גוגל, כחלק מההכרזות שלה אתמול (ב') לרגל 'יום האינטרנט הבטוח', הודיעה על תכונה חדשה עבור הגדרת החיפוש הבטוח של החברה. במהלך החודשים הקרובים, לפי הודעת החברה, היא תחזק את ההגנה כנגד הצגת תמונות תועבה, עירום, אלימות ושאר תרחישים דומים וכברירת מחדל היא תטשטש אותן בתוצאות החיפוש. הציגה חיפוש בטוח יותר. גוגל. צילום: גוגל נכון להיום תכונת החיפוש הבטוח אמורה להיות פעילה כברירת מחדל עבור משתמשים מתחת לגיל 18, אבל תכונת הטשטוש החדשה, לכשתושק, תהיה פעילה כברירת מחדל, גם אם תכונת הגלישה הבטוחה תהיה מבוטלת – אך בכל מקרה כמו בעבר, המשתמשים יוכלו לשנות את ההגדרה, או לקבוע מה היא תסנן ומה לא. בחירה של תמונה מטושטשת תציג הודעה שבה יוסבר כי גוגל בחרה לטשטש אותה בגלל שהיא מכילה תוכן שאינו ראוי להצגה, אך המשתמש יוכל ללחוץ על כפתור שכן יציג אותה במלואה. בסמוך אליו יהיה הכפתור שלחיצה עליו תאפשר לשחק עם הגדרות הסינון וחסימת/טשטוש התצוגה.

השבוע חנכה חברת פיתוח התוכנה קמביום מבית מטריקס את משרדיה החדשים במתחם דימרי סנטר במרכז דימונה. המעבר צפוי להתבצע בחודש מרץ הקרוב. כחלק מהפיכתה של דימונה למובילה עולמית בתחומי התעשייה המתקדמת והקמתם של מרכזי חדשנות וטכנולוגיה, נענתה קמביום לפניית עיריית דימונה ותנועת אור להרחיב את פעילותה. קמביום תשכור קומה אחת עבורה בשטח ייעודי בגודל 430 מ"ר בבניין ה"מרכז הטכנולוגי דימונה". משרד זה יפעל לצד שלוחות פעילויות נוספות של קמביום המונות עשרות עובדים בתל אביב, בשדרות ובבאר שבע. בעתיד, כאשר ייבנה מתחם הייטק דומה גם בירוחם, החברה מתכוונת לפתוח משרד גם שם כדי להמשיך לתרום לתנופת התעסוקה בעיר כפי שעשתה בשנים האחרונות. לאירוע הנחת אבן הפינה הגיעו בני ביטון – ראש עיריית דימונה, מוטי גוטמן – מנכ"ל מטריקס, דוד זלצר ושירה וזלצר – מייסדי קמביום, טל אוחנה – ראש מועצת ירוחם, חזי דמרי – מי.ח דמרי, רוני פלמר – מייסד ומנכ"ל תנועת אור ועוד.   בתמונה למעלה, מימין: אילן כהן – יו"ר תנועת אור, רוני פלמר – מייסד ומנכ"ל תנועת אור, בני ביטון – ראש עיריית דימונה, מוטי גוטמן – מנכ"ל מטריקס, דוד זלצר – מייסד ומנכ"ל קמביום, שירה זלצר – מייסדת וסמנכ"לית תפעול – קמביום.  קרדיט צילום – סנאפ המרכז החברתי לצילום/תנועת אור

מטא – החברה האם של ווטסאפ, פייסבוק, אינסטגרם, אוקולוס וחברות בנות אחרות – מבקשת מרבים מהמנהלים והדירקטורים שלה לעבור לעבוד במתכונת של 'תורמים יחידים' (individual contributors) – או לעזוב את החברה, כך לפי דיווח ראשון של בלומברג מאמש (ג'), שהתבסס על דברי אנשים אשר מכירים את הנושא. המהלך מגיע כחלק מתהליך רה-ארגון בחברה האמריקנית ממנלו פארק, שמטרתו קיצוץ בהוצאותיה בתקופת מיתון עולמי. לפי המקורות של בלומברג, המנהלים הבכירים יותר ב-מטא יעבירו את ההוראה לכפופים להם בשבועות הקרובים. המושג 'תורמים יחידים' מתייחס אל עובדים שאינם במסלול ניהולי בארגון, אלא מנהלים את הצוות שלהם באופן עצמאי ופר פרויקטים ספציפיים ומשימות מסוימות. תורמים יחידים למעשה אינם אחראים על אחרים, ובמקום זאת מתמקדים במשימות כמו קידוד, עיצוב ומחקר. התהליך מכונה בחברות "השטחה", מונח המתייחס למהלך שבו ארגון מקטין את מספר ה'שכבות' שלו. מעניין לגלות כי מטא שיתפה כבר לפני כשנה מאמר המציג ומקדם את הפוזיציה של 'תורמים יחידים', ובו רונית ק' – עובדת החברה