"על הממשלה ללחוץ על הגז ולהעלות את הבינה המלאכותית לראש סדר היום הלאומי, לתת לכך את העדיפויות והתקציבים הנדרשים, על מנת שמדינת ישראל תהיה מובילה עולמית בתחום", כך אמרה ח"כ אורית פרקש הכהן (כחול לבן) בדיון שנערך היום (ב') בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. היא ציינה כי "אנחנו לא לבד בשוק ולכן, על הממשלה להיערך לכך שישראל תוביל בעולם בתחום ה-AI – גם בשווי החברות שעוסקות בתחום וגם במהלכים בתוך הממשלה, על ידי הטמעת הבינה המלאכותית במשרדיה, כדי שהאזרח הישראלי יוכל ליהנות משירותים ממשלתיים שמתאימים לאומת הסטארט-אפ". הדיון עסק בבינה המלאכותית ובהשלכותיה על החברה וכאמור, גם על הממשלה, וח"כ פרקש הכהן – שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות בממשלה הקודמת – ניהלה אותו במקומו של היו"ר, ח"כ איימן עודה (הרשימה המשותפת). בישיבה נטלו חלק כמה עשרות משתתפים, נציגי משרדי ממשלה, רשות החדשנות, צה"ל, הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה (ות"ת), וכן נציגים מהתעשייה – מגוגל ומחברות היי-טק נוספות. הוועדה אף אירחה את פרופ' מארק פאגן, מרצה בבית הספר לממשל באוניברסיטת הרווארד. ח"כ פרקש הכהן פתחה את הדיון בסקירה על המהלכים שעשתה הממשלה הקודמת בנושא הבינה המלאכותית. "באוקטובר 2022 פרסמנו את התוכנית שלנו, מסמך המדיניות הממשלתית בתחום הבינה המלאכותית, שמהווה התשתית להמשך הפעילות של הממשלה בתחום", ציינה. "לא שיערתי לעצמי את הקצב המהיר של התפתחות הטכנולוגיה מאז שפרסמנו את התוכנית". "אין ספק שהטכנולוגיה מאתגרת את הממשלה – הן ברמת היישום והן בהיבט של ניהול הסיכונים הרבים שיש בהטמעתה", הוסיפה. "בכירים מאוד בתעשיית ההיי-טק מזהירים מפני הסכנות של ה-AI, וחלק מהם אף דרשו לעצור את הפיתוח. לעומת זאת, יש דעות של חוקרים שאומרים שהבינה המלאכותית היא המפתח למהפכות שישפיעו על כל אחד ואחת". "אתגר מרכזי: הטמעת ה-AI במשרדי הממשלה" איתן טי, סמנכ"ל התכנון במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אמר כי "אחד האתגרים המרכזיים שעומדים כעת בפני הממשלה הוא כיצד להטמיע את הבינה המלאכותית במשרדיה". הוא ציין כי בתקציב החדש מוקצים 125 מיליון שקלים להטמעת מערכות מבוססות BI ו-AI בתוך הממשלה. כמו כן, טי ציין פיילוטים שכבר נעשים בשירותים של הממשלה – האחד בשירות התעסוקה והשני במשרד התחבורה. "אנחנו עושים זאת בזהירות הנדרשת, כדי למנוע מצבים של הטיות וקבלת החלטות לא נכונות". ח"כ אלון שוסטר (כחול לבן), שהיה שר החקלאות בממשלה הקודמת ושהשתתף בישיבה, אמר כי "הדיון בנושא הבינה המלאכותית הוא דיון על ליבת היכולות של מדינת ישראל. אין סיכוי שנאפשר אדישות בסוגייה הזו, ועל הממשלה וראש הממשלה להיכנס לנושא זה במלוא הכוח, כדי לקדם אותו וכדי לוודא, כמו בכל מקרה של חדשנות, שלא יהיה מי שיישאר מאחור". עוד על הישיבה – בהמשך.

