחד – עד כי לא ניתן לראותם בעזרת מיקרוסקופ אופטי רגיל, ויש צורך במיקרוסקופ אלקטרונים כדי לקרוא את הנתונים המקודדים בהם. Scientists at TU Wien (@tu_wien) and Cerabyte have created the world’s smallest QR code, measuring just 1.98 square micrometers (smaller than a bacterium) readable only with an electron microscope and now officially recognized by Guinness World Records. The breakthrough uses… pic.twitter.com/GTWVjY4688 — Kasra Rouhi (@kasrarouhi) February 27, 2026 פתרון לבעיית אורך החיים הקצר של אמצעי אחסון דיגיטליים קיימים הפיתוח אינו מסתכם רק בהפגנת יכולת מדעית, אלא מציע פתרון מעשי לבעיית אורך החיים הקצר של אמצעי אחסון דיגיטליים קיימים, אשר נוטים להתבלות במהירות. כדי להבטיח עמידות מקסימלית, החוקרים חרטו את הקוד על גבי שכבה דקיקה של חומר קרמי חזק במיוחד, המשמש לרוב לציפוי כלי חיתוך, תוך שימוש בקרני יונים ממוקדות. בניגוד לכוננים מסורתיים הדורשים חשמל וקירור, ציפויים קרמיים אלו מסוגלים לשרוד בתנאי קיצון ולהישמר ללא תלות באנרגיה למשך מאות ואף אלפי שנים. כפי שציין פרופ' פול מאירהופר בריאיון למגזין Popular Science: "המבנה שיצרנו כאן כה עדין' עד שלא ניתן לראות אותו כלל במיקרוסקופים אופטיים. אך זה אפילו לא החלק המדהים באמת. מבנים בקנה מידה מיקרומטרי אינם יוצאי דופן כיום… אולם, דבר זה לבדו אינו יוצר קוד יציב וקריא". המשמעות התעשייתית של טכנולוגיה זו היא אדירה, שכן תיאורטית ניתן יהיה לאחסן למעלה משני טרה-בייט של מידע על גבי משטח השווה בגודלו לדף A4 סטנדרטי.  אלכסנדר קירנבאואר, ממובילי המחקר, הסביר בדיווח של רשת ScienceAlert כי החזון שמאחורי המיזם שואב השראה מההיסטוריה האנושית: "אנו חיים בעידן המידע, ובכל זאת אנו שומרים את הידע שלנו במדיות שהן קצרות מועד באופן מדהים… עם אמצעי אחסון קרמיים, אנו נוקטים בגישה דומה לזו של תרבויות עתיקות, שאת הכתובות שלהן אנו יכולים לקרוא עד היום. אנו כותבים מידע לתוך חומרים יציבים ואינרטיים שיכולים לעמוד במבחן הזמן ולהישאר נגישים לחלוטין לדורות הבאים".

כ-50 מבכירי תעשיית ההיי-טק, המשק והקהילה העסקית בישראל השתתפו ביום ה' האחרון באירוע "חמישי חברים", שנערך הפעם כארוחה קולינרית מוקפדת בתוך ארמון עתיק בן כ-150 שנה. במפגש האחרון, ממש דקה לפני פתיחת המבצע 'שאגרת הארי', התקיים אירוע "חמישי חברים" באווירה אינטימית, ששילבה בין שיח חברתי וקהילתי לבין אירוח קולינרי מוקפד. האירוע מהווה חלק מסדרת מפגשים תקופתיים שמקיים בן פסטרנק, מנכ"ל קבוצת אמן (Aman), במטרה לחבר בין מנהלים בכירים, יזמים, אנשי טכנולוגיה ומובילי דעה, וליצור מרחב לשיח פתוח ומשמעותי בנושאים שעל סדר היום החברתי. בכירי התעשייה נפגשו במתחם קולינרי מרהיב ביפו העתיקה, השוכן, כאמור, בארמון עתיק מתקופת השלטון העות'מאני. במתחם הוגשה ארוחה מוקפדת, המשלבת בין המטבח הערבי והיהודי ומשקפת את הפסיפס התרבותי הייחודי של יפו