חברת פיוניר (Payoneer) זכתה באחרונה ב"מגן שר הביטחון" לשנת 2025, כהוקרה על תמיכתה הייחודית והמתמשכת בעובדי החברה המשרתים במילואים במהלך השנתיים האחרונות. הפרס הוענק במסגרת טקס רשמי שנערך במעמד שר הביטחון והרמטכ"ל, ובהשתתפות זוכים מעשרים גופים מהמגזר הציבורי והפרטי. פיוניר נבחרה על ידי ועדה מקצועית של משרד הביטחון ונציגי מוסדות אזרחיים, על בסיס המלצות שהוגשו על ידי עובדי החברה עצמם, משרתי מילואים. מהחברה מסרו כי "הבחירה משקפת את מחויבותה העמוקה של פיוניר לרווחת עובדיה ואת התמיכה שהיא מעניקה להם בתקופות של שירות לאומי ממושך". במהלך השנתיים האחרונות הובילה פיוניר שורה של יוזמות לתמיכה בחיילי המילואים ובבני משפחותיהם, על רקע תקופה לאומית מורכבת וממושכת. בין היוזמות: הטבות ייעודיות לעובדים המשרתים במילואים, ובהן הגדלת ימי חופשה; מתן שירותים פסיכולוגיים לעובדים ולבני משפחותיהם; משלוח חבילות שי לבתי העובדים; פעילויות הוקרה לעובדים ולבני ובנות זוגם; אירוח גדודי מילואים באירועי החברה; ותרומות מזון לחיילים המשרתים ברחבי הארץ. את פיוניר ייצגו בטקס אבי זאבי, שותף כללי ומייסד; אדם כהן, סמנכ"ל הצמיחה (Chief Growth Officer); אורן רינגלר, מנהל המוצר והטכנולוגיה הראשי (Chief Product and Technology Officer); ו-עדי איצקוביץ, סמנכ"לית משאבי אנוש (VP HR). "עבור פיוניר, הזכייה מרגשת ומבטאת את האמון וההערכה מצד העובדים שלנו", אמרה איצקוביץ. "הדאגה לרווחת העובדים עומדת בבסיס התרבות הארגונית שלנו ובערכים שמנחים אותנו כמעסיק". דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות הרמטכ"ל ושר הביטחון ישראל כץ מעניקים לנציגי פיוניר את מגן משרד הביטחון. צילום: יח"צ *בתמונה הראשית: מימין לשמאל: אדם כהן, סמנכ"ל הצמיחה של פיוניר; אבי  זאבי  – שותף כללי ומייסד פיוניר; נציג צה"ל; עדי איצקוביץ, סמנכ"לית משאבי אנוש בפיוניר; אורן רינגלר, מנהל המוצר והטכנולוגיה הראשי של פיוניר; שר הביטחון ישראל כץ; והרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר.

איך נראית פריצה לבנק מאחורי הקלעים? בכנס ממר"ם בשבוע שעבר, הציג שי נחום, מנכ"ל ומייסד חברת הסייבר הישראלית CYGHT, הדגמה שהרימה לא מעט גבות: אנטומיה של פריצה לבנק  – במסגרת בדיקת חדירות מבוקרת שהושלמה בתוך פחות מ־60 שעות! “לא באנו לעשות מופע ולהרשים – באנו להתריע”, אומר שי נחום. “על הנייר, לבנק היה את כל מה שצריך כדי להתמודד עם מתקפת סייבר, ולמרות זאת – חדרנו. המציאות היא שגם ארגונים גדולים, עם מערכות מתקדמות וצוותי אבטחה מנוסים, עלולים ליפול בגלל 'חורים קטנים' שלא נראים לעין”. ואכן, הבנק שהודגם היה מצויד