ביום ה' האחרון בערב, בישראל, פתחו את המסחר בבורסת הנאסד"ק בניו יורק יזהר שי, לשעבר שר המדע והטכנולוגיה, ועו"ד קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאת איגוד התעשיות המתקדמות IATI. באירוע נכחו גם יקי ינאי מנכ"ל ונשיא פלורי, ארז צור ואחרים. לצד פתיחת המסחר מתקיימות הפגנות שהולכות וגדלות ברחבי האוניברסיטאות בארה"ב, בפרט באוניברסיטת קולומביה. הקשר של ההיי-טק הישראלי עם התעשייה בארה"ב חזק ובעל משמעויות רבות עבור מדינת ישראל, העובדה שבימים מורכבים כמו אלה בכירים ישראלים פותחים את המסחר בבורסה העולמית מביעה אמונה משמעותית בקשר בין המדינות. קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת איגוד IATI: "אני גאה בהזדמנות שניתנה לנו ורואה בה דרך מדהימה להציג את החוסן של ענף ההיי-טק הישראלי ותרומתו לכלכלת העולם. הקשר בין הנאסד"ק להיי-טק הישראלי איתן. לא נכנע ללחצים מצד גורמים קיצוניים, נמשיך לצמוח ולגדול ביחד" דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות פתיחת הנאסד"ק. צילום: יח"צ

"בשנות ה-90' ובראשית שנות ה-2000 העולם חווה את מהפכת האינטרנט, ב-2007 את מהפכת הטלפון החכם, עם השקת ה-iPhone הראשון, וב-2017 – את מהפכת הענן. אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכת ה-AI – המהפכה החשובה ביותר בעולם ה-IT. יש לה השפעות מפליגות על עולם אבטחת המידע, כי היא מעניקה לתוקפים יכולות מועצמות – באפס מאמץ. ככזו, הבינה המלאכותית תביא לגידול משמעותי בכמות ובאיכות מתקפות הסייבר", כך אמר בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי. דולב דיבר בכנס Infosec24, שהתקיים אתמול (ג') במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, הוא הוותיק בישראל בתחומו, ונערך זו השנה ה-24. את הכנס הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לדברי דולב, "החלום של כל ארגון הוא שהעובדים שלו יהיו מצטיינים – ובלא מאמץ. כל ארגון רוצה שהעובד שלו יכין תוצרים בזמן קצר וללא כאבי ראש. הנהלות הארגונים רוצות את מרב הרווחים במינימום השקעה. הן שואפות להביא לצמצום ההוצאות על ידי חיסכון במשאב ההון האנושי, בהשגת יתרון תחרותי עבור הארגון, בהוספת כלים ויכולות למקבלי ההחלטות, ובקיצור זמנים של הגעת שירותים ומוצרים לשוק". "העובדים יפסידו בקרב" הוא העריך כי "העובדים יפסידו בקרב זה. בתוך שלוש-ארבע שנים, 30% מהמתכנתים לא יהיו דרושים בשוק. זה יביא להשפעות על כלל שוק ה-IT, וגם על תחום אבטחת המידע והגנת הסייבר. כל ארגון שלא ייערך לקראת מהפכת הבינה המלאכותית בכלל ואל המשמעויות הנובעות ממנה בעולם ההגנה בפרט ימצא את עצמו מול שוקת שבורה". דולב הביא כמה דוגמאות לניתוחים ולהפקת תוצרים ודו"חות על בסיס שימוש בכלי AI – למשל השוואה בין דו"חות שנתיים כספיים של שני בנקים, או ניתוח הפעילות של קבוצת האקרים איראנית. "בסופו של דבר", אמר, "הבינה המלאכותית מסייעת