בית משפט השלום באילת הטיל לפני ימים אחדים מאסר בן שנה וחצי על תומר מנוס, בן 31 מהעיר, שהורשע בכך שפתח קבוצת טלגרם ובה פרסם, יחד עם אחרים, תמונות וסרטונים מיניים. השופט שי ברגר הטיל על מנוס בנוסף מאסר על תנאי של חצי שנה ותשלום פיצוי של 5,000 שקלים לכל אחת משש הנפגעות מהפרסומים. יש לציין שמנוס הורשע בהתאם להודאתו בסעיפי האישום, לאחר שנעשה בהם תיקון. מנוס הודה בעבירות במסגרת הליך גישור בכתב אישום מתוקן וההסדר לא כלל הסכמה לעניין העונש. על פי כתב האישום המתוקן, "במהלך 2019 מנוס הקים וניהל את קבוצת הטלגרם המדרשה. הקבוצה נועדה לפרסום תמונות וסרטונים מיניים שבהם נצפות צעירות ישראליות בעת ביצוע אקטים מיניים, או תמונות המתמקדות במיניותן – בלא ידיעתן ובלא הסכמתן". "בנוסף לפרסום התכנים המיניים בקבוצת הטלגרם, הנאשם שלט בהם", צוין. "הוא יכול היה להסיר תכנים שהופצו על ידי משתמשים אחרים, לצרף משתמשים חדשים וכן להסיר כאלה קיימים. הוא אף הפציר בחברי הקבוצה לפעול לצירוף אנשים נוספים, ואיים שלא ישלח עוד תכנים מיניים עד שמספר חברי הקבוצה יגדל. יחד עם חבריו, מנוס פרסם לפחות 500 תמונות וסרטים שכוללים תכנים מיניים של צעירות, נשים ונערות ישראליות, באופן שמשפיל ומבזה אותן". עוד נכתב בכתב האישום כי "מנוס פרסם את התכנים ליותר מ-400 משתמשי טלגרם שהיו חברים בקבוצה". כך, נטען, באוגוסט 2019 הוא "פרסם בקבוצת הטלגרם סרטון באורך 48 שניות שבמהלכו א', בת 19, ערומה וידיה אזוקות באזיקי פרווה אדומים, מבצעת מין אוראלי בגבר… עוד באותו החודש, מנוס פרסם סרטון באורך של דקה וחצי, שבו נצפית ב', בת 20, מבצעת מין אוראלי בגבר". בשני המקרים, הסרטונים פורסמו בלי שניתנה הסכמתן לפרסום. פגיעה בפרטיות, בחירות ובהגנה על הכבוד של הקורבנות בגזר הדין ציין השופט ברגר את מידת הפגיעה הגבוהה בזכותן של הנפגעות להגנה על כבודן, על חירותן ועל פרטיותן. השופט הדגיש לחומרה את ריבוי המעשים; את אופן הפעולה השיטתי והמתוכנן שלהם, לרבות גודל הקבוצה; את פוטנציאל התפוצה המשני והאינסופי; את גילן הצעיר של הנפגעות; ואת הנזק שנגרם להן. השופט שקל לקולה את הודאת הנאשם, נטילת האחריות והבעת החרטה, היעדר העבר הפלילי וחלוף הזמן מעת ביצוע העבירות. בית המשפט הדגיש את "הצורך בהרתעה בסוג העבירות שביצע מנוס. בעבירות מסוג זה יש להפגין גישה מחמירה, על מנת להרתיע את הנאשם ואת הרבים". עו"ד איתי גוהר ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה ביקש להטיל על מנוס עונש של 20 חודשי מאסר לצד פיצוי לנפגעות העבירה. בסופו של דבר, הוטל עליו עונש של שנה וחצי. ד"ר חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, אמר כי "התיק הוא חלק מפעילות אכיפה ממוקדת שביצענו, יחד עם מחלק הסייבר בימ"ר תל אביב, כלפי קבוצות בטלגרם שעסקו בהפצת תכנים אינטימיים של קטינות ובגירות ישראליות ללא הסכמתן. גזר דין זה מצטרף לכמה גזרי דין מחמירים נוספים שניתנו בתיקים שכאלה בשנים האחרונות. רשויות אכיפת החוק התקדמו באופן ניכר בכל הנוגע להתמודדות עם העבירות על חוק הסרטונים. גם רף הענישה בעבירות אלה עולה בעקביות, ויש לקוות שהמאמצים הללו ירתיעו וימנעו ולו חלק מהסיכון והנזק כתוצאה מעבירות אלה".