בכל שגרת האבטחה המקובלת: מנגנוני חסימה, פיתוח מאובטח, ניטור ואוטומציה. ובכל זאת, צוות הבדיקה, שפעל בתנאי Black Box וללא מידע מקדים, הצליח לזהות חולשות לוגיות: שימוש בכינויים במקום בשמות משתמש, פיזור ניסיונות ממקורות שונים כדי למנוע חשד, וניצול עקרונות הסתברות ושימוש בווריאציות השונות של "סיסמאות ימי ההולדת". בסופו של דבר, שני חשבונות נפרצו תוך פחות מ-60 שעות, מבלי לעורר חשד. “לא שברנו את הדלת”, אומר נחום. “מצאנו חלון קטן – ונכנסנו דרכו”. CYGHT: מאיתור חורים – לבניית חוסן CYGHT מתמחה בהגנה מתקדמת על מערכות סייבר, חקירות פורנזיות ותגובה לאירועי סייבר. החברה פועלת מול גופים אזרחיים, ממשלתיים וביטחוניים, ומתמקדת בהגנה על תשתיות מדינתיות ועסקיות, מניעה, איתור מתקפות ועצירתן בדרכים חדשניות. “אנחנו לא רק כותבים דוח”, מסביר נחום. “אנחנו בונים לארגון שרירים: איך חושבים, איך מתרגלים, איך מחליטים בזמן אמת”. את החברה ייסד ומנהל שי נחום, מומחה ללוחמת סייבר וזוכה פרס ביטחון ישראל, בוגר יחידת ממר"ם, חוקר סייבר ומומחה פורנזיקה וניתוח פוגענים. מאחוריו יותר מ-15 שנות ניסיון בתחום, תואר שני בהנדסת מערכות מידע מהטכניון בהתמחות סייבר ותואר ראשון מאוניברסיטת בן גוריון. במקביל לעבודתו בחברה הוא מרצה מבוקש באקדמיה ובכנסים בינלאומיים. "שנת 2026 תהיה שנת מפנה בעולמות הסייבר, כאשר ה AI הופכת לכלי תקיפה עוצמתי ומהיר ומשנה את כללי המשחק" אומר נחום. “עד עכשיו דמיינו האקר אחד מול מערכת, אבל ב־2026 נראה מערכות תוקפות שמופעלות על ידי AI – לומדות, משתפרות, מוצאות חולשות מהר יותר מאיתנו. אנחנו בפתחה של 'המהפכה התעשייתית' של הסייבר, וההסתברות ליפול קורבן למתקפה עולה באלפי אחוזים. אף אדם או ארגון אינו חסין – צריך להתעורר כל בוקר ולחשוב מאיפה עלולה להגיע המתקפה הבאה. מי שלא ייערך, מי שלא יתרגל – ייפול במתקפות מהירות עם פוטנציאל גבוה לנזק". אז מה צריך לעשות? נחום מונה שלושה צעדים בסיסיים לארגונים ב-2026: לחשוב כמו תוקף:  מעבר מתפיסה מגוננת לתפיסה חוקרת  – “לשאול: איך יתקפו אותי? לא רק: איך לחסום". לאמן הנהלות ולא רק אנשי IT: זו לא "תקלה נקודתית", שכן אירוע סייבר הוא משבר ניהולי, תדמיתי ומשפטי והוא משפיע רוחבית על החברה. כדי למזער נזקים צריך להשקיע אנרגיה, תרגולת ומשאבים. להכניס AI גם להגנה – לפני שהתוקפים עושים זאת טוב יותר: ניתוח לוגים, חיזוי חריגות, למידת התנהגות משתמשים. לסיכום, אמר נחום, "מטרת הפריצה שהדגמתי לא הייתה להפחיד, אלא להזכיר שהגנה היא תהליך מתמשך ומשתכלל. בעולם של היום, בוודאי עם ההתקדמות המטאורית של ה-AI – מי שלא יבנה  חוסן, הוא פשוט ברווז במטווח”.