מתל אביב, המוגדרת כ'תורמת יחידה' ואחראית על עבודת העיצוב – אמרה שהיתרון בתפקיד במתכונת זו טמון בכך שהמועסק יכול לקחת על עצמו יותר אחריות, לרבות יכולת להוביל פרויקט או מוצר בקנה מידה גדול יותר, וכן לפעול בשיתוף פעולה עם צוותים מכל רחבי העולם ולהרחיב את החזון שלו. רונית גם ציינה שלהיות בתפקיד ניהולי זו לא הדרך היחידה להשפיע על אחרים, שכן תרומה אישית היא גם הזדמנות טובה לחלוק ידע. רונית אף ציינה כי היא מאמינה שמערכת כמו שבנתה מטא, שבה מנהלים ותורמים בודדים פועלים יד ביד, יכולה להפוך למודל לחיקוי עבור חברות אחרות. מטא – הפסד של כחצי מהרווחים מטא כבר פיטרה, לקראת סוף 2022, 13% מכוח העבודה שלה שהם 11,000 עובדים. סבב הפיטורים הגדול הראשון הזה שלה הגיע בנובמבר, והיה אחד המהלכי הקיצוצים הראשונים שראינו מחברות טכנולוגיה גדולות. מנכ"ל החברה, מארק צוקרברג, אמר במהלך שיחת הרווחים שהתקיימה בינואר השנה: "נושא הניהול שלנו לשנת 2023 הוא 'שנת ההתייעלות', ואנחנו מתמקדים בהפיכתנו לארגון חזק וזריז יותר". לפי מצבה הפיננסי של מטא, כפי שהשתקף בשיחה עם בלי המניות, אפשר שבעתיד הלא רחוק יגיח עוד סבב פיטורים פיזי בחברה, מעבר למהלך ה'תורמים היחידים' עליו אנחנו מדווחים כעת. התחייב להתייעלות. מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל מטא. צילום: צילום מסך בדו"ח התוצאות של החברה ל-2022 כולה ולרבעון האחרון, ניתן היה לראות שהחברה חווה רבעון שלישי ברציפות של ירידות בהכנסות ובסך הכל – נפילה של יותר מ-50% ברווחים, בעיקר על רקע ההאטה בשוק הפרסום אונליין.  בנוסף, על פי מטא, החברה הוציאה למעלה מ-3.7 מיליארד דולר על מאמצי ארגון מחדש אשתקד, והסכום כולל תשלומי פיצויי פיטורים למי שהועזב. בנוסף כולל הסכום קנסות בגין סיום מוקדם של חלק מחוזי השכירות של החברה לשם איחוד משרדיה, שוב – למען התייעלות וכיווץ בהוצאות. כמה עובדים ישארו סביב השולחן? קיצוצים בהיי-טק העולמי. צילום: אילוסטרציה. מקור: Pexels מאז תחילת 2023: פוטרו 97,520 עובדים בתעשייה בעת האחרונה, ואפשר שמאז תחילת 2023 ביתר שאת, חברות טכנולוגיה רבות בעולם – כולל בישראל – מקצצות חלקים מכוח העבודה שלהן, לאחר שנים של צמיחה. מאז תחילת 2023, מיקרוסופט הודיעה על פיטורי 10,000 מעובדיה, גוגל קיצצה כ-12,000 משרות, אמזון פיטרה 18,000 מעובדיה, ומלבדן חברות טכנולוגיה רבות כולל דל, אינטל, סיילספורס, סאפ ואורקל, בין היתר, ערכו צמצומים בכוח העבודה שלהן או שחלקן פשוט בישרו על הפחתת שכר של כמה עובדים, וזאת על רקע ההאטה הכלכלית, כך לפי האתר layoffs.fyi, שעוקב אחר פיטורים בתעשייה. על פי ממצאי מחקר שפורסם בתחילת ינואר האחרון על ידי חברת הייעוץ Challenger, Gray & Christmas, מגזר הטק הכריז על 97,171 קיצוצי משרות ב-2022 – עלייה של 649% לעומת כ-13,000 עובדים שפוטרו ב-2021. על פי החוקרים, מדובר בנתון הגבוה ביותר מאז התרסקות בועת הדוט-קום בפברואר 2001. בדו"ח שלהם הוסיפו אנשי חברת הייעוץ התרשמות, שהיא די מובנת מאליה, וציינו כי השנה הנוכחית לא נראית טוב יותר ושגם בה מסתמנים קיצוצי ענק בתעשיית הטק העולמית. מנתוני layoffs.fyi ניתן ללמוד כי עד כה, בחודש הראשון, ינואר, ובשבוע של פברואר בלבד, נמחקו כבר 97,520 משרות בתעשייה ומספר זהה של עובדים מצא עצמו הולך הביתה, ולא לצורך עבודה מרחוק, אלא הפעם – לאבטלה.  