תפקיד בקרת האיכות, QA, הינו אחד התפקידים הצעירים, יחסית, בעולמות הפיתוח, ועם זאת מהמבוקשים והחשובים בתעשייה. רבים עדיין תופשים אותו כתפקיד "סיזיפי", אך לא כך הדבר, במיוחד כשמדובר בבקרת איכות לפתרונות טכנולוגיים מצילי חיים, המיועדים למשל לשירותי חירום, למערכות בריאות ועוד. במקרים אלו, המונח "איכות" מקבל משמעויות נוספות, שכן באג יכול לסכן חיי אדם. כאשר נולד תפקיד ה-QA המערכות הטכנולוגיות היו הרבה פחות מתוחכמות. אנשי בקרת האיכות דאז עסקו בעיקר בבדיקות קופסה שחורה ובאימות פעולות פונקציונליות מאוד פשוטות, שלא הצריכו מחשבה מרובה, למידה, היכרות וידע נרחבים, כפי שנדרש ומצופה מאנשי QA כיום. בשל מורכבותה הגבוהה של מערכת מצילת חיים והאחריות הגדולה המוטלת על כתפי ה-QA, מומלץ להתחיל בבניית בסיס ידע חזק ואיכותי בקרב חברי הצוות, תוך חשיפתם לטכנולוגיות שונות בעולמות ההיי-טק השונים תחום האיכות כיום הינו מהתחומים החשובים ביותר בכל חברה המייצרת תוכנה או חומרה, שכן הלקוחות רוצים לקבל מוצר איכותי, ללא תקלות שיפגעו בעבודה הרציפה. בנוסף, אף חברה אינה רוצה להיתפס כמפתחת ומשווקת מוצר שאינו איכותי, כאשר המכירות והמוניטין שלה נמצאים על כף המאזניים. התקדמות הטכנולוגיה ומורכבותה, דורשים מאנשי בקרת האיכות ידע רחב, התפתחות ולמידה תמידיים, יכולת לראות את התמונה הכוללת, לפרק אותה לגורמים קטנים ולהבין את הקשרים השונים ואת ההשלכות של כל חלק במוצר על משנהו. מעבר לכך, נדרשים כישורים אישיים, כגון ראייה מרחבית, יכולת ללמוד לבד ומהר תוך אימוץ טכנולוגיות חדשות, סקרנות וכן יכולת לשאול את השאלות הנכונות. זאת, לצד אסרטיביות, נחישות וירידה לפרטים הקטנים.  ביצוע תהליך בדיקות כיום אינו מסתכם בלחיצה על כפתורים שונים וסימון תיבות. אנשי QA מבצעים מגוון רחב של פעולות מעמיקות בחלקים שונים של המוצר, ואף מאחורי הקלעים. המטרה שלהם היא להבטיח פיתוח מוצר שעונה על ציפיות ודרישות הלקוח, וגם עומד ברמת האיכות הנדרשת בהיבטי אבטחה, אינטגרציה, שימושיות ויציבות לאורך זמן. כל באג עלול להיות קריטי. בקרת איכות, QA, בתעשיות חירום והצלה. צילום: אילוסטרציה. ShutterStock הקפדה חסרת פשרות ב-QA בתחום שירותי החירום כאשר מדובר במנהל QA בתחום שירותי חירום, הוא נדרש מחד להתמודד עם הקריטיות הכרוכה בבדיקות איכות של פתרון מציל חיים, ומאידך למנוע מצבים של שעמום, תנודתיות גבוהה וחוסר תשומת לב של צוות ה-QA לתהליכים ולפעולות השונות בתהליך הבדיקה. לכן, יש חשיבות רבה לבחירה באסטרטגיה הנכונה, שתאפשר לבצע כמה שיותר בדיקות בלוח זמנים קצר, תוך טיפוח כוח האדם.  צוות ה-QA צריך קודם כל להבין את ציפיות ודרישות הלקוח, ומכאן לבצע חשיבה אינטנסיבית כיצד לאתגר את המערכת בתרחישי קיצון. זאת, תוך שמירה תמידית על עדכניות מקרי הבדיקה ועל ההיכרות המעמיקה עם כל מערכות החברה והקשרים ביניהן. כל חבר צוות מחזיק בידע שמאפשר לו להבין כיצד שינוי קוד כזה או אחר, בכל אזור במערכת או במערכות אחרות, עשוי להשפיע על חלקי המערכת שבתחום האחריות שלו. נקודת המוצא היא שמתודולוגיות וגישות בקרת איכות הנהוגות בחברות פיתוח, לא