בעת כתיבת שורות אלו יורד בחוץ גשם חזק. הגנרל אולי לא מגיע לחזית השנה, אבל זה אחד הימים שבו אחד הקצינים.ות שלו הגיע לבקר, והוא עושה את זה עם ארסנל מלא בעננים אפורים עד שחורים שתוקפים במים את המטרות מתחת כמעט בלי הפסקה. אבל כמו בכל החורף המוזר הזה, אחר כך מגיעים שוב כמה ימים יפים ושמשיים, שבהם – גם אם הטמפרטורה אינה כמו בקיץ – אפשר לצאת לטייל בפארקים, לצאת לפיקניק קצר, עם חברים וגם לבד, בכל מקרה – עם מוזיקה צמודה. ה-Miniroll של חברה בשם אוליטימייט אירז (Ultimate Ears) הוא רמקול זעיר מאוד, שיכול להיות חבר טוב לטיולים קצרים, או לפגישה קטנה בפארק עם כמה חברים ביום יפה של אמצע חורף ובכלל, כמובן – ולמעשה עם עמידות סביבתית לפי תקן IP67, הוא יכול להחזיק גם מעמד לא רע עבור אלו שדווקא גשם, ואפילו זלעפות, עושה להם את זה. עיצוב צעיר במיוחד העיצוב שלו צעיר במיוחד, והוא נראה כמו גלולה גדולה. זה בא לידי ביטוי בצבעים שבהם החברה מציעה אותו, שכוללים מעבר לשחור גם כחול, אדום ולבן, בשימוש במעין רשת בחלק הקדמי שלו שממנו מוקרנת המוזיקה – אבל יותר מכל בשימוש של שני כפתורי מגע ענקיים, באופן יחסי לגודל הרמקול, המשמשים לשליטה בעוצמת הקול ומהווים סממן מאוד בולט. בחלק התחתון יש חיבור USB-C המשמש להטענת הסוללה, בלי כיסוי, ובעוצמת קול של כ-70% הסוללה החזיקה בבדיקות כ-10 שעות. הטעינה עצמה בחזרה נמשכת כשעה. בזמן הטעינה יש נורית קטנה שמהבהבת, והיא נעלמת כשהטעינה מגיעה לסופה. מעבר לכך יש גם שני כפתורים בצד. אחד משמש להפעלה/השהיה של המוזיקה והשני להדלקה/כיבוי, לצימוד ראשוני בלחיצה קצת יותר ארוכה, ולצימוד עם עוד כמה רמקולים זהים אם רוצים להפוך מפגש לחגיגה עם עוצמת קול גבוהה יותר. מאחור יש גם רצועת פלסטיק הדוקה עם בורג גדול בראשה, כך שאפשר להסיר אותה, שמאפשרת בקלות להצמיד את הרמקול לכל דבר כמעט, וגם לכוון את כיוון הקרנת הקול אל הזווית הרצויה. תפעול פשוט של מה שיש כל מערך הכפתורים מצביע על הפעלה פשוטה מאוד של ה-Miniroll, וזו בדיוק הכוונה של המשוררים שעומדים מאחורי יצירתו. העובדה שאין אפליקציה שמלווה את הרמקול מחזקת את זה עוד יותר – בסגנון: זה מה יש, תוציאו ממנו את המיטב. אז מה יש? בימת הקול די עשירה, גם דגש ברור על הבאס ועל צלילי הביניים, עם עוצמה גבוהה למדי שמגיעה עד 83 דציבלים. זה יותר מיפה לרמקול עם ממדים שעומדים על 122.67x105x48.15 מ"מ. המשקל שלו קצת גבוה לגודל כזה, 279 גרם פחות או יותר, מה שמצביע על כך שיש בפנים סוללה גדולה למדי. הצלילים בדרך כלל נקיים, אבל לא תמיד. לעיתים יש הרגשה של "לכלוך" קל ממש בקצה, ושל צליל שקצת הולך לאיבוד בכלים שונים, ובעיקר התופים. חובבי הבאס יאהבו מאוד את הרמקול הזעיר הזה: הוא מורגש היטב, ולכל צליל יש תגובה שמורגשת היטב לאורך כל גופו של הרמקול. כלים וכיוונים המוזיקה נובעת מדרייבר פעיל וכיווני בגודל של כ-46 מ"מ ורדיאטור פסיבי בגודל של כ-38×65 מ"מ, וכאמור, הצליל שמופק מהם עוצמתי במיוחד עבור רמקול נייד זעיר. עם זאת, ההקרנה של המוזיקה היא רק מהחזית ולפנים עם קצת מעטפת מסביב. מאחור שומעים, אבל בעוצמה נמוכה הרבה יותר באופן משמעותי. כמו כן, כדי לחוות ממש את העוצמה הזו, הרמקול צריך להיות קרוב יחסית לאוזניים. בזמן הצעידות שלי תליתי אותו על המכנסיים וגם בעוצמה כמעט מלאה הוא לא ממש מילא את עולמי. כשהצמדתי אותו ליד, והחזקתי אותה גבוה יותר מגובה המותניים, החוויה השתפרה פי כמה. אם מניחים אותו בחדר קטן בפינה הוא בהחלט ממלא את החדר לא רע בצלילים, אבל הוא לא מיועד לחדרים גדולים. בשורה התחתונה, ה-Miniroll של אוליטימייט אירז הוא רמקול חביב, אבל לא למי שרוצה ליווי מוזיקלי משמעותי בחייו. זה נחמד כשמטיילים לבד עם הכלב, ומצמידים אותו גבוה על הרצועה, בחדר שושבים לבד ואפילו לפגישה עם כמה חברים על הדשא, אבל לא יותר מזה. המחיר, כך או כך, עומד על 199 שקלים.

