"מוצרי האבטחה המובילים ביותר כיום, אלה שהארגונים הגדולים בעולם רוכשים על מנת להגן על עצמם מפני תקיפות סייבר, מנוצלים על ידי האקרים ומסייעים להם להשיג נזק גדול יותר. רכיבי ההגנה היקרים והמתקדמים ביותר בשוק – הם-הם חלון הזדמנויות עבור ההאקרים לפרוץ פנימה", כך אמר אור יאיר, סייפבריצ'. חוקר הסייבר יאיר מציג היום (ד') מחקר בכנס האבטחה Black Hat Europe בלונדון. יאיר ושני צעירים מהארץ ירצו בכנס, לצד 94 דוברים, רובם אנשי אקדמיה. לדבריו, "מדובר בערוץ תקיפה פוטנציאלי, שרלוונטי למאות מיליונים של מחשבים ברחבי העולם. הדבר דומה לכך שחמאס יגרמו לכיפת ברזל לירות טילים באופן יזום על אדמת ישראל. התגלה פה כלי לחימה אלקטרוני מהסוג הדרמטי ביותר, שעלול לשמש גם כנשק שמלווה מלחמות וסכסוכים מדיניים, דוגמת המערכה שמתחוללת כיום בין רוסיה לאוקראינה". Aikido Wiper – Wiper next-gen כמו מגב על שמשת המכונית. נוזקות מסוג wiper. אילוסטרציה. צילום: PxHere "במסגרת המחקר", סיפר, "פיתחנו נוזקה שמסוגלת למחוק את כל המידע ממחשב מסוים ולהשבית אותו בצורה מוחלטת, זאת מבלי שמוצרי האבטחה מצליחים לעצור או לזהות אותה. כך, רוסיה פיתחה כמה נוזקות שכאלה, מסוג wiper ('מגב' – המוחקת נתונים ומביאה להשבתת המערכות – י"ה), באמצעותן הם התקיפו את אוקראינה". יאיר הסביר כי "ההבדל המשמעותי בין מה שפיתחנו לבין מה שרוסיה, או כל האקר או מדינה אחרת, פיתחו, הוא שהמגב הזה לא ניתן לזיהוי לחלוטין – ומוצרי אבטחה לא מסוגלים לעצור אותו". הוא הסביר כי "כאשר מתבצעת תקיפה כנגד גוף מסוים, קיימים כמה שלבים וחולשות שיש לעבור בדרך, על מנת להגיע למטרה המיועדת. בשלב הראשון התוקף רוצה להגיע למצב שאפשר בכלל להריץ קוד על המחשב המרוחק. זה יכול להתממש באמצעות עובד שעושה טעות ומריץ קובץ שקיבל איכשהו, או בעזרת חולשה שמעניקה יכולת להרצת קוד מרחוק. המגב הופך לרלוונטי רק לאחר השלב הזה. בדרך כלל, כשתוקף מגיע למצב שהוא מריץ קוד על המחשב של הקורבן, הוא משיג את הרצת הקוד בהרשאות של משתמש חלש, עם הרשאות נמוכות. או אז, הוא מאוד מאוד מוגבל בפעולות שהוא יכול לעשות. כדי להגיע למטרה שלו, יהיה עליו לנצל חולשה שמטרתה היא להעלות את רמת ההרשאות של המשתמש החלש – להרשאות של משתמש חזק". "מה שאנו פיתחנו", הסביר יאיר, "הוא בעצם מגב שאותו תייגנו כסוג של wiper next-gen, וזה בגלל שכל מגב יוזם את מחיקת, או דריסת, הקבצים במחשב בעצמו. לעומת זאת, Aikido Wiper – פרי הפיתוח שלנו, יוצר סוג של פיתיון עבור מוצר האבטחה, ולבסוף גורם למוצר האבטחה לטעות ולמחוק קובץ אחר שלא התכוון למחוק". לדברי יאיר, "יכולת זו מעניקה ל-Aikido Wiper את האפשרות לרוץ גם כמשתמש בהרשאות נמוכות, כי מי שבסוף מוחק את הקבצים הוא מוצר אבטחה בעל הרשאות גבוהות – ולכן אין סיבה שהמגב יצטרך הרשאות גבוהות. בנוסף, הישות במחשב שאמונה על זיהוי מתקפה כזאת, של מחיקת קבצים מהמחשב – היא מוצר האבטחה. אבל מוצר זה לא יכול לזהות שהוא עצמו מבצע את המתקפה… כך, הפכנו את המגב שלנו לכזה שלחלוטין אי אפשר לעלות עליו תוך כדי המתקפה, לצד העובדה שהוא יכול לרוץ כמשתמש חלש בעזרת החולשות".