ישיגו את היעדים שיש למשל לפיתוח מערכת מצילת חיים. כדי לבחור מתודולוגית QA מתאימה עבור תהליכי הפיתוח של מערכות החברה, צריך להכיר לעומק את יעדי החברה, לחקור ולהבין את כלל חלקי המערכת השונים. בשל מורכבותה הגבוהה של מערכת מצילת חיים והאחריות הגדולה המוטלת על כתפי ה-QA, מומלץ להתחיל בבניית בסיס ידע חזק ואיכותי בקרב חברי הצוות, תוך חשיפתם לטכנולוגיות שונות בעולמות ההיי-טק השונים. יש לקבוע קריטריונים ברורים העוזרים לנתח את איכות המערכת הנבדקת בכל שלב ולבנות מערך בדיקות לחלקי המערכת השונים, כדי שניתן יהיה להבין אילו בדיקות צריכות להתבצע לאחר כל שינוי קוד. מערך בדיקות אוטומטיות מתקדם ומורכב מאוד על מנת לאפשר שחרור מהיר של גרסאות ולתמוך בקצב פיתוח מהיר, יש לבנות עם הצוות מערך בדיקות אוטומטיות מתקדם ומורכב מאוד, המשלב פתרונות אוטומציה בארבע רמות בדיקה שונות עבור כלל פלטפורמות החברה. הבסיס לבניית אוטומציה מהירה ויעילה הוא צוות בודקים ידניים, שחושב כיצד ואיך לאתגר את המערכת ומתעד את פעולות הבדיקה. מן הצד השני, צוות האוטומציה צריך לדאוג לאטמט את אותם מקרי בדיקה ולהבטיח כיסוי בדיקות רחב, יעיל ומהיר. זאת, על ידי בניית מערך אוטומציה מודולרי בעל כיסוי רחב ויכולת להריץ בדיקות על פי אזורי המערכת בסביבות עבודה שונות, מסביבת הפיתוח ועד סביבת הייצור. חשוב לציין כי נדרש תהליך ניטור והתאמות שבועי, תוך הסתכלות על הסיכונים הפוטנציאליים ויעדי החברה המשתנים מעת לעת. זאת, כדי להתייעל באופן הטוב והנכון ביותר, הן בצד ה-ידני והן בצד האוטומטי של צוות הבדיקות.  לסיכום, תפקיד ה-QA הינו מהתפקידים הבודדים בתהליך הפיתוח המאפשר לעקוב אחר התפתחות המערכת מהשלבים הקטנים והבודדים ועד לתהליכי לקוח ארוכים ומורכבים. אנשי ה-QA זוכים לגעת, להכיר וללמוד אינספור טכנולוגיות חדשות. בקרת איכות לפתרונות מצילי חיים מתבצעת תחת סטנדרטים גבוהים, פשוט כי אין לנו מקום לטעויות. מאידך, חשוב לשמור על קצב פיתוח מהיר ואינטנסיבי, ובשורה התחתונה – לספק תוך זמן קצר מערכת איכותית, מבוססת ענן, העומדת בדרישות ובצורכי הלקוח. הכותב הוא דירקטור QA בחברת קרביין (Carbyne)

מסך מחשב שמיועד לשמש גם כסוג של רכזת שולחנית לא חייב להיות מגושם. ממש לא. הוא יכול להציג אלמנטים מעודנים יותר אם צריך, עבור אלה שאוהבים אסתטיקה גם על שולחן העבודה. כלומר, אפשר להיות מאוד פרקטי, כפי שכבר ציינתי פה ושם במדור זה, ומהצד השני לבקש שהמסך יהיה קל משקל, באופן יחסי, שהשוליים מסביב לו יהיו ממש דקיקים ומודרניים, מהסוג שצריך להסתכל מקרוב כדי להבחין שהם שם – וכל זה מבלי לוותר, כאמור, על הרכזת, שנמצאת מאחור. זה בדיוק מה שמנסה פיליפס להציע עם 24E1N5300 – מסך בגודל 24 אינץ' שבו משולבת מאחור רכזת שמאפשרת להפוך אותו לסוג של תחנת עגינה/עבודה מודרנית, כזו שבה את המחשב משאירים מאחור, ומקדימה שמים את מה שצריך באמת לעבודה, כמו מקלדת, עכבר – ואפילו בקר משחקים. את אלה מחברים ליציאות ה-USB בחלק האחורי של המסך. המסך הוא, מהרבה בחינות, די סטנדרטי. הוא מציע פאנל IPS עם רזולוציה של 1920×1080 פיקסלים, קצב ריענון של 75 הרץ – שהוא רק קצת יותר מהמינימלי, בהירות של 300 ניט – שזה סביר לחדר עבודה עם תאורה פלורסנטית, ויחס ניגודיות של 1,000:1. בחברה אף מציינים זמן תגובה של ארבע אלפיות השנייה (מאפור לאפור) ושיש מצב תצוגה שמיועד למשחקים, שעונה לשם Smartimage. מכל זה עולה שמדובר, לפחות על הנייר, במסך שמתאים מאוד לשימוש ביתי: כשלא צריכים אותו לעבודה, אפשר "לשחרר" אותו לטובת הילדים (ולטובתכם, אם אתם גיימרים), כדי שישחקו עם מסך גדול יותר, לדוגמה. מסך קל משקל, לפחות יחסית מה שקצת הפתיע אותי הוא ההרגשה שהרגל של המסך, שהחלק התחתון שלו מעוצב בצורה של משושה ייחודי משהו, ממש לא כבדה. למעשה, המסך בכללותו לא כבד במיוחד: משקלו הוא 4.36 ק"ג, ובלי הרגל – 2.7 ק"ג. למרות זאת, הוא יציב לחלוטין על השולחן, אלא אם כן דוחפים אותו בכוח. ברגל יש גם מתקן מינימלי לסידור כבלים, אבל זה טוב רק לכבלים שבאים מאחור ולא לאלה שמתחברים מקדימה, ובכל מקרה, זה לא מונע בלגאן ממי ש-"מומחה" בכך. מי שמביט בי מאחור… 24E1N5300 של פיליפס. צילום: יח"צ באריזה מוצאים, מעבר לכבל החשמל, גם כבל HDMI וכבל USB-C ל-USB-C. כל מה שצריך לעשות, מעבר לחיבור החשמל, זה לחבר את כבל ה-USB מהמחשב למסך. יש כאן מינוס, לרעת המסך הזה: המטען שלו משום מה גדול מידות, כמעט פי שלושה מזה של מסך המשחקים הפרטי שלי, שגודלו 27 אינץ' וקצב הריענון שלו 165 הרץ. לא מובן למה. כך או כך, אחרי החיבור, התצוגה התגלתה כנעימה לעין, עם צבעים יפים בשימושים כלליים, כולל סרטים – מה שהיה די צפוי לאור של כ-120% במרחב הצבעים sRGB, שמיועד לשימושים ביתיים. בנוסף, מכיוון שיש ארבעה חיבורי USB 3.2, ה-24E1N5300 מציע שפע של מקום לחבר התקנים חיצוניים, כפי שכבר הזכרתי לעיל. מה שמקל על החיבור של כל הכבלים הוא האפשרות לסובב את המסך על הציר שלו ב-90 מעלות, כך שניתן לעבוד אתו גם בתצורה אנכית, ולא רק אופקית. זה טוב ליוצרי תוכן, אבל גם לקריאה, למי שמעדיף לקרוא את הספרים שלו או העיתונים שלו באופן אלקטרוני ולוותר על הריח הטוב של הנייר. מחיר מיינסטרימי עם כל זאת, המסך מכוון אל מרכז המיינסטרים מבחינת מחיר, כפי שתראו בהמשך, וזה אומר, לדוגמה, שחיבור ה-Displayport שלו הוא בתקן 1.2 ושחיבור ה-HDMI הוא רק בתקן 1.4. זה לא מסך שתוכלו, לדוגמה, לחבר לו קונסלות משחק מודרניות, שזקוקות לחיבור HDMI 2.1. כך או כך, זה אומר שאפשר לחבר למחשב אחר את הכבל שמגיע גם כך בחבילה – כפי שעשיתי בעצמי. השליטה בכל האפשרויות, מה שקרוי בטכנולוגית OSD – כולל הדלקת/כיבוי המסך – מבוצעת באמצעות ידית שליטה מאחור. יש כאלה שאוהבים את זה, אני פחות, במיוחד מאחר שאני משתדל למקם את המסך יחסית רחוק ממני בזמן שאני עובד – ולא משנה שה-24E1N5300 מציע הגנה מאור כחול מוגזם. זה אומר שהרגשתי שאני צריך לקום כדי לבצע את הכיוונים השונים. כך או כך, זה לא משהו שאי אפשר להתרגל אליו, במיוחד אם ממקמים את המסך במרחק של הושטת יד. המחיר של 24E1N5300 מבית פיליפס עומד על 1,000 שקלים, וזה מחיר בהחלט סביר, גם בזכות הסיבוב על הציר, עבור מסך שמתאים לכולם – כאמור, גם עבור מי שעובד בבית וגם עבור מי שרוצה לשחק.

