"ההזדמנויות של האקרים להשכרה מרקיעות שחקים על רקע המיתון העולמי", קבעו חוקרי IBM Security X-Force. לדבריהם, "כיוון שמפעילי תשתיות התקיפה בסייבר מציעים כלים חדשים, המורידים דרמטית את מחסום הכניסה לפושעי סייבר מנוסים וטכנולוגיים פחות, הרי שתפישת 'פשע סייבר כ-שירות' עלולה לצמוח בקרוב. אם הכלכלה העולמית תתמודד עם מיתון, האקרים להשכרה יכולים להופיע כפטריות אחרי הגשם, בחיפושם אחר תשלום מהיר וקל". הפכה ממושג חדש לפרקטיקת האבטחה הטובה ביותר. תפישת 'אפס אמון'. צילום: BigStock אפס אמון – חסכון ממוצע של מיליון דולר לנפרצים בצד החיוב, ציינו חוקרי הענק הכחול את התבססות תפישת 'אפס אמון' (Zero Trust) ש-"הפכה ממושג חדש לפרקטיקת האבטחה הטובה ביותר. בזמן שעבודה היברידית הפכה לדרך חיים, ארגונים רבים יותר החלו לאמץ מסגרות של אפס אמון – כלומר כל המשתמשים, האפליקציות והמכשירים המבקשים גישה, מוגדרים כמי שאינם מורשים – עד שיוכח אחרת". לדבריהם, "ארגונים שמימשו את 'אפס אמון', חסכו בממוצע כמעט מיליון דולר בעת פריצה, בהשוואה לארגונים שלא עשו זאת". אלא שהמגמה החיובית מגיעה עם כוכבית אזהרה בצידה: "במהלך האצת ההטמעה של תפישת אפס אמון", סייגו חוקרי יבמ, "צוותי האבטחה יבצעו כמה צעדים מוטעים בדרך, כי הם חסרי הבנה מעמיקה בנושא. אנו כבר רואים צוותי אבטחה בונים ארכיטקטורות של 'פחות אמון' ולא 'אפס אמון', מה שיפתח את הדלת לפערי אבטחה שיריבים עלולים לנצל". לפי פורסקאוט, "מתקפות על תשתיות חיוניות ימשיכו לגדול בהתמדה. השנה נרשמו עשרות מתקפות על תשתיות חיוניות, כמו אנרגיה ומים, בין אם באופן ישיר על ידי תקיפת מערכות בקרה תעשייתיות, או עקיפה, דרך השגת גישה ראשונית לרשת הארגון ודרכה השתלטות על מערכות בקרה תעשייתית. מספרן של המתקפות האלו יגדל, כשמתקפות כופרה תהיינה הנפוצות ביותר". חוקרי יבמ מצידם ציינו את המגמה של ביצוע פעולות ממוקדות של הנדסה חברתית על מערכות ICS/SCADA. "הן חיוניות לפעילות היומיומית של יצרנים תעשייתיים, ובשל חשיבותן, מהוות יעד עליון לתוקפים. בעוד שהטקטיקות הנדרשות להנדסה חברתית של מערכות ICS שונות מ-IT, השפעתן עלולה להיות מזיקה עוד יותר – עד כדי אובדן חיים אפשרי. האקרים העוסקים בתחום כבר החלו לקדם את הטכניקות שלהם כדי להשיג גישה מוצלחת יותר למערכות הפגיעות הללו". לפי חוקרי פאלו אלטו, "ב-2022 פושעי הסייבר התמקדו בתקיפת תשתיות קריטיות ובתקיפות כופרה. התוקפים גם המשיכו למצוא דרכים חדשות לנצל את תחום הקריפטו, העבודה ההיברידית וממשקי API לא מאובטחים". מחקר גלובלי שערכה החברה בקרב 1,300 מנהלי אבטחת מידע, מצא כי כמעט כל הארגונים הודו שחוו אירוע סייבר השנה, כש-24% מהם חוו לפחות 10 תקריות והפרות. לפי החוקרים, "הסיבה העיקרית לדאגה היא שרק 40% ציינו שחלה עלייה משמעותית בהכרה של הנהלת החברה בחשיבות סיכוני הסייבר – למרות שמרביתם מטמיעים אסטרטגיות דיגיטל". אימות ב-SMS הפך בעייתי בגללם. איומי סייבר בסמארטפונים. צילום: BigStock איומי סייבר ייעודיים למובייל עם השימוש המוגבר בטלפונים החכמים בעבודה, מכשירים ניידים הפכו השנה למטרה גדולה יותר למתקפות סייבר: לפי וריזון, פשעי סייבר הכוללים מכשירים ניידים עלו השנה ב-22% ולא מראים סימני האטה לקראת השנה החדשה. תופעת לוואי נוספת: ככל שהאקרים מתחברים למכשירים ניידים, אימות מבוסס SMS הפך בהכרח לבטוח פחות. אפילו החברות המאובטחות ביותר עלולות להיפגע מפריצות למכשירים ניידים – תשאלו את אובר ואוקטה, שנפרצו בדרך זו. השנה התאפיינה גם בהתקפות שנסמכו על היעדר כלים מספקים לזיהוי המשתמש. לפי דו"ח הסיכונים של הפורום הכלכלי העולמי, 95% מאירועי אבטחת הסייבר נבעו השנה מטעות אנוש, "עובדה זו מדגישה את הצורך בהטמעת תוכנה שמקטינה את הסיכוי לטעות אנוש בכל הנוגע לאימות, כדי להפחית פגיעויות המתבססות על הנדסה חברתית". לחלקו הראשון של סיכום השנה בסייבר – לחצו כאן. לחלקו השני של הסיום – לחצו כאן.

