לאחרונה נשמעה ביקורת – מבית ומחוץ – על כך שכמה מוצרים שסמסונג השיקה לאחרונה דומים מדי למקביליהם של המתחרה אפל. על פי הדיווחים, זה הכעיס את ההנהגה של סמסונג, במיוחד לי ג'ה-יונג, יו"ר חטיבת MX, ויצר אווירה מתוחה בתוך החברה. מדובר על ה-Galaxy Buds 3, ה-Galaxy Buds 3 Pro וה-Galaxy Watch Ultra, שדומים מאוד ל-AirPods ול-Watch Ultra של אפל. ה-Galaxy Buds 3 Pro, עם עיצוב הגבעול החדש שלהן, מייצגות סטייה משמעותית מהאסתטיקה הקודמת של האוזניות של סמסונג. ה-Buds 3 Pro אמנם זמינות בלבן ובאפור בעוד ה-AirPods Pro 2 מוצעות בלבן בלבד, אבל במבט ראשון כמעט שאי אפשר להבדיל בין הגרסה הלבנה של ה-Buds 3 Pro ובין מתחרותיהן הלבנות של אפל. אפילו מארז הטעינה, למרות כמה תכונות ייחודיות כמו תחתית שטוחה ופסי LED, חולק קווי דמיון עם העיצוב של אפל. גם ה-Galaxy Buds 3 Pro וגם ה-AirPods Pro 2 מתומחרים ב-$250, מה שממצב אותם כמתחרים ישירים בשוק אוזניות הפרימיום. עם זאת, יש לציין כי ישנם הבדלים באיכות הסאונד בין שני המוצרים, כאשר ה-Galaxy Buds 3 Pro כוללות מערכת דרייברים כפולה לבהירות משופרת, בעוד ה-AirPods Pro 2 מסתמכים על דרייבר דינמי יחיד. באופן דומה, ה-Galaxy Watch Ultra זכה לביקורת בשל השראתו לכאורה מה-Watch Ultra של אפל, כשהו מציע בידול קטן במראה ובתחושה הכלליים. בחירות עיצוב אלו הובילו להאשמות בהעתקה ועוררו ביקורת פנימית וחיצונית כאחד, עם משוב שלילי מצרכנים ומהתקשורת כאחד. הבעיות הללו מלוות בבעיות איכות משמעותיות ב-Galaxy Buds 3 Pro, בהן גבהים לא עקביים של ה"גבעולים", תקלות LED וחולשה של חלקי הסיליקון שבתוך האוזן. בעיות אלו אילצו את סמסונג לעצור משלוחים של האוזניות, להציע החלפות או החזרים ולערוך סקירת איכות מקיפה. ואולם הכישלונות האלה לא מונעים מהחברה מלממש את תוכניותיה לעתי, תחת הגדרה מחדש של פילוסופיית העיצוב שלה, שכונתה "Samsung Design Identity 5.0: Essential.Innovative.Harmonious" (זהות סמסונג עיצובית 5.0: חיוני. חדשני. הרמוני) – גישה ששואפת לספק חוויית משתמש אופטימלית על ידי התמקדות בשינויים בעלי ערך ולא רק בחידוש. כמובן, אי אפשר גם להתעלם מחדשנות שהוכיחה סמסונג בתחומים אחרים, כמו ההתפתחות המתמשכת של עיצובי הסמארטפונים המתקפלים, עם שיפורים בטכנולוגיית הצירים שהביאו לדגמים קלים יותר, קומפקטיים ועמידים יותר, המציגים את יכולתה של החברה לחשיבה ועיצוב מקוריים.