אין עוררין על כך ש-ווטסאפ היא אפליקציית ההודעות החינמית הפופולרית בעולם, המשמשת  לשליחת כ-100 מיליארד הודעות ביום על ידי כשני מיליארד משתמשים ברחבי העולם. אבל מה קורה כשגם ארגונים מתחילים להשתמש בה? למרבה הצער, השימוש באפליקציה כרוך בסיכונים חמורים לאבטחת המידע בארגון, שעלולים להיות בעלי השלכות יקרות. סיכונים אלה כוללים פרצות מידע, דליפות מידע, התקפות של רוגלות כופר, ועוד. ובל נשכח – בית המשפט כבר הכיר בכך ש-ווטסאפ הוא כלי לתקשורת פנים ארגונית, ועסקים כבר לא יכולים להתנער ממנו. הפרצות הללו עלולות אף להביא לשיתוק של חברות: חברת ענק גילתה בוקר אחד כי מחשביה ננעלו בשל רוגלת כופר שהגיעה דרך קבוצת ה-וואטסאפ של הארגון; סמנכ״ל תפעול בחברה קמעונאית גדולה עזב למתחרים – אך לא הוצא מקבוצת ה-וואטסאפ של ההנהלה במשך חודשים, והמשיך לקבל מידע פנימי רגיש, כגון סכומי סגירות קופה, מוצרים חדשים שיושקו ומבצעים עתידיים – מידע יקר ערך, שהלכה למעשה דלף למתחרים; וזהו רק קצה הקרחון. הקלות הבלתי נסבלת של הדלפת מידע עסקי רגיש מן ה-ווטסאפ הדוגמה של סמנכ״ל התפעול שופכת אור על סכנה נוספת, הנשקפת לעסקים הנוהגים להשתמש ב-ווטסאפ בארגון. אם עובד מפוטר, או עובדת עוזבת את החברה, עדיין יש להם גישה לקבוצות ה-וואטסאפ של הארגון, והם יכולים בקלות להדליף נתונים סודיים, וזאת, במידה שלא הוסרו מהקבוצה. ומדוע הם לא הוסרו? כל קבוצה מנוהלת על ידי מישהו אחר, יש ריבוי קבוצות, ואין מערך ניהול משתמשים של SSO או AD. ככלל, מדובר בנושא אבטחת מידע קריטי, מהסיבה הפשוטה, שהוא יכול לפגוע אנושות ואף למוטט ארגונים – ולרוב, אין דרך לנטר מה עובד לשעבר עושה עם המידע עד שהנזק כבר נגרם. עובדים לשעבר אף יכולים להשתמש במידע מקבוצת ה-וואטסאפ כדי לתבוע את החברה. חשוב להדגיש, כי גם עובד שעזב וכבר הוצא מקבוצת ה-וואטסאפ, עדיין מחזיק במידע רגיש מאוד של החברה, כולל תמונות, היסטוריית שיחות, נתונים ואנשי קשר. זאת מהסיבה, שמדובר בכלי פרטי שאין למנהל ה-IT שום שליטה עליו, או על התוכן שנשלח באמצעותו. הוא יכול לפנות לגורמים חיצוניים ולספק מידע על העובדים בחברה ולהעביר מסמכים ומידע מסחרי שיש לו יתרון תחרותי, לרבות מידע קריטי על הקניין הרוחני של החברה. זאת ועוד, הוא עלול להשתמש במידע יקר ערך מקבוצת ה-וואטסאפ לטובת החברה החדשה שבה הוא מועסק – אין מנהלת גיוס שלא הייתה שמחה לקבל את רשימת העובדים של המתחרים ולהחליט את מי ״לגנוב״. וואטסאפ ווב עלול להיות האויב מספר אחד אחת הסכנות החמורות ביותר הנשקפות משימוש ב-וואטסאפ בארגונים היא רוגלות כופר. לרוע