למשתמשים בה לקבל תוצאות יפות ולהשיג את המידע בזמן קצר משמעותית". לדבריו, "על מנת להיכנס באופן הנכון לעולם ה-AI, צריך לדעת כיצד לעשות זאת ואיך לבנות את הארכיטקטורה הנכונה לתחום". "פיתוח קוד בעזרת כלי AI מניב תוצרים יפים" "מערכות הבינה המלאכותית היוצרת, ה-GenAI, הגיעו למקומות ולתוצאות יפים", המשיך דולב. "המקום הכי משמעותי הוא העולם של פיתוח קוד בעזרת כלי AI. מנועים אלה הגיעו ליכולת ביצוע של 70% ממה שעושים מתכנתים בני אנוש, והנתון צפוי לגדול. התוצר הוא מדהים, גם אם נדרש לטפל בקוד שפותח על ידי בינה מלאכותית". הוא ציין ש-"הבינה המלאכותית הביאה להרחבה ולגידול של משטחי התקיפה. מדובר בשלושה מעגלי תקיפה: אלה שנוצרו בשל השימוש של העובדים במערכות בינה מלאכותית; מה קורה בארגון עצמו, כיצד הוא מפעיל יכולות בינה; וכן מה קורה בחוץ – מה עושים המתחרים והתוקפים". כיצד מתמודדים עם האיומים החדשים? לדברי דולב, "כדי לעשות זאת, קודם כל יש לערוך סקר AI מקיף ולבחון את כלל המשמעויות לארגון – למשל, חשש לדליפת מידע רגיש, בשל חשיפת מידע רגיש של הארגון במהלך הכנת מצגות ודו"חות מנהלים. בנוסף, יש לבחון מהם הסיכונים שנובעים משימוש בכלי AI שמתמחים בתרגום מעברית למגוון שפות. עוד יש לבחון את האיומים הנובעים בשל כתיבה ופיתוח קטעי קוד על ידי מפתחי תוכנה, וכן את הפרומפטים שבהם הם משתמשים". הוא ציין יצירת איום אבטחה חדש: "אם אני עובד בחברת אשראי ושואל שאילתה את אחד מכלי ה-AI – למשל, 'איך הארגון יכול להפוך לבנק?', הדבר עלול לחשוף קניין רוחני סודי על כוונותיו העסקיות של הארגון". "יש מגוון איומים שנוצרים בשל שימוש פנימי במערכות בינה מלאכותית: פריצה ישירה; פריצה עקיפה – דרך ספקי שירות; שימוש בקוד לא מאובטח שנוצר על ידי AI; שכלול ברמה של האיומים החיצוניים, למשל שיפור משמעותי באיכות הלשונית של השפה שבה נכתב טקסט הפישינג; פיתוח נוזקות בקוד פתוח, שבעבר לקח שנים לפתח אותן בפרק זמן של ימים; ניצול חולשות קלאסיות; ועוד", אמר דולב. לסיכום הוא ציין ש-"מדובר בתחום שעדיין לא הגענו למלוא ההפנמה של היכולות הטמונות בו, כמו גם האיומים שיבואו איתו".

בזק בינלאומי, אחת מחברות ה-ICT המובילות בישראל וספארקל ישראל, מכריזות בימים אלו על שיתוף פעולה ראשון מסוגו, שבמסגרתו יציעו לחברות ישראליות להקים אתר גיבוי (DR) באחד מאתרי האירוח של ספארקל באתונה. במסגרת הפתרון יציעו בזק בינלאומי וספארקל אירוח בדאטה סנטר באתונה וכן קישוריות עם יתירות באמצעות הכבל התת ימי של ספארקל, MedNautilus, והכבל התת ימי של בזק בינלאומי Jonah, אשר ישמשו להעברת הנתונים באופן קבוע ומאובטח לאתר הגיבוי. הבחירה באתונה כאתר גיבוי עבור חברות ישראליות נובעת מן הקירבה היחסית של יוון לישראל, המאפשרת לבצע רפליקציה של הנתונים באופן מהיר. הפתרון מיועד לחברות ישראליות וגלובליותת הנדרשות או מעוניינות להקים אתר גיבוי נוסף מחוץ לישראל. ספארקל היא