כשהיה נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ אמר שהביטקוין הוא "לא כסף", ביקר אותו כ-"תנודתי מאוד ומבוסס על כלום", והזהיר שהוא יכול להיות כר פורה לפעילויות בלתי חוקיות. "יש לנו רק מטבע אחד", אמר טראמפ ב-2019, "והוא הדולר". אלא שכעת הוא מדבר לגמרי אחרת. הנשיא לשעבר היה הנואם המרכזי בוועידה השנתית של קהילת הביטקוין, שהתכנסה אתמול (ש') בנאשוויל, טנסי. הוא הבטיח לקדם את התחום אם וכאשר הוא ייבחר לבית הלבן, ויצא נגד המדיניות בנושא הקריפטו של הממשל הנוכחי, כולל סגנית הנשיא, שמועמדת מולו הפעם – קמלה האריס. עם זאת, הכותרת המרכזית מדבריו הייתה הבטחתו למשתתפי הכנס שהוא יפטר את יו"ר הרשות האמריקנית לניירות ערך (SEC), גארי גנסלר, ביומו הראשון בתפקיד. הדברים זכו למחיאות כפיים סוערות מצד הקהל, שזועם על גנסלר, שלטענת קהילת הביטקוין ניסה "להרוג" את המטבע – בין היתר באמצעות תביעות משפטיות נגד שתי החברות הגדולות בתחום הקריפטו, קוינבייס וביינאנס. על פי טראמפ, גנסלר, שמונה על ידי ג'ו ביידן, משקף את המדיניות של הנשיא הנוכחי ושל האריס שכאמור, מתמודדת עם טראמפ על הכניסה לחדר הסגלגל. "האריס מתנגדת לביטקוין", קבע טראמפ, על אף שהיא עצמה לא הביעה כל עמדה בנושא. המדיניות של טראמפ בנושא הקריפטו טראמפ מקדם מדיניות לטובת חברות קריפטו, בהן מינוי יו"ר SEC ידידותי למטבעות קריפטוגרפיים, הקמת מועצה מייעצת לממשל בתחום, איסור על הבנק המרכזי של ארצות הברית להנפיק מטבע קריפטו ואגירת מטבעות ביטקוין על ידי הממשל עצמו. לדברי המועמד הרפובליקני, "אני מתחייב בפני קהילת הביטקוין שביום שבו אושבע לנשיא, מסע הצלב של ביידן והאריס נגד הקריפטו יסתיים. ברגע שבו אושבע, התביעות והמלחמה בקהילה שלכם ייפסקו". טראמפ התקבל בכנס בחום רב, והוא אהוד על רבים מקהילת הקריפטו בכלל והביטקוין בפרט מזה כמה חודשים, לאחר שהפך את דעתו והחל להתייחס בחיוב לתחום. לא ברור האם הוא באמת חושב כך, או שזה עוד ניסיון לכבוש קהל לקראת הבחירות לנשיאות בנובמבר הקרוב והאפשרות שהוא יחזור לבית הלבן. כך או כך, הקמפיין שלו מקבל תרומות באמצעות ביטקוין, ומקור יודע דבר אמר ל-CNN כי הקמפיין של טראמפ כבר גייס מטבעות ביטקוין בסכום שווה ערך לארבעה מיליון דולר. קהילת הביטקוין עושה שתדלנות (לובינג) רבה, במיוחד לקראת הבחירות בנובמבר והמדיניות של הממשל הבא, וצפויה להשקיע בכך 160 מיליון דולר עד סוף השנה.