דרך טעמים מסורתיים ופרשנות מקומית עשירה. סדרת "חמישי חברים" הפכה בשנים האחרונות למסורת בקרב קהילת ההיי-טק והעסקים, ומציעה פורמט ייחודי המשלב תוכן איכותי, נטוורקינג ברמה גבוהה וחיזוק תחושת הקהילה בין המשתתפים. בן פסטרנק, מנכ"ל קבוצת אמן: "מטרת המפגשים היא לייצר מרחב שמאפשר לאנשים לעצור לרגע משגרת הניהול היומיומית, להיפגש בגובה העיניים ולשוחח באופן פתוח ואישי – ולחזק את הקשרים האנושיים שמניעים את העשייה העסקית בישראל. המיקום הייחודי נבחר מתוך רצון לחבר בין תרבויות ולייצר חוויה שמדגישה את המכנה המשותף והחיבור בין אנשים". דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות מימין: תומר פרי, מנכ"ל אינוקום מקבוצת אמן ואיתי דומיניץ, מנהל תשתיות מכבי שירותי בריאות; משמאל: ינאי מילשטיין, סמנכ"ל פתרונות תוכנה באמן, וקובי זר, מנהל האפליקציות בפלאפון. צילום: יח"צ אורן פנחס – מנהל מערכות מידע בהוט מובייל, קובי זר – מנהל אגף פיתוח בפלאפון, אלי מטיוויס – מנהל מערכות מידע תעבורה, זיו אברמוביץ – סמנכ"ל פיתוח בקבוצת אמן, ושחר זמיר – סמנכ"ל טכנולוגיות מידע פריזבי. צילום: יח"צ

אפל החלה את מסע ההכרזות הצפוי שלה דווקא במקביל לתערוכת המובייל MWC, שמתקיימת השבוע בברצלונה – תערוכה שממנה היא מדירה את רגליה מזה שנים. החברה מכריזה בכל יום על מכשיר חדש אחד לפחות – ובכל מקרה, ההכרזה על כל מכשיר היא בנפרד. המכשיר הראשון שעליו אפל הכריזה – וזה קרה אתמול (ב') – הוא ה-iPhone 17e. זהו טלפון שממשיך את המגמה של אפל להשיק בכל דור לפחות טלפון מוזל אחד. כמו קודמו, ה-iPhone 16e, הוא מוצע במחיר בסיסי של 599 דולר, אך נפח זיכרון האחסון שלו הפעם כפול, עם 256 גיגה-בייט. אפל השאירה את גודל המסך על 6.1 אינץ', והוא עדיין מציע קצב ריענון בסיסי של 60 הרץ בלבד. שלא כמו הטלפונים האחרים במשפחת ה-17, המכשיר החדש לא מציע תצוגה דינמית וגם לא את האפשרות להשאיר את התצוגה פעילה כל הזמן – ואין גם את כפתור הצילום הייעודי. עם זאת, כפתור הפעולה הניתן להגדרה אישית קיים. iPhone 17e. צילום: אפל גם המעבד שודרג, ומדובר ב-A19 – המעבד ששילבה אפל גם בדגם הבסיס של המשפחה, iPhone 17. זה גם אומר שה-iPhone 17e מגיע עם המודם המעודכן C1X, שלפי אפל מהיר עד פי שניים לעומת המודם בדור הקודם, ויש לו תמיכה טובה יותר הן ב-5G ובחיבור לווייני. המודם החדש פותח על ידי צוות הסיליקון הגלובלי של אפל, שכולל מהנדסות ומהנדסים ממרכז הפיתוח שלה בישראל. כרגיל בטלפונים הזולים של אפל יש רק מצלמה אחת מאחור, עם חיישן בגודל 48 מגה-פיקסל, ומקדימה יש מצלמת סלפי עם חיישן 12 מגה-פיקסל. אולם, ה-iPhone 17e הוא המכשיר המוזל הראשון שתומך ב-MagSafe, והוא תומך בנוסף בטעינה אלחוטית של 15 וואט. עדכון למשפחת ה-iPad Air לאחר מכן הכריזה אפל על עדכון ל-iPad Air, וכרגיל בשוק המסוים הזה, אין יותר מדי הבדלים בין הדור החדש לדור הקודם, מעבר למעבד. מדובר בשני דגמים חדשים: האחד עם מסך 11 אינץ' ברזולוציית 