TSMC, יצרנית המעבדים הגדולה בעולם, הודיעה כי מעבר לבניית המפעל הראשון שלה באריזונה, שיחל לפעול ב-2024, היא התחילה בבנייה של מפעל נוסף בסמוך אליו, שפעילתו אמורה לצאת לדרך ב-2026. בסך הכול תשקיע החברה הטייוואנית בהקמת שני המפעלים כ-40 מיליארד דולר. מדובר באחת ההשקעות הזרות הישירות הגדולות אי פעם בארצות הברית והגדולה אי פעם בתולדות אריזונה, כשבמקור דובר על השקעה של כ-12 מיליארד דולר. המפעל הראשון יספק מעבדים בליתוגרפיה של ארבעה ננו-מטר. כפי שצוין בעבר, אחת המטרות של הקמתו הייתה ייצור מעבדים עבור אפל, מהלקוחות המשמעותיים ביותר של TSMC. זו הליתוגרפיה שבה מיוצרים המעבדים שבהם משתמשת אפל עבור מכשירי ה-iPhone 14 Pro שלה. מעבדים אלה ימצאו את דרכם בשנים הקרובות למכשירים ה-"נמוכים" יותר בהשקות החדשות של אפל, מעבר לכך שהחברה אמורה להמשיך למכור את המכשיר הזה עוד תקופה ארוכה. המפעל השני כבר מכוון לייצור בשלושה ננו-מטר – הדור הבא בטכנולוגיית הייצור שישמש את מעבדיה העתידיים של אפל, אבל לא רק. 20 אלף משרות לאחר ההכרזה של TSMC נערך טקס להתחלת ההתקנה של קווי הייצור, בהשתתפות נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן. באירוע השתתפו בכירים בעולם הטכנולוגיה, כולל מ-AMD ומאנבידיה, שאמורות גם הן להיות מהלקוחות הראשונים של המפעל באריזונה. לפי TSMC, מעבר ל-10,000 הפועלים שיועסקו בבניית שני המפעלים, אלה ייצרו 10,000 משרות בשכר גבוה, כולל 4,500 משרות במפעלים עצמם. כושר הייצור של שני המפעלים, לאחר שבנייתם תסתיים, יעמוד על כ-600 אלף וואפרים בשנה, שמייצגים ערך של יותר מ-40 מיליארד דולר. "אנחנו שואפים כי לאחר השלמת הבנייה, האתר של TSMC באריזונה יהיה המתקן הירוק ביותר לייצור מוליכים למחצה בארצות הברית, עם טכנולוגיית תהליכי המוליכים למחצה המתקדמת ביותר במדינה – כזו שמאפשרת ייצור של הדור הבא של מוצרי המחשוב בעלי ביצועים גבוהים והספק נמוך, ולמשך שנים רבות", אמר יו"ר TSMC, ד"ר מארק ליו.

