"כשמשפחת ישראלי נוסעת לחופשה באילת, לעתים קורה לה, אי שם בצפון הערבה, שהיא מנותקת קשר. אנו, לעומת משפחת ישראלי, לא יכולים להרשות לעצמנו את הלוקסוס הזה – כי אנו מחויבים לתת מענה תקשובי כל הזמן לתא שטח מאד גדול: מעזה וצפון ים המלח בחלק הצפוני של הגזרה ועד אילת בדרום, לאורך קו הגבול עם מצרים, מקציעות עד אילת ומאילת עד מצדה. מדובר בכיסוי ICT ליותר מ-200 ק"מ לכל כיוון", כך אמרה בראיון לאנשים ומחשבים סרן שירה אסולין, קצינת אג"ם בגדוד 681 – גדוד התקשוב של עוצבת אדום, אוגדה מרחבית 80 שבדרום. אוגדה 80 פועלת תחת פיקוד הדרום בצה"ל. היא אחראית לשמירת הביטחון השוטף לאורך גבולה הדרומי של מדינת ישראל עם מצרים וירדן. מפקדת האוגדה, שהוקמה ב-1979, ממוקמת בקרבת העיר אילת. מפקדת גדוד התקשוב האוגדתי, סגן אלוף נטלי עזריה, נמצאת בחופשת לידה, ואסולין וקצין נוסף ממלאים את מקומה. סא"ל עזריה עמדה בעבר בראש צוותי הקשר של פיקוד העורף שנשלחו לסייע לאחר אסונות טבע בנפאל ובפיליפינים, ובאחרונה קודמה לתפקיד ראשת ענף תקשוב בג׳וליס. "אתגרי המרחק בין הבית ומקום השירות בשני קצות המדינה לא מהווים מבחינתי בעיה", מציינת אסולין בת ה-25, המתגוררת בעפולה.  לאחר שסיימה קורס קצינים, שירתה כקצינת קשר בחטיבת הצנחנים, לאחר מכן מונתה לקמב"צית תקשוב בחטיבה. אז שימשה סגנית מ"פ תקשוב בפלוגה מסווגת באוגדה 98, שעיקר עיסוקה היה בתחום תקשורת לוויינים. תפקידה הבא של אסולין היה מ"פ הפעלה בגדוד הקשר הדרומי, תפקיד שאותו ביצעה במשך שנה וחצי, אז עברה, לפני פחות משנה, לתפקידה הנוכחי. "במסגרת שירותי הצבאי באוגדה 80", אמרה אסולין, "אנשיי ואני פעלנו על מנת לקדם פרויקטים רבים באוגדה, בהם – שדרוג החפ"קים (חדרי פיקוד קדמיים) באוגדה, הקמת אתרי תקשוב ועוד. פעלנו, ואנו ממשיכים, במסע של האוגדה לטרנספורמציה הדיגיטלית. הטמענו תהליכי דיגיטל חדשים, למשל בנושא שימור ידע, הקמנו – בסיוע יחידת לוטם שבאגף התקשוב – אפליקציות ייעודיות לאוגדה וערכנו שדרוג לתהליכי הדיגיטל הקיימים". "בכל תא השטח העצום הזה אנו נדרשים בגדוד לספק מענה תקשובי: בגזרה שבאחריות האוגדה יש עשרות אתרי תקשוב, ואלה פועלים בעולמות האיסוף, המודיעין, חיל הים וחיל האוויר. הגדוד, המונה כמאה חיילים וקצינים, נותן מענה מוכלל, בהיבטי IT, תקשורת וסיוע לכוחות הפועלים בגזרה במקרה של אירוע ביטחוני. המענה באמצעות ה-ICT הוא המגשר על הפערים הנובעים מגודל הגזרה. המענה התקשובי ניתן בשלוש רמות: יכולות לווייניות, עם תא קשר למערכות לוויין היכן שאין כיסוי קשר מסורתי; שליטה מרחוק על החיישנים והמצלמות; ו-RoIP. אנו עובדים בשיתופי פעולה נרחבים עם הצבא ומחוצה