איראן עומדת מאחורי קמפיין השפעה חדש, המנסה להטיל פחד על חברי המשלחת הישראלית לאולימפיאדה בפריז, כך לפי מערך הסייבר הלאומי. לפי חקירת המערך, קבוצת האקרים שלוחי איראן פתחה ערוצים ברשתות חברתיות, בהם פרסמה מידע אישי על חברי המשלחת וכן שלחה מסרוני הפחדה. הקמפיין בוצע תוך ניסיון התחזות לארגון צרפתי בשם GUD.  המערך פעל להסרת הערוצים באמצעות יחידת הסייבר של פרקליטות המדינה. אנשי המערך עובדים מול הוועד האולימפי הישראלי ואגף הביטחון והחירום במשרד התרבות והספורט, בהנחיות הגנה על חברי המשלחת.  לדברי גבי פורטנוי, ראש מערך הסייבר הלאומי: "איראן מנצלת תחרות ספורטיבית בין-לאומית, א-פוליטית, כדי לקדם פעילות טרור דיגיטלי על ישראל ועל זכותה להשתתף בתחרויות אלו". מיקי זוהר, שר התרבות והספורט, ציין כי "שוב אנו נחשפים לניסיונות של ראש הנחש האיראני להלך אימים על ספורטאים וספורטאיות ישראליות ולהפעיל טרור פסיכולוגי בגרוש על המשלחת המדהימה שלנו". Israel’s ???????? Olympic delegation is on its way to Paris. Good luck ???? pic.twitter.com/2XtMjyrBdU — Iris (@streetwize) July 22, 2024 המשחקים המחוברים אי פעם המשחקים האולימפיים בפריז 2024 הם המחוברים ביותר אי פעם: מערכות אחוריות, מערכות פיננסיות, תשתית לאומית קריטית, תשתית עירונית, טכנולוגיות ספורט, טכנולוגיית שידור, מערכות מרצ'נדייז וכרטוס. המשמעות: סיכוני הסייבר הם בבירור גבוהים יותר מבעבר. חברת מודיעין השוק העולמי IDC צופה כי ההכנסות משירותי אבטחה בכלל אירופה – למעט צרפת – יגדלו ב-57 מיליון דולר השנה, בשל אירוח המשחקים האולימפיים בפריז. "פושעי סייבר ממנפים אירועי ספורט עולמיים, כמו המשחקים האולימפיים, כדי ליצור איומים ממוקדים חדשים על עסקים ואזרחים. זאת, בידיעה שהקורבנות מוסחי דעת לעתים קרובות יותר, ונוטים להתפתות להונאות הקשורות להנדסה חברתית", אמר ריצ'רד ת'רסטון, מנהל מחקר, שירותי אבטחה אירופיים ב-IDC. "נראה רמה חסרת תקדים של איומים שיופיעו במהלך המשחקים האולימפיים בפריז. אלה יתמכו במגוון מניעים, פיננסיים ופוליטיים, של התוקפים לסוגיהם. הם יתקפו לא רק את הארגונים הקשורים באופן ישיר למשחקים האולימפיים אלא גם לארגונים אחרים לא קשורים", המשיך ת'רסטון. "למרבה המזל", ציין, "ארגונים רבים בצרפת פעלו כדי להאיץ את רמת אבטחת הסייבר שלהם לקראת המשחקים. המטרה של כלל השחקנים היא להפחית את הסיכון למשחקים עצמם". "האיום בסייבר", סיכם, "מתרחב למגוון גדול של יעדים פוטנציאליים, מעבר לתשתית האולימפית עצמה. הוא כולל יעדים כמו רשתות נייחות וניידות בפריז, תשתיות תחבורה וחברות, בתי מלון ותעשיית הפנאי ורשתות פיננסיות. שחקני האיומים יתקיפו עם מערך שלם של טקטיקות, טכניקות ונהלים: החל מכופרות, עבור במתקפות לקצירת נתונים, ניצול פרצות ביישומים, הנדסה חברתית, מתקפות פישינג מותאמות ונכן מתקפות DDoS, מניעת שירות מבוזרת, שמטרתן להפיל שירותים מקוונים". גבריאל אטאל, ראש ממשלת צרפת, אמר ביום ה' האחרון כי "התקפות סייבר על