המזל, האקרים מנצלים את הפופולריות של ווטסאפ ווב על ידי כך שהם ממקדים את ההתקפות בעובדים תמימים, שלוחצים על קישורים זדוניים שהגיעו דרך ה-וואטסאפ (ולא ממקור ארגוני אמין). הקבצים של העובד ומערכות המחשוב שלו עלולים להידבק בתוכנת כופר תוך דקות ולהשבית את הגישה למחשב. איום אחר הוא כאשר האקר מתחזה ב-וואטסאפ כמנהל של העובד ומבקש ממנו מידע, וכך הוא חושף ללא ידיעתו מידע רגיש וחשוב לעיניים קרימינליות, מה שיכול לגרום נזקים כבדים לארגון. פיצ׳ר או באג? הודעות ״זמניות״ שנעלמות מעודדות שיח לאהולם בארגון פיצ׳ר של וואטסאפ בשם "הודעות ארעיות" מאפשר למשתמשים להגדיר מגבלה על כמה זמן הודעה תישאר גלויה, והיא יכולה להיעלם תוך פרק זמן קצר – של 24 שעות. למרות שתכונה זו עשויה להיראות נוחה על פניה, היא עשויה לעודד שליחה של מסרים בעלי תכנים מיניים, פוגעניים, או מפלים (בהנחה שהם ייעלמו תוך יממה), ובכך היא חושפת את הארגון לתביעות. מעבר לכך, מי צריך הודעות מסוג זה בארגון? להיפך – אם השיח הוא בנושאים מקצועיים ויש חשיבות לתיעוד השיחות והיכולת לחזור לתוכנן, למה שנרצה פיצ׳ר כזה במקום העבודה? אין לזה שום ערך פרט לכאב ראש. אולי יש לפיצ׳ר זה ערך לאדם פרטי בחייו האישיים, אך הוא יכול לגרום לארגון במקרה הטוב הרבה כאב ראש, ובמקרה הרע נזק של ממש. לסיכום, בעוד שבכל מערכת ממוחשבת אחרת הארגון מקפיד על שימוש בכלים, כמו אימות דו-שלבי (2FA) או חד ערכי (SSO) ויש ארגונים בישראל שמגינים על המידע לפי התקינה האירופית המחמירה GDPR – וואטסאפ הוא כלי להעברת מידע, מסמכים ונתונים, שלמעשה אין עליו אף בקרה ארגונית. אמנם, וואטסאפ הוא GDPR-compliant בהתאם למידת השימוש, אך הוא לא מתייחס בתוך העולם הזה שנקרא GDPR לכללים שחלים על עובד ומעסיק, ומאופיין בהרבה בעיות מובנות שמשאירות ארגונים חשופים. עם כל הסכנות האבטחתיות והמשפטיות של ווטאסאפ, על מנהלי ומנהלות אבטחת המידע וה-IT לשים דגש רב יותר על הפרדה בין חיי העבודה והחיים הפרטיים, ורבים מהם כבר מבינים שלהשתמש ב-וואטסאפ זה לטמון את הראש בחול בכל הנוגע לניהול אבטחת המידע והתקשורת בארגון. חלקם יצרו נהלים, שלפיהם תקשורת בעבודה מתבצעת רק במייל או בסלאק/טימז; ואם אתם בעלי עסק שבו רוב העובדים לא נגישים למחשב ואין להם מייל – נהגי אוטובוס, מאבטחים, חדרנים, עובדים במפעלים, שליחים, ועוד – הנטייה ההולכת וגוברת היא לאפליקציות תקשורת פנים ארגונית, המנוהלות באופן מרכזי על ידי הארגון ומהוות פתרון ייעודי.   הכותב הוא אסטרטג מוצר בכיר בחברת קונקטים (Connecteam), המתמחה בתקשורת פנים ארגונית בעידן החדש.