התנגדות רחבה בהיי-טק הישראלי לחוק האפליה, שיתיר לבעל עסק שלא לתת שירות לאדם אחר "בגלל אמונתו הדתית". שורה של חברות הצטרפו לקריאה המתנגדת לחוק, ומתחייבות להמשיך ולשמור על ליברליות וקבלת האחר. חלק מהחברות הודיעו כי לא יעשו עסקים עם אנשים וחברות שיפלו אנשים אחרים, לאחר שהחוק יעבור, וחלקן האחר פרסמו קריאה שתומכת בגיוון והכללה. Team8 מקבוצת Team8 נמסר כי היא "מצהירה שלא תרכוש או תסחור במוצרים מגופים שאינם עולים בקנה אחד עם ערכיה, ובראשם הזכות לכבוד ולשוויון". בהודעת החברה נכתב כי "משפחת Team8 מבקשת להזכיר לעובדים ולעובדות, לעמיתים ולעמיתות שהצלחתנו והצלחת המשק הישראלי כולו תלויות בכבוד הדדי ובהימנעות מאפליה על רקע דת, גזע, מין ונטייה מינית. קבוצת Team8 מאמינה שגיוון הוא מפתח להצלחת הארגון, וגאה בשוויון ההזדמנויות שהיא מעניקה לנשים ולאנשים מרקעים שונים". וויז תחת הכותרת "התחייבות לאי אפליה בנתינת שירותים", וויז (Wiz) הודיעה כי היא "דורשת מכל ספקיה להתחייב למניעת אפליה מכל סוג שהוא". בהודעת החברה צוין כי "וויז מאמינה ושמה במרכז ערכי שוויון וכבוד האדם. הקריאות לכרסום ערכים אלה, כפי שנשמעו לאחרונה בזירה הפוליטית בישראל, מדאיגות מאוד את החברה, ואנחנו מחויבים לעשות ככל שביכולתנו על מנת למנוע אפליה מכל סוג שהוא, כולל מטעמי גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, מין ונטייה מינית". "כדי להבטיח המשך עמידה בערכים, וויז תדרוש מכל חברה אשר מעוניינת לעשות עסקים אתה להתחייב כי היא לא תפלה אדם מכל סיבה שהיא, לרבות מטעמי גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, גיל, מעמד אישי, הורות, מקום מגורים או לבישת מדי כוחות הביטחון וההצלה; ותתחייב כי תכיל התחייבות דומה על כל החברות שיש לה קשרים עסקיים עמן", צוין בהודעה. ב-וויז מצהירים כי "אי הסכמה להתחייב לעקרונות האלה ו/או הפרה שלהם יהוו עילה מבחינתנו לסיים כל התקשרות עסקית עם חברות". "וויז מאמינה ומקווה כי לחברות שעמן היא מתקשרת ערכי יסוד זהים, וכי באמצעות שיתוף פעולה ואיחוד כוחות החברות יוכלו לעזור ולשמר חברה שוויונית בישראל", נמסר. סייבר סטארטס גילי רענן, ממשקיעי ההון-סיכון הבכירים בישראל, התחייב כי הקרן שלו, סייבר סטארטס, "לא תעשה עסקים עם כל חברה או אדם שנוקטים באפליה". בפוסט שפרסם הבוקר הוא כתב: "במשך שנים הצלחנו להפריד בין עסקים לפוליטיקה. בשבועות האחרונים אני מודאג מיוזמות החקיקה הגזעניות של נציגי הממשלה החדשה, שמאיימות לפגוע לא רק באופייה הדמוקרטי של ישראל, אלא גם ביכולת של המשק להמשיך ולצמוח, ולהביא לפה משקיעים זרים. סייבר סטארטס מתחייבת שלא תקיים שום פעילות עסקית עם כל חברה או אדם אשר מפלים אדם על רקע דת, לאום, גזע, מין, מוצא או נטייה מינית". אינטל אינטל ישראל פרסמה הבוקר (ב') מסר בנושא, שלפיו "יש לנו 12 אלף עובדות ועובדים, המשתייכים לכל גווני החברה הישראלית. גיוון והכללה הינם ערכים הנטועים כה עמוק בחברתנו, עד כדי כך שלא דמיינו שבשנת 2022 נאלץ לומר את המובן מאליו: אינטל מתנגדת ומוקיעה כל פעולה או שיח מסית, פוגע, גזעני ואלים, ותמיד תמשיך לעשות זאת. אנחנו תומכים בזכותם של עובדינו, חברי וחברות קהילות הלהט"בים, הערבים, הנשים, שומרי המצוות, העובדים עם מוגבלות וכל אדם אחר לשוויון זכויות מלא ולחיים ללא אפליה או שנאה. לשיח המעודד אפליה או גזענות אין מקום בקרבנו – עכשיו ובעתיד". סיילספורס אפרת רפופורט, מנכ"לית מרכז הפיתוח של סיילספורס בישראל, העלתה