החרם על ישראל ברחבי העולם לא כל כך מצליח, בטח שלא כמו שאנשי ה-BDS היו רוצים, אבל הוא הגיע למוסד שאמור להיות ניטרלי – אולימפיאדת מדעי המחשב, שבה מתחרים בני נוער מרחבי העולם. הוועדה המארגנת את האירוע השנתי הודיעה כי ישראל לא תשתתף בתחרות בשנה הבאה, עקב המלחמה מול החמאס. זאת, על אף שארבעת בני הנוער שייצגו השנה את ישראל זכו בארבע מדליות. התחרות של 2024 התקיימה בתחילת החודש באלכסנדריה, מצרים. ב-ynet דווח שהנערים הישראליים, מהיישוב כלנית, התחרו מרחוק, בגלל המצב הביטחוני, וזכו בשלוש מדליות זהב ובמדליית ארד אחת. בכך הגיעו ארבעת נציגי המדינה – אלון תנאי, דניאל וובר, אלעזר קורן ואיתמר ניר – למקום השני מכלל 94 המדינות שהשתתפו בתחרות. אולימפיאדת מדעי המחשב הבאה עתידה להתקיים בבוליביה, שבתחילת המלחמה ניתקה את קשריה הדיפלומטיים עם ישראל. סון טק טאן, נשיא ארגון IOI, שעומד מאחורי אולימפיאדת מדעי המחשב, כתב באתר של הארגון כי "חברים בקהילה ביקשו שנגיב למשבר ההומניטרי בעזה, שנגרם עקב המלחמה המתמשכת. ישראל לא תוכר כמשלחת משתתפת בתחרות הבאה, אבל ארבעה מתחרים ישראליים יוכלו להשתתף בה, תחת דגל הארגון". כלומר, המתחרים מישראל יוכלו להשתתף שלא תחת דגל המדינה וסמלים אחרים שמייצגים אותה. בארגון ציינו כי ההחלטה התקבלה לאחר שנשקלו אופציות שונות, ברוב של שני שלישים – על מנת "להטיל סנקציות על ישראל עקב תפקידה במשבר". משרד החינוך: "הנוער יישא בגאון את דגל ישראל" במשרד החינוך מיהרו להגיב להחלטה מעוררת המחלוקת של הארגון ושללו שהמתחרים מהארץ יתחרו שלא תחת הדגל. "הנוער הישראלי מקבוצת מדעי המחשב יישא בגאון את דגל ישראל, בדרכו לעוד ניצחונות והישגים בינלאומיים". על אף ההפגנות בחו"ל בעקבות המלחמה, תנועת החרם נגד ישראל לא נוחלת הצלחות כבירות. עם זאת, בכמה מקרים, עובדי היי-טק דרשו מהחברות שבהן הם עובדים להחרים את ישראל ולבטל פרויקטים של הממשלה – בהם עובדי אמזון וגוגל, שזכו בפרויקט הענן הממשלתי מרובה המיליארדים נימבוס. החברות, כמעט מיותר לציין, בחרו שלא להיענות לקריאות הללו.

