כבר מזה זמן שאנחנו עדים לעוד ועוד צעדים לעבר עולם ללא מזומנים, אבל כעת זה מגיע גם אל הילדים. גוגל הודיעה באחרונה כי החל משנת 2025, אפליקציית התשלומים שלה, ארנק גוגל (Google Wallet), תהיה זמינה גם לילדים. המשמעות היא שילדים יוכלו לבצע תשלומים בחנויות באמצעות הטלפון הנייד שלהם, ללא צורך במזומן או בכרטיס אשראי פיזי. ארנק גוגל היא אפליקציה המאפשרת למשתמשים לשלם עבור סחורות ושירותים באמצעות הטלפון הנייד שלהם – או באופן ענייני, על ידי קירובו למסוף הקופה. האפליקציה תומכת במגוון רחב של אמצעי תשלום, כולל כרטיסי אשראי, כרטיסי חיוב וחשבונות בנק, ואחרי שמקשרים אותה להללו היא פשוט מגיבה ישירות לחיוב בקופות, ומבצעת את התשלום עם הצגת הסמארטפון ובאופן דיגיטלי ואוטומטי. השימוש בשירות הארנק על ידי ילדים יעשה באמצעות מכשירי אנדרואיד המנוהלים על ידי Family Link – שירות של גוגל, המאפשר להורים לנהל את השימוש של ילדיהם במכשירי האנדרואיד שלהם. Family Link משמש כפלטפורמה להגדרת בקרות הורים, כולל: אישור אפליקציות שהילדים מורידים; הגבלת זמן מסך לילדים; מעקב אחר מיקום הילד; אישור רכישות בתוך האפליקציות. ספציפית בנוגע לשימוש ב-Google Wallet בקרב ילדים, Family Link למעשה משמש ככלי מרכזי לניהול השירות. ההורים יצטרכו להוסיף את ילדיהם למערכת Family Link של גוגל, כדי לאפשר להם להשתמש בארנק. אחרי ההוספה, אמצעות אפליקציית Family Link, ההורים יוכלו לצפות בהיסטוריית העסקאות ולשלוט מרחוק בהתנהלות הילדים עם הארנק. לא ידעו מהו כסף מזומן? הילדים של העתיד. צילום: אילוסטרציה Shutterstock תכונות Google Wallet לילדים: בהתחלה בלי גיבוי של כרטיס אשראי עם ההשקה, אפליקציית הארנק לילדים תתמוך רק בכרטיסי מתנה ובכרטיסים לאירועים. משמע – השירות לילדים לא יכלול תמיכה בכרטיסי אשראי, לפחות לא בשלב הראשוני. כדאי לדעת גם שהפעלת השירות תדרוש אישור הורים, וההורים גם יוכלו לעקוב אחר היסטוריית העסקאות וכן למחוק הרשאה לשימוש בכרטיס מרחוק, במידת הצורך. בנוס, כדי לאשר תשלומים, יידרש קוד PIN, סיסמה או אימות ביומטרי. למרות הסייגים הללו והפריסה המאופקת של גוגל, רבים טוענים כי המהלך הספציפי הזה של ענקית הטק הוא על תקן צעד נוסף לעבר עולם ללא מזומנים – שבו עסקאות מתבצעות באופן דיגיטלי, ללא שימוש בכסף פיזי. הגישה הזו אמנם מציעה למשתמשים נוחות ויעילות, אך קיימות לה גם לא מעט התנגדויות וקולות מבקרים אלו מתעצמים כשמדובר בילדים צעירים. יכולתם של ילדים לשלם עבור סחורות ושירותים בקלות, ללא מעקב צמוד ומיידי של הוריהם (זוכרים את העודף מהארטיק?), מעוררת חששות מרכישה חסרת גבולות או מהוצאות בקלות דעת, מבלי שבני הדור הצעיר יבחינו בכלל בהתנהלותם זו. גוגל התייחסה לחששות אלו, וטוענת שהתכונה החדשה נועדה להקל על הורים מחד, ובמקביל דווקא לספק להם שליטה רבה יותר על ההוצאות של ילדיהם. החברה הדגישה כי השימוש ב-Google Wallet לילדים דורש פיקוח הורי הדוק ולא יאפשר לקטנטנים להשתולל ללא רסן. אז האם זה פער דורות ותפישות מיושנות שמייצרת התנגדות לרעיון, או שבאמת מדובר בהפיכת תשלום על רכישות לקל מאי פעם גם לדור הצעיר. ימים יגידו כנראה. נמשיך לעקוב. השירות אמור להיות מושק ב-2025, תחילה במספר מדינות נבחרות, כולל ארצות הברית, ולאחר מכן, יורחב בהדרגה למדינות נוספות. לא צוין בינתיים מידע ספציפי לגבי מועד ההשקה בישראל.