לאחרונה פונים למשרדנו יותר ויותר לקוחות, בעיקר מהמגזר הטכנולוגי, בשאלות המס בקשר להגירה מישראל או רילוקיישן זמני או קבוע. התגברות ההתעניינות יכולה להיות על רקע יוקר המחייה בישראל, הצעות עבודה בחו"ל או לימודים בחו"ל, האפשרויות הזמינות והקלות לעבוד בעבודה דיגיטלית בחו"ל, אשר כמובן התרחבו בעקבות תקופת הקורנה, ואולי גם על רקע החששות מהמצב הפוליטי. כך או כך, כל אלו שמבקשים להגר לחו"ל צריכים לבחון, בין היתר, את שאלות המס העולות בקשר לעבודה ונכסים בישראל ובחו"ל. ככלל, שאלות המס נגזרות ממקום התושבות של אדם, מקום הפקת ההכנסה ומקום הנכסים. תושב ישראל חייב במס על כלל הכנסותיו ברחבי העולם וימשיך להיות חייב במס על הכנסות שיפיק בחו"ל כל עוד ייחשב תושב ישראל. השאלה הראשונה, אפוא, היא מיהו תושב ישראל וממנה נמשיך לשאלות הבאות. מיהו "תושב ישראל" לצרכי מס? התשובה הקצרה היא שתושב ישראל הוא מי ש"מרכז החיים" שלו בישראל, אבל למעשה זו לא תשובה קצרה או פשוטה כלל וכלל ולרוב גם אינה חד משמעית. לצורך שאלת מקום מרכז החיים יש, בין היתר, לעמוד על כל הזיקות של אדם, ובהן מקום המגורים שלו, מקום משפחתו, מקום עבודתו, מקום נכסיו וכו'. מי שמבקש להתנתק מישראל לחלוטין מבקש או מתבקש לבצע את כל פעולות הניתוק הקושרות אותו לישראל, ובין היתר להתפטר מהעבודה, למכור או להשכיר את דירתו בישראל לתקופה ארוכה, למכור את מכוניתו ומיטלטליו, ומנגד, למקד את מאמציו בחיזוק הקשרים האישיים והמשפחתיים מחוץ לישראל. כמה ימים אני צריך שלא להיות בישראל כדי שלא אהיה תושב ישראל? שאלה נוספת שאנו נשאלים באופן תדיר היא כמה ימים צריכים לא להיות בישראל כדי לא להיחשב תושב ישראל. בעניין זה, נקבעו בחוק שתי חזקות מספריות לקביעה כי אדם הינו תושב ישראל: (1) מי ששהה בישראל 183 ימים בשנת המס ו-(2)        מי ששהה בישראל 425 ימים בשלוש שנים רצופות ושהה בישראל באותה שנה 30 ימים. ראשית, מבחן מרכז החיים הוא המבחן המהותי. כלומר גם מי שבתוך חזקות אלה לא ייחשב תושב ישראל אם יוכיח שמרכז חייו היה מחוץ לישראל. שנית, לעניין חזקות אלה גם חלק מיום בישראל ייחשב יום בישראל ולכן יש להקפיד בעניין זה. שלישית, כפי שרואים, מי שרק עוזב את ישראל והיה בשנים קודמות בישראל ייקלע לרוב לחזקה השניה אשר בוחנת את מספר הימים ששהה בישראל גם בשנתיים הקודמות למועד העזיבה. עם זאת, יש לבחון את הדברים, ואם לא ישהה בישראל אף לא 30 ימים באותה שנה לא ייחשב תושב ישראל. חובות הדיווח תושב ישראל חייב להמשיך לדווח בישראל על הכנסותיו מחוץ לישראל. מי שאינו תושב ישראל לא חייב בדיווח על הכנסותיו מחוץ לישראל, אך לרוב ימשיך להיות חייב בדיווח על הכנסות שהפיק בישראל (כגון הכנסות משכר דירה). יש לשים לב היטב, שמי שעומד בחזקות המספריות, אך טוען שאינו תושב ישראל ממועד העזיבה, צריך על פי החוק להגיש טופס ייעודי (טופס 1348 ) שבו הוא מפרט למה לעמדתו הוא אינו תושב ישראל בשנת המס. מס היציאה (EXIT TAX) מי שאינו נחשב תושב ישראל אינו חייב במס על הכנסות מחוץ לישראל, אבל ייתכן שימשיך להיות חייב במס בישראל על מכירת נכסים בישראל וכן נכסים מחוץ לישראל שהיו לו לפני