רשות החדשנות, יחד עם משרד השיכון ומשרד התחבורה, ישקיעו כ-60 מיליון שקלים בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לענפי התשתיות והבנייה בישראל. בשלב ראשון יושקעו 28 מיליון שקלים במטרה לסייע לענף להתמודד עם האתגר הלאומי של האצת קצב הבינוי וההקמה של התשתיות, תוך שיפור איכותן ועמידותן, הפחתת העלויות וצמצום התלות בייבוא חומרי גלם. בנוסף, הטכנולוגיות שיקודמו במסגרת ההשקעה צפויות לתרום להפחתת הנזקים הסביבתיים הכרוכים בייצור צמנט – מרכיב מרכזי בבטון. ענף הבינוי בישראל נדרש כיום להגדיל כמעט פי שניים את קצב הבנייה של מבני מגורים ותשתיות לאומיות, תוך התמודדות עם מורכבות הנדסית הולכת וגוברת – מבניית מגדלים ומבני ציבור ועד גשרים, מנהרות ותשתיות תת-קרקעיות. מציאות זו מחייבת פתרונות טכנולוגיים, המשלבים עמידות גבוהה, חיסכון בחומרי גלם, יכולות מיגון משופרות ויעילות סביבתית. ההשקעה תתמקד בקידום טכנולוגיות בטון מזוין מתקדמות מסוג RSTPCS – Reinforced Superior Tailored Performance Concrete Systems. טכנולוגיות אלו מבוססות על גישה מערכתית חדשנית, המתייחסת בו-זמנית למטריצה הצמנטית ולשריון, בניגוד לטכנולוגיות מקובלות כגון UHPC, המתמקדות במטריצה בלבד. הגישה מבוססת על פיתוח מטריצה צפופה במיוחד, בעלת חוזק ומשיכות גבוהים, יחד עם זיון מחומרים מרוכבים עמידים לסביבה. ההשקעה תאפשר המשך פיתוח, שדרוג, הטמעה והבשלה של טכנולוגיות אלו, לרבות שילוב אופטימלי של סיבים, מלאנים ופילמנטים ברמות מיקרו וננו, ושימוש בזיון מחומרים מרוכבים במקום פלדה מסורתית. מערכות אלו יפותחו באמצעות כלי תכן מתקדמים, המאפשרים להתאים לכל רכיב מבני את המערכת האופטימלית. שילוב זה צפוי לאפשר תפקוד מכני מתקדם, חיסכון משמעותי בחומרי גלם וחיי שירות גבוהים במיוחד – סדר גודל של 100 שנים ויותר – בהתאם לדרישות מבני תשתית לאומיים. במקביל, ההשקעה תאפשר קידום של אימוץ טכנולוגיות מערכתיות חדשניות ומתקדמות מתחומי תעשייה שבהם ישראל מובילה, כגון תעשיית התעופה – לדוגמה, חיזוק באמצעות סיבי פחמן – במיוחד ברכיבים שבהם נדרש תפקוד לעומסים מכניים גבוהים ולמשך חיי שירות ארוכים. בנוסף יפותחו כלים להתמודדות עם אתגרי שינויי האקלים באמצעות שילוב רכיבים מבטון מזוין שהם ידידותיים יותר לסביבה ומאפשרים הרחבה לשימוש בחומרי גלם גבוליים וממוחזרים, יחד עם כלי תכן, המאפשרים הגדלת היעילות הסביבתית, וכלי תכן רכיבים מרוכבים, המתאפיינים בשכבתיות פונקציונלית סביבתית. לדברי מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "ההשקעה שאנו מובילים יחד עם משרד השיכון ומשרד התחבורה מהווה מהלך אסטרטגי להטמעת חדשנות עמוקה בענף הבנייה והתשתיות. הטכנולוגיות שאנו מקדמים יאפשרו תשתיות עמידות וחזקות יותר, חיסכון משמעותי בעלויות ובחומרי גלם, ושיפור ביכולות המיגון והשרידות של מבנים בישראל. זהו צעד בעל חשיבות רבה לחיזוק החוסן התשתיתי והכלכלי של המדינה". מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן: "אימוץ טכנולוגיות בנייה ותשתיות מתקדמות תורם למאמץ הלאומי להאצת פיתוח התשתיות בישראל ולשפר את עמידותן לאורך עשרות שנים. השותפות עם רשות החדשנות תאפשר ליישם שיטות חדשות, שיקצרו את זמן הביצוע, יפחיתו עלויות ויגדילו את האיכות והעמידות של תשתיות התחבורה שאנו מקימים מדי יום. נמשיך להוביל חדשנות שתתרום לבטיחות, ליעילות ולחוסן התשתיתי של ישראל". יהודה מורגנשטרן, מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון: “תמיכתנו במיזם היא המשך ישיר לאסטרטגיית החדשנות של המשרד הדוגלת בשילוב אקדמיה, תעשייה וסטארט-אפים ליצירת פתרונות פורצי דרך לענף הבנייה. הטמעת חדשנות בתחום הבנייה הינה חלק מהותי במתן מענה לאתגרים בשוק הדיור בישראל. אני בטוח כי הכנסת גיוון, הגדלת היצע חומרי הגלם ושיטות הבנייה יחזקו את הענף וישפרו את איכות הבנייה ואת הפריון. זה העתיד של הענף".