הנה וידוי קטן: אני תולעת ספרים. אולי אני כבר לא בולע אותם בקצב של צעיר שלא היה לו סמארטפון בידיים, אלא רק טלפון חוגה ישן, אבל אני עדיין קורא די הרבה. עד היום קראתי לא מעט ספרים חשובים, כולל אלה שמוזכרים לעיתים כ-"הכרחיים", ואחד מהם, שנשאר לי עמוק בזיכרון, הוא ההיסטוריה הקצרה של כמעט הכול שכתב ביל ברייסון (הוצאת דביר, 2016). הספר משרטט את ההיסטוריה של כדור הארץ באופן מרתק וסיפורי, מבלי שהוא מפחד לגעת קלות בעניינים מדעיים, ומציין אירועים ואנשים חשובים, שעיצבו הרבה תורות והרבה מדע לאורך הדורות. נזכרתי בספר הזה יותר מפעם אחת לאורך הקריאה של הספר מלחמות השבבים, שכתב כריס מילר ב-2022 ותורגם באחרונה לעברית, עבור הוצאת שיבולת מבית סלע מאיר. כפי שהשם רומז היטב, מלחמות השבבים אמנם מתייחס ליקום הצר משהו של ייצור המוליכים למחצה, אבל באלמנטים רבים הוא נבנה כמו הספר שהזכרתי בפסקה הקודמת. מילר מתקדם בו צעד אחר צעד לאורך ההיסטוריה של אותה מלחמה, או אותן מלחמות, שהוא מתכוון אליה, או אליהן. הוא מתחיל בסוף מלחמת העולם השנייה, עם ההבנה בארצות הברית שהיא לא תוכל להתמודד מול עוצמת הפלדה של הצבא הסובייטי, כך שהיא צריכה להיות הרבה יותר חכמה ומדויקת – והיא יכולה להשיג את זה רק עם שבבים. הוא מסיים בתקופה הנוכחית, שבה אותה ארצות הברית נאבקת בסין, במלחמת סחר שהיא בעיקרון מלחמה טכנולוגית, שמטרתה למנוע מהיריבה הענקית ליצור, בסופו של דבר, נשקים חכמים יותר ממה שיש לאמריקה להציע. עטיפת הספר מלחמות השבבים. צילום: הוצאת שיבולת מבית סלע מאיר מילר מתייחס בספר לכל ההיבטים של שוק המוליכים למחצה: שבבי זיכרון, מעבדים, שבבים גרפיים ואיך לא – מעבדי בינה מלאכותית. הוא מגלגל את הסיפור שלב אחר שלב לא רק בהיבט הטכנולוגי שלו, אלא גם הרבה מאוד בהיבט הכלכלי, ולא פחות מכך בהיבט הפוליטי עד מאוד של השוק הזה. הדוגמה המרכזית לכך היא TSMC – יצרנית המעבדים הכי חשובה שיש כיום, שעל אף שהיא נמצאת במרחק של טיל לא ארוך טווח במיוחד מהחוף של סין, היא לעולם לא ויתרה על טייוון. פגיעה של טיל סיני, שתביא להשבתה של מפעלי החברה, תגרום נזק של לא פחות מ-37% ברמת הייצור הכללית של שבבים ברחבי העולם, בכל שנה. גורדון מור, מוריס צ'אנג ועוד הספר מתייחס לכל האנשים החשובים מבחינה טכנולוגית, שהביאו את שוק השבבים להיות מה שהוא כיום. ההתייחסות המתבקשת ביותר היא לגורדון מור, ממקימי אינטל, שהגה את חוק מור, אבל לא העניק לו את השם. החוק הזה, שמור הגה אותו בשנות ה-60, קבע שכוח המחשוב מוכפל מדי שנתיים, ומאז נחתך לקצב הרבה יותר מהיר. מילר מזכיר גם את מוריס צ'אנג, שהיה מנהל בכיר בטקסס אינסטרומנטס עד שחזר, אפשר לומר, לטייוון כדי להקים את TSMC, ועוד רבים וטובים. הספר גם מציג את המהלכים שהובילו לכך שאחת הבעיות המרכזיות של השוק כיום היא שרשרת האספקה המתוחה עד מאוד, שמניעה חלקים מקצה לקצה, ומהצד השני מראה שהטענה שהייצור כיום הוא גלובלי איננה נכונה, משום שיש כמה חברות ששולטות בתחומים שלהן לחלוטין או כמעט. אחת מהן היא ASML, שהיא היחידה שמוכרת מכונות ייצור עבור ליתוגרפיה מתקדמת, שהמחיר של כל אחת מהן יכול להגיע גם ל-100 מיליון דולר. אלא שגם היא זקוקה להרבה מאוד חלקים קטנים מכמה וכמה