העולם סוער החל מאתמול (ש') עקב המתקפה הצבאית של ארצות הברית על ונצואלה והחטיפה של הנשיא, ניקולס מדורו, לקראת הבאתו למשפט בניו יורק בהאשמות שקשורות בשחיתות ובסמים. האירועים הללו מספקים לנו סיבה טובה לסקור בקצרה את תעשיית ההיי-טק של המדינה – שהיא קטנה, אבל קיימת. ב-13 שנותיו כשליט ונצואלה, מדורו דרדר את הכלכלה שלה. אם לפני כעשור, התמ"ג של המדינה עמד על 350 מיליארד דולר, ב-2025 הוא יסתכם ב-80-83 מיליארד בלבד, על פי ההערכות המחמירות. הערכות אופטימיות יותר מדברות על 139 מיליארד דולר. בנוסף, שיעור האינפלציה שלה הוא מהגבוהים בעולם, ומגיע למספר תלת ספרתי באחוזים. אמנם, ונצואלה נמצאת במגמה של שיפור מסוים, אבל עדיין, היא רחוקה מהמדינות המתועשות: היא מדורגת במקום ה-61 בעולם בתמ"ג ובמקום ה-127 בתוצר לנפש. ונצואלה היא אף אחת המדינות המושחתות ביותר בעולם – ב-2024 היא הגיעה למקום ה-178 מתוך 180 במדד השחיתות (במקומות הראשונים נמצאות המדינות הכי פחות מושחתות). השחיתות בה מוערכת ב-10 מתוך 100, כאשר 0 מסמל שמדובר במדינה עם רמת השחיתות הגבוהה ביותר. ישראל נמצאת במקום ה-30 והערכת השחיתות בה היא 64 מתוך 100. הנשיא לשעבר של ונצואלה, ניקולס מדורו. צילום: StringerAL, ShutterStock גם בהיי-טק, המקום של ונצואלה אל מול שאר העולם רע מאוד. יש בה אמנם אקו-סיסטם מסוים של סטארט-אפים, אבל מספרם נמוך מאוד – רק 27 חברות. היא עלתה בהיבט זה בארבעה מקומות בדירוג העולמי, ונמצאת במקום ה-104 – הרבה אחרי ישראל, שבה פועלים אלפים רבים של סטארט-אפים. אין בה ולו יוניקורן אחד (חברה ששווה יותר ממיליארד דולר), לעומת 90 בארץ. אין נתונים רשמיים על ההשקעות בהיי-טק בוונצואלה, אבל לפי מידע שאספתי, נכון למרץ 2025, בוצע בסטארט-אפ ונצואליאני סבב השקעה אחד בלבד, בסך של 7.75 מיליון דולר. לכן גם לא מפתיע שהנוכחות שלה בהיי-טק העולמי מוגבלת מאוד, ושניתן לספור את חברות הטק הוונצואליאניות שפועלות בשוק הגלובלי לכל היותר על אצבעות שתי כפות ידיים. אף אחת מהן לא נמצאת ב-A ליסט של חברות הטכנולוגיה המוכרות, וגם לא ב-B ליסט. אם אין הרבה סטארט-אפים – אין הרבה חדשנות באופן לא מפתיע, מספר הסטארט-אפים הנמוך בוונצואלה גורם לכך שאין בה כמעט חדשנות: דו"ח החדשנות הגלובלי השנתי (WIPO) לשנת 2025 מדרג אותה במקום ה-136 מתוך 139 מדינות. היא במקום האחרון במדד ה-"מוסדות", במקום הלפני אחרון בתשתיות ושני מקומות לפני הסוף בתוצרי ידע וטכנולוגיה. הנתונים די עגומים גם כשזה מגיע לגישה לאינטרנט: כ-38% מתושבי ונצואלה כלל לא מחוברים לרשת. עבור מי שכן, מהירות האינטרנט הממוצעת במדינה הדרום אמריקנית היא 16% מהמהירות הממוצעת בעולם. פריסת הסיבים האופטיים מתמקדת באזורי החדשנות המעטים בקראקס, הבירה. המדינה השיקה תוכנית לאומית שכוללת