פוסט בלינקדאין שלה שבו היא כתבה כי "סיילספורס חרטה על דגלה מיום היווסדה את ערך השוויון כאחד מערכי הליבה של החברה. השוויון בחברה הוא חלק מהתרבות שלה, והוא מחייב את כולם ואת כולן, כל הזמן – משלב הגיוס, דרך השיחות עם הלקוחות ועד למוצר עצמו. זה ערך שעובדי ועובדות סיילספורס חיים על פיו, וזה גם הערך שמגן עליהם מכל אפליה שהיא. הוא מאפשר לעובדים ולעובדות בחברה לחבור יחד למטרה משותפת, להקים קבוצות שוויון ולקבל תמיכה מלאה מהחברה לקידום כל יוזמה. חברות מגוונות אנושית, שמכילות ומכלילות בתוכן דתות, תרבויות, שפות ונטיות מיניות שונות – הן חברות חזקות יותר. שוויון הוא מחויבות בסיסית ואנושית, ומעל לכל – זה הערך שעליו קמה המדינה שלנו. נמשיך לפעול ולקדם ערכים של שוויון וגיוון לכל קצות האוכלוסייה הישראלית ולהוקיע סממנים של אפליה וגזענות". מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, כתבה בחשבון הלינקדאין שלה כי "מיקרוסופט היא בית מגוון, שבדלתו לא נכנסת גזענות. הסיבה להצלחת החברה היא הגיוון: אני מסתובבת במסדרונות מיקרוסופט מדי יום ורואה עובדות ועובדים נפלאים.ות – יהודים, ערבים, חרדים, חילונים, להט"בים, נשים וגברים – עובדים.ות זה לצד זו באחווה ובמקצוענות, על רקע ההבנה הבסיסית שכולם שווים. ישראל היא מדינה דמוקרטית ומוסרית ועליה להישאר כזו אם חפצת חיים היא. לשיח המעודד גזענות ואפליה מכל סוג שהוא אין מקום בחברה מתוקנת". נטורל אינטליג'נס נטורל אינטליג'נס פרסמה הודעה שלפיה "אנחנו תומכים בזכותם של עובדינו, חברי וחברות הקהילה הגאה וכל אדם אחר, לשוויון זכויות מלא ולחים ללא אפליה או שנאה על רקע מין, מוצא או נטייה מינית. אנחנו רואים בדאגה את הפרסומים אודות פגיעה באוכלוסיות בחברה הישראלית ומודיעים שנמשיך לפעול למען שוויון, סובלנות וביטחון לכל אחד ואחת. לשיח המעודד אפליה, גזענות או להט"בפוביה אין מקום בקרבנו". אקמאי פבל גורביץ', סמנכ"ל בכיר באקמאי העולמית ומנהל פעילות מרכז הפיתוח של החברה בישראל, פרסם הבוקר פוסט שבו נכתב כי "גיוון, שוויון הזדמנויות והגנה מפני אפליה הם יסודות בסיסיים שעליהם בנויה התרבות שלנו, באקמאי. אקמאי הוקמה על ידי אנשים מרקעים ומדתות שונים. רבות מההצלחות שלנו כחברה נובעות מהיכולת של אנשים מרקעים, מדתות, מגזעים וממגדרים שונים לשתף פעולה. רק פלורליזם וגיוון מאפשרים לנו לבנות מוצרים שעוזרים למיליארדי אנשים בעולם ולפתור בעיות ברמות המורכבות שעומדות מולנו. הדמוקרטיה השוויונית בישראל מאפשרת לבנות כאן חברות ולגייס השקעות, ומעודדת חברות בינלאומיות רבות לבנות כאן מרכזי פיתוח משמעותיים. רבים מאיתנו, ואני ביניהם, באנו ממדינות שבה\ן לא היה שוויון הזדמניות לכולם. אסור לנו ללכת בכיוון הזה". וריפון מ-וריפון נמסר כי "כחברה גלובלית המקדשת את ערכי השוויון וכבוד האדם וחירותו, אנחנו פועלים למען קידום שוויון הזדמנויות בשוק התעסוקה ובחברה הישראלית בכלל, ויוצאים נגד אפליה מטעמי דת, גזע או מין. אנחנו מאמינים שלחברות ולעסקים יש גם אחריות חברתית וכוח רב לשנות ולהשפיע, ולכן אנחנו קוראים לכל העסקים במשק להצטרף אלינו כדי להבטיח שכל אזרחי המדינה יחיו בכבוד בארצנו וייהנו משוויון זכויות והזדמנויות". אנשים ומחשבים גם קבוצת אנשים ומחשבים פרסמה הודעה המתנגדת לחוק ותומכת בשוויון ובגיוון והכללה. בהודעה נכתב כי "קבוצת אנשים ומחשבים קוראת לממשלה הבאה ולכנסת שלא להעביר חוקים כחוק האפליה, ולעשות הכול על מנת לקדם את אי האפליה והשוויון".