המשחקים הן בלתי נמנעות – אך צרפת תעשה הכל כדי להגביל את השפעתן". "Nous sommes une cible": pour Gabriel Attal, "il y aura des cyberattaques" durant les JOhttps://t.co/MSC148cX2S pic.twitter.com/V6X2U9Bftx — BFMTV (@BFMTV) July 26, 2024 מלחמה בריגול סייבר הרשויות הצרפתיות פתחו באחרונה במבצע גדול לניקוי מערכות המחשב במדינה מנוזקות, שהשפיעו על כמה אלפי משתמשים, ועשו זאת "במיוחד למטרות ריגול", כך הודיע ​​התובע העליון של פריז זמן קצר לפני תחילת האולימפיאדה. "מבצע החיטוי", כך הוא מכונה, נערך כבר שבוע ויימשך כמה חודשים. משרד התובע בפריז לא מסר אם המבצע קשור ספציפית לאולימפיאדה. -US charges Andariel member for ransomware attacks -France "disinfects" PlugX victims -New DNS attack impacts 1/4 of DNS resolvers -EU MP targeted with Candiru spyware; Podcast: https://t.co/mVept2pauO Newsletter: https://t.co/NDEedHYXpO Mastodon thread: https://t.co/Tbv0WbWSz8 pic.twitter.com/228cpfHp8y — Catalin Cimpanu (@campuscodi) July 26, 2024 הרשויות בצרפת חוקרות רשת בוטים, החשודים בהדבקה של כמה מיליוני קורבנות ברחבי העולם, כולל לפחות 3,000 מכשירים בצרפת, עם נוזקות PlugX. המטרה העיקרית של הקמפיין הזה היא ריגול. PlugX היא רוגלה ישנה המאפשרת לתוקפים גישה מרחוק למערכות הקורבן. היא קיימת מאז 2008 והייתה בשימוש בעיקר על ידי האקרים בחסות סין. ב-2020, קבוצת ההאקרים המקושרת לסין, Mustang Panda, הוסיפה לנוזקה יכולת, שאפשרה לה להתפשט דרך רכיבי USB. באפריל השנה, חוקרי חברת אבטחת הסייבר Sekoia תפסו שרת שליטה ובקרה המקושר ל-PlugX, וגילו שהרוגלה התפשטה ליותר מ-170 מדינות. Sekoia פיתחה פתרון ל"חיטוי" מרחוק של מחשבי הקורבן, וצרפת ומדינות אחרות עושות בו שימוש.

שם ותפקיד: שרון זימן, שותפה ומובילת תחום השיווק בקרן YL Ventures. ותק בתפקיד: שנתיים כשותפה, שמונה שנים בקרן. תפקידים קודמים: CMO. השכלה ושירות צבאי: שירתי בתפקיד מבצעי ביחידת המודיעין 8200 בצה"ל והמשכתי תקופה נוספת לשירות קבע ביחידה. במהלך שירותי הצבאי נחשפתי לעולמות הטכנולוגיה, אשר בהמשך הובילו אותי להשתלב בתחום ההיי-טק והון הסיכון. סיימתי תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודי התואר הראשון, הייתי פעילה במספר מסגרות לימודיות וחברתיות, כגון חברוּת במועצת הסטודנטים למשפטים, אשר פעלה לייצוג הסטודנטים למול סגל הפקולטה ושיפור התנאים ומענה לצרכים של הסטודנטים; חברוּת בכתב העת של הפקולטה למשפטים; וכן שימשתי כעוזרת מחקר לפרופסור למשפט בינלאומי. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? במסגרת שירותי הצבאי ביחידת 8200, נחשפתי לתחומי הטכנולוגיה, ובהמשך במהלך עבודתי ב-IVC Research Center – חברת מחקר לתחום ההיי-טק וההון סיכון בישראל –  נחשפתי לעולם ההשקעות. לאחר מספר שנים כעורכת דין במחלקת ליטיגציה מסחרית, החלטתי לשלב את יכולותיי המקצועיות והיכרותי עם תעשיית ההיי-טק וההון סיכון, יחד עם תשוקתי לעולם השיווק, והצטרפתי לקרן YL Ventures כדי להקים ולנהל את פעילות השיווק של הקרן. באותה עת, תחום השיווק בקרנות הון סיכון היה עדיין בחיתוליו. כיום, מונה צוות השיווק בהובלתי חמישה אנשים, מומחי שיווק מדיסציפלינות שונות, אשר אחראים על קידום המותג של הקרן בישראל ובארה"ב וכן על חיזוק קשריה של הקרן בתעשיית הסייבר הגלובאלית, ומהווים זרוע שיווקית מלאה עבור חברות הפורטפוליו הצעירות של הקרן. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? לצערי ישנם עדיין פערי ייצוג מגדריים משמעותיים בתעשיית ההיי-טק. תת הייצוג הכללי של נשים בתפקידים טכנולוגיים נטוע, בין היתר, בחוסר הייצוג הנשי בחינוך, בהכשרות ובתפקידים טכנולוגיים בצה"ל ובאקדמיה. מגמות אלו "זולגות" בהמשך לתעשייה עצמה. בחברות סטארט-אפ צעירות מנהלים נוטים להעדיף עובדים הדומים להם, עימם יש להם היכרות מוקדמת. כך נוצר מצב, בעיקר בחברות טכנולוגיות, שמנהלים מגייסים לחברות שלהם אנשים ששירתו עימם ביחידות טכנולוגיות, ובכך מנציחים פערים שהיו קיימים קודם לכן בצבא. תופעה זו מובילה בהכרח למיעוט של נשים בחברות צעירות, וכך הן לא נמצאות בחזית הקידמה הטכנולוגית, וגם פחות בתפקידי ניהול. כיום, לשמחתי, קיימת בתעשיית ההיי-טק, ובפרט בתעשיית הסייבר, יותר מודעות לצורך בקידום שוויון מגדרי ויש פעולות יזומות לשילוב של יותר נשים בתפקידים טכנולוגיים. אנחנו כקרן מדגישים את הצורך לפעול כבר מהשלבים המוקדמים ביותר של חברות הסטארט-אפ שלנו על מנת לוודא זאת. בפועל, חוסר ייצוג נשי במוקדי קבלת החלטות בהיי-טק משפיע לרעה על החברה הישראלית כולה, ולכן בראייתי יש לכולנו אחריות לפעול בנושא. האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? באופן אישי אני שמחה שלא חוויתי אפליה  על רקע מגדרי. לאורך הקריירה שלי זכיתי ליחס מקצועי ושיוויני, הן ממעסיקי והן מהיזמים והשותפים שאנחנו עובדים איתם בקרן באופן יומיומי. מדובר בסקטור תחרותי ודינמי, שבו שמים דגש על מקצועיות ולא על מגדר. בנוסף, בפרט בקרב יזמים, אנחנו רואים דור שבו גוברות ההבנה והחשיבות של שיוויון מגדרי, והמודעות לנזקי האפליה לתעשייה ולחברה בכללותה. יחד עם זאת, אף שהתחושה שלי היא שאפליה היום היא פחות מכוונת אלא תוצר של פערי ייצוג מוקדמים, הרי שהיעדר ייצוג שוויוני נוכח מאוד במוקדי קבלת החלטות חשובים, ואנחנו עדיין לא רואים מספיק נשים בתפקידי מפתח וניהול בהיי-טק. ככל שיהיו יותר ויותר נשים בתפקידים ניהוליים בכירים, כמו שותפות בקרנות או מנכ"ליות, הדבר יסייע לנשים אחרות בתעשייה לשאוף ולפעול באופן אקטיבי לשם כך.