ההיי-טק הישראלי נמצא במצב לא כל כך טוב, ולמרות זאת, נס, אחת החברות הבולטות והוותיקות בענף, שמעסיקה מעל 4,000 עובדים.ות, מגייסת בימים אלה מצטרפים.ות נוספים.ות לשורותיה. בניגוד לחברות אחרות, שמחפשות רק בעלי ניסיון, ב-נס מגייסים גם למשרות ג'וניורים – מה שיכול להקל במקצת על המצוקה שלהם למצוא עבודה. החברה מגייסת לעשרות רבות של משרות ללא ניסיון, למגוון פרויקטים מעניינים, שמאפשרים דריסת רגל בעולם הטק. התפקידים נעים ממשרות תמיכה טכנית, עבור בתמיכת מערכות, תומכי ניטור ובקרת רשת, מטמיעי מערכות סאפ, מדריכי סאפ ועוד. החברה מגייסת גם עובדות ועובדים בעלי.ות ניסיון של שנתיים לפחות, כאשר בין המשרות המוצעות: פיתוח תוכנה, יישום מערכות סאפ, תשתיות וסיסטם, אבטחת מידע ותקשורת, בדיקות תוכנה ועוד. עובדות ועובדי נס לוקחים חלק בפעילויות ופרויקטים ארוכי טווח מהמעניינים והחדשניים בישראל, במגוון תעשיות ובגופים משמעותיים במשק הישראלי, לרבות גופים בעולמות הביטחון ההיי-טק, הפיננסים, הבריאות ועוד. המצטרפים החדשים אליה מתחילים את תפקידם לאחר תהליך מיון וקליטה, במסלול הכשרה שמותאם לאופי התפקיד שאליו הם מגיעים – מה שמקנה להם כלים מקצועיים פרקטיים. נירית עמר, מנהלת הגיוס של נס. צילום: יח"צ לדברי נירית עמר, מנהלת הגיוס של נס, "אנחנו מגייסים למגוון תפקידים בפרויקטים משמעותיים בעולמות הביטחון, הבריאות, ההיי-טק ועוד.  כל הפרויקטים הינם בעלי ערך, נגיעה והשפעה על חיי היום יום של כולנו. מועמדים שישתלבו בעבודה ב-נס יוכלו ליהנות מאופק מקצועי בחברה, עם אפשרויות ניוד בין תפקידים, פיתוח מקצועי ואיזון בין עבודה למשפחה. אנחנו פונים למועמדות ולמועמדים בכל הגילאים ומכל המגזרים, וכמובן גם למועמדות ומועמדים שמשרתים במילואים בימים אלה או מסיימים שירות מילואים ארוך, ונשמח להציע להם.ן משרות מתאימות בהתאם לכישורים ולניסיון התעסוקתי". למשרות נוספות ניתן לבקר באתר הקריירה של נס. ליצירת קשר לחץ כאן.

מיקרוסופט חשפה בסוף השבוע, סוף סוף, כי תגבה עשרות דולרים על עדכוני אבטחה נוספים ל-Windows 10. התמיכה במחשבים בעלי גרסה זו של מערכת ההפעלה תסתיים בעוד כשנה, והענקית מרדמונד הודיעה שניתן יהיה לרכוש עדכוני אבטחה מורחבים (ESU) עבורה. זו הפעם הראשונה שבה מיקרוסופט מציעה תמיכת אבטחה שכזו. עבור עסקים, התמיכה ועדכון האבטחה יעלו 61 דולר, עם אופציה לשלם 122 דולר לשנה שנייה ו-244 דולר עבור שנה שלישית של עדכונים. לצרכנים הפרטיים, מיקרוסופט מציעה תמיכה לשנה אחת בלבד, תמורת 30 דולר. לפי הודעת החברה, "מחשבים ימשיכו לקבל עדכוני אבטחה קריטיים וחשובים עבור Windows 10. עם זאת, תכונות חדשות, תיקוני באגים ותמיכה טכנית לא יהיו זמינים עוד מאתנו". מיקרוסופט המשיכה לעודד צרכנים לשדרג ל-Windows 11 במקום לרכוש עדכוני אבטחה מורחבים עבור Windows 10. מומחים: "המטרה – להסיט מהחברה ביקורת" מומחים הסבירו כי "מיקרוסופט מצויה בבעיה: מצד אחד היא רוצה להוציא מהשוק את אותם מחשבים ישנים, ומנגד, היא לא רוצה ליטול אחריות על מצב שבו 400 מיליון מחשבים מבוססי Windows 10 יפעלו באופן בלתי מאובטח". "עדכון האבטחה החריג", ציינו אנליסטים, "נועד להסיט מהחברה ביקורת. זאת, כי המעבר ל-Windows 11 עלול להיות כרוך בקניית מחשב חדש". כך, מיליוני מחשבים אישיים לא יכולים לעבור שדרוג ל-Windows 11 בגלל דרישות חומרה מחמירות יותר ודחיפה של מיקרוסופט לאבטחה עם מערכת ההפעלה העדכנית ביותר שלה. Windows 11 נתמך רק במעבדים ששוחררו מ-2018 ואילך, ועם מכשירים שתומכים בשבבי אבטחה TPM". לדבריהם, "מחשבים מבוססי Windows 11 הפכו פופולריים, בין השאר בעולם הגיימינג, אבל יש להניח שהשימוש במחשבים מבוססי Windows 10 יימשך במהלך 2025 ואף לאחר מכן". "המהלך המבלבל" של מיקרוסופט רבים מתחו ביקורת על כך שמיקרוסופט סיפקה עדכונים