שעזב את ישראל. בעניין זה נקבע בחקיקה "מס יציאה", אשר נועד למנוע מצב שבו אדם עוזב את ישראל על מנת שלא לשלם מס על נכסים שרכש כשהיה תושב ישראל. על פי החוק, אדם יכול לשלם את מס היציאה במועד היציאה לפי שווי שוק הנכסים, או לשלם את המס באופן יחסי במועד המכירה של הנכסים. מה קורה עם האופציות לעובדים (ESOP) ברילוקיישן? על פי לשון החקיקה, גם על אופציות לעובדים שקיבל עובד במהלך עבודתו בישראל וטרם הגירתו לחו"ל חל מס יציאה. עם זאת, בעניין חיוב אופציות, קיימות, כאמור, כמה גישות, ויש לבחון היטב את חובות המס בישראל ומחוץ לישראל, ובמקרים מסויימים קיים פוטנציאל לא אכזב לחיסכון מס. בין הגישות האפשריות לחלוקות המס בין ישראל למדינת התושבות החדשה, ניתן לחלק את ההכנסה החייבת בין ישראל למדינת התושבות החדשה באופן יחסי לתקופת האחזקה בהתאם לעקרונות מס היציאה. גישה אפשרית נוספת היא חלוקה של הרווח בהתאם  לתקופות ההבשלה (vesting). בעבר נתקלנו גם בעמדה מחמירה של רשויות המס בישראל, שלפיה בכל מקרה האופציות יתחייבו במס בישראל על כל הרווח, והעובד יקבל רק זיכוי מס על המס ששולם בגין חלק העבודה בחו"ל. לדעתנו עמדה זו מחמירה ואינה הולמת בהכרח את הוראות החוק ואמנות המס. אוקיי, לא תושב ישראל, האם פטור ממס לחלוטין? השאלה תלויה, כמובן, במדינה שאליה אותו אדם עוזב ובהכנסותיו. ברוב רובן של המדינות חלה חבות מס על תושבים של אותה מדינה, אך יש מדינות שבהן יש פטורים או שיעורי מס נמוכים על הכנסות בכלל או הכנסות מסוגים מסויימים. יצויין, כי לאחרונה בחנו בתי המשפט בקפידה רבה יותר האם אדם שטוען כי אינו תושב ישראל נחשב תושב במדינה אחרת, ואחד המקרים המפורסמים בעניין זה היה בעניין הדוגמנית בר רפאלי. בכל מקרה, כמובן יש לבחון את הדברים היטב לפני המעבר לאותה מדינה שאליה מבקשים לעבור.   הכותבים הם ממשרד קליפי, כהן ושות', עורכי דין.

כמעט שלא עובר יום בלי הודעת פיטורים: חברת אבטחת הסייבר סקיורוורקס (Secureworks) שהבעלות העיקרית עליה (82.7% מהמניות) היא בידי דל טכנולוגיות (Dell Technologies) הודיעה אתמול (ג') לעובדיה, כי היא מפטרת 9% מכוח העבודה שלה. זאת, יום לאחר שדל עצמה הודיעה על סבב פיטורים של כ-6,500 עובדים. במסמך שהגישה ל-SEC (רשות ניירות הערך האמריקנית), סקיורוורקס לא חשפה את המספר הכולל של העובדים שהושפעו מהפיטורים, אבל לפי מסמך שהגישה לרשות בחודש מרץ 2022, מספר העובדים שלה בסוף ינואר 2022 עמד על 2,351 עובדים. אם כוח העבודה שלה עומד על מספר דומה, מדובר בפיטורים של כ-200 עובדים. עוד ציינה סקיורוורקס במסמך שהוגש ל-SEC, כי היא מבצעת את הפיטורים כחלק מ"התאמת השקעותיה באופן הדוק יותר לעדיפויות האסטרטגיות שלה". החברה העבירה את המיקוד שלה בשנים האחרונות להרחבת תחום הזיהוי והתגובה (XDR) – קטגוריה צומחת במהירות בתחום אבטחת הסייבר. בדו"חות שלה הצהירה סקיורוורקס על הכנסות שנתיות של 222 מיליון דולר, שהיוו עלייה של 80% משנה לשנה, נכון לסוף אוקטובר 2022, עבור פלטפורמת Taegis שלה, הכוללת XDR, כמו גם זיהוי ותגובה של פגיעות (VDR), לדברי בכירי החברה, הצמיחה נבעה מעלייה במכירות הערוצים של החברה.