"מערכי המחשוב הממשלתיים השתנו בכל הקשור לבינה מלאכותית בכלל ולבינה מלאכותית יוצרת בפרט. מושגים אלה הם בממשלה כבר לא בגדר באזזז, הם לא מילה מקוללת, כפי שהיו לפני עשור, אלא הפכו להיות לחם חוקנו", כך אמר ליאור אשכנזי, מנמ"ר משרד התיירות. אשכנזי דיבר במסגרת וובינר שנערך ביוזמת אנשים ומחשבים. הוא התקיים היום (א') ודן בנושא "כשהטכנולוגיה מחפשת אתגר – כיצד מיישמים AI בארגונים". מנחה המפגש הווירטואלי היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, שציטט מחקר של STKI, שלפיו רק כחמישית מהארגונים העלו לאוויר מודל מתקדם של בינה מלאכותית. לדברי אשכנזי, "המלחמה תפסה את רוב משרדי הממשלה במוכנות חלקית מאוד, ואנחנו, במשרד התיירות, לקחנו על עצמנו לטפל ב-84 אלף תושבים ותושבות מבין אוכלוסיית המפונים". "כבר כיום", אמר, "יש AI במקומות שונים בממשלה, גם אם בעצימות נמוכה. אלא שיש להכין לכך תשתיות מתאימות, להביט על המשתמשים כעל לקוחות ולתת את הידע הנכון. יש לבצע הכשרת עובדים בתוך הבית, כי קשה להעסיק מומחי ידע מחוץ לממשלה". "הגדרנו מדדי הצלחה לפרויקטים בתחום", ציין אשכנזי. "אנחנו עוקבים כדי לראות את היישום משתפר. כמו כן, אנחנו מקפידים לטפל בהיבטי אבטחת מידע והגנת הפרטיות, לצד נטרול של חששות והתנגדויות. גם אנשי הטכנולוגיה נדרשים לשנות את עצמם ואת תפיסתם". "מפות חום" לעולם התיירות – בעזרת הטכנולוגיה החמה לדברי אשכנזי, "בעזרת כלים מהתחום החם של הבינה המלאכותית בנינו 'מפות חום' לעולם התיירות, על מנת להבין מה קורה בתחום. כך, אנחנו נערכים כבר בימים האלה לקראת 2025, שעליה הכריז האפיפיור כ-'שנת היובל' של העולם הקתולי. אנחנו נערכים כמו שנערכנו לשנת 2000, שבה, לצד האפיפיור, הגיעו ארצה כ-900 אלף מאמינים, שביקרו באתרים המקודשים לנצרות". "בנינו 'מוקד תיירות' וירטואלי והטמענו בו רכיבי GenAI", אמר. "בחרנו 10 עיריות עיקריות, שאנחנו נוטלים מהאתרים שלהן תוכן, מתרגמים אותו לשפות שונות וכך מספקים לתיירי הפנים יכולת לדעת מה קורה בעיר, למשל בהיבטי תחבורה או תרבות". אשכנזי ציין כי "עבור תיירי החוץ, מדובר בתהליכים אחרים. יש לנו כלי AI שמזהים עומסים בלשכות השירות, יכולים לדעת על תקלות באזורי תיירות ומאפשרים לקבל שירות. אנחנו ממתינים להפסקת האש כדי להתחיל ולהיערך לתיירות החוץ. לפני הקורונה ביקרו בארץ כ-4.3 מיליון תיירים בשנה, וב-2023 הנתון עמד על 3.8 מיליון, שהיה גדל אילולא המלחמה". הוא אמר כי "האתגרים שלנו ובכלל בעולמות הבינה המלאכותית הם רמת אמינות הנתונים והאיכות שלהם; היערכות ברמת התשתית; ואינטגרציה למול מערכות קיימות, לטובת ייעול התהליכים ושיפור מתמיד ברמת השירות". "עולם התיירות הוא הראשון להיפגע ממצבי חירום, והאחרון להתאושש", סיכם אשכנזי, "אבל אנחנו בונים על התאוששות מהירה, כפי שקרה בתום מגפת הקורונה. ה-AI תסייע לנו להגנה על מידע רגיש, ותקדם את השוויון וההוגנות בשירות הציבורי, עם שקיפות בקבלת החלטות אוטונומיות. מי שלא ירכב על הגל של ה-AI ימצא את עצמו מחפש מחוזות אחרים". עוד השתתפו בוובינר: חנה שילדר, סגנית מנמ"ר ומנהלת מגזר דיגיטל ואנליטיקה בחברת החשמל; עמית ערוסי, סגן מנמ"ר נתיבי ישראל; אודי טרבולסקי, סמנכ"ל הטכנולוגיות של עיריית תל אביב-יפו; עידן דמרי, מנמ"ר אשכול רשויות שורק דרומי; אילן ינובסקי, סמנכ"ל פתרונות אסטרטגיים ב-נס; וזאב גרינברג, מנהל פרויקטים בכיר ל-AI וענן בנס קלאוד.