לו – גופי החירום וההצלה, רכזי וקציני הביטחון שביישובים", הסבירה סרן אסולין. בהתייחסה להיבט המגדרי, אמרה סרן אסולין, כי "אני שש שנים בצבא, שהוא גוף גברי במהותו. אני מגדירה עצמי כ'די פמיניסטית' – אבל מעולם לא חיפשתי אפליה מתקנת, ומעולם לא חוויתי קיפוח על רקע מגדרי. בעבר שירתתי בצנחנים, שם אחוז הנשים היה נמוך יותר מאשר בתקשוב, אבל הצבא הולך ליותר ויותר שוויון מגדרי. עוד ועוד תקרות זכוכית נשברות, ואני מברכת על התהליך. בכל פעם מציעים עוד תפקידים חדשים לנשים, וזה מבורך. יש בתקשוב נשים קצינות, המקבילות לי – גם באוגדות אחרות. כאישה בחיל יש לי תמיד עוד לאן לשאוף". "שתי נשים קצינות משמשות לי השראה", אמרה סרן אסולין, "האחת, סא"ל עזריה, שהייתה האישה הראשונה שמפקדת על גדוד הקשר של אוגדה 80. האישה השנייה היא אל"מ ע', כיום מפקדת יחידת חושן שבאגף התקשוב, שהייתה מפקדת גדוד התקשוב הראשונה. ע' פתחה את הצוהר לכלל קצינות התקשוב. עד אז נשים קצינות שימשו רק בתפקידי מטה בתקשוב". "בכוונתי להמשיך בצבא", סיכמה סרן אסולין, "כל האופציות פתוחות. נחשפתי פה לעשייה שרוב האזרחים לא מכירים ולא יודעים, ואני מאד שמחה לעשות אותה, עם היקף נשים מטורף בגדוד. המסר שלי לכל נערה ואישה הוא: 'דבר אינו בלתי אפשרי – נשים יכולות לעשות הכל'". עם ההורים שושנה ויואב אסולין. צילום: דובר צה"ל

הצ'אטבוט ChatGPT של OpenAI כובש עוד חזית. סיילספורס, בהודעה משותפת עם OpenAI, סיפרה כי הכלי החדש שזוכה לפרסום כל כך רב ישולב גם בסלאק (Slack), תוכנת שיתוף הפעולה העסקית. השימוש ב-ChatGPT יהיה בדמות שלבים שונים לסיוע בעבודה הארגונית המשותפת, וכן ככלי שיחה, במטרה לייעל את תזרימי העבודה הפנימיים. לפי מחקר שסיילספורס ערכה, ההערכה היא שבינה מלאכותית מחוללת תוכן יכולה לנצל דטה ארגונית כדי לשפר את יעילות העבודה, ולפשט את העבודה עבור ה-IT. בחברה מספרים כדי השילוב של הנתונים הקיימים בסלאק עם הבינה המתקדמת של ChatGPT, "יסייע ללקוחות לקבל את המידע שהם זקוקים לו כדי להתקדם מהר יותר במטלות שעומדות לפניהם". השימוש בכלי ה-AI המתקדם הזה בסלאק יבוא לידי ביטוי ביכולות כמו יצירת תקצירים לשיחות, סיוע במחקר וכתיבה ועריכה של הודעות חדשות. במטרה לשמור על פרטיות, ChatGPT לא יוכל להשתמש במידע השמור בסלאק כדי לאמן עצמו, ולפי OpenAI היא מבטיחה שהוא יהיה מאובטח לשימוש מיום אפס. למעשה החברה בחנה את השילוב בסלאק על עצמה כדי ליצור קשר פנימי, וגם עם לקוחות. "אפליקציית ChatGPT עבור סלאק משלבת עמוקות את העוצמה של המודולים הגדולים של השפה החדשניים של OpenAI בממשק השיחה של סלאק", אמר נוח דיסיי וייס, ה-CPO של סלאק.