גוגל הכריזה על Wear OS 4 – מערכת ההפעלה החדשה לשעון החכם שלה ולמוצרים לבישים – ב-Google I/O 2023, שהתקיים במאי האחרון. מדובר על עדכון ל-Wear OS 3, שהושקה עוד בשנת 2021, שנעשה בשיתוף עם סמסונג. החידוש יאפשר ל-Google Pixel Watch ול-Samsung Galaxy Watch 6 לפעול בהתבסס על ה-Wear OS 4 שתפעל לראשונה בשני השעונים החכמים הללו. במערכת ההפעלה הלבישה, Wear OS 4, אמורים המשתמשים לזכות סופסוף בשיפורים ניכרים, כשאחד המובילים בהם – הם יוכלו להחליף סמארטפונים בלי אתחול של השעון. באופן כולל יותר ניתן לומר כי גוגל שדרגה את היכולות לשחזר ולגבות במערכת ההפעלה העדכנית. תכונות מרכזיות אלו חסרו הן ב-Wear OS 3 והן ב-Wear OS 3.5. ב-Wear OS 4, המבוססת על אנדרואיד 13, יוכלו המשתמשים לפיכך גם להחליף בקלות את השעון החכם הישן שלהם באחד חדש, ללא צורך בריסוט השעון להגדרות היצרן, וכל הנתונים וההגדרות הישנים יהיו זמינים להם בשעון החדש. החידוש הזה, כפי שניתן לבין, עתיד להקל על מעבר לשימוש בסמארטפון חדש בשילוב שעון חכם. במהלך תהליך ההגדרה, המשתמש יתבקש לציין אם ברצונו להשתמש באותו חשבון גוגל בשעון החכם ובסמארטפון החדש. לאחר האישור, ורק אם יעשה שימוש באותו חשבון גוגל, הנתונים יועברו אוטומטית לסמארטפון החדש. ומתי בדיוק נזכה לשדרוג הזה? גוגל כבר פרסמה את ה-Developer Preview של Wear OS 4 ותשחרר, כאמור, גרסה יציבה בהמשך השנה.

חברת הסטארט-אפ דואטו (Dueto) – אשר פיתחה מערכת גיוס שיתופית מבוססת AI – הודיעה באחרונה על מינויה של ענבר סיוון ברם לסמנכ"לית פיתוח עסקי. המינוי מגיע בהמשך לצמיחת החברה. כסמנכ"לית הפיתוח העסקי, סיוון ברם תוביל את שיתופי הפעולה של החברה מול קרנות הון סיכון וחברות פורטפוליו, קהילות טכנולוגיות, קהילות HR, חללי עבודה משותפים, אזורי תעשייה ועוד. בנוסף, היא תעסוק באפיון השותפים, בניית מודלים ותוכניות עבודה, במטרה לבנות ולבסס שיתופי פעולה עם חברות אשר מעוניינות להציע ערך מוסף לפורטפוליו החברות שלהן, וכן לטובת לקוחותיה הקיימים והעתידיים של דואטו. סיוון ברם מביאה איתה לתפקיד ניסיון משמעותי, בנוסף לתפקידה ב-דואטו, היא הקימה פלטפורמה לפיתוח עסקי עבור סטארט-אפים, אותה היא מנהלת בשלוש השנים האחרונות. לפני כן, היא כיהנה כמנכ"לית חבר הון אנושי, שם הטמיעה טכנולוגיות שיסייעו לחברות לעשות דיגיטציה לתהליכי גיוס וייסדה מעבדת חדשנות סטארט-אפים בתחום ה-HR Tech, ששימשה כשותף מעצב וכן יצרה מנועי צמיחה לחברה ולסטראט-אפים. ליאת בן-צבי שבח, מנכ"לית דואטו: "אני שמחה על מינויה של ענבר, שמביאה איתה ניסיון וידע רב בעולם הפיתוח העסקי, לצד היכרות עמוקה עם עולם הסטארט-אפים בכלל וגיוס עבורם בפרט. אני בטוחה שענבר תסייע להצעיד את החברה קדימה ותוביל תהליכים משמעותיים, בזכותם דואטו תוכל להגיע לקהילות נוספות ומגוונות, שווקים חדשים, ולשפר את תהליכי הגיוס עבור חברות ומועמדים נוספים".