עדו ביגר, סמנכ"ל הטכנולוגיות והדאטה של דלק יו.אס, נבחר באחרונה לאחד מעשרת משפיעני הדאטה המובילים בארצות הברית. את הבחירה הוביל ארגון DataIQ הבינלאומי, שבסיסו בלונדון, והוא מהווה קהילת מומחי המידע והאנליטיקה מהגדולות בעולם. ביגר נמצא במקום העשירי בדירוג, כשמוביל את הרשימה סאטיש מות'וקרישנאן, המנמ"ר ומנהל הדאטה והדיגיטל הראשי של אליי פייננשאל. עוד ניתן למצוא בעשירייה הראשונה את סמנכ"לי הדאטה של פרוקטור אנד גמבל, טי מובייל, יוניברסל ועוד. בחירתו של ביגר נבעה בשל כמה פרויקטים שיושמו בבתי הזיקוק ובתהליכי הליבה של החברה ברחבי ארצות הברית, ובראשם דיגיטציה מונחית נתונים, שכוללת שילוב טיסות רחפנים מרוחקות לזיהוי מוקדם של תקלות המבוססות על AI, וזיהוי אנומליות. בפתרונות הטכנולוגיים הללו משולבות הטכנולוגיות של כמה חברות היי-טק ישראליות, שמהוות חלק מפורטפוליו קרן ההשקעות של דלק יו.אס. ביגר הוא בעל ניסיון רב בעולמות הדאטה והדיגיטל: הוא הקים את ההכשרה הראשונה בישראל לתפקיד מנהל דאטה ראשי, במסגרת חטיבת לימודי ההיי-טק והסייבר של אוניברסיטת בר אילן, בהובלת ערן שחם. תפקידו הראשון כמנהל דאטה ראשי היה ב-יס, שם הוא ניהל את אגף המידע והאנליטיקה, ואליה חזר לאחר שהות קצרה בארצות הברית בשנים 2016-2017, שבהן הוא עבד עם בנקים מהגדולים בעולם, דרך חברה בת של מטריקס. את תפקידו השני כמנהל דאטה ראשי עשה באל על, במשך שנתיים, לפני שהתמנה בתקופת הקורונה לסמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה ושימש בתפקיד הכפול – CIO ו-CDO. משם הוא עבר לדלק יו.אס, על מנת לנהל את חטיבת הטכנולוגיות ואת תחום הדאטה, ולשמש כמנכ"ל קרן ההשקעות של החברה. לאורך כל התקופה ביגר משמש כנציג של ישראל בפורום שגרירי הדאטה של CDOIQ, שהוקם לפני כ-18 שנה ב-MIT. הפורום מעצב את התפקיד ברמה הגלובלית ומצוי במעל 100 מדינות. בישראל יש כיום מעל 40 סמנכ"לי דאטה – צמיחה משמעותית מאוד מ-2017, אז בוצע המינוי הראשון לתפקיד. ביגר מתגורר בנאשוויל, טנסי שבארצות הברית.

קבוצת אמת, המתמחה בשירותים מקצועיים ובפיתוח והטמעה של פתרונות טכנולוגיים בסביבות ארגוניות מורכבות, ממשיכה במגמת צמיחה והתרחבות משמעותית בארץ ובעולם. אמת מציעה קשת רחבה של מוצרים אינטגרטיביים ומספקת פתרונות מותאמים מקצה לקצה בכל תחומי הטכנולוגיה הארגונית, ובכלל זה תוכנה ודיגיטל, אינטגרציה של תשתיות IT בענן ובסביבה מקומית, סייבר ואבטחת מידע, דאטה ואנליטיקה ועוד. הקבוצה ממשיכה להתרחב ומגייסת כ-200 עובדים חדשים.  מרבית המשרות הן לתפקידים טכנולוגיים, לרבות מפתחי פרונט-אנד ו-פול-סטאק, אנשי דב-אופס, מומחי Splunk, מומחי אבטחת מידע ותקשורת, אנשי דאטה, ועוד. מטה הקבוצה ברמת גן, והיא מפעילה משרדים באתרים שונים בארץ: פתח תקוה, תל אביב, חיפה וראש העין. חלק מהמשרות מתאימות לעבודה היברדית, וחלקן מיועדות לעבודה במשרדי הלקוחות ברחבי הארץ. מגייסת בארץ ובמזרח אירופה. אמת מחשוב. "עדות אופטימית ליציבות והחוסן של המשק הישראלי" קבוצת אמת נסחרת בבורסה של תל אביב ונמצאת בשליטת קרן FIMI מאז 2021. החברה מעסיקה למעלה