במהלך תערוכת MWC שהתנהלה שוב בברצלונה בתחילת החודש, הציגה יצרנית הטלפונים הונור סוללה ראשונה המבוססת על תערובת סיליקון פחמני. היא אף הכריזה על טלפון ראשון עם הסוללה החדשה, שמציעה על הנייר תוספת נפח עבודה של כ-13%. אבל ייקח עוד זמן רב לפני שהסוללה הזו תתחיל לתפוס נתח שוק ותוכל להדיח את השילוב שנמצא בשימוש ברוב המכריע של הסוללות המיועדות כיום לשימושים דיגיטליים: ליתיום יון – והליתיום המבוקש כל כך יכול להציל כלכלית את איראן, שהודיעה כי חשפה מאגר חדש של 8.5 מילון טון של ליתיום בהאמדן שבמערב המדינה. לפי דו"ח גיאולוגי שפרסמה ארצות הברית לאחרונה, בעולם כולו יש כ-89 מיליון טון ליתיום, כך שהתגלית האיראנית משמעותית ביותר, ולמעשה המאגר שמצאה נחשב לשני בגודלו בעולם. המאגר הגדול ביותר נמצא כיום בצ'ילה, שכורה אותו ממישורי מלח ענקיים. מוחמד חדי אחמדי, פקיד בכיר במשרד התעשייה, המכרות והמסחר האיראני, היה זה שאישר את חשיפת הליתיום, שהוא למעשה המאגר הגדול ביותר בעולם מחוץ לדרום אמריקה. ההודעה שלו זכתה לברכות ברשת המדיה הרוסית ספוטניק שציינה, כי זה אומר "שהסנקציות המערביות יהיו עכשיו חסרות תועלת". בסין אמנם לא הגיבו רשמית להודעה, אבל כבעלת ברית של איראן, וכרוכשת העיקרית של הנפט האיראני, וכמדינה שזקוקה לכמויות גדולות של ליתיום לייצור טלפונים, מחשבים ורכבים, אין ספק שהממצא משמח את הממשל. למעשה, הממשלה משקיעה כסף רב כדי להניח ידיים על מצברי ליתיום, וזה כולל הכרזה לאחרונה על השקעה של כמיליארד דולר במכרה ממשלתי לכריית ליתיום בבוליביה. עוד לפני שבאיראן יוכלו להתחיל לספור את היואנים שנכנסים לקופה, הם יצטרכו לוודא מהי בדיוק רמת הליתיום שיש במאגר שנחשף, ומה תהיה העלות של הכרייה שלו – אם כי בכל מקרה מדובר, כאמור, במאגר עצום.