אחד הצדדים הפחות טובים בעולם התעסוקה, כולל ואולי אף בעיקר בהיי-טק, הוא שאנשים בני 45 ומעלה שמחפשים דרך אחרת בקריירה מתקשים למצוא אותה. במילים פחות יפות, הם מפוטרים או מתפטרים, מחפשים עבודה חדשה, ולעתים מתעלמים מהם, ואם כבר מזמנים אותם לראיון עבודה – בסוף בוחרים במועמד צעיר יותר. כתוצאה מכך, מומחים רבים ובעלי ניסיון עשיר בענף ההיי-טק (ובכלל) מוצאים את עצמם מחוסרי תעסוקה כמה שנים טובות לפני גיל הפנסיה. מיזם ששואף לתקן את המצב הזה ולסייע לעובדים ולמנהלים המבוגרים יותר לחזור למעגל התעסוקה הוא לגאסי (מורשת). מדובר במיזם חברתי-עסקי, שהקימו שני מנהלים ותיקים בתעשייה: זאב לשם, יזם סדרתי, יוצא רפאל ואורבוטק, שסייע לחברות טק ישראליות ובינלאומיות בתהליכי שיקום, ונועם גלייכר, יזם שמתמחה בפיתוחים טכנולוגיים לתעשיית היהלומים. לגאסי כוללת קהילה דינמית של כ-500 מומחים ועובדים עתירי ניסיון במקצועות האנרגיה, ההנדסה, הטכנולוגיה, הפיננסים, המו"פ, התפעול והשיווק, בשווקים המקומי והבינלאומי. רבים מהמומחים שנמצאים במאגר שלה הם אנשי מקצוע בכירים, כולל מנכ"לים לשעבר, כמו גם עובדים מהשורה בקווי הייצור בתעשייה הישראלית, שמחפשים עבודה בתפעול שירותים ומערכות, ייעוץ שיווקי וכלכלי, ליווי וקידום מוצרים וטכנולוגיות. למה דווקא עובדים ומנהלים ותיקים? העובדים שמגיעים דרך המיזם הזה מועסקים במודל של מיקור-חוץ – באתר של החברה הלקוחה או בעבודה מרחוק. בלגאסי אומרים כי העסקתם "מאפשרת לחברות ישראליות ליהנות מראייה עסקית מרחבית של אנשי מקצוע עתירי ניסיון, כמו גם מאפשרות להיעזר בצוות מומחים מגוון מונחה פרויקט, ללא יחסי עובד-מעביד". מנעד מומחי לגאסי כולל מתכנתים, מהנדסי מכונות, חשמל, אווירונאוטיקה, מים, מנהלי שיווק ומכירות לשווקים האזרחי והביטחוני, מנהלי כספים, מנהלי תפעול ועוד, שזמינים לעבודה זמנית, חלקית או מבוססת פרויקט בהתרעה קצרה יחסית. בלגאסי אומרים כי "השימוש בידע ובניסיון המעשי של המומחים במאגר שלנו עשוי לחסוך למעסיקים בישראל זמן יקר בחיפוש עובדים ובעלויות שכר, כמו גם ביטול של עקומות למידה ארוכות. בנוסף, הידע המצטבר שנאגר אצל המומחים שלנו לאורך שנים הוא לעיתים בתחומים שקשה למצוא כיום בשוק העבודה בישראל, כגון מתכנתים בשפות תכנות מסורתיות, אנשי תעשיה כבדה, אלקטרואופטיקה וזרם חזק, ומהנדסי מכונות ואלקטרוניקה". חטיבת הפרויקטים של לגאסי מעמידה צוותי ייעוץ רב-תחומיים לקידום מיזמים, מוצרים וטכנולוגיות. בראש החטיבה עומד יואב וקסלר, בעברו מנהל בכיר וסמנכ"ל פיתוח בחברות היי-טק. וקסלר הוא בעל ניסיון במיון ובהעברת ראיונות למהנדסים רבים, שביצע תוכניות הכשרה עבור מנהלים ועובדים בחברות ובמפעלים בישראל ובשווקי היעד שלה במדינות אחרות. לדבריו, "מיזם לגאסי מאגד מומחי טכנולוגיה ומחשוב ותיקים, עתירי ניסיון בתחומי המו"פ, הייצור, התפעול, הבקרה והשיווק, המהווים צוות רב תחומי אד-הוק, שתורם משמעותית, במיקור-חוץ, לפיתוח ולקידום מיזמי תעשייה וטכנולוגיה מורכבים".

קבוצת ה-IT והאינטגרציה מלם תים סיימה פרויקט להעברת כל לקוחות 'פוקוס' (FOCUS) ממערכת יצוא סחר חוץ הישנה של המכס למערכת החדשה – 'שער עולמי', אשר פעימת היצוא שלה עלתה לאוויר ב-15 בינואר השנה. בין הלקוחות: סוכני מכס וחברות בלדרות כגון DHL ,UPS, דואר ישראל ועוד. עלות הפיתוח שהושקעה בפרויקט – למעלה מ-12 מיליון שקל. הפרויקט, אשר ביצועו ארך ארבע שנים, כלל פיתוח מחדש של כל תמסורת היצוא מול כל הגורמים בקהילה (מכס, נמלים, מסופים וכדומה) במערכת 'פוקוס', על ידי צוות מפתחים, והתאמתה למערכת 'שער עולמי', וכן הכשרה ותרגול של כל הלקוחות לעבודה עם המערכת החדשה והעברתם אליה בו-זמנית – בהצלחה. 'פוקוס' היא מערכת ERP המשמשת סוכני מכס, משלחים בינלאומיים, מסופי מטענים ובלדרים לשידור מסרים למכס, לצורך שחרור סחורות ליבוא ויצוא. המערכת, פרי פיתוחה של מלם תים, מותקנת בלמעלה מ-100 ארגונים בארץ. "הצלחנו לעמוד באתגר הכפול שניצב בפנינו" מיכל בן-חור, מנהלת פרויקטים בחטיבת פוקוס במלם תים: "האתגר הגדול ביותר שעמד בפנינו היה לאפשר ללקוחותינו להמשיך בעבודתם השוטפת, ובמקביל לתרגל כמה שיותר את העבודה במערכת החדשה וללמוד אותה. הצלחנו לפתח את המערכת בצורה שתאפשר עבודה במקביל מאותה מערכת, ללא הקמת סביבת טסט. ערכנו מאות הדרכות ללקוחות, כדי להכין אותם לעלייה לאוויר בצורה מיטבית". אלכס נמצוב, מנהל חטיבת פוקוס במלם תים: "מעבר לעבודת הפיתוח הרבה, שכללה פיתוח של עשרות מסרים לכל גורמי הקהילה ובהם נמלים, מסופי מטענים, רשות שדות התעופה, מחסנים רשויים, עמילי מכס ועוד, המטרה שניצבה בפנינו היתה העברת לקוחותינו ביום אחד למערכת החדשה, באופן חלק וללא תקלות. לשם כך קיימנו מאות שולחנות עגולים, בשתתפות גורמים שונים מהמכס ומגוון גורמים מהקהילה, אשר המערכת נוגעת בהם. בלילה שלפני העלייה לאוויר פתחנו חמ"ל של ממש, עם צוות מפתחים, ווידאנו שהכל יעבוד לפי התוכנית, ואכן כך היה". שלי מחרז, סמנכ"ל אגף טכנולוגיות במלם תים: "כמות הפונקציות שמערכת 'פוקוס' מבצעת בתהליכי יצוא של מדינת ישראל גדולה מאוד, כך שמבחינת סדרי גודל, המורכבות היא רבה. אני שמח שהצלחנו לעמוד באתגר הכפול שניצב בפנינו, הן בתחום הפיתוח, עם התאמת מערכת 'פוקוס' לדרישות המכס החדשות, והן בפן התפעולי – להביא לעלייה לאוויר מוצלחת וקלה לכלל לקוחותינו, על פי המועד שהוגדר על ידי המכס. אחד הדברים היפים בפרויקט הוא האינטגרציה שבו, מאחר שבכל תהליך הקשור למכס מעורבים גופים רבים ושונים הנמצאים תחת פיקוח המכס. המעבר למערכת 'שער עולמי' הוא החלטת ממשלה, לה כל הגופים היו מחויבים. אני שמח שהענקנו ללקוחותינו את התנאים הטובים ביותר לבצע את המעבר בהצלחה רבה".