מ-1,400 עובדים בישראל ובחו"ל, וממשיכה להרחיב את פעילותה ולחזק את מעמדה בשוק. החברה משרתת למעלה מ-1,500 ארגונים בכל מגזרי המשק, כולל בנקים, חברות ביטוח, חברות תקשורת וטכנולוגיה, תעשייה, מוסדות בריאות, המגזר הביטחוני ומשרדי ממשלה. אמת, שבשנת 2023 חצתה את רף ההכנסות של 1.4 מיליארד שקל, ממשיכה להציג צמיחה יציבה ומתמשכת. החברה מתגאה בפורטפוליו עשיר של מוצרים מכ-80 יצרני טכנולוגיה מובילים, ומשמשת כשותפה עסקית ומקצועית מובילה של ספקי פתרונות בולטים בעולם. אנדרס ריכטר, המכהן כמנכ"ל הקבוצה מאז אוקטובר 2023, התייחס לנושא הצמיחה והגיוס ואמר: "הצורך בגיוס מספר כה משמעותי של עובדים נובע הן מזכייה בפרויקטים חדשים והן מגידול בצורך של לקוחות במיקור חוץ. אנחנו רואים פעילות משמעותית במגזר הביטחוני, וכן במגזר הפיננסי ובמגזרים נוספים. בימים קשים אלו, אני רואה בהתרחבות הזו עדות אופטימית ליציבות והחוסן של המשק הישראלי. יש לנו תפקיד מפתח הן בשמירה על המשכיות עסקית ומובילות טכנולוגית של הארגונים והן בחיזוק העורף באמצעות היצע מגוון של מקומות עבודה, ועל כך אני גאה מאוד". החברה מסרה שהיא "ממשיכה להשקיע בהרחבת פורטפוליו הפתרונות וסל השירותים שלה, הן בצורה אורגנית והן על ידי רכישות, תוך שמירה על איכות ומצוינות בכל תחומי פעילותה, וכמו כן מרחיבה את פעילותה לחו"ל". כך לדוגמה, אמת השלימה לאחרונה את רכישת EAG Global Tech Operations האירופית, אשר מספקת שירותים טכנולוגיים מקצועיים ומנוהלים ללקוחות באירופה, ישראל וארה"ב. בנוסף מגייסת קבוצת אמת גם כ-50 אנשי מקצוע במזרח אירופה. "הצמיחה המתמשכת שלנו מאפשרת לנו להציע מגוון רחב של תפקידים ואפשרויות קריירה. אנו מחפשים מומחים ומומחיות טכנולוגיה, עם חשיבה יצירתית ויכולת פתרון בעיות ומזמינים מועמדים ומועמדות מכל הרקעים והניסיון להגיש מועמדות ולהיות חלק מהצמיחה וההצלחה שלנו. זו הזדמנות נהדרת להצטרף לחברה מובילה בתעשייה, לעבוד על פרויקטים מאתגרים ומשמעותיים, ולהשפיע על עתיד הטכנולוגיה בישראל ובעולם", הוסיף ריכטר. החברה מבטיחה תהליך גיוס מהיר, יעיל ושקוף, עם דגש על התאמה מקצועית ותרבותית לערכי החברה ולחזונה. לרשימת המשרות בקבוצת אמת

הפעילויות של סאפ בישראל לא ייכללו בגל הפיטורים שהחברה צפויה להוציא אל הפועל – כך נמסר היום (א') לאנשים ומחשבים מהוועד של עובדיה בארץ. יצוין כי החברה עצמה סירבה למסור התייחסות, מאחר שסאפ לא מוסרת מידע על פיטורים ברמת מדינה. גד רביד, יו"ר ועד העובדים, מסר כי "בסאפ ישראל יש ועד שעוקב אחרי ההתפתחויות הגלובליות, וכחלק מהסיכומים שאליהם הגענו עם ההנהלה, לא צפויים פיטורים בחברה בישראל". על פי הוועד, הכוונה היא לשתי הפעילויות של החברה בארץ: חברת סאפ ישראל ומרכז המו"פ המקומי של הענקית מגרמניה, סאפ לאבס ישראל. סאפ הודיעה בשבוע שעבר כי היא מרחיבה את גל הפיטורים שעליו הכריזה החברה בינואר האחרון, וכי בסיכומו של דבר יפוטרו עד 10,000 עובדים. זאת, על אף שהחברה סיימה את הרבעון האחרון עם תוצאות עסקיות טובות. הפיטורים יבוצעו בגלל ההתמקדות של סאפ בזמן האחרון בקיצוץ בהוצאות.