גדולים של Windows 10 ב-2023, ואז שינתה את גישתה ב-2024 עם "מהלך מבלבל" – היא נקטה בצעד יוצא דופן ופתחה מחדש את תוכניותיה למשתמשי Windows 10 בחודש יוני, כדי לבחון תכונות חדשות ושיפורים במערכת ההפעלה הישנה. ארגונים, עמותות וגופים ללא כוונות רווח הזהירו מפני סיום התמיכה ב-Windows 10 במועד שמיקרוסופט קבעה, משום שזה "עלול להפוך 400 מיליון מחשבים להיות מיושנים בן לילה. החלטה שכזו עלולה לגרום לזינוק הגדול ביותר בהיסטוריה של מחשבים שיושלכו לזבל, עם השלכות חמורות – הן על הצרכנים והן על הסביבה". מומחים לאיכות הסביבה ציינו כי היקף הבעיה נרחב יותר, וכי לצד 400 מיליון מחשבים מבוססי Windows 10, יש בעלים של כחצי מיליארד מחשבים אחרים שיכולים לשדרג ל-Windows 11 – אך לא עשו זאת. כלל האנליסטים היו מאוחדים בדעתם: "הבעיה היא ההסתמכות של מאות מיליוני מחשבים על תמיכה אוטומטית, שתגיע לסיומה בעוד שנה. הסביבה שעוטפת את Windows פשוט לא מוכנה לכך". יוסוף מהדי, סגן נשיא מיקרוסופט למגזר הצרכני, אמר לעיתונות הטכנולוגית בארצות הברית כי "יש יתרונות במעבר ל-Windows 11, ואפשרות התמיכה המורחבת (ב-Windows 10 – י"ה) זמינה רק כמנוי בתשלום ופועלת רק למשך שנה אחת. החל מה-14 באוקטובר בשנה הבאה, Windows 10 לא תקבל עוד עדכוני אבטחה. ככל שאיומי האבטחה מתפתחים ומסתגלים, כך גם מערכות ההפעלה והחומרה שלנו. מסיבה זו, תכננו את Windows 11 להיות הגרסה המאובטחת ביותר של חלונות אי פעם". גם מי שמתח ביקורת על המהלך אמר כי "בין אם מדובר בחדשות טובות או רעות, בהחלט ראוי לציין שמיקרוסופט הרגישה מחויבת לנקוט בצעד הזה, בהתחשב בשיעורי ההמרה הנמוכים של Windows 11".

במהלך העשורים האחרונים, שוק ה-IT חווה כמה התפתחויות בכל הקשור לטכנולוגיות וירטואליזציה, כאשר בכל אחת מהן סופקו יכולות חדשות לריצת יישומים הן בשימוש יעיל במשאבים והן בשיפור ביצועי התשתית. השלב הראשון היה ממכונות פיזיות, למכונות וירטואליות ולקונטיינרים – כל אחת מהגישות (שלא בהכרח באות אחת על חשבון השנייה) הביאה איתה תפיסה שונה ופשוטה יותר לניהול התשתית. די ברור שלכל אחת מהגישות עדיין יש מקום בעולמנו, ועם כל הרצון הטוב לבצע מודרניזציה ארגונית כוללת, ישנם יישומים מסורתיים שבהם לא בהכרח נוכל לגעת ויצטרכו לחיות לצידנו בעתיד הנראה לעין. היום אנו ניצבים בפני התפתחות נוספת, שבה מכונות וירטואליות וקונטיינרים יוכלו לרוץ בסמוך זה לזה תחת פלטפורמה אחודה. כחלק ממגמת הענן הציבורי, פלטפורמות וירטואליזציה התפתחו כדי לנצל את יכולת הגדילה, הגמישות ויעילות העלות של מודלי מחשוב ענן חדשים. עם זאת, לאחרונה, טכנולוגיות חדשות, כמו קוברנטיס, הפכו את הקונטיינרים לאבן הבניין המרכזית של תשתית ה-IT. בדיוק כפי שמכונות וירטואליות יצרו מערכות הפעלה מבודדות, אשר כל אחת מהן חיה בנפרד מעל אותו שרת פיזי, הקונטיינרים יצרו סביבות מבודדות, גמישות, זריזות להפעלה ואורקסטרציה של יישומים כחלק מ״אשכולות״ שניתן לנהל אותם כקוד. "פלטפורמות יישומים מוטות-ענן התומכות הן במכונות וירטואליות והן בקונטיינרים עם רמת ניהול גבוהה ועקביות תפעולית נכנסות יותר ויותר לפעולה. דבר זה מאפשר לצוותי ה-IT לפרוס ולנהל את כל עומסי העבודה – בין אם וירטואליים או קונטיינרים – עם מערכת אחודה של תהליכים, כלים וממשקי תוכנה" הקונטיינרים מציעים גישה חדשה לפיתוח ופריסה של יישומים ומאפשרים למפתחים לבנות יישומים יעילים ומוטי-ענן שניתן לשלב עם יכולות חדשות הן באזורי הפיתוח המסורתי והן באזורי ה-AI ו-ML. בנוסף לכך, פלטפורמות אורקסטרציית קונטיינרים מספקות כלים ואוטומציה כדי לסייע לצוותי IT לייעל את ניהול מחזור החיים של יישומים מודרניים אלו בסביבות שונות לאורך הענן היברידי, תחת מטרייה, הכוללת אקו-סיסטם רחב של פתרונות לכל אורכו של עולם ה-IT. החדשנות