חברה בת של תאגיד טלקום איטליה. היא מציעה מגוון רחב של שירותי תשתית וקישוריות גלובלית באמצעות רשת סיבים אופטיים, המתפרסים על למעלה מ-600,000 ק"מ של סיבים ברחבי העולם ובעלת דאטה סנטרים באתרים שונים בעולם, המתחברים ישירות לרשת הסיבים שבבעלותה. באתונה, ספארקל מפעילה שלושה מתקני דאטה סנטר, המארחים חברות מקומיות ובינלאומיות. כל האתרים עומדים בסטנדרטים הגבוהים ביותר ומציעים מגוון שירותים – החל מארון בודד במיקום משותף, כלובים וחדרים מאובטחים, שירותי התאוששות מאסון בתקנים הבינלאומיים המחמירים ביותר. רון גלב, מנכ"ל בזק בינלאומי: "בזק בינלאומי ממשיכה להוות חברה מובילה בשוק ה-ICT המקומי ולהרחיב את שירותיה המוצעים ללקוחות העסקיים בתחומי תשתיות IT ותקשורת הנבחרות. אנו מחזיקים כיום ברשת הדאטה סנטר הגדולה במדינה, עם חמש חוות שרתים ברחבי הארץ, וכעת החיבור בינינו לבין ספארקל יוצר פתרון משלים וסינרגטי למען הלקוחות בישראל. הפתרון של גיבוי המידע בחוות שרתים מחוץ לגבולות המדינה מאפשר לחברות ישראליות הפועלות בזירה הגלובלית לשמור את הנתונים מחוץ לישראל, ובסטנדרטים מחמירים מאוד". לדברי דורון סימה, מנכ"ל ספארקל ישראל: "לקוחות הזקוקים לאחסון המידע שלהם מחוץ לישראל ימצאו מגוון רחב של יתרונות באתרי האירוח ביוון. מעבר לקרבה בין ישראל ליוון, למתקני האירוח המאובטחים ולהעברת הנתונים המגובה באמצעות שיתוף הפעולה עם בזק בינלאומי, הלקוחות ייהנו מפתרון מובנה מקצה לקצה עם one stop shop לכל מרכיבי הפתרון. הלקוחות מקבלים מענה ממרכז שירות הלקוחות של בזק בינלאומי בישראל ושירות הלקוחות באתר ביוון של ספארקל, הפועל 24/7 , כך שבכל בעיה יהיה מענה ישיר ללקוחות, ללא התערבות חברת צד שלישי". מימין: רון גלב, מנכ"ל בזק בינלאומי, דורון סימה, מנכ"ל ספארקל ישראל. צילום: רמי זרנגר, ספארקל (בהתאמה) מירי שורקי, סמנכ"לית עסקים גלובליים בבזק בינלאומי: "בתור חברה שמחזיקה כבר 13 שנים בכבל התת ימי Jonah המקשר את ישראל לעולם, מגיעות אלינו לא מעט פניות מחברות אשר נדרשות להחזיק גיבוי למידע במדינה חיצונית נוספת, ובכך להבטיח את יכולת הגיבוי והשחזור בתקופות של חוסר וודאות. חוסר וודאות זה מהווה זרז נוסף גם בקרב חברות נוספות רבות המתמודדות עם עלייה באיומים כנגדן בשל המלחמה בישראל. הקירבה של יוון לישראל וגם לאירופה, מאפשרת לחברות אלו לבצע את העברת הנתונים מאתר לאתר בצורה בטוחה ומהירה, קרוב לזמן אמת", מוסיפה שורקי. סימה מוסיף, כי "בימים אלה קבוצת ספארקל מניחה את מערכת BlueMed, שתספק קישוריות שרידה נוספת בין תל אביב ישראל, קפריסין, יוון, קטניה ומילאנו באיטליה ומרסיי בצרפת. ההקמה של התשתית החדשה תוסיף נדבך נוסף וחשוב לחיבוריות בין ישראל לאירופה ולמזרח. אנחנו רואים את בזק בינלאומי כשותפה טבעית לפתרון של הגיבוי והאירוח בחו"ל בשל הניסיון הרב וההצלחות המוכחות שלה כחברה המנהלת תשתיות קריטיות דומות להמשכיות עסקית בישראל".