יצרנים, שנמצאים כיום בצד השני של העולם, כשמתסכלים עליו מהולנד (או מישראל). ספר שמנגיש את ההתפתחויות הטכנולוגיות מלחמות השבבים נוגע בטכנולוגיה באופן קליל וברור, ומספר לאורך פרקיו איך יוצרו השבבים הראשונים בעזרת העברת תאורה חזקה דרך מיקרוסקופ הפוך, וכיצד העולם התקדם עד לייצור באמצעות אור אולטרה סגול קיצוני כיום. במקביל, ובהשתלבות מצוינת של הסיפורים, מילר לא מהסס להצביע על ההחלטות הטובות – וגם הגרועות מאוד – שקיבלו חברות שונות שפעלו בשוק לאורך השנים, וחלק מהן כבר לא עמנו. אינטל, באופן שלא נראה שיפתיע יותר מדי קוראים, "חוטפת" מהמחבר די הרבה, לאור התנהלותה לאורך השנים. דוגמה לכך היא העובדה שאפל פנתה קודם כל אליה כדי לייצר את המעבדים העצמאיים לטלפונים שלה – ואנחנו יודעים איפה זה נגמר. הקריאה של הספר זורמת, גם בזכות התרגום המוצלח של אלחנן שפייזר, אם כי ייתכן שהייתי מתרגם אחרת חלק מהמונחים, ויש לגרסה העברית שלו הקדמה של אלעד רז, מנכ"ל נקסט סיליקון. המחיר המומלץ של מלחמות השבבים לצרכן הוא 108 שקלים, אבל אפשר להשיג אותו גם בפחות. בשורה התחתונה, ובאופן חד משמעי, זה ספר חובה לכל מי שעוסק בתחום ומי שמתעניין בו. הוא מרתק, מושך ומאיר עיניים, וכשתסיימו לקרוא אותו תבינו עד כמה עולם המוליכים למחצה נוגע לכל נקודה בחיים שלנו, גם אם לא ידענו, ועד כמה הוא מנהל את היקום. למעשה, אם אתם מחפשים מתנה לחג, כולל לכל עובדי החברה שלכם – זו מתנה מושלמת.

מנכ"ל אמזון, אנדי ג'סי, הודיע בשבוע שעבר לעובדים שיהיה עליהם לחזור לעבודה מהמשרד בכל חמשת ימי השבוע החל משנת 2025. מרבית העובדים, שהתרגלו כבר לעבוד במתכונת היברידית, "מאוד לא מרוצים" מן ההחלטה – לפי תוצאות סקר שנערך בקרב 2,585 עובדים על ידי בליינד (Blind) – קהילה מקוונת, שבה עובדים מאומתים יכולים לדון בתרבות העבודה שלהם באופן אנונימי. בתזכיר על השינוי ששלח לעובדים, כתב ג'סי, כי "שמנו לב שקל יותר לחברי הצוות שלנו ללמוד, לתרגל ולחזק את התרבות שלנו, כשהם באותו מקום. שיתוף פעולה, סיעור מוחות והמצאה פשוטים ויעילים יותר". בין ה-17 ל-19 בספטמבר, סקרה בליינד 2,585 "אנשי מקצוע מאומתים של אמזון" (בליינד טוענת כי היא מאמתת עובדים באמצעות כתובות דוא"ל) בארה"ב עם שאלות כן או לא לגבי המדיניות, ומצאה אי הסכמה נרחבת. לפי מסמכים רגולטוריים, בשנת 2023 היו לאמזון 1.5 מיליון עובדים במשרה מלאה וחלקית. יוצרי הסקר ציינו בהקדמה, כי הם ישתפו את התוצאות עם ג'סי ומנהלים אחרים "כדי לספק להם תובנה ברורה על השפעתה של המדיניות הזאת על העובדים, כולל האתגרים שזוהו ופתרונות אפשריים". לפי בליינד, 73% מעובדי אמזון שנסקרו אמרו שהם "שוקלים לחפש עבודה אחרת" בשל מדיניות החזרה לעבודה מהמשרד. יתרה מכך, 80% מהעובדים אמרו שהם מכירים מישהו באמזון ששוקל לחפש עבודה עקב המדיניות. מעניין לציין ש-32% אחוז מהעובדים דיווחו, שהם כבר מכירים מישהו שעזב בתגובה לשינוי הצפוי. בליינד גם ציינה שחלק מהמשתמשים שלה הצביעו על אנשים שנשרו מראיונות עבודה בגלל שאמזון לא תאפשר עבודה מרחוק. חלק מן העובדים המאוכזבים אף כתבו ברשתות החברתיות כי הם חוששים שאמזון נוקטת במדיניות החדשה מפני שהיא מעוניינת להקטין את מספר העובדים ובכך היא תגרום לרבים להתפטר.