הטכנולוגית לא משנה את העובדה, כי ארגונים רבים מתמודדים עם אתגרים של אימוץ פלטפורמות חדשות, תוך שמירה על פעילות התשתית הקיימת שלהם. אחרי הכל, ארגונים רבים ימשיכו להסתמך על סביבות וירטואליות בעתיד הנראה לעין. חברת גרטנר צופה, כי "למרות המעבר לענן ואימוץ הקונטיינרים, 70% מעומסי העבודה של מרכזי הנתונים ימשיכו להשתמש בפתרונות וירטואליזציה עד 2027". איזון בין החדש למסורתי ריבוי הפלטפורמות מייצר אתגר תפעולי הן בתחזוקה והן בשימור הידע ועלול לעכב את מעבר הארגון לטכנולוגיות החדשניות הפוגשות את הערך העסקי. על ארגון ה-IT לאזן בין הטכנולוגיות בעולם החדש לבין העוגנים שמשאירים אותו בעולם המסורתי. כעת, השאלה היא כיצד ליישב בצורה הטובה ביותר בין העולם החדש והמסורתי. פלטפורמות יישומים מוטות-ענן התומכות הן במכונות וירטואליות והן בקונטיינרים עם רמת ניהול גבוהה ועקביות תפעולית נכנסות יותר ויותר לפעולה. דבר זה מאפשר לצוותי ה-IT לפרוס ולנהל את כל עומסי העבודה – בין אם וירטואליים או קונטיינרים – עם מערכת אחודה של תהליכים, כלים וממשקי תוכנה. דבר זה מאפשר להם לנצל את האקו-סיסטם הרחב באזורים כמו אוטומציה, ניטור, פיתוח ועיבוד נתונים, כלי פיתוח ועוד. המשמעות היא כי ארגונים יכולים לנהל באופן אחוד את עומסי העבודה הווירטואליים המסורתיים שלהם, תוך התמקדות במודרניזציה עתידית של יישומים וגישות מוטות-ענן. ככלל, יכולות סביבת היישומים החדשה תמיד מקושרת עם עלויות. עם זאת, על ארגונים לנצל את ההזדמנות להעריך מחדש את המחויבות שלהם כלפי וירטואליזציה מסורתית. גישה אחת המכינה אותנו לעתיד היא שימוש בפלטפורמה מרכזית, בעלת יכולת גדילה וגמישה עבור מכונות וירטואליות וקונטיינרים. דבר זה מאפשר לארגונים להטמיע עקרונות פיתוח מודרניים בעולמות הווירטואליזציה ולהריץ את כלל היישומים ועומסי העבודה באופן עקבי לאורך כל מחזור החיים – במרכזי הנתונים, בכל קצה או בסביבות של ענן היברידי, פרטי וציבורי. דבר זה מספק גמישות מקסימלית בפריסת תשתית ויישומים כדי לענות על הצרכים העסקיים הנוכחיים והעתידיים.   הכותבת היא ארכיטקטית פתרונות בכירה, המגזר הפיננסי, רד האט.  

אך זה הושק הקורא האלקטרוני הצבעוני הראשון של אמזון – ה-Kindle Colorsoft Signature Edition, וכבר החלו להופיע תגובות של המשתמשים הראשונים במכשיר, שמתלוננים על פס צהוב וחסר צבע בתחתית המסך. חלקם מדווחים על נציגי שירות הלקוחות שאומרים כי תיקון התקלה בדרך. משתמש רדיט פרסם פוסט ובו הוא מציין כי "התאכזבתי בהתרשמות הראשונית שלי, מכיוון שלמכשיר שקיבלתי יש גוון צהוב בולט בתחתית התצוגה. זה בולט להפליא כאשר המכשיר אמור להיות מואר באופן שווה וצבוע כמו פיסת נייר". עוד הוא מציין, כי ההבדל בין המכשיר הצבעוני החדש לדגם הישן שלו הוא בהירות המסך: " ל-Paperwhite יש טקסט חד ורקע שטוח מאוד סביבו. ל-Colorsoft יש את אפקט הטשטוש הזה, שאני מניח שהוא נובע משכבות הצבע החדשות. "פניתי לאמזון בקשר לזה והם שולחים מכשיר חלופי באחריות. אני אראה אם ​​החדש הזה טוב יותר, אבל אולי אחזיר אותו בסופו של דבר ואשמור על Paperwhite בן השנים שלי אם החדש הזה לא יעמוד בציפיות עבור מכשיר של 300 דולר". רבים אחרים עם אותה בעיה כתבו שהם החליפו את ה-Colorsoft שלהם בחדש או פשוט החזירו אותו. אחר אמר שהבחינו בבעיה רק בזמן השימוש בתאורת הקצה של המכשיר. לפי משתמש נוסף, סוכן שירות לקוחות אישר באחת התגובות שאמזון עובדת על תיקון עבורו. מספר אנשים אמרו בשרשור אחר שהבעיה לא הופיעה עד לאחר עדכון תוכנה ראשוני. מכל מקום לא ברור עדיין עד כמה נפוצה הבעיה. יש האומרים כי הפס הצהוב כמעט ולא מורגש, בעוד שאחרים אומרים שזה מסיח את הדעת. יש פס צהוב? צילום: לכידת מסך מרדיט