השבוע זכיתי לביקור קצת שונה במאורת הנמר: אם בדרך כלל אני מארח בה מנהלים בכירים שמדברים אתי על טכנולוגיה, הפעם אירחתי אשת טכנולוגיה ששוחחה אתי על ספרות ועל שפה מיוחדת שהיא פיתחה. הכירו את גיא פינקלשטיין, בת 39, ילידת באר שבע, שמתגוררת בתל אביב מזה עשור וחצי. היא בעלת תואר שני בהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות מאוניברסיטת תל אביב. מאז 2016 פינקלשטיין היא בעלת עסק עצמאי בתחום התוכן, שבמסגרתו היא מעניקה שירותי כתיבה, עריכה ותרגום לחברות ולאנשים פרטיים. בין היתר, בשלוש השנים האחרונות היא משמשת כעורכת התוכן של חברת הגנת הסייבר קונפידס. כל זה בהחלט מעניין, אבל מה שמעניין לא פחות הוא שפינקלשטיין פיתחה שפה גמישה ומבוססת ניבים, שנועדה לתקשורת כתובה בעולם הדיגיטלי המהיר של המאה ה-21. "אין בה, למשל, הטיות, יחסות או מגדר, וניתן לשלוט בדקדוק שלה על בוריו בתוך שעתיים, גג. עד כה יש בה יותר מ-17,300 מילים", היא אמרה לי בגאווה מובנת. האורחת שלי במדור הפעם היא סופרת שכותבת פרוזה, עיון, שירה ומחזות. היא פרסמה בשלל במות וכתבי עת, ובין היתר הייתה מבקרת ספרות במקור ראשון, וייסדה וערכה במשך שלוש שנים את כתב העת הספרותי צ'יקיטיטו. פינקלשטיין אף קיבלה מענק ממפעל הפיס, שבעזרתו היא הוציאה ספר בשם העצלן שלא רצה להיות מלך. ספרה האחרון, האם העולם באמת קיים, נכתב על ידה ועל ידי אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל, ראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב, שבעברו היה חבר כנסת. הספר משלב בין תורת ההכרה של עמנואל קאנט לפיזיקה המודרנית – שזה דבר מעניין כשלעצמו. אז מה היה לנו? שפה חדשה, הוגה דעות מהמפורסמים בעולם, פיזיקה וסייבר – והכול במפגש אחד.

אריאלה רוזן, מנכ"לית פרזנטנס – ארגון שפועל לשילוב אוכלוסיות מגוונות בהיי-טק הישראלי – הודיעה באחרונה על סיום תפקידה. זאת, לאחר עבודה של תשע שנים בארגון. לא פורסם מי יחליף אותה בתפקיד. במייל ששיגרה לעובדי ולשותפי הארגון כתבה רוזן: "אחרי תשע שנים משפיעות של צמיחה אישית ומקצועית החלטתי לעשות הפסקה, ואני מחפשת את האתגר הבא שלי בקריירה. אני גאה להיות חלק מארגון שרואה באנשים שווים ומושקע ביצירת הזדמנויות חברתיות, מקצועיות וכלכליות לכולם". רוזן הצטרפה לפרזנטנס ב-2013. בעברה, היא עבדה בקרן ההון-סיכון JVP ובסטארט-אפים שונים. פרזנטנס הוא ארגון ללא מטרות רווח שעוסק בשילובן של אוכלוסיות גיוון בהיי-טק הישראלי – להט"בים, ערבים, חרדים, תושבי הפריפריה ועוד. הארגון מפעיל לא פחות מ-120 תוכניות יזמות לאוכלוסיות אלה ברחבי הארץ – לוד, אשקלון, יפו ומקומות רבים נוספים, ולדבריו עד כה השתתפו בהן 1,500 יזמים.ות, כאשר 60% מהמיזמים שיצאו מהן עדיין פעילים. על פי פרזנטנס, בזכות פעילותו נוצרו 8,000 משרות בענף ההיי-טק ויזמים.ות בוגרי התוכניות שהוא מפעיל גייסו עד כה 285 מיליון דולר.