כשאינטל הכריזה על המעבדים הגרפיים במשפחת ה-Arc שלה, פחות או יותר בצמידות להכרזתה על ה-Alder Lake – מעבדי ה-Core מהדור ה-12, היא סיפרה שהיא מתכוונת לנסות לחדור גם אל שוק כרטיסי המסך הייעודיים – במיוחד אלה שמיועדים לעולם הגיימינג. זה היה מהלך מעורר ציפיות, בעיקר בשוק שהשתוקק ליותר תחרות, שבו שתי היצרניות היחידות של שבבים גרפיים ייעודיים למשחקים הן AMD ואנבידיה, כשהאחרונה שולטת בו ביד רמה במיוחד. הדור השני של כרטיסי המסך המבוססים על התוצרת של אינטל היה אמור להיות מבוסס על מעבדי Battlemage, אבל כנראה שהצרכנים ימצאו את השבבים הללו רק מתישהו ב-2025, כשהם משולבים רק במעבדים של אינטל, אבל לא בכרטיסי מסך ייעודיים. לפי דו"ח של חברת המחקר ג'ון פדי, שוק כרטיסי המסך הייעודיים צמח ברבעון השני של 2024 לנפח של 9.5 מיליון יחידות – עלייה של 9% מהרבעון הראשון של השנה. אבל החלוקה הרבה יותר מעניינת, והיא מראה על שליטה מוחלטת של אנבידיה בשוק, עם נתח שעומד על 88% – שמונה נקודות יותר מאשר ברבעון המקביל בשנה שעברה. ל-AMD יש 12%. אם מחברים את המספרים מגלים שלא הייתה ברבעון השני ולו חברה אחת בשוק שמכרה כרטיסי מסך שמבוססים על שבבי ה-Arc של אינטל – כך שבפועל, היא נמחקה מהשוק הזה. למעשה, גם בשיא, לפני כשנה, היא הגיעה, לפי ג'ון פדי, רק ל-2%.

אילון מאסק וראשת ממשלת איטליה, ג'ורג'ה מלוני, הם שני אנשים שנמצאים בכותרות ופופולריים במדיה החברתית. לכן, אין זה פלא שאחרי שמאסק אמר שמלוני "יפה", נפוצה ברחבי הרשת שמועה שלפיה השניים יוצאים – שמועה שמאסק הכחיש, אבל רק אחרי יומיים ורק אחרי שהיא הפכה לוויראלית. מאסק ומלוני נכחו בטקס שנערך ביום ב' בניו יורק ובארוחת ערב חגיגית שהתקיימה לפניו. למעשה, המיליארדר הציג את ראש ממשלת איטליה, שקיבלה באירוע את פרס האזרח.ית הגלובלי.ת מטעם המועצה האטלנטית, ואמר שהיא "מישהי שהיא יפה מבפנים אפילו יותר מאשר מבחוץ". מלוני הגיבה בכך שכינתה את מאסק "גאון". בנאום התודה שלה דיברה מלוני, שמגיעה ממפלגה עם שורשים פאשיסטיים, על הצורך בשמירה על הערכים המערביים. מאסק, שחובב מנהיגים מהזרם הזה, נעמד בסוף הנאום והריע לה ממושכות. השניים אף הצטלמו במהלך ארוחת הערב, בתמונות שהפכו ויראליות ושבהן הם מסתכלים האחד על השני, כשהמבט של מאסק מלא חיבה ואת זה של מלוני ניתן לפרש כמבט מעריץ, או לפחות מעריך. הוויראליות של התמונות גררה איתה את ההשערה שלפיה היחסים של השניים הם יותר מצילום משותף באירוע. מאסק: "אנחנו לא יוצאים" מאסק פרסם את תשובתו לטענות בתגובה לציוץ ב-X של משתמש, שהציב את אחת התמונות שלהם מהאירוע ושאל: "האם אתם חושבים שהם יצאו?". המיליארדר ענה, בשלוש מילים: "אנחנו לא יוצאים". זה לא מנע ממשתמשים אחרים לצטט את מה שמאסק כתב על מלוני בעבר – שהיא "אותנטית, ישרה ואמיתית, ואי אפשר לומר את זה על פוליטיקאים". Do you think They’ll date? ???? pic.twitter.com/XXs1U45kjb — Tesla Owners Silicon Valley (@teslaownersSV) September 24, 2024 זו לא הפעם הראשונה שבה מתפרסמות ספקולציות על כך שמאסק ומלוני נמצאים במערכת יחסים. השערות דומות פורסמו לאחר שהשניים נפגשו בדצמבר האחרון באירוע פוליטי ברומא, שמלוני הזמינה את מאסק להשתתף בו.