לאינטל, אחת מחברות הטק הגדולות בעולם, יש ברזומה כמה פספוסים, למשל בתחום המעבדים למובייל. היום (ד') נודע כי לטנא הזה נוסף פספוס נוסף: השקעה ב-OpenAI, שהייתה מניבה לה רווחים רבים. על פי דיווח ברויטרס, שמסתמך על כמה מקורות שונים, ענקית השבבים החליטה לפני שבע שנים שלא לעלות על ה-"רכבת" של המפתחת של ה-ChatGPT. סוכנות הידיעות מדווחת כי בכמה חודשים בשנים 2017-2018 ניהלו המנכ"לים – בוב סוואן, שהיה אז מנכ"ל אינטל, וסם אלטמן מ-OpenAI – מגעים, שאם הם היו עולים יפה, אינטל הייתה רוכשת 15% ממניות OpenAI תמורת מיליארד דולר, ו-15% נוספים בתמורה לאספקת שבבים לחברה במחיר עלות. האינטרס של OpenAI בהשקעה, אמרו אותם מקורות, היה הפחתת התלות של החברה בשבבי הבינה המלאכותית של אנבידיה. אלא שאינטל הכריעה נגד ההשקעה, משום שסוואן סבר שמודלי ה-GenAI לא יגיעו לשוק בעתיד הקרוב שלאחריה, וכי זו לא תחזיר את עצמה, ומשום שיחידת הדאטה סנטרים שלה לא רצתה לייצר תוצרים במחיר עלות. בוב סוואן, אז מנכ"ל אינטל, בביקור בישראל ב-2019. צילום: יניב הלפרין ל-"הגנתה" של אינטל ייאמר שבאותה התקופה, OpenAI הייתה ארגון ללא כוונות רווח (אם כי לא לפי מה שאילון מאסק טוען בתביעה שלו נגד החברה ואלטמן), ובוודאי שלא ידועה כפי שהיא כיום. תוכנת הדגל שלה, ChatGPT, יצאה יותר מארבע שנים לאחר מכן. אלא שממנהיגים טכנולוגיים, ובוודאי ממנכ"לים של חברות גדולות כמו אינטל, מצופה לזהות טרנדים ומגמות עוד לפני שהם קורים – ואת זה סוואן לא עשה במקרה של OpenAI. מי שכן ראתה את זה, אם כי הרבה יותר מאוחר, היא מיקרוסופט, שב-2019 השקיעה בחברה של אלטמן מיליארדי דולרים, ובימים אלה קוצרת את הפירות מההשקעה הזאת. יש בהחלט מצב שסוואן ואינטל מצטערים על הפספוס, משום שהשווי הנוכחי של OpenAI מוערך ב-80 מיליארד דולר. השווי של אינטל גדול מזה, אם כי לא בהרבה – הוא עומד על פחות מ-85 מיליארד דולר, נכון להיום. כך או כך, אינטל, סוואן עצמו ו-OpenAI לא הגיבו לדיווח.

"אם המלחמה תסלים, יש לא מעט תשתיות שעלולות להיפגע. למשל, מערכי תקשורת סלולרית. פגיעה פיזית (קינטית) או קיברנטית, בסייבר – או משולבת, תשבש או תשבית רשתות טלפוניה או תמסורות תקשורת. במערך היחסים ממשלה-רשויות מקומיות-המשק-האזרחים, זה ישפיע ברמה המקומית וגם הארצית, למשל בגישה לאתרי הממשלה, ו-gov.il בראשם. יש להבטיח שהמשק ימשיך לתפקד גם אם נהיה מנותקים, אחרת ניקלע לבעיה קשה. יש שורה ארוכה של חברות חיוניות במשק, שאינן תשתית לאומית קריטית – שצריך לאפשר להן יכולת להמשיך לעבוד גם בעת ניתוקים, ולהנגיש להן יכולות רשתיות. למרות הפגיעה הפוטנציאלית, צריך להרגיע, כי יש חלופות ויש לנו, במקרה של מלחמה כוללת, שק תגובות למול האויב", כך אמר תא"ל (מיל') מאיר (מייקה) מסטאי, לשעבר ראש חטיבת התקשוב בזרוע היבשה בצה"ל. בימים אלה מסטאי מונה לנהל את החטיבה הביטחונית והסייבר בקבוצת YTCOM. מסטאי היה ממקימי מערכת צי"ד (ר"ת צבא יבשה דיגיטלי). "בשנה החולפת", אמר, "שירתתי לא מעט ימים במילואים. האתגר של מערכת צי"ד כיום הוא רוחב סרט – לטובת תמרון, ניידות ויכולת העברת נתונים