החברה למתנ"סים, פרסמה מכרז רחב היקף להחלפת כל מערכות המיחשוב של רשת המרכזים הקהילתיים של החברה, הפרוסה בכל רחבי הארץ. במכרז התעיינו מרבית חברות ה-IT הגדולות בישראלף והיקפו הכולל מוערך בעשרות מיליוני שקלים ויתפרס על פני מספר שנים. המכרז כולל דרישה מהחברה שתזכה, לשדרג ולחליף את כל מערכות הליבה של הרשת, בכל רחבי הארץ, וכן שדרוג כל הממשקים עם הציבור, כולל אפליקציה בסלולר, שתאפשר לבצע פעולות רבות אונליין. כל אחד מהמרכזים הקהילתיים של הרשת הוא מרכז רווח הנושא את עצמו, והיקף הפעילות הכולל של כל הרשת מוערך במיליארד שקל בשנה. החברה מפעילה אלף שלוחות, המשרתות שני מיליון תושבים ב-170 ישובים, בעיקר בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, בקרב מגזרים שונים, כולל המגזר החרדי, ערבים, בדואים, דרוזים, צ'רקסים ועוד. במרכזים הקהילתיים מועסקים כ-30 אלף עובדים, ועוד עשרות אלפי מתנדבים. הגיע זמן המחשוב הישן להשתדרג במשך שנים לא השקיעו ברשת המתנ"סים משאבים לשדרוג מערכות המיחשוב, שחלקן פותחו לפני כ-30 שנה. היוזמה להוצאת המכרז לפועל, הגיעה מהשר הממונה על החברה מטעם הממשלה, השר חיים ביטון* שהוא שר במשרד החינוך, שהחברה למתנ"סים הועברה לאחריותו. את המכרז מנהלים מנכ"ל המשרד טל בסכס, בשיתוף עם מנמ"ר החבר, ד"ר עופר רימון, לשעבר ראש מינהל טכנולוגיה ומנמ"ר משרד החינוך, שעסק באפיון המכרז, כתיבתו והכנתו. המכרז מקבל רוח גבית גם מיו"ר הדירקטוריון, עו"ד ארי צוקרמן וחברי הדירקטוריון. המערכות החדשות יתמכו בשורה ארוכה של פעילויות שהמתנ"סים מבצעים, ביניהן מאות תוכניות וחוגים, פעילויות תרבות ואירועים, מתקני ספורט, שירות מכירת כרטיסים למופעים, בריכות שחייה, חדרי כושר, תוכניות לאומיות, מעונות יום, וכן תפעול של עשרות תוכניות עבור משרדי הממשלה השונים. לדברי מנכ"ל החברה בסכס, "בהיערכות למכרז הושקעו אלפי שעות אדם, משאבים רבים ומחשבה, מתוך רצון להקל על האזרחים העושים במערכת שימוש יום יומי, ולהעניק להם מערכת איכותית, קלה ונוחה תוך דגש על חוויית משתמש ידידותית". מימין: מנכ"ל החברה למתנ"סים, טל בסכס; והשר הממונה על הארגון, השר חיים ביטון. צילום: רמי זרנגר. צילום השר: לע"מ "האתגר פה הוא עצום ומכאן ההיקף הכספי הגדול של המכרז" בצד המערכת תושק גם אפליקציה ייעודית, שתאפשר לכל הורה לבצע את כל הפעולות מול המרכז הקהילתי בצורה קלה ונגישה, כמו גם לרכוש ציוד לחוגים, לקבל משוב מהמדריך לגבי החוג והפעילויות של בני המשפחה והילדים, וכן שתאפשר קשר ישיר עם התושב בדבר פעילויות שוטפות של המרכז הקהילתי ועוד. "אנחנו מעניקים מעטפת מיחשובית לכל השלוחות שלנו, ברמת השירותים והיישומים ומי שיזכה במכרז יצטרך לשרת אותם. שמנו דגש מיוחד על ממשק משתמש פשוט וברור וחווית שימוש קלה ומזמינה", אמר בסכס. לדבריו, תפישת העולם שליוותה את החברה בכתיבת המכרז