אחד החששות של לא מעט להט"בים שנמצאים בארון הוא שיהיו מי שיגלו את סודם ויוציאו אותם ממנו, לפני שהם מרגישים מוכנים לעשות זאת בעצמם. רשת האינטרנט הפכה, במיוחד בשנים האחרונות, לכר פורה של מעשי בריונות ואלימות, שאאוטינג (הוצאה מהארון) הוא אחד מהם. יש לומר שעל פי עדויות ומחקרים רבים, יציאה מהארון תורמת לרווחתם של הרבה (מאוד) מהלהט"בים שעושים זאת, ושהחיים בארון הם פעמים רבות בעלי השלכות נפשיות, שלא לומר סבל. אלא שהוצאה ממנו לפני שהאדם מקבל את עצמו ומוכן לכך עלולה לגרום לו נזקים ולהשפיע על המשך חייו. כך, למשל, ועידת הבישופים הקתוליים הביאה ב-2021 להתפטרותו של אחד הבכירים בה, מונסיניור ג'פרי בוריל, לאחר שניוזלטר קתולי השתמש בנתונים מהסמארטפון שלו ופרסם כי הוא מחפש גברים באפליקציית ההיכרויות הגאה הפופולרית גריינדר ומבקר בברים לגייז. במקרה נוסף, מ-2010, סטודנט באוניברסיטת ניו ג'רזי התאבד לאחר שעמית שלו ללימודים פרסם בפייסבוק סרטון וידיאו שבו הוא נראה מקיים יחסי מין עם גבר. המילים האחרונות של אותו סטודנט, שנכתבו בפוסט בפייסבוק, היו: "קופץ מגשר ג'ורג' וושינגטון. מצטער". החברה התחייבה בעקבות כך לשתף פעולה עם ארגונים גאים על מנת לשפר את השמירה על הפרטיות של להט"בים בפלטפורמה שלה. כדי לנסות ולמנוע ככל הניתן מקרים נוספים של אאוטינג ברשת בישראל, איגוד האינטרנט פרסם באחרונה, לרגל חודש הגאווה, מדריך שמפרט כיצד להט"בים שנמצאים בארון ועדיין לא מוכנים לצאת ממנו יכולים לשמור על פרטיותם ברשת. המדריך כולל גם מידע מה הם יכולים לעשות כדי להתמודד עם אאוטינג שכזה ועם פגיעות נוספות שהם עלולים לחוות במרחב המקוון. בין ההמלצות: הוספת שכבת אבטחה לחשבון של המשתמש בגריינדר, שתמנע חיטוט בפרטים ובמיקומים המדויקים שלו; בדיקת הגדרות פרטיות באפליקציות השונות; ומשנה זהירות מלחיצה על פרסומות מפוקפקות, בעיקר סביב חודש הגאווה, כולל כשהן מגיעות במייל או ב-SMS ועלולות להסתבר כהודעות פישינג. למדריך המלא, כולל פירוט המוקדים השונים שאליהם ניתן לפנות במקרה של פגיעה, לחצו כאן.

כחלק מהמאמצים שלה לשכנע את הרגולטורים, ובעיקר את זה הבריטי, לאשר את העסקה הרגישה שבמסגרתה היא תרכוש את אקטיוויז'ן בליזארד, חתמה מיקרוסופט על הסכם שיתוף פעולה עם אנבידיה. מדובר בצעד משמעותי מבחינת הענקית מרדמונד, שכן אנבידיה הופכת בכך את עורה: בעבר היא התנגדה לרכישה, וכיום היא תומכת בה. כחלק מאותו שיתוף פעולה הודיעו שתי החברות כי בקרוב, PC Game Pass, שירות המשחקים במנוי חודשי של מיקרוסופט, ישולב בשירות הזרמת המשחקים GeForce Now של שותפתה. זה אומר שלמנויים על השירות של אנבידיה תהיה גישה לקטלוג המשחקים של Game Pass, והם יוכלו לשחק בהם בכל התקן שבו הם משתמשים לצורך כך: מחשבים אישיים בתצורה נמוכה, מחשבי מקינטוש, מחשבי כרומבוק, טלוויזיות ועוד – כל התקן שבו ניתן להתקן את האפליקציה של אנבידיה. עם זאת, נראה שזו תהיה גישה מלאה לכל קטלוג המשחקים שמוצעים ב-Game Pass. בבלוג הרשמי של Xbox של מיקרוסופט נכתב כי מדובר בגישה "לכותרים נבחרים". בנוסף, מיקרוסופט אמורה לאפשר גישה ישירה לחנות האפליקציות והמשחקים שלה, Microsoft Store, למנויי GeForce Now – וזה צפוי להתרחש בחודשים הקרובים.