הבחירות שיתקיימו מחרתיים (ג') לנשיאות ארצות הברית מוכתרות כ-"גורליות". זה קורה כמעט בכל מערכת בחירות, בטח לבית הלבן, אבל הפעם נראה שזה גם נכון: התוצאות שלהן יקבעו במידה רבה את גורל הדמוקרטיה בארצות הברית, ואולי במקומות נוספים בעולם, ישפיעו על הכלכלה ולנו הן חשובות מאוד, כי הן יכולות לשנות את המדיניות האמריקנית במזרח התיכון. אלא שצפויה להיות להן השפעה מכרעת גם על ההיי-טק, בשאלות כגון: האם הבית הלבן החדש ימשיך "להילחם" נגד החברות הסיניות (והשלטון הסיני) ולהגביל את הסחר איתן? האם הוא יעודד את המדיניות של הרשויות האמריקניות לתבוע את ענקיות הטק בגין עבירות על חוקי התחרות, הפרטיות ועוד? האם הוא ישנה את מדיניות הסייבר של ביידן? מה יהיה היחס שלו ל-AI? ועוד. בשתי כתבות, זו ואחת נוספת שתפורסם מחר, ננסה להשיב על השאלות האלה, ולסקור את העמדות והמעשים של כל אחד.ת מהמועמדים.ות. הכתבה הנוכחית עוסקת בקמלה האריס, וזו שתפורסם מחר תעסוק בדונלד טראמפ. אילו בכירי טק תומכים בהאריס? אם במערכות הבחירות הקודמות, בכירי ההיי-טק שהחליטו להביע עמדה תמכו במועמד.ת הדמוקרטי.ת, הפעם, יותר ויותר תומכים בטראמפ, ובראשם אילון מאסק וג'ף בזוס. שניהם עושים זאת מאינטרסים עסקיים, כאשר אצל מאסק משולבת בכך גם התמיכה האידיאולוגית. בניגוד אליו, בזוס כמעט שלא הביע את עמדתו לגבי נושאים שנויים במחלוקת בארצות הברית, שנמצאים בלב מערכת הבחירות הנוכחית. מה שכן, הוא הורה לעורכי הוושינגטון פוסט שלא לפרסם את המאמר המסורתי שהעיתון הבולט מפרסם בכל מערכת הבחירות, ובו הוא מצהיר במי הוא תומך. הסיבה לכך היא, ככל הנראה, החשש מנקמה של טראמפ בעסקים האחרים של בזוס, ובעיקר באמזון – דבר שעלול לעלות לבזוס במיליארדים רבים של דולרים. שריל סנדברג, לשעבר סמנכ"לית התפעול של מטא/פייסבוק. צילום: ShutterStock האריס, לעומת זאת, זוכה לתמיכה של שריל סנדברג, שהייתה מספר 2 בפייסבוק, ושתי פילנתרופיות בולטות – מלינדה גייטס, גרושתו של ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט, ולורן פאואל ג'ובס, אלמנתו של סטיב ג'ובס, מייסד אפל. עוד נמנים בין התומכים שלה ריד הופמן, מייסד משותף של לינקדאין, וריד האסטינגס, יו"ר נטפליקס. האריס והטק בתפקידיה הקודמים כתובעת הכללית של קליפורניה וכסנאטורית מטעם המדינה בין 2010 ל-2020, האריס קיבלה בחלק מהמקרים החלטות שתעשיית ההיי-טק אהבה ובחלק האחר – כאלה שעוררו מורת רוח בעמק הסיליקון. כך, היא לא הקשתה יותר מדי על הרכישות של ווטסאפ ואינסטגרם על ידי פייסבוק, על אף שהן הגדילו עוד יותר את החברה של מארק צוקרברג, שעוד לפני כן הייתה תאגיד ענק. הפעולות שלה בתחום, או היעדרן, זכו לביקורת מצידם של מומחים בתחום ההגבלים העסקיים, שסברו שהיה עליה ועל הממשל הפדרלי לחקור את העסקאות האלה יותר לעומק, ואולי אף לפסול אותן. לעומת זאת, האריס נקטה בגישה יותר נחושה כשזה הגיע לשמירה על הפרטיות ולמקרים של אלימות מינית ברשתות החברתיות. כסנאטורית, היא יזמה הצעת חוק שתהפוך הפצה של תמונות אינטימיות במדיה החברתית ובאפליקציות המסרים המיידיים, בניגוד לרצונו של המצולם, לעבירה פלילית. ככלל, האריס העדיפה במקרים שבהם היה פוטנציאל להתנגשות בין ענקיות הטק לרגולציה לעבוד ביחד עם החברות כדי לתקן – ולא לתבוע אותן. כשהיא החליטה להגיש תביעות, זה היה בדרך כלל נגד פלטפורמות קטנות יותר. מקרה אחד שבו היא איימה לתבוע חברת טק גדולה היה ב-2016, כשאובר הפעילה מכוניות אוטונומיות ברחובות סן פרנסיסקו, בניגוד לחוק המדינה דאז. האריס הצליחה: אובר הגיבה בהורדת אותן מכוניות מהכביש. האם האריס תפטר את היריבה של ענקיות הטק? למרות האסטרטגיה היותר פשרנית שלה נגד חברות הביג טק כשהייתה התובעת הכללית של מדינת קליפורניה וסנאטורית מטעמה, בהחלט יכול להיות שהיא תמשיך, גם בנושא זה, במדיניות של ממשל ביידן, שכזכור, היא משמשת סגנית הנשיא שלו. לא אהודה על ידי בכירי ענקיות הטק. יו"רית