ברמה גבוהה ל-'לקוח' הקצה. צי"ד היא מערכת טובה, אבל יש לשנות את המצב הקיים, שבו התקשורת של הלוחמים היא ברמה נמוכה, ולהעשיר אותה עם תקשורת לוויינית, סלולרית וגם רדיו-תוכנה – RoIP. ניתן להביא לצי"ד עוד תווכים ורכיבי תקשורת משמעותיים". "יש להקים גוף שמקביל לנוגה – לכינון המרחב הדיגיטלי" "אם נביט על משק התקשורת והמרחב הדיגיטלי במדינה, נראה שהכי חשוב זה להקים רשות לכינון המרחב הדיגיטלי. זה מה שהכי חסר", אמר. "יש להקים גוף שמקביל לנוגה שבמשרד האנרגיה, שמנהלת את משק האנרגיה בשגרה ובחירום. הרשות, אם וכאשר תקום, תטפל בכל היבטי התקשורת, כל התווכים, כל התמסורות והדאטה סנטרים. צריך שיהיה מרחב דיגיטלי יציב, ושיהיה כזה גם בעת מלחמה כוללת, עם ניהול ותעדוף. זאת, כדי שהציבור יקבל יכולות דיגיטל גם בחירום, בהתאם לסדרי עדיפות לאומיים. למשל, לתת קדימות תקשורתית לגופי חירום והצלה, 'המגיבים הראשונים'. זה נושא חשוב, טורד ומציק, שבשגרה לא מטופל ונזכרים בו כשיש בעיות". "ללא קציני.ות הקשר בגדודים ובחטיבות לא ננצח במלחמה" מסטאי קרא "לשמר את המערך המבצעי של התקשוב בליבת העשייה במלחמה הנוכחית. יש חשיבות לתוכניתנים, שמסייעים למאמץ המבצעי. אבל, בסופו של דבר, ללא הקשר"גים והקשר"גיות (ר"ת קציני.ות קשר גדודי), וקציני.ות הקשר בחטיבות לא ננצח במלחמה. הם והן אלה שמסייעים.ות לנצח ולוקחים.ות אחריות – בניגוד לאחרים. החשיבות שלהם.ן גבוהה יותר מזו של כל מערכת טכנולוגית שתוטמע". הוא ציין כי "ישראל נערכת לתרחישי סייבר ברמה הלאומית. על כלל החברות והמפעלים במשק להעלות את רמת החוסן שלהם בסייבר, עם יכולת לרציפות תפקודית, בשגרה ובחירום. התרחישים מנוהלים על ידי מערך הסייבר הלאומי ורח"ל (ר"ת רשות חירום לאומית), והם מכווינים את בניין הכוח בתחום לעתיד. אני מעריך שבשלוש השנים הבאות יחול שינוי בסייבר. לצד מעצמות הסייבר – סין ורוסיה, יש סימנים של שינוי: איראן מקבלת, או תקבל, מהן ניצני יכולות סייבר של מעצמה". תא"ל (מיל') מסטאי שימש מקשא"פ (מנמ"ר) פיקוד צפון במלחמת לבנון השנייה, מפקד בה"ד 7, רח"ט תקשוב בזרוע היבשה וראש פרויקט רציפות תפקודית במטכ"ל. עם שחרורו, הוא מונה למנהל החטיבה העסקית בתחום התקשוב והסייבר, והחטיבה הביטחונית במוטורולה סולושנס, ובימים אלה, כאמור, מונה לנהל את החטיבה הביטחונית בקבוצת YTCOM. מסטאי יוביל את פעילות הקבוצה מול צה"ל וכוחות הביטחון, כנציגת חטיבת התקשורת הצבאית של L3 HARISS. "נחזק ונעמיק את הפעילות של הקבוצה בעבודה מול צה"ל, גופי הביטחון והתעשיות הביטחוניות במדינה – בשוק שעד עכשיו היה בשליטתה של אלביט", ציין. "לחברה שאנחנו מייצגים יש היצע בעולמות תקשורת הלוויינים והתקשורת הטקטית. חייבים לפתוח את הצבא והמגזר הביטחוני לתחרות בעולמות אלה, ולנו יש מענה באיכות וגם במחיר. אסור ללכת לפיתוחי תקשורת שאורכים שנים רבות. הגיע הזמן לשקול הטמעת תשתיות תקשורת מבחוץ, כמו מוטורולה או L3 HARISS. מה שטוב למגזר הביטחוני בארצות הברית צריך להיות טוב גם לנו. נעשה לצה"ל את מה שעשינו ברשויות המקומיות, במגן דוד אדום, באיחוד הצלה ובמשטרה. זה ייקח זמן, אבל יקרה".