אילון מאסק – מייסד SpaceX, מנכ"ל טסלה וכיום גם הבעלים של טוויטר – אירח לפני שבוע אירוע נוצץ עבור עוד אחת מהחברות שלו: נוירלינק (Neuralink), שהיא סטארט-אפ המפתח שתלים שעתידים לחבר מוח אנושי למחשב. יזם הטק התזזיתי ציין במהלך האירוע שהמטרה העיקרית של הערב החגיגי הייתה לגייס טאלנטים לנוירלינק, אבל כעת מסתבר שלפחות לכאורה לא הכל כה חגיגי בחברה המגייסת. לפי דיווחים חדשים, חקירה פדרלית נפתחה לנוירלינק בארה"ב, בחשד שהיא מייצרת סבל ומוות מיותרים ואכזריים לחיות המשתתפות בניסויה וכלואות במתקניה. קוף שמוחו מומשק למחשב על ידי נוירלינק. צילום: מסך מיוטיוב רויטרס חקרה וגילתה תמונת מצב חמורה במיוחד תחקיר בלעדי חדש של רויטרס, שפורסם ביום ב' בערב, הציג האשמות של עובדים בהווה ובעבר, לפיהן החברה התעללה בבעלי חיים, רק כדי לייצר "פריצת דרך מהירה" ובלחץ לוחות הזמנים הצפופים של מאסק. התחקיר כלל מסמכים ורישומים פנימיים של נוירלינק וראיונות עם למעלה מ-20 עובדיה, שטענו כי דרישותיו של מאסק לזרז את הניסויים בשתלת שבב במוח הובילו הלכה למעשה למותם המיותר של 1,500 בעלי חיים מאז שהחלה בניסוייה ב-2018. בין 1,500 בעלי החיים שהחברה גרמה למותם נכללים, על פי התחקיר של רויטרס, כ-280 כבשים, חזירים וקופים, שמתו כתוצאה מהבדיקות שערכה נוירלינק למוצר העתידני שלה. סוכנות הידיעות העריכה כי החלק הארי של החיות שמתו הן חולדות ועכברים, שגם בהם עורכת החברה ניסויים. באמצעות רשומות מדיונים בחברה, ראיונות עם עובדים ומסמכים פנימיים שתועדו לאורך השנים, רויטרס זיהתה למשל ארבעה ניסויים שכללו 86 חזירים ושני קופים, שנפגעו בשנים האחרונות עקב מה שתואר כ"טעויות אנוש", שנבעו ככל הנראה מלחצי העבודה ומהרצון של היזם חסר המנוח, שהוא גם האיש העשיר בתבל, להציג מוצר מרשים ואפקטיבי כמה שיותר מהר. לפי תיאורי רויטרס, כחלק מהמחקר, בשנת 2021 הושתלו מכשירים בגודל לא נכון ל-25 מתוך 60 חזירים. מדובר בשגיאה שניתן היה להימנע ממנה אם החברה הייתה עושה הכנה רבה יותר לקראת הפרוצדורה. התחקיר מספר כי אחד המדענים הזהיר שמדובר בטעות שעלולה להוות "דגל אדום" לסוקר מטעם מנהל המזון והתרופות האמריקני, ה-FDA שבוחן את המחקר. ניסוי זה, אגב, חזר על עצמו עם 36 כבשים בשל העובדה שהשלב הראשון שלו נכשל. כל החיות, גם החזירים וגם הכבשים – הומתו לאחר ההליכים שעברו. כל הטעויות הללו נגרמו מלוח זמנים נמהר ובסופו של דבר החלישו את ערך המחקר וחייבו חזרה על בדיקות, מה שהוביל להרג של חיות נוספות, כך לפי שלושה מהעובדים הנוכחיים והקודמים של החברה, שכמובן לא הזדהו בשמם. כעת נודע, כאמור, כי החברה נמצאת כבר מזה חודשים בחקירה מטעם משרד החקלאות האמריקני עקב דיווחי העובדים. לפי רויטרס, עובדי נוירלינק מאמינים כי אלמלא הלחץ לביצוע מהיר של הניסויים מטעם מאסק, מצב החיות המוחזקות בחברה היה שונה, והחקירה תנסה לגלות באם החברה של מאסק הפרה את חוק רווחת בעלי החיים האמריקני – אם לאו. למה צריך לחבר מוח אנושי למחשב? נוירלינק היא חברת נוירוטכנולוגיה שמטרתה ליצור ממשק מוח-מחשב שיאפשר טיפול במחלות מחד ומאידך גם יספק יכולת למזג תוכנה מתקדמת עם המוח