דירקטוריון חברת פוםוום (Pomvom), המפתחת ומספקת פתרונות תיעוד חווייתי דיגיטלי לשוק הגלובלי של פארקי השעשועים והאטרקציות, המחליפים פתרונות צילום אופרטיביים קיימים, אישר השבוע את מינויה של שירה פאיאנס-בירנבאום ליו"רית הדירקטוריון, זאת לאחר כהונה של למעלה משנתיים כדירקטורית בחברה. ב-25 השנים האחרונות מכהנת פאיאנס-בירנבאום בשורת תפקידים ניהוליים בכירים. בין השאר, כיהנה כמשנה למנכ"ל מיקרוסופט ישראל וכמנהלת חטיבת ניהול ביצועים, אסטרטגיה ושיווק וטרנספורמציה דיגיטלית בחברה, כנשיאה גלובלית של חברת הסייבר סימפייר, כמנהלת אגף אסטרטגיה, שיווק ושימור לקוחות בפרטנר תקשורת. כמו כן כיהנה כמנכ"לית וכיזמית חברת חצי חשבון מקבוצת הפניקס ולפני כן, כמנהלת חטיבת הייעוץ האסטרטגי והשיווקי ב-PwC – קסלמן וקסלמן. לפאיאנס-בירנבאום ניסיון של שנים רבות כדירקטורית בחברות ציבוריות בת"א ובנאסד"ק, כמו גם בחברות פרטיות וממשלתיות, ובתחומים מגוונים, הכוללים טכנולוגיות מתקדמות, הנפקות ופיננסים, סמיקונדוקטור, דאטה סנטרים, ביטוח, בנקאות, תעשייה ועוד. ביניהן מכהנת כיום בחברת אודיוקודס (AudioCodes), בחברת AnyVision Interactive – OOSTO ובחברת ריסקיו (RiskQ). פאיאנס-בירנבאום אמרה לאחר מינויה, כי "אני מודה ושמחה על בחירתי ליו"רית דירקטוריון חברת פוםוום, אותה אני מלווה למעלה  משנתיים וחווה מקרוב את חדוות היצירה, ההתפתחות, הצמיחה והחדירה שלה לשווקים ופארקי שעשועים חדשים מסביב לעולם. אני גאה להיות חלק מחברה, המתמקת בקידום נשים לתפקידים משמעותיים ועל הייצוג הנשי של הנהלת החברה, שעומד על יותר מ-50%. בימים אלה אנחנו בעיצומו של מהלך משמעותי וחשוב מאוד בחייה של החברה –  מיזוג עם  הספאק Israel Acquisitions Corp, ומעבר למסחר בנאסד"ק. אני סמוכה ובטוחה שהחברה רק בתחילת דרכה ונכונו לה עוד פסגות רבות לכבוש בהמשך הדרך".

בייטדאנס (ByteDance) – חברת האם של הרשת החברתית התוססת טיקטוק (TikTok) – פתחה במתקפה משפטית כנגד החלטת ממשלת ארה"ב לאלץ אותה למכור את הפלטפורמה שלה, או שפעילותה תיאסר במדינה. ההחלטה, שהתקבלה בשלהי החודש שעבר, אמנם מספקת ארכה למכירת החברה ולהעברת הרשת החברתית מהבעלות הסינית עליה לבעלות מערבית, אך מדובר במאבק מורכב וארוך שרק נפתח כעת. Tiktok is controlled by Bytedance which is controlled by the CCP. https://t.co/yIjxZOvgoI — Michael Ron Bowling (@mrbcyber) May 7, 2024 "הצהרת כוח יוצאת דופן ובלתי חוקתית" טיקטוק ובייטדאנס קראו אתמול (ג') תיגר על ממשלת ארה"ב, בערעור שהגישו על החוק החדש. בעתירתן טענו השתיים כי החוק מפר את זכויות התיקון הראשון לחוקת ארה"ב, התקפות לגבי 170 מיליון משתמשיה האמריקנים. לדבריהן, מדובר ב"הצהרת כוח יוצאת דופן ובלתי חוקתית", המבוססת על חששות מעורפלים ולא מוכחים למאיום על ביטחון הלאומי האמריקני. ההחלטה שכאמור התקבלה כבר על יד הסנאט האמריקני, ושיכולה לפגוע בפעילות אפליקציית שיתוף הסרטונים הפופולרית בארצות הברית, הגיעה באמת לנוכח החששות כי בייטדאנס הסינית משתפת פעולה עם הממשל הקומוניסטי בארץ מוצאה. גורמים אמריקנים טוענים כבר מאז תקופת הנשיאות של דונלד טראמפ כי בייטדאנס מסייעת לסין לרגל אחרי אזרחים אמריקנים באמצעות איסוף הדאטה עליהם בפלטפורמה ושיתופה עם