בעקבות השבתת הענק שקראודסטרייק גרמה, שהסבה נזקים רבים ברחבי העולם, אווה צ'ן, מנכ"לית ומייסדת טרנד מיקרו (Trend Micro) קוראת לתעשייה להתחייב לשינוי, שיאזן בין צורכי אבטחת הסייבר להמשכיות עסקית. "ככל שהאחריות על אבטחת הסייבר עברה מה-IT למרכזי תפעול האבטחה, SoC, כך גדל הפער בין מטרות האבטחה לבין העסק", אמרה צ'ן בכנס Black Hat, הנערך השבוע בארה"ב. "ההשבתה היא סימפטום לחוסר האיזון הזה. ארגונים וספקים חייבים להתאים מחדש את יעדי האבטחה, כדי לתמוך טוב יותר בהמשכיות עסקית ולספק אבטחה בת קיימא ותפעול עסקי. עלינו לחשוב באופן יצירתי יותר איך לתמוך בדרישות האלה". בדבריה שיתפה צ'ן בתובנות שנאספו מאלפי לקוחות ארגוניים, והדגישה את חוסר ההתאמה בין החששות העסקיים של הארגונים, תהליכי אבטחת איכות (QA) לא אחראיים ו"גישה אחת שמתאימה לכולם" מצד ספקי אבטחת נקודות קצה, "שבסופו של דבר הגיעה לשיאה בכישלון קטסטרופלי עולמי". לדבריה, "תעשיית הסייבר צריכה למתוח גבולות אל מעבר ליכולות זיהוי איומים והתגוננות מפניהם, כדי לקחת בחשבון גם את דרישות הזמינות וההמשכיות. מדובר בגישה שכבר מחלחלת בקרב צוותי SoC רבים, המדברים על סייבר במונחים של הפחתה מוכללת של סיכונים עסקיים, תוך איחוד פעילויות שונות בארגונים – טכניות ושאינן IT". "עם זאת", ציינה צ'ן, "בנקודת הקצה יש עוד דרך לעבור. רוב הספקים מתמידים בגישות נוקשות של 'סוכן יחיד', העלולות להגביר את סיכון ההמשכיות העסקית. לשרתים ולעומסי עבודה של נקודות קצה יש פרופילי סיכון ייחודיים, והם דורשים הגנה מיוחדת. גישת סוכן מותאמת אישית ומודולרית, כפי שאנו בחברה דוגלים בה, מאפשרת לצוותי IT להפעיל ולכבות מגוון רחב של תכונות פלטפורמה – לפרוס את מה שנדרש, היכן שנדרש ומתי. התוצאה היא אבטחה ממוטבת ועמידות עסקית משופרת". לדבריה, "הצורך בשינוי בתעשייה החריף עוד יותר ככל שהבינה המלאכותית משתלבת עמוק יותר ב-IT ובפעילות העסקית". צ'ן סיימה בציינה, כי "ברקע זה, תחומי אבטחת הסייבר וההמשכיות העסקית חייבים להתקדם זה לצד זה – או להסתכן באירועים קטסטרופליים כמו שהעולם חווה באחרונה. אבטחת סייבר לעולם לא צריכה לבוא על חשבון התקדמות עסקית והמשכיות".

קבוצת אמן החלה בהטמעת מערכת ה-ERP Cloudsuite מבית אינפור (Infor) בכמיפל. הפרויקט החל במרץ השנה וצפוי להסתיים ברבעון הראשון של 2026. היקפו הכספי של הפרויקט עומד על עשרות מיליוני שקלים. המערכת תותקן בקרב 250 משתמשי החברה. היא תטפל בכלל התהליכים הלוגיסטיים והפיננסיים של כמיפל בכל האתרים שלה בישראל, ובכלל ההיבטים: מרלוגים, הפצה, הנהלת חשבונות, תזרים מזומנים, תמחור, רכש, ועוד. המערכת תתממשק למערכות תפעוליות אחרות של כמיפל, לרבות מערכות תפעול של בתי מרקחת, בתי חולים ועוד. עד הפרויקט, כמיפל עשתה שימוש במערכת AS400. בטרם היא בחרה ב-אינפור, היא בחנה גם מערכות של סאפ ופרויריטי. לדברי יוסי אוסטריונג, מנמ"ר קבוצת כמיפל, "פעילות החברה משלבת תהליכים לוגיסטיים ופיננסיים. אלה דורשים ניהול ומעקב בתחומים שונים. הפרויקט יביא לייעול ולמחשוב של כל התהליכים הלוגיסטיים והפיננסים שלנו – בכל האתרים בארץ". דדי מלאך, מנהל פעילות אינפור בישראל בקבוצת אמן. צילום: פרטי דדי מלאך, מנהל פעילות אינפור בישראל בקבוצת אמן, ציין כי "הטמעת המערכת תאפשר לכמיפל להרחיב את ההצלחה ולייעל את התהליכים שלה. הפתרון מותאם באופן מלא לשוק המקומי". את הפרויקט ליוותה חברת הייעוץ IT Solutions, שסייעה לכמיפל להגדרת הצרכים שלה, הבנת האתגרים העסקיים ובחירת הפתרון. עפרה שר, מנהלת פרויקטים בכירה בחברה, אמרה כי "המערכת החדשה שנבחרה תסייע לכמיפל לשפר את חווית הלקוח, חווית העובד ותחזק את הקשר בין היעדים העסקיים לבין הצרכים הארגוניים".