    משלוחי הסמארטפונים בעולם צנחו ברבעון הרביעי של 2022 – בדרך כלל תקופת הקניות הגדולה של החגים – בעקבות לחולשה מאקרו כלכלית ולביקוש צרכני מופחת – כך על פי דו"ח חדש של חברת מחקרי השוק IDC. משלוח היצרניות הסתכמו ב-300.3 מיליון מכשירים ברבעון האחרון של 2022 – ירידה של 18.3% בהשוואה לשנה הקודמת – הירידה הגדולה ביותר אי פעם ברבעון בודד. בהיבט שנתי התבטאה הירידה ב-11.3%, כשצנחה מב-1.36 מיליארד מכשירים ב-2021 לכ-1.205 מיליארד ב-2022, כשגם המספר הזה מייצר "שיא" שלילי של סך המשלוחים השנתי הנמוך ביותר מאז 2013, "בשל ירידה ניכרת בביקוש הצרכני, אינפלציה ואי ודאויות כלכליות", לדברי IDC. "מעולם לא ראינו ירידה של משלוחים ברבעון החגים לעומת הרבעון הקודם",  אמרה נבילה פופל, מנהלת מחקר ב-IDC, "ומכל מקום, ביקוש מוחלש ומלאי גבוה גרמו לספקים לצמצם באופן דרסטי במשלוחים". משלוחים מייצגים את המכשירים שהיצרניות שולחות לקמעונאים ולספקיות סלולר. הם לא זהים למכירות, אבל הם כן נותנים אינדיקציה לביקוש. עוד לדברי חברת המחקרים, "סיום השנה הקשה מעמיד את ההתאוששות הצפויה של 2.8% בשנת 2023 בסימן שאלה גדול, עם סיכון כבד כלפי מטה של התחזית". לפי הדו"ח, אפל שמרה על מעמדה כיצרנית הסמארטפונים מספר אחת בעולם. ענקית הטק האמריקנית שילחה 72.3 מיליון מכשירי iPhone ברבעון הרביעי, ירידה של 14.9% בהשוואה לרבעון המקביל, והשיגה נתח שוק של 24.1%. אפל חוותה ירידה למרות שהשיקה את הדגמים האחרונים שלה – סדרת ה-iPhone 14 14 – לקראת רבעון החגים המכריע. אפל התמודדה עם מספר בעיות בשרשרת האספקה ​​ברבעון דצמבר, לאחר שמפעל ייצור ה-iPhone הגדול בעולם בז'נגג'ואו שבסין נפגע מהתפרצות קורונה ומהפגנות עובדים. סמסונג, שחקנית הסמארטפונים השנייה בגודלה, חוותה ירידה של 15.6% במשלוחים בהשוואה לשנה הקודמת, זאת מבלי שהשיקה סמארטפון דגל חדש לגמרי ברבעון הרביעי, אך מקיימת אירוע ב-1 בפברואר שבו תשיק את מכשיריה החדשים. שיאומי הסינית, שהגיעה למקום השלישי, חוותה ירידה של 26.3% בהשוואה לשנה הקודמת – הירידה הגדולה ביותר בקרב חמש יצרניות הסמארטפונים המוביליות, בהן גם  היצרניות הסיניות אופו ו-וויבו. "עם ירידה של יותר מ-11% ב-2022, שנת 2023 תהיה כנראה שנה של זהירות, מכיוון שהיצרניות יחשבו מחדש על מגוון המכשירים שלהן, בעוד ערוצי המכירות יחשבו פעמיים לפני שיזמינו תוספות למלאי", אמר אנתוני סקרסלה, מנהל המחקר ב-IDC.

חוקרים מאוניברסיטת קרנגי מלון שבאמריקה ומהאוניברסיטה הסינית של הונג קונג חשפו באחרונה כי יצרו סוג חדש של חומר אשר אפשר להם לברוא רובוט קטן, שיכול להפוך ממוצק לנוזל ובחזרה. התכונות החדשניות – שכמותן ראינו רק בקולנוע, למשל בסרטי "שליחות קטלנית" עם ארנולד שוורצנגר –  עשויות לספק לרובוט כוחות להציל חיים – כיצד?. בסרטון שפרסמו החוקרים ניתן לראות רובוט קטנטן, הדומה לסייבורג T-1000 מהסרטים המפורסמים, בורח מתא כלא קטנטן, משום שהוא פשוט נמס לצורה נוזלית וזולג דרך סורגי תאו. אלא שברגע שהרובוט משתחרר – הוא מחזיר את עצמו למצבו המוצק. המטרה המסתמנת: לא לחיסולים אלא דווקא לטעמי ריפוי ועזרה ה-T-1000 היא דמות בדיונית של מתנקש טרמינטור אנדרואיד משנה צורה, אבל במקרה שלפנינו אין כוונות לחסל אף אחד – ההחוקרים אפילו הבטיחו שהרובוט שלהם לא קיבל כל משימה רצחנית. החוקר הבכיר מקרנגי מלון, פרופ' כרמל מג'ידי, הסביר את המדע שמאחורי הרובוט, המאפשר לו את שינוי הצורה. הוא חשף כי הצוות יצר את החומר החדש – המכונה "מכונת מעבר של פאזה מוצק-נוזלי מגנטו-אקטיבית" – על ידי הטמעת חלקיקים מגנטיים בגאליום, מתכת עם נקודת התכה