בייג'ינג. לפי ההחלטה, על החברה למכור את פעילותה האמריקנית בתוך תשעה חודשים, או שתעמוד בפני חרם כלל ארצי. אבל מסתבר שבייטדאנס לא מעוניינת להימכר ולהיכנע ללא מאבק. הערעור שלה, שהוגש לבית המשפט לערעורים בארה"ב של מחוז קולומביה, טוען שהמכירה שנכפית על החברה או החרם, אם יוטל, מפרים באופן בוטה את ההבטחה של התיקון הראשון לחופש הביטוי לאזרחים. בערעור נכתב כי "הוראת המכירה הכפויה היא הפרה חסרת תקדים של התיקון הראשון… היא משביתה פלטפורמה המשמשת מיליוני אמריקנים ליצירה, לחיבור ולשיתוף של תוכן על סמך 'חששות ספקולטיביים ופגומים מבחינה אנליטית לגבי נתונים אבטחה ומניפולציה של תוכן'". יצוין כי שו צ'ו, מנכ"ל טיקטוק ובייטדאנס, העיד במרץ 2023 בפני ועדה מיוחדת של הקונגרס האמריקני אשר דנה בהגבלות שהוטלו על טיקטוק בארצות הברית והתעקש שהעלילה כנגד בייטדאנס מופרכת. צ'ו, שנכלל באפריל האחרון ברשימת מאה המשפענים השנתית של המגזין TIME, העלה מיד עם החלטת הסנאט פנייה ישירה למשתמשי טיקטוק האמריקנים, ובה הדגיש כבר אז את אותן טענות לפגיעה בזכויותיהם המגולמת בחקיקה בעניין הפרלטפורמה. Our CEO Shou Chew's response to the TikTok ban: pic.twitter.com/l0RAPJMobK — TikTok Policy (@TikTokPolicy) April 24, 2024 פגיעה בחופש הביטוי והיצירה או אילוץ ביטחוני מחויב המציאות? לפי התקשורת, קרב דוד וגוליית הזה יהיה תלוי בפירוש התיקון הראשון – האם הוא מגן רק על ביטוי הרעיונות והדעות של האמריקנים, או שהוא תקף גם לפלטפורמות עצמן, המעניקות את הזירה להתבטאויות אלו. ובמיוחד יידרש בית המשפט להחלטה האם התיקון תקף גם לשירותים חברתיים שבבעלות גורמים זרים, שאינם אמריקנים. כאמור, לטיקטוק יש יותר מ-170 מיליון משתמשים פעילים בארה"ב, מה שהופך אותה לתופעה חברתית-תרבותית של ממש. הפלטפורמה מהווה כר גידול לטרנדים, מטפחת ביטוי אמנותי ומספקת נקודת השקה לקריירות של משפיעני רשת שונים ומשונים. החרמתה במדינה, כך נטען, תשתיק את הקולות האמריקנים האלה ותייבש מעיין של יצירתיות ובידור. עם זאת, יש מי שמאמינים כי חששות הביטחון של ממשלת ארה"ב אינם מופרכים – לסין היסטוריה של איסוף נתונים וצנזורה, אפילו כנגד בני עמה שלה. בנוסף, בין שתי המעצמות יש מלחמת סחר חריפה שנדמה כי רק מסלימה עוד ועוד. עובדות אלו מעוררות חששות לגיטימיים לביטחון הלאומי. ואולם בין המביעים את הבנתם לדאגת ממשלו של ג'ו ביידן יש בכל זאת מי שמבקשים להבין האם ניתן לטפל בחששות הללו מבלי לפנות לחרם מוחלט, שעלול לחנוק את חופש הביטוי והחדשנות. בייטדאנס, שתמיד הכחישה כל קשר ישיר לבייג'ינג, טוענת שהיא נקטה בצעדים משמעותיים כדי להפחית את סיכוני האבטחה, כולל אחסון נתוני משתמש אמריקנים בשרתים מקומיים בלבד, עם פיקוח של ועדת אבטחה בלתי תלויה. כעת יתבקש בית המשפט לתת את החלטתו בנושא הנפיץ. להחלטה, תהא אשר תהא, צפויות להיות השלכות מרחיקות לכת. היא יכולה ליצור תקדים לאופן שבו ארה"ב מטפלת בפלטפורמות מדיה חברתית בבעלות זרה, בתוך מציאת איזון עדין בין ביטחון לאומי וזרימה חופשית של מידע, או להציג את ארה"ב כממשל קשוח שאינו מעוניין להתפשר ולו במעט על נושאי ביטחון. דבר אחר אפשר כבר לומר בוודאות – המאבק הזה לא יהיה קצר ועוד נכונו לנו שלל פיתולים בעלילה בהמשך הדרך. נעקוב.