חלק ב'* זהו החלק השני, מבין שלושה החלקים של המאמר העוסק במודלים עסקיים דיגיטליים. בחלק א' הגדרנו את המודל ואת יתרונותיו. בחלק זה, חלק ב', נסקור את המודלים העסקיים הדיגיטליים הפופולריים. בחלק ג', שיפורסם מחר (ה') נסקור בקצרה את הצעדים המומלצים ליישום ולפיתוח מודל עסקי דיגיטלי. סקירת מודלים עסקיים דיגיטליים נפוצים נסקור כאן בקצרה מספר מודלים דיגיטליים נפוצים. מודל מסחר אלקטרוני (e-Commerce) – מודל נפוצץ המבוסס על פיתוח ערוץ/אתר מכירות באינטרנט, במקביל לערוץ המכירות הפיזי. מחייב היערכות לוגיסטית למשלוח המוצרים ללקוח. דוגמאות – שופרסל אונליין, אמזון (Amazon), עליבאבא (Alibaba) ועוד. חברות כמו אמזון מאפשרות גם ליצרנים להשתמש בפלטפורמה שלהם בכל הקשור ללוגיסטיקה והמשלוח ללקוח (Fulfillment by Amazon). דוגמאות נוספות Zappos, Shopify . מודל Freemium – מודל נפוץ בחברות תוכנה ומשחקים. הגרסה הבסיסית עם מגבלות מסוימות ניתנת חינם. לגישה לתכונות מתקדמות יותר של השירות, על הלקוח לשלם סכום מסוים. דוגמאות – שירות המוזיקה של ספוטיפיי (Spotify) – השימוש חופשי, אך תכונות נוספות ואיכות גבוהה יותר מחייבים מנוי חודשי; דרופבוקס (Dropbox) גובה תשלום החל מנפח אחסון מסוים; WeTransfer למשלוח קבצים גדולים מאפשרת ללקוחות לשלם בגין קבצים גדולים מאוד; ניתן להשתמש ב-Copilot for Microsoft 365 של מיקרוסופט, המשולבת בכל מוצרי אופיס (Office) וקיימת גם גרסת Copilot Pro, במנוי בעלות חודשית; גם ל-זום (Zoom) יש גרסה חינמית מוגבלת בזמן וגרסה בתשלום לשיחות ארוכות. תשלום על ידי המפרסמים (Ad-Supported – Hidden Revenue Generation) – לעיתים, תהליך יצירת הכנסות הוא עקיף ולא ישיר, המגייס את הכסף מהלקוח. מנקודת מבט הלקוח, השימוש בשירות חופשי וללא עלות, אולם הצגת פרסומות וקליק על לינקים אלה גורמים למפרסמים לשלם לחברה. נקודה נוספת שיש לזכור היא שהחברות אוספות נתונים על המשתמשים והחברות הפועלות במודל זה, משתמשות בנתונים שנצברו על המשתמשים למטרות פרסום ולמכירת הנתונים לגורמים אחרים. דוגמאות – פייסבוק (Facebook), גוגל (Google) ו-X בין השאר; גם אפליקציות לחיזוי מזג אוויר אוספות נתונים על הלקוח והמיקום שלו ומוכרות אותם לספקים שונים. לפי ביקוש (On-Demand) – מאפשר ללקוח להשתמש במוצר או שירות לפרק זמן נתון, ללא צורך לרכוש אותו. דוגמאות – צפיה בווידיאו לפרק זמן נתון ב-Apple TV או Amazon Video; גם אובר (Uber) מאפשרת ללקוח להנות משירות ההסעה בהתאם לצורך. פלטפורמה למסחר (Two Sided Peer-to-Peer Marketplace) – פלטפורמה דו-צדדית (מוכרים, קונים) היא אחד המודלים הנפוצים והמוצלחים ביותר. דוגמאות – eBay, Airbnb, אמזון, חנות אפל (Apple Store), עליבאבא, אובר ועוד. קיימות פלטפורמות B2C, וגם B2B. מפעילי הפלטפורמה יכולים לגבות תשלום גם מהלקוח וגם מהמוכר. אקוסיסטם דיגיטלי (Digital Ecosystem) – רשת של שותפים עסקיים מענפים עסקיים שונים, המחוברים ביניהם בצורה דיגיטלית. חברה יכולה לייצר שיתופי פעולה – למשל, סוכנויות רכב עם חברות ביטוח, בנקים, מוסכים, תחנות דלק וכדומה.  