אילון מאסק רוצה לעזור לעם האיראני. היזם בישר באחרונה כי העלה לשמי איראן 100 לווייני סטארלינק (Starlink) של חברת SpaceX, שבבעלותו ושהוא מנכ"לה – כך לסייע למחאה החברתית העממית, בעזרת זמינות גבוהה יותר של קישוריות לאינטרנט. כפי שחלקנו גילה רק במהלך המונדיאל – כאשר שחקני נבחרת איראן לא שרו את המנון המדינה בפתיחת אחד ממשחקיהם הראשונים, כאקט מחאתי – כבר מזה שלושה חודשים שברחבי איראן מצטרפים יותר ויותר אזרחים למה שמכונה 'מחאת החיג'אב'. אתמול (ב') נרשמו בדיוק מאה ימים מאז שפרצו ההפגנות באיראן, על רקע מותה של מהסה אמיני בת ה-22, שנהרגה במעצר של סיירת הדרכה בטהרן, כתוצאה מאלימות משטרתית. מותה של אמיני הצית למעשה מחדש מחאה שהחלה ב-2017, נגד החובה של נשים איראניות לעטות חיג'אב, ובאופן רחב יותר נגד דיכויין של נשים ושל זכויות אדם במדינה. למרות הדיכוי האכזרי שמפעיל הממשל, איראנים רבים מתריסים נגד השמרנות הקיצונית והגבלת חופש הפרט שלהם, וממשיכים לממש את זכותם להפגין, כשאתמול אף דווח על מפגין איראני ראשון, ככל הידוע, שנהרג בהפגנות. Approaching 100 Starlinks active in Iran — Elon Musk (@elonmusk) December 26, 2022 כעת זוכים, כאמור, המוחים האיראנים לעזרה ממקור חיצוני – פריסת שירות האינטרנט הלוויין שמספקת SpaceX מתקדמת באיראן, כך עדכן מאסק. לפי דבריו של יזם הטק כתגובה לציוץ שאותה פרסם אתמול, בקרוב יהיו כבר 100 לוויני סטארלינק פעילים באיראן. העניק סיוע דומה לאוקראינה ארגנו אינטרנט לאוקראינה דרך טוויטר. מיכאילו פדורוב ואילון מאסק.עיבוד ממוחשב. צילום: ויקימדיה למעשה כבר בספטמבר, לנוכח המחאות נגד הממשל ברפובליקה האיסלאמית, הצהיר מאסק שהוא רוצה להפעיל באיראן את סטארלינק, וזאת כחלק מיוזמה הנתמכת על ידי ארה"ב לקידום חופש האינטרנט וזרימת מידע חופשית גם במדינה הפרסית. זוהי אינה הפעם הראשונה שבה המולטי-מיליארדר השנוי במחלוקת נוקט במהלך שנועד לסייע לתושבי מדינות שנמצאים במצוקה. מוקדם יותר השנה, מאסק הפעיל את שירותי סטארלינק שלו גם באוקראינה, אחרי שבגלל ההתקפה הרוסית היא כמעט ונותקה לחלוטין מהאינטרנט לכתגובה לפנייה של סגן ראש ממשלת אוקראינה, מיכאילו פדורוב, שצייץ בטוויטר בבבקשה לסיוע, בתוך שהוא מתייג את מאסק. בשלב מסוים מאסק ביקש לעצור את אספקת הקישוריות לאוקראינה, שעלותה הגבוהה הייתה למעמסה על SpaceX, אך לבסוף הוא בחר להשאיר לאוקראינים את האפשרות להיעזר בלוויינים כדי לתקשר עם העולם החיצון. השירותים הללו שימשו לא רק את האזרחים, אלא גם את הצבא האוקראיני במאבקו בתוקפנות הרוסית. שירות סטארלינק, שהושק ב-2020, מפעיל כיום רשת של כ-2,000 לוויינים, שנועדה לאפשר גישה לאינטרנט באזורים שאינם מחוברים לרשת הכבלים העולמית. שירות הפס הרחב מבוסס הלוויינים עשוי לסייע למפגינים באיראן לעקוף הגבלות שהוטלו בידי הממשל על הגישה לאינטרנט ולפלטפורמות מסוימות של מדיה חברתית ובכך גם עתיד לאפשר למוחים לתקשר בינם לבין עצמם וכן לתקשר עם העולם הרחב.

אומרים כי הנבואה ניתנה לשוטים, ואכן קשה להעריך כיצד בדיוק תיראה שנת 2023. כך או כך, נראה שאנו עומדים לפני תקופה כלכלית מאתגרת. סטארט-אפים וחברות היי-טק יכולים לעשות כמה צעדים בכל הנוגע לאחסון נתונים ושימוש בענן, כדי לעודד התייעלות וחדשנות ולצלוח את השנה הזו. אימוץ סביבה מרובת עננים, מתוך הכרח לחדשנות סביבה מרובת עננים הפכה לחיונית עבור צרכי היומיום של דטה עסקי. חברות מאחסנות יותר ויותר נתונים במודל של as-a-Service בסביבות ענן. עם זאת, חברות רבות מוצאות את עצמן עם עלויות ענן גבוהות במיוחד. כאשר חברות מתמודדות עם אי-ודאות כלכלית, הן יבחרו בשירותים שיכולים לחזות עלויות ומאפשרים זרימה קלה יותר של נתונים בענן כדי לקדם חדשנות. הדרך לחדשנות עוברת דרכה. סביבה מרובת עננים. צילום: אילוסטרציה. BigStock ניתוח נתונים מהיר יותר בקיבולת גבוהה יותר חברות נוספות יבחרו באחסון נתונים ב-Metro Edge. איסוף הנתונים על ידי חיישנים למשל, יוכל לעבור ישירות לענן במהירות, ויאפשר את זמן ההמתנה המצומצם ביותר הנדרש לעומסי עבודה של ניתוח נתונים בקנה מידה גדול. ניתוח מהיר יותר עם