"בחלוף השנים חלה עלייה משמעותית בכמות הסביבות הטכנולוגיות השונות והמגוונות שנמצאות בכל ארגון. נוצר מצב שבו לארגונים יש מערכות IT בקרקע (On-prem), בקצוות, בענן פרטי ובאירוח העננים הציבוריים. כל אחת מהסביבות הללו מייצגת 'חיה שונה' עם מאפיינים תפעוליים שונים, וההתמודדות למול כולן יוצרת אתגרים שדורשים התייעלות. מורכבות זו מאוד מקשה על מנהלי ה-IT לפעול ביעילות ובזריזות, והם נדרשים למנגנונים שיעניקו להם רציפות תפעולית – בכל סביבות ה-IT", כך אמר שון פז, מנהל קבוצת הארכיטקטים ברד האט ישראל מבית יבמ. פז דיבר באירוע השקת המשרדים החדשים בישראל של החברה, בפארק אינפיניטי ברעננה, שנערך היום (ד'). כך, לדוגמה, הוא הסביר: "אם פיתחתי אפליקציה ועליי לפרוס אותה גם בענן, אני צפוי לחוות אתגר, מאחר שהיא לא בהכרח נכתבה והותאמה לסביבות ענניות. או אז נדרש פיתוח נוסף, או כתיבה שלה מחדש – לא כל אפליקציה תוכל לעבור לענן כמות שהיא". הוא הוסיף כי "כיום, אפליקציות אף נהיות מורכבות יותר ומכילות יכולות בינה מלאכותית בצורה כזו או אחרת. דבר זה מציב קשיים תפעוליים לארגונים שמעוניינים להריץ אפליקציות לצד מודלי בינה מלאכותית. עולם ה-AI עוטף את כלל ה-IT ונחלק לשניים: מודלים של חיזוי לטובת קבלת החלטות מושכלת, מבוססת נתונים – ובזמן אמת, ובינה מלאכותית יוצרת. ה-AI בכלל מהווה חלק מהאסטרטגיה של רד האט מזה כמה שנים". פתרונות שעונים לאתגר התפעולי ההיברידי פז מנה כמה פתרונות של רד האט שעונים לאתגר התפעולי ההיברידי. אלה הוצגו בכנס העולמי של החברה, שנערך השבוע בדנוור, קולורדו. הפתרונות הם: "RHEL AI – מסגרת עבודה מבוססת קוד פתוח, שנבנתה בשיתוף יבמ בכדי להקל על חיי מהנדסי הנתונים והמפתחים בפיתוח מודלים ולקצר משמעותית את זמני הפיתוח. המטרה שלנו היא שכל אדם עם ידע טכנולוגי מינימלי יוכל לאמן מודל לעצמו. הפתרון כולל את Podman AI Lab – ממשק משתמש שמאפשר פיתוח אפליקציות לצד שימוש במודלים לייעול תהליך הפיתוח; בוט לחידוש אפליקציות ישנות, כולל לגאסי, כך שהן תפעלנה בכל סביבה באופן היברידי, בענן ומחוצה לו. Red Hat Ansible Lightspeed – כלי מבוסס GenAI, שמוצע כחלק מהיצע המוצרים לתפעול זריז יותר וצמצום היקף התקלות. לקוחות יוכלו לתשאל בוט ולקבל המלצות לפתרון תקלות, ואפילו לחסוך קריאה של תיעוד. פלטפורמת Red Hat OpenShift AI, שמאפשרת ניהול יעיל של כל מחזור החיים של הפיתוח, לרבות אינטגרציה עם פתרונות השותפים שלנו, דוגמת אינטל ואנבידיה. כך, אנחנו יוצרים חיבור בין שכבת התוכנה במוצרי חברות השבבים לבין תוכנות רד האט". לדברי