נמוכה מאוד (29.8 מעלות צלזיוס) שממנה נוצר הרובוט. לדבריו, החלקיקים המגנטיים נכנסים לפעולה בשתי דרכים, כדי לגרום לשינוי המרשים במצב הצבירה. "הם גורמים לחומר להגיב לשדה מגנטי מתחלף, כך שאתה יכול, באמצעות אינדוקציה, לחמם את החומר ולגרום לשינוי הפאזה", סיפר פרופ' מג'ידי. "אבל החלקיקים המגנטיים", הסביר, "גם נותנים לרובוטים ניידות ויכולת תנועה בתגובה לשדה המגנטי". מהסבר זה גם ניתן לגלות כי בנוסף ליכולת לשנות צורה, הרובוטים הספציפיים הם מגנטיים ויכולים להוליך חשמל. צוות החוקרים אמר שדווקא לא קיבל את ההשראה לפיתוח שלו מהוליווד, אלא בכלל מחיה בשם מלפפון ים, שיכולה לעבור בין מצבי גוף רכים ונוקשים. "לתת לרובוטים את היכולת לעבור בין מצב נוזלי למוצק מקנה להם יותר פונקציונליות", הסביר צ'נגפנג פאן, מהנדס באוניברסיטה הסינית בהונג קונג שהוביל את המחקר. פאן ועמיתיו הדגימו, כאמור, את הפונקציונליות המוגברת הזו של הרובוט על ידי הכנסתו לתא כלא מדומה והצגה כיצד הוא יודע להימלט ממנו על ידי התבססות על הטרנספורציה במצב הצבירה שלו בלבד. התצוגה היוותה חלק מפרסום המחקר בכתב העת Matter, מיום ד' האחרון. החוקרים גם העמידו את הרובוטים שפיתחו במסלול מכשולים של בדיקות ניידות ושינוי צורה. לפני בחינת יישומים פוטנציאליים, הצוות בדק את הניידות והחוזק של החומר במגוון הקשרים. בעזרת שדה מגנטי, הרובוטים קפצו מעל חפירים, טיפסו על קירות, ואפילו התפצלו לשניים כדי להזיז אובייקטים אחרים, ועשו זאת בשיתוף פעולה לפני שהתאחדו בחזרה. "עכשיו, אנחנו דוחפים את המערכת החומרית הזו בדרכים מעשיות יותר, כדי לפתור כמה בעיות רפואיות והנדסיות מאוד ספציפיות", הבהיר פאן את הייעוד הראשוני המתוכנן לפיתוח החדשני. ואכן, בצד הביו-רפואי, הצוות כבר הצליח להשתמש ברובוטים כדי להוציא חפץ זר מקיבה (של דגם) ועל מנת להעביר תרופות לפי דרישה לאותה קיבה. החוקרים גם הדגימו כיצד החומר יכול לעבוד כרובוטי-הלחמה חכמים לשם הרכבה ותיקון של מעגלים אלחוטיים (על ידי נזילות לתוך מעגלים שקשה להגיע אליהם כשהם פועלים גם כהלחמה וגם כמוליך) וכ"בורג" מכני אוניברסלי, להרכבת חלקים בחומר קשיח. כדי להגיע לחללים, על ידי התכה לתוך שקע הבורג עם הברגה ואז התמצקות, אין צורך בהברגה בפועל. "עבודה עתידית צריכה להמשיך ולחקור כיצד ניתן להשתמש ברובוטים הללו בהקשר ביו-רפואי", אמר מג'ידי. "מה שאנחנו מראים הם רק הדגמות חד-פעמיות, הוכחות לקונספט, אבל יידרש הרבה יותר מחקר כדי להתעמק איך זה יכול לשמש בפועל למתן תרופות או להסרת חפצים זרים".

פירמת הייעוץ דלויט ישראל קיבלה את הסמכת סאפ (SAP) להענקת שירותי Rise With SAP, שירותים אלה מאפשרים לבצע תהליך טרנספורמציה דיגיטלית הוליסטי עבור ארגונים בתנאים ובזמן המתאים להם. השירותים מאפשרים מעבר חלק, מהיר ומשתלם לענן של יישומי ניהול הארגון, תוך הפחתת מורכבות ואספקת גמישות מרבית, כאשר התחזוקה, השדרוגים והשירות המנוהל לתשתיות ה-IT מאוגדים תחת חוזה אחד. הענקת ההסמכה מגיעה כחלק מהמגמה של דלויט להדק את הפעילות מול סאפ בארץ ובעולם. החברה מיישמת פרויקטים של בכמה ארגונים בארץ ומסייעת באמצעות טרנספורמציה עסקית וטכנולוגית למקסם את הערך מיישום המערכות. "תהליך ההסמכה ל-Rise with SAP מהווה ציון דרך משמעותי עבור דלויט ישראל", ציין עמי גולדברג, מוביל פרקטיקת הסאפ בדלויט ישראל, "אנו מאמינים, כי פתרון Rise with SAP יסייע במסע הדיגיטלי והמעבר לענן ללקוחות רבים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות. הסמכה זו מאפשרת פיתוח יכולות מקומיות ישראליות בנוסף לידע, לניסיון ולהשקעות שאנו מביאים מעבר לים".