2360×1640 פיקסלים והשני עם מסך 13 אינץ' ברזולוציית 2732×2048 פיקסלים. שניהם מגיעים עם אותו מסך LCD, שתומך בקצב ריענון בסיסי של 60 הרץ בלבד, ועם בהירות מרבית של 500 ניט. כמו בעבר, דגמי ה-iPad Air החדשים מגיעים עם המעבד למחשבים הבסיסי של אפל, אבל דור אחד אחורה. מדובר ב-M4, עם תצורה של 8 ליבות עיבוד, 9 ליבות גרפיות ו-16 ליבות עצביות. לפי אפל, לעומת מעבד ה-M3, ששובץ בדור הקודם של ה-iPad Air, יש שיפור ביצועים של 30% לפחות בעבודה בריבוי ליבות, וגם שיפור של רוחב הפס לזיכרון, שעובד כעת בקצב מהיר יותר ב-20%, עם 120 מגה-בייט/לשנייה. בפנים יש עוד כמה שינויים שקשורים לקישוריות, וכמו ב-iPhone 17e, גם בדגמי ה-iPad Air החדשים אפל שילבה את המודם C1X, כשעד הדור הקודם היא השתמשה במודם של קוואלקום. זהו עוד צעד של אפל למעבר לייצור עצמי מלא של כל השבבים במכשירים שלה. החברה טוענת שההחלפה הזו משפרת את איכות הביצועים ב-5G וגם ב-4G ב-50% לערך, וזאת במקביל לצריכה נמוכה יותר ב-30%. הבחירה בדגם עם המודם הסלולרי מוסיפה 150 דולר למחיר הבסיסי של הטאבלט, אבל יש גם מודם אלחוטי, גם הוא מבית אפל, ששמו N1. הוא כבר הושק בטלפוני ה-iPhone 17. המודם הזה תומך ב-Wi-Fi 7, ב-Bluetooth 6.0 וב-Thread, וגם במקרה הזה אפל טוענת לשיפור ביצועים בעת שמחברים אותו לרשת שפועלת ב-5 גיגה-הרץ. כמו כן, החברה מספרת שהאמינות בעת שימוש במכשיר כנקודה חמה או לצרכי AirDrop גבוהה יותר. מאחור וגם מקדימה יש מצלמת 12 מגה-פיקסל, כשהקדמית תומכת ב-Center Stage. המחיר הבסיסי של הדגמים החדשים, עם Wi-Fi בלבד ועם 128 גיגה-בייט זיכרון, עומד על 599 דולר ו-799 דולר, בהתאמה לגודל המסך. כמו כן, אפשר לבחור לרכוש את ה-iPad Air עם עד 1 טרה-בייט זיכרון אחסון.

תושבים ובעלי עסקים בנגב מדווחים בימים האחרונים על קשיי קליטה והפרעה ממשית לתקשורת הסלולרית, שהצורך בה גדל בזמן המלחמה. ראש המועצה האזורית רמת הנגב, ערן דורון, קורא לשר התקשורת, שלמה קרעי, לפתור את הסוגייה ולהחזיר את הקליטה באזור לרמה משביעת רצון. הסיבה להרעה בקליטה היא ביטול רשתות התקשורת בדורות 2 ו-3, שמבוצע בהדרגה באזורים שונים בארץ, ועל פי שיקול דעת חברות התקשורת. עם זאת, השימוש בתדרים הנמוכים – 800 ו-900 מגה-הרץ, שחיוניים לתפעול הדור החמישי – הופסק בכל הארץ ב-1 בפברואר. באזור רמת הנגב בוטלו רשתות דורות 2 ו-3 ימים ספורים לפני תחילת המלחמה באיראן – מה שעל פי המועצה הותיר אזורים מסוימים בשטחה עם ירידה משמעותית בעוצמת הקליטה הסלולרית, לרבות אזורים מיושבים וצירי תנועה מרכזיים. המשמעות היא קשיים שעלולים להיווצר בכניסה לאפליקציית פיקוד העורף, בקריאה לעזרה ובעוד דברים שנחוצים בשוטף, ובטח בתקופת חירום כמו עכשיו. זאת, בניגוד לאזורים אחרים, ובפרט מרכז הארץ, שם הקליטה טובה בהרבה. "התקשורת הסלולרית – צורך חיוני לבטיחות ולחירום" במכתב ששלח דורון לקרעי הוא כתב כי "מדובר במרחב גיאוגרפי גדול, מרוחק ובעל חשיבות אסטרטגית, שבו