פריסה של 36 אלף ק"מ של סיבים בין השנים 2025 ל-2031. עם חילופי השלטון, נותר לראות האם היא תימשך. מה ארצות הברית תעשה עם תעשיית הקריפטו של ונצואלה? התחומים הבולטים בתעשיית ההיי-טק הוונצואליאנית הם פינטק וקמעונאות, אד-טק, ולוגיסטיקה ודליוורי. עוד תחום הוא הקריפטו, שמשגשג יחסית בגלל האינפלציה הגבוהה במדינה והסנקציות שארצות הברית מטילה עליה כבר לא מעט שנים. לא לחינם ונצואלה מדורגת במקום ה-11 בעולם בדירוג אימוץ המטבעות הקריפטוגרפיים. מעניין לראות מה ארצות הברית תעשה בנושא כשתנהל את ונצואלה – אם ההבטחה של הנשיא טראמפ תתממש, כי האזרחים בוונצואלה משתמשים במטבעות קריפטו לקניית צרכים בסיסיים, אולם הממשלה בקראקס משתמשת במטבעות וירטואליים למכירות נפט – האוצר שבגללו ארצות הברית באמת פעלה במדינה וחטפה את הנשיא שלה. יש נקודות אור נקודות אור מסוימות הן ההון האנושי והמחקר בוונצואלה. על אף בריחת מוחות של מיליוני צעירים משכילים מהמדינה בעשור האחרון – שמובנת לחלוטין, בהתחשב בעובדה שמדובר בדיקטטורה מושחתת ונחשלת כלכלית, ונצואלה מדורגת במקום ה-25 בעולם בהיבט זה – מה שמשאיר פתח לתקווה שתעשיית ההיי-טק במדינה תשתפר, במיוחד אם היא תעבור תהליכי דמוקרטיזציה. קראקס, בירת ונצואלה. צילום: Tomasz Podolsky, ShutterStock עוד עובדה שמביאה לקצת אופטימיות לגבי תעשיית ההיי-טק של המדינה היא שלפי מדד הסטארט-אפים העולמי סטארט-אפ בלינק, האקו-סיסטם של ונצואלה הוא הצומח ביותר באמריקה הלטינית בשלבי הסיד. יש בתעשיית הטק של ונצואלה תופעה של "חוסן מתוך הכרח" – שרידות בתנאי שוק קיצוניים ונחשלים, ואנליסטים מכנים את ההיי-טק שלה כ-"כלכלת פלטפורמות" – ענף שמפתח פלטפורמות דיגיטליות שעונות לצרכים שהמדינה לא מסוגלת לספק. מה הזמנים החדשים בוונצואלה יביאו לתעשיית ההיי-טק של המדינה? מוקדם מדי לומר. עדיין לא ברור כיצד אי היציבות תשפיע על המשקיעים הגלובליים המעטים בסטארט-אפים שם, האם תפרוץ במדינה אלימות בקנה מידה רחב ומי יהיה בשלטון. בינתיים, מדובר בתעשיית היי-טק מצומצמת ביותר, שמשוועת לצמיחה ולהתפתחות.

"בפועל, אירופה נותרה כל כך מאחור בהיבט התשתיות הדיגיטליות שלה. אירופה איבדה את האינטרנט, כי היא נסמכת עדיין על שירותי ענן ופלטפורמות הנמצאות בשליטת ענקיות טכנולוגיה אמריקניות", כך אמר אתמול (ש') מיגל דה ברויקר, ראש CCB, המרכז לאבטחת סייבר של בלגיה.  