האנושי. בנוסף לטיפול הפוטנציאלי במחלות מוח כמו אפילפסיה ופרקינסון, המכשיר המושתל יפעל גם כמעין "שכבה דיגיטלית" הממזגת חומר אפור אנושי עם כלים טכנולוגיים מתקדמים. החקירה שהחברה נתונה לה נערכת כבר מזה תקופה, אך חשוב לציין כי מאסק הכריז בשבוע שעבר שהוא מאמין ש-נוירלינק תשתיל את אחד מהמכשירים שלה במוח של בני אדם, כניסוי, כבר במהלך חצי השנה הקרובה. מאסק אמר בעבר שהוא לוחץ להתחיל בניסויים בבני אדם ב-2020, מועד שאחר כך הוא שינה ל-2022, ואז שוב ל-2023. לפי העדויות שאספה רויטרס, ולנוכח העיכובים הללו בלו"ז המחקר, אפשר שמאסק החליט לדחוף את עובדיו לעבוד קשה יותר, בניסיון להאיץ את ההתקדמות החברה, התלויה במידה רבה בניסויים בבעלי חיים. "נוכל לאפשר לאנשים להשתמש בידיהם וללכת שוב בחיי היומיום!", סימס מאסק לצוותו מוקדם יותר השנה. ההודעה נשלחה בשעות הבוקר המאוד מוקדמות ועשר דקות לאחר מכן הוא המשיך וכתב: "באופן כללי, אנחנו פשוט לא זזים מספיק מהר. זה משגע אותי!" דיסנילנד של קופים? בעבר התפארה נוירלינק ביחס שבעלי החיים שלה זוכים לו בהשוואה למתקני מחקר אחרים. מנהיגי נוירלינק טענו בעבר שהם מתכוננים לבנות "דיסנילנד של קופים" במתקן החברה באוסטין, טקסס, ומאסק אמר לעובדיו שהוא רוצה שהקופים יחיו ב"טאג' מאהל" של קופים. אלא שזו לא הפעם הראשונה שנוירלינק "זוכה" לעמוד בביקורת בנוגע לרווחת בעלי החיים שתחת שליטתה. בעקבות שותפות של החברה עם אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, קבוצה לזכויות בעלי חיים ששמה ועדת הרופאים לרפואה אחראית, הגישה בעבר תלונה למשרד החקלאות, המאשימה את פרויקט Neuralink-UC Davis בביצוע ניתוחי השתלת שבבים במוח שהרגו קופים. הקבוצה טענה כי מנתחים השתמשו בדבק כירורגי שגוי פעמיים, מה שהוביל לשני קופים שסבלו ובסופו של דבר מתו, בעוד שלקופים אחרים היו סיבוכים שונים מהשתלים. נוירלינק עדיין לא קיבלה אישור לניסויים בבני אדם מה-FDA. עם זאת יצוין כי החברה דווקא כן עברה בהצלחה את כל הבדיקות של משרד החקלאות במתקניה. מעניין לגלות כי נוירלינק העלתה לפני כמה ימים סרטון לערוץ שלה ביוטיוב (המוצרף לכתבה זו) תחת הכותרת Animal Care at Neuralink 2022 Update, ובו היא מסבירה עד כמה החברה מקפידה על תנאי גידול וכליאה טובים לחיות שבהן היא עורכת את ניסוייה. ואולם כעת, לנוכח הדיווחים החדשים על החקירה בנדון, אפשר שמדובר בעיקר בכיבוי שריפות ובניסיונות להציג פן חיובי במה שרבים סבורים כי הוא פשוט, לכאורה, התעללות קשה בחסרי ישע.

אחרי שהסתיים המשחק בין ספרד-גוגל למרוקו-באבקום אתמול (ג') נזכרתי בשמו של הספר הידוע של דוסטוייבסקי, החטא ועונשו. הספרדים עפו מהטורניר, לאחר שהפסידו בקרב פנדלים לנבחרת מצפון אפריקה. היה זה עונש על החטא שלה משלב הבתים של המונדיאל. על איזה חטא מדובר? ספרד-גוגל חיפשה בשלב הבתים את המסלול המהיר ביותר לשלבים המתקדמים, והיא כנראה השתמשה ב-ווייז שלה כדי לתכנן את המסלול הזה. אלא שדרך קלה זה אמנם רצוי אבל לא תמיד טוב, ולפעמים גם ווייז טועה. מה גם שכדי להימנע ממפגש עם קרואטיה-סיילספורס בשמינית הגמר, לדעתי ולדעת רבים ספרד-גוגל הפסידה בכוונה