איראן פועלת בסייבר ותוקפת את סעודיה, במטרה לשבש את יחסיה עם ישראל ומהלכי הנורמליזציה בין שתי המדינות – כך לפי דיווח שפרסם באחרונה מרכז חקר האיומים של סקיורוורקס מבית דל. לפי החוקרים, שחקן האיום, המכונה Cobalt Sapling, נצפה, החל מנובמבר האחרון, יוצר ישות חדשה בסייבר, בשם Abraham's Ax, גרזן אברהם, כדי למקד את המתקפות בסייבר על ערב הסעודית ולמנף אותן לתועלת גיאו-פוליטית עבור איראן. מומחים ציינו שהשם של הקבוצה מהדהד עם השם הסכמי אברהם – שמם של ההסכמים שנחתמו ב-2020 על ידי ארצות הברית, איחוד האמירויות הערביות, בחריין וישראל, לנרמול היחסים בין שלוש המדינות מהמזרח התיכון. "לפעילות של קבוצת האקרים זו יש מניעים פוליטיים ברורים, וחבריה מבצעים פעולות מידע (הזרקת פייק ניוז ושמועות – י"ה), שנועדו לערער את היציבות העדינה של יחסי ישראל-ערב הסעודית. זאת, במיוחד כשסעודיה ממשיכה בשיחות עם ישראל על נורמליזציה של היחסים", אמר רייף פילינג, החוקר הראשי של סקיורוורקס. פרשנים פוליטיים ציינו שהקבוצה ביצעה את המתקפות נגד המטרות הסעודיות מאחר שהנורמליזציה בינה לבין ישראל נמצאת בשלב מקדמי ו-"פריך", ומנהיגי הרפובליקה האסלאמית מקווים למנוע הסכם שלום בין שתי המדינות באמצעות פעילות שיבוש בסייבר. הקבוצה משתמשת באתרי הדלפות של קבוצת האקרים אחרת פילינג ציין כי מבחינה חזותית, קבוצת גרזן אברהם משתמשת באיקונוגרפיה, וידיאו ואתרי ההדלפות של שחקן איומים נפרד בעל מניעים האקטיביסטיים, שמכונה הצוות של משה (Moses Staff). הצוות של משה נצפה בראשונה בספטמבר 2021 כשהוא פועל בעיקר נגד ארגונים ישראליים. קבוצת גרזן אברהם, שפועלת בחסות ממשלת איראן, נצפתה כשהיא עורכת שורה של מתקפות ריגול וחבלה בסייבר, תוך שימוש בכלים כמו StrifeWater RAT ו-DiskCryptor – כדי לאסוף מידע רגיש ולנעילת נתוני קורבנות ארגוניים ופרטיים. היא אף מנהלת אתר דליפות, המשמש להפצת נתונים שנגנבו מקורבנותיהם ולהפצת הודעות הקבוצה, שכוללות "חשיפת פשעי הציונים בפלסטין הכבושה". אחד ממאפייני הקבוצה הוא שהיא קוצרת נתונים, כמו בכל מתקפת כופרה, אולם מכיוון שהיא פועלת ממניעים פוליטיים ולא כספיים – היא לא דורשת דמי כופר ולא מציעה אפשרות לשחרור הנתונים שנחטפו. שתי הקבוצות משתמשות בלוגואים דומים, כמו גם בבלוג מבוסס וורדפרס, כאמצעי להדלפות שלהן. פילינג אמר כי "לאיראן יש היסטוריה של שימוש בקבוצות פרוקסי (שימוש בכתובת אחרת, שרתים בלתי מזוהים או ביצוע פעולות מחשוב מרחוק, באופן שמסווה את המפעיל האמיתי – י"ה) וישויות שחבריהן יצרו כדי למקד את המתקפות שלהן על יריבים אזוריים ובינלאומיים". "מספר גדל והולך של קבוצות האקרים בשירות המשטר האיראני" פילינג הוסיף כי "במהלך השנתיים האחרונות אנחנו רואים מספר גדל והולך של ישויות, שבמקורן הן קבוצות האקרים שפועלות ממניעים פליליים או האקטיביסטיים, שמגויסות על ידי איראן כדי לפגוע באויביה. אלה מאפשרות לאיראן את מרחב ההכחשה הסביר – כך שהיא יכולה להרחיק את עצמה מהקבוצות אלה, להכחיש שיש לה קשר אליהן ולא ליטול אחריות על מתקפות שהם ביצעו. מגמה זו צפויה להימשך". יש לציין שחברי גרזן אברהם טענו בעבר כי הם פועלים מטעם "האומה של חיזבאללה". ואולם, אין ראיות שתומכות בכך. בין אם זה נכון ובין אם לאו, חיזבאללה נתמך ופועל בחסות איראן.