קראודסטרייק ערכה שינוי משמעותי באופן שבו היא עורכת את עדכוני התוכנה שלה – כלקח מהשבתת הענק העולמית שאירעה ביולי השנה; כך אמר אדם מאיירס, סגן נשיא בכיר לתפעול מבצעים נגד איומים בענקית האבטחה. מאיירס התנצל כמה פעמים בעדות בקונגרס על ההשבתה, שגרמה לנזק עצום לארגונים ומגזרי תעשייה רבים. בעדות שנתן שלשום (ג') בוועדת המשנה לביטחון המולדת של הקונגרס האמריקני שעוסקת באבטחת סייבר ותשתיות, תיאר מאיירס את הנסיבות סביב העדכון הפגום שגרם למה שמומחים תיארו כ-"השבתת ה-IT הגדולה בהיסטוריה". במענה לשאלות המחוקקים, חברי הוועדה, שהתמקדו במניעת הישנות של השבתה מעין זו, הוא אמר כי "התקרית הביאה לשינוי משמעותי באופן שבו החברה בודקת ומפיצה עדכוני תוכן הקשורים לאיומים עבור פלטפורמת האבטחה שלה, פלקון. עדכון תוכנה פגום שכזה הביא ב-19 ביולי למצב המכונה 'המסך הכחול של המוות', שהשפיע על 8.5 מיליון מכשירים מבוססי Windows סביב העולם, ושיבש את הפעילות של מגזרי תעשייה שלמים למשך כמה ימים. "כתוצאה מההשבתה", ציין, "אנחנו עורכים הרבה יותר פיקוח, עם ניראות, על ההשפעה של עדכוני התוכנה וכן על הדרכים שהעדכונים יוצאים לשוק". עדכוני תוכנה שכאלה נפרסים בקביעות – 10 עד 12 פעמים בכל יום – בתגובה לאיומים המתפתחים, הוסיף מאיירס. "אנחנו מתייחסים כעת לעדכוני התוכן כמו אל קוד" מאיירס אמר כי לפני התקרית, קראוד סטרייק התייחסה לעדכוני התוכנה הללו בצורה שונה משינויי קוד תוכנה, שמשפיעים על ליבת Windows. "עדכוני קוד שמשפיעים על הליבה" – ליבת הבקרה המרכזית של Windows – "תמיד עברו תהליך בדיקה קפדני ופריסה מדורגת כדי למנוע תרחישי השבתה", ציין. עם זאת, כדי למנוע חזרה על קריסת Windows, שנבעה משינוי תצורה, "אנחנו מתייחסים כעת לעדכוני התוכן כמו אל קוד", אמר. "ההשבתה – תוצאה של 'סערה מושלמת' של בעיות שהתאחדו" מאיירס הסביר כי ההשבתה נגרמה בשל פגם בתהליך האימות של עדכוני תוכנת האבטחה. הבאג מנע ממתקף (מאמת) תוכן (Content Validator) של החברה להבחין בקובץ השגוי שנכלל בעדכון שנשלח. הוא ציין ש-"התקרית בחודש יולי הייתה תוצאה של 'סערה מושלמת' של בעיות שהתאחדו וגרמו להשבתה. אין ספק שטעינו במקרה זה… אנחנו לומדים ממה שקרה, ויישמנו שינויים – כדי להבטיח שזה לא יישנה". האם עדכוני תוכנה תכופים זה דבר חשוב או לא בטוח? במהלך הדיון עלה היבט תדירות העדכונים: אנדרו גרברינו הרפובליקני, יו"ר ועדת המשנה, הטיל ספק בקצב של עדכוני התוכנה. הוא ציטט הערות של חברות מתחרות של קראודסטרייק, בלא ציון שמן, שלפיהן תדירות עדכוני התוכנה היא חריגה בתעשיית האבטחה, ובסופו של דבר – איננה בטוחה. מאיירס השיב כי "אין לנו תוכניות להאט את קצב עדכוני התוכנה שאנחנו פורסים. נמשיך לעדכן את המוצר שלנו במידע על איומים בתדירות גבוהה, ככל שנידרש. זאת, על מנת להקדים ולהתמודד עם האיומים". מאיירס אמר כי "המהירות כן חשובה בתחום הזה, כדי להקדים את גורמי האיום מכמה היבטים: הניראות שמקבלים דרך הליבה; הביצועים שמושגים באמצעות השימוש בליבה; היכולת לעצור 'דברים רעים'; ומנגנון האכיפה שמסופק דרך הליבה. כל אלה הם גורמים מכריעים בעצירת האיום".