ובצורה לא ספורטיבית ליפן-סופטבנק. לשיטתה, לא היה זה הפסד אלא ניצחון, מאחר שבשמינית הגמר היא קיבלה קבוצה לכאורה חלשה יותר ממנה – כאמור, מרוקו-באבקום. אלא שכנראה שהיא לא שיערה את מה שהיא בסופו של דבר חטפה אתמול. ועוד חטא: כשמחפשים בגוגל האם יש נבחרת ערבית שהצליחה לעלות לרבע הגמר במונדיאל מגלים אמנם שאין אחת כזאת, אבל אם הספרדים היו מחפשים מה הייתה התוצאה של המשחק הקודם בינם לבין מרוקו במונדיאל, הם היו מגלים שהם לא הצליחו לנצח אותה בטורניר הקודם, ב-2018. אז, המשחק הסתיים ב-2:2. אגב, גם באותו מונדיאל ספרד-גוגל עפה בפנדלים, במשחק שלה נגד רוסיה. את המונדיאל הזה ספרד-גוגל התחילה חזק מאוד, עם שבעה שערים שכבשה לרשתה של קוסטה ריקה-איירון סקייל. אבל, כמו שכתבתי כבר אז, משחק חזק אחד לא מספיק, ואם רוצים להתקדם במונדיאל חייבים כל הזמן להשתפר. ספרד-גוגל לא עשתה זאת ואיבדה את הכיוון. מסירות זה יפה, שליטה בכדור זה נפלא, אבל בכדורגל צריך גם להכניס את הכדור לשער, ונראה שספרד-גוגל חיסלה את כל התחמושת במשחק אחד. שימו לב שהנבחרת הזאת ניצחה במשחק הראשון עם שבעה שערים, בזה השני היא כבשה שער אחד וסיימה בתיקו, גם בשלישי בעיטה של אחד משחקניה נכנסה לרשת רק פעם אחת והיא הפסידה 2:1, ובמשחק הרביעי, בשמינית הגמר מול מרוקו-באבקום, היא לא כבשה – לא ב-120 הדקות של הזמן החוקי וההארכה, שהסתיימו ב-0:0, ולא בפנדלים. מרוקו-באבקום, לעומת זאת, כבשה בקרב הפנדלים שלוש פעמים מהנקודה הלבנה, ועלתה לרבע הגמר. מרוקו-באבקום נתנה הופעה הירואית, שהמשיכה את המונדיאל הנהדר שלה. עד כה היא לא הפסידה ולו פעם אחת. לשם השוואה, שתי המועמדות של בערך כולם לזכייה בטורניר, צרפת-פייסבוק וברזיל-אמזון, כבר סוחבות הפסד אחד. מרוקו-באבקום – הפתעת שמינית הגמר. צילום: BigStock באבקום, שפועלת בעולמות הקול סנטר, נולדה על בסיס חזון של ערכים ולב רחב, תוך יצירת שינוי תעסוקתי עבור תושבי הפריפריה. כמו מרוקו, היא עשתה היסטוריה גדולה, עם העסקה של קרוב ל-4,000 ערבים ויהודים מהצפון ומהדרום. כנגד כל הסיכויים, עלו שחקני מרוקו-באבקום על המגרש במשחק נגד גוגל-ספרד העדיפה, ועל אף שהיא החזיקה בכדור רק 22% מהזמן, שחקניה נתנו את הלב והגוף שלהם ומנעו משחקני היריבה להבקיע, בפעם הראשונה באליפות הנוכחית. אין ספק שהמנהיגות של וואליד רג'ראגי היא שהובילה את הנבחרת שלו לשלב רבע הגמר – בדומה למנהיגות של עימאד תלחמי, המייסד של באבקום. לאורך כל המשחק ראו כמה הוא היה פעיל בעידוד השחקנים. בשלב הפנדלים שוב התגלתה החשיבות של ההכנה של השוער, כאשר נראה שהוא השתמש בתוכנת AI וידע לאיזה כיוון לקפוץ, וכך למנוע מספרד-גוגל להבקיע שער גם בשלב המכריע. סוף סוף יש לנו הפתעה בשלב שמינית הגמר וסוף סוף יש גם נציגה לאומה הערבית ברבע הגמר. הלקח שצריכות כל הנבחרות ללמוד מהניסיון הגוגלי-ספרדי במשחק הוא שמסוכן לנסות להנדס את המסלול שלהם לגמר דרך תוצאות לא ספורטיביות. או, בקיצור, החטא ועונשו. כוכב המשחק, גונזאלו ראמוס. צילום: בנפיקה ליסבון, מתוך ויקיפדיה רד-האט מנצחת בלי הכובע האדום שלה במשחק השני עלתה למגרש רד-האט-פורטוגל מול שווייץ-BMC, כאשר