מערכי נתונים גדולים יוצר מודלים טובים יותר של למידת מכונה ובסופו של דבר מניע חדשנות וקבלת החלטות טובה ומהירה יותר. תאימות (Compliance) לקידום חדשנות ספקי שירותי ענן ישחררו עוד עננים ושירותים ספציפיים, כדי לאפשר תאימות בתעשיות שנמצאות תחת רגולציה הדוקה. תאימות לא רק מפחיתה את סיכוני האבטחה, אלא גם מקדמת יעילות. היא מאפשרת לשתף ידע וליישם מערכות ובקרות בכל הארגון. בעוד שחברות בוחנות את ספקי שירותי הענן שלהן, כדי לאפשר גם תאימות וגם חדשנות, הנוכחות של שירותי ענן בתעשייה תמשיך לעלות ותתפוס מקום מרכזי עוד יותר. שירות ענן ציבורי יועיל ללקוחות ארגונים המחפשים אפשרויות אחסון נתונים גמישות וחסכוניות, בוחרים יותר ויותר בספקים נפרדים של שירותים ופלטפורמות המאפשרים גמישות וחיסכון, במקום ענן ציבורי לכלל פלטפורמות ושירותי הענן הדרושים לו. המעבר ל-Multi-Cloud יאתגר את שירות הענן הציבורי, יועיל ללקוחות, יקדם חדשנות וייתן לעסקים קטנים יותר סיכוי להיאבק. כלומר, הרחבה זו תעניק לספקי ענן עם הצעות נישה סיכוי מול השחקנים כבדי המשקל. ללקוחות יהיו יותר אפשרויות וגישה לחדשנות במחירים תחרותיים יותר. חשיבותם של עובדי ועובדות תפעול ה-IT עובדי ועובדות תפעול ה-IT חיוניים לארגונים בעמידה מול המיתון. עובדי אלו הם בעלי תפקיד קריטי בהבטחת ביצועים אמינים של הכל – החל מרצפת המפעל ועד כלי שיתוף פעולה בצוותים. כדי להעצים ולשמור על צוות תפעול ה-IT, חברות צריכות להשקיע בכלים המציעים נראות ואבטחה רבה יותר. חברות בהן צוותי ה-IT חזקים ופועלים לטובת הארגון יעודדו את העובדים שלהן להמשיך ולחדש, למרות האתגרים הכלכליים.

חברת פרולוג'יק (Prologic) ציינה לאורך שנת 2022 את שנת ה-15 לפעילותה המשותפת עם ספקית הטכנולוגיה העולמית סולארווינדס (SolarWinds), אותה היא מפיצה בישראל. פרולוג'יק בנתה במהלך שנים אלו אקוסיסטם הכולל למעלה מעשרה שותפי אינטגרציה חזקים הפעילים בישראל; קהילה פעילה סביב הפלטפורמה, המונה מאות מקצועני IT; ופורטפוליו של מאות לקוחות, בהן חברות בסקטורים של – בנקאות, פיננסים, ביטוח, תעשייה, אקדמיה, משרדי ממשלה, צבא וביטחון, ועוד. בנוסף, פרולוג'יק השקיעה במהלך השנים משאבים ניכרים בהקמת מרכז ידע ותמיכה ישראלי In-House המתמחה בפלטפורמת SolarWinds – בראשותה של לירון פרבר, מנהלת הטכנולוגיות בחברה. גוף זה עוסק בסיוע לשותפות האינטגרציה של החברה ולקוחותיה בכל הקשור לפרה-סייל, פוסט-סייל, הטמעות, ותמיכה שוטפת. קבוצת פרולוג'יק מעסיקה כיום למעלה מ-500 מקצועני מחשוב, והחברה פעילה בשלושה תחומים מרכזיים. האחד, מתן שירותי מיקור חוץ, שירותים מקצועיים, יועצים והטמעת מערכות במגוון רחב של תחומי תוכנה ו-IT. התחום השני הוא אאוטסורסינג של תחום הגיוס לחברות סטארט-אפ. התחום השלישי נוגע בייצוג בישראל של חברות טכנולוגיה גלובליות, המתמחות בתחומי ניהול תשתיות IT והגנת סייבר. טובים השניים מהאחד. החיבור בין פרולוג'יק וסולארווינדס. צילום: יח"צ פלטפורמה פשוטה ועוצמתית ליאור לוי, מנכ"ל ומייסד פרולוגי'ק, מפיצת סולארווינדס בישראל, ציין בראיון עימו כי "למעלה מ-300 אלף ארגונים, מ-190 מדינות, בחרו סולארווינדס, בהם 498 ארגונים מתוך אלו הנכללים במדד Fortune 500. הסיבות להצלחה הזו, בעולם ובישראל הן מגוונות, אך בליבה נמצאים הערכים שעליהם הוקמה החברה – לספק פלטפורמה פשוטה להתקנה, הטמעה ותפעול, המספקת כלים עוצמתיים למקצועני ה-IT בארגון, ובעלויות סבירות. כך לדוגמה, אחד ההבדלים בין סולארווינדס והכלים המסורתיים והמסורבלים נוגע במורכבות ההטמעה של הפתרון. בניגוד למוצרים אחרים בשוקף הדורשים פרויקט מורכב כדי להביא ליישום של הפתרון, הרי שעם פלטפורמת SolarWinds תוך שעות ניתן להגיע לתוצאות". לוי הוסיף כי "אנו רואים בארגונים רבים במשק הישראלי שהטרנספורמציה הדיגיטלית מחייבת שדרוג של מערכי ניטור התשתיות והרשת הארגונית לכאלו המותאמים לעידן הדיגיטל והענן. סולארווינדס מציעה בדיוק את זה – פלטפורמה מתקדמת טכנולוגית, נוחה לתפעול, בעלת יכולת ניטור עוצמתית ובעלויות סבירות. למעשה, ניתן לומר ש-סולארווינדס הפכה לסטנדרט בשוק העולמי והישראלי