ה-FTC, לינה קאן. צילום: פליקר אחד האופנים המרכזיים שבהם זה כנראה יבוא לידי ביטוי הוא בהשארתה בתפקיד של לינה קאן כיו"רית רשות הסחר האמריקנית, ה-FTC, שנוקטת במדיניות קשוחה נגד ענקיות הטק. ההנהלות של החברות האלה לא אוהבות את קאן, בלשון המעטה, ומנהלים בכירים בתחום אף קראו לפטר אותה. זאת, מאחר שהיא פועלת נגד אותן חברות. כך, למשל, בספטמבר אשתקד, ה-FTC ו-17 ממדינות ארצות הברית תבעו את אמזון בטענה שהיא מתנהלת כמונופול. גם משרד המשפטים האמריקני תחת ממשל ביידן לא חביב עליהן במיוחד. בהקשר זה יש להזכיר את הבקשה יוצאת הדופן של המשרד מבית המשפט לפרק את האימפריה העסקית של אלפבית, החברה האם של גוגל – בקשה שהוגשה באוגוסט האחרון. חוק השבבים, סייבר ו-AI מלחמה שבה יהיה על האריס לפעול היא מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין, ובתוכה מלחמת השבבים – שאמנם לא התחילה בתקופתו של ביידן בבית הלבן, אבל גברה במהלכה. אחד הצעדים במסגרת המלחמה הזאת, שמהווה סעיף מרכזי בתוכנית הכלכלית שלה, הוא המשך יישומו של חוק השבבים – מחוקי הדגל של ממשל ביידן בתחום הטכנולוגי. החוק אפשר עד כה שחרור של 53 מיליארד דולר לטובת בניית מפעלי שבבים במדינות שונות בארצות הברית – מפעלים קריטיים לפיתוחים טכנולוגיים, למשל בעולם הבינה המלאכותית. הממשל הודיע שעד אוגוסט הוא השקיע במסגרת חוק זה 30 מיליארד דולר. רק אתמול תקפה האריס את יו"ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון הרפובליקני, שאמר שאם מפלגתו תזכה ברוב בקונגרס, ייתכן שהיא תנסה לבטל את החוק – חוק שטראמפ התבטא נגדו בעבר. האריס אמרה במסיבת עיתונאים במילווקי כי דבריו של ג'ונסון מהווים המחשה לכך שטראמפ מעוניין לממש את "פרויקט 2025" – תוכנית שנוסחה על ידי מקורבים לו (בהם, בחלקה, על ידי המועמד שלו לסגן הנשיא, ג'יי.די. ואנס), והוא מצניע אותה במערכת הבחירות שלו. "דיברנו הרבה על הכוונה של הרפובליקנים להיפטר מאובמה קר (התוכנית, שעוגנה בחוק, בתחום ביטוחי הבריאות – י"ה). עכשיו הם רוצים להיפטר מחוק השבבים". "התוכנית והכוונה שלי הן להמשיך להשקיע בייצור (של שבבים – י"ה) בארצות הברית, על ידי עובדים אמריקניים. זוהי הדרך שבה אנחנו הולכים לנצח את סין בתחרות על הטכנולוגיות של המאה ה-21", ציינה האריס. שדה נוסף שבו הממשל הבא, בין אם יהיה זה של האריס או של טראמפ, יצטרך להמשיך במלחמה עם סין הוא הסייבר. אמנם, הוא יצטרך להוסיף להתמודד בסייבר גם מול המדינות האחרות בציר הרשע – רוסיה, צפון קוריאה ואיראן, האויבת הגדולה שלנו – אבל סין תמשיך להיות היריבה העיקרית שלה גם כאן. השלטון בבייג'ינג והקבוצות שמהוות שלוחות שלו פיתחו ושכללו בשנים האחרונות עד מאוד את יכולות הסייבר שלהם, ועל הממשל האמריקני יהיה להמשיך לתת לכך מענה, וגם לתקוף את הסינים. האם האריס תמשיך במדיניות שלו? נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן. צילום: ShutterStock מה באשר לבינה המלאכותית? לא נראה שהאריס תבטל את הצו הנשיאותי שביידן הוציא בתחום, ומטיל עליו רגולציה. זאת, על אף טענתו של טראמפ שזה מה שיריבתו תעשה. האריס גיבתה את הצו הזה לא אחת, והצדיקה את הצורך בו. היא אף הזמינה במאי אשתקד את הראשים של גוגל, מיקרוסופט וחברות טק נוספות, והביאה אותם להבטיח שהם יפעלו באופן וולונטרי על מנת להבטיח שהבינה המלאכותית לא תשים בסכנה את הבטיחות ואת הזכויות של האזרחים. האם האריס טובה לתעשיית הטק? האם היא תתמודד טוב יותר מול הטכנולוגיות החדשות, והפחות חדשות? ועד כמה היא תפעל למען אזרחי ארצות הברית אל מול הסכנות שהן מביאות איתן? את זה נראה בעתיד, אם היא תיבחר. מה שבטוח הוא שההתפתחויות הטכנולוגיות לא ימתינו עד שהיא תלמד מהן הסמכויות של נשיאת, או נשיא, ארצות הברית בתחום הזה. כאמור, מחר נפרסם כתבה דומה על טראמפ.