פז, "כלל הפתרונות נותנים מענה לאתגרי המפתחים, שעובדים גם עם AI וגם עם GenAI, וכן לאתגרים של מהנדסי הנתונים, שמפתחים את המודלים שעליהם האפליקציה מתבססת – באופן היברידי ושקוף לתשתית התומכת". הוא אמר כי "המטרה של רד האט היא להרחיב את המשימה שהיא החלה בה לפני שנים, ולהחיל את ההתפתחות שהחברה הביאה לה בעולם הקוד הפתוח גם על עולמות הבינה המלאכותית. אנחנו שואפים להביא לשיתופי ידע, לעבודה מבוססת חדשנות ושקיפות, כדי שה-AI יניב יותר ערך, עם פשטות – ועושים כך". לימור אפיק, מנכ"לית רד האט ישראל. צילום: אלישר לימור אפיק, מנכ"לית רד האט ישראל, אמרה באירוע השקת המשרדים החדשים כי "רעיון שיתוף הפעולה עומד במרכז החזון של החברה. זה בא לידי ביטוי ברד האט בשיתוף פעולה בין צוותי הפיתוח והמכירות, מה שמוביל למתן שירות טוב יותר ללקוחות. הטמענו במשרדים החדשים שלנו טכנולוגיה חדשנית ובנינו חללים שונים, שמיועדים לסדנאות ומפגשים, כדי לארח ולהעמיק את הקשר עם לקוחותינו".

מתחת לשמיים זרועי הכוכבים התכנסו באחרונה לציון תחילת האביב אנשי קלאודזון חברת הענן של מטריקס, בשיתוף AWS ו-GUTS – האב החדשנות של הראל ביטוח פיננסים. האירוע התקיים במשרדי קלאודזון, והגיעו אליו סטארט-אפים ישראליים מבטיחים, כדי להרים כוסית (או שתיים…). את פני האורחים קיבלו אורי טבצ'ניק, סמנכ"ל המכירות הגלובלי של קלאודזון, ועידן טמיר, מנהל GUTS – האב החדשנות של הראל לקידום סטארט-אפים ישראליים. בין המשתתפים בלטו יזמי הסטארט-אפ אקסודיגו (Exodigo), המפתחת פלטפורמה למיפוי תת קרקעי באמצעות בינה מלאכותית, שהודיעה לאחרונה על סבב גיוס של 77 מיליון דולר. בין האורחות והאורחים, ניתן היה למצוא גם את מייסדי ומנכ"לי הסטארט-אפים Hexight, Sum&Rise, Sharkio, ThreatOptix, Flagg.Ai, 8200EISP, Simple XY, Choco Inc, United Moving Insurance Services, Stealth, Snowmate, Qint, echo3D, ClapperAI, Valitas VC, MyPiqs, Remembell, Pillar Security, CBI, Compete ועוד רבים וטובים. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה

"מלחמתה" של ארצות הברית בענקית הטכנולוגיה הסינית וואווי לא עוצרת לרגע: לפי דיווח חדש ברויטרס, המתבסס על שלושה אנשים המצויים בנושא, הממשל האמריקני ביטל רישיונות ייצוא של חברות טכנולוגיות, בהן אינטל וקוואלקום, שאפשרו להן למכור שבבים המשמשים למחשבים ניידים ומכשירים ניידים. מקור רביעי נוסף סיפר כי חלק מהחברות קיבלו אתמול (ג') הודעה על שלילת רישיונותיהן באופן מיידי. משרד המסחר האמריקני אישר את דבר שלילת הרישיונות, וציין