היא פרויקטלית. "יש לי נסיון רב במכרזים במגזר הציבורי, והתובנה המרכזית היא שאם אתה נותן שירותים לשני מיליון משתמשים, אתה חייב להיות בשיא קדמת הטכנולוגיה", אמר בסכס. "האתגר פה הוא עצום ומכאן ההיקף הכספי הגדול של המכרז", המשיך בסכס. "הציפייה היא לשדרג מערכות קיימות ולפתח חדשות, כדי שניתן יהיה לספק את השירותים שאנו רוצים לתת ללקוחות שלנו". מאחר שהרשת משרתת מגזרי אוכלוסייה אחרים, יש לכך ביטוי גם בדרישות לאפיון המכרז. "אם אנו משרתים אוכלוסיה חרדית, אנחנו יודעים שהם לא משלמים בדרך כלל באפליקציות בסלולר או באינטרנט, וצריך לתת להם שירות שיתאים למערכת תשלומים קולית, או להתאים את המערכות לשירותים שאנו מעניקים למגזר הערבי", סיפק בסכס דוגמה. "החלפת מערכות המיחשוב תאפשר קבלת מידע זמין, שיסייע בקבלת החלטות מבוססות נתונים; סנכרון עם מידע מהמשרד, שיאפשר הגדלת הפעילות של החברה וביצוע מחקר; מדידה והערכה על תוכניות בהן פועלת החברה כזרוע ביצוע עבור המשרד; ועוד", אמר השר ביטון, הממונה על החברה למתנ"סים *ראיון נרחב עם השר חיים ביטון יתפרסם בימים הקרובים

עובדי הסניף הישראלי של שניידר אלקטריק (Schneider Electric), ענקית ניהול האנרגיה והאוטומציה התעשייתית, קיבלו את חג הפורים בתחרות תחפושות יצירתית במיוחד. בתחרות השתתפו כמה עשרות מעובדי החברה, שהתחפשו לאסירים, לסימפסונים, לסופות חורף, לליצנים, לחייזרים, להודים, לפרעונים ועוד. אפילו נרשמו כמה עובדים שהתחפשו לחלק מפורטפוליו מוצרי החשמל והאנרגיה של החברה – כולל תחנת טעינה לרכב חשמלי ומפסקי חשמל. הזוכה בפרס הראשון, שהתחפש לאסיר, קיבל אירוח זוגי בבית מלון למשך 2 לילות; הזוכות בפרס השני, שהתחפשו לסופות החורף אלפיס, ברברה וכרמל, קיבלו אירוח זוגי בבית מלון למשך לילה אחד; והזוכים בפרס שלישי – שהתחפשו לעמדת טעינה לרכב חשמלי ומפסק חשמלי, קיבלו ארוחות בוקר זוגיות. דיילי ציפי קפצה לנשנש אוזני המן ועוד קצת דברי מתיקה, וחזרה לדווח עם תמונה.

אואזיס הטמיעה מערכות תקשורת מבוססות ג'וניפר (Juniper Networks) בדטה סנטר של המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. הפרויקט ארך כשנה וחצי והסתיים באחרונה. היקפו הכספי של הפרויקט לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בשוק העריכו אותו במיליוני שקלים. שערי צדק מפעיל 30 מחלקות וכ-70 מרפאות חוץ, המעניקות טיפולים לכמיליון מטופלים בשנה. בית החולים מהווה מודל לרפואת חירום בקנה מידה גדול, ומוביל ביישום טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית לטיפול בחולים. במסגרת הפרויקט, אנשי אואזיס הטמיעו את הטכנולוגיות של ג'וניפר בדטה סנטר בשני הקמפוסים שלו. זאת, לטובת זמינותם של מערכות ויישומים קריטיים, ההכרחיים לכך שהטיפול בחולים יתבצע בלא הפרעות ותקלות, כמו גם לטובת לניתוח נתונים חכם ואמין, המצביע על