רמת הביצועים של גרוק – הצ'אטבוט של xAI של אילון מאסק – לא ממקמת אותו, אפילו בסטנדרטים הנמוכים מאוד של xAI, במקום טוב, אפילו במקום גרוע להחריד, עם כישלונו בעקבות הירי ההמוני הטרגי בחוף בונדי באוסטרליה. צ'אטבוט ה-AI טעה שוב ושוב הזיהוי אחמד אל אחמד בן ה-43, האיש שפירק בגבורה את אחד היורים, וטען שהסרטון המאומת של מעשיו היה משהו אחר לגמרי – כולל שזהו סרטון ויראלי ישן של אדם מטפס על עץ. בעקבות הפיגוע, אחמד זכה לשבחים רבים על גבורתו, אך חלקם ניסו להתעלם או אף להכחיש את מעשיו. מישהו אף הקים במהירות אתר חדשות מזויף, שנראה כי נוצר על ידי בינה מלאכותית, עם מאמר שציין מומחה IT בדיוני, אדוארד קראבטרי, כאיש שפירק את התוקף. זה, כמובן, נקלט על ידי גרוק ופורסם  ב-X. אבל גרוק גם רמז שתמונות של אחמד הן של ישראלי המוחזק כבן ערובה על ידי חמאס, וטען כי סרטון שצולם בזירה הוא למעשה של חוף קורומבין, אוסטרליה, במהלך סופת הציקלון אלפרד. באופן כללי, נראה שגרוק מתקשה להבין את השאלות ולמצוא את התשובות הנכונות. למשל, בשנשאל על הקשיים הכלכליים של אורקל, הוא השיב עם סיכום של הירי בחוף בונדי. כשנשאל על תוקפו של סיפור על מבצע משטרתי בריטי, הוא ציין תחילה את התאריך הנוכחי, ואז דיווח על נתוני סקרים עבור קמלה האריס. מכל מקום, נראה שגרוק מתקן חלק מהטעויות שלו. לפחות פוסט אחד שטען לכאורה שסרטון של הירי הראה למעשה את הציקלון אלפרד תוקן "לאחר הערכה מחודשת". מאוחר יותר, הצ'אטבוט גם אישר את זהותו של אל אחמד, וכתב, כי "אי ההבנה נובעת מפוסטים ויראליים שזיהו אותו בטעות כאדוארד קראבטרי, אולי עקב שגיאת דיווח או בדיחה המתייחסת לדמות בדיונית" . זוהי רק תזכורת נוספת לכך, שבינה מלאכותית אינה אמינה דיה כדי שניתן יהיה לסמוך עליה בבדיקת עובדות.