דבריו של בכיר הסייבר הבלגי נאמרו ברקע האשמות של הממשל לפיו האיחוד האירופי עוסק בצנזורה של חופש הביטוי ופגיעה באופן לא הוגן בחברות אמריקניות. אנליסטים כתבו כי "בעצם, מדינות אירופה והאיחוד לא יכולים לעשות דבר – כי הריבונות הדיגיטלית האירופית אינה באמת אמיתית". בראיון לפייננשנל טיימס, אמר דה ברויקר: "כרגע בלתי אפשרי לאחסן נתונים במלואם באירופה. הסיבה לכך היא שחברות אמריקניות כמו אמזון, מיקרוסופט וגוגל שולטות כיום בתשתיות דיגיטליות, וביחד הן מחזיקות בנתח משמעותי בשוק הענן האירופי. מצב זה משאיר את הגוש פגיע ללחצים חיצוניים". "איבדנו את כל הענן. איבדנו את האינטרנט, בואו נהיה כנים," אמר דה ברויקר. "אם אני רוצה את המידע שלי במלואו באיחוד האירופי, אני יכול להמשיך לחלום. זוהי מטרה לא מציאותית". בפורום סייבר שנערך בבריסל בסוף השבוע, דה ברויקר הוסיף להסביר: "איבדנו את האינטרנט – לא במובן המילולי, אלא ביכולתנו למשול, לאבטח ולעצב אקו-סיסטם דיגיטלי שהוא ריבוני, עמיד ותחרותי". לדבריו, "אכיפת החוק האירופית ושירותים קריטיים תלויים יותר ויותר במערכות שתוכננו ונשלטות מחוץ לאיחוד, מה שמגביל את האוטונומיה האסטרטגית וחושף את הגוש האירופי לסיכונים גיאופוליטיים ולסיכוני סייבר". הוא ציין כי "בנוסף, חוקים שונים בארה"ב יכולים לחייב חברות אמריקניות להפיק נתונים, המוחזקים בשרתים בכל מקום בעולם". הצורך ביוזמה אירופית עצמאית וההשלכות הביטחוניות לדברי הבכיר, "אנחנו זקוקים ליוזמה ברמת האיחוד האירופי בתחום הסייבר (כדי למנוע מצב בו) גם נתונים המאוחסנים פיזית באיחוד האירופי – יכולים להיכנס תחת סמכות משפטית זרה. מנהיגי אירופה ניסו זה זמן רב להתמודד עם ההשפעה החוץ-טריטוריאלית הזו, אך ההתקדמות הייתה איטית ולא אחידה. על האיחוד לשקול מחדש חקיקה, כמו חוק הבינה המלאכותית של האיחוד האירופי, כי זו רגולציה ש'חוסמת' חדשנות נחוצה. וחדשנות היא הדרך היחידה לבנות כוח ולהתחרות באמריקנים". "איירבוס, יצרנית המטוסים שהוקמה במשותף על ידי מדינות אירופה, היא דוגמה מצוינת", אמר דה ברויקר. "כולם תמכו ביוזמות איירבוס לפני עשרות שנים. אנחנו זקוקים לאותה יוזמה באירופה בסייבר: במקום להתמקד איך אפשר לעצור את ה'הייפרסקיילרים' (ענקיות הענן הציבורי) של ארה"ב, אולי נשקיע את האנרגיה שלנו בבניית משהו בעצמנו". דה ברויקר, העומד בראש ה-CCB מאז הוקם לפני עשור שנים, סיים באומרו: "אבטחת הסייבר באירופה תלויה במידה רבה בשיתוף פעולה של חברות טכנולוגיה פרטיות, שרובן ממוקמות בארה"ב. אירופה מפגרת בטכנולוגיות קריטיות וטכנולוגיות מתפתחות למול המובילה ארה"ב ומדינות נוספות, כולל בתחומים של מחשוב ענן ובינה מלאכותית, שהם חיוניים להגנה מפני מתקפות סייבר. על אירופה לפתח את יכולותיה לשיפור תשתיות הטכנולוגיה שלה". מומחים ציינו כי אירופה חוותה עלייה במתקפות סייבר, כאשר בלגיה חוותה יותר פגיעות, כולל מתקפות היברידיות. בשנה שעברה, בלגיה ספגה חמישה גלי התקפות DDoS שנמשכו כמה ימים. אלה גרמו לנפילה ולהשבתת אתרי האינטרנט של עסקים וסוכנויות ממשלתיות. לדבריו, המתקפות כוונו בדרך כלל ל-עד 20 ארגונים ביום ובוצעו לרוב על ידי האקטיביסטים רוסים, כשמטרתן הייתה שיבוש – ולא קצירת מידע.