אפשרויות הטיפול הטובות ביותר. בבית החולים שערי צדק הוטמעה פלטפורמת אפסטרה (Apstra), בראשונה בישראל. בינואר 2020 ג'וניפר רכשה את אפסטרה, שהיא חלוצה בתחום רשתות IBN (ר"ת Intent-Based Networking), רישות מונע-כוונה. היא פיתחה מערכת הפעלה, המאפשרת למנהלי רשת להגדיר, לפרוס, לפקח ולתקף את הרשתות בדטה סנטרים של ארגונים, ולעשות זאת באופן אוטומטי. באמצעות ניתוח מבוסס כוונות, התוכנה מנתחת נתוני טלמטריה ברשת, מאמתת באופן רציף את כוונת צוות ה-IT ושולחת התראות כאשר היא מגלה בעיות. הפלטפורמה המשמשת את אנשי שערי צדק לאוטומציה של פעולות רישות בדטה סנטר, ומשפרת באופן משמעותי את חווית המטופל. אפסטרה מבטיחה שהרשת פועלת כמתוכנן ומתריעה לצוות ה-IT על תקלות או סטיות. עוד מספקת אפסטרה גם יכולות לניהול שינויים, תחזוקה ועדכונים בזמן אמת. המערכת מאפשרת לשערי צדק לפרוס את מארג הרשת של בית החולים מהר יותר, ומספקת נראות ואוטומציה של הרשת, ייעול התפעול ברמת הרשת, פתרון בעיות מהיר יותר והפחתת העלות הכוללת של רשת מרכזי הנתונים שבבית החולים. שימי בן ברוך, סגן נשיא ומנהל טכנולוגיה ראשי בשערי צדק, אמר, כי "בריאות דיגיטלית משנה את צורת הטיפול בחולים. הפעילות של הדטה סנטר שלנו חייבת להבטיח זמינות מתמשכת של המערכות והיישומים, הקריטיים לחיי המטופלים שלנו. הפרויקט הביא לדטה סנטר אמין יותר, עם אוטומציה ברמה גבוהה, המבטיחה שיטות עבודה ועקביות אופטימליות, מהתכנון הראשוני ועד לפעולות יומיומיות". תומר שרון, מנכ"ל אואזיס טכנולוגיות, ציין, כי "שערי צדק מתמקדת ביצירת חוויית מטופל טובה יותר ובפריצת חסמים ליעילות של הטיפול. ההטמעה של פלטפורמת אפסטרה בשערי צדק מסייעת לאנשי בית החולים לעמוד ביעדי הדיגיטציה שלהם. יצרנו בסיס רשת מאובטח, אמין ובעל ביצועים גבוהים, לטובת האסטרטגיה העתידית של שערי צדק". תומר שרון, מנכ"ל אואזיס טכנולוגיות. צילום: ניב קנטור איציק מלכה, מנכ"ל ג'וניפר ישראל, הוסיף, כי "לרשת יש תפקיד חיוני בשמירה על בריאותו של ארגון מודרני. הדבר מאפשר לארגונים להתרחב ולתמוך ביישומים ובטכנולוגיות חדשות, היכולים לסייע בהנעת תוצאות וחוויות טובות יותר של המטופלים. אפסטרה מספקת טכנולוגיות בעלות ביצועים גבוהים עבור שערי צדק ומסייעת לשערי צדק להיות ערוך במלואו להמשך ההאצה הדיגיטלית". איציק מלכה, מנכ"ל ג'וניפר ישראל. צילום: ג'וניפר נטוורקס

התקפות הסייבר נגד אוקראינה עלולות לשמש כדפוס פעולה להתקפות עתידיות ברחבי העולם, מזהירים מומחים. לדברי כריסטופר באד, מומחה אבטחה של סופוס (Sophos), "גורמי איום עלולים להשתמש בטכניקות מתוחכמות, אשר עוצבו ותוכננו סביב מתקפות הסייבר של רוסיה – ועכשיו עלולים להגיע לכל רחבי הרשת". "כלים וטכניקות המשמשים באזורים החמים באמת, מתחילים בדרך כלל בתקיפות מדינתיות", הסביר באד. "מה שראינו במשך עשרות שנים הוא