מנוי (Subscription) – לקוח עושה מנוי דרך האינטרנט ואתר החברה, לשם קבלת מוצרים או שירותים לאורך זמן. דוגמאות – נפליקס (Netflix) מציעה מנוי על סרטים ותכנים; סיילספורס (Salesforce) גובה דמי מנוי בתוכנת ה-CRM שלה לפי מנוי חודשי; BlackSocks מציעה מנוי על גרביים; Dollar Shave Club מנוי על סכיני גילוח ואביזרים נלווים; ואילו ב-Office 365 מוצע מנוי על מוצרי מיקרוסופט הפועלים בענן. מודל שיתופי (Sharing – Usage Based) – במקום רכישת מוצר, הדיגיטל מאפשר מודל של תשלום בגין שימוש במוצר. דוגמאות – השכרת מכונית לפי ק"מ ב-Zipcar; באוטותל בתל אביב; Share של שלמה סיקסט; Airbnb להשכרת דירות לטווח קצר; שירות לשימוש בציוד עבודה לקבלנים של Hilti; תוכנית מנורה ON לפוליסת ביטוח רכב, המזכה בהנחות והטבות בהתאם לשימוש והנהיגה ברכב; וכן שירותי ענן של AWS ואחרים. הכנסות מנכסים דיגיטליים (Digital Assets Monetization and Sharing) – מכירת נכסים דיגיטליים, כגון נתונים שנאספים בתהליך השימוש במוצר או שירות. דוגמות – מכירת נתוני נסיעה לעיריות ומשרדי תחבורה על ידי ווייז (Waze); פייסבוק וגוגל המוכרות נתונים למפרסמים; מכירת נתוני שימוש באופני כושר של Peleton; חברת פפסיקו (Pepsico) משתפת נתונים עם לקוחות שלה; ועוד. תוכנה במודל פתוח (Open Source) – חברות תוכנה משתמשות במודל המספק את מוצר התוכנה ללא עלות ומייצרות את ההכנסה משירותים נלווים, כמו הדרכה ותחזוקה. דוגמאות – רד האט (Red Hat), המספקת את לינוקס (Linux) בחינם ומייצרת הכנסות משירותי הדרכה ותמיכה; פיירפוקס (Firefox), המייצרת הכנסות משיתופי פעולה עם מנועי חיפוש; גיטהאב (GitHub) ועוד. חוויה (Experience) – יצירת חוויות ייחודיות ללקוח, תוך יישום טכנולוגיות מתקדמות. דוגמאות – דיסני (Disney) עם Disney World שלה, אשר מספקת צמיד דיגיטלי לכניסה לפארק ולמתקנים, משתמשת במשקפי מציאות מדומה; טסלה (Tesla), אשר מספקת חוויה ייחודית ללקוחותיה תוך שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות; ועוד. שירותי האינטרנט של הדברים (IoT Services) – פיתוח מוצרים חכמים מבוססי טכנולוגיות IoT מאפשר פיתוח שירותים ומוצרים חדשניים. דוגמאות – התרמוסטט Nest של גוגל; המקרר Family Hub של סמסונג (Samsung); נורות חכמות Smart Led Lights של פיליפס (Philips); ועוד. בחלק הבא והאחרון של הסדרה נציג מספר דגשים וצעדים שעל הארגון לבצע כדי לפתח את המודל העסקי הדיגיטלי שלו. *לקריאת חלק א' בסדרה לחצו כאן כותב המאמר הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital, מרצה בתוכניות ה MBA ברופין ואונו ובביה"ס ללימודי המשך בטכניון

אילון מאסק צייץ באחרונה רשת החברתית שלו X, ובישר ​​כי לא נותרה לו ברירה אלא לסגור את משרדי X בסן פרנסיסקו – העיר הרביעית בגודלה במדינת קליפורניה שבארצות הברית. במקרה המסוים מאסק ציין את הקושי לפעול בעיר, במיוחד בנוגע לסוגיית עיבוד תשלומים. "אין ברירה. אי אפשר לפעול בסן פרנסיסקו אם אתה מעבד תשלומים", כתב מאסק ב-X והמשיך: "בגלל זה סטריפ, בלוק (CashApp) ואחרים נאלצו לעבור", ורמז בדבריו שהחוקים המקומיים, הדמוקרטיים באופיים, הם שגרמו למצב הבלתי אפשרי לדעתו. No choice. It is impossible to operate in San Francisco if you’re processing payments. That’s why Stripe, Block (CashApp) & others had to move. — Elon Musk (@elonmusk) August 