OpenAI, מעבדת המחקר המובילה את תחום הבינה המלאכותית היוצרת, חווה שינויים משמעותיים בהנהגתה. החדשות האחרונות הן שסמנכ"לית הטכנולוגיות הראשית של החברה, מירה מוראטי, הודיעה על עזיבתה את החברה. החלטתה של מוראטי להתפטר מגיעה לאחר שש שנים וחצי בארגון. בהצהרה שפרסמה הביעה מוראטי את רצונה ליצור לעצה זמן ומרחב לחקירה אישית, ותיארה את כהונתה ב-OpenAI כ"זכות יוצאת דופן". במהלך כהונתה ב-OpenAI, מוראטי מילאה תפקיד משמעותי בפיתוח של ChatGPT ופיקחה על ההפצות של מחולל התמונות DALL·E ושל מחולל הקוד AI Codex. בנוסף היא רשמה גם תקופת כהונה קצרצרה כמנכ"לית זמנית של החברה, לאחר עזיבתו של אלטמן אותה בנובמבר הקודם – עזיבה דרמטית אך כזו שבוטלה כעבור זמן קצר. Open AIs CTO Miss Mira Murati has quit a few hours ago. Sam Altman is now alone. I have a feeling Elon Musk had poached Mira to help him built his Xai/Grok? pic.twitter.com/klR9rCtmv4 — Geoff (@GeoffTamzy) September 26, 2024 עזיבה אחרונה זו באה בעקבות עזיבתן קודם לכן של שתי דמויות מפתח נוספות, בוב מקגרו, סמנכ"ל המחקר הראשי, ובארט זוף, בכיר אחר ממחלקת המחקר של OpenAI. גם המייסדים השותפים גרג ברוקמן וג'ון שולמן, ומנהלים ומנהיגים אחרים בארגון נכללים בגל העזיבות המתוקשרות מהזמן האחרון. נטישה אחרת של בכיר בפרופיל גבוה, שאירעה מוקדם יותר השנה, הייתה זו של איליה סוצקבר, המדען הישראלי-קנדי שכיהן כמדען הראשי של חברת OpenAI. נטישות אלו מעלות גבות בקרב רבים, בעיקר משום שהן מגיעות על רקע תקופה של צמיחה מהירה והרחבה שאפתנית בתעשיית ה-GenAI בכלל וב-OpenAI בפרט. רק היום (ה') דיווחנו על שינוי מהותי ב-OpenAI שהופכת לחברה למטרות רווח. כחלק משינוי זה, מפתחת ChatGPT לא תפעל יותר במתכונת העבר שלה, והמנכ"ל והמייסד השותף שלה, סם אלטמן, צפוי לקבל ממנה מניות. עזיבתן של דמויות מפתח רבות כל כך את OpenAI מגיעה גם בזמן מכריע עבור החברה, ששוקדת לקראת שחרור מודל ה-Strawberry AI החדש שלה, אשר מטרתו לשפר את יכולות ה"חשיבה" של צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית יוצרת. המיקוד של החברה במודל זה, כך נמסר, הוא לטפל ב"הזיות" של הבוט (המצאות לא מבוססות שלו כשאין בידיו מידע בדוק) ולגרום לו לספק תשובות מדויקות יותר למשתמשים. i just posted this note to openai: Hi All– Mira has been instrumental to OpenAI’s progress and growth the last 6.5 years; she has been a hugely significant factor in our development from an unknown research lab to an important company. When Mira informed me this morning that… — Sam Altman (@sama) September 26, 2024 אלטמן על העזיבה: "התפתחות טבעית" המנכ"ל אלטמן הגיב על עזיבתם של מוראטי והאחרים בציוץ ארוך במיוחד שכלל הכרת תודה על פועלם. וכמו כדי להבהיר את הסיבות לעזיבה של מוראטי ושל הקולגות האחרים, הדגיש את ההתפתחות הטבעית של מנהיגות בארגון שצומח במהירות כמו OpenAI. "להיות מנהיג ב-OpenAI זה גוזל הכול. מצד אחד, זו זכות לבנות את ה-AGI ולהיות החברה הצומחת ביותר שזוכה לשים את המחקר המתקדם שלנו בידיהם של מאות מיליוני אנשים. מצד שני, זה בלתי נלאה להוביל צוות בדרך זו – והם עשו מעל ומעבר לחובה שלהם לחברה, ציין אלטמן. אלטמן הבטיח שתוכניות החברה לגבי מינוי מחליף או מחליפה למוראטי יפורסמו בקרוב. החברה כבר הכריזה כעת על מינויים של מארק צ'ן לסמנכ"ל המחקר הבכיר, ושל ג'וש אחיעם לראש מערך המשימה (Head of Mission Alignment). 