שוק ההיי-טק נמצא לאחרונה בתקופה מורכבת, כאשר ברקע ישנה תחושה של חוסר וודאות מסוימת בנוגע לאיך יראה עתיד המשק? יחד עם זאת, עדיין גובר הביקוש לכוח אדם איכותי ומיומן, כמו גם הרצון להשתלב בתעשיית ההיי-טק. לכן, בדיוק בנקודת זמן הזו, מכללת ג'ון ברייס – זרוע ההדרכה של מטריקס, אשר מכשירה מדי שנה אלפי סטודנטים המשתלבים בעבודה בהיי-טק – ערכה סקר בקרב הסטודנטיות והסטודנטים שלה, כדי להבין מה חושב דור עובדי ההיי-טק הבא על מה שקורה בענף. הסקר נערך בקרב 245 סטודנטיות וסטודנטים במכללת ג'ון ברייס, בגילאי 18-65, מתוכם 71 נשים ו-174 גברים. ממצאי הסקר חושפים בין היתר: מהם התחומים הכי חמים בעיני הסטודנטים? באילו סוגי חברות הם מעוניינים לעבוד? כמה מהם מעוניינים להקים חברת סטארט-אפ? מי היזם הישראלי שמהווה מודל לחיקוי עבורם? ועוד. ירידה בכמות הסטודנטים שרוצים לפתוח סטארט-אפ משלהם מנתוני הסקר עולה כי באשר לחזון יזמי ולהקמת חברות סטארט-אפ, כ-44% מהסטודנטים השיבו כי אינם מעוניינים להקים חברה כזו בעתיד הקרוב. זוהי עלייה משמעותית בהשוואה לממצאי הסקרר מהשנה שעברה, אז 28% השיבו כך – נתון שככל הנראה ניתן לייחס למצב הרגיש בו נמצא הענף כעת. אך יחד עם זאת, נראה שהסטודנטים אופטימיים לגבי ההמשך, כאשר כ-47% מהמשיבים ציינו כי ייתכן שיהיו מעוניינים לעשות זאת בעוד כמה שנים (לעומת 45% בשנה שעברה). רק כ-9% מהמשיבים גילו עניין בהקמת חברת סטארט-אפ בעתיד הקרוב. כאשר נשאלו הסטודנטים האם המדינה צריכה לסייע לסטארט-אפים בתחילת דרכם כ-68% ענו בחיוב, כ-16% ענו שהמדינה צריכה לסייע רק לסטארט-אפים שלא הצליחו לגייס מימון בכוחות עצמם, וכ-16% נוספים ענו שהמדינה אינה צריכה לסייע כלל, ושכל סטארט-אפ צריך לדאוג לעצמו. מחפשים אחריה. יציבות תעסוקתית. צילום: אילוסטרציה. BigStock מחפשים יציבות תעסוקתית המשבר הנוכחי, וגם ההתקדמות של טכנולוגיות חדשות, נותנים את אותותיהם בהעדפות הקורסים של הסטודנטים. ניתן לראות שחלו שינויים משמעותיים מבחינת תחומי העניין והמקצועות המבוקשים על ידי סטודנטים, בהשוואה לממצאעי שנה שעברה. כ-55% העידו כי תחום ההיי-טק החברתי הוא תחום העיסוק המושך ביותר, בין אם במסגרת הקמת סטארט-אפ מאפס או השתלבות בחברה שמפתחת מוצר חברתי. מדובר בעלייה חדה, לעומת 18% בשנה שעברה, מה שעשוי להעיד על מגמה לפיה יותר צעירים רוצים לפעול למען החברה ולייצר שינוי משמעותי בתוכה. מיד אחר כך ברשימת הקורסים בולט תחום הגיימינג, שמציג גם הוא עלייה משמעותית עם כ-48% (לעומת 15% בשנה שעברה), ולאחר מכן תחומי פנאי ומדיה עם כ-43%, והענן שכ-41% בחרו בו, שמתגלה גם כן כתחום חם במיוחד להתעמק בו, כשהוא מציג קפיצה בולטת לעומת 9% בלבד שקיבל בשנה הקודמת.   