5, 2024 ההודעה וההחלטה הזו, שנשמעת סופית, הגיעו בעקבות דיווח של הניו יורק טיימס, שחשף מייל ממנכ"לית הרשת החברתית המצייצת, לינדה יקארינו, לפיו המשרד הראשי של החברה בסן פרנסיסקו ייסגר והעובדים שלו יעברו למטות שמחזיקה הפלטפורמה בסן חוזה ובפאלו אלטו. במייל שנחשף כתבה יאקרינו למועסקים: "זו החלטה חשובה שמשפיעה על רבים מכם, אבל היא ההחלטה הנכונה עבור החברה שלנו לטווח הארוך". X פועלת ממטה ראשי בסן פרנסיסקו מאז שנוסדה ב-2006 כטוויטר. מאסק כידוע רכש את החברה ושינה את שמה וגם קווים רבים באופיה ב-2022 בתמורה לסכום העתק 44 מיליארד דולר. הבניין בו שוכן מטה X סן פרנסיסקו זכה אף הוא לכותרות לאחר שמאסק השתלט על החברה, וזאת משום שהתושבים והרשויות זעמו על הצבת שלט X ענק עם אורות עזים על גג המבנה, אשר סינוור את השכנים. The governor of California just signed a bill causing massive destruction of parental rights and putting children at risk for permanent damage. Important to read this: https://t.co/6GNnEurZ3v — Elon Musk (@elonmusk) July 16, 2024 מעבר מטות נמצא על הפרק כבר זמן מה זו אינה הפעם הראשונה שבה היזם הטכנולוגי המאוד מפורסם מייצר כותרות בנוגע להעברת החברות שלו מסן פרנסיסקו למקומות אחרים. רק לפני כשבועים הודיע מאסק ​​על תוכניותיו להעביר גם את X וגם את SpaceX – חברת החלל שבבעלותו ושהוא מנכ"לה – לטקסס, תוך ציון רתיעתו וזעמו על חוקים שהתקבלו לאחרונה בקליפורניה, כולל חוק הקשור לנושא שמאסק אובססיבי עליו, טרנסג'נדריות, שקבע כי בתי ספר שלא יחשפו מידע על זהות מגדרית של ילד או ילדה. חוק זה, וחקיקה אחרת המאפיינת את העיר, הם, כך מסתמן על פניו, המקור להחלטתו של מאסק להוציא את מטות החברות שלו מ-קליפורניה. כבר בהודעתו מלפני שבועיים כתב מאסק ש-"זה הקש ששבר את גב הגמל". You bent the knee. pic.twitter.com/5CNAWvZFSv — Gavin Newsom (@GavinNewsom) July 16, 2024 בתגובה להודעה, המושל הדמוקרטי של קליפורניה, גאווין ניוסום – איתו מתנגש מאסק כבר מזה תקופה – פרסם בעצמו ציוץ ובו כתב תגובה צינית כלפי מאסק. "ירדת על הברכיים", כתב ניוסום בלווית צילום מסך של פוסט משנת 2022 של הנשיא לשעבר והמועמד לנשיאות כעת, דונלד טראמפ, שביקר את המולטי-מיליארדר. בפוסט הוותיק טען טראמפ כי אם היה מצווה על מאסק לרדת על ברכיו ולהתחנן, המולטי-מיליארדר היה עושה זאת. "כאשר אילון מאסק הגיע לבית הלבן וביקש ממני עזרה בכל הפרויקטים המסובסדים הרבים שלו – בין אם זה מכוניות חשמליות שלא נוסעות מספיק זמן, מכוניות ללא נהג שמתנגשות או ספינות רקטות לשום מקום, שבלעדי הסובסידיות היו חסרי ערך – ואמר לי איך הוא היה מעריץ גדול של טראמפ ורפובליקני, יכולתי לומר, 'תרד על ברכיך ותתחנן', והוא היה עושה את זה", ציין טראמפ בפוסט המקורי מלפני שנתיים לערך. נראה כי כוונת המושל ניוסום הייתה לתזכר את מאסק שהערצתו לטראמפ, שאף מתבטאת בתרומה לקמפיין שלו, אינה מחמיאה לו, אפילו לא בעיניי טראמפ עצמו. הביקורות הקודמות של מאסק על החוקים של קליפורניה, כולל דבריו על חוק הזהות המגדרית החדש, עוררו ויכוחים ופרשנויות שונות, שמבטאים בעיקר את תפישת העולם השונה בתכלית של תומכי שתי המפלגות – הדמוקרטית ורפובליקנית – בארה"ב.