בהודעתו, כי "ביטלנו רישיונות מסוימים לייצוא לוואווי", אך לא פירט את שמות החברות שרישיונן בוטל. המהלך מגיע לאחר שחרורו בחודש שעבר של המחשב הנייד הראשון של וואווי התומך בבינה מלאכותית, ה-MateBook X Pro, המופעל על ידי מעבד Core Ultra 9 החדש של אינטל. השקת המחשב הנייד גררה אש מצד מחוקקים רפובליקנים, שאמרו כי נודע להם, שמשרד המסחר נתן אור ירוק לאינטל למכור את השבב לוואווי. מתנגדי סין בקונגרס הפעילו לחץ על הממשל לנקוט פעולה קשה נגד וואווי, בטענה שהיא מסכנת את הביטחון הלאומי של ארה"ב. המהלך עלול לפגוע בוואווי, שעדיין מסתמכת על שבבי אינטל כדי לייצר את המחשבים הניידים שלה, כמו גם בספקים אמריקנים שעושים עסקים עם החברה. וואווי הוכנסה לרשימת מגבלות סחר בארה"ב ב-2019 על רקע החשש שהיא עלולה לרגל אחרי אזרחים אמריקנים וכחלק ממאמץ רחב יותר לפגוע ביכולתה של סין לחזק את הצבא שלה ולשמר את מובילותה הטכנולוגית של ארה"ב.  במסגרת מגבלות הסחר נאסר על חברות אמריקניות למכור לוואווי טכנולוגיות ומוצרים אמריקניים אלא באיושר ובקבלת רישיון ממשד המסחר. למרות זאת, ספקים של וואווי קיבלו רישיונות בשווי מיליארדי דולרים למכירת סחורות וטכנולוגיה לחברה, כולל הרשאה אחת שנויה במחלוקת במיוחד, שהונפקה על ידי ממשל טראמפ, שאפשרה לאינטל לשלוח מעבדים מרכזיים לוואווי לשימוש במחשבים הניידים שלה מאז 2020. קוואלקום מכרה לוואווי שבבי דור 4 ישנים יותר למכשירים מאז שקיבלה רישיון בשנת 2020. במסמכים רגולטוריים שהגישה החברה מוקדם יותר החודש, אמרה קוואלקום שהיא לא מצפה להכנסות נוספות מוואווי על השבבים מעבר לשנה זו. עם זאת, קוואלקום עדיין מעניקה רישיונות לפורטפוליו טכנולוגיות ה-5G שלה לוואווי, שבשנה שעברה החלה להשתמש בשבב 5G שתוכנן על ידי יחידת HiSilicon שלה, שרוב האנליסטים מאמינים כי הוא מיוצר תוך הפרה של הסנקציות של ארה"ב. קוואלקום גם ציינה במסמכיה, כי עסקת הפטנטים שלה עם וואווי מסתיימת בתחילת שנת הכספים 2025 שלה וכי היא החלה במשא ומתן לחידוש העסקה. מבקרים טוענים שרישיונות כאלה תרמו לתחייתה מחדש של החברה. וואווי הדהימה את התעשייה באוגוסט האחרון עם סמארטפון חדש המופעל על ידי שבב מתוחכם המיוצר על ידי יצרנית השבבים הסינית SMIC, למרות מגבלות הייצוא של ארה"ב על שתי החברות. הטלפון עזר למכירות הסמארטפונים של וואווי לזנק ב-64% משנה לשנה בששת השבועות הראשונים של 2024, לפי חברת המחקר קאונטרפוינט. רכיבי המכונית החכמים שלה תרמו גם הם לתחייתה המחודשת של וואווי, שרשמה ב-2023 את הצמיחה המהירה ביותר בהכנסותיה מזה ארבע שנים.