טבח ה-7 באוקטובר ותחילת המלחמה שבאה בעקבותיו גרמו לפגיעה לא קטנה בחקלאים – בדרום ובצפון. החקלאות הוא אחד התחומים הבולטים ביישובי עוטף עזה וגבול הלבנון, ובימים הראשונים של המלחמה (וביישובים רבים, בעיקר בצפון, עד היום) היה קשה לחקלאים לגשת לשדות ולחממות שלהם. מי שסייע להם היה המשרד הממשלתי האחראי על התחום – משרד החקלאות. אמיר זיו משמש כסמנכ"ל בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות במשרד. איתרע מזלו והוא נכנס לתפקיד זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה, אחרי 17 שנים כמנמ"ר עיריית הרצליה. כלומר, כבר עם כניסתו הוא היה צריך לטפל בפן הטכנולוגי של משבר גדול בתחום. זיו מספר בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים על הכניסה המהירה שלו למשרד החקלאות ועל מה שמתכנן המשרד בהמשך, ומשיא כמה טיפים לחבריו המנמ"רים. ספר על עצמך. זיו: "נולדתי בתל אביב ואני גר בתל אביב, נשוי + ארבע בנות וסבא לנכדים. שירתתי בממר"ם 24 שנים, וביצעתי שם פרויקטים בתחום השו"ב. לאחר השחרור מוניתי למנמ"ר עיריית הרצליה, שם עבדתי 17 שנים, עד שעברתי למשרד החקלאות, כי הרגשתי שאני צריך שינוי". מה עושה משרד החקלאות? "כשנכנסתי לתפקיד הופתעתי מהיקף הפעילות של המשרד, שלא מוכר לציבור. הוא עוסק בתחומי חיים רבים שלנו – החל מווטרינריה, עבור בהגנת הצומח וכלה בתמיכה בחקלאות ובחקלאים. תקציב המשרד הוא כשני מיליארד שקלים. באגף שאני מנהל עובדים 110 איש, רובם במיקור-חוץ, עם תקציב שנתי של 70 מיליון שקלים. המשרד מגבש תוכנית רב שנתית לביטחון המזון, שמטרתה להבטיח את הייצור המקומי ואת האספקה הסדירה של מזון בריא לטווחים הבינוני והארוך. זה קיים במדינות אירופה וביוזמת השר אבי דיכטר, אנחנו עושים את זה כעת גם פה, בישראל". נכנסת לתפקיד ממש עם פרוץ המלחמה. איך התמודדת? "הגעתי למשרד שהיה ללא מנמ"ר במשך מעל שנה וחצי. דווקא ישיבות החירום היומיות עם הנהלת המשרד עזרו לי להבין מהר מאוד מהם הצרכים. היה פה כאוס מוחלט, לא היה בסיס נתונים אחד שיודע לתת מידע כמה חקלאים ישנם ואיפה הם נמצאים. היו מערכות שונות, ישנות, שלא דיברו ביניהן. הדבר הראשון שעשיתי היה עצירת פרויקטים לא דחופים ותיעדוף של דברים שזקוקים להם באופן מיידי. בעזרת הצוות הנהדר שלי הרמנו מערכת שכוללת קובץ אחד עם שמות של 11 אלף חקלאים, והיא אפשרה למקבלי ההחלטות לטפל בהם, תוך כדי המלחמה. פרויקט נוסף שהקמנו הוא מערכת פניות לחקלאים, שהחליפה מערכת CRM שלא הייתה בשימוש. כמו כן, הקמנו בתוך שבוע מערכת לניהול מתנדבים. עבדנו מסביב לשעון, כי כולם הבינו את גודל השעה. כמו כן, לקחנו אחריות על מערכת תמיכות לחקלאים, שהייתה קריטית בתחילת המלחמה. זאת מערכת שפותחה מחוץ למשרד ולא ענתה על הדרישות. בתוך זמן קצר התאמנו אותה למצב והעלינו אותה לאוויר. היא מתממשקת לפרויקט מרכב"ה, ומקצרת את התהליכים וזמני התגובה לחקלאים". כיצד אתה מעריך את הסיוע שלכם בזמן המלחמה? "אין לי ספק שה-IT סייע, ומסייע, לחקלאים ולמשרד בזמן המלחמה, אבל יש עוד הרבה מה לעשות". האם טוב לדעתך שאתם מתבססים במידה רבה על מיקור-חוץ? "כרגע זה המצב, ואנחנו בתהליך של שינוי. זה טוב כשצריכים לפתח משהו פנימית, ואז לא חייבים לעבור דרך מכרזים, שהם דבר יותר מורכב. אלא שמרבית העיסוקים במשרד הם ייחודיים ולכן, חשוב שהשליטה והאחריות תהיינה שלנו". אילו מכרזים צפויים בהמשך? "המכרז המרכזי הוא תיק חקלאי 360. כפי שאמרתי, אין במשרד מידע על החקלאים, והמטרה היא ליצור מערכת CRM שתהיה מחוברת לכל המערכות התפעוליות שלנו ותיתן מידע של 360 מעלות על כל החקלאות והחקלאים, כולל חיבור ל-GIS. יש לנו שיתוף פעולה עם מערך הדיגיטל וחברות נוספות, שכולן עוזרות לנו כל הזמן. בין היתר, פיתחנו מערכת שתוכל לתת לחקלאי חיזוי מה כדאי לו לגדל ואיזו תמורה כספית הוא עשוי לקבל, על סמך ניתוחי AI ומודלים של חיזוי. גרסה ראשונה כבר עלתה, ואנחנו משפרים". מהי סביבת המחשוב של המשרד? "אנחנו בית תוכנה של מעל 100 עובדים, ועובדים בסביבות המתקדמות ביותר – דוט.נט, אנגולר 16, סיילספורס, וגם מערכות לגאסי של אורקל". כמנמ"ר ותיק, אילו טיפים אתה יכול לתת לקולגות? "היכולת לקדם מהלכים תלויה במנמ"ר, בצוות שסביבו וברוח הגבית שהוא מקבל מההנהלה – ואני מקבל בשפע, כי הם רואים שיש תוצאות להשקעה. בכל מקום שבו הייתי לא עצרתי, עשיתי הכול כדי לקבל כלים. הכי חשוב זה להיות פרו-אקטיבי, לא לוותר ולא להרים ידיים מול האתגרים. להשקיע במשאב האנושי, להבין שבלעדיהם לא תשיג שום דבר, ולהיות שם בשבילם. כמו כן, חשוב להיות ממוקד במה שנכון ולא להתפזר. נורא קל להתפזר".