קבוצת אמן הטמיעה בבזק בינלאומי מערכת של טווילו (Twilio), במסגרת פרויקט להחלפת מערכות הקונטקט סנטר בחברה. הפרויקט ארך כשלושה חודשים והסתיים באחרונה. היקפו הכספי לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בענף העריכו אותו במיליוני שקלים. טוויליו, שמיוצגת בישראל על ידי קבוצת אמן, החליפה כמה מערכות במרכזי השירות של החברה. לבזק בינלאומי היו מגוון מערכות: בתחום הטלפוניה, ה-IVR, מערכת הקלטות, מערכת תקשורת כתובה ועוד – ואת כולם הסבו אנשי אמן למערכת טוויליו, אחת – בענן. בשלב הראשון של הפרויקט הוחלפו מערכות התקשורת הכתובה, בערוצי הוואטסאפ והמיילים במרכזי התמיכה ושירות לקוחות. מערכות אלו שולבו עם הפלטפורמות הפנימיות של בזק בינלאומי, והן מהוות את הקרקע להרחבות עתידיות ולערוצים נוספים. בשלב השני, אשר יחל בחודשים הקרובים, מערכות הטלפוניה תשודרגנה אף הן ותהיינה חלק ממערך השירות של החברה. המערכת של טוויליו מאפשרת אינטגרציה מלאה בין כל הערוצים, בעברית, עם התאמה מלאה למסע הלקוח בארגון. הפתרון משפר את השירות שמקבלים לקוחות החברה, מקצר את זמני המתנה ומניב חיסכון ניכר בעלויות. הטכנולוגיה שהוטמעה כוללת פיתוח יכולות AI, בוטים חכמים, יכולות מתקדמות במערכת ושיפור חוויית הנציג, אחראי המשמרת והלקוח. הצפי הוא לחיסכון תפעולי במרכזי שירות הלקוח של בזק בשיעור שבין 25%-35%. לדברי עמיר אדד, מנהל אגף הנדסה בבזק בינלאומי, "בעקבות הפרויקט, טוויליו תהווה את הפלטפורמה העיקרית במגע מול הלקוחות בעולם הדיגיטלי. הפלטפורמה מאחדת את כלל ערוצי התקשורת מול הלקוח ומאפשרת שיחה קוהרנטית ורציפה מול הלקוח, בלא קשר לערוץ התקשורת דרכו פנה הלקוח. נעמיד עולם שירותי כמוהו לא חווינו מעולם". יניב כהן, מנהל הפעילות של טוויליו בקבוצת אמן, הוסיף, כי "אנו חיים בעידן שבו חוויית הלקוח עומדת בראש סדר העדיפויות – הן של החברות והן של הלקוחות עצמם. הפרויקט הזה מדגיש את הצורך להעצים ארגונים עם הכלים הדרושים להם כדי לספק את חוויית הלקוח הגבוהה ביותר באמצעות תקשורת רב-ערוצית, ובמקביל – להשיא חיסכון בהוצאות הארגון". יניב כהן, מנהל הפעילות של טוויליו בקבוצת אמן. צילום: אילן בשור