כאחד". הערך המוסף של פרולוג'יק עוד אמר לוי כי "המעורבות של פרולוג'יק כמפיצה הינה בדרך כלל כבר בתחילת הפרויקט, עוד בשלבי האפיון, בניית הארכיטקטורה בהתאמה לצרכי הלקוח, ובחירה של המודולים הרלוונטיים לדרישות שלו. בהמשך אנו מסייעים בהתאמה בין הלקוח ובין האינטגרטור, על פי הניסיון הרלוונטי של כל אחד מהם, וזאת על מנת לוודא שההטמעה תהיה ברמה הגבוהה ביותר האפשרית. לאחר סיום הפרויקט אנו נמשיך ונהיה בקשר עם הלקוח, נוודא שהמערכות עובדות לשביעות רצונו, ובמידת הצורך ביכולתנו לחבר בין הלקוח בארץ ובין מומחים מטעם סולארווינדס". בנוסף, "הצוותים שלנו מביאים לשולחן ניסיון עשיר, ארוך שנים, היכרות עמוקה עם הפלטפורמה ועם מקורות ידע נוספים ב-סולארווינדס העולמית. בהקשר הזה בהחלט ניתן לקבוע שבישראל נוצרה זהות בין פרולוג'יק וסולארווינדס, וכי החיבור בין שתי החברות מייצר ערך מוסף גבוה". לוי סיכם ואמר כי "תמיד מדהים אותי לראות את המבט המתפלא של מנהלי IT כשהם רואים לייב-דמו של יכולות פלטפורמת סולארווינדס, ואיך זו מחליפה בקלילות מספר רב של כלים המשמשים אותם לניהול של סביבות ה-IT הארגוניות". לפרטים נוספים: https://www.prologic.co.il/solarwinds

המגמות בהצטיידות הארגונית אמנם משתנות בקצב מהיר, אולם האופן שבו הארגון לומד מהו הכלי שהוא צריך והאם הוא באמת מצטייד בו – הרבה פחות. הרעיון שלפיו הצטיידות ארגונית עוברת דרך בעלי התפקידים שמבינים בדיוק לקראת מה הארגון הולך – חי וקיים. זה עובד טוב וגם המתודולוגיות המיושמות נכונות, אבל בכל זאת מתגלות נקודות כשל שונות. אחת מהן קשורה לרמת ההיכרות של הארגון או נציגיו עם עומק המימוש. לפני 25 שנה יש לי ניסיון בתחום ה-ERP – עסקתי בו לפני 25 שנה. אז, וגם כיום, הטמעת פרויקט ERP, בוודאי של אחת מהשחקניות הבינלאומיות, הייתה ועודנה עוברת דרך יועץ, שמרכז ומתווך את המידע בין הלקוח הסופי לספקים השונים. חשוב להבין שמערכת ERP היא המערכת המרכזית של הארגון, שמשתמשים רבים מזינים בה נתונים שמשפיעים ומעדכנים נתונים אחרים, נגזרים, במערכות ה BI השונות. הכוונה היא לנתונים כגון רמות מלאי, סטטוסים של הזמנות לקוחות, התנהלות מחלקת הרכש, נתונים מרצפת היצור אם קיימת ועוד. זאת נקודה חשובה מכיוון שמחלקת ה-IT אמורה להבין באיזשהו שלב שבחירת מערכת ERP היא אחד האירועים המשמעותיים עבור הארגון ויש להפנות אליה משאבים רבים. לא ממש מדברים על זה, אולם בפרויקט שכזה קיימות עלויות כבדות הנלוות למחיר הפתרון עצמו, כאשר אחת מהן היא שעות העבודה (הרבות) של א.נשים לא זולים.ות במיוחד. בניסוי יזום שערכתי, שאלתי מספר שאלות ספקים שונים, שאחת מהן הייתה: מה תעדיפו – לקוח חכם או טיפש? התשובה לשאלה הזו מגלה לי מהי מידת המקצועיות שהספק תופש בה את עצמו לפני 25 שנה, מאחר שכל הנושא היה חדש, הלקוח הסופי פעמים רבות היה נטול ניסיון בהצטיידות מהסוג הזה, מה שיצר מצב שבו תהליך המכירה כלל תיאוריה רבה לגבי הצרכים ואיתור הפתרון הנכון והמתאים ביותר. זו הסיבה שארגונים רבים שביצעו פרויקטים מסוג זה שכרו את שירותיהם של יועצים, גם אם היה מדובר בפרויקטים בגודל בינוני. הרפרנסים המועטים שהיו באותה העת, בוודאי בישראל, הפכו את החיים של שרשרת האספקה לקלים יותר, מאחר שהלקוח היה "טיפש" (הכוונה היא לחוסר ניסיונו האמפירי בתחום). פאסט פורוורד להווה אם תנסו למכור כיום מערכת ERP תיווכחו לדעת שהלקוח יצלוב אתכם בשאלות מכל כיוון. הימים השתנו, הלקוח הרבה יותר חכם ומנוסה. תהליך דומה מתרחש גם בתחום ה-AV: הלקוחות מתחילים להבין את הפתרונות המגוונים של היצרניות הרבות, שבתורן לא חוסכות מאמץ בפיתוח שפע של מוצרים ותכונות שתואמים את האתגרים המשתנים. גם כאן, בוודאי בפרויקטים משמעותיים, יש יועץ ששומר על הלקוח, אולם לא מעט ארגונים מצטיידים לבד. זה נובע בעיקר מהחשיבות של הכלים הללו בעיני מקבלי ההחלטות ומכך שפתרונות אודיו-וידיאו עדיין לא נמצאים על הרדאר של מחלקות IT רבות. זה משפיע על קצוות מגוונים בארגון, היות שהטמעת כלים מדויקת, שתואמת את הצרכים, האתגרים, התרבות הארגונית וממדים נוספים, עשויה לעשות שינוי אדיר באיכות שגרות הניהול והבקרה