המאמן של הנבחרת מחצי האי האיברי עושה מהלך אמיץ ומושיב על הספסל את הכובע האדום שלה, הכוכב הגדול שלה ושל הכדורגל בכלל ב-20 השנים האחרונות – כריסטיאנו רונאלדו. במקומו הוא העלה את גונזאלו ראמוס (או, כפי ששמו נהגה, ראמוש) להופעה הראשונה שלו במונדיאל, ובסך הכול השנייה שלו בנבחרת. ההימור השתלם, ובענק: ראמוס כבש שלושער. מסתבר שרד-האט זה לא רק לינוקס ויש בארסנל שלה הרבה מאוד מוצרים מצטיינים גם בתחומים אחרים – בעולמות הפיתוח וה-DevOps. בהתאמה, לפורטוגל יש עתיד גם בלי רונאלדו, שבמשחק הקודם הוחלף והתנהג בצורה לא ראויה, ועכשיו לא היה על המגרש עד לרבע האחרון של המשחק. כשהוא עלה הוא אמנם כבש שער – אבל מעמדת נבדל, ולכן הוא נפסל. הרבה פעמים קשה לחברת מוצר כמו רד-האט להבין שהיא צריכה להפסיק להתבסס על מוצר הליבה שלה, שמחולל לה את מירב ההכנסות והצמיחה, ולחפש מנועי צמיחה ומוצרים נוספים שייקחו את ההובלה. החלפת המשמרת הזאת מאוד קשה, אבל נראה שגם רד-האט וגם פורטוגל מצליחות לעשות אותה. לראייה, הנבחרת מחצה את שווייץ-BMC בתוצאה 6:1. ה-BMCים מארץ האלפים נראו במשחק אובדי עצות ושימשו בסך הכול תפאורה למאמן אמיץ ולכישרון צעיר – וגם לכוכב גדול, שידע לעלות מהספסל ולקבל את המחמאות ומחיאות הכפיים. את המשחק הזה אפשר לסכום במשפט אחד: אמיץ וטוב לו. שתי המנצחות של אתמול – מרוקו-באבקום ופורטוגל-רד-האט – ייפגשו בשבת ברבע הגמר. ללא ספק, הולך להיות משחק מדהים. מי מהן תנצח?

ורד ליברמן (50) ומיקי פרידמן (49) מונו לנהל מחלקת הגנת נתונים (Data Protection) חדשה שהושקה לאחרונה במטריקס תשתיות ואינטגרציה. פרידמן ישמש גם כמנהל הטכני של הפעילות החדשה. המחלקה תציע שירותי ייעוץ והטמעה לפתרונות הגנת נתונים מודרניים מבית וים, Cohesity, Avepoint ועוד. מחלקת הגנת הנתונים תפעל תחת חטיבת אינטגרציה ותשתיות במטריקס, אשר מספקת מגוון פתרונות אינטגרציה ותשתיות מקיפים לארגונים בכל סדר גודל תחת קורת גג אחת. במסגרת תפקידה החדש כמובילת המחלקה, ליברמן תהיה אמונה על הגדלת המכירות והרחבת סל הפתרונות המתקדמים של המחלקה. לליברמן ניסיון של מעל 17 שנה בתחומי ניהול שונים בתעשייה. בין היתר בתפקידיה הקודמים הקימה את פעילות חברת וים בישראל ובעשר שנים האחרונות כיהנה כמנכ"לית של החברה, ולפני כן כמנהלת אזורית של חברת הסטארט-אפ נגהקום. בעברה הרחוק יותר היא הייתה  מנכ"לית של חברת נובל ישראל במשך שבע שנים. ליברמן היא בעלת תואר מהנדסת תעשייה וניהול מהמכללה למנהל. כמוביל המחלקה ומנהלה הטכני, פרידמן יהיה אחראי על בחינת מוצרים חדשים והוספתם לסל המוצרים המתקדמים של המחלקה, ועל מתן סיוע לאנשי המכירות והצוותים הטכניים באיתור, בחינה, והמלצה על פתרון שיענה במדויק על צרכי הלקוח. פרידמן בעל 30 שנות ניסיון בעולם הגנת הנתונים בתחומי פיתוח, מכירות והטמעה של פתרונות לארגונים הגדולים ביותר בשוק הישראלי ובעולם. בשש השנים האחרונות היה מהנדס טכני בכיר ב-וים ולפני כן, כ-15 שנה מהנדס בחברת Dell EMC. הוא בעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת פיניקס בארה"ב ובעל תואר ראשון במדעי במחשב מהאוניברסיטה הפתוחה.