המצב הכלכלי באיראן, שנובע מהסנקציות הכבדות שמוטלות עליה, ושהביא לגל המהומות שם בשבוע האחרון, גורם למשטר בטהרן "להיות מוכן" למכור כלי נשק תמורת מטבעות קריפטו. בסוף השבוע הודיע משרד ההגנה האיראני כי הוא מוכן לקבל תשלומים במטבעות וירטואליים במסגרת חוזים של מסחר בנשק צבאי, כך דיווח הפייננשנל טיימס. איראן שואפת לקבל תשלומים בקריפטו עבור מכירה של טילים בליסטיים, ספינות מלחמה ונשק מתקדם נוסף. בעבר קבע משרד האוצר האמריקני, לאחר תחקיר שערך בנושא, כי איראן כבר עושה שימוש במסחר בקריפטו על מנת להתחמק מהסנקציות שהטילו עליה מדינות מערביות – ופועלת כך במשך שנים. איראן: אין בעיה ביישום חוזה תמורת קריפטו Mindex, מרכז הייצוא של משרד ההגנה בטהרן, הודיע כי הוא מוכן "לנהל משא ומתן על חוזים צבאיים, המאפשרים תשלום במטבעות דיגיטליים", וכן תשלום באמצעות הסדרי ברטר או במטבעות ריאל איראניים. לפי האתר של Mindex, המרכז מקיים קשרי לקוחות עם 35 מדינות. באתר מוצגים מגוון מוצרים, כולל טילים, רקטות, תחמושת ורחפנים. בתקופה שבה הסנקציות על איראן ממשיכות להתרחב, באתר של Mindex צוין כי "בהתחשב במדיניות הכללית של הרפובליקה האסלאמית של איראן בנוגע לעקיפתן, אין בעיה ביישום החוזה. מוצר שקנית יגיע אליך בהקדם האפשרי". מומחים העירו כי "הצעה זו הינה אחד המקרים הראשונים הידועים שבהם מדינת לאום הביעה בפומבי נכונות לקבל מטבעות קריפטו כתשלום לייצוא נשק". הסנקציות מאלצות את טהרן להסתמך יותר ויותר על ביטקוין מעצמות מערביות, ביניהן ארצות הברית, בריטניה והאיחוד האירופי, הטילו סנקציות נרחבות על איראן, כשהן מכוונות לתוכניות הטילים הבליסטיים והגרעין שלה, למגזר הנפט ולגישה לרשתות בנקאות בינלאומיות. עיצומים אלה אילצו את המשטר להסתמך יותר ויותר על סחר חליפין (בארטר) ועל נכסים דיגיטליים כמו ביטקוין. בחודש שעבר הודיעה ארצות הברית כי הטילה סנקציות על 29 כלי שיט, שסייעו במשלוח חשאי של יצוא הנפט של איראן. בספטמבר האחרון, משרד האוצר בוושינגטון זיהה שני אזרחים איראניים שסייעו ברכישות של יותר מ-100 מיליון דולר בביטקוין ונכסים דיגיטליים נוספים לעיבוד מכירות הנפט של הממשל בטהרן בין 2023 ל-2025. עוד הוטלו העיצומים בשל העברת כספים ממכירות נפט בלתי חוקיות לכוחות קודס של משמרות המהפכה של איראן (IRGC-QF) ולמשרד ההגנה והלוגיסטיקה של הכוחות המזוינים (MODAFL). הרשויות האמריקניות רואות באירועים כאלה חלק מ-"רשת הצללים" הפיננסית, "הגדולה בהרבה", של איראן. בתחילת 2025, צ'יין אנליסיס דיווחה כי מדינות תחת סנקציות אמריקניות קיבלו כמעט 16 מיליארד דולר בנכסים דיגיטליים במהלך 2024.

רשות המיסים העלתה ביום הראשון של השנה לאוויר מערכת חדשה, תרומות ישראל, שמסייעת לממש יותר בקלות את הזכאות של תורמים לזיכוי מס בגין התרומה שלהם. עד כה, תהליך קבלת הזיכוי דרש מהתורמים לבצע כמה תהליכים מול הרשות והעמותות שקיבלו את התרומה – דבר שגרם לרבים לא לממש את זכותם. עם קבלת התרומה, העמותות יבצעו דיווח מעודכן על התרומות שהן קיבלו, והמידע יועבר לאזור האישי של כל תורם ברשות המיסים. כך התורמים יוכלו לבצע את תיאומי המס המגיעים להם על פי חוק. שכירים שתורמים במהלך השנה לעמותות וארגונים מוכרים יוכלו לקבל את הזיכוי ישירות דרך המעסיק שלהם בתלוש השכר, בהתאם לכללי ותקנות המס. הדיווח על התרומה יהיה אנונימי, כלומר: זהות הגורם שקיבל את התרומה לא תיחשף. כדי לעשות זאת, המעסיק צריך לוודא שתוכנת השכר התממשקה למערכת תרומות ישראל, והעובד צריך לתת לו אישור לכניסה לאזור האישי שלו באתר רשות המיסים, על מנת לקבל את סכום התרומות שתרם לצורך מתן זיכוי המס. המערכת פותחה על ידי שע"מ – זרוע המחשוב של רשות המיסים. אריה רימיני, מנכ"ל שע"מ, אמר כי הדיווח במערכת המקוונת חוסך לתורמים את הצורך לאסוף קבלות ולהציגן בתיאום המס. האישורים על התרומות מעודכנים כבר באזור האישי וניתן לראות אותם כאשר נכנסים למערכת תיאומי המס המקוונת. המערכת מבוססת על פרויקט המחשוב הגדול של שע"מ, חשבונית ישראל, שנועד לסייע בהגברת הגבייה ובמלחמה בהון השחור.