התקשורת הסלולרית היא לא מותרות אלא צורך חיוני לבטיחות, לחירום, לחקלאות, לתיירות ולשגרת החיים. כל פגיעה באיכות הקליטה משליכה ישירות על ביטחון התושבים ועל יכולת התפקוד של שירותי החירום וההצלה, בייחוד בימי מלחמה". יצוין כי דורון כבר פנה למשרד התקשורת בסוף ינואר השנה, ודרש ממנו לקיים בדיקה מקצועית של השפעת ביטול דור 2 ו- 3 על תשתיות קיימות, מיפוי אזורי הכשל ואופטימיזיציה של האנטנות שקיימות במרחב המועצה. כמו כן, הוא דרש מהמשרד להנחות את חברות הסלולר לבצע התאמות שיבטיחו כיסוי רציף ואיכותי בכלל היישובים והצירים, וכן לקיים פגישה מקצועית עם נציגי המועצה לצורך גיבוש פתרון ארוך טווח. הוא אמר כי "בזמן מלחמה, תשתיות אנרגיה ותקשורת אינן מותרות אלא צורך קיומי וחיוני לביטחון המדינה. לא ייתכן שתושבים ימצאו את עצמם ללא קליטה סלולרית בדרכים וביישובים. אנחנו דורשים מהממשלה ומחברות הסלולר לקחת אחריות על המרחב האסטרטגי הזה, לבצע את ההתאמות הנדרשות ולהבטיח שרמת הנגב תמשיך לתפקד בצורה המיטבית בכל תרחיש". מערכת אנשים ומחשבים פנתה בבקשת תגובה למשרד התקשורת – וזו טרם התקבלה. היא תפורסם כאן אם וכאשר תתקבל.

שיתוף פעולה גדול הולך וקורם עור וגידים בימים אלה בין שתי חברות ענק: לפי דיווח שפורסם אתמול (ב') בדה אינפורמיישן, אפל פנתה באחרונה לגוגל, על מנת לאחסן את הנתונים של סירי בחוות השרתים שלה. זאת, לאחר שבעבר כבר דווח שאפל מעוניינת להכניס את כלי ה-AI של גוגל, ג'מיני, לשימוש בסירי. דיווח על הפנייה הזאת פורסם מוקדם יותר השנה בבלומברג. מה שחדש בדיווח הנוכחי הוא שגוגל כבר התחילה לאחסן את סירי בחוות השרתים שלה – בזמן שהשיחות על ההסכם הסופי נמשכות. כיום, אפל מאחסנת את שאילתות ה-AI המסובכות יותר שלה בענן פרטי, שמאוחסן בשרתים של החברה ופועל על גבי שבבי הסיליקון שלה. אלא שאפל משתמשת בממוצע רק בעשירית מקיבולת הענן הפרטי שלה. זאת, עד כדי כך שיש לא מעט שרתים של אפל שעדיין נמצאים אי שם במחסנים שלה, ואף אחד לא משתמש בהם. כמו כן, על פי הדיווח, תשתיות הענן הפרטי של אפל מופעלות באופן מקוטע מאוד, וכל צוות פועל עם טכנולוגיות משלו, במקום "פול" אחד של טכנולוגיות, שכל צוות בחברה יכול לקחת ממנו את הטכנולוגיות שנחוצות לו. על פי דיווחים, באפל התפתחה תרבות ארגונית שהביאה לסירוב לפתור את הבעיה הזאת ולחזק את תשתיות הענן הפרטי שלה במשך שנים. כתוצאה מכך, כמה בכירים פרשו מהחברה. אלה הן בין הסיבות שהביאו את אפל לפנות לגוגל בבקשה לאחסן את סירי על השרתים שלה. סיבה נוספת היא ההבנה המאוחרת של החברה שהיא צריכה להשתמש בענן כדי לתמוך בפעילויות שלה בתחום ה-AI. כשהיא הבינה את זה, החברה הייתה בעיצומה של הוצאה של שרתים ישנים, שמופעלים על גבי אנבידיה, שבהם היא השתמשה. שיתוף הפעולה של גוגל משקף שינוי גישה של אפל, שבמשך שנים סירבה להשתמש בגוגל קלאוד לטובת ה-AI שלה, בגלל דאגות לפרטיות. כעת, על פי הדיווח, גוגל מאחסנת את סירי בהתאם למדיניות הפרטיות של אפל.