ענקית הענן רקספייס הודתה אתמול (ג') כי היא הותקפה במתקפת כופר על השרתים שלה שמארחים את שירות המייל של מיקרוסופט, Microsoft Exchange. על פי החברה, המתקפה השאירה "מספר משתמשים", שלא פורסם, ללא גישה למייל. רקספייס החלה לחוות את הבעיות, שהובילו לכך שהיא גילתה את המתקפה, ביום ו' האחרון. בשבת היא פרסמה הודעה שלפיה היא "הורידה מהאוויר וניתקה" את השרתים הרלוונטיים בגלל "בעיות אבטחה". השפעות המתקפה הורגשו גם בימים שלאחר מכן, ועדיין מורגשות. אתמול פרסמה החברה הודעה ללקוחות בעמוד הסטטוס שלה, שלפיה "אנחנו מעריכים את הסבלנות שלכם בעוד שאנחנו ממשיכים לעבוד על בעיות האבטחה שהשפיעו על סביבת ה-Exchange אצלנו. מאז שגילינו את האירוע זיהינו כי מדובר במתקפת כופר". בהודעת רקספייס צוין כי היא ביצעה את החקירה הן בעצמה והן בעזרת "חברת אבטחת מידע מובילה", שאת זהותה היא לא פרסמה. רקספייס לא ציינה בהודעה מיהם ההאקרים שתקפו אותה, מאיזו קבוצה הם מגיעים והאם היא החליטה לשלם להם את דמי הכופר, וסירבה לבקשות מכלי תקשורת טכנולוגיים לפרט את הנתונים האלה. במקום זאת, היא כתבה כי "החקירה שלנו נמצאת עדיין בשלבים מוקדמים, ועדיין מוקדם לומר אילו נתונים, אם בכלל, הושפעו מהמתקפה. אם נגלה שמידע רגיש הושפע מכך, ניידע את לקוחותינו בהתאם". חוקר אבטחת המידע קווין באומונט העריך בדיווח בטק קראנץ' כי החוקרים ניצלו את פגיעות ProxyNotShell, שהתגלתה ב-Exchange בספטמבר האחרון על ידי חברת האבטחה והסייבר הווייטנאמית GTSC. חודש לאחר מכן, מיקרוסופט אישרה את קיומה של הפגיעות הזאת וקישרה אותה לקבוצות האקרים שפועלות בשירות מדינה. היא לא ציינה באיזו מדינה מדובר. רקספייס: המתקפה לא השפיעה על מוצרים אחרים שנמצאים אצלנו על פי רקספייס, לפי מה שהחוקרים גילו עד כה, המתקפה השפיעה רק על שרתי ה-Exchange ולא על מוצרים אחרים שנמצאים אצלה, ש-"עובדים באופן מלא", לשון ההודעה, "כולל שירותי המייל והפלטפורמה שלנו, שלא גילינו שהושפעו". עם זאת, נכתב, "נקטנו באמצעי אבטחה נוספים ונמשיך לנטר אחר כל פעילות חשודה שהיא". רקספייס ציינה שהיא מאפשרת ללקוחות שמעוניינים בכך להגר את המיילים שמאוחסנים אצלה ל-Microsoft 365, או לשירותי מייל אחרים – כפתרון זמני. לדבריה, היא כבר העבירה אלפי לקוחות ל-365. החברה מציעה כרטיס שמאפשר את ההגירה הזאת, שאותו יכולים הלקוחות לבקש לאחר שהם מבצעים לוג און לחשבון שלהם. "אנחנו מבינים את התסכול שזה יוצר אצל הלקוחות ועושים את כל מה שאנחנו יכולים כדי לעזור להם בהגירה ל-365. הגדלנו את צוות התמיכה שלנו וננקוט בצעדים נוספים לשם כך", נכתב. כמו כן, יש בהודעה התנצלות בפני הלקוחות.