הארגוניות. ניסוי בניסוי יזום שערכתי, שאלתי מספר שאלות ספקים שונים, שאחת מהן הייתה: מה תעדיפו – לקוח חכם או טיפש? התשובה לשאלה הזו מגלה לי מהי מידת המקצועיות שהספק תופש בה את עצמו. אלה שרוצים לקוח חכם הם אלה שמרגישים שיש להם פתרון מנצח באמת, שכולל מענה, שירות, תמיכה וכל מה שהלקוח יגלה שהוא צריך בהמשך הדרך. אלה שהיו מעדיפים לקוח "טיפש" תופשים את עצמם אחרת. לכן, אם אתם רוצים לבצע פרויקט AV, מומלץ לכם להתחיל עם בירור פשוט: האם הספק שלכם רוצה לקוח חכם או טיפש? לא חסרות טכניקות לגלות את התשובה. רוצים לדעת עוד? הירשמו לכנס המולטימדיה 2023 של אנשים ומחשבים ו-AV Master וגלו עוד על התחום, שכבר נמצא בכל פינה בחיינו. הכותב הינו מנהל פורטל המולטימדיה AV Master.

מטריקס, מחברות הטכנולוגיה הגדולות בישראל, מאחדת חלק ניכר מהמשרדים והפעילויות שלה, שנמצאים כיום בכמה מקומות בארץ, למקום אחד – כפר סבא. החברה הודיעה היום (ג') כי המשרדים שלה ישכנו במגדל חדש בן 18 קומות שנבנה במיוחד עבורה במתחם O-TECH החדש בעיר, בשטח כולל של 30 אלף מ"ר. הסכם השכירות הוא ל-10 שנים והיקפו הכולל עומד על 20 מיליון שקלים לשנה – ובסך הכול 200 מיליון. ההסכם כולל אופציה להארכה ל-10 שנים נוספות. המעבר צפוי להתבצע ברבעון האחרון של 2023. עם זאת, למרות האיחוד של כמה מטות ומיקומים שלה לבניין החדש בכפר סבא, מטריקס, שמונה כ-11 אלף עובדים ועובדות, תמשיך להפעיל מוקדי פעילות בעשרות אתרים ברחבי הארץ. במקביל, היא תמשיך במתכונת הפעילות ההיברידית – במקומות שבהם זו מתאפשרת. לא רק משרדים, או: מה יכלול הבניין? לצד משרדים חדישים, הבניין החדש יציע לאלפי עובדי מטריקס מרחבי העשרה, פינות קונספט, חדר כושר פרטי ומאובזר, ומרפסות רחבות ידיים. כמו כן, הוא יכלול מרחבי עבודה אישיים ושיתופיים, מתחמים לפעילויות חברתיות ואירועים, ושירותים מגוונים נוספים, לרווחת העובדים. משרד האדריכלים של המגדל הוא אוקא אדריכלים. מימין: גולן דותן, מנכ"ל אושירה; רפי סער, ראש עיריית כפר סבא; ומוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס. צילום: מורג ביטן ברחבי מתחם O-TECH, ששוכן בסמוך למרכז הבילוי והבידור אושילנד, יש שטחי פיתוח היקפיים, חנויות, מסעדות ונוף פתוח לכל עבר. המתחם בנוי על שטח כולל של 52 אלף מ"ר וממוקם על ציר מרכזי, בעל גישה נוחה לתחבורה ציבורית ולכבישים המרכזיים באזור. כבר פועלות בו חברות כמו סודה סטרים, ריג'וס, פינסטרה ונקסט אינשורנס. שווי הפרויקט עומד על כמיליארד שקלים. אושירה היא החברה שבונה אותו, והיא זרוע הנדל"ן של SK GROUP, שנמצאת בבעלות איש העסקים סמי קצב. "המטרה: להפוך את כפר סבא לבירת ההיי-טק של ישראל" מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, אמר כי "אנחנו שמחים להתחדש במתחמי עבודה טכנולוגיים וחדשניים יותר. אנחנו חברה דינמית, שלא מפחדת לעשות שינויים תוך כדי תנועה על מנת לשפר לעובדים את סביבת העבודה, ותהליך ההקמה של המשרדים החדשים אכן שם במרכז את העובדות והעובדים שלנו. בחרנו בקפידה לשים דגש על משרדים וחללי עבודה משותפים, לצד מגוון שירותים ויתרונות שמסופקים לעובדים, כדי לאפשר לכל אחד ואחת מהם את מרחבי הפעולה הדרושים על מנת להצליח ולצמוח". גוטמן הוסיף כי "עם המעבר לבניין החדש בשנה הבאה נשלים את מהלך ההתייעלות בנדל"ן שבו התחלנו במהלך מגפת הקורונה. במסגרת המעבר נשחרר משרדים בהוד השרון, הרצליה, תל אביב, ראש העין ולוד, ונאפשר גישה תחבורתית נוחה בהשוואה למיקומים הנוכחיים שלנו. בהקמת הבניין החדש של מטריקס הנחנו שהעבודה ההיברידית תישאר עימנו וחסכנו בשטחי הנדל"ן, ובמקביל יצרנו סביבת עבודה אינטגרטיבית, נעימה וחדשנית, שתשרת אותנו לשנים רבות קדימה". רפי סער, ראש עיריית כפר סבא, ציין ש-"חברות רבות בוחרות להעתיק את משרדיהן לעירנו, לרבות מטריקס, שניצבת בחוד חנית התעשייה הטכנולוגית ומעבירה את מרכז הפעילות שלה למתחם ההיי-טק החדשני בכפר סבא. אנחנו עובדים להפוך את כפר סבא לבירת ההיי-טק באמצעות פרויקט O-TECH ופרויקטים נוספים, כמו הקמת רובע עסקים משותף עם עיריית רעננה. התהליך עדיין בעיצומו, אך כבר יש תוצאות".

נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, חתם בסוף השבוע על חוק תקציב הביטחון הלאומי של המדינה ל-2023. במסמך יש התייחסות לכמה היבטים מעניינים בעולם הסייבר – ההגנתי וגם ההתקפי. הצעת התקציב, בסך של 857.9 מיליארד דולר, שהוגשה בתחילת החודש אושרה קודם לכן בשני בתי המחוקקים, במהלך שאיננו אופייני לשנים האחרונות – בתמיכה דו מפלגתית. התקציב שאושר כולל הוראות לחיזוק יכולות ההגנה של כוחות האוויר והיבשה של צבא ארצות הברית, כמו גם תקצוב נוסף לאבטחת סייבר. זאת, לצד חיזוק היבטים שיסייעו לאוקראינה במלחמתה ברוסיה, כמו גם לטייוואן, שחוששת מפלישה סינית אליה. כמה בדיוק הוקצה לבינה מלאכותית לסייבר? לא ברור במסגרת התקציב אושרה ההמלצה להגדיל את ההוצאות של הפנטגון להשקעה בפיתוח מערכות בינה מלאכותית לטובת אבטחת סייבר. לדברי מומחי מדיניות ואנליסטים, "ההגנה בסייבר היא קריטית, ככל שהאיומים הופכים למתוחכמים יותר ויותר, ואף גדלים בהיקפם". לא ברור בדיוק כמה משאבים תקציביים אושרו בחוק באופן ייעודי למחקר ופיתוח תחום הבינה המלאכותית בכלל, ובתוך זה לסייבר. עם זאת, בהצעת החוק צוינו שלושה היבטים: הגדלת מימון לתוכניות מחקר בבינה מלאכותית, פיתוח אפליקציות והכשרת כוח אדם לנושא. עוד אושרה הנחיה לבנייה של מפת דרכים לחמש שנים הבאות, לנושא אימוץ בינה מלאכותית במשימות סייבר של משרד ההגנה. הקונגרס האמריקני. צילום: BigStock הסנאטור גארי פיטרס ממישיגן, יו"ר ועדת הסנאט לביטחון המולדת ולענייני ממשל, אמר כי "צריך לאמץ טכנולוגיות AI כי הן חשובות ולשם דברים הולכים בעתיד". פיטרס הוביל בקונגרס כמה יוזמות אבטחת סייבר ואמר כי המחוקקים בקונגרס הבא יבחנו עניינים נוספים המשיקים לשני התחומים (בינה מלאכותית והגנת סייבר). פייג' ברטלי, אנליסטית מחקר בכירה ב-451 Research, ציינה כי "במהלך העשור האחרון, איומי הסייבר הפכו אוטומטיים יותר, והמתקפות מתרחשות בתדירות גבוהה יותר. אלה מתקפות מתוחכמות, שמקורן, לרוב, במדינות לאום. יש להן גישה לטכנולוגיה מתוחכמת יותר מאשר למישהו שפשוט כותב קוד באופן ידני. צוותים אנושיים לעולם לא יוכלו להגיע לאותה רמת תפוקה ויעילות של מערכות אוטומטיות שניתנות לפריסה באמצעות AI. הם דורשים אימוץ של טכנולוגיות זיהוי אוטומטיות, כדי לסייע בהגנה מפני מתקפות שכאלה". לתקוף בלי לומר "סייבר התקפי" אחד הסעיפים המעניינים בתקציב שאושר הוא הקצאה של 44 מיליון דולר לפיקוד הסייבר, כדי להגדיל את היקף משימות ה-"ציד קדימה" שלו – שם קוד לביצוע פעילויות של סייבר התקפי ושיבוש מתקפות שכנגד. המדובר ב-"חלק מהאסטרטגיה של הפיקוד ל-'מעורבות מתמשכת', משמע – הצורך לקיים אינטראקציה מתמדת ומהירה עם יריבים במרחב הווירטואלי". פיקוד הסייבר דיווח על מבצעי ציד ביותר מ-35 מדינות ובמעל 50 רשתות זרות. על אותן מדינות נמנות, בין היתר, אסטוניה, ליטא, מונטנגרו, צפון מקדוניה ואוקראינה. עוד סעיף בחוק התקציב קובע כי "אם הנשיא מזהה – וקובע – שמתקיימת מתקפה מערכתית, מתמשכת ופעילה במרחב הסייבר נגד ארצות הברית על ידי מעצמה זרה, הוא יכול להורות לפיקוד הסייבר על ביצוע מתקפות נגד במרחב הסייבר (של התוקפת הזרה – י"ה)".