מערכת דיגיטלית מתקדמת לניהול תושבים בשעת חירום מופעלת מאז תחילת המלחמה עם איראן ב-30 רשויות מקומיות. המערכת פותחה ביוזמת איגוד המנמ"רים בשלטון המקומי, בראשותו של יובב יהב, יו"ר האיגוד ומנמ"ר עיריית ראש העין, בשיתוף החברה למשק וכלכלה בשלטון המקומי (משכ"ל). פיתוח המערכת נעשה כחלק מהפקת לקחים מהמלחמה עם איראן בקיץ שעבר, לאחר צורך שעלה ברשויות המקומיות שתושבים שלהן נפגעו כתוצאה מירי טילים. היא מאפשרת שליטה בזמן אמת על מה שקורה בזירות הפגיעה ומרכזת עבור מקבלי החלטות נתונים עדכניים, שהם יכולים לקבל בכל מחשב או מכשיר נייד. המערכת החדשה. צילום: איגוד המנמ"רים בשלטון המקומי הפלטפורמה מבוססת על טפסים חכמים לאיסוף נתונים מהיר בשטח, לצד דשבורדים מתקדמים, שמספקים תמונת מצב חזותית וברורה למקבלי ההחלטות במטה החירום העירוני. בכך, על פי מפתחי המערכת, מצטמצמות כפילויות, מופחתות טעויות אנוש ומואץ מתן הסיוע לתושבים. יצוין כי זו הפעם הראשונה שבה איגוד מקצועי בשלטון המקומי יוזם, מפתח ומטמיע פתרון טכנולוגי בזמן קצר. פריסת המערכת תתרחב לרשויות מקומיות נוספות יהב אמר ש-"זיהינו את הצורך במלחמת 12 הימים בקיץ שעבר. מאחר שלא נמצא פתרון מספק בשוק, החלטנו להוביל פיתוח עצמאי של מערכת שתיתן מענה אמיתי לרשויות בעת אסון". לדבריו, "אין ספק שהמלחמה עם איראן ביוני האחרון המחישה את חשיבות הניהול הדיגיטלי בשעת חירום, ובמיוחד את הצורך ביכולת לרכז נתונים מזירות שונות, לסנכרן מידע בין גורמי השטח למטה, ולפעול במהירות ובדיוק מול תושבים שזקוקים לסיוע". לדבריו, פריסת המערכת תתרחב לרשויות מקומיות נוספות, "כחלק מחיזוק החוסן הדיגיטלי של השלטון המקומי והיערכותו לאתגרים הביטחוניים והאזרחיים של השנים הבאות".

ההתקדמות הטכנולוגית בעשורים האחרונים הייתה פשוט מדהימה – אנו טסים לכל מקום על הגלובוס, נוסעים ברכבות מהירות, שולחים בני אדם לחלל ומחזירים אותם בשלום, נוהגים בכלי רכב חשמליים, מחליפים איברים כושלים ופורצים את גבולות היכולת של הגוף והמוח האנושי. אולם כל זה לא הכין אותנו למה שקורה עכשיו – טכנולוגיה אחת השתלטה על השיח, על חדרי הישיבות ועל ההון סיכון: בינה מלאכותית. ובניגוד לגלי חדשנות קודמים, ה-AI לא רק מרחיבה את היכולת האנושית, אלא שהיא מאיימת להחליף לחלוטין את התפקיד האנושי בתהליכי העבודה. תפישת "עסקים כרגיל" אינה רק מיושנת. זוהי רשלנות ארגונית. ארגונים חייבים להפוך למוכווני AI ומוכנים-לעתיד. השאלה היא איך – ורובם עושים זאת לא נכון כפי שטענו במאמרנו הראשון בסדרה, כאשר עשרות אלפי סוכני AI יכולים להפעיל רשת חברתית ללא משתתף אנושי אחד, השאלה משתנה מ-"איך אנחנו משתמשים ב-AI?" ל-"איפה בני האדם עדיין נחוצים?". אם הארגון שלכם עדיין מתייחס למוכנות ל-AI כאל תוכנית הכשרה, אתם פותרים את הבעיה הלא נכונה. ההזדמנות אמיתית – כך גם ההכחשה טכנולוגיות דיגיטליות בכלל, וה-AI בפרט, יוצרות שפע של הזדמנויות עסקיות חדשות, כגון עיצוב מחדש של חוויית הלקוח, פיתוח