באירוע שנערך במטה מיקרוסופט אתמול (ב') הציג מנכ"ל החברה, סטיה נאדלה, את מנוע החיפוש בינג (Bing) בגרסה מעודכנת ומשודרגת, המגובה ב-ChatGPT מבית OpenAI. בנוסף הסביר נאדלה לנוכחים כיצד ה-AI עתידה לשנות את מנוע החיפוש בערך מהקצה אל הקצה, וכמובן לייעל אותו לטובת הגולשים. החברה גם הציגה באירוע דפדפן אדג' (Edge) מרוענן, הכולל פונקציות AI חדשות. חוויית בינג החדשה שמביאה אלינו ענקית התוכנה תהיה זמינה כבר החל מהיום לכולם כ"תצוגה מקדימה מוגבלת" בשולחן העבודה, כך דיווח אתר The Verge. המגבלה המוזכרת משמעותה מספר שאילתות נתון שכל גולש יוכל להשתמש בהן נכון לכרגע, אך לפי החברה כבר כעת ניתן להירשם לגישה מלאה לשירות, שתיפתח בקרוב. "כל יום אנחנו רוצים להוציא דברים חדשים" סטיה נאדלה, מנכ"ל ויו"ר מיקרוסופט. צילום: מיקרוסופט "זה יום חדש בחיפוש. זו פרדיגמה חדשה לחיפוש", אמרה נאדלה באירוע אתמול. "חדשנות מהירה עומדת לבוא. היום מתחיל מירוץ, מבחינת מה שאתם יכולים לצפות לו. אנחנו הולכים להתקדם מהר. מבחינתנו, כל יום אנחנו רוצים להוציא דברים חדשים. והכי חשוב – אנחנו רוצים שיהיו הרבה כיף לחדש בחיפוש", הבהיר המנכ"ל. לפי מיקרוסופט, תחום החיפוש לא השתנה הרבה ב-20 השנים שחלפו מאז החלו חברות להשתמש במנועי חיפוש אלגוריתמיים. לפיכך, הוספת יכולות הבינה המלאכותית החדשות למשוואה הופכת את מיקרוסופט, לדבריה, לחזקה יותר מכל מתחרותיה. "Bing סוקר תוצאות מרחבי האינטרנט כדי למצוא ולסכם את התשובה שאתה מחפש", הסבירה מיקרוסופט בפוסט בבלוג שלה. "לדוגמה, אתה יכול לקבל הנחיות מפורטות כיצד להחליף ביצים במרכיב אחר בעוגה שאתה אופה ממש באותו הרגע, מבלי לגלול בין מספר תוצאות". מיקרוסופט אמרה כי יכולות החיפוש של בינג שופרו בארבעה תחומים מרכזיים. ראשית, החיפוש מופעל כעת על ידי גרסה חדשה של מודל השפה הגדול של OpenAI, שתספק תוצאות מדויקות ומהירות יותר, לדברי החברה. שנית, מיקרוסופט התקינה את מה שהיא מכנה 'מודל פרומתאוס', שעובד בשיתוף פעולה עם הטכנולוגיה של OpenAI, כדי לספק תוצאות בטוחות ולא זדוניות למשתמשים. שלישית, מיקרוסופט יישמה AI על אלגוריתם החיפוש המרכזי שלה, כדי לשפר את הדירוג הכולל של התוצאות המתקבלות. ולבסוף, דף הבית של בינג עבר מהפך כדי לספק חוויה "מאוחדת" יותר למשתמשים. בינג המשודרג ביכולות ChatGPT. צילום: מיקרוסופט מיקרוסופט זהירות – גוגל מאחורייך למיקרוסופט אין זמן. היא שרויה במאמצי-על להיות הראשונה לספק מנוע חיפוש מגובה בצ'אטבוט בינה מלאכותית חדשני, שידע להעניק לגולשים מעבר לסתם קישורים לאתרים רלוונטיים לשאילתות שלהם, יותר או פחות. לפיכך מיקרוסופט הוסיפה כבר כעת את ChatGPT לכלי