"ישנן שלוש מגמות טכנולוגיות שתהוונה מהפכות ותבאנה שינוי לעולם שאנו חיים בו: ביו-הנדסה, מחשוב קוואנטי,ומודלי היסוד שמניעים כיום את מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת, ה-Generative AI. זו האחרונה תשפיע על כל אחד ואחת ועל כל ארגון וארגון, בכל גודל ומגזר פעילות", כך אמר אייל פרקש, מנהל הטכנולוגיות הראשי של אקסנצ'ר ישראל. פרקש דיבר במפגש של C3 – פורום המנמ"רים של אנשים ומחשבים. המפגש התקיים אתמול (א') באולם האירועים איסט בתל אביב והנחה אותו רונן זרצקי, יו"ר הפורום. את האירוע פתח פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ונושאו היה "אתגרי המנמ"ר.ית 'על האש'" לדברי פרקש, "בעולם הביו-הנדסה יש התפתחויות רבות, והן תבאנה לשינוי באופן שבו הגוף האנושי עובד. נוכל לשלוט טוב יותר בגופנו. בעולם המחשוב הקוואנטי אין די פעילות בישראל, אף שיש הרבה מה לעשות, וחברות בחו"ל עושות יותר: למשל, לחקור דברים שאי אפשר לחקור אותם בכלים סטנדרטיים: שרשרת אספקה, תכנון מלאי ועוד. התחום אף ישפיע על יכולות התקיפה וההגנה בסייבר, לרבות הצפנה". "התחום השלישי", ציין פרקש, "הוא Foundation Models – אותם מודלי יסוד שמניעים את מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת. מודלים אלה מאפשרים לא רק לנתח מידע, אלא גם לייצר תוכן חדש לחלוטין כמו טקסטים, תמונות, סרטונים ומוזיקה". הוא הוסיף כי "בזמן האחרון אנחנו שומעים הרבה על מודל השפה GPT, אולם מדובר בתחום רחב יותר, שכולל ארבעה היבטים נוספים: זהות דיגיטלית, דאטה, מודלי בסיס וחישוביות". לגבי זהות דיגיטלית ומידע, פרקש אמר כי "כיום, כל ארגון משתמש במנגנון זיהוי משלו. מצב זה לא מאפשר שיתוף בין ארגוני ושליטה במידע. למשל, אני לא יכול לשתף מידע חיצוני עם הרופא שלי. אם הזהות הדיגיטלית תהיה אחודה, הבעלים שלו ישלוט במידע באופן אחיד ולאחר שהוא יזוהה, הוא יחליט איך ומה לשתף – ועם מי. כך גם ברמה הארגונית: יש רצון לשלוט במידע שאותו הארגון חושף". שינוי בשוק העבודה פרקש הצביע על מחקרים שאקסנצ'ר ערכה, שלפיהם אותם מודלים יביאו לשינוי בשוק העבודה: "כך, למשל, בארגונים ממגזרי הבנקאות והביטוח, 48%-54% משעות העבודה שנעשות כיום על ידי בני אנוש ייעשו על ידי מחשבים מבוססי AI. בכל מקום שבו העובד האנושי משמש כ-'מתווך' בין הלקוח למחשב, הבינה המלאכותית היוצרת תוכל לעשות את העבודה. חלקים ניכרים מכלל היקף העבודה בעולם יושפעו ממודלים גדולים של בינה מלאכותית". לסיכום הוא אמר ש-"הבינה המלאכותית היוצרת וטכנולוגיות חדשות נוספות ישנו את העולם שבו אנחנו חיים. לטובה או לרעה? אנחנו עדיין לא יודעים".