לנוכח המצב במשק, באופן לא מפתיע, מרבית הסטודנטים (כ-59%) העידו כי הם מעדיפים לעבוד בחברה גדולה ומבוססת, לעומת 42% בשנה שעברה. מנגד, כ-21% העידו שהם מעדיפים לעבוד בחברת סטארט-אפ או חברה שהוכרה כיוניקורן, נתון שמציג ירידה באחוזים לעומת שנה שעברה, בה 28% העדיפו לעבוד בחברת סטארט-אפ. שינויים אלה מעידים על מגמה לפיה משתלבי ההיי-טק החדשים מעדיפים למצוא חברות בהן יוכלו ליהנות מיציבות תעסוקתית. כאשר נשאלו האם משבר ההיי-טק הנוכחי הוא הזדמנות לצמיחה, או למעשה מהווה פגיעה, מרבית הסטודנטים (כ-60%) ענו שזו הזדמנות צמיחה לענף כולו, כ-20% ענו שמדובר בפגיעה בענף וכ-20% נוספים השיבו שזו בכלל הזדמנות להתפתחות אישית. מודל לחיקוי. פרופ' אמנון שעשוע מקבל את פרס החדשנות בתחום הרכב בתערוכת CES. צילום: MotorTrend מודל לחיקוי כאשר שואפים להגיע רחוק, לרוב מקבלים השראה ממישהו שכבר הצליח בתחום שלנו או בתחום דומה לפנינו. היזם הישראלי שהכי הרבה סטודנטים (כ-65%) הצביעו עליו כדמות למודל ולחיקוי הוא מייסד ומנכ"ל מובילאיי (Mobileye), פרופ' אמנון שעשוע. אחריו ברשימה נמצאים יחדיו רועי מן וערן זינמן (כ-15%) –מנכ"לים ושותפים מייסדים של מאנדיי (Monday); ליאור דיב (כ-9%) – מנכ"ל ומייסד שותף של סייבריזן (Cybereason); שלומי בן חיים – מנכ"ל ומייסד שותף של ג'ייפרוג (JFrog) (כ-6%); והדר צייטלין (כ-5%) – מייסדת שותפה של היילו (Hailo). מוטי חדד, מנהל מכללת ג'ון ברייס הדרכה ו-CIO של חברת מטריקס. צילום: סם יעקובסון המודל ההיברידי, לאן? כאשר נשאלו הסטודנטים האם הם מעדיפים עבודה מהבית או מהמשרד, כ-73% סברו שצריך לשמר עבודה היברידית, שמשלבת בין בית ומשרד. לעומתם, כ-24% סבורים שעבודה מהבית היא הפתרון הטוב ביותר וצריך לדבוק בה. רק כ-2% סברו שעבודה מהבית אינה פתרון מספיק טוב כמודל עבודה קבוע. מוטי חדד, מנהל מכללת ג'ון ברייס הדרכה ו-CIO של חברת מטריקס: "כגוף שמכשיר אלפי עובדים להיי-טק מדי שנה ועובד בשיתוף פעולה צמוד עם מאות חברות מכל הסקטורים במשק, אנחנו בפוזיציה מעולה לדעת בדיוק מה הם צרכי השוק, ובעקבות כך להציע את ההכשרה הטובה, האפקטיבית והרלוונטית ביותר לסטודנטים שלנו". חדד הוסיף ואמר ש-"ניתן לראות כי מגמות אותן אנחנו חיים ונושמים ביומיום משתקפות גם מנתוני הסקר האחרון שערכנו, שמציג בין היתר את השינויים המהירים החלים במשק ואת ההתפתחויות הטכנולוגיות המשמעותיות ביותר, שמספקות לדור העובדים החדש בענף הזדמנויות ופותחות עבורם אופקים חדשים". חדד סיכם באומרו ש-"המומחיות שלנו היא לתת מענה לשינויים הדינמיים האלה ולספק לסטודנטים שלנו מצד אחד את הכלים הרלוונטיים ביותר להצלחה בשוק התעסוקה העכשווי, ומן הצד השני לאפשר לארגונים שמגייסים את הבוגרים שלנו לצרף לשורותיהם עובדים עם ידע וניסיון שמותאם לדרישות הנוכחיות של השוק. כזרוע ההדרכה של חברת מטריקס, שעובדת עם מגוון רחב של חברות בשוק ההיי-טק, לג'ון ברייס יש יתרון בהבנה של צרכי השוק וביכולת ההשמה של הבוגרים שלנו. הסטודנטים שנמצאים אצלנו בשלבי ההכשרה בימים אלה יהפכו במהרה להיות חלק בלתי נפרד מכוח העבודה במשק הישראלי בכלל ובתחום ההיי-טק בפרט ויקדמו את עתידו".