מוצרים ושירותים חדשניים, ועוד. לא שיפורים הדרגתיים, אלא פרדיגמות חדשות לחלוטין לאופן שבו לקוחות מקיימים אינטראקציה עם מוצרים ושירותים, או אקוסיסטם דיגיטלי של שותפים עסקיים המשתפים פעולה באמצעות פלטפורמות ופרוטוקולים משותפים – כמו פרוטוקול A2A (ר"ת Agent-to-Agent) של גוגל, שכבר מונה מעל 50 שותפים ארגוניים המאפשרים שיתוף פעולה אוטונומי בין סוכנים. אך סביבה חדשה זו מביאה עימה גם סיכונים משמעותיים: איומי סייבר, בעיות בהיבטי פרטיות, שדות מוקשים אתיים וכשלי אמינות. מתחרים מבצעים מהלכים מהירים ומפתיעים. שחקנים חדשים מופיעים משום מקום עם מודלים משבשים. הסביבה העסקית אינה רק דינמית – היא תנודתית ותנודתיות מתגמלת את המוכנים. תפישת "עסקים כרגיל" אינה רק מיושנת. זוהי רשלנות ארגונית. ארגונים חייבים להפוך למוכווני AI ומוכנים-לעתיד. השאלה היא איך – ורובם עושים זאת לא נכון. המעבר: ארבעת השלבים שרוב הארגונים נתקעים בהם דו"ח "מצב ה-AI" של מקינזי (McKinsey) לשנת 2025 מצא כי רק 1% מהמנהיגים מגדירים את הארגונים שלהם כ"בוגרים" בספקטרום הפריסה של הבינה המלאכותית, כלומר שה-AI משולבת באופן מלא בתהליכי העבודה ומניעה תוצאות עסקיות משמעותיות. בינתיים, 88% מהארגונים מדווחים על שימוש ב-AI לפחות בפונקציה אחת. לפי מקינזי, הפער בין שימוש ב-AI לבין השתנות בזכותה, מעולם לא היה רחב יותר. ארבעה שלבים מגדירים את המעבר לארגון מוכן-לעתיד – והנה הם לפניכם. גיבוש חזון דיגיטלי – או צפייה באחרים מגדירים את עתידכם – כל ארגון זקוק ל"כוכב צפון": כיצד הוא יפעל בסביבה עתירת AI? זוהי אינה מפת דרכים טכנולוגית. זוהי הצהרה אסטרטגית המשולבת באסטרטגיה העסקית הכוללת, שמתקשרת לכל בעל עניין, לאן הארגון הולך ומדוע. כפי שמחקר של בית הספר למנהל עסקים בהרווארד (Harvard Business School) על מגמות 2026 מציין, הציווי המנהיגותי הוא להפוך את ה"כושר לשינוי" (Change Fitness) ליכולת ארגונית מרכזית: להשקיע באוריינות AI רחבה, לעצב מחדש תהליכי עבודה – לא רק תפקידים – ולתגמל מהירות למידה על פני ותק. ללא חזון ברור, יוזמות בינה מלאכותית הופכות לאוסף של ניסויים מנותקים. הנתונים של מקינזי חד-משמעיים: ארגונים המעצבים מחדש מהיסוד את תהליכי העבודה סביב AI הם בעלי סבירות גבוהה כמעט פי שלושה להשיג השפעה משמעותית על הרווח (EBIT) לעומת אלו שפשוט מוסיפים שכבת AI על תהליכים קיימים. אבחון נקודת המוצא בכנות לכל מסע יש נקודת מוצא. מכיוון שרוב הארגונים כבר פועלים על תשתית דיגיטלית, השאלה היא: עד כמה התשתית הזו בוגרת? ארגונים צריכים להעריך את עצמם על פני ארבעה שלבי בגרות: ניסוי והכנה, פיילוט ובניית יכולות, פיתוח שיטות עבודה מבוססות AI, והפיכה לארגון מוכן-לעתיד (AI Future-Ready). המודל הזה הוצג במאמר הזה. הרוב המכריע של הארגונים עדיין פועלים עם מבנים מהעידן התעשייתי. ורק 1% מתפקדים כרשתות מבוזרות שתהליכי עבודה מבוססי-סוכנים דורשים. בניית מפת דרכים – לא רשימת משאלות ברגע