המחזור הראשון של תוכנית "מייקרס הוד השרון" הסתיים באירוע, שבו נחשפו לראשונה פיתוחים טכנולוגיים חדשניים המיועדים לאנשים שחיים עם מוגבלויות. הפתרונות פותחו ויוצרו על ידי מתנדבים ומתנדבות תושבי הוד השרון בשיתוף עם מיזם TOM (ר"ת Tikkun Olam Makers), במהלך ארבעה חודשים של עבודה מאומצת במרכז המייקרים החדש שהוקם במרכז הצעירים בעיר. במהלך האירוע הוצגו הפתרונות שפותחו בפני משתתפי התוכנית, בני משפחות המשתתפים, נציגי קהילת TOM, צוות מרכז הצעירים, נציגי העירייה ואורחים מקרב תושבי העיר. לתוכנית התנדבו תושבי ותושבות העיר וסטודנטים החיים בה, ורתמו את כישרונם, את יכולותיהם ואת דמיונם כמייקרים, מהנדסים, מעצבים ואנשים המתמחים בריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, סיעוד, שיקום וכו' לטובת שיפור איכות החיים של אנשי העיר החיים עם מוגבלויות. TOM הוא מיזם טכנולוגי חברתי ישראלי-גלובלי, הפועל לפיתוח והפצה של פתרונות טכנולוגיים עבור צרכים אנשים עם מוגבלויות שאין להם מענה שוק. כל הפתרונות, מפורסמים באתר Tomglobal.org בקוד פתוח, כך שניתן לייצרם בכל מקום בעולם בעלות מינימלית במסגרת המחזור הראשון התחלקו המתנדבות והמתנדבים לשלושה צוותי פיתוח, שכל אחד מהם התמודד עם פיתוח פתרון עבור אתגרים שהעלו שלושה מתושבי העיר עם מוגבלות ואף השתתפו בתוכנית יחד עם הצוותים המפתחים, למציאת הפתרון הנכון והיעיל ביותר עבורם. צוות אחד פיתח פתרון עבור מורה מהעיר, שמתנייד בכיסא גלגלים, שיסייע לו להרים בקלות וביעילות חפצים כמו טלפון או מפתח במקרה שהם נופלים לקרקע בעזרת מוצר מותאם לשימושו, הכולל משאבת ואקום חשמלית. הצוות השני פיתח עבור נערה עם תסמונת גנטית, שמתבטאת בתפקוד הדומה ל-CP, קונסולה ייעודית בעלת מקשים גדולים ומונגשים, המונחת על השולחן או על הרצפה, שבאמצעותה היא יכולה להפעיל מגוון משחקים, לעבוד עם טאבלט ולבחור לעצמה את המוזיקה שהיא רוצה לשמוע. קונסולה ייעודית. צילום: עמוס לוזון הצוות השלישי פיתח מרחב ויסות חושי, המיועד לילדי גן תקשורת בעיר (וכבר זוכה להתעניינות של גנים נוספים בעיר). מדובר במתקן טיפולי, הבנוי מעץ ובדים מרופדים ונעימים, שהילד יכול להיכנס אליו לבדו, או יחד עם מטפל, על מנת להירגע. המתקן חזק דיו על מנת להחזיק ערסל, ויש בו מגוון כריות ושמיכות נעימות, צעצועים רכים ואוזניות שמטרתם להקל על הילד בעת שהוא חווה חרדה או מצוקה. לדברי סגנית ראש העיר לשעבר וחברת מועצת העיר, עו"ד כינרת אלישע כהן, "ליוויתי את הקמת מרכז המייקרים החל משלב קבלת המקום ועד להתקנת המזוזה. זה היה מורכב, מאתגר, אבל שווה כל רגע של מאמץ, ואני גאה לראות את התוצרים המדהימים שיצרנו כאן בשיתוף הקהילה בארבעה חודשים של עבודה. זהו מרכז ייחודי שלא קיים בשום עירייה אחרת, ואין לי ספק שיהווה פיילוט לערים נוספות. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לכל השותפים שלי בהנהלת העירייה".