החיפוש הלא ממש משגשג שלה, ועדכנה ש-בינג ישתמש ב-ChatGPT חדש, המיועד במיוחד לחיפוש. הענקית מרדמונד הסבירה כי שהגרסה המסוימת של ChatGPT היא מהירה יותר, מדויקת יותר ומותאמת במיוחד לחיפוש, באמצעות GPT-3.5. כאמור, למיקרוסופט אין זמן לבזבז. מאז ש-ChatGPT הפציע לחיינו לפני חודשים ספורים בלבד הוא מחולל באזזז משבש בתחומים רבים, והחברה מרדמונד מושקעת בו בסכומי עתק המוערכים בכ-10 מיליארד דולר לפחות. אלא שמאמציה של מיקרוסופט להיות הראשונה לנצל באופן מושלם את היכולות החדשות במוצריה, נתקלים בתחרות עזה בעיקר מטעם ענקית טק אחרת, זו שהכי מאוימת כרגע מהטקטיקה החדשה של מיקרוסופט – גוגל. השבוע חשפה המתחרה ממאונטיין ויו את Bard, התשובה שלה ל-ChatGPT בתוך שירותי החיפוש, שמטרתה לשפר את Google Search בדיוק באותן יכולות חדשות של המתחרה הנחושה. Bard – כלי הבינה המלאכותית השיחתית (Conversational AI) המופעל על ידי LaMDA (ר"ת Language Model for Dialogue Applications), מודל השפה של גוגל – עתיד אף הוא לשדרג את ביצועי מנוע החיפוש המצליח של החברה. בהודעה שנשלחה לתקשורת אתמול, ושנחתמה בידי המנכ"ל סונדר פיצ'אי – שכותרתה "שלב חשוב נוסף במסע ה-AI שלנו" – פירטה גוגל אודות החידוש מטעמה. ואולם, שלא כמו במקרה של מיקרוסופט, לגוגל עוד יארך זמן מה בטרם יגיע הפיצ'ר לשימוש הרחב של הגולשים. פיצ'אי עדכן כי החברה תאפשר החל מעתה לבודקים מהימנים להתנסות ב-Bard, וזאת לפני שהוא יהפוך זמין לציבור "בשבועות הקרובים". בכל מקרה, הצהרת מיקרוסופט על בינג המשודרג לא עוכבה, והגיעה יום אחד בלבד לאחר ההכרזת גוגל על מענה משלה בתחום, ונראה כי לאור ההצלחה המסחררת של מחולל הטקסט והתכנים ChatGPT, חברות טכנולוגיה גדולות ממהרות כיום לפרוס טכנולוגיה דומה כדי להישאר במרוץ לחדשנות. השאלה כעת היא האם הזריזות של מיקרוסופט להיות החלוצה להטמעת ChatGPT בשירותיה תעניק לה גם את התואר המנצחת הגדולה במרוץ הזה – אם לאו. ימים יגידו.

מדיה-פורס (MediaForce), שפיתחה את Genie – מנוע User Acquisition אוטונומי (המרת מבקרים ללקוחות בפועל) תוך שימוש בטכנולוגיות מבוססות מדע הנתונים ו-AI, מינתה את פרופ׳ אורן קורלנד להוביל את תחום מדע הנתונים במטרה להתוות ולקבוע את אסטרטגיית מדעי הנתונים בחברה, ופיתוח טכנולוגיות חדשות. פרופ׳ קורלנד, שהוא פרופסור מן המניין בטכניון, מתמחה באחזור מידע ומחזיק בדוקטורט במדעי המחשב מאוניברסיטת קורנל. פרופ' קורלנד זכה בארבעה פרסי מחקר מטעם גוגל העולמית, ארבעה פרסי מחקר מיאהו, פרס מחקר מחברת יבמ ופרס ינאי על מצוינות בהוראה. בנוסף, היה מבין מייסדי התוכנית לתואר ראשון בהנדסת נתונים ומידע של הטכניון.