חלק א'* מאמר זה סוקר בקצרה 10 תובנות ולקחים המופיעים בספר שפורסם בשנת 2023: "How Big Things Get Done: The Surprising Factors That Determine the Fate of Every Project" , ונכתב על ידי פרופ' בנט פליביירג מאוניברסיטת אוקספורד, יחד עם דן גרדנר, עיתונאי הניו יורק טיימס. הספר עוסק בנושא ניהול פרויקטים גדולים ומנתח את הגורמים שמשפיעים על סיכויי הצלחת המשימה. בתחומי המחשוב 18% מהפרויקטים גולשים ביותר מ-50% בעלויות, כאשר חלקם אף גולשים ב-447% מהתכנון! ללא ספק סטטיסטיקה עגומה, מזעזעת ומפתיעה. המסקנה העולה מהמחקר נוסחה על ידי פליביירג בחוק הבא – חוק הברזל של פרויקטים גדולים: מעל התקציב, מעל הזמן, מתחת לתועלות המתוכננות ופעם אחר פעם הספר מבוסס על מחקר שנמשך חמש שנים, וכולל מידע וניתוח של 16,000 פרויקטים גדולים – רובם מגה פרויקטים, מתחומים עסקיים מגוונים – בנייה של מבנים גדולים, בניית גשרים, תוכניות חלל, בניית קווי רכבת, בניית מנהרות, הקמת תחנות כוח גרעיניות ופרויקטי מחשוב, ועוד. מטרת המחקר הייתה לענות על השאלה הבסיסית ביותר – האם פרויקטים גדולים נמסרים (Deliver) כמתוכנן – בתקציב, בלוחות הזמנים ובתכולה? מהמחקר עולה כי רק 8.5% מהפרויקטים עמדו בתקציב ובזמן, ורק 0.5% עמדו בתקציב, בזמן ובתועלות! במילים אחרות, 91.5 מהפרויקטים עומדים בתקציב, אבל גולשים בזמן ובלו"ז, ו-99.5% מהפרויקטים גולשים בכל שלושת המימדים – תקציב, זמן ואיכות. בתחומי המחשוב 18% מהפרויקטים גולשים ביותר מ-50% בעלויות, כאשר חלקם אף גולשים ב-447% מהתכנון! ללא ספק סטטיסטיקה עגומה, מזעזעת ומפתיעה. המסקנה העולה מהמחקר נוסחה על ידי פליביירג בחוק הבא – חוק הברזל של פרויקטים גדולים: מעל התקציב, מעל הזמן, מתחת לתועלות המתוכננות ופעם אחר פעם. מתברר שפרויקט גדול מתנהג כמו ברווז שחור. תופעת הברווז השחור נוסחה על ידי נאסים טאלב כ"אירוע נדיר שקשה לחזות אותו מראש, אבל התרחשותו היא בעלת השפעה גדולה מאד, וניתן להסבר רק בדיעבד". מספר דוגמאות מהספר של כישלונות בתחום מערכות מידע פרויקט הקמת מאגר כלי נשק עבור ממשלת קנדה, גלש ב-590%. חברת קיי מארט (Kmart), שעמדה בפני לחצים תחרותיים רבים מצד וולמארט (Walmart) וטארגט (Target), יצאה לדרך עם שני פרויקטי מחשוב גדולים, שבסופו של דבר חרגו בעלויות באופן משמעותי והביאו להכרזת החברה על פשיטת רגל בשנת 2002. יצרנית הג'ינס ליוויס (Levi Strauss), שתכננה לבצע פרויקט בעלות של 5 מיליון דולר ובסופו של דבר נאלצה לבצע הפרשה להפסד של 200 מיליון דולר ולפטר את המנמ"ר. בשל היקף הספר והתובנות, חילקתי את המאמר למספר חלקים, שיופיעו בהמשכים. להלן טבלת התובנות ובאיזה חלק הן יפורטו:  מטרת המאמר היא להציג בקצרה את התובנות והלקחים העולים מהמחקר החשוב הזה, ואת כללי האצבע המוצגים בחלק האחרון. מומלץ שמנהלי הפרויקטים גדולים של מערכות מידע ודיגיטל יכירו אותם ויפעלו להקטנת סיכויי הפיכת הפרויקט שלהם לברווז שחור. בחלקים הבאים של המאמר נציג את עשרת התובנות והלקחים. הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital  *חלק שני בסדרת המאמרים יפורסם מחר (ב')