שאותם כלים וטקטיקות מתקדמים, מוצאים את דרכם – בסופו של דבר – כשהם מחלחלים לפשיעת סייבר. אנחנו יכולים להיות בטוחים שכל דבר מתקדם ויעיל יותר, אשר תוכנן והופעל על ידי התוקפים במלחמת רוסיה-אוקראינה, יגיע אל כל סוגי פשיעת הסייבר". שובה של התולעת ממתקפת סטוקסנט על איראן  במהלך שנת 2022 היה גידול של פי שלושה בהיקף המתקפות של האקרים רוסים על יעדים באוקראינה, וזאת בהשוואה לשנה שקדמה למלחמה. באד השווה את הגידול בהיקף מתקפות הסייבר על אוקראינה למתקפת סטוקסנט על איראן. "כלים צבאיים שמדינות לאום עושות בהן שימוש מלחמתי, הופכים בסופו של דבר לנשק. מאוחר יותר אנו רואים אותם בשימוש נרחב יותר", אמר. "סטוקסנט הייתה תולעת מאוד מתקדמת לזמנה, אבל במהלך השנים ראינו איך טכניקות ששימשו אז, עשו את דרכן להתקפות נגד ארגונים". לדברי סטיב סטון, מומחה לאבטחת סייבר המעבדות רובריק (Rubrik Lab), "מתקפות הסייבר נמצאות במגמת עלייה בכל המדדים: כל איום שאנו מזהים ובוחנים נמצא במגמת גידול כבר שנים. מספר הממשלות המעורבות, היקף קבוצות הפשע המעורבות, מספר האירועים עצמם – כל המספרים האלו גדלים כל הזמן. זה הכיוון אליו הולך העולם. זה משהו שהולך להיות נפוץ יותר ונפוץ יותר מיום ליום". סטון אף ציין בדבריו את הסיכונים הנובעים מצד ממשלות זרות עוינות, ותיאר את לוחמת הסייבר והריגול במרחב זה ככלי מפתח בארסנל של כל מדינה מודרנית. לדבריו, "זהו חלק משמעותי ממה שסין עושה, מנקודת מבט צבאית וממשלתית ומנקודת מבט כלכלית. גם איראן וצפון קוריאה נמצאות במרחב הזה".

מאז שאילון מאסק הפך בשלהיי אוקטובר האחרון לבעלים ולמנכ"ל טוויטר החברה השתנתה מקצה לקצה. תחת שרביטו ואופן ניהולו, הלא תמיד ברור או הוגן, החברה צמצמה את הוצאותיה, ללא חובות, ל-1.5 מיליארד דולר, לעומת 4.5 מיליארד דולר שצפתה להוציא ב-2023, כך לטענת הבעלים החדש. לפי מאסק, השינוי הזה נעשה על ידי קיצוץ חשבון שירותי הענן של טוויטר ב-40% וסגירת דאטה סנטר אחד. אבל בל נשכח כי טוויטר גם פיטרה אלפי עובדים – שני שליש מכלל כוח האדם שלה, בדיוק לשם אותה מטרה, ושהיא עדיין מפטרת כל העת עוד ממועסקיה. אלא שאם להאמין למאסק, נראה שהמאמצים של המולטי-מיליארדר לתקן את הנכס שירש נושאים פירות – החברה חוזרת בקרוב לרווחיות. מנכ"ל טוויטר, בעת שדיבר בכנס משקיעים של מורגן סטנלי שנערך ושודר אונליין אתמול (ג'), אמר שזה "מדהים" עד כמה החברה ניהלה את עסקיה בצורה גרועה בימים שלפני השתלטותו עליה. מאסק ציין כי לחברה יש "סיכוי" להיות חיובית בתזרים המזומנים שלה (לא כולל חובות) כבר ברבעון הבא, וזאת אחרי שפלטפורמת המדיה החברתית המצייצת הפחיתה עלויות באופן אגרסיבי בחודשים האחרונים. מאסק – יזם טק שידו בכל ושהוא כיום הבעלים ומנכל"ן של חברות רבות ומצליחות וכן האיש העשיר בתבל – גם חזר במהלך דבריו באירוע על תוכניותיו להציג מערכת