מנהלי אבטחת מידע והגנת סייבר בארגונים אומרים, שהם נכנסים לשנת 2026 עם תקציבים גדולים יותר, לצד יותר אחריות על ההגנה בענן, עם נוף איומים המושפע רבות ממהפכת הבינה המלאכותית ומהצורך בהלימה לרגולציות, אשר משתנה במהירות; כך לפי מחקר חדש של וויז (WIZ). ענקית ההגנה הישראלית בענן פרסמה מחקר, הנושא את הכותרת "מדד התקציב של CISO לשנת 2026". הוא נערך על סמך ראיונות עם יותר מ-300 מנהלי אבטחת מידע בארגונים ברחבי העולם, מכלל מגזרי הפעילות. המחקר בחן את האופן שבו מנהלי אבטחה מתכננים להוציא את תקציביהם, מה יהיו סדרי העדיפויות שלהם בשנה הקרובה, היכן בכוונתם לקצץ בתקציב במהירות. מדד התקציב של Wiz לשנת 2026 חושף כיצד יותר מ-300 מנהיגי אבטחה מתמודדים עם הלחצים הללו: מה הם נותנים, איפה הם מקצצים, וכיצד הם הופכים השקעה להשפעה מדידה. לפי המחקר, אף שתקציבי האבטחה גדולים יותר, הביטחון של מנהלי האבטחה ביכולתם לעמוד במשימותיהם – קטן יותר. כך, 85% מהארגונים הגדילו את תקציבי הגנת הסייבר שלהם השנה, וכמעט תשעה מתוך עשרה צפויים להגדיל אותם שוב ב-2026. ובכל זאת, יותר ממחצית ממנהלי האבטחה עדיין מאמינים שהארגונים שלהם אינם משקיעים מספיק כדי לנהל סיכונים בצורה יעילה. "מנהלי האבטחה הראשיים בארגונים מתבקשים לעשות 'יותר עם יותר' והם נמצאים תחת לחץ חדש, להוכיח שהעלייה בהוצאה מתורגמת לתוצאות מדידות", ציינו חוקרי וויז. עוד עולה מהמחקר כי ההוצאה על משכורות של עובדים היא החלק הגדול בתקציב האבטחה. היא משקפת כרבע מכלל ההשקעה באבטחת סייבר. במקביל, אבטחת ענן צורכת יותר מכל דולר וכל שעה, כאשר 88% מהארגונים מתכננים להגדיל את המיקוד של הצוות שלהם באבטחת ענן בשנתיים הקרובות. התוצאה, הסבירו החוקרים, "היא שמתקבל איזון בין עלויות עבודה גוברות לבין מורכבות הענן הגוברת. מצב זה הופך את היעילות והנראות לעדיפות ראשונה בתכנון פעילות האבטחה בארגונים ב-2026". לפי המחקר, "התפשטות כלי האבטחה הגיעה לנקודת שבירה". כך, כיום, 58% מהארגונים מפעילים יותר מ-25 כלי אבטחה, וארגונים גדולים מפעילים לעיתים קרובות 50 כלי אבטחה, או יותר. כמעט מחצית ממנהלי אבטחת המידע טוענים שמורכבות הענן והתפשטות הכלים מעכבים באופן פעיל את תוכניות האבטחה שלהם. לכן, ציינו החוקרים, "מנהלים משנים את המיקוד, מהרחבה – למציאת צידוק הגיוני. הם מחפשים פלטפורמות משולבות, כאלו אשר משפרות את הניראות, מפשטות את הפעילות ומפחיתות בזבוז". "הבינה המלאכותית כותבת מחדש את השיח על תקציבי אבטחת המידע בארגונים", כתבו החוקרים. כך, 99% מהם מסכימים שהבינה המלאכותית תשנה את אבטחת הענן, אך רובם אומרים שהם עדיין מסתגלים להשפעתו. רובם מגדילים את ההשקעות באוטומציה ובנראות, כדי לעמוד בקצב. ארגונים שהם מאמצים מוקדמים של טכנולוגיות, עורכים זיהוי איומים, דירוג סיכונים ואכיפת מדיניות – על בסיס כלי AI. "בינה מלאכותית היא כיום גם קו תקציב וגם נושא לחדרי ישיבות. מנהלי הגנת סייבר ממקמים את האבטחה כגורם מרכזי לאימוץ אחראי של בינה מלאכותית ברחבי העסק", סיימו החוקרים.