שאתם יודעים איפה אתם ולאן אתם הולכים, אתם יכולים לשרטט את הנתיב. על ההנהלה להחליט על סדרי עדיפויות, רצף ופשרות (Trade-offs). הנתיב המתאים תלוי במצב הדיגיטלי הנוכחי, באילוצים הייחודיים, בעוצמת התחרות ובהעדפות הארגוניות. אבל כאן נמצאת המלכודת: תוכנית רכש טכנולוגית איננה מפת דרכים. מפת דרכים אמיתית מטפלת במשילות, בכישרונות (Talent), בתרבות ובעיצוב מחדש של תהליכי עבודה במידה שווה. ביצוע במשמעת – לא רק בהתלהבות הביצוע הוא המקום שבו השאיפה פוגשת את המציאות: הקמת תהליכי משילות, בחירת ספקים, רכישת טכנולוגיה, מינוי מובילי פרויקטים, ביצוע הפרויקטים, הכשרת משתמשים, ניהול השינוי, הגדרת מדדים ודחיפה לייצור. גרטנר (Gartner) חוזה כי מעל 40% מפרויקטי ה-AI הסוכנותי (Agentic AI) יבוטלו עד 2027, עקב עלויות מאמירות, ערך עסקי לא ברור או בקרת סיכונים לא מספקת. דלויט (Deloitte) מצאה שרק 11% מהארגונים מחזיקים AI סוכנותי בייצור – בעוד ל-35% אין אסטרטגיה רשמית כלל. ביצוע ללא משמעת הוא פשוט ניסוי יקר. סיכום המעבר לארגון מוכן-לעתיד דורש מסלול מובנה בן ארבעה שלבים, שתחילתו בגיבוש חזון דיגיטלי אסטרטגי המשמש כ"כוכב צפון" ומגדיר את אופן פעולת הארגון בסביבה עתירת AI, וממשיך באבחון כנה של נקודת המוצא והבגרות הדיגיטלית הקיימת. לאחר מכן נדרשת בנייה של מפת דרכים – שאינה מסתפקת ברכש טכנולוגי אלא מטפלת גם בתרבות, בכישרון ובעיצוב מחדש של תהליכי עבודה – ולבסוף, ביצוע במשמעת קפדנית המעבירה את השאיפה אל המציאות העסקית תוך ניהול סיכונים ובקרת עלויות. המאמר הבא בסדרה יוקדש לסקירת ששת המאפיינים הייחודיים של ארגון שכבר הפך למוכן-לעתיד ופועל בסביבה עתירת AI. כותבי המאמר הם: אבישי מרון, מנכ"ל ומייסד AM Consulting, החתום על מעל 10 פטנטים בתחום ה-AI, מהנדס בינה מלאכותית ומוביל פרויקטים בחברות גלובליות; ו-רז הייפרמן, יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית, BDO Consulting, ומרצה בתוכניות MBA במכללות אונו ורופין

שם ותפקיד: "סטלה יצחקוב, מנהלת מחלקת פיתוח מזון ברידיפיין מיט (Redefine Meat)". ותק בתפקיד: "חודש בתפקיד הנוכחי, לאחר 4.5 שנים כראש צוות במחלקת פיתוח מזון ברידיפיין מיט". תפקידים קודמים: "לפני שהגעתי אל רידיפיין מיט, עבדתי 7 שנים בתפקיד מפתחת בכירה בתחום של דיו עבור מדפסות דיגיטליות תעשייתיות בשיטת ה-Inkjet בחברת לנדא (Landa)". השכלה: "בעלת תואר שלישי בכימיה ופיזיקה, מחלקה למערכות מורכבות, מכון ויצמן; תואר שני בכימיה, מחלקה לחומרים ופני שטח, מכון ויצמן; ובעלת תואר ראשון בהנדסה כימית, הטכניון". מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?: "עוד כילדה אהבתי לחקור חרקים וצמחים, והסקרנות להבין איך העולם פועל תמיד הובילה אותי. בתיכון למדתי כימיה ברמת 5 יח"ל, ומורה מעוררת השראה גרמה לי להתאהב במקצוע ולהבין את הכוח שבהבנת תהליכים ובחיבור בין תיאוריה ליישום. הבחירה לעשות שלושה תארים נבעה מתוך סקרנות עמוקה ומתוך