"אתם רואים את הקיטוב במדינות שמאפשרות את התיקון הראשון (לחוקה) ומגינות עליו, וזהו ערך נהדר. ואני יודע שזה קשה לשמוע, אבל הגיע הזמן להגביל את התיקון הראשון (התיקון המגן על חופש הביטוי והדת, ונחשב לאחד מהזכויות ומהערכים החשובים ביותר – י"ה). יש להגביל את התיקון – כדי להגן עליו. ומהר, לפני שיהיה מאוחר מדי. אנחנו צריכים לשלוט בכל הפלטפורמות החברתיות. אנחנו צריכים לאסוף מידע ולדרג את האותנטיות של כל אדם שמתבטא באינטרנט – ולשלוט במה שהוא אומר, בהתבסס על הדירוג הזה. צריך להשתלט על כל הרשתות החברתיות כדי למנוע שקרים", כך אמר שלמה קרמר, מנכ"ל ומייסד-שותף של קאטו נטוורקס (Cato Networks). קרמר, ממייסדי צ'ק פוינט, טראסטיר ואימפרבה, דיבר בתוכנית "Money Movers" של CNBC ואמר כי ממשלות חייבות להגביל את חופש הביטוי בעידן הבינה המלאכותית. בהדהוד לדברי בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, לפיו "הרשתות החברתיות הן כלי נשק חדש בעידן המודרני", שאלה מנחת התוכנית, שרה אייזן, "כיצד מלחמת סייבר, מבוססת בינה מלאכותית, מעצבת את הגיאופוליטיקה כרגע?", קרמר השיב כי "הבינה המלאכותית כבר חוללת מהפכה במלחמת סייבר, החל מתשתיות קריטיות ועד לפגיעה במרקם החברתי ובפוליטיקה. מצב זה מעניק לממשלות סמכותניות יתרון לא הוגן מול מדינות דמוקרטיות". הצעתו של קרמר הפכה במהירות לוויראלית ברשתות החברתיות, כאשר פעילי חופש הדיבור הזהירו מפני המדרון החלקלק שמוביל לצנזורה ממשלתית. ל'זכותו' של קרמר תיזקף העובדה שהוא חטף ביקורת משני צדי המתרס הפוליטי בארה"ב. "אני אכן, קורא לממשלה לעשות זאת. היא צריכה לעשות זאת, כן", אמר קרמר, "ואנחנו צריכים לחנך אנשים מפני שקרים. ממשלות צריכות לפתח תוכניות הגנת סייבר מתוחכמות, ולהשיב מלחמה בחזרה. היום. ובפועל, ממשלות לא עושות זאת היום בכל מקרה, וכך, הארגונים העסקיים נשארים להסתדר לבדם". האם הבינה המלאכותית הופכת אותן לחזית לשינוי תודע והפצת מידע כוזב? רשתות חברתיות. אילוסטרציה. צילום: BigStock "צריך להשתמש בטכנולוגיה כדי לייצב את המערכת הפוליטית" "הטכנולוגיה מתקדמת הרבה יותר מהר ממה שהמערכת הפוליטית בדרך כלל יכולה להגיב", אמר המנחה דיוויד פייבר. "אז אתה צריך להשתמש בטכנולוגיה כדי לייצב את המערכת הפוליטית", השיב קרמר, "ואתה צריך לבצע התאמות, שהן אולי לא פופולריות, אבל הכרחיות. חברות כמו קאטו יכולות לספק את הפתרונות הנדרשים לנוף המשתנה הזה". המנחה אמר שסין מנצלת את ה-AI ברמה המדינתית כדי לשלוט באוכלוסייה, ואילו האמריקנים אינם מעוניינים ברגולציה ממשלתית ברמת המדינה. "וזו טעות גדולה", השיב קרמר, "כי אם לסין יש נרטיב אחד שמגן על יציבותה הפנימית, וארה"ב מאפשרת כמה נרטיבים, זה מעניק לה יתרון לא הוגן. לטווח הארוך המחיר יהיה יציבות המדינה. לכן חייבים לעשות שינויים. מה שקורה ברשת הוא איום חדש לחלוטין שצריך להתמודד איתו".