שמונה חברות סטארט-אפ סיימו באחרונה את המחזור השני של תוכנית ההאצה שמפעילות המעבדה ותוכנית אימפקט של סופרסוניק קפיטל יחד עם תוכנית הכוורת, בתמיכת אמזון. המעבדה היא אקסלרטור לסטארט-אפים, שהתמקד במחזור זה בחברות אימפקט בעלות מודל עסקי מוכח. הסטארט-אפים המשתתפים בתוכנית מקבלים מסגרת והשקעה שכוללות סדנאות ייחודיות ומתקדמות, פיתוח כלים לגדילה ועוד. גם במחזור הראשון של התוכנית השתתפו שמונה חברות, כאשר שש מתוכן גייסו גיוסי המשך. הכוורת היא המרכז ליזמות וחדשנות חברתית מבית קרנות הביטוח הלאומי והג'וינט, שמטרתו לקדם גישה של חדשנות פתוחה, כדי להביא פתרונות לאתגרים החברתיים הבוערים של מדינת ישראל. סופרסוניק קפיטל היא חברת השקעות, שמשקיעה בחברות סטארט-אפ בשלב ההתחלתי ומייצגת מספר Family Offices בינלאומיים, שמשקיעים בחברות שנמצאות בשלב מתקדם בהתפתחותן. מובילי התוכנית הם גיל שורקה ודני גלושנקוב מסופרסוניק קפיטל, וענבל פליער מהכוורת. לדברי שורקה, "בתהליך המיון למחזור השני של התוכנית היה לנו חשוב להתמקד בחברות סטארט-אפ עם אימפקט לאומי ועכשווי, שרלוונטי לאתגרים הלאומיים. הפידבק שקיבלנו מהיזמים בתוכנית מחזק אותנו להמשיך ולפתח את המוצר הייחודי שבנינו". החברות שסיימו את המחזור השני של התוכנית Watoobi – מייסדת: מיכל טייטלר. פלטפורמת מנטורינג דיגיטלית מבוססת דאטה וטכנולוגיית AI. החברה בונה תוכניות מנטורינג מרובות משתתפים עבור מוסדות להשכלה גבוהה, תוכניות תעסוקה ממשלתיות ועוד. Enola – מייסד: יונתן ויינברג. פלטפורמה חכמה שמחברת משפחה, קהילה וחברה לתמיכה יעילה ואפקטיבית, ולניהול בשעת משבר. Wellplay – מייסד: אביב קושניר. פלטפורמה דיגיטלית לתמיכה נפשית עצמית של המטופל, המבוססת על פסיכודרמה ו-AI. החברה משתפת פעולה עם שירותי בריאות כללית ויבמ. Vica – מייסדים: רועי פרל וצחי גלצר. פלטפורמה למטפלים ומנחי קבוצות בתחום בריאות הנפש, שנותנת כלי טיפול משמעותיים בעבודה קבוצתית ו/או עבודה אונליין. B-Balance – מייסד: עוז צור. אפליקציה שמזהה את רמת הסיכון לנפילה ומציעה תוכנית תרגול שיווי משקל מותאמת אישית. הטכנולוגיה של החברה הוכחה מחקרית כיעילה, והיא מיועדת לשימוש מסחרי בבתי חולים, קליניקות, חברות סיעוד ומרכזי דיור מוגן. SkillsX.ai – מייסדים: דרור אוברמן והדר מילר. מערכת שמקנה לבני נוער וצעירים מהפריפריה החברתית מיומנויות וכישורים לפיתוח תפיסת מסוגלות עצמית חיובית, שחיונית להצלחה בעולם משתנה. זאת, באמצעות מסעות אישיים של למידה מבוססת מיומנויות המונחים במנטורינג משותף על ידי בינה מלאכותית ומתנדבים במלכ"רים. Job360 – מייסדות: אמירה קאסם וחני סבג. החברה מסייעת לדורשי עבודה, בפרט מאוכלוסיות מגוונות, לרכוש ולשפר מיומנויות תעסוקה רכות באמצעות פלטפורמת אימון סימולטיבית חכמה, שמציעה למידה, תרגול ומשוב. מחקר מלווה הצביע על עלייה בתחושת המסוגלות התעסוקתית והשתלבות מהירה בעולם העבודה של משתמשים.ות בפלטפורמה. החברה זכתה בתחרות חדשנות ויש לה לקוחות מהארץ. Xtras – מייסד: עמית אוסטרייכר. פלטפורמה לעובדים זמניים. באמצעות טכנולוגיה ייחודית החברה מקשרת בין עסקים לבין עובדים על בסיס הצעות עבודה יומיות, זמניות וחלקיות. המופיעים בתמונה למעלה: בשורה העליונה – מיכל טייטלר (Watoobi), עוז צור (B-Balance), עמית אוסטרייכר (Xtras), דני גלושנקוב (Supersonic Capital), ערבה רז (Enola), וגיל שורקה (סופרסוניק קפיטל). בשורה התחתונה – רועי פרל (Vica), אמירה קאסם (Job360), אביב קושניר (Wellplay), ענבל פליער (הכוורת) ודרור אוברמן (SkillsX.ai).