תשלומים בטוויטר, כדי שמשתמשים יוכלו לשלוח כסף זה לזה בלחיצת כפתור בודדת, תוכנית נוספת שלו כדי לייצר לחברה רווחים גדולים יותר. "אני חושב שאפשר להפוך למוסד הפיננסי הגדול בעולם", הרהיב והצהיר מאסק בכנס שארגן מורגן סטנלי, הבנק שריכז ומימן את פעולת הרכישה של 44 מיליארד דולר שביצע היזם אשתקד. הגיע לראשונה אל מטה טוויטר עם כיור בידו. אילון מאסק. צילום: לכידת מסך מהסרטון שהעלה מאסק לטוויטר מאסק ציין בדבריו גם שלדעתו טוויטר הוא "אתר החדשות מספר אחת בעולם". הוא המשיך והסביר כי לפלטפורמה "500 מיליון משתמשים פעילים מדי יום", וציין שלהערכתו יש לחברה בסיס של 250 מיליון משתמשים בעלי פוטנציאל למונטיזציה, ביחס לשירותי הפרימיום שהיא מתחילה לפרוס. בנוגע לשימוש ולמעורבות (engagement) בטוויטר, מאסק טוען כי אלו מעולם לא היו חזקים יותר. הוא הסביר כי מונטיזציה של בסיס המשתמשים הגדול, הגלובלי, המשכיל והאמיד של הפלטפורמה נותרה האתגר המרכזי עבור החברה, ועבורו. בנוסף, הודה מנכ"ל הציפור הכחולה כי טוויטר נפגעה מ"ירידה מסיבית בפרסום", שחלקה, לדבריו, נובעת מהאופי המחזורי של הוצאות הפרסום, וכן מחששות מפני המיתון הוכחי, ושחלקה מקורו, לטענתו, בטעמים "פוליטיים". בדבריו הוא הודה מפורשות לחברות כמו אפל או דיסני על ששמרו על השקעתן בחברה, כשניים מהמפרסמים הגדולים שלה. אבל לא הכל ורוד בציפור הכחולה למרות האופטימיות והצגת השינויים בחברה, בתוך הדגשת התמורות מאז כניסת הבוס החדש, נזכיר כי מאז הגעתו של מנכ"ל טסלה אל טוויטר, שבתחילה העסיקה 7,500 עובדים, נותרה החברה עקב פיטורים מאסיביים בהובלת מאסק עם כ-2,000 עובדים בלבד, מה שלעיתים, כך על פי דיווחים שונים, פוגם בתפעולה. במקביל החברה חתכה ספקים, חדלה מלשלם לאחדים מהם, ביטלה חוזי נדל"ן ומסתפקת בשטחי משרד קטנים בהרבה, וכן צמצמה הטבות ותנאים לעובדים שנותרו בה, שסיפרו למדיה העולמית אפילו על כך שעליהם להביא כיום נייר טואלט מביתם לעבודה. במקביל השיקה החברה שירות מנויים, Twitter Blue שמו, שמעניק למשתמשים אימות לזהותם ועוד הטבות ספורות, אשר בינתיים לא נראה כמשגשג, ושבעת השקתו עורר מהומת עולם בפלטפורמה. נציין כי למרות שרוב הרכישה של החברה מומנה בידי מאסק במזומן, על ידי מכירת מניות טסלה שבבעלותו, כשליש מעלות טוויטר מומנה באמצעות חוב. החברה מתמודדת עם תשלומי ריבית שנתיים של כ-1.5 מיליארד דולר, עם ריביות הקרובות ל-5% לעומת 0% בזמן בחינת הרכישה. בנוסף כדאי להזכיר שמאז שמאסק הפך לבעליה, הרשת החברתית חוותה כאוס וחוסר ודאות, שאליהן התלוו גם כמה תקלות טכניות מסיביות בתפעול הפלטפורמה, שהאחרונה שבהן התרחשה רק לפני מספר ימים וקרתה לאחר כמה שינויים בתפעול הרשת. כדי להסביר את אלו מאסק תיאר את הקוד של טוויטר כ"שביר" וציין שהם "מנקים" ומשכתבים חלק גדול מהתכנות שהמנכ"ל המיתולוגי ג'ק דורסי הוביל בתקופתו.